תזכיר חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023

תזכיר חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023

 

א. שם החוק המוצע

חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023.

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

תחום האספקה של תכני צפייה-ושמע לציבור הרחב מהווה ענף פעילות בעל השפעות מהותיות על השיח הציבורי, התרבות, חופש הביטוי, המסחר ועל דמותה של החברה והדמוקרטיה הישראלית. בשנים האחרונות התחוללו שינויים משמעותיים בתחום זה, ובמיוחד בכל הנוגע להפקה ואספקה של תכנים אלה. כך, עד לא מזמן, גוף שהיה מעוניין לספק תכני צפייה-ושמע בתפוצה רחבה נדרש היה לשדר אותם על גבי תשתית ייעודית (כבלים, לוויין או באמצעות תדרי רדיו) – פעולה שהייתה כרוכה בהשקעה הונית גבוהה וכן בקשיים סטטוטוריים, הנדסיים וכלכליים. בשל חסמי כניסה גבוהים אלו, פעלו בשוק הישראלי פלטפורמות שידור רב-ערוציות מעטות בלבד.

בנוסף, בשוק זה התקיימה הפרדה בין צורות השידור השונות: בצד אחד פעלו פלטפורמות שידור רב-ערוציות שהחזיקו בתשתית כבלים או לווין והתבססו על הכנסות מדמי מנוי ("הפלטפורמות המסורתיות"). בצד השני פעלו ערוצים מסחריים ששידרו תוכן פתוח (Free to Air - FTA) וליניארי אשר התבסס על הכנסות מפרסום ("ערוץ ברודקאסט").

כפועל יוצא מכך האסדרה של שוק זה מתבססת עד היום על ההבחנה האמורה שבין אופני ההפצה השונים והוקמו רגולטורים נפרדים לאסדרה ופיקוח על כל אחד מהתחומים: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ("מועצת הכבלים והלווין") מאסדרת את הפלטפורמות המסורתיות, בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("חוק התקשורת"), וחקיקת המשנה שנקבעה מכוחו. לצידה פועלת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ("הרשות השניה" ו-"מועצת הרשות השניה"), המאסדרת את ערוצי הברודקאסט, בהתאם להוראות חוק הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990 ("חוק הרשות השנייה"), וחקיקת המשנה שנקבעה מכוחו.

על מנת לשמר את מודל ההפצה החינמית של ערוצי הברודקאסט נקבעו הגבלות על המודלים הכלכליים בשוק השידורים. כך, נאסר על הפלטפורמות המסורתיות לשדר פרסומות, והן חויבו לשדר את ערוצי הברודקאסט בחינם באפיקים מרכזיים שלהן. עוד נקבע כי על ערוצי הברודקאסט להפיק שידורי חדשות ועל הפלטפורמות המסורתיות נאסר להפיק חדשות בעצמן.

בהמשך לשינויים שהתרחשו בשוק השידורים ובכלל כך ההתפתחויות הטכנולוגיות, שינויים בהרגלי הצפייה של הציבור והמגמות השונות שהתפתחו בעולם, החלו לפעול בשוק גופים המציעים לציבור הרחב מגוון תכני צפייה-ושמע שהם דמויי טלוויזיה רב-ערוצית (TV Like) ללא כל תשתית הפצה ייעודית כמו כבלים או לווין, וזאת על גבי רשת האינטרנט (שירות Over The Top - OTT). כתוצאה מכך החלו לפעול בישראל גופים מקומיים כמו סלקום TV ופרטנר TV, וגופי סטרימינג בינלאומיים כמו נטפליקס ודיסני פלוס.

כאמור לעיל, האסדרה הקבועה בתחום השידורים מתייחסת באופן ממוקד לשחקנים הקיימים על בסיס הטכנולוגיה בה הם עושים שימוש – הפלטפורמות המסורתיות וערוצי הברודקאסט. על השחקנים המספקים תוכן ב-OTT, לעומת זאת, לא הוחלה אסדרה וזאת על אף הדמיון הרב בפעילותם. כתוצאה מכך נוצר מצב בו המשטר האסדרתי של שירות האספקה של תוכן צפייה-ושמע נהיה תלוי במערך הטכנולוגי ההנדסי הכרוך באספקתו - בעוד גורמים המפיצים את תכניהם באמצעות תשתית כבלים או לווין, נתונים לאסדרה מקיפה ומרחיבה, על גורמים המספקים תכנים על גבי האינטרנט לא חלה כל אסדרה.

בנוסף, התמורות הטכנולוגיות אשר אפשרו הקמה של אפיקי אספקת תוכן נוספים הביאו לפוטנציאל תחרותי בשוק ולהסרה של חסמי כניסה תשתיתיים. שוק תחרותי יותר מאפשר לצמצם חלקים גדולים מהרגולציה החלה כיום, מתוך הבנה ששוק תחרותי מאפשר להסיר רגולציה ולהתבסס על פיקוח שיוצרים מנגנוני השוק. בהמשך לכל אלה, הוקמו לאורך השנים שורה ארוכה של ועדות [האחרונה שבהן, ברשות מר רועי פולקמן ("הוועדה") הגישה את המלצותיה ביום כ"ד באלול התשפ"א (1 בספטמבר 2021)].

הצעת החוק שלהלן מתבססת על תובנות שהובאו על ידי הועדות לאורך השנים ונועדה לתקן את החקיקה , ולעדכן את מערך החובות והזכויות החלות על כלל השחקנים הפועלים בתחום התכני צפייה-ושמע, במספר אופנים:

(1) מוצע להקים רשות חדשה במקום מועצת הכבלים והלווין והרשות השניה ("הרשות לתקשורת משודרת" או "הרשות") שתפקידה יהיה לאסדר את כל תחום אספקת תכנים הצפייה-ושמע, באופן שיהיה אדיש לאופן ולטכנולוגיה בהם מופצים התכנים. הרשות תהיה רשות בלתי תלויה בעלת יכולות מקצועיות ומיקוד פעילות בתחומי הכלכלה והתחרות ותוקם מתוך שאיפה לעצמאות בפעילותה. רשות זו אף תיכנס בנעלי הרשות השניה בכל הנוגע לאסדרה ולפיקוח על תחום הרדיו, בהתאם לסמכויותיה לפי חוק הרשות השניה.

(2) לשם שמירה על האינטרס הציבורי מוצע להחיל רשימה מצומצמת וממוקדת של חובות על השחקנים המשמעותיים הפועלים בשוק זה – גופים ישראליים המספקים מגוון תכני צפייה ושמע בתפוצה רחבה לציבור בישראל. בין חובות אלה מוצע לכלול חובת רישום, חובת השקעה בהפקות מקומיות (כמפורט בפסקה (6) להלן), חובות הפצה של תכני תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת, חובות בתחום תכני הספורט וחובות בתחום הצרכנות. עוד מוצע כי היקף החובות ישתנה בהתאם לרמת ההכנסות של ספק התכנים.

(3) מוצע להסיר את ההגבלות הקיימות היום על המודלים הכלכליים בשוק תכני הצפייה-ושמע, ולהתיר חלק מהאיסורים הקיימים לעניין בעלויות צולבות, וזאת על מנת לאפשר מודלים משולבים וגמישים של אספקת תכני צפייה-ושמע בהתאם למגמות בעולם. כך מוצע לבטל את האיסורים החלים על הפלטפורמות המסורתיות בכל הנוגע לשידור פרסומות ואספקת תוכנית חדשות.

 (4) בשל החשיבות הציבורית של תכני החדשות, מוצע לקבוע הסדרים פרטניים בכל הנוגע לאספקת תכנים כאמור לציבור. מוצע כי אלה יכללו חובת רישום ייעודית, וכן חובה לאמץ תקנון אתיקה בחדשות, וכן חובות שנועדו למנוע אספקת תכני חדשות בבלעדיות. עם צמצום ההגבלות לעניין הבעלויות הצולבות מוצע אף לקבוע כללים ייעודיים להגבלת רישום במרשם ספקי החדשות.

(5) על מנת לוודא רמת נגישות גבוהה של תכני ספורט שיש להם ביקוש משמעותי בקרב הציבור או חשיבות תרבותית או לאומית, וכן על מנת לשמר את התחרות בין ספקי התכנים שמושפעת באופן ישיר מהיכולת שלהם להציע תכני ספורט, מוצע לקבוע הסדרים פרטניים בכל הנוגע לאספקת תכנים אלה לציבור. כך מוצע לקבוע חובות שנועדו למנוע אספקה של מפעלי ספורט משמעותיים על גבי ספק תכנים בודד וחובות לעניין הנגשה לציבור של מפעלי ספורט להם חשיבות לאומית מיוחדת או עניין יוצא דופן בציבור. עוד מוצע כי חובות אלה יחולו על כל הגופים הרלוונטיים בתחום זה – בעלי הזכויות, מפיקי התכנים, ספקי התכנים המספקים אותו לציבור, ובמיוחד ספקי תכנים שגם מחזיקים בבלעדיות בזכויות – לפי העניין.

(6) על מנת לשמר על היצירה הישראלית מוצע לקבוע חובות השקעה בהפקות מקומיות מסוגה עילית שיחולו, בשינויים המחויבים, על כלל השחקנים המשמעותיים בשוק אספקת תכני הצפייה-ושמע בישראל – ספקי תכנים בעלי היקף פעילות משמעותי וערוצים ישראליים המספקים באופן עצמאי פרסומות לציבור (בדומה לערוצי הברודקאסט היום). עוד מוצע כי חובה זו תחול גם על ספקי תכנים בינלאומיים בעלי היקף פעילות משמעותי בישראל ("ספק תכנים בינלאומי"). מטרת חובות ההשקעה ביצירה ישראלית להבטיח כי בפני הצופה הישראלי יעמוד היצע גדול ומגוון של תוכן צפייה-ושמע איכותי הנותן ביטוי לשפה ולתרבות הישראלית.

(7) כאמור, מוצע כי המועצה תהיה אמונה על התחרות בתחום אספקת תכני צפייה-ושמע. על מנת לשמור על התחרות בתחום, מוצע להסמיך את המועצה לתת הוראות, במידת הצורך, שימנעו פעילויות שעלולות להסב נזק פוטנציאלי לתחרות בתחום. בפרט, מוצע לקבוע הסדרים פרטניים לספקי תכנים המחזיקים בתכנים להם כוח שוק משמעותי כגון תכני ספורט וחדשות.

ביום י"ב באב התשפ"ב (9 באוגוסט 2022) פורסמה טיוטה של תזכיר להערות הציבור ("טיוטת התזכיר"). בהמשך להערות שהתקבלו מהציבור הוכנסו בתזכיר המתפרסם היום מספר שינויים שלהלן ייסקרו באופן בלתי ממצה המשמעותיים שבהם:

1. שינויים בפעילות המועצה – גודלה המוצע של מועצת השידורים שונה (מ-11 חברים ל-9 חברים) וכן הליכי המינוי עברו התאמות שונות.

2. מרשמים לגורמים המספקים תכני צפייה-ושמע – מוצע לכונן שלושה מרשמים שונים – לספקי תכנים, לערוצים ישראליים ולספקי חדשות. מבנה האסדרה המוצע יבוסס על רישום מבקשים במרשם ולא על מתן רישיונות פרטניים. ככלל ההוראות שיחולו על ספקי תכנים ייקבעו באופן רוחבי ולא באמצעות הוראות מינהל ורישיונות.

3. הסדרי בעלויות צולבות – מוצע לבסס את הסדרי הבעלויות הצולבות ביחס לספקי חדשות על מדרג. גורמים שאין מניעה עקרונית מלרשום אותם, גורמים שרישומם מעורר קושי והוא כרוך בהפעלת שיקול דעת פרטני ואף בהיוועצות, גורמים שאין מקום לרשמם במרשם כלל. מוצע גם לקבוע את משטר הבעלויות הצולבות כמשטר זמני שתהיה חובה לעיין בו מחדש בחלוף חמש שנים.

4. ביטול הסדרים בתחום החדשות –בפרט החובה לספק חדשות באמצעות חברת חדשות.

5. ביטול איסורים רגולטוריים לעניין "שידורים אסורים" – שידורים אלה נאסרו לפי דינים אחרים ויאכפו באמצעותם ולא באמצעות החוק המוצע.

6. אתיקה בחדשות – מוצע לכונן את משטר האתיקה בחדשות על אימוץ של תקנון עצמי ובכפוף לפרסומו ולא על אסדרה חיצונית מכוח הדין.

7. ביטול חובת אישור תעריפונים – מוצע לבטל את החובות שהוצעו לעניין קבלת אישור מראש על תעריפים בלתי מפלים שהוצעו לעניין ספק אחוד ולהחליף אותם בחובות להצעת תכני החדשות של הספק האחוד, או בעל זיקה אליו, לכל ספק תכנים.

8. הפקות מקומיות – מוצע לבצע איחוד מסויים של שיעורי ההשקעה בהפקות מקומיות לשם הפשטות המינהלית והימנעות מהבחנה ביחס למקור ההכנסה (דמי מנוי או תוכן שיווקי). שיעורי ההפקות המקומיות נקבעו כך שישמרו מצרפית על היקף ההשקעה בהפקות מקומיות כיום.

9. חובות השקעה – מוצע לאפשר השקעה בתוכניות ילדים כסוגה עילית חליפית להשקעה בתוכניות תעודה וכן לחייב ספקי תכנים לכלול בתכנים שלהם שידורים קהילתיים מבלי לקבוע הקפי השקעה קונקרטיים.

10. העברת מערך עידן + לאפליקציה תוך שמירה על חובת הפצה לערוצים המשדרים חדשות ופועלים בדרך של "ברודקאסטרים", הוזלת עלויות הפעלת המערך, שיפור איכות אספקת התכנים והגדלת כושר הנשיאה של המערך.

11. איסור על ספק תכנים לקדם בשלט ספקי חדשות בכדי לצמצם את הריכוזיות הקיימת היום בתחום.

12. חובת אספקת אירועי ספורט מוכרזים בערוץ פתוח לחלוטין בדומה למודל האירופי. אירועים אלו ייקבעו על ידי המועצה בהתאם לקריטריונים הנהוגים באסדרה האירופית.

13. תחום הרדיו – בעת הקרובה צפויה להתפרסם תזכיר נוסף שישלים את פעולתו של תזכיר זה באמצעות הכפפת תחום הרדיו לפעילות המועצה והרשות והכנסת שינויים באסדרת תחום הרדיו. משכך, הסדרים הנוגעים לתחום הרדיו אינם נזכרים בתזכיר זה במפורט אולם ההסדרים הנכללים בה נכתבו על בסיס הנחה כי התזכירים ישולבו בהמשך.

 

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

במסגרת תזכיר החוק מוצע להקים רשות אסדרה חדשה, הרשות לתקשורת משודרת שתעסוק באסדרה של אספקת תכני צפייה-ושמע ותחליף את המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ואת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

 

 

 

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר


 

תזכיר חוק מטעם משרד התקשורת:

 

הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023

 

 

 

פרק א': מטרה ופרשנות

 

 

מטרה

1.  

מטרתו של חוק זה להסדיר את אספקת תכני צפייה-ושמע לציבור בישראל, לקדם השקעה ביצירה ישראלית איכותית, לאפשר מגוון וריבוי דעות באספקת תכני צפייה-ושמע ובפרט תכני חדשות, ולקדם את התחרות בתחום.

 

 

הגדרות

2.  

בחוק זה -

 

 

 

 

"אזרח ישראלי" – מי שמתקיימים בו כל אלו –

 

 

 

 

 

(א)  הוא אזרח ישראל לפי חוק האזרחות, התשי"ב-1952, או תושב קבע לפי סעיף 2(א)(4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

 

 

 

 

 

(ב) מרכז חייו הוא בישראל.

 

 

 

 

"אמצעי שליטה", בתאגיד – כל אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(א)  זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;

 

 

 

 

 

(ב) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;

 

 

 

 

 

(ג)  הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;

 

 

 

 

 

(ד) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו.

 

 

 

 

"אספקה" של תכני צפייה-ושמע – בין שהיא לצפייה בתכנים בזמן אמיתי, בו זמנית על ידי ציבור ובין שהתכנים ניתנים לצפייה במועד לבחירת הצופה.

 

 

 

 

"אספקה בישראל", של תכני צפייה-ושמע – אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(א)  אספקת תכנים למנויים בישראל;

 

 

 

 

 

(ב) אספקת תכנים הכוללים תוכן שיווקי המיועד לציבור בישראל.

 

 

 

 

"אתר אינטרנט" – אתר אינטרנט או יישומון שיש לציבור או לחלק ממנו אפשרות כניסה או גישה אליו, אף אם הכניסה או הגישה אליו דורשות שימוש בקוד או בסיסמה, בין בתשלום ובין בלא תשלום, למעט אתר אינטרנט או יישומון שעיקר פעילותו הפצה של תכני משתמשים;

 

 

 

 

"אתר אינטרנט חדשותי" – אתר אינטרנט שעיסוקו העיקרי הפצה של מידע אודות אירועים בעלי ערך ציבורי בישראל או מחוץ לישראל שהתרחשו במועד סמוך למועד ההתרחשות, למעט מידע אודות אירועי תרבות, בידור או ספורט בלבד;

 

 

 

 

"בעל היקף פעילות בינוני" –

 

 

 

 

 

(1) לעניין ספק תכנים - מי שסך ההכנסה השנתית האחרונה שלו, או ביחד עם תאגיד בעל זיקה אליו, מאספקת תכני צפייה-ושמע בישראל, הוא בין 300 מיליון שקלים חדשים ו-600 מיליון שקלים חדשים, בין בכסף ובין בשווה כסף;

 

 

 

 

 

(2) לעניין ערוץ ישראלי - מי שסך ההכנסה השנתית האחרונה שלו, או ביחד עם תאגיד בעל זיקה אליו, מאספקת תכני צפייה-ושמע בישראל, הוא בין 80 מיליון שקלים חדשים ו-160 מיליון שקלים חדשים, בין בכסף ובין בשווה כסף;

 

 

 

 

"בעל היקף פעילות גדול" –

 

 

 

 

 

(1) לעניין ספק תכנים - מי שסך ההכנסה השנתית האחרונה שלו, או שלו ביחד עם תאגיד בעל זיקה אליו, מאספקת תכני צפייה-ושמע בישראל גדול מ-600 מיליון שקלים חדשים, בין בכסף ובין בשווה כסף;

 

 

 

 

 

(2) לעניין ערוץ ישראלי - מי שסך ההכנסה השנתית האחרונה שלו, או שלו ביחד עם תאגיד בעל זיקה אליו, מאספקת תכני צפייה-ושמע בישראל, גדול מ-160 מיליון שקלים חדשים, בין בכסף ובין בשווה כסף;

 

 

 

 

" בעל זיקה" בתאגיד – כל אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(א)  אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בתאגיד;

 

 

 

 

 

(ב) תאגיד אחר שהתאגיד הוא בעל השפעה ניכרת בו;

 

 

 

 

 

(ג)  תאגיד אחר שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בתאגיד;

 

 

 

 

 

(ד) אדם שהשקעותיו בתאגיד הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של הגורם, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;

 

 

 

 

 

(ה)  תאגיד אחר שהשקעות התאגיד בו הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של התאגיד, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.

 

 

 

 

""בעל עניין", בתאגיד – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד;

 

 

 

 

"גוף חייב" – ספק תכנים רשום, ערוץ ישראלי רשום וספק תכנים בינלאומי שחלה עליו חובה להשקיע בהפקות מקומיות בהתאם לפרק ז';

 

 

 

 

"גורם מורשה" – ספק תכנים רשום, ערוץ ישראלי רשום או ספק חדשות רשום;

 

 

 

 

"דו"ח כספי" – אחד מאלה -

 

 

 

 

 

(א)  דו"ח כספי שנתי;

 

 

 

 

 

(ב) מסמך אחר שהתיר יושב ראש המועצה לעניין זה הכולל נתונים כספיים עתיים.

 

 

 

 

"החזקה", לענין אמצעי שליטה בתאגיד – במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;

 

 

 

 

"הכנסה שנתית אחרונה" – סך ההכנסה מאספקה בישראל של תכנים צפייה-ושמע בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דו"ח כספי או למסור מידע לפי חוק זה;

 

 

 

 

"הפקה מקומית" – תוכן צפייה-ושמע שהופק לצורך אספקתו בישראל שמתקיימים בו שני התנאים הבאים:

 

 

 

 

 

(א)  רוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתו ובביצועו, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע; בהגדרה זו, "רוב" – 51% לפחות;

 

 

 

 

 

(ב) עיקר התוכן הופק בעברית, בערבית, ברוסית, באמהרית או בשפה אחרת שאישרה המועצה מראש.

 

 

 

 

"השפעה ניכרת" – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, במישרין או בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;

 

 

 

 

"ועדה לאיתור מועמדים" – ועדה לאיתור מועמדים לכהונה כחברי מועצה או ועדה לאיתור מועמדים לתפקיד יושב ראש המועצה שנתמנתה לפי הוראות פרק ב', סימן ב';

 

 

 

 

"ועדת הכלכלה" – ועדת הכלכלה של הכנסת;

 

 

 

 

"זכות לאספקה בישראל" – זכות לביצוע פעולות בתכני צפייה-ושמע בהתאם לרישיון שניתן מכוח חוק זכות יוצרים, לרבות רישיון משנה, ולמעט רישיון שנרכש בהתאם להוראות פרקים ה' ו-ו';

 

 

 

 

"חוק הבזק" – חוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982;

 

 

 

 

"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;

 

 

 

 

"חוק החברות הממשלתיות" – חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;

 

 

 

 

"חוק הפצת שידורים" – חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012;

 

 

 

 

"חוק זכות יוצרים" – חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;

 

 

 

 

"חוק חופש המידע" – חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998;

 

 

 

 

"חוק כתוביות ושפת סימנים" – חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005;

 

 

 

 

"חוק המינויים" – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959;

 

 

 

 

"חוק סיווג וסימון" – חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א-2001;

 

 

 

 

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1997;

 

 

 

 

"חוק ערוץ הכנסת" – חוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס"ד-2003;

 

 

 

 

"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

 

 

 

 

"חוק הריכוזיות" – חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013;

 

 

 

 

"חוק השידור הציבורי" – חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014;

 

 

 

 

"חוק התחרות הכלכלית" – חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988;

 

 

 

 

"חקיקת התכנים המסחריים" – חוק זה, חוק ערוץ הכנסת, חוק סיווג וסימון והוראות שנקבעו מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 לעניין גורם מורשה;

 

 

 

 

"יושב ראש המועצה" – יושב ראש המועצה ומנהל הרשות שמונה לפי פרק ב';

 

 

 

 

"המועצה" – המועצה לאסדרת תכני צפייה-ושמע שמונתה לפי פרק ב';

 

 

 

 

"מורשה לשידורי רדיו" – מורשה לשידורי רדיו בהתאם ל_____[1];

 

 

 

 

"מנוי" – מי שהתקשר בהסכם עם ספק תכנים לשם קבלת תכני צפייה-ושמע שאותם הוא מספק, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;

 

 

 

 

"מפלגה" – כמשמעותה בחוק המפלגות, התשנ"ב-1992;

 

 

 

 

"מפעל ספורט" – תחרות ספורט, משחק ספורט או סדרת תחרויות ספורט או משחקי ספורט;

 

 

 

 

"נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות;

 

 

 

 

"סוגה עילית" – הפקה מקומית שהיא אחת מאלה:

 

 

 

 

 

(א)  תוכנית תעודה או תוכנית המיועדת לילדים, לבני נוער או לגיל הרך;

 

 

 

 

 

(ב) תוכנית דרמה.

 

 

 

 

"ספק אחוד" – מי שמתקיימים לגביו כל אלה:

 

 

 

 

 

(א)  הוא ספק תכנים בעל הקף פעילות גדול שהוא, או תאגיד בעל זיקה אליו, רשום במרשם ספקי החדשות;

 

 

 

 

 

(ב) הוא ספק חדשות רשום שהוא גם ערוץ ישראלי בעל הקף פעילות גדול, שהוא או תאגיד בעל זיקה אליו הוא ספק תכנים.

 

 

 

 

"ספק חדשות רשום" – מי שנרשם במרשם ספקי החדשות לפי פרק ה' סימן א';

 

 

 

 

"ספק תכנים" – מי שמספק תכני צפייה-ושמע למנויים, בין בתשלום ובין שלא בתשלום, במגוון סוגות, באמצעות ממשק בשליטתו, כתחום פעילות מובחן, למעט גוף שפעילותו העיקרית היא הפצה של תכני משתמשים;

 

 

 

 

"ספק תכנים בינלאומי" – ספק תכנים שאינו ספק תכנים ישראלי;

 

 

 

 

"ספק תכנים ישראלי" – ספק תכנים אשר המקור של לפחות 50% מסך ההכנסה השנתית האחרונה שלו מאספקת תכני צפייה-ושמע הוא מאספקה בישראל.

 

 

 

 

"ספק תכנים רשום" – ספק תכנים שנרשם במרשם בהתאם לסעיף 28;

 

 

 

 

"עיתון" – עיתון יומי המופץ ברחבי ישראל, וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור;

 

 

 

 

"ערוץ" – מסגרת ארגונית המשמשת להפצת תכני צפייה-ושמע המסופקים באופן רציף בהתאם למועדים שקבע מפיק;

 

 

 

 

"ערוץ הכנסת" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ערוץ הכנסת;

 

 

 

 

"ערוץ ישראלי" – ערוץ המיועד בעיקר עבור הציבור בישראל או עבור חלק ממנו;

 

 

 

 

"ערוץ ישראלי רשום" – ערוץ ישראלי שנרשם במרשם בהתאם לסעיף 29;

 

 

 

 

"ערוץ בקליטה חופשית" – ערוץ שאספקתו נעשית באופן המיועד לציבור רחב בישראל שמתקיימים בו כל אלה:

 

 

 

 

 

(1) הערוץ מסופק לציבור בישראל באמצעות אחד או יותר מהבאים:

 

 

 

 

 

 

(א)  בדרך אלחוטית באמצעות לוויין או בהפצה קרקעית באופן שאינו מוצפן;

 

 

 

 

 

 

(ב) באמצעות אתר אינטרנט שהצפייה בו אינה כרוכה בתשלום;

 

 

 

 

 

 

(ג)  באמצעות שלושה ספקי תכנים רשומים בעלי היקף פעילות בינוני או גדול לפחות כערוץ שהצפייה בו אינה כרוכה בתשלום נפרד;

 

 

 

 

 

(2) בערוץ מופצות תוכניות חדשות של ספק חדשות רשום;

 

 

 

 

 

(3) בערוץ מסופקים תכני צפייה-ושמע בהיקף שעולה על ההיקף שקבעה המועצה והיקף הוצאות כספיות בגין אספקת תכני צפייה-ושמע בערוץ עולה על ההיקף שקבעה המועצה לפי סעיף 76.

 

 

 

 

 

(4) כולל תוכן שיווקי בתכניו;

 

 

 

 

"הרשות" – רשות התקשורת המשודרת שהוקמה לפי פרק ב';

 

 

 

 

"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

 

 

 

 

"השר" – שר התקשורת.

 

 

 

 

"תאגיד השידור הישראלי" – כהגדרתו בחוק השידור הציבורי;

 

 

 

 

"תוכן שיווקי" – מסר פרסומי שנועד לקדם אדם, מוצר, שירות או אינטרס ציבורי, לרבות ציון השתתפותו של גורם חוץ במימון התכנית, ובכלל זה מסר פרסומי סמוי או מסר פרסומי אגבי;

 

 

 

 

"תכני ספורט" – תכני צפייה-ושמע של מפעל ספורט;

 

 

 

 

"תוכן צפייה-ושמע" – תוכן המשלב קול ותמונות חזותיות,;

 

 

 

 

"תוכן קהילתי" – תוכן צפייה-ושמע בנושא שיש לו זיקה לענייני איזור גיאוגרפי מסוים בישראל, לתושביו או לקהילה בעלת עניין משותף, ובלבד שתוכנו אינו נועד לקדם מטרות אישיות, פרטיות, מפלגתיות או מסחריות;

 

 

 

 

"תוכנית דרמה" – תוכן צפייה-ושמע המגולל סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה;

 

 

 

 

"תוכנית חדשות" – תכנית, לרבות מהדורה, מִבזק, תקציר, יומן או עדכון, שהיא תוכן צפייה-ושמע המוקדשת בעיקרה לסיקור אירועים בעלי ערך ציבורי בישראל או מחוץ לישראל שהתרחשו או צפויים להתרחש במועד קרוב למועד האספקה הראשונה של התוכן, או שהיא תכנית המוקדשת בעיקרה לענייני היום ולמעט תכנית שעניינה בתחום תרבות, בידור או ספורט בלבד;

 

 

 

 

"תוכנית תעודה" – תוכן צפייה-ושמע העוסק בתיעוד של תופעות אנושיות, חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד תופעות או תגליות בטבע או במדע, והיא אינה תכנית בענייני היום;

 

 

 

 

פרק ב': הרשות והמועצה לתקשורת משודרת

 

 

 

 

סימן א': הקמת הרשות והמועצה

 

 

הקמת הרשות, תפקידיה וסמכויותיה

3.  

(א)  מוקמת בזה הרשות לתקשורת משודרת.

 

 

 

 

(ב) הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה, בהתאם להוראות חוק זה, ולפי כל דין.

 

 

 

 

(ג)  לשם ביצוע תפקידיה תפעל הרשות בהתאם לסמכויות הנתונות לה בחוק זה ובכל דין אחר.

 

 

 

 

(ד) במילוי תפקידיה ובהפעלת סמכויותיה, תפעל הרשות בהתאם למדיניות ולקווי הפעולה שהתוותה המועצה לפי סעיף 19.

 

 

 

 

(ה)  הרשות תפרסם באתר האינטרנט של הרשות ובכל דרך אחרת שתימצא לנכון –

 

 

 

 

 

(1) עד אחד בספטמבר בכל שנה - דין וחשבון שנתי המסכם את פעילות הרשות ופעילות המועצה בשנה הקודמת שבו ייכלל, בין היתר, מידע בדבר היקף ההכנסות של גורמים מורשים החייב בהשקעה בהפקות מקומיות;

 

 

 

 

 

(2) החלטות המועצה, בכפוף להוראות חוק חופש המידע.

 

 

מינוי המועצה

4.  

(א)  השר ימנה מועצה בת 9 חברים והם:

 

 

 

 

 

(1) יושב ראש המועצה שיהיה עובד מדינה ויחולו עליו הוראות חוק המינויים, למעט חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק האמור;

 

 

 

 

 

(2) שלושה נציגי הממשלה שהם עובדי מדינה; עובד משרד התקשורת שימונה לפי בחירת השר, עובד משרד האוצר שימונה לפי המלצת שר האוצר ועובד משרד הכלכלה שימונה לפי המלצת שר הכלכלה;

 

 

 

 

 

(3) שני נציגי ציבור לפי בחירת השר בעלי ניסיון משמעותי באחד או יותר מהתחומים הבאים:

 

 

 

 

 

 

(א)  יצירה, עריכה או אספקה של תכני צפייה-ושמע;

 

 

 

 

 

 

(ב) עיסוק בחדשות, לרבות ניסיון באספקת תכני צפייה-ושמע בנושא חדשות, בעיתונות כתובה או באתרי אינטרנט חדשותיים ובכלל זה מחקר אקדמי של תחומים אלה;

 

 

 

 

 

 

(ג)  עיסוק בשידורי רדיו.

 

 

 

 

 

(4) שלושה נציגי ציבור בעלי ניסיון משמעותי באחד או יותר מהתחומים הבאים:

 

 

 

 

 

 

(א)  אסדרה (רגולציה);

 

 

 

 

 

 

(ב) כלכלה ודיני תחרות;

 

 

 

 

 

 

(ג)  ניהול גופים בעלי היקף עסקים משמעותי;

 

 

 

 

 

 

(ד) צ

הגנת הצרכן.

 

 

 

 

(ב) מינוי נציגי הציבור לפי סעיף קטן א(4) ויושב ראש המועצה לפי סעיף קטן (א)(1) ייעשה לפי המלצת הוועדות לאיתור מועמדים כאמור בסעיפים 15 ו-16, לפי העניין.

 

 

 

 

(ג)  מינוי יושב ראש המועצה לפי סעיף קטן (א)(1), טעון אישור הממשלה.

 

 

 

 

(ד) חברי המועצה ימונו באישור הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות;

 

 

 

 

(ה)  הודעה על מינוי המועצה והרכבה, לרבות כל שינוי, תפורסם ברשומות, ובאתר האינטרנט של הרשות.

 

 

סייגים למינוי

5.  

לא ימונה לחבר המועצה -

 

 

 

 

 

(א)  מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;

 

 

 

 

 

(ב) מי שאינו אזרח ישראלי;

 

 

 

 

 

(ג)  מי שהוא שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959, וכל אדם אחר שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה או מי שהיה שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959, בשלוש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות, וכל אדם אחר שהיתה לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה בשלוש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות;

 

 

 

 

 

(ד) מי שהוא חבר וועדה לאיתור מועמדים;

 

 

 

 

 

(ה)  מי שהוא עובד של גורם מורשה או של ספק תכנים או בעל עניין בתאגיד שהוא גורם מורשה או ספק תכנים ולעניין חבר המועצה שאינו יושב ראש המועצה - גם מי שהוא עובד הרשות;

 

 

 

 

 

(ו)  מי שהוא עובד של מורשה לשידורי רדיו או בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה לשידורי רדיו;

 

 

 

 

 

(ז)  מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל עניין או מנהל בו, בחוזה או בעסקה מהותיים עם הרשות, גורם מורשה, ספק תכנים או מורשה לשידורי רדיו;

 

 

 

 

 

(ח)  מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; בפסקה זו, "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו, או עניין של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה; לעניין הגדרה זו, "קרוב" - לרבות סוכן או שותף.

 

 

תקופת כהונה

6.  

(א)  תקופת כהונתו של חבר המועצה, למעט יושב ראש המועצה, שמונה לפי סעיף 4 תהיה ארבע שנים, ורשאי השר למנות את חבר המועצה לתקופת כהונה אחת נוספת של שנתיים.

 

 

 

 

(ב) תקופת כהונתו של יושב ראש המועצה תהיה חמש שנים, ולא ניתן להאריך את תקופת כהונתו או למנותו לתקופה נוספת.

 

 

הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה

7.  

(א)  חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

 

 

 

 

 

(2) לגבי חבר המועצה שהוא נציג הממשלה – הוא חדל להיות עובד המדינה, ואם הוא נציג ציבור – הוא נתמנה לעובד המדינה.

 

 

 

 

(ב) התקיימה אחת הנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה, יעבירו השר מכהונתו, לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד בו נודע לו על התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:

 

 

 

 

 

(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור;

 

 

 

 

 

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

 

 

 

 

 

(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו או התקיימו נסיבות אחרות הפוסלות אותו לפי חוק זה מלכהן כחבר המועצה.

 

 

 

 

(ג)  השר, בהתייעצות עם יושב ראש המועצה, רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר המועצה נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה, או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת.

 

 

 

 

(ד) השר לא יפסיק כהונתו של חבר המועצה לפי סעיפים קטנים (ב)-(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה.

 

 

 

 

(ה)  הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר, בהתאם להוראות סעיפים 4 ו-5 למינוי אחר במקומו, בהקדם האפשרי.

 

 

 

 

(ו)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות להפסיק או להשעות את כהונתו של יושב ראש המועצה בשל נסיבות אחרות, לפי הוראות חוק המינויים, או לפי חוק שירות המדינה (המשמעת), התשכ"ג-1963.

 

 

 

 

(ז)  השר רשאי להעביר את יושב ראש המועצה מכהונתו בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ו), באישור הממשלה בלבד.

 

 

תוקף פעולות

8.  

קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה, ומתוכם לכל הפחות שניים שהם נציגי ציבור.

 

 

סדרי עבודת המועצה

9.  

(א)  המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה, ומתוכם לפחות שני נציגי ציבור ויושב ראש המועצה.

 

 

 

 

(ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש המועצה.

 

 

 

 

(ג)  המועצה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת המועצה וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.

 

 

גמול והחזר הוצאות

10.  

חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום מאת הרשות בעד השתתפות בישיבות מליאת הרשות, בהתאם להוראות של החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, "עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

 

 

החלת דינים

11.  

חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצה:

 

 

 

 

 

(א)  חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979;

 

 

 

 

 

(ב) חוק העונשין, התשל"ז-1977‏ – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

 

 

 

 

 

(ג)  חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969‏;

 

 

 

 

 

(ד) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;

 

 

 

 

 

(ה)  פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;

 

 

 

 

 

(ו)  חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969.

 

 

ניגוד עניינים

12.  

(א)  בסעיף זה -

 

 

 

 

"בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב [חורג];

 

 

 

 

"בעל עניין" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

 

 

 

 

"טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

 

 

 

 

"ניגוד עניינים", של חבר המועצה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;

 

 

 

 

"קרוב", של חבר המועצה – כל אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(1) בן משפחה של חבר המועצה;

 

 

 

 

 

(2) אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי;

 

 

 

 

 

(3) תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;

 

 

 

 

 

(4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

 

 

 

 

(ב) לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה.

 

 

 

 

(ג)  חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

 

 

 

 

(ד) נודע לחבר המועצה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה האמור יושב הראש – יודיע על כך לשר.

 

 

פיזור המועצה

13.  

(א)  ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, לאורך זמן ובאופן העלול לגרום לפגיעה ממשית בתחום אספקת תכני צפייה-ושמע או בתחום שידורי הרדיו, ובכלל זה כי לא קיימה ישיבות בתדירות סבירה בלא סיבה מוצדקת, יתרה במועצה בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם בתוך זמן שיקבע בהודעה לא תמלא המועצה את תפקידיה, יציע לממשלה לפזר את המועצה.

 

 

 

 

(ב) ראה השר כי לא מילאה המועצה את תפקידיה כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שקבע השר בהודעתו, רשאית הממשלה לפי הצעת השר שהתקבלה לאחר שנתן ליושב ראש המועצה הזדמנות להשמיע טענותיו, להורות על פיזור המועצה.

 

 

 

 

(ג)  מועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד למינויה של המועצה החדשה; מינוי מועצה חדשה ייעשה תוך 120 ימי עבודה ובהתאם להוראות סימן א', אלא אם התקיימו נסיבות חריגות המונעות מינוי מועצה בפרק זמן זה או המצדיקות מינוי במועד מאוחר יותר. מועצה זמנית תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות שאינן נדרשות לצורך תיפקודה השוטף והתקין של הרשות.

 

 

חובת נאמנות

14.  

חבר המועצה ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות וללא משוא פנים.

 

 

 

 

סימן ב': ועדה לאיתור מועמדים

 

 

ועדה לאיתור מועמדים לחברות במועצה

15.  

(א)  השר ימנה ועדה בת שלושה חברים שתפקידה לאתר מועמדים לכהונה כנציגי ציבור במועצה, ולהמליץ עליהם לשר.

 

 

 

 

(ב) חברי הוועדה לאיתור מועמדים לכהונה כנציגי ציבור בוועדה יהיו:

 

 

 

 

 

(1) נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התקשורת, ובכלל כך בתחום אספקת תכני צפייה-ושמע, שיבחר השר, והוא יהיה יושב הראש;

 

 

 

 

 

(2) נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התרבות או היצירה של תכני צפייה-ושמע, שימונה לפי המלצת שר החינוך לעניין זה יראה ניסיון מחקרי משמעותי כמומחיות;

 

 

 

 

 

(3) נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחומי האסדרה, הכלכלה או התחרות שימונה לפי המלצת שר המשפטים.

 

 

ועדה לאיתור מועמדים לתפקיד יושב ראש המועצה

16.  

(א)  השר ימנה ועדה בת חמישה חברים שתפקידה לאתר מועמדים לכהונה כיושב ראש המועצה, ולהמליץ עליהם לשר.

 

 

 

 

(ב) חברי הוועדה לאיתור מועמדים לתפקיד יושב ראש המועצה יהיו:

 

 

 

 

 

(1) המנהל הכללי של משרד התקשורת, והוא יהיה יושב הראש;

 

 

 

 

 

(2) נציב שירות המדינה או נציגו;

 

 

 

 

 

(3) נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התקשורת, ובכלל כך בתחום אספקת תכני צפייה-ושמע שימונה לפי המלצת המנהל הכללי של משרד התקשורת;

 

 

 

 

 

(4) נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התרבות או היצירה של תכני צפייה-ושמע שימונה לפי המלצת המנהל הכללי של משרד החינוך;

 

 

 

 

 

(5) נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחומי הכלכלה או התחרות שימונה לפי המלצת המנהל הכללי של משרד המשפטים.

 

 

הוועדות לאיתור מועמדים

17.  

(א)  חברי ועדה לאיתור מועמדים לפי פרק זה שהם נציגי ציבור ימונו באישור הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות.

 

 

 

 

(ב) לא ימונה לוועדה לאיתור מועמדים ולא יכהן בה -

 

 

 

 

 

(1) מי שהוא שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959, וכל אדם אחר שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, או מי שהיה שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959, בשלוש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות , וכל אדם אחר שהיתה לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה בשלוש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות ;

 

 

 

 

 

(2) מי שהורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה לאיתור מועמדים, או מי שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, וטרם ניתן פסק דין סופי;

 

 

 

 

 

(3) מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; בפסקה זו, "עניין אישי" – כהגדרתו בסעיף 5(ח);

 

 

 

 

 

(4) מי שהוא עובד של גורם מורשה, ספק תכנים, או בעל עניין בתאגיד שהוא גורם מורשה או ספק תכנים;

 

 

 

 

 

(5) מי שהוא עובד של מורשה לשידורי רדיו או בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה לשידורי רדיו;

 

 

 

 

 

(6) מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל עניין או מנהל בו, בחוזה או בעסקה מהותיים עם הרשות או עם גורם מורשה, ספק תכנים או מורשה לשידורי רדיו.

 

 

 

 

(ג)  ועדה לאיתור מועמדים תפעל על פי הכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי עבודתן של ועדות לאיתור מועמדים, בשינויים המחויבים.

 

 

 

 

(ד) ועדה לאיתור מועמדים תמליץ לשר על עד שלושה מועמדים לכל תפקיד אם נמצאו על ידה מספר מועמדים כמתאימים ביותר. רשאית ועדה להציע לשר יותר ממועמד אחד בכפוף לכל אלה:

 

 

 

 

 

(1) כאשר ישנם עד שלושה מועמדים שמידת התאמתם דומה אולם לכל אחד מהם יתרון ייחודי בתחום שונה או שהפערים בין המועמדים הם קטנים באופן שלא נמצא יתרון ברור לאף אחד מהם.

 

 

 

 

 

(2) המליצה ועדה לאיתור מועמדים לשר עד שלושה מועמדים המתאימים ביותר לתפקיד, על אף שלא התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף (1) תדרג הוועדה את המועמדים שעליהם היא ממליצה ותתייחס להבדלים ביניהם;

 

 

 

 

 

(3) השר יבחן את המועמדים ויבחר מועמד אחד. ככל שהמועמד שנבחר למינוי על ידי השר אינו המועמד שדורג במקום הראשון על ידי הוועדה לאיתור מועמדים, השר ינמק את בחירתו.

 

 

 

 

(ה)  ועדה לאיתור מועמדים תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

 

 

 

 

(ו)  הוועדה לאיתור מועמדים לכהונת נציגי ציבור במועצה תמונה לתקופת כהונה של ארבע שנים שלאחריה תמונה ועדה חדשה. הוועדה לאיתור מועמדים לתפקיד יושב ראש המועצה תמונה מחדש בכל פעם שיידרש איתור יושב ראש חדש למועצה.

 

 

 

 

(ז)  התפטר חבר ועדה לאיתור מועמדים מתפקידו או חדל מסיבה אחרת להיות חבר ועדה, ימונה חבר ועדה אחר במקומו בעל אותה כשירות שנדרשה מחבר הוועדה היוצא, בהתאם להוראות פרק זה.

 

 

 

 

(ח)  חבר ועדה לאיתור מועמדים שנתמנה לפי הוראות סעיף קטן (ח), ימונה ליתרת תקופת כהונתה של הוועדה.

 

 

 

 

(ט)  חבר ועדה לאיתור מועמדים ימונה לתקופת כהונה אחת ולא ניתן לחזור ולמנותו לתקופה נוספת.

 

 

 

 

(י)  השר רשאי להאריך את תקופת כהונתו של יושב ראש הוועדה לאיתור מועמדים לכהונה כנציגי ציבור במועצה, עד לסיום הליכי מינוי יושב ראש במקומו.

 

 

 

 

(יא) דינם של חברי ועדה לאיתור מועמדים כדין עובדי המדינה לעניין חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979.

 

 

דרכי עבודת ועדת איתור

18.  

(א)  לשם מינוי נציגי הציבור במועצה או יושב ראש המועצה תפרסם הוועדה לאיתור מועמדים הודעה לציבור שבה יצוין כי כל אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות הרלוונטיים לפי סימן זה רשאי להציע את מועמדותו לכהן במועצה או לעמוד בראשה, והכול לפי הפרטים המפורטים בהודעה, ורשאית ועדה לאיתור מועמדים לפנות מיוזמתה למועמדים העומדים בתנאי הכשירות האמורים ולהזמינם להגיש מועמדות.

 

 

 

 

(ב) בבחירת נציגי הציבור או יושב ראש למועצה תבחן ועדה לאיתור מועמדים את עמידת המועמדים בתנאי הכשירות הנדרשים לפי סימן זה ותמליץ על המועמדים המתאימים ביותר לכהן כחברי המועצה או כיושב ראש המועצה.

 

 

 

 

(ג)  מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), בבחירת נציגי הציבור למועצה, תפעל ועדה ככל הניתן על מנת שהרכב המועצה ישקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור.

 

 

 

 

סימן ג': סמכויותיהן ותפקידיהן של הרשות והמועצה

 

 

תפקידי המועצה ואצילת סמכויות

19.  

(א)  המועצה תקבע את מדיניות הרשות ותתווה את קווי פעולתה, וכן תפעל בהתאם לתפקידיה ולסמכויותיה הקבועים בחוק זה ובכל דין אחר.

 

 

 

 

(ב) המועצה רשאית לאצול מתפקידיה ומסמכויותיה ליושב ראש המועצה או לוועדת משנה שמונתה לפי סעיף 21, למעט סמכויות אלה:

 

 

 

 

 

(1) קביעת מדיניות הרשות והתווית קווי פעולתה;

 

 

 

 

 

(2) קביעת כללים;

 

 

 

 

 

(3) ביטול רישום במרשם כל שהוא למעט כאשר הביטול הוא לבקשת הגורם הרשום במרשם.

 

 

 

 

 

(4) רישום במרשם ספקי החדשות המורשים בהתאם לסעיף 37.

 

 

 

 

(ג)  המועצה תפקח על ביצוע המדיניות שקבעה לפי סעיף קטן (א), על קיום ההוראות הקבועות בחקיקת התכנים המסחריים, בתקנות, בכללים ובהוראות מינהל, וזאת בכל הנוגע לגורם מורשה, ספק תכנים ובעל זכות לאספקה בישראל של מפעל ספורט הכפוף להוראות חוק זה, וכן מורשה לשידורי רדיו.

 

 

תפקידי יושב ראש המועצה

20.  

(א)  יושב ראש המועצה יכהן גם כמנהל הרשות.

 

 

 

 

(ב) יושב ראש המועצה יפעל בהתאם לתפקידים ולסמכויות שנקבעו לו בחוק זה ובכל דין אחר, וכן יהיה ממונה על ביצוע תפקידי המועצה לפי חוק זה וכל דין אחר.

 

 

 

 

(ג)  יושב ראש המועצה יחתום, בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות והוראות שנתנה והחלטות שקיבלה.

 

 

ועדות משנה

21.  

(א)  המועצה רשאית, לצורך ביצוע תפקידיה, למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין שתראה לנכון ולקבוע את תפקידיהן וסמכויותיהן;

 

 

 

 

(ב) ועדת משנה שמונתה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת ועדת המשנה וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.

 

 

עצמאות המועצה

22.  

בביצוע תפקידי המועצה ובהפעלת סמכויותיה, יפעלו המועצה וחבריה באופן עצמאי והם יונחו על ידי שיקולים מקצועיים בלבד.

 

 

 

 

סימן ד': עובדי הרשות, תקציבה ועסקאותיה

 

 

עובדי הרשות

23.  

(א)  עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הוראות חוק המינויים.

 

 

 

 

(ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות יושב ראש המועצה ובפיקוחו.

 

 

תקציב הרשות

24.  

מבלי לגרוע מהאמור בפרק ח' לחוק הרדיו, תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתחום תקציב נפרד, כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; הממונה על תחום תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה יושב ראש המועצה.

 

 

עסקאות הרשות

25.  

לצורך ביצוע תפקידי הרשות והמועצה כאמור בחוק זה, רשאי יושב ראש המועצה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

 

 

 

 

פרק ג': ניהול מרשם

 

 

תחולת פרק ג'

26.  

כל מרשם לפי חוק זה ינוהל לפי הוראות פרק זה, ובלבד שלא נקבעו הוראות פרטניות לניהולו.

 

 

אגרה בעד רישום במרשם

27.  

השר, בהמלצת המועצה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה רשאי לקבוע בתקנות אגרות בעד הגשת בקשה לרישום במרשם או לחידוש רישום כאמור, וכן דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות אופן עדכונן וסכומיהן בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכן תשלום על הפרשי הצמדה ריבית ופיגורים והוצאות גבייה על אגרה שלא שולמה במועדה.

 

 

ביטול רישום במרשם

28.  

המועצה רשאית לבטל רישום במרשם או להתלותו עד לקיום תנאים שתורה עליהם או להגביל את מי שרשום במרשם באספקת תכני צפייה-ושמע, לפי העניין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו:

 

 

 

 

(א)  הגורם הרשום ביקש את ביטול רישומו;

 

 

 

 

(ב) הרישום במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב, מטעה, חלקי או שגוי;

 

 

 

 

(ג)  חדל להתקיים תנאי מהתנאים לרישום במרשם;

 

 

 

 

(ד) הגורם הרשום הפר הוראה מההוראות לפי חקיקת התכנים המסחריים, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורתה לו המועצה;

 

 

כללים לניהול המרשם

29. ה

(א)  המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות לעניין אופן ניהול מרשם ועניין הגשת בקשה לרישום במרשם, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.

 

 

 

 

(ב) הגיש אדם בקשה לרישום במרשם תרשום אותו המועצה במרשם בתוך עשרה ימי עבודה, ורשאית היא לדרוש מהמבקש מידע ומסמכים נוספים לשם הרישום.

 

 

 

 

(ג)  מצאה המועצה כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום מבקש במרשם, תודיע על כך למבקש בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), בהודעה מנומקת בכתב, ותיתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן ההודעה.

 

 

איסור העברה שעבוד או עיקול

30.  

זכות מהזכויות המוקנות מכוח רישום במרשם ספקי החדשות אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול;

 

 

פומביות מרשם

31.  

(א)  מרשם יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת;

 

 

 

 

(ב) במרשם יכללו הפרטים הנוגעים לתחולת הוראות מכוח חוק זה על הרשום במרשם ובכלל זה, היקף פעילותו העדכני והאם הוא כולל תוכן שיווקי.

 

 

 

 

פרק ד': אספקת תכני צפייה-ושמע לציבור

 

 

 

 

סימן א': חובת רישום

 

 

חובת רישום במרשם ספקי תכנים

32.  

(א)  ספק תכנים ישראלי בעל היקף פעילות בינוני או גדול לא יספק תכני צפייה-ושמע לציבור בישראל, אלא אם כן הוא רשום במרשם ספקי התכנים.

 

 

 

 

(ב) ספק תכנים ישראלי רשאי להרשם במרשם אף אם אינו בעל היקף פעילות בינוני או גדול, ולעניין זה יראו בו כספק תכנים רשום למעט לעניין הוראות פרק ז';

 

 

חובת רישום במרשם הערוצים הישראלים

33.  

(א)  לא יספק ערוץ ישראלי המסופק באמצעות ספק תכנים רשום או באמצעות ספק תכנים בינלאומי בעל היקף פעילות בינוני או גדול וכולל בתכניו תוכן שיווקי תכנים לציבור בישראל אלא אם כן הוא רשום במרשם הערוצים הישראליים.

 

 

 

 

(ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו ערוץ ישראלי כמי שכלל בתכניו תוכן שיווקי, אם קיבל תמורה עבור אספקת התוכן השיווקי כאמור, בכסף או בשווה כסף.

 

 

 

 

(ג)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם ההתקשרות לאספקת התוכן השיווקי נעשית באמצעות ספק התכנים;

 

 

 

 

(ד) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ערוץ ישראלי שהוא בעל זיקה לספק תכנים, אם הוא מספק את הערוץ על גבי ספק תכנים אחר.

 

 

 

 

סימן ב': מרשם ספקי תכנים ומרשם ערוצים ישראלים

 

 

מרשם ספקי תכנים ומרשם ערוצים ישראלים

34.  

יושב ראש המועצה ינהל מרשם של ספקי תכני צפייה-ושמע ומרשם של ערוצים ישראלים החייבים ברישום לפי סימן א' (להלן – מרשם ספקי תכנים);

 

 

תנאי סף לרישום במרשם

35.  

לא יירשם אדם במרשם ספקי התכנים או במרשם הערוצים הישראליים אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

 

 

 

 

 

(א)  הוא תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי סעיף 346 לחוק החברות;

 

 

 

 

 

(ב) הוא אינו תאגיד שאחת ממטרותיו או מפעולותיו העיקריות היא רכישת אמצעי פרסום;

 

 

 

 

 

(ג)  הוא אינו מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש ברישומו במרשם לקידום מטרותיה של המפלגה;

 

 

 

 

 

(ד) הוא אינו תאגיד בעל זיקה לגורם כאמור בפסקאות (ב) ו-(ג);

 

 

 

 

 

(ה)  הוא אינו מצוי בהליכי חדלות פרעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018;

 

 

 

 

 

(ו)  הוא אינו תאגיד שהחליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.

 

 

 

 

פרק ה': אספקת חדשות

 

 

 

 

סימן א': מרשם ספקי החדשות

 

 

חובת רישום לספק חדשות

36.  

(א)  לא יספק אדם תוכנית חדשות המיועדת בעיקרה לציבור בישראל באמצעות ספק תכנים רשום או באמצעות ספק תכנים בינלאומי בעל היקף פעילות בינוני או גדול, אלא אם כן הוא רשום במרשם ספקי החדשות (להלן – מרשם ספקי החדשות).

 

 

 

 

(ב) ספק הרשום במרשם ספקי החדשות לא יספק לציבור בישראל, שתי תוכניות חדשות שונות או יותר שמתקיימים בהם כל אלה:

 

 

 

 

 

(1) תוכניות החדשות מועברות במקביל, בזמן אמיתי;

 

 

 

 

 

(2) תוכניות החדשות מועברות באמצעות ספקי תכנים;

 

 

 

 

 

(3) תוכניות החדשות הן באותה שפה;

 

 

רישום במרשם של גורם ריכוזי או גורם הפועל בתחום החדשות

37.  

(א)  לא ירשם במרשם ספקי החדשות מי שהוא גורם ריכוזי לפי חוק הריכוזיות אלא בהתאם להוראות חוק הריכוזיות;

 

 

 

 

(ב) לא ירשם במרשם ספקי החדשות מי שהוא, או בעל זיקה אליו, הוא אחד מהמפורטים בתוספת השניה אלא לאחר ששקלה המועצה את השפעת הרישום במרשם על קידום התחרות והמגוון באספקת מידע חדשותי לציבור בישראל:

 

 

 

 

(ג)  על אף הוראות סעיף 29(ב), יראו במספר ימי העבודה הנוגעים לרישום במרשם ספקי החדשות לפי סעיף זה כעומדים על שישים ימי עבודה.

 

 

תנאי סף לרישום במרשם ספקי החדשות

38.  

לא יירשם במרשם ספקי החדשות מי שמתקיים בו אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(א)  הוא אינו תאגיד הרשום בישראל;

 

 

 

 

 

(ב) הוא אחד מהמפורטים בתוספת השניה;

 

 

 

 

 

(ג)  הוא תאגיד שאחת ממטרותיו או מפעולותיו העיקריות היא רכישת אמצעי פרסום לרבות זמן שידורי תשדירי פרסומת למחזיקים באמצעי שליטה בו, או תאגיד בעל זיקה לגורם כאמור;

 

 

 

 

 

(ד) הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש ברישומו במרשם ספקי החדשות לקידום מטרותיה של המפלגה;

 

 

 

 

 

(ה)  הוא, נושא משרה בו או בעל השפעה ניכרת בו הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת המועצה להירשם במרשם כאמור;

 

 

 

 

 

(ו)  הוא מצוי בהליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018;

 

 

 

 

 

(ז)  הוא תאגיד שהחליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.

 

 

תוקף מגבלות על רישום במרשם ספקי החדשות ומתן אישור חריג

39.  

(א)  המגבלות על רישום ספק חדשות הקבועות בתוספת השניה לעניין סעיפים 35 ו-36 יהיו בתוקף עד ליום י' בטבת התשצ"ד (1 בינואר 2034);

 

 

 

 

(ב) החל מיום י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029), השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה, בהמשך להמלצת המועצה לעניין זה שתינתן עד ליום ח' בתמוז התשפ"ח (2 ביולי 2028), לאחר שמצא כי הדבר לא צפוי להביא לפגיעה משמעותית בתחרות ובמגוון בתחום הפצת תכני החדשות;

 

 

 

 

 

(1) לבטל את המגבלות הקבועות בתוספת השניה;

 

 

 

 

 

(2) לשנות את הקף ההחזקה באמצעי שליטה שלפי סעיף (1)(ג) ואת הקף נתח השוק שלפי סעיף (1)(ד) לתוספת השניה;

 

 

 

 

 

(3) לקבוע כי סוגי מבקשים הקבועים בסעיף (1) לתוספת השניה יכללו במסגרת סעיף (2) לתוספת, ולהפך.

 

 

 

 

(ג)  על אף הוראות סעיף 37, המועצה רשאית לרשום במרשם את מי שבעקבות מיזוג חברות יתקיימו בו אחד או יותר מהתנאים האמורים בתוספת השניה אם מצאה המועצה לאחר התייעצות עם הממונה על התחרות כי:

 

 

 

 

 

(1) ספק החדשות הרשום עתיד לחדול מפעילות עסקית אם לא יתקיים מיזוג החברות כאמור;

 

 

 

 

 

(2) אין חברה אחרת שעשויה לרכוש את ספק החדשות הרשום שעתיד לחדול מפעילות עסקית, שמיזוג עמה עדיף לתחרות בישראל;

 

 

 

 

 

(3) התועלת לתחרות בישראל ממיזוג החברות עולה על התועלת מאי-מיזוג כאמור.

 

 

 

 

בסעיף זה – "חברה" ו-"מיזוג חברות" – כהגדרתן לפי חוק התחרות הכלכלית.

 

 

מניעת ריכוזיות בחדשות

40.  

ספק חדשות רשום או אדם בעל זיקה אליו לא ירכוש ולא יחזיק בשליטה בעיתון או באתר אינטרנט חדשותי, או בתאגיד בעל זיקה לאחד מאלה, ללא אישור בכתב ומראש מהמועצה ולאחר ששקלה המועצה את השפעת הרכישה או החזקה על קידום התחרות באספקת מידע חדשותי לציבור בישראל;

 

 

חובות דיווח ופרסום לציבור

41.  

(א)  ספק חדשות רשום ידווח למועצה, אחת לשנה, בדבר בעלי העניין המחזיקים בו , וכן התאגידים בהם ספק החדשות מחזיק כבעל ענין.

 

 

 

 

(ב) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה, את המידע שהועבר אליה לפי סעיף קטן (א), בהתאם להוראות חוק חופש המידע.

 

 

 

 

(ג)  ספק חדשות רשום יפרסם באתר האינטרנט שלו את המידע שיעביר לרשות בהתאם לסעיף קטן (א).

 

 

 

 

סימן ב': אתיקה בחדשות

 

 

תכני חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים

42.  

ספק חדשות יספק תכני חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו ובעלי מניותיו.

 

 

אתיקה בחדשות

43.  

(א)  ספק חדשות רשום יאמץ תקנון אתיקה בחדשות (בסעיף זה – התקנון) שיעסוק, בין היתר, בכל אלה:

 

 

 

 

 

(1) מניעת ניגוד עניינים;

 

 

 

 

 

(2) מניעת התקשרויות שעשויות להשפיע על טיב הסיקור החדשותי;

 

 

 

 

 

(3) גילוי נאות הנדרש מטעם מגישים, פרשנים ועיתונאים;

 

 

 

 

 

(4) מניעת הטעיה בדיווח חדשותי;

 

 

 

 

 

(5) פנייה לקבלת תגובה לדיווח חדשותי מבעוד מועד;

 

 

 

 

 

(6) פרסום שמות חשודים ונפגעי עבירה;

 

 

 

 

 

(7) פרסום תיקוני טעויות בדיווחים חדשותיים והתנצלויות;

 

 

 

 

 

(8) ביטוי מאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.

 

 

 

 

(ב) ספק חדשות רשום יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, את התקנון שקבע באתר האינטרנט וימציא אותו לרשות שתפרסם אותו באתר האינטרנט שלה.

 

 

 

 

סימן ג': שמירה על מגוון חדשותי

 

 

איסור בלעדיות בחדשות בידי כל ספק חדשות

44.  

(א)  התקשר ספק חדשות רשום עם ספק תכנים להפצת תכני החדשות שלו במסגרת ערוץ או בדרך אחרת, יעביר את הערוץ או תכני החדשות לכל ספק תכנים רשום באופן בו התקשר להפצתם, לבקשת ספק תכנים, בתנאים ובמחיר בלתי מפלים ביחס לאלה שמכר כאמור; בסעיף זה "מחיר" – מחיר למנוי.

 

 

 

 

(ב) בהעדר הסכמה לעניין היותם של המחיר או התנאים שהציע ספק חדשות בלתי מפלים לפי סעיף קטן (א), תהיה המועצה רשאית להכריע בעניין ולהורות לספק החדשות בדבר התנאים והמחיר הבלתי מפלים שעליו להציע כאמור.

 

 

 

 

(ג)  החליטה המועצה להפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן (ב), תמסור את החלטתה בתוך 60 ימים מהיום בו קיבלה פנייה בנושא.

 

 

 

 

סימן ד': הוראות לעניין ספק אחוד

 

 

אספקת תכני חדשות על ידי ספק אחוד

45.  

ספק חדשות רשום שהוא בעל זיקה לספק אחוד יעביר ערוץ שבו מסופקות תוכניות חדשות שלו לכל ספק תכנים רשום, לבקשתו (בסעיף זה – ספק תכנים אחר), במסגרת ערוץ או בדרך אחרת בה מסופקים התכנים לספק האחוד (בסעיף זה – הערוץ), לשם אספקתו, בזמן אמיתי או בסמוך לזמן אמיתי בכפוף לכל אלה:

 

 

 

 

 

(1) ספק תכנים אחר יספק את הערוץ בזמן אמיתי או בסמוך לזמן אמיתי, באופן מלא, ובלא קטיעה ועריכה;

 

 

 

 

 

(2) ספק תכנים אחר לא יהיה חייב, בשל אספקה כאמור, בתשלום לספק האחוד או לספק החדשות בעל הזיקה;

 

 

 

 

 

(3) הספק האחוד או ספק החדשות בעל הזיקה יספקו את התכנים כאמור ברישה ללא תמורה;

 

 

 

 

 

(4)  ספק תכנים אחר ינקוט אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים המקובלים בהסכמים המסדירים שימוש בזכויות יוצרים; לעניין זה יראו את ספק התכנים האחר כמי שנקט באמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים אם נקט באמצעים טכנולוגיים שנקבעו בהסכמה בינו לבין הספק האחוד או ספק החדשות, או שנקבעו ברישיון שבעלי הזכויות לאספקה בישראל נתנו לו לפי כל דין.

 

 

 

 

 

(5) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות בעלי זכויות לאספקה בישראל של הערוץ ושל יצירות הכלולות בו לפי כל דין;

 

 

חובת אספקת חדשות של אחר בידי ספק אחוד

46.  

ספק אחוד או תאגיד בעל זיקה לספק אחוד, יספק את תכני הצפייה-ושמע של ערוץ בקליטה חופשית שאינו ספק אחוד, אם ביקש זאת בכפוף לכל אלה ובלבד שלא הסכימו על אספקת תכנים באופן אחר:

 

 

 

 

 

(1) הספק האחוד יספק את תכני הצפייה ושמע שמופצים בערוץ בקליטה חופשית כאמור בזמן אמיתי לצורך אספקתם בזמן אמיתי ובסמוך לזמן אמיתי, באופן מלא, ובלא קטיעה ועריכה;

 

 

 

 

 

(2) הספק האחוד לא יהיה חייב, בשל אספקה כאמור, בתשלום לערוץ בקליטה חופשית;

 

 

 

 

 

(3) הספק האחוד לא יהיה רשאי לגבות ממנוי תשלום נוסף עבור אספקת התכנים של הערוץ בקליטה חופשית כאמור.

 

 

 

 

 

(4) הערוץ בקליטה חופשית יאפשר אספקת תוכן הצפייה-ושמע ללא תמורה;

 

 

הוראות לעניין ספק אחוד המספק מפעל ספורט שרכש בבלעדיות

47.  

(א)  ספק אחוד, לא יספק בישראל מפעל ספורט שאספקתו נעשית על ידו, או על ידו תאגיד בעל זיקה אליו במסגרת ערוץ המיועד להעברת תכני ספורט, ואשר נרכשו בבלעדיות (להלן בסעיף זה – בעל הזכות), אלא בכפוף לכל אלה:

 

 

 

 

 

(1) הספק האחוד העביר דיווח למועצה בדבר פעילותו במתכונת זו; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות את רשימת הספקים האחודים שהעבירו דיווח לפי סעיף זה;

 

 

 

 

 

(2) בעל הזכות יציע למכור את הזכות לאספקה בישראל של הערוץ האמור לכל ספק תכנים רשום אחר, ויחולו עליו הוראות סעיף 40.

 

 

 

 

 

(3) בקביעת מחיר לפי סעיף קטן (2), יתבסס בעל הזכות על מספר המנויים להם מספק ספק התכנים את הערוץ כאמור בלבד.

 

 

 

 

 

(4) בעל הזכות רשאי להציע לספקי תכנים אחרים לספק את מפעל הספורט כאמור כתוכן צפייה-ושמע לבדי או כחלק ממקבץ הכולל גם מפעלי ספורט אחרים שרכש הוא או תאגיד בעל זיקה אליו בבלעדיות.

 

 

 

 

(ב) החל משנה מהיום בו העביר ספק אחוד דיווח לפי סעיף (א)(1), תורה המועצה, לו או לתאגיד בעל זיקה אליו, לפי העניין, על הפרדת התשלום בין מפעלי הספורט הכלולים בערוץ לבין יתר תכני הצפייה-ושמע שמעביר הספק האחוד, לרבות לעניין הפרדת התשלום ביחס למקבץ הכולל ערוץ כאמור;

 

 

 

 

(ג)  לא תורה המועצה כאמור בסעיף קטן (ב) אם מצאה כי אין בפעילותו של הספק האחוד האמור כדי לפגוע בתחרות בתחום אספקת תכני צפייה-ושמע לציבור.

 

 

 

 

פרק ו': אספקת תכני ספורט

 

 

 

 

סימן א': אספקת מפעל ספורט

 

 

תחולת סימן א'

48.  

(א)   סימן זה יחול על כל מפעל ספורט למעט מפעל ספורט שהחריגה אותם המועצה בקביעה לפי סעיף קטן (ב);

 

 

 

 

(ב) המועצה רשאית לקבוע בצו כי סימן זה לא יחול על מפעל ספורט מסוים אם מצאה כי רכישת המפעל לאספקה באופן בלעדי לא צפויה להביא לפגיעה של ממש בתחרות בין ספקי התכנים המספקים את המפעל;

 

 

 

 

(ג)  המועצה תפרסם את הרשימה שקבעה לפי סעיף קטן (ב) באתר האינטרנט של הרשות.

 

 

איסור בלעדיות באספקת מפעל ספורט

49.  

(א)  בעל זכות לאספקה בישראל של מפעל ספורט (להלן בסעיף זה – בעל זכות), לא יציע לציבור באמצעות ספק תכנים, מפעל ספורט, או מקבץ תכנים הכולל זכות של מפעל ספורט כאמור, אלא אם הציע לכל ספק תכנים ישראלי להתקשר עמו לצורך אספקת את התכנים, בתנאים ובמחיר בלתי מפלים ביחס; בסעיף זה "מחיר" – מחיר למנוי.

 

 

 

 

(ב) ספק תכנים לא ירכוש זכות לאספקה בישראל של תוכן שהוא מפעל ספורט לפי סעיף קטן (ב) אלא בכפוף לאספקתו על ידו בכל אופן בו מועברים תכני אותו ספק התכנים ובלבד שבעל הזכות לאספקה בישראל של מפעל הספורט מחזיק בזכות לאספקתם באותו אופן.

 

 

 

 

(ג)  בהעדר הסכמה לעניין היותם של המחיר או התנאים בלתי מפלים לפי סעיף קטן (א), תהיה המועצה רשאית להכריע בעניין ולהורות לבעל הזכות בדבר התנאים והמחיר הבלתי מפלים שעליו להציע כאמור.

 

 

 

 

(ד) החליטה המועצה להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן (ג), תמסור את החלטתה בתוך 60 ימים מהיום בו קיבלה פנייה בנושא.

 

 

 

 

סימן ב': אספקת אירוע ספורט משמעותי

 

 

קביעת רשימת אירועי ספורט משמעותיים

50.  

(א)  המועצה רשאית, לאחר התייעצות עם שר התרבות והספורט, לקבוע רשימה של מפעלי ספורט שסברה כי יש להם חשיבות מיוחדת בקרב הציבור בישראל (בסימן זה – אירוע ספורט משמעותי), אשר לגביהם יחולו הוראות סימן זה ובלבד שבמפעל הספורט מתקיימים שניים לפחות מהתנאים הבאים:

 

 

 

 

 

(1) קיומה של חשיבות תרבותית או לאומית מיוחדת במפעל הספורט;

 

 

 

 

 

(2) מידת העניין בקרב הציבור הרחב במפעל הספורט, בקרב הציבור הרחב בישראל;

 

 

 

 

 

(3) מעורבות של נבחרת לאומית של ישראל או של ספורטאי ישראלי העוסק בספורט יחידים במפעל ספורט בעל חשיבות בין-לאומית;

 

 

 

 

 

(4) שידור בעבר של מפעל הספורט בשידורים שצפייה בהם לא היתה כרוכה בתשלום שהקנתה לו קהל צופים נרחב;

 

 

 

 

(ב) המועצה לא תקבע ברשימה כאמור בסעיף קטן (א) למעלה משלושה מפעלי ספורט על בסיס מעורבות ספורטאי ישראלי העוסק בספורט יחידים כאמור בסעיף (א)(3) לעיל ואשר מתקיימים בשנה קלנדרית נתונה, לעניין זה רשאית המועצה לקבוע מדרג בין מפעלי ספורט כאמור כך שלא יחול הוראות סימן זה ביחס ליותר משלושה מפעלי ספורט בשנה;

 

 

 

 

(ג)  המועצה תפרסם את הרשימה שקבעה לפי סעיף קטן (א) באתר האינטרנט של הרשות.

 

 

אספקת אירוע ספורט משמעותי

51.  

בעל זכות לאספקה בישראל אירוע ספורט משמעותי לא יספק תוכן של אירוע ספורט משמעותי כאמור, אלא אם תוכן זה מסופק כתוכן צפייה-ושמע בערוץ או ביישומון או בכל דרך אחרת ובלבד שצפייה בו אינה כרוכה בתשלום.

 

 

 

 

פרק ז': חובות השקעה בהפקות מקומיות

 

 

חובת השקעה בהפקות מקומיות

52.  

(א)  ספק תכנים ישקיע בכל שנה קלנדרית, סכום כספי שיחושב כאחוז מהכנסתו השנתית האחרונה מאספקת תכני צפייה-ושמע בישראל לשם מימון, הפקה או רכישה של הפקות מקומיות מסוגה עילית, כמפורט להלן:

 

 

 

 

 

(1) ספק תכנים שהוא בעל היקף פעילות בינוני – 2%;

 

 

 

 

 

(2) ספק תכנים שהוא בעל היקף פעילות גדול – 4%.

 

 

 

 

(ב) 15% מהסכום המפורט בסעיף קטן (א) יושקע בתכניות תעודה או בתוכניות המיועדות לילדים, לבני נוער או לגיל הרך.

 

 

חובת השקעה של ספק תכנים בינלאומי

53.  

(א)  ספק תכנים בינלאומי ישקיע בכל שנה קלנדרית סכום כספי שיחושב כאחוז מהכנסתו השנתית האחרונה מאספקת תכני צפייה-ושמע בישראל לשם מימון, הפקה או רכישה של הפקות מקומיות מסוגה עילית, כמפורט להלן:

 

 

 

 

 

(1) ספק תכנים בינלאומי שהוא בעל היקף פעילות בינוני – 2%;

 

 

 

 

 

(2) ספק תכנים בינלאומי שהוא בעל היקף פעילות גדול – 4%.

 

 

 

 

(ב) לצורך בחינת עמידתו בהוראות סעיף זה ידווח ספק תכנים בינלאומי שהוא בעל היקף פעילות בינוני או גדול למועצה עד ל-31 ביולי בכל שנה בעניינים הבאים -

 

 

 

 

 

(1) הכנסתו השנתית האחרונה מאספקת תכני צפייה-ושמע בישראל;

 

 

 

 

 

(2) היקף ההשקעה שלו בהפקות מקומיות מסוגה עילית.

 

 

 

 

(ג)  יושב ראש המועצה, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לקבוע את פרטי המידע לדיווח לפי סעיף קטן (ב).

 

 

 

 

(ד) יושב ראש המועצה יפרסם באתר האינטרנט של הרשות רשימה של ספקי תכנים בינלאומיים שחלה עליהם חובת השקעה לפי סעיף זה.

 

 

חובת השקעה של ערוץ ישראלי רשום

54.  

(א)  ערוץ ישראלי רשום ישקיע בכל שנה קלנדרית סכום כספי שיחושב כאחוז מהכנסתו השנתית האחרונה מאספקת תכני צפייה-ושמע בישראל, לשם מימון הפקה או רכישה של הפקות מקומיות מסוגה עילית כמפורט להלן:

 

 

 

 

 

(1) ערוץ ישראלי רשום שהוא בעל היקף פעילות בינוני – 6%;

 

 

 

 

 

(2) ערוץ ישראלי רשום שהוא בעל היקף פעילות גדול – 12%.

 

 

 

 

(ב) ערוץ ישראלי רשום שהוא בעל היקף פעילות גדול ישקיע לפחות 15% מהסכום המפורט בסעיף קטן (א) בתכניות תעודה או בתוכניות המיועדות לילדים, לבני נוער או לגיל הרך.

 

 

בחינת הכנסה ומסירת הודעת תשלום לגוף חייב

55.  

(א)  בלי לגרוע מהוראות סעיף 80, יושב ראש המועצה רשאי לדרוש מכל גוף חייב וכן מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב למסור לו, מדי שנה, דו"ח כספי, וכן כל מידע אחר הנחוץ לשם חישוב הכנסתו השנתית האחרונה מאספקת תכני צפייה-ושמע בישראל.

 

 

 

 

(ב) יושב ראש המועצה יבחן מדי שנה את ההכנסה השנתית האחרונה מאספקת תכני צפייה-ושמע בישראל, של גוף חייב או של גוף שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא גוף חייב, וזאת על פי שיטת חישוב שתקבע המועצה ובכפוף לכך שבחישוב הכנסתו של גוף חייב מאספקת תוכן שיווקי בישראל, יתחשב יושב ראש המועצה בכל תמורה שהתקבלה בעד תוכן שיווקי כאמור, בין בכסף ובין בשווה כסף;

 

 

 

 

(ג)  יושב ראש המועצה יודיע לגוף חייב לא יאוחר מ-30 בספטמבר בכל שנה, מהו הסכום שהוא חב בו לאותה שנה לפי הוראות פרק זה ומהו המועד האחרון לעמידה בחובה כאמור.

 

 

חובות השקעה בשל הכנסות של בעל זיקה

56.  

(א)  לעניין סיווג גורם חייב בהפקות מקור לפי פרק זה, יראו בהכנסות השנתיות מאספקת תכני צפייה-ושמע של כל בעל זיקה לאותו גורם כהכנסות שלו מאספקת תכני צפייה-ושמע.

 

 

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לעניין הקף ההכנסה השנתית האחרונה מאספקת תכני צפייה-ושמע אשר כאחוז ממנה נקבע הסכום שישמש למימון, הפקה או רכישה של הפקות מקומיות, יראו בהכנסות השנתיות מאספקת תכני צפייה-ושמע של כל גורם כהכנסות שלו.

 

 

קביעת כללים לעניין חובת השקעה

57.  

המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות לעניין אופן ההכרה בחובות ההשקעה המפורטות בפרק זה, אולם לא ייקבעו בכללים כאמור הוראות לעניין תוכן ההפקה, אופן או מועד האספקה של הפקה מקומית, סוגות שייכללו בהפקה המקומית ונושאיהם, אורך ההפקה המקומית וקהל היעד שלה.

 

 

כפל הוצאות

58.  

הפר גוף חייב חובה שהוטלה עליו לפי הוראות פרק זה, רשאית הרשות לחייבו להשקיע בהפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור; חייבה המועצה גוף חייב לפי סעיף קטן זה, לא יוטל עליו עיצום כספי לפי סעיף 87, בשל אותה ההפרה.

 

 

חובת אספקה של תוכן קהילתי

59.  

ספק תכנים גדול יכלול בתכני הצפייה-ושמע שהוא מספק למנוייו תוכן קהילתי;

 

 

הפרשי הצמדה וריבית

60.  

לא השקיע גוף חייב סכום שהיה עליו לשלם לפי הוראות פרק זה עד המועד האחרון שנקבע לפי סעיף 55(ג), תתווסף על הסכום האמור ריבית פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו בפועל.

 

 

 

 

פרק ח': אספקת תכני תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת

 

 

חובת הצעת תכנים בלא תמורה לכל ספק תכנים ישראלי

61.  

גוף המנוי להלן יציע לכל ספק תכנים רשום את תכני הצפייה-ושמע שהם מפיצים, במתכונת של ערוץ וכן לצורך הפצה על פי דרישה, בלא תמורה:

 

 

 

 

 

(א)  תאגיד השידור הישראלי;

 

 

 

 

 

(ב) ערוץ הכנסת.

 

 

חובת אספקה בידי ספק תכנים רשום

62.  

(א)  ספק תכנים רשום יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, בטכנולוגיה מקובלת, ללא כל קטיעה או עריכה את הערוצים של הגורמים המפורטים בסעיף 61.

 

 

 

 

(ב) המועצה רשאית להורות לספק תכנים רשום המספק את תכניו, כולם או חלקם, באמצעות אפיקים בדבר האפיקים בהם יסופקו כל אחד מהערוצים האמורים או בדבר טכנולוגיה מקובלת שבה יועברו התכנים.

 

 

איסור גביית תשלום נוסף ממנוי

63.  

ספק תכנים המספק את התכנים המפורטים בסעיף 61 מכח הוראות פרק זה, בין במתכונת של ערוצים ובין במתכונת של תכנים לפי דרישה, לא יגבה ממנוי תשלום כלשהו בעד אספקת התכנים האמורים.

 

 

שמירה על זכויות יוצרים

64.  

אין בהוראות פרק זה בכדי לגרוע מזכות בעלי זכויות היוצרים והמבצעים ביצירות הכלולות בתכני הגופים המנויים בסעיף 61, המסופקים באמצעות ספק תכנים לפי כל דין; אספקת התכנים של הגופים האמורים בידי ספק התכנים טעונה רישיון מאת בעלי זכויות היוצרים והמבצעים האמורים, בין שניתן בידי בעלי הזכויות לספק התכנים ובין שניתן לגוף אשר תכניו מופצים.

 

 

 

 

פרק ט': שמירה על התחרות

 

 

מתן הוראות למניעת פגיעה בתחרות

65.  

ראתה המועצה כי ספק תכנים, גורם מורשה או בעל זכות לאספקה בישראל של מפעל ספורט כמשמעותו בפרק ז', פועל באופן העלול לפגוע באופן משמעותי בתחרות בתחום אספקת תכני צפייה-ושמע בכלל, ובתחום אספקת תכני החדשות או הספורט בפרט, רשאית היא להורות לו, או לתאגיד בעל זיקה אליו, לפי העניין, בדבר פעולות שעליו לנקוט, או להמנע מלנקוט, כדי למנוע או לצמצם את הפגיעה, לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובכלל כך רשאית היא להורות לו בעניינים הבאים:

 

 

 

 

 

(א)  תשלומים, תשלומים מרביים או מזעריים בעד מפעלי הספורט ותכני החדשות שהוא מספק לספק תכנים אחר; קביעת תשלומים לפי פסקה זו יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה -

 

 

 

 

 

 

(1) עלות לפי שיטת חישוב שיושב ראש המועצה יורה עליה, בתוספת רווח סביר;

 

 

 

 

 

 

(2) נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

(א)  תשלום בעד התכנים האמורים;

 

 

 

 

 

 

 

(ב) תשלום בעד תכנים אחרים בני-השוואה;

 

 

 

 

 

 

 

(ג)  תשלומים כאמור בפסקאות (א) ו-(ב) במדינות אחרות.

 

 

 

 

 

(ב) דרכים לחישוב התשלומים בעד תכנים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.

 

 

 

 

 

(ג)  הפרדת התשלום בעד מפעל ספורט מסוים או בעד תכני החדשות, או בעד מקבץ תכני צפייה-ושמע הכולל אחד מאלה, מיתר תכני הצפייה-ושמע אותם הוא מספק.

 

 

 

 

 

(ד) חובה להציע מפעל ספורט מסוים או תכני חדשות, או מקבץ תכני צפייה-ושמע הכולל אחד מאלה לספק תכנים ישראלי אחר, או למנוי, וזאת בהתאם לתשלום שנקבע לפי פסקה (3).

 

 

 

 

 

(ה)  איסור לעצור העברה של מפעל ספורט מסוים או של תכני חדשות, או של מקבץ תכני צפייה-ושמע הכולל אחד מאלה, לספק תכנים ישראלי אחר, שתורה עליו המועצה, וזאת לפרק זמן שיקבע.

 

 

 

 

 

(ו)  איסור לעצור אספקה למנוי של מפעל ספורט מסוים או של תכני חדשות, או של מקבץ תכני צפייה-ושמע הכולל אחד מאלה, שתורה עליו המועצה, וזאת לפרק זמן שיקבע.

 

 

הגבלות בנוגע לאמצעי שליטה, מינוי נושאי משרה, קיום מערכת חשבונאית נפרדת או תאגידים נפרדים

66.  

המועצה רשאית לקבוע בכללים או בהוראת מינהל, הגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה בספק תכנים רשום או בספק חדשות רשום, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים שנותן ספק תכנים או קיומם של תאגידים נפרדים.

 

 

הוראות לעניין אפיקים

67.  

(א)  ספק תכנים רשום יספק את התכנים בערוצים של ספקי חדשות רשום באפיקים עוקבים;

 

 

 

 

(ב) המועצה רשאית לקבוע בכללים תנאים לעניין מספרי אפיקים עוקבים בהם יסופקו תכני צפייה-ושמע של ספקי חדשות רשומים.

 

 

הוראות לעניין שימוש בשלט-רחוק

68.  

(א)  ספק תכנים לא יספק למנויים שלט רחוק בו נעשו התאמות לצורך קידום ספקי חדשות מסוימים;

 

 

 

 

(ב) המועצה רשאית לקבוע בכללים תנאים לעניין שוויוניות גישה לתכנים באמצעות שלט רחוק שמספק ספק תכנים רשום למנויים.

 

 

 

 

פרק י': הוראות כלליות

 

 

 

 

סימן א': תמיכות

 

 

השקעה בהפקות מקומיות לקידום תרבות קהילת יוצאי אתיופיה בישראל

69.  

(א)  תקציב שנתי לעידוד הפקות מקומיות לקידום תרבות קהילת יוצאי אתיופיה בישראל בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים ייקבע בחוק התקציב השנתי כהגדרתו בחוק יסודות התקציב.

 

 

 

 

(ב) מבחנים לעידוד הפקות מקומיות העוסקות בתרבות קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ייקבעו על ידי המועצה.

 

 

 

 

סימן ב': תוכן שיווקי

 

 

הגבלות לעניין תוכן שיווקי המסופק מכח הדין על גבי ספק תכנים אחר

70.  

גורם מורשה, או תאגיד בעל זיקה אליו, אשר תכניו מסופקים באמצעות ספק תכנים אחר מכח חקיקת התכנים המסחריים, לא יכלול בתכניו המסופקים כאמור תוכן שיווקי המקדם את פעילות ספק התכנים, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף.

 

 

תוכן שיווקי

71.  

המועצה תקבע בכללים הוראות שיחולו על ספק תכנים רשום וספק חדשות רשום בתחום התוכן השיווקי, ובכלל כך בנושאים הבאים:

 

 

 

 

 

(א)  חובת סימון ויידוע הציבור בנוגע לקיומו של תוכן שיווקי בתוכנית;

 

 

 

 

 

(ב) זהות מממן ומפרסם התוכן השיווקי בתוכנית;

 

 

 

 

 

(ג)  הגבלות לעניין מוצרים מזיקים;

 

 

 

 

 

(ד) תוכן שיווקי בתכני ילדים.

 

 

 

 

סימן ג': הפצת שידורים בידי הרשות

 

 

הפעלת יישומון

72.  

(א)  הרשות תפעיל יישומון להספקת תכני צפייה-ושמע (להלן – היישומון) ותהא רשאית להסתייע לצורך כך באדם אחר במסגרת הקמת, הפעלת, תפעול ותחזוקת היישומון;

 

 

 

 

(ב) הצפייה בתכני צפייה-ושמע ביישומון תהיה פתוחה לכלל הציבור בישראל, ללא תמורה, ותאפשר צפייה באמצעות כל מכשיר או התקן נפוץ ומקובל לצפייה בתכני צפייה-ושמע באמצעות יישומנים;

 

 

 

 

(ג)  השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לבטל בצו את החובה להפעלת היישומון כאמור בסימן זה בחלוף חמש שנים מיום התחילה אם מצא כי השימוש ביישומון אינו נדרש בשל נסיבות השוק והרגלי הצפייה של הציבור בתכני צפייה-ושמע;

 

 

התכנים בישומון

73.  

(א)  בישומון אספקת תכנים יופצו התכנים של הגופים המפורטים בפסקאות שלהלן במסגרת ערוצים כמפורט באותן פסקאות, בכפוף לתשלום דמי הפצה כאמור בסעיף 74:

 

 

 

 

 

(1) ערוץ בקליטה חופשית;

 

 

 

 

 

(2) ערוץ בקליטה חופשית, אף אם אינו ספק חדשות - אם ביקש זאת;

 

 

 

 

 

(3) ערוץ הכנסת;

 

 

 

 

 

(4) ערוצי הטלוויזיה של תאגיד השידור הישראלי.

 

 

 

 

(ב) גורם המנוי בפסקאות (1), (3) ו-(4) בסעיף קטן (א) לא יתקשר בהסכם שעניינו זכות לאספקה בישראל אלא בכפוף להתרת השימוש בתוכן צפייה ושמיעה שלפי זכות זו ביישומון;

 

 

 

 

(ג)  הרשות תפיץ את תוכן הצפייה ושמע ביישומון בזמן אמיתי ובסמוך לזמן אמיתי, כך שאופן ההפצה, איכות ההפצה ואפשרויות הבחירה של כל רכיבי ההפצה יהיו שוויוניים בין מי ששידוריו מופצים באמצעות הישומון;

 

 

 

 

(ד) איכות ההפצה תהיה בטכנולוגיית חדות רגילה, טכנולוגיית חדות גבוהה או טכנולוגיה מקובלת אחרת בהתאם להחלטת המועצה ובכפוף לתשלום דמי הפצה מתאימים כאמור בסעיף 74.

 

 

 

 

(ה)  הרשות רשאית להתנות את הפצת התכנים של ערוץ בקליטה חופשית שאינו ספק חדשות בקבלת אישורים, רישיונות והסכמות לעניין השימוש בזכויות היוצרים והמבצעים בתכני הצפייה-ושמע מידי הגוף שתכני צפייה ושמע שלו מופצים לפי סימן זה.

 

 

 

 

(ו)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות בעלי זכויות היוצרים והמבצעים בתוכן צפייה-ושמע כאמור לפי כל דין;

 

 

תשלום דמי הפצה

74.  

(א)  גוף שתכני הצפייה-ושמע שלו מופצים לפי סעיף 73 ישלם לרשות, בעד הפצת התכנים, דמי הפצה בסכומים שיקבעו השר ושר האוצר, לאחר התייעצות עם המועצה; הסכום האמור יחושב לפי סך כל התשלומים והעלויות הכרוכים בהפעלת, תפעול ותחזוקת היישומון וכל תשלום שוטף אחר בשל הפצת התכנים, למעט עלות ההקמה, כשהוא מחולק בין הגופים באופן שיקבעו השר ושר האוצר;

 

 

 

 

(ב) לצורך מימון עלות ההקמה והפיתוח הראשוניים של הישומון, רשאית המועצה לגבות בשנים 2023 ו-2024 דמי הפצה בסכומים שגבתה הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מכוח סעיף 9 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012, ערב ביטולו. עלו דמי ההפצה האמורים על העלויות הכרוכות בהקמה ופיתוח ראשוניים, תשיב המועצה את הכספים לגופים מהם גבתה את דמי ההפצה;

 

 

 

 

לעניין זה – "הקמה ופיתוח ראשוניים" – העלויות הנדרשות לצורך הפצה של יישומון תקין לכלל הציבור בישראל, להוציא עלויות בגין דמי רישיון וזכויות שימוש ביישומון;

 

 

הגנה על שימוש בתכני צפייה-ושמע

75.  

(א)  הרשות תנקוט אמצעים טכנולוגים נאותים ומתקדמים המקובלים בהסכמים המסדירים שימוש בזכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים ברשת האינטרנט, למניעת ההפצה של תכני צפייה-ושמע ביישומון והגישה אליהם מחוץ לישראל; לעניין זה יראו את הרשות כמי שנקטה באמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים אם נקט באמצעים טכנולוגיים שנקבעו בהסכמה בינו לבין הגוף שתכניו מופצים, או שנקבעו ברישיון שבעלי זכויות היוצרים והמבצעים נתנו לו;

 

 

 

 

(ב) הרשות תנקוט אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים המקובלים בהסכמים המסדירים שימוש בזכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים ברשת האינטרנט, למניעת משיכת השידורים הפתוחים, הטמעתם באתר אינטרנט או שימוש אחר בהם בידי גורמים אחרים; לעניין זה יראו את הרשות כמי שנקטה באמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים אם נקטה באמצעים טכנולוגיים שנקבעו בהסכמה בינו לבין הגוף המשדר, או שנקבעו ברישיון שבעלי זכויות היוצרים והמבצעים נתנו לו.

 

 

כללים לעניין הפצה חופשית

76.  

המועצה תקבע כללים לעניין היקף מזערי של הוצאות כספיות ולעניין היקף מזערי של אספקת תכני צפייה-ושמע בערוץ שבהתאם להם ניתן יהיה לראות בערוץ כערוץ בקליטה חופשית לעניין חוק זה.

 

 

 

 

סימן ד': צרכנות

 

 

סמכות השר לקבוע הוראות צרכניות

77.  

קבע השר בתקנות בהתאם לסמכותו לפי חוק הבזק הוראות לשם הגנה על צרכנים, רשאי הוא לקבוע, לאחר התייעצות עם המועצה, כי הן יחולו גם על ספק תכנים רשום.

 

 

קביעת הוראות צרכניות לתחום אספקת תכני צפייה-ושמע

78.  

המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות שיחולו על ספק תכנים רשום לשם הגנה על צרכנים ובלבד ש-

 

 

 

 

 

(1) הוראות בכללים יקבעו רק לאחר ששקלה המועצה האם ההיבטים הייחודיים לתחום האספקה של תכני צפייה-ושמע מחייבים קביעת כללים אלה;

 

 

 

 

 

(2) לא תקבע המועצה כללים כאמור בנושאים שהוסדרו בתקנות כאמור בסעיף 82 אלא באישור השר לאחר שנוכח כי אסדרת ההגנה על צרכנים של תכני צפייה-ושמע מצדיקה קביעה של כללים שונים.

 

 

 

 

סימן ה': חירום

 

 

שידורים במקרי חירום

79.  

במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה ושלום הציבור רשאית המועצה להורות לספק תכנים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג"א.

 

 

 

 

פרק יא': דיווחים ודרישות מידע

 

 

דרישת מידע כללית

80.  

(א)  יושב ראש המועצה או עובד הרשות שיושב ראש המועצה הסמיך לכך, רשאי לדרוש מאחד או יותר מהגופים הבאים, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות יושב ראש המועצה או המועצה לפי חקיקת התכנים המסחריים, או כדי להקל על ביצוען, וכן לשם קידום אסדרה בתחום אספקת תכני צפייה-ושמע לציבור:

 

 

 

 

 

(1) גורם מורשה;

 

 

 

 

 

(2) מי שפועל מטעמו של גורם מורשה;

 

 

 

 

 

(3) ספק תכנים;

 

 

 

 

 

(4) גורם שהיה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי הוא ספק תכנים המספק תכני צפייה-ושמע בישראל;

 

 

 

 

 

(5) ערוץ ישראלי;

 

 

 

 

 

(6) גורם שהיה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי הוא ערוץ ישראלי;

 

 

 

 

 

(7) מי שפועל מטעמו של גורם המנוי בסעיפים קטנים (3)-(6);

 

 

 

 

 

(8) גורם שהיה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי הוא מכר זכות לאספקה בישראל של מפעל ספורט כמשמעותו בפרק ו'.

 

 

 

 

(ב) השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מהגופים המנויים בסעיף קטן (א), למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל על ביצוען, וכן לשם קידום אסדרה בתחום אספקת תכני צפייה-ושמע לציבור, או בתחום אחר הנתון לאסדרה של השר. לעניין זה תחול הסמכות לעניין גורם המנוי בסעיף קטן (א) בפסקאות (4) ו-(6) אם היה לשר יסוד סביר להניח כי אותו גורם הוא ספק תכנים המספק תכני צפייה-ושמע בישראל או ערוץ ישראלי, לפי העניין.

 

 

מידע לעניין נתוני צפייה

81.  

(א)  המועצה רשאית, לצורך אמידת נתוני צפייה בתוכן צפייה-ושמע, אם מצאה כי נדרשת התערבות על מנת לספק מידע ואומדן אמינים של נתוני צפייה בתכני צפייה-ושמע שמספקים ספקי תכנים בישראל -

 

 

 

 

 

(1) לדרוש מידע המשמש לאמידת נתוני צפייה מספק תכנים רשום, שיועבר לרשות, ורשאית המועצה לעשות זאת באמצעות יצירת ממשק קבוע לקבל מידע בזמן אמת או בסמוך לו;

 

 

 

 

 

(2) לאסוף ולעבד מידע שהתקבל בהתאם לפסקה (1) או בדרך אחרת, לרבות באמצעות שאלונים.

 

 

 

 

(ב) הרשות תקבל, תחזיק, תשמור ותעבד מידע שיתקבל כאמור בסעיף (א) באופן שמונע פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;

 

 

 

 

(ג)  חברי המועצה, הרשות ועובדי הרשות לא יגלו לאדם מידע שנמסר בהתאם לסעיף זה, ואולם מותר לגלות ידיעה או להראות מסמך לצורכי הליך פלילי או לרשות פיקוח אחרת לשם מילוי תפקידה וכן לאחר במסגרת הסתייעות בו במסגרת מילוי תפקידיהם;

 

 

 

 

(ד) מבלי לגרוע מסעיף קטן (ג) הרשות תהיה רשאית, בעצמה או תוך הסתייעות באחר, לעבד ולפרסם מידע מצרפי שהתקבל בהתאם לסעיף קטן (א) לאחר שעבר עיבוד בשיטות סטטיסטיות מקובלות;

 

 

 

 

פרק יא': פיקוח

 

 

הסמכת מפקחים

82.  

(א)  יושב ראש המועצה רשאי למנות, מבין עובדי הרשות, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חקיקת התכנים המסחריים.

 

 

 

 

(ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

 

 

 

 

 

(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת יושב ראש המועצה לשמש מפקח, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;

 

 

 

 

 

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה יושב ראש המועצה;

 

 

 

 

 

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה יושב ראש המועצה.

 

 

סמכויות מפקחים

83.  

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ולפי חקיקת התכנים המסחריים, רשאי מפקח להיכנס למקום שבו פועל ספק תכנים או גורם מורשה ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, "מקום שבו פועל ספק תכנים או גורם מורשה" – לרבות מקום שבו מנהל ספק תכנים או גורם מורשה, או מי מטעמם את עסקיו, לשם ביצוע פעולות הנוגעות לאספקה או הפקה של תכני צפייה-ושמע, ובכלל כך חדשות.

 

 

חובת הזדהות

84.  

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

 

 

 

 

 

(א)  הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

 

 

 

 

 

(ב) יש בידו תעודה חתומה בידי יושב ראש המועצה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

 

 

בירור מנהלי

85.  

היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי ספק תכנים, גורם מורשה או בעל זכות לאספקה בישראל של מפעל ספורט כמשמעותו בפרק ז'הפר הוראה לפי הוראות חקיקת התכנים המסחריים, רשאי הוא מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות בסעיף 86, לזמן נושא משרה בגוף כאמור שלדעת יושב ראש המועצה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שייקבע, לשם בירור ההפרה.

 

 

 

 

פרק י"ב: אמצעי אכיפה מינהלית

 

 

 

 

סימן א' : הטלת עיצום כספי

 

 

הגדרות

86.  

בפרק זה -

 

 

 

 

"הסכום הבסיסי" - סכום כמפורט להלן, לפי העניין:

 

 

 

 

 

(א)  ביחס למפר שסך הכנסתו בשנת הכספים שקדמה למועד בו ביצע את ההפרה אינה עולה על 80 מיליון שקלים חדשים – סכום של 800,000 שקלים חדשים או סכום השווה ל-1% מהכנסתו השנתית, לפי הנמוך;

 

 

 

 

 

(ב) ביחס למפר שהכנסתו בשנת הכספים שקדמה למועד בו ביצע את ההפרה גדול מ-80 מליון שקלים - סכום השווה ל-1% מהכנסתו השנתית.

 

 

עיצום כספי

87.  

(א)  הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט בתוספת הראשונה, רשאית המועצה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי.

 

 

 

 

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.

 

 

הודעה על כוונת חיוב 

88.  

(א)  היה למועצה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 87 (בפרק זה - המפר), ובכוונתה להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, תמסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

 

 

 

 

(ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין המועצה, בין השאר, את אלה:

 

 

 

 

 

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה - המעשה), המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה;

 

 

 

 

 

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

 

 

 

 

 

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו בפני המועצה לפי הוראות סעיף 89 וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור בסעיף 90;

 

 

 

 

 

(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 91, ושיעור התוספת.

 

 

זכות טיעון

89.  

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 93 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, בפני המועצה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; המועצה רשאית להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

 

החלטת המועצה ודרישת תשלום

90.  

(א)  המועצה תחליט, לאחר ששקלה את הטענות שנטענו לפי בסעיף 89, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות בסעיף 92.

 

 

 

 

(ב) החליטה המועצה לפי הוראות סעיף קטן (א) -

 

 

 

 

 

(1) להטיל על המפר עיצום כספי - תמסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

 

 

 

 

 

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - תמסור לו הודעה על כך, בכתב.

 

 

 

 

(ג)  בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), תפרט המועצה את נימוקי החלטתה.

 

 

 

 

(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 89, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

 

 

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

91.  

(א)  בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

 

 

 

 

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 87, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

 

 

סכומים מופחתים

92.  

(א)  המועצה אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

 

 

 

 

(ב) המועצה, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, ובשיעורים שיקבע.

 

 

סכום מעודכן של העיצום הכספי

93.  

(א)  העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בפני המועצה כאמור בסעיף 90(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי יושב ראש המועצה או בידי בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין.

 

 

 

 

(ב) סכומי העיצום הכספי והסכים הבסיסי לפי סימן זה יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

 

 

 

(ג)  יושב ראש המועצה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי והסכום הבסיסי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

 

 

המועד לתשלום העיצום הכספי

94.  

על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 90.

 

 

הפרשי הצמדה וריבית

95.  

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

 

 

גבייה

96.  

(א)  עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה;

 

 

 

 

(ב) על גביית כספים לפי חוק זה יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

 

 

 

 

סימן ב': התראה מינהלית

 

 

התראה מינהלית

97.  

(א)  היה למועצה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 87, והתקיימו נסיבות שקבעה המועצה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאית היא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א', למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

 

 

 

 

(ב) בהתראה מינהלית תציין המועצה מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 103, וכן תציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 98.

 

 

בקשה לביטול התראה מינהלית

98.  

(א)  נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 97, רשאי הוא לפנות למועצה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:

 

 

 

 

 

(1) המפר לא ביצע את ההפרה;

 

 

 

 

 

(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

 

 

 

 

(ב) המועצה רשאית להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

 

 

 

(ג)  קיבלה המועצה בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאית היא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המועצה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

 

 

הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה

99.  

(א)  נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 91(א), והמועצה תמסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות סעיף 88 בשינויים המחויבים.

 

 

 

 

(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 91(ב), ו המועצה תמסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות בסעיף 88, בשינויים המחויבים.

 

 

 

 

סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה

 

 

הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון

100.   

היה למועצה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 87, והתקיימו נסיבות שקבעה המועצה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאית היא למסור למפר הודעה על אפשרותו להגיש למועצה כתב התחייבות ולהפקיד עירבון לפי הוראות סימן זה, במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א'; בסעיף זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

 

 

תנאי ההתחייבות וגובה העירבון

101.   

(א)  בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף 100, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע יושב ראש המועצה בכתב ההתחייבות ושתחילתה ביום הגשתו, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה - תקופת ההתחייבות).

 

 

 

 

(ב) המועצה רשאית לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.

 

 

 

 

(ג)  בנוסף לכתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי המועצה עירבון בסכום העיצום הכספי ש המועצה היתה רשאית להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי סעיף 92(ב).

 

 

תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם

102.   

הגיש המפר למועצה כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 100, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר למועצה כתב התחייבות או לא הפקיד עירבון, בתוך התקופה האמורה, תמסור לו המועצה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי סעיף 88.

 

 

הפרת התחייבות

103.   

(א)  הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:

 

 

 

 

 

(1) המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה הגיש את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה במהלך אותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 91(א) או כהפרה חוזרת לעניין סעיף 91(ב), לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:

 

 

 

 

 

 

(א)  המועצה תמסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 87, בשינויים המחויבים;

 

 

 

 

 

 

(ב) שלחה המועצה דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 90(ב)(1) או שהמפר לא טען את טענותיו בפני המועצה לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 90(ד), תחלט המועצה את העירבון בנוסף להטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת;

 

 

 

 

 

(2) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 101(ב) – תחלט המועצה את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון טענותיו, בכתב, לעניין זה.

 

 

 

 

(ב) לעניין פרק זה יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.

 

 

 

 

(ג)  הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא תאפשר לו המועצה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה, בשל אותה הפרה.

 

 

השבת העירבון

104.   

עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

 

 

 

 

סימן ד': שונות

 

 

עיצום כספי בשל הפרה של הוראות לפי חוק זה ולפי חוק אחר

105.   

על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 87 או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

 

 

 

 

סימן ה': עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים

 

 

עתירה

106.   

(א)  על החלטה סופית של המועצה לפי פרק זה ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים; עתירה כאמור תוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.

 

 

 

 

(ב) אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטת המועצה לפי פרק זה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכימה לכך המועצה או שבית המשפט הורה על כך.

 

 

 

 

(ג)  החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד העירבון, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.

 

 

פרסום

107.   

(א)  הטילה המועצה עיצום כספי לפי פרק זה, תפרסם באתר האינטרנט של הרשות את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתה בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

 

 

 

 

 

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

 

 

 

 

 

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;

 

 

 

 

 

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

 

 

 

 

 

(4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;

 

 

 

 

 

(5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;

 

 

 

 

 

(6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.

 

 

 

 

(ב) הוגשה עתירה לפי סעיף 106 על החלטת המועצה להטיל עיצום כספי או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, תפרסם המועצה, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם.

 

 

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיף זה, לא תפרסם המועצה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, וכן רשאית היא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

 

 

 

 

(ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים.

 

 

 

 

(ה)  השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

 

 

שמירת אחריות פלילית

108.   

(א)  תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מנהלית או הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות סעיף 87, המהווה עבירה.

 

 

 

 

(ב) מסרה המועצה למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו.

 

 

 

 

(ג)  הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא תנקוט נגדו המועצה הליכים לפי פרק זה בשל ההפרה.

 

 

אי תחולת החוק

109.   

הוראות חוק זה, למעט הוראות פרק ח' לא יחולו על תאגיד השידור הישראלי, על ערוץ הכנסת ועל שידורי רדיו של צבא ההגנה לישראל (גלי צה"ל) כהגדרתם בחוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות), התשס"ה-2005;

 

 

 

 

פרק יג': הוראות תחילה ומעבר

 

 

הוראות תחילה

110.   

תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) (להלן – יום התחילה) ואולם -

 

 

 

 

 

(א)  תחילתם של פרק ג', פרק ד' למעט סעיפים 32 ו-33, פרק ו' למעט סימן א', פרק ז', פרק ט', פרק י' למעט סימן ג', פרק יא', פרק יב' ופרק יד' ביום שבו יפרסם יושב ראש המועצה הודעה ברשומות על כך שהרשות והמועצה השלימו את הערכותן למילוי תפקידיהן לפי חוק זה (להלן – מועד השלמת ההערכות) או ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) לפי המוקדם;

 

 

 

 

 

(ב) תחילתם של סעיפים 32, ו-33 בתוך 12 חודשים מיום התחילה, ובלבד שמועד התחילה של חובת רישום במרשם הנובעת מהיקף פעילותו של ספק תחל ב-1 בינואר בשנת הכספים העוקבת לשנה שבה פורסם דו"ח כספי שבהתאם לו חלה חובת רישום במרשם כאמור;

 

 

 

 

 

(ג)  תחילתו של סעיף 112 ביום שבו יפרסם יושב ראש המועצה ברשומות הודעה על כך שיישומון לאספקת תכנים לפי סעיף 72 כשיר לאספקה סדירה של תכני צפייה-ושמע;

 

 

הוראות מעבר

111.   

(א)  תחילתם של פרק ג', פרק ה' למעט סימן ד', פרק י' סימן ב'ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ולעניין זה, ועד למועד השלמת ההערכות -

 

 

 

 

 

(1) יראו במועצת הרשות השניה שהוקמה לפי חוק הרשות השנייה, (להלן – מועצת הרשות השנייה) כ"מועצה" וברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו כ"רשות" לעניין הסעיפים פרק ה' למעט סימן ד', סעיף 49;

 

 

 

 

 

(2) יראו במועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין שהוקמה לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – המועצה לשידורי כבלים) כ"מועצה" ובמינהלת אסדרת השידורים במשרד התקשורת כ"רשות" לעניין -

 

 

 

 

 

 

(א)  פרק י' סימן ב' ויראו בבעל רישיון לשידורים כהגדרתו בחוק התקשורת כספק תכנים רשום לעניין סימן זה;

 

 

 

 

 

 

(ב) סעיף 49 ויראו בבעל רישיון לשידורים כהגדרתו בחוק התקשורת כספק תכנים רשום לעניין סעיף קטן זה.

 

 

 

 

 

(3) מבלי לגרוע מהוראות סעיפים 113 ו-121-

 

 

 

 

 

 

(א)  סימן ד' לפרק ד' בחוק הרשות השניה - בטלים;

 

 

 

 

 

 

(ב) סעיפים 6כ2 ו-6כד לחוק התקשורת - בטלים;

 

 

 

 

(ב) לצורך תיאום בין מועצת הרשות השניה למועצה לשידורי כבלים עד מועד השלמת ההערכות תוקם ועדת תיאום (להלן – ועדת התיאום) של חמישה חברים:

 

 

 

 

 

(1) המנהל הכללי של משרד התקשורת או עובד משרד התקשורת הכפוף לו במישרין, ולאחר מינויו לפי סעיף 4(א)(1), יושב ראש המועצה – יושב ראש;

 

 

 

 

 

(2) יושב ראש המועצה לשידורי כבלים, וחבר מועצה נוסף שאינו עובד מדינה שתבחר המועצה לשידורי כבלים;

 

 

 

 

 

(3) יושב ראש מועצת הרשות השניה, וחבר מועצה נוסף שתבחר מועצת הרשות השניה;

 

 

 

 

(ג)  ועדת התיאום תשמש לתיאום ההחלטות של המועצה לשידורי כבלים ומועצת הרשות השניה לפי סעיף קטן (א) שהן בעלות זיקה לפעילותן של כל אחת מהמועצות בתפקידן כ"מועצה" לפי חוק זה.

 

 

 

 

(ד) לעניין סעיף 50, יראו ברשימה שקבעה המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין במסגרת החלטתה מספר 2-27/2009, כרשימת אירועי ספורט משמעותיים שתהיה בתוקף עד קביעת רשימת אירועים לפי סמכות המועצה בסעיף 50 או עד ליום ז' סיון התשפ"ה (1 ביוני 2025), לפי המוקדם;

 

 

 

 

(ה)  מי שהיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, כהגדרתו בחוק הרשות השניה שחלו עליו הוראות סעיפים 6כא, 6מט(4) לחוק התקשורת או פרק ד'2 לחוק הפצת שידורים, יאפשר לספקים מורשים רשומים להעביר את התכנים הצפייה-ושמע שלו בהתאם להוראות סעיפים אלה, בשינויים המחוייבים, עד ליום כ"ד בטבת התשפ"ז (3 בינואר 2027).

 

 

 

 

(ו)  לעניין חובת ההשקעה בהפקות מקומיות לפי פרק ז', תהא המועצה רשאית להתיר הפחתה באספקה בפועל של תכני צפייה-ושמע שהם הפקות מקור בשתי השנים הראשונות לתחולת החובה ובכפוף לאספקה של אותם תכנים בשנים שלאחר מכן ומבלי לגרוע מחובות ביחס לאותם שנים.

 

 

 

 

(ז)  יראו במי שהיה בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובמי שהיה בעל רישיון לשידורי לוויין, ערב יום תחילתה של חובת הרישום במרשם ספקי התכנים כאמור בסעיף 32כמי שנרשם במרשם ספקי התכנים;

 

 

 

 

(ח)  יראו במי שהיה בעל רישיון לשידור טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 ושידר שידורי חדשות כמי שנרשם במרשם ספקי החדשות;

 

 

 

 

(ט)  השר ימנה את יושב הראש וחברי המועצה עד ליום כ"ח באב התשפ"ד (1 בספטמבר 2024).

 

 

 

 

(י)  הוראת סעיף 40 לא תחול על מי שהחזיק אמצעי שליטה באתר אינטרנט חדשותי ערב יום התחילה, ביחס להקף ההחזקות בו החזיק באתר האינטרנט החדשותי ערב יום התחילה;

 

 

 

 

(יא) יראו בתקנות שהותקנו על ידי השר לפי סמכותו בחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א-2001 כאילו הותקנו על ידי המועצה;

 

 

 

 

(יב)  עד ליום התחילה, יקראו את סעיף 9 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012 כך:

 

 

 

 

"תשלום דמי הפצה

9.

(א)  גוף ששידוריו מופצים לפי סעיף 6 או 7 ישלם לגורם המפעיל בעד הפצת השידורים כאמור, סכום שיקבעו השר ושר האוצר, לאחר התייעצות עם הגורם המפעיל; הסכום האמור יחושב לפי סך כל התשלומים והעלויות הכרוכים בהפעלתן, בתפעולן ובתחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות וכל תשלום שוטף אחר בשל הפצת השידורים כאמור, למעט עלות ההקמה, כשהוא מחולק בין הגופים אשר שידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כאמור באופן שיקבעו השר ושר האוצר;

 

 

 

 

 

 

 

(ב) השר ושר האוצר יקבעו את דמי ההפצה כאמור בסעיף קטן (א) כאמור עד ליום כ"ג בניסן התשפ"ד (1 באפריל 2024)"

 

 

 

 

פרק יד': תיקונים עקיפים

 

 

ביטול חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות.

112.   

חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012 - בטל.

 

 

ביטול חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו.

113.   

חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990 - בטל;

 

 

תיקון חוק הגבלת הפרסומות והשיווק על משקאות אלכוהוליים – מס'...

114.   

בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, תשע"ב-2012 -

 

 

 

 

(1) בסעיף 6 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א) -

 

 

 

 

 

 

(1) ההגדרה "חוק הרשות השניה" – תימחק;

 

 

 

 

 

 

(2) במקום ההגדרה "חוק התקשורת" יבוא:

 

 

 

 

 

 

""חוק השידורים" – חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023;";

 

 

 

 

 

 

(3) במקום ההגדרה "משדר" יבוא:

 

 

 

 

 

 

""משדר" – גורם מורשה, לרבות ספק תכנים וערוץ וכן מורשה לשידורי רדיו כהגדרתם בחוק השידורים"";

 

 

 

 

 

(ב) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

 

 

 

 

 

"(ג) המועצה כהגדרתה בחוק השידורים תקבע כללים לעניין סעיף זה;"

 

 

 

 

(2) בסעיף 12, בסעיף קטן (א), במקום הקטע החל במילים "עם מועצת הרשות" ועד המילים "לפי העניין" יבוא "עם המועצה כהגדרתה בחוק השידורים".

 

 

תיקון חוק הקולנוע – מס' 7

115.   

בחוק הקולנוע, תשנ"ט-1999-

 

 

 

 

(1) בסעיף 1 -

 

 

 

 

 

(א)  במקום ההגדרה "חוק הבזק" יבוא:

 

 

 

 

 

""חוק השידורים" – חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023;";

 

 

 

 

 

(ב) ההגדרה "חוק הרשות השניה" – תימחק;

 

 

 

 

 

(ג)  אחרי ההגדרה "חוק השידור הציבורי" יבוא:

 

 

 

 

 

""מועצת התקשורת המשודרת" – המועצה כהגדרתה בחוק השידורים;"

 

 

 

 

 

(ד) ההגדרות "מועצת הכבלים ושידורי לוויין" ו"מועצת הרשות השניה" – יימחקו;

 

 

 

 

(2) בסעיף 4 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (ב)(5) במקום "עובד המדינה" יבוא "שני עובדי המדינה", במקום "חוק הבזק" יבוא "חוק השידורים";

 

 

 

 

 

(ב) סעיף קטן (ב)(6) – יימחק;

 

 

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (ד)(1) במקום הקטע החל במילים "ימונה אחד" ועד "האמורות" יבוא "ימונו שניים על פי הצעה של מועצת התקשורת המשודרת, ובלבד שאינם חברים בה";

 

 

 

 

 

(ד) בסעיף קטן (ד)(2) במקום הקטע החל במילים "ימונו שניים" ועד "השניה" יבוא "ימונו ארבעה, על פי הצעת השר הממונה על ביצוע חוק השידורים, לאחר שהתייעץ עם מועצת התקשורת המשודרת".

 

 

 

 

(3) בסעיף 13א(ב)(1) במקום ההגדרה "גוף שידור" יבוא:

 

 

 

 

""גוף שידור" – גורם מורשה כהגדרתו בחוק השידורים".

 

 

תיקון חוק שידורי ערוץ הכנסת – מס' 9

116.   

בחוק ערוץ הכנסת -

 

 

 

 

(1) בסעיף 1 במקום "את שידורי" יבוא "אספקת תכני צפייה-ושמע באמצעות", והמילים "בטלוויזיה ובאינטרנט והפצתם" יימחקו.

 

 

 

 

(2) בסעיף 2 -

 

 

 

 

 

(א)  בהגדרת "הגוף המשדר", במקום "הרישיון לשידורים" יבוא "הזיכיון לאספקת תכני צפייה-ושמע";

 

 

 

 

 

(ב) בהגדרה "המועצה", במקום "בחוק התקשורת" יבוא "בחוק השידורים";

 

 

 

 

 

(ג)  אחרי ההגדרה "המועצה" יבוא:

 

 

 

 

 

""חוק השידורים" – חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023;"

 

 

 

 

 

(ד) ההגדרה "חוק התקשורת" תימחק;

 

 

 

 

 

(ה)  בהגדרה "הערוץ", "ערוץ הכנסת" במקום "ישודרו שידורי הכנסת" יבוא "יסופקו תכני הצפייה-ושמע, והמילים "בטלוויזיה ובאינטרנט" יימחקו;

 

 

 

 

 

(ו)  בהגדרה "מישדרים מוספים" במקום "שישודרו" יבוא "שיסופקו";

 

 

 

 

 

(ז)  בהגדרה "שידורי הכנסת" במקום "שידורי" יבוא "תכני ערוץ", ובמקום "שידורים" יבוא "אספקת תכני הצפייה-ושמע".

 

 

 

 

(3) בסעיף 3 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א) במקום "שידורי" יבוא "תכני ערוץ", ואחרי "המוספים" יבוא "יסופקו";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב)(1) -

 

 

 

 

 

 

(1) במקום "בשידורי ערוץ הכנסת יכללו שידורים בטלוויזיה ובאינטרנט" יבוא "אספקת תכני הצפייה-ושמע לפי חוק זה תעשה באמצעות ספקי תכנים, ובאינטרנט גם שלא באמצעות ספק תכנים";

 

 

 

 

 

 

(2) במקום "ולעניין שידורי טלוויזיה – לרבות שידורים דו-כיווניים או הידודיים; בשידורים" יבוא "באספקת תכנים באינטרנט שלא באמצעות ספק תכנים";

 

 

 

 

 

 

(3) במקום "שידורי" יבוא "תכני ערוץ", במקום "הם משודרים בטלוויזיה" יבוא "אספקתם נעשית באמצעות ספק תכנים", במקום "ששודרו או המשודרים בטלוויזיה" יבוא "שסופקו או המסופקים באמצעות ספקי תכנים".

 

 

 

 

(4) בסעיף 4 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (1) במקום "והשידורים בהם" יבוא "ותכניו";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (2) במקום "השידורים" יבוא "אספקת תכני הצפייה-ושמע בזמן אמיתי", במקום "יקוימו שידורים" יבוא "יסופקו";

 

 

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (3) במקום "שידורי הכנסת" יבוא "תכני ערוץ הכנסת", במקום "ישודרו בשידור חי" יבוא "יסופקו בזמן אמת", במקום "שידור חי" יבוא "זמן אמת";

 

 

 

 

 

(ד) בסעיף קטן (5) במקום "לשידור ואופן שידורם" יבוא "לאספקה ואופן אספקתם";

 

 

 

 

 

(ה)  בסעיף קטן (6) במקום "שידור" יבוא "אספקת", במקום "שידורי" יבוא "אספקת תכני";

 

 

 

 

 

(ו)  בסעיף קטן (8) במקום "ביצוע שידורי הכנסת" יבוא "אספקת תכני ערוץ הכנסת", במקום "שודר במסגרת שידורי הכנסת" יבוא "סופק במסגרת האספקה כאמור".

 

 

 

 

(5) בסעיף 4א במקום "ושידור" יבוא "והעברה בזמן אמת", במקום "ישדר הגוף המשדר את" יבוא "יתמקד הגוף המשדר במי", במקום "ולשדר" יבוא "ולהעביר".

 

 

 

 

(6) בסעיף 4ב, בסעיף קטן (ג) במקום "סעיפים 6ב(ד), 6ג ו-6ד לחוק התקשורת" יבוא "פרק ב' סימן א' לחוק השידורים".

 

 

 

 

(7) בסעיף 5 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א) במקום "רישיון לשידורים" יבוא "זיכיון לאספקת תכני צפייה-ושמע";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב) במקום "השידורים" יבוא "אספקת תכני הצפייה-ושמע";

 

 

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (ב)(1) במקום "שידורי" יבוא "בתכני";

 

 

 

 

 

(ד) בסעיף קטן (ב)(3) במקום "שידורים" יבוא "אספקת תכני צפייה-ושמע";

 

 

 

 

 

(ה)  בסעיף קטן (ג) במקום "שידורי טלוויזיה" יבוא "אספקת תכני צפייה-ושמע באמצעות ספק תכנים", במקום "שידורי טלוויזיה" יבוא "אספקת תכני צפייה-ושמע", במקום "גופים המשדרים לציבור לפי דין" יבוא "גורם מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת (שידורים)", במקום "שידורי" יבוא "אספקת תכני".

 

 

 

 

(8) בסעיף 6, סעיף קטן (ד) במקום "ישודרו" יבוא "יועברו", במקום "בהעברה בשידור ישיר ובין בשידור שאינו ישיר" יבוא "בהעברה בזמן אמת ובין בהעברה שאינה בזמן אמת".

 

 

 

 

(9) בסעיף 8 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א) - ,

 

 

 

 

 

 

(1) פיסקה (1) תימחק;

 

 

 

 

 

 

(2) בפיסקה (2) -

 

 

 

 

 

 

 

(א)  בפיסקת משנה (ד), בפרט (4), במקום "בשידורי" יבוא "באספקת תכני";

 

 

 

 

 

 

 

(ב) במקום פיסקת משנה (ה) יבוא:

 

 

 

 

 

 

 

"(ה) המשתתף הוא ספק חדשות רשום; ובלבד שאם בעל שליטה במשתתף הוא גורם ריכוזי, כהגדרתו בסעיף 3 לחוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2014 (להלן – חוק הריכוזיות), תאושר השתתפותו במכרז לאחר שתבחן הוועדה את השיקולים האמורים בסעיף 5 לחוק הריכוזיות;

 

 

 

 

 

 

 

(ג)  בפיסקת משנה (ז), במקום "לשדר שידורים" יבוא "לספק תכני צפייה-ושמע".

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב) המילים "תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(1) (בסעיף זה – תאגיד חדשות) או" – יימחקו;

 

 

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (ג) -

 

 

 

 

 

 

(1) בפיסקה (1) המילים "מתאגיד חדשות או" – יימחקו;

 

 

 

 

 

 

(2) בפיסקה (2) במקום "תאגיד" יבוא "ספק", במקום "להפיק ולשדר חדשות בטלוויזיה" יבוא "לספק חדשות";

 

 

 

 

 

 

(3) בפיסקה (3) במקום "תאגיד" יבוא "ספק";

 

 

 

 

 

(ד) בסעיף קטן (ד) במקום "ברישיון" יבוא "בזיכיון", במקום "תאגיד" יבוא "ספק";

 

 

 

 

(10) בסעיף 9 -

 

 

 

 

 

(א)  במקום "רישיון לשידורים" יבוא "זיכיון לאספקת תכני צפייה-ושמע, במקום "הרישיון" יבוא "הזיכיון";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (1) במקום "הרישיון" יבוא "הזיכיון";

 

 

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (2) במקום "הרישיון" יבוא "הזיכיון";

 

 

 

 

 

(ד) בסעיף קטן (3) בכל מקום, במקום "הרישיון" יבוא "הזיכיון";

 

 

 

 

 

(ה)  בסעיף קטן (4) במקום "הרישיון" יבוא "הזיכיון", במקום "ברישיון" יבוא "בזיכיון";

 

 

 

 

 

(ו)  בסעיף קטן (5) במקום "הרישיון" יבוא "הזיכיון", במקום "בשידורים" יבוא "באספקת תכני הצפייה-ושמע";

 

 

 

 

 

(ז)  בסעיף קטן (6) במקום "הרישיון" יבוא "הזיכיון";

 

 

 

 

 

(ח)  בסעיף קטן (7) במקום "הרישיון" יבוא "הזיכיון";

 

 

 

 

 

(ט)  בסעיף קטן (8) במקום "הרישיון" יבוא "הזיכיון", במקום "רישיונו" יבוא "זיכיונו".

 

 

 

 

(11) בסעיף 10, סעיף קטן (ד) במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק השידורים".

 

 

 

 

(12) בסעיף 11 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א) במקום "ישדר" יבוא "יעביר", במקום "משידורם" יבוא "מהעברתם";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב) במקום "ישדר" יבוא "יעביר";

 

 

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (ב)(1) במקום "וישודרו בערוץ" יבוא "ויסופקו באמצעות ערוץ";

 

 

 

 

 

(ד) בסעיף קטן (ב)(2) במקום "לשדרם ישודרו" יבוא "לספקם יסופקו", במקום "ולשדר" יבוא "ולספק";

 

 

 

 

 

(ה)  בסעיף קטן (ב1) במקום "שידורי הטלוויזיה של" יבוא "אספקת תוכן הצפייה-ושמע של", לאחר "וועדות הכנסת" יבוא "באמצעות ספק תכנים"; במקום "הרישיון" יבוא "הזיכיון";

 

 

 

 

 

(ו)  בסעיף קטן (ג) במקום "שידורי טלוויזיה" יבוא "אספקת תכנים באמצעות ספק תכנים", במקום "משודרים בשידור חי" יבוא "מסופקים בזמן אמת", במקום "הרישיון" יבוא "הזיכיון", במקום "שידורי טלוויזיה" יבוא "אספקת תכנים", במקום "חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005" יבוא "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998".

 

 

 

 

(13) בסעיף 12 -

 

 

 

 

 

(א)  במקום "שישדר" יבוא "הצפייה-ושמע שיסופק";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (1) במקום "לשידורי" יבוא "לתכני ערוץ";

 

 

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (2) במקום "שידורו" יבוא "אספקת תוכנו".

 

 

 

 

(14) בסעיף 13 במקום "בשידורי" יבוא "באספקת תכני".

 

 

 

 

(15) בסעיף 13א -

 

 

 

 

 

(א)  במקום "ישדר" יבוא "יכלול בתכני הצפייה-ושמע שהוא מספק", בכל מקום, במקום "שידור" יבוא "תוכן צפייה-ושמע";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (1) במקום "בשידור" יבוא "אספקת תכני צפייה-ושמע בזמן אמת המתוכננת", במקום "שידורו" יבוא "אספקתו";

 

 

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (2) במקום "שידורי" יבוא "תכני".

 

 

 

 

(16) בסעיף 14 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א) במקום "יעביר" יבוא "יספק", במקום "שידורי" יבוא "תכני", במקום "השידורים" יבוא "תכני הצפייה-ושמע";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב) במקום רישא הסעיף ועד למילה "התקשורת" כולל יבוא "ספק תכנים כהגדרתו בחוק השידורים", המילים "במסגרת שידוריהם" יימחקו, במקום "שידורי" יבוא "תכני", במקום הקטע החל במילים "והוראות סעיפים 6כא(ב) ו-6מט1 לחוק התקשורת" ועד הסוף, יבוא "בהתאם להוראות פרק ח' לחוק השידורים".

 

 

 

 

(17) בסעיף 15 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א)(1) במקום "בשידורי" יבוא "באספקת תכני ערוץ";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (א)(2) במקום "שידורי" יבוא "אספקת תכני ערוץ", במקום "שודר" יבוא "סופק";

 

 

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (ב) במקום "שידורי" יבוא "תכני ערוץ";

 

 

 

 

 

(ד) בסעיף קטן (ג) במקום "שידור" יבוא "אספקת תכני הצפייה-ושמע, במקום "שידורי" יבוא "תכני ערוץ".

 

 

 

 

(18) בסעיף 16 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א) במקום "בשידורי" יבוא "באספקת תכני ערוץ", במקום "יבצע את שידוריו" יבוא "יספק את תכניו", במקום "ושידורים" יבוא "ואספקה";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב) במקום "ולשדר" יבוא "ולספק", במקום "שידורי" יבוא "אספקת תכני".

 

 

 

 

(19) בסעיף 17 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א) במקום "שידורי" יבוא "תכני ערוץ";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב) במקום "שידורי" יבוא "תכני ערוץ".

 

 

 

 

(20) בסעיף 18, סעיף קטן (ב) במקום "סעיפים 37ג עד 37ט לחוק התקשורת" יבוא "הוראות פרק י"ב סימן א' לחוק השידורים".

 

 

 

 

(21) בסעיף 19 -

 

 

 

 

 

(א)  במקום "שידורי" יבוא "אספקת תכני";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (2) במקום "שידור" יבוא "אספקת".

 

 

תיקון חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים – מס' 8

117.   

בחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, תשס"א-2001-

 

 

 

 

(1) בסעיף 1 -

 

 

 

 

 

(א)  אחרי המילים "בחוק זה – " תבוא ההגדרה:

 

 

 

 

 

""גורם מורשה" – כהגדרתו בחוק השידורים;";

 

 

 

 

 

(ב) במקום ההגדרה "חוק הבזק", יבוא:

 

 

 

 

 

""חוק השידורים" – חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023;";

 

 

 

 

 

(ג)  ההגדרה "חוק הפצת שידורים" – תימחק;

 

 

 

 

 

(ד) ההגדרה "חוק הרשות השניה" – תימחק;

 

 

 

 

 

(ה)  אחרי ההגדרה "ילד" תבוא ההגדרה:

 

 

 

 

 

""קדימון" – תוכן צפייה-ושמע המוסר מידע על האפיק בו הוא מסופק או על תכנים אחרים באפיק זה";

 

 

 

 

 

(ו)  במקום ההגדרה "מישדר טלוויזיה" יבוא:

 

 

 

 

 

""תוכן צפייה-ושמע" – תוכן צפייה-ושמע שהופק לשם אספקה באמצעות גורם מורשה, למעט תכנית חדשות, קדימון או תוכן שיווקי שאינו מסר פרסומי סמוי או מסר פרסומי אגבי;";

 

 

 

 

 

(ז)  במקום ההגדרה ""מישדר", "פרסומת" או "מישדר פרסומת", "קדימון"" תבוא ההגדרה:

 

 

 

 

 

""תוכן צפייה-ושמע", "תכנית חדשות", "תוכן שיווקי", "ספק תכנים רשום" – כהגדרתם בחוק השידורים.

 

 

 

 

(2) בסעיף 2 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א) במקום "מישדר טלוויזיה המשודר בישראל" יבוא "תוכן צפייה-ושמע המסופק באמצעות ספק תכנים רשום", במקום "המישדר" יבוא "התוכן", במקום "למישדר" יבוא "לתוכן צפייה-ושמע", במקום "המישדר" יבוא "התוכן";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב) במקום "השר רשאי" יבוא "המועצה רשאית";

 

 

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (ב)(1) במקום "מישדרים" יבוא "תכני צפייה-ושמע", במקום "מישדרים המשודרים" יבוא "תכני צפייה-ושמע המסופקים" בשעות או באופן מסוים";

 

 

 

 

 

(ד) בסעיף קטן (ב)(2) במקום "למישדרים" יבוא "לתכני צפייה-ושמע", במקום "המשודרים" יבוא "המסופקים בשעות או באופן".

 

 

 

 

(3) בסעיף 3 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א) במקום "למישדר טלוויזיה" יבוא "לתוכן צפייה-ושמע", במקום "במישדר" יבוא "בתוכן הצפייה-ושמע";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב) במקום "השר יקבע" יבוא "המועצה תקבע";

 

 

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (ג) במקום "השר, בהתייעצות עם שר החינוך, רשאי" יבוא "המועצה, בהתייעצות עם שר החינוך, רשאית".

 

 

 

 

(4) בסעיף 4 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א)(1) במקום "שידור" יבוא "אספקה";

 

 

 

 

 

(ב) סעיף קטן (א)(2) יימחק ובמקומו יבוא "לעניין אספקה על פי חוק השידורים – גורם מורשה כהגדרתו בחוק האמור;";

 

 

 

 

 

(ג)  סעיף קטן (א)(3)(א) – יימחק;

 

 

 

 

 

(ד) סעיף קטן (א)(3)(ב) – יימחק;

 

 

 

 

 

(ה)  סעיף קטן (א)(5) – יימחק;

 

 

 

 

 

(ו)  סעיף קטן (א)(6) – יימחק;

 

 

 

 

 

(ז)  בסעיף קטן (ב)(2) במקום הסיפא המתחילה במילה "הרשות" יבוא "המועצה, בהתאם להוראות חקיקת התכנים המסחריים כהגדרתה בחוק השידורים";

 

 

 

 

 

(ח)  סעיף קטן (ב)(3) – יימחק;

 

 

 

 

 

(ט)  סעיף קטן (ג) – יימחק.

 

 

 

 

(5) בסעיף 4א -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א) במקום "פרסומת" יבוא "תוכן שיווקי", במקום "ישודרו בטלוויזיה" יבוא "יסופקו באמצעות גורם מורשה";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב) במקום "פרסומת" יבוא "תוכן שיווקי", במקום "ישודרו בטלוויזיה" יבוא "יסופקו באמצעות גורם מורשה";

 

 

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (ב)(1) במקום "מישדרים" יבוא "אספקת תכני צפייה-ושמע";

 

 

 

 

 

(ד) בסעיף קטן (ב)(2) בסיפא הסעיף יבוא "באספקת תכנים בהתאם ללוח שידורים קבוע מראש –";

 

 

 

 

 

(ה)  בסעיף קטן (ג) במקום "השר רשאי" יבוא "המועצה רשאית" במקום "ערוץ שידור" יבוא "אספקת תכנים", במקום "מישדר" יבוא "תוכן צפייה-ושמע", במקום "והמשודרים" יבוא "והמסופקים בהתאם ללוח שידורים קבוע מראש";

 

 

 

 

 

(ו)  בסעיף קטן (ד)(3) במקום "ערוץ שידור" יבוא "אספקת תכני צפייה-ושמע", במקום "שידור ישיר" יבוא "העברה בזמן אמת";

 

 

 

 

 

(ז)  בסעיף קטן (ה) במקום "שידור על פי חוק הרשות השניה" יבוא "אספקה על פי חוק השידורים";

 

 

 

 

 

(ח)  בסעיף קטן (ו) במקום "שידור" יבוא "אספקת", במקום "פרסומת" יבוא "תוכן שיווקי", במקום "לשידור" יבוא "לאספקה";

 

 

 

 

 

(ט)  בסעיף קטן (ז) במקום "שידור" יבוא "אספקת", במקום "פרסומת" יבוא "תוכן שיווקי", במקום "לשידור" יבוא "לאספקה".

 

 

 

 

(6) בסעיף 5 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א)(1) במקום "משדר מישדר טלוויזיה" יבוא "מספק תוכן צפייה-ושמע", במקום "המישדר" יבוא "התוכן האמור";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ב)(2) במקום "משדר בטלוויזיה פרסומת" יבוא "מספק תוכן שיווקי", במקום "הפרסומת או הקדימון שודרו" יבוא "התוכן השיווקי או הקדימון סופקו";

 

 

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (ב) המילים "או ליטול זמני שידור" – יימחקו.

 

 

 

 

(7) בסעיף 6, סעיף קטן (ג) – יימחק.

 

 

 

 

(8) סעיף 7 – יימחק.

 

 

 

 

(9) סעיף 8 – יימחק.

 

 

ביטול חוק שידורי טלוויזיה

118.   

חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), תשס"ה-2005 - בטל.

 

 

תיקון חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – מס' 24

119.   

בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 -

 

 

 

 

אחרי סעיף 19עד יבוא:

 

 

 

 

"פרק ה'3: אספקת תכני צפייה-ושמע

 

 

 

 

הגדרות

19עה

בפרק זה -

 

 

 

 

 

 

 

 

"גורם המספק תכני צפייה-ושמע" – כל אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)  ספק תכנים;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) ספק חדשות;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)  תאגיד השידור הציבורי הישראלי;

 

 

 

 

 

 

 

 

"הגוף המאסדר" – אחד מאלה, לפי העניין:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(1) לענין אספקת תוכן צפייה-ושמע מכוח הוראות חוק השידור הציבורים – מועצת תאגיד השידור הישראלי;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(2) לענין אספקת תוכן צפייה-ושמע מכוח הוראות חוק השידורים – המועצה כהגדרתה בחוק השידורים ;

 

 

 

 

 

 

 

 

"הודעת חירום" – הודעה מתפרצת הנכללת באופן חזותי אצל גורם המספק תכני צפייה-ושמע, שעניינה באחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(1) אירוע חירום אזרחי;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(2) אירוע קרינה רדיולוגי;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(3) אירוע חומרים מסוכנים;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(4) תאונה או פעילות חבלנית עוינת;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(5) מלחמה;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(6) מבצע צבאי;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(7) תאונה או אסון המוני במהלך פעולה צבאית;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(8) תנאי מזג אוויר קיצוניים, המהווים סכנה;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(9) אירוע אחר בעל חשיבות מיוחדת לציבור שקבע הגוף המאסדר, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים בעלי לקשות שמיעה;

 

 

 

 

 

 

 

 

"אירוע חירום אזרחי" - אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש, או ברכוש, המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת;

 

 

 

 

 

 

 

 

"אירוע חומרים מסוכנים" - התרחשות בלתי מבוקרת או תאונה, שמעורב בה חומר מסוכן, הגורמת או העלולה לגרום סיכון לאדם ולסביבה, לרבות שפך, דליפה, פיזור, פיצוץ, התאיידות, דליקה;

 

 

 

 

 

 

 

 

"אירוע כימי או ביולוגי" - אירוע שנגרם כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת, אשר בעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לחומרים כימיים או ביולוגיים שעלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור או בבריאותו;

 

 

 

 

 

 

 

 

"אירוע קרינה רדיולוגי" - אירוע שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לקרינה מיננת במנה החורגת מרמת ההתערבות הנמוכה ביותר שנקבעה לאוכלוסיה בלוח V של המהדורה האחרונה של התקן הבין-לאומי להגנה מפני קרינה (International Basic Safety Standards for Protection against Ionizing Radiation and for Safety of Radiation Sources - IAEA); התקן האמור יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה לאנרגיה אטומית ויופקד לעיון הציבור באגף הרישוי של הוועדה לאנרגיה אטומית האמורה;

 

 

 

 

 

 

 

 

"בועת תרגום" – תחום המשולב בתמונת המרקע, ובו מופיעים אדם או דמות המתרגמים לשפת סימנים;

 

 

 

 

 

 

 

 

"חומר מסוכן" – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;

 

 

 

 

 

 

 

 

"חוק השידור הציבורי" - חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014;

 

 

 

 

 

 

 

 

"חוק השידורים" - חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023;"

 

 

 

 

 

 

 

 

"כתוביות" - כתוביות בעברית, בערבית או ברוסית, המביאות בכתב את הנאמר בתכנית או בהודעת חירום, לפי הענין ולפי הוראות חוק זה, בשפת התכנית או הודעת החירום, למעט תכנית לגיל הרך, בין שהכתוביות גלויות לכלל הצופים ובין שהן ניתנות לצפייה לפי בחירת הצופה ובלבד שיהיו זמינות לכלל הציבור, והכל בתנאי ששירות הכתוביות יינתן בלא תשלום נוסף;

 

 

 

 

 

 

 

 

"ספק חדשות" – כהגדרתו בחוק השידורים;

 

 

 

 

 

 

 

 

"ספק תכנים" – כהגדרתו בחוק השידורים;

 

 

 

 

 

 

 

 

"תאגיד השידור הישראלי" – כהגדרתו בחוק השידור הציבורי;

 

 

 

 

 

 

 

 

"תוכן צפייה-ושמע" – כהגדרתו בחוק השידורים;

 

 

 

 

 

 

 

 

"תרגום לשפת הסימנים" - תרגום לשפת סימנים, המופיע בבועת תרגום או המופיע בחלק מוגדר נפרד של המסך, של מה שנאמר בתוכן הצפייה-ושמע או בהודעת חירום, בין אם הבועה והתרגום גלויים לכלל הצופים ובין אם הבועה והתרגום ניתנים לצפייה לפי בחירת הצופה, ובלבד שהתרגום זמין לכלל הציבור והכל בתנאי ששירות התרגום לשפת הסימנים יינתן בלא תשלום נוסף.

 

 

 

 

נגישות תכני צפייה-ושמע

19עו

(א)  תוכן צפייה-ושמע שמספק גורם המספק תכני צפייה-ושמע יסופק באופן נגיש ומתאים לאדם עם מוגבלות;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) הגוף המאסדר, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה ובאישור הוועדה, יקבע בכללים את אסדרת הנגישות כאמור בסעיף קטן (א);

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)  כללים לפי סעיף קטן (ב) יקבעו הוראות בנושאים הבאים:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(1) ליווי תוכן צפייה-ושמע בכתוביות;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(2) ליווי תוכן צפייה-ושמע בתרגום לשפת סימנים;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(3) ליווי הודעות חירום בכותרות ובתרגום לשפת הסימנים, ולענין תאגיד השידור – כתוביות ותרגום לשפת הסימנים; בסעיף קטן זה, "כותרות" – כתוביות בעברית או בערבית, לפי הענין, הכוללות את עיקר התוכן של הודעת החירום.

 

 

 

 

פטור והפחתות מביצוע התאמת נגישות

19עז

בהוראות לפי סעיף 19עו(ב), רשאי הגוף המאסדר לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבעה ובכלל זה דרישות מופחתות, אם מצא כי ביצוע התאמות הנגישות באספקת תוכן הצפייה-ושמע יהווה נטל כבד מדי .

 

 

 

 

שמירת תוקף

19עח

בכללים שייקבעו לפי סעיף 19עו לא תקבע המועצה הקף הנגשה נמוך מזה שנקבע בחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005 כנוסחו ערב ביטולו;

 

 

 

 

מידע, פרסום ודיווח

19עט

(א)  גורם המספק תכני צפייה-ושמע יגיש מדי שנה לגוף המאסדר, דיווח בדבר הנגשת תכני הצפייה-ושמע שבוצעה במהלך השנה החולפת, כמתחייב על פי הוראות פרק זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) הגוף המאסדר יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות הנגשת תכני הצפייה-ושמע שבוצעה במהלך השנה החולפת, כמתחייב על פי הוראות פרק זה."

 

תיקון חוק התקשורת – מס' 77

120.   

בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982-

 

 

 

(1) בשם החוק, המילה "ושידורים" תימחק;

 

 

 

(2) בסעיף 1 -

 

 

 

 

(א)  ההגדרות "בעל רישיון לשידורי כבלים", בעל רישיון לשידורים", "מוקד שידור", "שידורים" – יימחקו;

 

 

 

 

(ב) לאחר ההגדרה "אמצעי שליטה", יבוא:

 

 

 

 

"אספקת תכנים" – כהגדרתו בחוק השידורים;

 

 

 

 

(ג)  לאחר ההגדרה "חוק החברות", יבוא:

 

 

 

 

"חוק השידורים" - חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023;

 

 

 

 

(ד) בהגדרה "מנוי", סעיף (2) יימחק;

 

 

 

 

(ה)  בהגדרה "נכסי הרישיון", הסיפא החל במילים ", או להבטחת" – תימחק;

 

 

 

 

(ו)  לאחר ההגדרה "ספק מורשה", יבוא:

 

 

 

 

"ספק תכנים" – כהגדרתו בחוק השידורים;

 

 

 

 

(ז)  בהגדרה "ציוד קצה", הסיפא החל במילים ", מפענח או ממיר" – תימחק

 

 

 

 

(ח)  בהגדרה "שירות העברת נתונים", המילים "או של בעלי רישיונות לשידורים" – יימחקו

 

 

 

(3) בסעיף 4, בסעיף קטן (ד2), בפסקה (2), הסיפא החל במילים "בעל רישיון" – תימחק;

 

 

 

(4) בסעיף 4ג1, סעיף קטן (2) - יימחק;

 

 

 

(5) בסעיף 4ז -

 

 

 

 

(א)  המילים "או בעל רישיון לשידורים", "או מבעל רישיון לשידורים אחר", ו-"או שידורים" – יימחקו;

 

 

 

 

(ב) במקום "או המועצה, לפי הענין, התירו" יבוא "התיר".

 

 

 

(6) בסעיף 4ח -

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א), ההגדרות "ספק מורשה", "ציוד קצה לוויני, ו"צלחת קליטה" – יימחקו;

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ג), המילים "מורשה לשידורים אחר", ו-"או שידורים" – יימחקו;

 

 

 

 

(ג)  בסעיף קטן (ד), המילים "או ספק מורשה לשידורים אחר", ו-"או הספק המורשה לשידורים האחר" – יימחקו;

 

 

 

 

(ד) סעיף קטן (ו) – יימחק;

 

 

 

(7) בסעיף 5 -

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א), ההגדרה "ספק מורשה אחר" – תימחק;

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ג), המילים "מורשה לשידורים אחר", ו-"או שידורים" – יימחקו;

 

 

 

 

(ג)  סעיפים קטנים (ז)-(ט) – יימחקו;

 

 

 

(8) פרק ב'1 – בטל;

 

 

 

(9) פרק ב'2 – בטל;

 

 

 

(10) פרק ב'3 – בטל;

 

 

 

(11) בסעיף 11, בסעיף משנה (ב), הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" – תימחק;

 

 

 

(12) בסעיף 13, בסעיף משנה (א), בהגדרה "ספק מורשה" במקום המילים "בעל רישיון לשידורים" יבוא "ספק תכנים";

 

 

 

(13) בסעיף 13ב -

 

 

 

 

(א)  בסעיף משנה (א), במקום המילים "במתן שידורים" יבוא "באספקת תכנים";

 

 

 

 

(ב) בסעיף משנה (ג), ההגדרה "שידורים" – תימחק;

 

 

 

(14) בסעיף 14א, בהגדרה "בעל זיקה שיווקית", בסעיף קטן (2)(ב), הסיפא החל במילים "שהם חזותיים וקוליים" תימחק;

 

 

 

(15) בסעיף 17 -

 

 

 

 

(א)  בסעיף משנה (ג)(3), במקום המילה "שידורים" יבוא "אספקת תכנים";

 

 

 

 

(ב) בסעיף משנה (ה), במקום "בעל רישיון לשידורים" יבוא "ספק מורשה ובמקום "שידורים" יבוא "אספקת תכנים";

 

 

 

(16) בסעיף 21ב, בסעיף משנה (ב1) במקום "העברת שידורים" יבוא "אספקת תכנים";

 

 

 

(17) בסעיף 31 -

 

 

 

 

(א)  בסעיף משנה (א)(1), הסיפא החל במילים "ובכלל זה התקן" – תימחק;

(ב)  

 

 

 

 

(ג)  בסעיף משנה (א)(2), המילים "או שידורים" - יימחקו;

 

 

 

 

(ד) בסעיף משנה (ב) – המילים "לבעל רישיון לשידורים" – יימחקו;

 

 

 

(18) בסעיף 37א, ההגדרות "המועצה" ו-"יושב ראש המועצה" – יימחקו;

 

 

 

(19) בסעיף 37א4, סעיף קטן (2) – יימחק;

 

 

 

(20) בסעיף 37א6 -

 

 

 

 

(א)  בסעיף משנה (א)(1), המילים "או בתחום השידורים" - יימחקו;

 

 

 

 

(ב) בסעיף משנה (א)(2), המילים "או במתן שידורים" – יימחקו;

 

 

 

(21) בפרק ז', סימן ב' – יבוטל;

 

 

 

(22) בסעיף 37י, ההגדרה "ספק משנה" – תימחק;

 

 

 

(23) בסעיף 51ג -

 

 

 

 

(א)  בסעיף משנה (א), ההגדרה "ספק משנה" - תימחק;

 

 

 

 

(ב) בסעיף משנה (א)(3), המילים " או ברשת המשמשת להפצת שידורים של ספק מורשה" – יימחקו;

 

 

 

(24) בסעיף 51ד, בסעיף משנה (א), בהגדרה "ספק מורשה", המילים "לרבות בעל רישיון לשידורים" – יימחקו;

 

 

 

(25) בתוספת הרביעית, חלק ד', בסעיף 8, במקום "במתן שידורים" יבוא "באספקת תכנים"."

 

 

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים - מס' 134

121.   

בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 בתוספת הראשונה -

 

 

 

 

(1) בפרט 10(ב)(4) במקום "חוק התקשורת (בזק ושידורים)" יבוא "חוק התקשורת (בזק)";

 

 

 

 

(2) בפרט 22, פיסקה (2) – תימחק.

 

 

 

 

(3) בפרט 32 -

 

 

 

 

 

(א)  בפסקה (1), במקום "חוק התקשורת (בזק ושידורים)", יבוא "חוק התקשורת (בזק)";

 

 

 

 

 

(ב) במקום פסקה (1א) יבוא "החלטה של המועצה לפי פרק י"ב לחוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023;"

 

 

תיקון חוק הגנת הצרכן – מס' 65

122.   

בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 -

 

 

 

 

(1) בתוספת השניה -

 

 

 

 

 

(א)  בפרט (1), במקום "בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (בחוק זה – חוק התקשורת)" יבוא "בחוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982 (בחוק זה – חוק הבזק)";

 

 

 

 

 

(ב) במקום פרט (3) יבוא "ספק תכנים רשום" כהגדרתו בחוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023;

 

 

 

 

 

(ג)  פרט (4) – ימחק;

 

 

 

 

(2) בתוספת השלישית, בפרט (1), במקום "בחוק התקשורת" יבוא "בחוק הבזק";

 

 

תיקון חוק הדואר – מס' 15

123.   

בחוק הדואר, התשמ"ו-1986[2] בסעיף 1 לחוק -

 

 

 

 

(1) בהגדרה "אמצעי שליטה" "בעל עניין" ו"החזקה", במקום "בחוק התקשורת" יבוא "בחוק הבזק";

 

 

 

 

(2) ההגדרה "בזק", תימחק;

 

 

 

 

(3) במקום ההגדרה "חוק התקשורת" יבוא:

 

 

 

 

"חוק הבזק" – חוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982;";

 

 

 

 

(4) בהגדרה "מברק" במקום "באמצעי בזק" יבוא "באמצעות רשת בזק";

 

 

 

 

(5) אחרי ההגדרה "רישיון מיוחד" יבוא:

 

 

 

 

""רשת בזק" – כהגדתרה בחוק הבזק;";

 

 

תיקון חוק ההוצאה לפועל – מס' 75

124.   

בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 -

 

 

 

 

(1) בתוספת השניה, בפרט 14 במקום "בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת)" יבוא "בחוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק הבזק)";

 

 

 

 

(2) בתוספת השלישית -

 

 

 

 

 

(א)  פרט (6) – יימחק;

 

 

 

 

 

(ב) בפרט (7) במקום "בחוק התקשורת" יבוא "בחוק הבזק";

 

 

תיקון חוק החברות הממשלתיות – מס' 37

125.   

בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, בסעיף 59כא, בהגדרה "תשתיות" במקום "בזק כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים)" יבוא "רשת בזק כהגדרתה בחוק התקשורת (בזק)";

 

 

תיקון חוק הטיס – מס' 4?

126.   

בחוק הטיס, התשע"א-2011, בסעיף 171 במקום "חוק התקשורת (בזק ושידורים)", יבוא "חוק התקשורת (בזק)";

 

 

תיקון חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות – מס' 27

127.   

בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 -

 

 

 

 

(א)  בסעיף 6, בסעיף קטן (ב2)(1) במקום "בחוק התקשורת (בזק ושידורים)" יבוא "בחוק התקשורת (בזק)";

 

 

 

 

(ב) בתוספת הראשונה -

 

 

 

 

 

(1) פרט (3) – יימחק;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(2) בפרט (4), במקום "חוק התקשורת" יבוא "חוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982".

 

 

תיקון חוק התכנון והבניה – מס' 146

128.   

בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 -

 

 

 

 

(א)  בסעיף 1 -

 

 

 

 

 

(1) אחרי ההגדרה "חוק גנים לאומיים" יבוא:

 

 

 

 

 

""חוק הבזק" – חוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982;"

 

 

 

 

 

(2) ההגדרה "חוק התקשורת", תימחק;

 

 

 

 

 

(3) במקום ההגדרה "מיתקני תקשורת" יבוא:

 

 

 

 

 

""מיתקני תקשורת" – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצורכי שידורי טלוויזיה בשיטה הספרתית, קליטתם או הפצתם, לרבות ציוד לווייני;",

 

 

 

 

(ב) בסעיף 145, בסעיף קטן (ו1) בפסקה (3), בסיפה, במקום "כהגדרתו בחוק התקשורת" יבוא "כהגדרתו בחוק הבזק";

 

 

 

 

(ג)  בסעיף 202ב, בסעיף קטן (א), בהגדרה "בעל רישיון" במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

 

 

(ד) בסעיף 261, בסעיף קטן (ד), בפסקה (1), בפרט (ט) במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

 

 

(ה)  בסעיף 266ג, בסעיף קטן (ב), בכל מקום במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

 

 

(ו)  בסעיף 266ג2, בהגדרה "גג בניין" במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

תיקון חוק התקנים – מס' 17

129.   

בחוק התקנים, תשי"ג-1953, בסעיף 7, בסעיף קטן (ג) במקום "לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת)" יבוא "לחוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק הבזק)" ובמקום "בסעיף 13 לחוק התקשורת" יבוא "בסעיף 13 לחוק הבזק";

 

 

תיקון חוק זכויות מבצעים ומשדרים – מס' 10

130.   

בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984, בסעיף 4א1, בפסקה (5), החלק החל במילים "סעיפים 6כא" יבוא "סעיפים 45, 46, 62 ו-73 לחוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023;"

 

 

תיקון חוק זכות יוצרים – מס' 6

131.   

בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, בסעיף 53א, בסעיף קטן (א) בהגדרה "ספק גישה" במקום "לחוק התקשורת (בזק ושידורים)" יבוא "לחוק התקשורת (בזק)";

 

 

תיקון לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מס' 8

132.   

בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, בתוספת הראשונה, בפרט (14) במקום "בחוק התקשורת (בזק ושידורים)" יבוא "בחוק התקשורת (בזק)";

 

 

תיקון חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות – מס' 4

133.   

בחוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ח-2018, בסעיף 1 -

 

 

 

 

(א)  אחרי ההגדרה "הוועדה לביטחון לאומי" יבוא:

 

 

 

 

""חוק הבזק" – חוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982;";

 

 

 

 

(ב) ההגדרה "חוק התקשורת", תימחק;

 

 

 

 

(ג)  בהגדרה "מספר טלפון" במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

 

 

(ד) בהגדרה "מסרון", במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

 

 

(ה)  בהגדרה "מפעיל סלולרי" במקום "בחוק התקשורת" יבוא "בחוק הבזק";

 

 

 

 

(ו)  בהגדרה "שירותי בזק" במקום "בחוק התקשורת" יבוא "בחוק הבזק";

 

 

תיקון חוק יישוב סכסוכי עבודה – מס' 9

134.   

בחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, בסעיף 37א, בהגדרה שירות ציבורי -

 

 

 

 

(א)  בפרט (12) -

 

 

 

 

 

(1) בפסקה (א) במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

 

 

 

(2) בפסקה (ב) במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

 

 

 

(3) בפסקה (ג) -

 

 

 

 

 

 

(א)  בהגדרה "שירות בזק" במקום "בחוק התקשורת" יבוא "בחוק הבזק";

 

 

 

 

 

 

(ב) במקום ההגדרה "חוק התקשורת" יבוא:

 

 

 

 

 

 

""חוק הבזק" – חוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982;

 

 

 

 

(ב) במקום פרט (13) יבוא:

 

 

 

 

"(13) אספקת תוכניות חדשות על ידי ספק שידורי חדשות רשום בהתאם לחוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023;"

 

 

תיקון החוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים – מס' 15

135.   

בחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 -

 

 

 

 

(א)  בסעיף 18, בסעיף קטן (א1), במקום "בעל רישיון כאמור בסעיף 13(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים)" יבוא "ספק מורשה כאמור בסעיף 13(א) לחוק התקשורת (בזק)";

 

 

 

 

(ב) בתוספת השניה -

 

 

 

 

 

(1) פרט (4) – יימחק.

 

 

 

 

 

(2) בפרט (8), במקום "בעל רישיון כאמור בסעיף 13 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)" יבוא "ספק מורשה כאמור בסעיף 13 לחוק התקשורת (בזק)".

 

 

תיקון החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמל ואלקטרוני ובסוללות – מס' 2

136.   

בחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמל ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012, בתוספת השניה, בסעיף (1), בפרט (4) במקום "בחוק התקשורת (בזק ושידורים)" יבוא "בחוק התקשורת (בזק)";

 

 

תיקון החוק לקידום תשתיות לאומיות – מס 1

137.   

בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023 -

 

 

 

 

(א)  בסעיף 2 -

 

 

 

 

 

(1) אחרי ההגדרה "חומר מסוכן" יבוא:

 

 

 

 

 

""חוק הבזק" – חוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982;"

 

 

 

 

 

(2) ההגדרה "חוק התקשורת", תימחק;

 

 

 

 

 

(3) בהגדרה "קו תשתית" במקום "בחוק התקשורת" יבוא "בחוק הבזק";

 

 

 

 

 

(4) בהגדרה "תשתיות לאומיות" בפרט (7) במקום "בחוק התקשורת" יבוא "בחוק הבזק";

 

 

 

 

(ב) בסעיף 15 -

 

 

 

 

 

(1) בהגדרה "ספק מורשה" במקום "בחוק התקשורת" יבוא "בחוק הבזק";

 

 

 

 

 

(2) בהגדרה "תשתית פסיבית" במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

 

 

(ג)  בסעיף 22, בסעיף קטן (ב), במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

תיקון חוק מוקדי חירום – מס' 4

138.   

בחוק מוקדי חירום, התשע"ו-2016 -

 

 

 

 

(א)  בסעיף 1 -

 

 

 

 

 

(1) אחרי ההגדרה "הועדה לביטחון לאומי" יבוא:

 

 

 

 

 

""חוק הבזק" – חוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982;";

 

 

 

 

 

(2) ההגדרה "חוק התקשורת" – תימחק;

 

 

 

 

 

(3) בהגדרה "מפעיל סלולרי" במקום "חוק התקשורת" יבוא "חוק הבזק";

 

 

 

 

(ב) בסעיף 1א, בסעיף קטן (ב) במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

 

 

(ג)  בסעיף 6, בסיפה, בהגדרה "שירות בזק" במקום "בחוק התקשורת" יבוא "בחוק הבזק";

 

 

תיקון חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט – מס' 3

139.   

בחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017 בסעיף 1, בהגדרת "ספק גישה לאינטרנט" במקום "לחוק התקשורת (בזק ושידורים)" יבוא "לחוק התקשורת (בזק)";

 

 

תיקון לחוק שירות הביטחון הכללי – מס' 5

140.   

בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, בסעיף 11 -

 

 

 

 

(1) בסעיף קטן (א) בהגדרה "ספק מורשה" במקום "לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (בסעיף זה – חוק התקשורת)" יבוא "לחוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982 (בסעיף זה – חוק הבזק)";

 

 

 

 

(2) בסעיף קטן (ו) במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

תיקון לחוק תובענות ייצוגיות – מס' 15

141.   

בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, בתוספת השניה -

 

 

 

 

(1) בפרט (12), במקום "לחוק התקשורת (בזק ושידורים)" יבוא "לחוק התקשורת (בזק)";

 

 

 

 

(2) בפרט (9) -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (1) במקום "ה' או ה'1" יבוא "ה', ה'1 או ה'3";

 

 

 

 

 

(ב) סעיף קטן (3) – יימחק.

 

 

תיקון לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל – מס' 1

142.   

בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז-2017, בסעיף 1, בהגדרה "קו תשתית" במקום "בזק כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים)" יבוא "מתקן בזק כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק)";

 

 

תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) – מס' 5

143.   

בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007 -

 

 

 

 

(א)  בסעיף 1 -

 

 

 

 

 

(1) אחרי ההגדרה "הרמטכ"ל" יבוא:

 

 

 

 

 

""חוק הבזק" – חוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982;";

 

 

 

 

 

(2) ההגדרה "חוק התקשורת", תימחק.

 

 

 

 

 

(3) בהגדרה "מספר טלפון" במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

 

 

 

(4) בהגדרה "ספק מורשה" במקום "בחוק התקשורת" יבוא "בחוק הבזק";

 

 

 

 

 

(5) בהגדרה "מסר בזק", "ציוד קצה" ו"שירות בזק", במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

 

 

(ב) בסעיף 6, בסעיף קטן (א) במקום "לפי חוק התקשורת" יבוא "לפי חוק הבזק";

 

 

תיקון חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר) – מס' 1

144.   

בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו-2005, בסעיף 6, בסעיף קטן (ב) במקום "בחוק התקשורת (בזק ושידורים)" יבוא "בחוק התקשורת (בזק)".

 

 

תיקון חוק הבחירות – מס' 78

145.   

בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 -

 

 

 

 

(א)  בסעיף 1א -

 

 

 

 

 

(1) אחרי הרישה יבוא:

 

 

 

 

 

""אספקת תכני צפייה-ושמע" – אספקה בישראל של תכני צפייה-ושמע כמשמעותם בחוק השידורים;"

 

 

 

 

 

(2) אחרי ההגדרה "חוק הרשויות המקומיות (בחירות)" יבוא:

 

 

 

 

 

""חוק השידורים" – חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023;"

 

 

 

 

(ב) בסעיף 5 -

 

 

 

 

 

(1) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "בטלוויזיה" יבוא "באספקת תכני צפייה-ושמע";

 

 

 

 

 

(2) בסעיף קטן (ב), במקום ,בטלוויזיה" יבוא "באספקת תכני צפייה-ושמע"

 

 

 

 

(ג)  החל ביום התחילה ועד ליום ג' בטבת התשפ"ח (2 בינואר 2028, יקראו את סעיף 16ג, כך -

 

 

 

 

 

(1) במקום "שידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990" יבוא "גורמים מורשים לפי חוק השידורים שחל עליהם האמור בסעיף זה ערב יום התחילה";

 

 

 

 

 

(2) במקום "מנהל הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (להלן – הרשות השניה)" יבוא "יושב ראש כהגדרתו בחוק השידורים";

 

 

 

 

 

(3) במקום "הרשות השניה והמורשים לשידורים" יבוא "המועצה כהגדרתה בחוק השידורים והגורמים המורשים";

 

 

 

 

(ד) בסעיף 16ד -

 

 

 

 

 

(1) בסעיף קטן (א) אחרי ההגדרה "בחירות לרשות מקומית" יבוא:

 

 

 

 

 

""מורשה לשידורי רדיו" ו"המועצה" – כהגדרתם בחוק השידורים;

 

 

 

 

 

(2) ההגדרות "בעל זכיון", "חוק הרשות השניה" ו"מועצת הרשות" – יימחקו;

 

 

 

 

 

(3) בכל מקום -

 

 

 

 

 

 

(א)  במקום "בעל זכיון" יבוא "מורשה לשידורי רדיו";

 

 

 

 

 

 

(ב) במקום "בעל הזכיון" יבוא "המורשה לשידורי רדיו";

 

 

 

 

 

 

(ג)  במקום "לבעל זכיון" ו"לבעל הזכיון" יבוא "למורשה לשידורי רדיו";

 

 

 

 

 

(4) בסעיף קטן (ו), בפסקה (4) במקום "למנהל כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הרשות השניה" יבוא "למועצה";

 

 

 

 

 

(5) בסעיף קטן (ט), במקום "מועצת הרשות" יבוא "המועצה";

 

 

 

 

 

(6) בסעיף קטן (י), במקום "חוק הרשות השניה" יבוא "חוק השידורים" ובמקום "מועצת הרשות" יבוא "המועצה";

 

 

תיקון חוק השידור הציבורי – מס' 10

146.   

בחוק השידור הציבורי -

 

 

 

 

(1) בסעיף 1 -

 

 

 

 

 

(א)  במקום ההגדרות "בעל עניין", "קרוב" ו"שליטה" יבוא -

 

 

 

 

 

""בעל עניין" ו-"שליטה" – כהגדרתם בחוק השידורים;";

 

 

 

 

 

(ב) אחרי ההגדרה "חוק יסודות התקציב" יבוא:

 

 

 

 

 

""חוק השידורים" – חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023;";

 

 

 

 

 

(ג)  אחרי ההגדרה "עלות שכר" יבוא:

 

 

 

 

 

""קרוב" – בן זוג, אח, הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;"

 

 

 

 

(2) בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

 

 

 

 

"(א1) תאגיד השידור הישראלי יהיה רשאי להפעיל יישומונים ואמצעי שידור והפצת תוכן אחרים, בכפוף להוראות כל דין."

 

 

 

 

(3) בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

 

 

 

 

"(ד) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), בבחירת חברי המועצה, תפעל ועדת האיתור ככל הניתן על מנת שהרכב המועצה ישקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור.";

 

 

 

 

(4) בסעיף 67 -

 

 

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (ג) -

 

 

 

 

 

 

(1) בפיסקה (1) במקום הקטע החל במילים "ורשאי הוא לגבות" ועד הסוף, יבוא "ובלבד שהתעריפים שיהיה רשאי לגבות לפי סעיף קטן זה ישקפו את עלויות התפעול השוטף של העמדת החומר שנשמר ותועד לפי סעיף קטן זה לעיון הציבור, בלבד; התעריפים יאושרו בידי המועצה ויפורסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי;"

 

 

 

 

 

 

(2) בפיסקה (2) במקום "108 ו-122" יבוא "108, 122, או ערב תיקון מס' ____ לחוק";

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף קטן (ד) אחרי פיסקה (2) יבוא:

 

 

 

 

 

"(3) כדי לגרוע מהוראות פרק ז' לחוק השידורים לעניין אפשרות השימוש בתכני תאגיד השידור הציבורי בידי ספק תכנים מורשים בתנאים ובלא תמורה כאמור בפרק זה;";

 

 

 

 

(5) בסעיף 87 סעיף קטן (א), במקום ההגדרה "הודעת חירום" יבוא:

 

 

 

 

""הודעת חירום" – הודעה בעניין המנוי בפסקאות (1) עד (9) להגדרה "הודעת חירום" שבסעיף 19עה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998;".

 

 

 

 

(6) אחרי סעיף 89 יבוא:

 

 

 

 

"העברת מידע לשר

89א.

השר רשאי לדרוש מתאגיד השידור הציבורי למסור לו כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר לפי חוק השידורים, או כדי להקל את ביצוען והכול במועד, במתכונת ובאופן שיורה;"

 

 

 

 

(7) סעיף 135 – בטל.

 

 

תיקון החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013

147.   

בחוק הריכוזיות -

 

 

 

 

(א)  בסעיף 1 -

 

 

 

 

 

(א)  אחרי ההגדרה "הוועדה לצמצום הריכוזיות" יבוא:

 

 

 

 

 

""חוק הבזק" – חוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982;";

 

 

 

 

 

(ב) אחרי ההגדרה "חוק ניירות ערך" יבוא:

 

 

 

 

 

""חוק השידורים" – חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023;";

 

 

 

 

 

(ג)  ההגדרה "חוק התקשורת" – תימחק.

 

 

 

 

(ב) בסעיף 4, בסעיף קטן (ו) -

 

 

 

 

 

(1) בהגדרה "גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה" -

 

 

 

 

 

 

(א)  פסקאות (2) עד (9) – יימחקו;

 

 

 

 

 

 

(ב) אחרי פסקה (1) יבוא:

 

 

 

 

 

 

"(2) גורם מורשה כהגדרתו בחוק השידורים;"

 

 

 

 

 

(2) ההגדרה "חוק הפצת שידורים" – תימחק;

 

 

 

 

(3) בתוספת, בטור ב' -

 

 

 

 

 

(1) בפרט 1, בכל מקום במקום "לחוק התקשורת" יבוא "לחוק הבזק";

 

 

 

 

 

(2) במקום פרט 3.1 יבוא:

 

 

 

 

 

"3.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישום במרשם ספקי החדשות לפי חוק השידורים;";

 

 

 

 

 

(3) פרט 3.2 – יימחק.

 

 

 

 

 

(4) פרט 3.4 – יימחק;

 

 

 

 

פרק ט"ו: ביצוע ותחילה

 

 

עדכון סכומים

148.   

הסכומים הקבועים בהגדרות "בעל היקף פעילות בינוני" ו"בעל היקף פעילות גדול" יעודכנו ב-16 בינואר של כל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה; בסעיף זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

 

ביצוע

149.   

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

 

 

 

 

התוספת (סעיף 90)

 

 

 

 

התוספת השניה (סעיפים 37(ב) ו-38

 

 

 

 

(1) סוגי מבקשים לעניין סעיף 37(ב):

 

 

 

 

 

(א)  אתר אינטרנט חדשותי;

 

 

 

 

 

(ב) עיתון;

 

 

 

 

 

(ג)  אדם המחזיק באמצעי שליטה ספק חדשות אחר, אחד או יותר, בשיעור של 25% מאמצעי השליטה לפחות;

 

 

 

 

 

(ד) מורשה לשידורי רדיו שנתח השוק שלו עולה על 35% מסך ההכנסות מתוכן שיווקי בשידורי רדיו בישראל, או שהוא תאגיד בעל זיקה למורשה לשידורי רדיו כאמור;

 

 

 

 

(2) סוגי מבקשים לעניין סעיף 38:

 

 

 

 

 

(א)  מחזיק גם בעיתון וגם באתר אינטרנט חדשותי, או שהוא תאגיד בעל זיקה לגורם שמחזיק בשניהם;

 

 


 

 

דברי הסבר

כללי

תחום האספקה של תכני צפייה-ושמע לציבור הרחב מהווה ענף פעילות בעל השפעות מהותיות על השיח הציבורי, התרבות, חופש הביטוי, המסחר ועל דמותה של החברה והדמוקרטיה הישראלית. בשנים האחרונות התחוללו שינויים משמעותיים בתחום זה, ובמיוחד בכל הנוגע להפקה ואספקה של תכנים אלה. כך, עד לא מזמן, גוף שהיה מעוניין לספק תכני צפייה-ושמע בתפוצה רחבה נדרש היה לשדר אותם על גבי תשתית ייעודית (כבלים, לוויין או באמצעות תדרי רדיו) – פעולה שהייתה כרוכה בהשקעה הונית גבוהה וכן בקשיים סטטוטוריים, הנדסיים וכלכליים. בשל חסמי כניסה גבוהים אלו, פעלו בשוק הישראלי פלטפורמות שידור רב-ערוציות מעטות בלבד.

בנוסף, בשוק זה התקיימה הפרדה בין צורות השידור השונות: בצד אחד פעלו פלטפורמות שידור רב-ערוציות שהחזיקו בתשתית כבלים או לווין והתבססו על הכנסות מדמי מנוי ("הפלטפורמות המסורתיות"). בצד השני פעלו ערוצים מסחריים ששידרו תוכן פתוח (Free to Air - FTA) וליניארי אשר התבסס על הכנסות מפרסום ("ערוץ ברודקאסט").

כפועל יוצא מכך האסדרה של שוק זה מתבססת עד היום על ההבחנה האמורה שבין אופני ההפצה השונים והוקמו רגולטורים נפרדים לאסדרה ופיקוח על כל אחד מהתחומים: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ("מועצת הכבלים והלווין") מאסדרת את הפלטפורמות המסורתיות, בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("חוק התקשורת"), וחקיקת המשנה שנקבעה מכוחו. לצידה פועלת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ("הרשות השניה" ו-"מועצת הרשות השניה"), המאסדרת את ערוצי הברודקאסט, בהתאם להוראות חוק הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990 ("חוק הרשות השנייה"), וחקיקת המשנה שנקבעה מכוחו.

על מנת לשמר את מודל ההפצה החינמית של ערוצי הברודקאסט נקבעו הגבלות על המודלים הכלכליים בשוק השידורים. כך, נאסר על הפלטפורמות המסורתיות לשדר פרסומות, והן חויבו לשדר את ערוצי הברודקאסט בחינם באפיקים מרכזיים שלהן. עוד נקבע כי על ערוצי הברודקאסט להפיק שידורי חדשות ועל הפלטפורמות המסורתיות נאסר להפיק חדשות בעצמן.

בהמשך לשינויים שהתרחשו בשוק השידורים ובכלל כך ההתפתחויות הטכנולוגיות, שינויים בהרגלי הצפייה של הציבור והמגמות השונות שהתפתחו בעולם, החלו לפעול בשוק גופים המציעים לציבור הרחב מגוון תכני צפייה-ושמע שהם דמויי טלוויזיה רב-ערוצית (TV Like) ללא כל תשתית הפצה ייעודית כמו כבלים או לווין, וזאת על גבי רשת האינטרנט (שירות Over The Top - OTT). כתוצאה מכך החלו לפעול בישראל גופים מקומיים כמו סלקום TV ופרטנר TV, וגופי סטרימינג בינלאומיים כמו נטפליקס ודיסני פלוס.

כאמור לעיל, האסדרה הקבועה בתחום השידורים מתייחסת באופן ממוקד לשחקנים הקיימים על בסיס הטכנולוגיה בה הם עושים שימוש – הפלטפורמות המסורתיות וערוצי הברודקאסט. על השחקנים המספקים תוכן ב-OTT, לעומת זאת, לא הוחלה אסדרה וזאת על אף הדמיון הרב בפעילותם. כתוצאה מכך נוצר מצב בו המשטר האסדרתי של שירות האספקה של תוכן צפייה-ושמע נהיה תלוי במערך הטכנולוגי ההנדסי הכרוך באספקתו - בעוד גורמים המפיצים את תכניהם באמצעות תשתית כבלים או לווין, נתונים לאסדרה מקיפה ומרחיבה, על גורמים המספקים תכנים על גבי האינטרנט לא חלה כל אסדרה.

בנוסף, התמורות הטכנולוגיות אשר אפשרו הקמה של אפיקי אספקת תוכן נוספים הביאו לפוטנציאל תחרותי בשוק ולהסרה של חסמי כניסה תשתיתיים. שוק תחרותי יותר מאפשר לצמצם חלקים גדולים מהרגולציה החלה כיום, מתוך הבנה ששוק תחרותי מאפשר להסיר רגולציה ולהתבסס על פיקוח שיוצרים מנגנוני השוק. בהמשך לכל אלה, הוקמו לאורך השנים שורה ארוכה של ועדות [האחרונה שבהן, ברשות מר רועי פולקמן ("הוועדה") הגישה את המלצותיה ביום כ"ד באלול התשפ"א (1 בספטמבר 2021)].

הצעת החוק שלהלן מתבססת על תובנות שהובאו על ידי הועדות לאורך השנים ונועדה לתקן את החקיקה , ולעדכן את מערך החובות והזכויות החלות על כלל השחקנים הפועלים בתחום התכני צפייה-ושמע, במספר אופנים:

(1) מוצע להקים רשות חדשה במקום מועצת הכבלים והלווין והרשות השניה ("הרשות לתקשורת משודרת" או "הרשות") שתפקידה יהיה לאסדר את כל תחום אספקת תכנים הצפייה-ושמע, באופן שיהיה אדיש לאופן ולטכנולוגיה בהם מופצים התכנים. הרשות תהיה רשות בלתי תלויה בעלת יכולות מקצועיות ומיקוד פעילות בתחומי הכלכלה והתחרות ותוקם מתוך שאיפה לעצמאות בפעילותה. רשות זו אף תיכנס בנעלי הרשות השניה בכל הנוגע לאסדרה ולפיקוח על תחום הרדיו, בהתאם לסמכויותיה לפי חוק הרשות השניה.

(2) לשם שמירה על האינטרס הציבורי מוצע להחיל רשימה מצומצמת וממוקדת של חובות על השחקנים המשמעותיים הפועלים בשוק זה – גופים ישראליים המספקים מגוון תכני צפייה ושמע בתפוצה רחבה לציבור בישראל. בין חובות אלה מוצע לכלול חובת רישום, חובת השקעה בהפקות מקומיות (כמפורט בפסקה (6) להלן), חובות הפצה של תכני תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת, חובות בתחום תכני הספורט וחובות בתחום הצרכנות. עוד מוצע כי היקף החובות ישתנה בהתאם לרמת ההכנסות של ספק התכנים.

(3) מוצע להסיר את ההגבלות הקיימות היום על המודלים הכלכליים בשוק תכני הצפייה-ושמע, ולהתיר חלק מהאיסורים הקיימים לעניין בעלויות צולבות, וזאת על מנת לאפשר מודלים משולבים וגמישים של אספקת תכני צפייה-ושמע בהתאם למגמות בעולם. כך מוצע לבטל את האיסורים החלים על הפלטפורמות המסורתיות בכל הנוגע לשידור פרסומות ואספקת תוכנית חדשות.

 (4) בשל החשיבות הציבורית של תכני החדשות, מוצע לקבוע הסדרים פרטניים בכל הנוגע לאספקת תכנים כאמור לציבור. מוצע כי אלה יכללו חובת רישום ייעודית, וכן חובה לאמץ תקנון אתיקה בחדשות, וכן חובות שנועדו למנוע אספקת תכני חדשות בבלעדיות. עם צמצום ההגבלות לעניין הבעלויות הצולבות מוצע אף לקבוע כללים ייעודיים להגבלת רישום במרשם ספקי החדשות.

(5) על מנת לוודא רמת נגישות גבוהה של תכני ספורט שיש להם ביקוש משמעותי בקרב הציבור או חשיבות תרבותית או לאומית, וכן על מנת לשמר את התחרות בין ספקי התכנים שמושפעת באופן ישיר מהיכולת שלהם להציע תכני ספורט, מוצע לקבוע הסדרים פרטניים בכל הנוגע לאספקת תכנים אלה לציבור. כך מוצע לקבוע חובות שנועדו למנוע אספקה של מפעלי ספורט משמעותיים על גבי ספק תכנים בודד וחובות לעניין הנגשה לציבור של מפעלי ספורט להם חשיבות לאומית מיוחדת או עניין יוצא דופן בציבור. עוד מוצע כי חובות אלה יחולו על כל הגופים הרלוונטיים בתחום זה – בעלי הזכויות, מפיקי התכנים, ספקי התכנים המספקים אותו לציבור, ובמיוחד ספקי תכנים שגם מחזיקים בבלעדיות בזכויות – לפי העניין.

(6) על מנת לשמר על היצירה הישראלית מוצע לקבוע חובות השקעה בהפקות מקומיות מסוגה עילית שיחולו, בשינויים המחויבים, על כלל השחקנים המשמעותיים בשוק אספקת תכני הצפייה-ושמע בישראל – ספקי תכנים בעלי היקף פעילות משמעותי וערוצים ישראליים המספקים באופן עצמאי פרסומות לציבור (בדומה לערוצי הברודקאסט היום). עוד מוצע כי חובה זו תחול גם על ספקי תכנים בינלאומיים בעלי היקף פעילות משמעותי בישראל ("ספק תכנים בינלאומי"). מטרת חובות ההשקעה ביצירה ישראלית להבטיח כי בפני הצופה הישראלי יעמוד היצע גדול ומגוון של תוכן צפייה-ושמע איכותי הנותן ביטוי לשפה ולתרבות הישראלית.

(7) כאמור, מוצע כי המועצה תהיה אמונה על התחרות בתחום אספקת תכני צפייה-ושמע. על מנת לשמור על התחרות בתחום, מוצע להסמיך את המועצה לתת הוראות, במידת הצורך, שימנעו פעילויות שעלולות להסב נזק פוטנציאלי לתחרות בתחום. בפרט, מוצע לקבוע הסדרים פרטניים לספקי תכנים המחזיקים בתכנים להם כוח שוק משמעותי כגון תכני ספורט וחדשות.

ביום י"ב באב התשפ"ב (9 באוגוסט 2022) פורסמה טיוטה של תזכיר להערות הציבור ("טיוטת התזכיר"). בהמשך להערות שהתקבלו מהציבור הוכנסו בתזכיר המתפרסם היום מספר שינויים שלהלן ייסקרו באופן בלתי ממצה המשמעותיים שבהם:

1. שינויים בפעילות המועצה – גודלה המוצע של מועצת השידורים שונה (מ-11 חברים ל-9 חברים) וכן הליכי המינוי עברו התאמות שונות.

2. מרשמים לגורמים המספקים תכני צפייה-ושמע – מוצע לכונן שלושה מרשמים שונים – לספקי תכנים, לערוצים ישראליים ולספקי חדשות. מבנה האסדרה המוצע יבוסס על רישום מבקשים במרשם ולא על מתן רישיונות פרטניים. ככלל ההוראות שיחולו על ספקי תכנים ייקבעו באופן רוחבי ולא באמצעות הוראות מינהל ורישיונות.

3. הסדרי בעלויות צולבות – מוצע לבסס את הסדרי הבעלויות הצולבות ביחס לספקי חדשות על מדרג. גורמים שאין מניעה עקרונית מלרשום אותם, גורמים שרישומם מעורר קושי והוא כרוך בהפעלת שיקול דעת פרטני ואף בהיוועצות, גורמים שאין מקום לרשמם במרשם כלל. מוצע גם לקבוע את משטר הבעלויות הצולבות כמשטר זמני שתהיה חובה לעיין בו מחדש בחלוף חמש שנים.

4. ביטול הסדרים בתחום החדשות –בפרט החובה לספק חדשות באמצעות חברת חדשות.

5. ביטול איסורים רגולטוריים לעניין "שידורים אסורים" – שידורים אלה נאסרו לפי דינים אחרים ויאכפו באמצעותם ולא באמצעות החוק המוצע.

6. אתיקה בחדשות – מוצע לכונן את משטר האתיקה בחדשות על אימוץ של תקנון עצמי ובכפוף לפרסומו ולא על אסדרה חיצונית מכוח הדין.

7. ביטול חובת אישור תעריפונים – מוצע לבטל את החובות שהוצעו לעניין קבלת אישור מראש על תעריפים בלתי מפלים שהוצעו לעניין ספק אחוד ולהחליף אותם בחובות להצעת תכני החדשות של הספק האחוד, או בעל זיקה אליו, לכל ספק תכנים.

8. הפקות מקומיות – מוצע לבצע איחוד מסויים של שיעורי ההשקעה בהפקות מקומיות לשם הפשטות המינהלית והימנעות מהבחנה ביחס למקור ההכנסה (דמי מנוי או תוכן שיווקי). שיעורי ההפקות המקומיות נקבעו כך שישמרו מצרפית על היקף ההשקעה בהפקות מקומיות כיום.

9. חובות השקעה – מוצע לאפשר השקעה בתוכניות ילדים כסוגה עילית חליפית להשקעה בתוכניות תעודה וכן לחייב ספקי תכנים לכלול בתכנים שלהם שידורים קהילתיים מבלי לקבוע הקפי השקעה קונקרטיים.

10. העברת מערך עידן + לאפליקציה תוך שמירה על חובת הפצה לערוצים המשדרים חדשות ופועלים בדרך של "ברודקאסטרים", הוזלת עלויות הפעלת המערך, שיפור איכות אספקת התכנים והגדלת כושר הנשיאה של המערך.

11. איסור על ספק תכנים לקדם בשלט ספקי חדשות בכדי לצמצם את הריכוזיות הקיימת היום בתחום.

12. חובת אספקת אירועי ספורט מוכרזים בערוץ פתוח לחלוטין בדומה למודל האירופי. אירועים אלו ייקבעו על ידי המועצה בהתאם לקריטריונים הנהוגים באסדרה האירופית.

13. תחום הרדיו – בעת הקרובה צפויה להתפרסם תזכיר נוסף שישלים את פעולתו של תזכיר זה באמצעות הכפפת תחום הרדיו לפעילות המועצה והרשות והכנסת שינויים באסדרת תחום הרדיו. משכך, הסדרים הנוגעים לתחום הרדיו אינם נזכרים בתזכיר זה במפורט אולם ההסדרים הנכללים בה נכתבו על בסיס הנחה כי התזכירים ישולבו בהמשך.

לסעיף 1 המוצע

מוצע כי סעיף 1 הפותח את החוק יהיה סעיף מטרה אשר יפרט את התכליות העומדות בבסיס הצעת החוק. תכליות אלה כוללות את אסדרת תחום אספקת תכני הצפייה-ושמע (תכנים אודיו-ויזואלים) לציבור, קידום היצירה הישראלית, שמירה על מגוון וריבוי דעות בפרט בתחום של תכני החדשות, ועידוד התחרות.

לסעיף 2 המוצע

מוצע כי סעיף 2 יהיה סעיף הגדרות, אשר יכלול את ההגדרות הרלוונטיות להוראות החוק:

"אזרח ישראלי" – כאמור בדברי ההסבר לסעיף 5 להלן, מכיוון שאסדרת תחום תכני הצפייה-ושמע מגלמת הגנה על אינטרסים ציבוריים מרכזיים לציבור בישראל ועל מנת שחברי המועצה יבטאו אינטרסים ציבוריים אלה, מוצע לקבוע כי אחד מתנאי הכשירות לכהונה במועצה לאסדרת תכני צפייה ושמע יהיה אזרחות ישראלית (לרבות תושבות קבע) וכן עמידה במבחן מהותי שעניינו במרכז החיים.

"אמצעי שליטה" - המונח "אמצעי שליטה" רלוונטי להוראות אשר עניינן הגבלות לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי השליטה בגופים הכפופים להוראות הצעת החוק. לעניין זה, מוצע להגדיר "אמצעי שליטה" לפי ארבעה תנאים חלופיים: זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר; הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי; הזכות להשתתף ברווחי התאגיד; והזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו.

"אספקה" ו-"אספקה בישראל" – בשונה מהאופן בו "משודרים" תכני צפייה-ושמע כיום, החוק החדש עוסק בהעברה של התכנים לצופים במגוון של דרכים שאינן בהכרח שידור רציף או יזום מראש. המונח אספקה משמש לצורך בחינה האם גורם מסוים פועל בתחום של הפצת תכני צפייה ושמע לציבור בישראל באופן הכפוף לאסדרה, וזאת ביחד עם ההגדרות המשלימות "ספק תכנים" ו-"תכני צפייה-ושמע". בהשלמה לכך מוצע לראות גורם מסוים (העומד בתנאים שנקבעו בהגדרות נוספות) כמי שמספק תכני צפייה-ושמע בישראל, אם הוא מתקשר עם מנויים בישראל, או שהוא כולל בתכניו תוכן שיווקי המיועד לציבור בישראל. בכל הנוגע להתקשרות עם מנויים יובהר כי התקשרות עם מנויים כוללת גם התקשרות אף אם אינה כרוכה בתשלום, כך שגם אדם שנדרש רק לספק פרטים או להירשם אצל ספק התכנים, מבלי להעביר תמורה כספית, ייחשב למנוי לפי הגדרה זו.

"אתר אינטרנט" ו-"אתר אינטרנט חדשותי" -מוצע לקבוע הוראות שעניינן הגבלות, ובמקרים מסוימים אף איסור, על החזקה צולבת בספק חדשות רשום ובעיתון יומי בתפוצה רחבה ובאתר אינטרנט חדשותי בו זמנית, וזאת לשם שמירה על הגיוון והפלורליזם בחדשות. בהמשך לכך, מוצע להגדיר אתר אינטרנט באופן רחב כאתר או יישומון ("אפליקציה") שיש לציבור או לחלק ממנו אפשרות כניסה או גישה אליו, וזאת אף אם הכניסה או הגישה כאמור דורשות שימוש בקוד או בסיסמה, או כרוכות בתשלום. בכל הנוגע לאתר אינטרנט חדשותי, מוצע להגדירו כאתר אשר עיסוקו העיקרי הוא הפצה של מידע אודות אירועים בעלי ערך ציבורי במועד הסמוך למועד ההתרחשות. בהתאם להגדרה זו, אתר אינטרנט שמפיץ לעתים רחוקות מאוד ידיעות חדשותיות, שלא כעיסוק עיקרי או שלא בסמוך להתרחשות, לא ייכלל בהגדרה, וכך גם אתרים שעוסקים בעיקר בהפצה של תכני משתמשים.

"בעל היקף פעילות בינוני" ו-"בעל היקף פעילות גדול" - בהתאם להמלצות ועדת פולקמן מוצע כי תהיה הבחנה ברמת הרגולציה שתוטל על ספקי התכנים בהתאם לגודלם כפי שמתבטא בהיקף הכנסותיהם, וזאת כדי לאפשר לתחרות בשוק להתפתח. כך מוצע כי ספק תכנים בעל היקף פעילות בינוני יסווג כמי שסך ההכנסות השנתי שלו מפעילותו כספק תכנים הוא בין 300 ל-600 מיליון ₪, ואילו ספק תכנים בעל היקף פעילות גדול יסווג כמי שסך ההכנסות השנתי שלו הוא מעל 600 מיליון ₪. ההבחנות העיקריות בין החובות שיחולו על גופים אלה עניינם בהיקף חובת ההשקעה שלהם בהפקות מקומיות מסוגה עילית. בדומה, גם לעניין ערוץ ישראלי מוצע לקבוע היקפי הכנסות שישמשו לבחינת החובות שיחולו עליו ובראשן החובה להשקיע בהפקות מקור. רף זה יועמד על 80-160 מיליון שקלים חדשים לעניין היקף פעילות בינוני ולמעלה מ-160 מיליון שקלים חדשים לעניין הקף פעילות גדול.

לעניין זה יובהר כי אף הכנסות שמקורן בשווה כסף כגון, עסקות חליפין ("בארטרים"), הקצאת מניות וכדומה, ייחשבו לצורך סיווג ההכנסות של גוף מסוים מאספקת תכני צפייה-ושמע. בנוסף, מוצע, בסעיף 56, לקבוע כי בבחינת ההכנסה של גוף מסוים לצורך סיווג היקף פעילותו, תיחשב גם הכנסה של תאגיד בעל זיקה לספק התכנים (כהגדרתו להלן) מאספקה של תכני צפייה-ושמע בישראל. זאת משני טעמים: ראשית, על מנת למנוע הסטה של מקטעי פעילות לתאגידים אחרים, או פיצול הכנסות בין מספר תאגידים; שנית, החלת החובות מהיקף פעילות בינוני ומעלה מטרתן, בין השאר, למנוע חסמי כניסה לשוק, והקלה זו אינה נצרכת כאשר מדובר בשחקן הקשור לתאגידים המבוססים בתחום.

"בעל זיקה" – מוצע להגדיר במפורש את יחסי הזיקה שישמשו לבחינה של אנשים ותאגידים כחלק מקבוצה אחת בסעיפים שונים לאורך החוק, ובהם בחינת הקף ההכנסות, תחולת הסדרי בעלויות צולבות. הסדר זה מושתת בבסיסו על הקף החזקות של השפעה ניכרת (חזקה המתקיימת בהחזקה ב-25% מאמצעי השליטה) ובדרכים אחרות המבטאות שיעור החזקה זה. תחולת ההסדרים תהיה בסוגי החזקה שונים ("חברות אם", "חברות בנות", "חברות אחיות", וכדומה).

"בעל עניין" - מונח זה נדרש לצורך סיווגו של גורם שיש לו החזקות של מעל 5% בתאגיד מסוים. הגדרה זו משמשת את הסעיפים האוסרים על גורם כאמור לקחת חלק בפעולות שעלולות להעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים עם התאגיד בו הוא מחזיק.

"גוף חייב" - מוצע להגדיר כל גוף שיידרש להשקיע בהפקות מקומיות – ספק תכנים רשום, ערוץ ישראלי רשום וספק תכנים בינלאומי – כ"גוף חייב", וזאת על מנת לקבוע הוראות פרטניות שיחולו על כלל הגופים האמורים באופן אחיד.

"גורם מורשה" – מוצע להגדיר כל גוף שיידרש ברישום במרשם לפי חוק זה – ספק תכנים רשום, ערוץ ישראלי רשום וספק חדשות רשום – כ"גורם מורשה" וזאת על מנת להחיל עליהם יחד הוראות כלליות, יצויין כי השימוש בהגדרה זה יעשה גם בתיקונים עקיפים בחוקים אחרים על דרך הפניה להגדרה.

"דו"ח כספי" – לצורך סיווג היקף הפעילות של ספק תכנים מסוים, וכן לצורך חישוב ההכנסות של גוף חייב מוצע לקבוע בסעיף 55 להלן, הוראות לעניין מסירת דוחות כספיים ליושב ראש המועצה. למען היעילות והשקיפות מוצע להגדיר מראש "דוח כספי" כדוח כספי שנתי. כמו כן, על מנת לאפשר גמישות במקומות שהיא אפשרית, מוצע להסמיך את יושב ראש המועצה להתיר מסירה של דוח אחר הכולל נתונים עתיים.

 "החזקה" – כאמור בדברי ההסבר לסעיפים 32 ו-41 להלן, מוצע לקבוע הוראות לעניין החזקה באמצעי שליטה הן בתנאי הסף לרישום במרשם ספקי החדשות, והן בתנאים נוספים שעשויים להיקבע ביחס לספק כאמור כאמור. לעניין זה, כמקובל בהסדרים רגולטוריים דומים, מוצע להגדיר החזקה באופן רחב, הכולל החזקה במישרין או בעקיפין, לבד או ביחד עם אחרים, באמצעות אחר לרבות נאמן או שלוח, באמצעות זכות המוקנית בהסכם, ואף ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים (כגון אופציות לרכישת מניות) או בכל דרך אחרת.

"הכנסה שנתית אחרונה" – הגדרה זו נדרשת לצורך סיווג היקף הפעילות של ספקי תכנים או ערוצים ישראלים (בהתאם להוראות פרק ב' המוצע), וכן לצורך חישוב סכום ההשקעה של גוף חייב בהפקות מקומיות (בהתאם להוראות פרק ו' המוצע). מוצע להגדירה כסך ההכנסה מאספקה בישראל בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע. יוער כי בהתאם להגדרה המוצעת ל"אספקה בישראל", הכוונה היא לכל הכנסה מהתקשרות עם מנויים בישראל או מאספקת תוכן שיווקי המיועד לציבור בישראל. מוצע כי ההכנסה תיקבע בהתאם לדוח השנתי (כהגדרתו לעיל) שהוגש על ידי הגוף החייב או ספק תכנים (שאינו חייב ברישום) בהתאם למידע שמסר ליושב ראש המועצה בהתאם לסמכויות דרישת המידע המוצעות בסעיף 65.

"הפקה מקומית" – כאמור בחלק הכללי, לצורך קידום היצירה הישראלית מוצע לקבוע חובות השקעה בהפקות מקומיות. לשם כך, מוצע להגדיר הפקה מקומית כהפקה שמתקיימים בה שני תנאים מצטברים – תנאי אחד שעניינו הרכב נציגי התעשייה, לפיו רוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתו, בבחינה כוללת,, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע. תנאי זה דומה להגדרה של "הפקה מקומית" הקבועה כיום בחוק התקשורת ומאפשר ביתר קלות ביצוע חלקים מההפקה מחוץ לישראל (בכפוף להעסקה של אנשי צוות ישראלים). תנאי שני שעניינו שפת ההפקה, מתבסס על השפות הנפוצות בישראל - עברית, ערבית, רוסית אמהרית – וכן שפה אחרת שתקבע המועצה.

"השפעה ניכרת" – הגדרה זו נדרשת לעניין סיווגו של תאגיד כבעל זיקה לספק תכנים או לספק חדשות. ההגדרה המוצעת נועדה לזהות את המקרים שבהם יש לגורם מסוים (יחיד או תאגיד) יכולת השפעה משמעותית על תאגיד אחר, שאינה בהכרח עולה כדי שליטה. כדי להקל על הבחינה לעניין זה, מוצע לכלול בהגדרה גם חזקה הניתנת לסתירה, ולפיה, יראו גורם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק ב- 25% אחוז או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בו.

"ועדה לאיתור מועמדים" – הגדרה זו מפנה לוועדה לאיתור מועמדים לכהונה כחברי מועצה, וכן לוועדה לאיתור מועמדים לתפקיד יושב ראש המועצה. מדובר בשתי ועדות שונות שחולקות תחולה של דינים שונים, למשל לעניין הליכי המינוי והכהונה ולדרכי העבודה ולכן מוצע להשתמש בהגדרה כוללנית לגביהן.

"ועדת הכלכלה" – הגדרה זו מפנה לוועדת הכלכלה של הכנסת שהיא הועדה העוסקת בחקיקה בתחום הבזק והשידורים.

"זכות לאספקה בישראל"- הגדרה זו משמשת לצורך זיהוי זכות היוצרים הכרוכה באספקת תכני צפייה-ושמע, בפרט בתחום הספורט כחלק מהחיוב להציע תכנים אלה לספקי תכנים אחרים (בהתאם לפרקים ה' ו-ו'' המוצעים). מוצע להגדיר את הזכות האמורה בתור זכות לביצוע הפעולות המפורטות בחוק זכות יוצרים (שידור, העמדה לרשות הציבור וכדומה) וזאת מכוח רישיון שניתן לפי חוק זכות יוצרים (להבדיל מהזכות המוקנית לבעלים הראשונים).

"חקיקת התכנים המסחריים"- מונח זה מתייחס באופן כוללני לחוקים שעניינם אסדרת תחום התכנים המסחריים, ונעשה בו שימוש לאורך הצעת החוק.

"יושב ראש המועצה"- מוצע להגדיר את יושב ראש המועצה כמי שמונה ליושב ראש המועצה ומנהל הרשות בהתאם להוראות פרק ב' המוצע.

האמור.

"המועד הקובע" - מונח זה נועד להגדיר את מועד תחילתו של החוק המוצע;

"המועצה" – לשם הנוחות מוצע להגדיר את המועצה כמועצה לאסדרת התכנים המסחריים שמונתה לפי פרק ב'.

"מורשה לשידורי רדיו" – כאמור לעיל, אסדרת תחום הרדיו תובא במזכרת תזכיר נפרד ותאוחד לתוך הצעת החוק. כיום, המורשים לשידורי רדיו בפועל הם בעלי זיכיון לשידורי רדיו לפי חוק הרשות השניה, המונח מורשה לשידורי רדיו יותאם בהתאם לתזכיר הייעודי שיפורסם לעניין זה. 

"מנוי" – מוצע להגדיר "מנוי" ככל מי שהתקשר עם ספק תכנים לצורך קבלת תכני הצפייה-ושמע שלו. בדומה לאמור בדברי ההסבר להגדרה "ספק תכנים", מוצע כי גם אדם שרק נרשם אצל ספק תכנים או סיפק לו פרטי התקשרות – וזאת מבלי לשלם לו דמי מנוי - ייחשב ל"מנוי" לפי הגדרה זו.

"מפלגה"- בהתאם להגדרה בחוק המפלגות, מדובר בהתאגדות פוליטית המשתתפת בבחירות לכנסת ישראל, או בבחירות לרשות מקומית.

"מפעל ספורט" – מוצע לקבוע הסדרים פרטניים לעניין אספקה של מפעלי ספורט ובפרט איסור על בלעדיות. לשם כך, מוצע להגדיר "מפעל ספורט" כתחרות ספורט, או משחק ספורט כגון משחק גמר גביע המדינה בכדורגל, וכן, כסדרה של תחרויות או משחקים כאמור, כדוגמת עונת משחקים בליגת העל בכדורסל, המשחקים האולימפיים או עונת משחקי ליגת ה-NBA;

"נושא משרה"- מוצע להפנות בהגדרה זו להגדרה המקובלת הקבועה בחוק החברות.

"סוגה עילית"- מוצע כי חובות ההשקעה בהפקות מקומיות יחולו לעניין הפקות מסוגה עילית בלבד, שכן הפקות אלו יקרות ביחס לתכנים המצולמים באולפנים מחד, נודעת להם חשיבות תרבותית רבה מאידל וקיים חשש שללא חובה רגולטורית תכנים אלו לא יופקו כלל. מוצע להגדיר סוגה זו כתכניות תעודה או דרמה (כהגדרתן להלן) וכן להרחיב את ההגדרה סוגה עילית גם לאפשרות לשדר תוכנית המיועדת לילדים, לבני נוער או לגיל הרך, באופן המאפשר לגופים החייבים גמישות מסוימת, ושומר על חופש היצירה והתוכן.

"ספק אחוד" –מוצע לקבוע בתחום החדשות הסדרים פרטניים ביחס לספק תכנים שבפעילותו קיימת זיקה בין היותו (או היות בעל זיקה אליו) ספק חדשות לבין היותו (או היות בעל זיקה אליו) ספק תכנים. הסדרים אלה נועדו לשמור על המגוון החדשותי המוצע לציבור ולמנוע פגיעה בתחרות בין ספקי תכנים ובין ספקי החדשות. לצורך סיווג גוף כאמור מוצע לקבוע כי ספק התכנים אליו הוא קשור יהיה ספק תכנים בינוני או גדול (כלומר שהכנסותיו השנתיות עולות על 300 מיליון שקלים חדשים) או ערוץ ישראלי גדול (שהכנסותיו עולות על 160 מיליון שקלים חדשים). מבחני הכנסה אלה ממקדים את האסדרה לעניין ספק אחוד באותם גורמים מורשים שהיקף פעילותם בשוק משקף גודל משמעותי.

"ספק חדשות רשום" – מוצע להגדיר ספק חדשות רשום בהתאם לרישומו בפועל במרשם שלפי פרק ה', סימן א' לחוק המוצע. לעניין הקף חובת הרישום ראו דברי ההסבר לסימן זה ולהגדרה "תוכנית חדשות".

"ספק תכנים" – מטרת ההגדרה "ספק תכנים" היא לכלול את כל הגורמים המציעים לציבור שירות שהוא דמוי טלוויזיה רב-ערוצית (Tv-Like), כלומר פלטפורמה לצפייה בערוצים או תכנים מרובים, תוך שמירה על עקרון האדישות הטכנולוגית. משכך, מוצע להגדיר ספק כאמור באופן רחב בהתבסס על מספר תנאים:

(1) אספקה של תכני צפייה-ושמע למנויים - זאת להבדיל מגורמים אחרים המבקשים להיות מופצים לכלל הציבור, כלומר שלא למנויים (כגון אתרי אינטרנט פתוחים או ערוצי ברודקאסט). גם כאן, בדומה להגדרות "אספקה בישראל" ו-"מנוי", מוצע שלא להגביל את ההגדרה לספק שמקבל דמי מנוי, אלא לקבוע כי גם ספק שדורש ממשתמשים להירשם או לספק לו פרטים כדי לצפות בתכניו ייחשב כספק תכנים לצורך החלת האסדרה המוצעת.

 (2) אספקה של "מגוון סוגות". בהתאם לתנאי זה, גוף המספק תכנים העוסקים בסוגה אחת בלבד כמו ספורט או חדשות, לא ייחשב ל"ספק תכנים" אלה יידרש בפעילות במגוון סוגות המקביל לשידורים "רב-ערוציים".

 (3) "ממשק בשליטתו", תנאי זה נועד להחריג גופים שיוצרים תכני צפייה-ושמע ומבקשים להיות מופצים באמצעות אחרים, כגון ערוצי "ברודקאסט" או משתמשים המפיצים תכנים על גבי רשתות חברתיות ואינם בעלי יומרה לשליטה בממשק.

(4) אספקת תכני צפייה-ושמע היא "תחום פעילות מובחן" – הגדרה זו באה לבטא את היחודיות של תכני צפייה-ושמע שכן הכללת תכנים כאלה בתכנים אחרים (כדוגמא – צילומי וידאו של תוכנית פודקאסטים או תיעוד ויזואלי שמוטמע בתוכן כתוב) בעידן הנוכחי נהיתה נפוצה יחסית אך אינה משקפת פעילות בתחום ככל שהיא נלווית לפעילות אחרת ולכן רק ככל שמדובר בפעילות מובחנת יהיה מוצדק לראות בגוף כ"ספק תכנים".

לבסוף, מוצע להחריג מההגדרה גוף שפעילותו העיקרית היא הפצה של תכני משתמשים (User generated content), כדוגמת גופים כמו יו-טיוב, טיקטוק שכן גופים כאלה אינם ספקי טלוויזיה רב ערוצית אלא ממשקים להעלאת תכני משתמשים בלבד. עם זאת, מוצע להשמיט את ההחרגה לגופים שאינם פועלים למטרת רווח כאשר החרגת גופים כאלה מהכפפה לאסדרה תותנה בהקף פעילותם ובשים לב לכך שגופים ציבוריים כדוגמת תאגיד הציבור הישראלי הוחרגו באופן עצמאי (סעיף 109 להצעת החוק).

"ספק תכנים ישראלי" ו-"ספק תכנים בין לאומי"– מוצע להחיל על ספקי תכנים בינלאומיים כמו גורמים העוסקים בהזרמת תוכן ("סטרימינג") שעיקר פעילותם מחוץ לישראל, חובות שונות ביחס לספקי התכנים הישראליים. משכך מוצע להבחין בין שני סוגי הספקים בהתאם למבחן הכנסות. לפי מבחן זה, רק ספק תכנים שלפחות מחצית מההכנסה שלו מאספקת תכני צפייה-ושמע היא מאספקה בישראל (בהתאם להגדרה "אספקה בישראל") יסווג כ"ספק תכנים ישראלי", וכל ספק תכנים אחר יסווג כספק תכנים בינלאומי.

"ספק תכנים רשום" – כאמור בדברי ההסבר לסעיף 32, מוצע לחייב ספק תכנים ישראלי בעל היקף פעילות בינוני או גדול (כהגדרתם לעיל) להירשם במרשם, כמו כן, ובהתאם לאפשרות להרשם במרשם גם ביחס לספק תכנים שאינו חייב בכך (וזאת, למשל, לצורך קבלת זכות להפיץ תכנים שונים) יראו בהם כ"ספק תכנים רשום" מכוח רישומם.

"עיתון" - עניינה של הגדרה זו בהוראות העוסקות במניעת ריכוזיות בתחום החדשות, ומשכך היא נועדה להקיף עיתון, או מוציא לאור של עיתון, שהוא בעל תפוצה גדולה. לכן מוצע להגדיר עיתון בתור עיתון יומי (ולא עיתון שבועי או חודשי) המופץ ברחבי המדינה ולא רק באיזור גיאוגרפי תחום.

"ערוץ" – אספקת תכנים במסגרת ארגונית אחת היא עודה בעלת חשיבות ציבורית וזאת הגם ששיטות צפייה אחרות (כדוגמת – צפייה בתכנים לפי דרישה) הולכות ומתרחבות. משכך, מוצע להגדיר "ערוץ" כמסגרת ארגונית שבה משודרים תכנים באופן רציף, ליניארי, באופן המנוהל בצורה מרוכזת, על ידי מפיק.

"ערוץ ישראלי" ו-"ערוץ ישראלי רשום" – כאמור בדברי ההסבר לסעיף 29, מוצע להחיל חובת רישום וחובת השקעה בהפקות מקומיות על ערוצים ישראליים המספקים תוכן שיווקי בישראל ומתקשרים ישירות עם המפרסמים. משכך, מוצע להגדיר "ערוץ ישראלי" בתור ערוץ המיועד בעיקר עבור הציבור בישראל או חלק ממנו, ובכך להחריג ערוצים בינלאומיים שאספקתם בישראל היא משנית לייעוד העיקרי שלהם. לבסוף מוצע להגדיר "ערוץ ישראלי רשום" בתור ערוץ ישראלי שנרשם במרשם.

"ערוץ הכנסת" – מוצע להפנות בהגדרה זו להגדרה הקבועה בחוק ערוץ הכנסת. "ערוץ בקליטה חופשית" – מוצע לקבוע הסדרים שעניינם הפצה של ערוצים באופן רחב כדוגמת הפצה באמצעות מערך עידן פלוס או באמצעות יישומון ייעודי, לצורך כך נדרש לקבוע מה יהיו הערוצים עליהם יוחלו הסדרים אלה. ההגדרה המוצעת מבקשת להקיף ערוצי "ברודקאסט", קרי ערוצים בתפוצה רחבה מבוססי הכנסות ממכירת תוכן שיווקי. לצורך כך מוצעת הגדרה משולבת שעניינה – ראשית, אופן אספקת הערוץ בפועל שמשקף נגישות של ציבור נרחב. שנית, הכללת תוכניות חדשות וזאת בפרט לאור העובדה שבישראל שידורי חדשות ואקטואליה הן מאפיין שרלוונטי לערוץ המתיימר לפעול בתפוצה רחבה. שלישית, הערוץ פועל בהיקף שעולה על הקף שתיקבע המועצה ביחס להוצאות או להיקף פעילות (המתבטא, למשל, בשעות שידור). מכיוון שהגדרת "ערוץ בקליטה חופשית" מובילה להקניית זכויות שונות קריטריון זה נועד להבחין בין ערוצים בעלי פעילות אנקדטולית לבין ערוצים בעלי פעילות ממשית שמצדיק את הקניית הזכויות הללו. רביעית, בערוץ בקליטה חופשית נכלל תוכן שיווקי. קריטריון זה מעגן מבחן מסחרי שכן הרחבת התפוצה של ערוץ שהכנסותיו נובעות מתוכן שיווקי צפויה לסייע לו, וזאת להבדיל מערוץ שהכנסותיו נובעות מדמי מנוי. "הרשות" – מוצע להגדיר את הרשות בתור הרשות לתקשורת משודרת שהוקמה לפי פרק ב'.

"שליטה" – מוצע להגדיר שליטה בתאגיד בהתאם להגדרה בחוק ניירות ערך. הגדרה זו שונה מההגדרה הקבועה בחוק הבזק ובחוק הרשות השניה דהיום המחילה חזקת שליטה, ניתנת לסתירה, על מי שמחזיק בשיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה. הגדרה זו מובילה למצב שבו מתקיימת חזקה כאמור גם ביחס למי שמחזיק אמצעי שליטה בשיעור כללי נמוך יחסית. בשיעורי החזקה נמוכים מתעורר קושי בבחינה המהותית האם קיימת יכולת להכווין את פעילותה של החברה. משכך מוצע להתאים את מבחן השליטה עם המבחן בדין הכללי. יצויין כי לפי הצעת חוק החברות (תיקון מס' 37) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ג-2023 מוצע לתקן את חוק ניירות ערך באופן שתיקבע חזקת שליטה על החזקה בחברה ציבורית במקרה של החזקה באמצעי שליטה בשיעור של 25% ויותר.

"תוכן שיווקי" – הגדרה זו משמשת לזיהוי תכנים שיווקיים, כלומר פרסומות מסוגים שונים, והשימוש בה נעשה הן בסיווג הגופים הכפופים לאסדרה המוצעת בחוק (ספקי תכנים וערוצים ישראליים) זה והן בהוראות המסדירות את סוגי התוכן השיווקי שניתן לספק בישראל. מוצע להגדיר תוכן שיווקי באופן רחב ככולל כל סוג של מסר פרסומי – בין אם פרסומת, חסות, תשדיר שירות וכדומה – לרבות פרסומות סמויות, פרסומות בלתי מודעות או פרסומות אגב.

"תכני ספורט" - מוצע להגדיר תכנים ספורט כתכני צפייה-ושמע של משחק או תחרות ספורט.

"תוכן צפייה-ושמע " – מוצע להגדיר תכני צפייה ושמע (תכנים אודיו-ויזואליים) בתור תכנים הכוללים שילוב של קול ותמונות חזותיות. הגדרה זו לתוכן היא אדישה טכנולוגית ואינה מבחינה בין תוכן הנצרך באופן ליניארי או תוכן שנצרך בהתאם לדרישת המנוי (תכנים לפי דרישה).

"תוכן קהילתי" – בסעיף 59 להצעה מוצע לקבוע חובה כללית על ספק תכנים גדול לספק תוכן קהילתי. לעניין זה מוצע להגדיר תוכן קהילתי על פי זיקה שלו לאיזור גיאוגרפי מסוים, לתושביו או לקהילה שהחברים בה פזורים באיזורים שונים אולם הם בעלי אינטרס משותף.

"תוכנית דרמה" ו-"תוכנית תעודה" – הגדרות אלה משמשות את ההגדרה "סוגה עילית" הרלוונטית לחובת ההשקעה בהפקות מקומיות המוסדרת בפרק ו' להלן. מוצע להגדיר תכנית דרמה בתור תוכן צפייה-וושמע (כמו סדרה או סרט) המגולל סיפור עלילה, בסוגות שונות (קומי, דרמטי וכדומה), ותכנית תעודה בתור תוכן צפייה-ושמע העוסק בסיקור תופעה חברתית תרבותית או פוליטית, או תוכן שעניינו תיעוד תופעות טבע או מדע. יובהר כי תכנית ריאליטי לא תיחשב לתכנית תעודה לפי ההגדרה המוצעת.

"תוכנית חדשות" – תוכנית חדשות היא סוג של תוכן צפייה-ושמע שכפוף לאסדרה מיוחדת תחת המגבלה על אספקת חדשות. הגדרה זו נסמכת על שתי חלופות. חלופה אחת עניינה תוכנית שמוקדשת לסיקור אירועים בעלי ערך ציבורי בסמוך להתקיימותם, כלומר שלא כמו תוכנית תעודה שעשויות לעסוק באירועי עבר, תוכניות החדשות מביאות לציבור עדכונים על אירועי היום. חלופה שניה, עניינה התמקדות של התוכן בענייני היום אף כאשר אין המדובר בסיקור. תוכניות מהסוג הזה הן תוכניות פובליציסטיקה,

לפרק ב' המוצע

מוצע להוסיף את פרק ב' לחוק ולקבוע בו את כלל ההוראות שעניינן הקמת הרשות והמועצה לתקשורת משודרת. כאמור בחלק הכללי, רשות זו תרכז את האסדרה של כל תחום תכני הצפייה-ושמע (במקום מועצת הכבלים והלוויין והרשות השניה), מתוך ראייה כוללת של התחום, תוך מתן מענה להיבטיו הייחודיים ולהתפתחויות הטכנולוגיות.

לסעיף 3 המוצע

לסעיף קטן (א)

מוצע להקים את הרשות לתקשורת משודרת כיחידת סמך עצמאית במשרד התקשורת, שמחד תפעיל את סמכויותיה בעצמה ומנגד תהיה כפופה למנגנוני הפיקוח והבקרה הפנים ממשלתיים כמו היועץ המשפטי לממשלה, החשב הכללי ונציבות שירות המדינה. הרשות תכלול הן מועצה ציבורית והן את סגל הרשות, שיורכבו מאנשי מקצוע בתחומים הרלוונטיים. בעוד שהמועצה תהיה אחראית על אסדרת תחום אספקת תכני הצפייה-ושמע, הסמכויות המקצועיות, הפיקוחיות והביצועיות יהיו בידי הרשות.

לסעיף קטן (ב)

על מנת שהרשות תפעל לקידום האינטרס הציבורי ובהתאם לשיקולים מקצועיים בלבד ולא תהיה נתונה להשפעות ולחצים אחרים, מוצע לקבוע כי הרשות תהיה עצמאית במילוי תפקידיה. עצמאות זו תבוא לידי ביטוי הן במישור של מבנה הרשות, הן במישור התקציבי והן במישור החקיקתי ואופן קביעת הכללים שבסמכותה.

לסעיפים קטנים (ג)-(ד)

על מנת לאפשר חופש פעולה לגופים המפוקחים וליצור וודאות רגולטורית, מוצע לגדר את תפקידי וסמכויות הרשות אך ורק לאותן סמכויות שנקבעו בחקיקת התכנים המסחריים (כהגדרתה לעיל). כמו כן, כפי שיפורט בדברי ההסבר לסעיף 19 להלן, אחד מתפקידי המועצה הוא להתוות את מדיניות הרשות וקווי הפעולה שלה, משכך מוצע כי הרשות תהיה מוגבלת בהפעלת סמכויותיה לקידום מדיניות זו בלבד. לבסוף, למען השקיפות ויידוע הציבור מוצע לקבוע כי הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את החלטות המועצה וכן דין וחשבון שנתי שמסכם את פעולותיה,. לצד זאת, מוצע להבהיר כי פרסום החלטות המועצה יהיה כפוף להוראות חוק חופש המידע, בין השאר, בכל הנוגע למידע שאין למסרו או מידע שיש שיקול דעת במסירתו.

לסעיף 4 המוצע

לסעיפים קטנים (א)-(ג)

סעיף זה עניינו במינוי המועצה. לעניין זה מוצע לקבוע כי המועצה תמנה 9 חברים, מתוכם ארבעה עובדי מדינה וחמישה נציגי ציבור. בראשה יעמוד יושב ראש שיכהן גם בתור המנהל הכללי של הרשות. עוד מוצע כי עובדי המדינה ימונו בהמשך להמלצות של השרים הרלוונטיים לאסדרת תחום תכני הצפייה-ושמע - שר התקשורת, שר האוצר ושר הכלכלה. מבין נציגי הציבור שניים יבחרו על ידי שר התקשורת ושלושה יבחרו על ידי ועדת איתור המורכבת מנציגיהם של שלושה שרים. –ועדת איתור נוספת המורכבת מהמנהל הכללי של משרד התקשורת, נציגים של מנהלים כלליים של שלושה משרדי ממשלה ונציג נציב שירות המדינה ימליצו לשר על מועמד לתפקיד יושב ראש המועצה ועדות האיתור יפעלו כאמור בדברי ההסבר לסעיפים 15-17. בכל הנוגע להרכב חברי המועצה מוצע שהוא ישקף את הניסיון והידע המקצועיים והציבוריים הנדרשים לאסדרת תחום תכני צפייה-ושמע, בשים לב להיבטיו הייחודיים. לבסוף מוצע כי שר התקשורת יהיה אמון על מינוי כלל חברי המועצה (בהתאם להמלצות השרים וועדות האיתור), וכי מינוי יושב ראש המועצה אף יהיה טעון אישור הממשלה.

הרכב המועצה והליכי המינוי שלה כוללים מעורבות שרים נוספים ושתי ועדות איתור שונות, על מנת לייצר חיץ בין הדרג הפוליטי לבין אסדרת תחום תכני הצפייה-ושמע. לשם הנוחות מצורפת טבלה המסכמת את הליכי המינוי לגופים המאסדרים כיום לעומת המודל המוצע.

הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

המודל המוצע

הממשלה ממנה בהמלצת שר התקשורת, מועצה של 15 חברים. השר ממליץ לאחר התייעצות ארגונים אזרחיים וגופים ציבוריים. הליך ההתייעצות מוסדר בפסיקה והנחיות היועצת המשפטית לממשלה.

הממשלה ממנה מועצה של 13 חברים לפי הצעת שר התקשורת. המועצה מורכבת מ:

6 נציגים מקרב עובדי המדינה כאשר 3 מהם עובדי משרד התקשורת ו-3 עובדי משרדים אחרים.

7 נציגי ציבור – מתוכם 2 בהמלצת מרכז השלטון המקומי, 2 המייצגים לדעת השר את הצרכנים, 1 המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ו-2 שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות

שר התקשורת ממנה מועצה של 9 חברים המורכבת מ:

3 עובדי מדינה מ-3 משרדים שונים.

5 נציגי ציבור –מתוכם שני נציגי ציבור לבחירת שר התקשורת.

3 נציגי ציבור יאותרו על ידי ועדת איתור המורכבת מנציגי שלושה שרים שונים.

יו"ר המועצה שהוא גם מנכ"ל הרשות יאותר על ידי ועדת איתור ייעודית המורכבת ממנכ"ל משרד התקשורת, נציב שירות המדינה, ושלושה נציגי ציבור שיבחרו על ידי מנכ"לי שלושה משרדי ממשלה (ביניהם מנכ"ל משרד התקשורת).

 

 

לסעיפים קטנים (ד)-(ה)

סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975 קובע כי שר האוצר ימנה ועדה לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונת דירקטור, יושב ראש דירקטוריון, או מנהל כללי, בחברה ממשלתית (הוועדה לבדיקת מינויים). בהמשך לכך, מוצע לקבוע כי גם מינוי חברי המועצה לפי חוק זה יחייב קבלת אישור של הועדה לבדיקת מינויים, וזאת בדומה למועצות ציבוריות נוספות כגון מועצת תאגיד השידור הישראלי. בדיקה זו תמוקד בעמידה בדרישות ותנאי הכשירות המופיעות בחוק זה ולא לפי הדרישות הקבועות בחוק החברות הממשלתיות. עוד מוצע כי למען השקיפות, הודעה על מינוי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.

לסעיף 5 המוצע

בסעיף זה מוצע לקבוע הוראות בדבר תנאי סף למינוי חבר מועצה ובכלל כך הוראות בנוגע להרשעה פלילית או משמעתית, דרישה לאזרחות ישראלית, איסור על קיומה של זיקה פוליטית והוראות למניעת ניגוד עניינים, והכל אם יש בכך בכדי לפגוע בעבודת המועצה או בהפעלת שיקול דעתה.

לסעיף 6 המוצע

בשים לב לדינאמיות של תחום תכני הצפייה-ושמע ולקצב השינויים המתרחשים בו, וכן לחשיבות במתן ייצוג במועצה למגוון דעות גדול מכלל חלקי החברה הישראלית, מוצע להגביל את תקופת הכהונה של חבר מועצה, שאינו היו"ר, לפרק זמן של ארבע שנים, שניתן יהיה להאריכו בשנתיים נוספות (כלומר לכל היותר שש שנות כהונה). מוצע כי חברי המועצה לא ימונו כמקשה אחת, אלא שכל חבר ימונה בנפרד, שכן תחלופה הדרגתית תאפשר העברה של הידע שנצבר בין חברי המועצה המכהנים לחברים החדשים שמתמנים, תשמור על רציפות תפקודית, ואף תאפשר לוודא לאורך זמן כי הרכב החברים אכן משקף את המגוון בחברה הישראלית. ביחס ליושב ראש המועצה, מוצע לקבוע כי תקופת כהונתו תהיה חמש שנים ושלא ניתן יהיה להאריכה, וזאת נוכח החשיבות בתחלופה תדירה יותר של תפקיד חשוב זה, קידום עצמאותו בעת קבלת החלטות, ומתן ביטוי לשינויים שעשויים לחול בחברה ובתחום אספקת תכני צפייה-ושמע במהלך חמשת שנות כהונתו.

לסעיף 7 המוצע

לסעיפים קטנים (א) עד (ד)

עניינם של סעיפים אלה בקביעת נסיבות בהן יסיים חבר מועצה את כהונתו, ובכלל כך יושב ראש המועצה, וזאת לפני תום תקופת הכהונה. מוצע כי נסיבות אלה יכללו התפטרות, הפסקת עבודתו כעובד מדינה (לגבי נציגי ממשלה), מינוי חבר מועצה שהוא נציג ציבור כעובד מדינה, הרשעה בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין חבר המועצה ראוי יותר לכהן, ואף הגשת כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור, נבצרות, וכן אי-התקיימות של תנאי מהתנאים הדרושים למינויו של חבר המועצה. בנוסף, בכדי לשמור על תפקוד רציף ויעיל של המועצה מוצע להסמיך את שר התקשורת, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, לסיים את כהונתו של חבר מועצה אשר נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה המועצה במהלך שנה קלנדרית אחת. עוד מוצע לקבוע כי לחבר מועצה תהיה הזדמנות לטעון טענותיו בפני השר, טרם הפסקת כהונתו בגין אחת מהנסיבות האמורות.

לסעיף קטן (ה)

כדי לשמור על יעילות המועצה ולוודא כי הרכבה משקף את הניסיון והידע המקצועיים והציבוריים הרלוונטיים, מוצע לקבוע כי במידה והפסיק חבר המועצה לכהן, על השר למנות חבר מועצה אחר בהקדם האפשרי.

לסעיף קטן (ו)

כאמור בדברי ההסבר לסעיף 4, מוצע כי יושב ראש המועצה יהיה עובד מדינה. בהמשך לכך מוצע להבהיר כי ההוראות הקבועות בחוק המינויים וחוק המשמעת שעניינם הפסקה או השעיית כהונה יחולו עליו.

לסעיף קטן (ז)

מאחר ובהתאם לסעיף 4(ג) המוצע, מינוי של יושב ראש המועצה טעון את אישור הממשלה, מוצע לקבוע כי גם הפסקת כהונתו בהתאם לסעיפים קטנים (ב) או (ו) תהיה באישור הממשלה בלבד.

לסעיף 8 המוצע

בכדי לשמור על רצף תפקודי גבוה של המועצה, מוצע לקבוע כי המועצה תמשיך לתפקד וכי לא תהיה כל פגיעה בסמכויותיה ובתוקף החלטותיה במידה ואחד מחברי המועצה יחדל מלתפקד כחבר מועצה או במידה ויתגלו פגמים במינויו. לצד זאת, כדי למנוע מצב של מיעוט חברי מועצה, ובמיוחד מיעוט נציגי ציבור, מוצע להתנות את הקביעה האמורה בכך שמכהנים במועצה רוב חבריה, ומתוכם לכל הפחות שני נציגי ציבור. כלומר, במצב בו לא מכהנים לכל הפחות 5 חברי מועצה – מתוכם שני נציגי ציבור - המועצה לא תוכל לפעול בהתאם לסמכויותיה או לקבל החלטות בעלות תוקף.

לסעיף 9 המוצע

עניינו של סעיף זה בקביעת סדרי עבודתה של המועצה. מוצע לקבוע כי המניין החוקי של ישיבותיה יהיה כאשר רוב חבריה נוכחים, ומתוכם לפחות שני נציגי ציבור ויושב ראש המועצה, וזאת כדי למנוע מצב בו מרבית ההחלטות מתקבלות בידי עובדי המדינה בלבד. בנוסף, מוצע לקבוע כי במקרה של שוויון קולות בין חברי המועצה תכריע דעתו של יושב ראש המועצה, וזאת בדומה לישיבת דירקטוריון בחברה פרטית. לבסוף מוצע להסמיך את המועצה לקבוע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה שלא נקבעו בחוק זה, ולהטיל חובה על המועצה לפרסם את דרכי עבודתה ודיוניה באתר הרשות.

לסעיף 10 המוצע

בשל הזמן והמאמץ הנדרשים מחברי המועצה לשם ביצוע תפקידם, מוצע לקבוע כי הם יהיו זכאים לקבל גמול או החזר הוצאות בעבור השתתפותם בישיבות המועצה וזאת בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר בנושא, בהתייעצות עם שר התקשורת. מוצע כי הוראה זו לא תחול על חברי המועצה שהם עובדי מדינה, עובדי גוף מתוקצב או גוף נתמך, מאחר ושכר העבודה המשולם להם ממעבידם מגלם גם את התשלום בגין השתתפותם בישיבות כאמור.

לסעיף 11 המוצע

מוצע להחיל על חברי המועצה שורה של דינים שמטרתם שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירת עצמאותה המקצועית של הרשות.

לסעיף 12 המוצע

מוצע לקבוע הוראות לעניין איסור על הימצאותם של חברי המועצה ויושב ראש המועצה בניגוד עניינים. כך מוצע לאסור על מינויו של אדם לחבר מועצה במידה והוא עתיד להימצא באופן תדיר בניגוד עניינם אשר יפגע במילוי תפקידו. עוד מוצע לאסור על חבר מועצה לטפל בנושא כלשהו אשר עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. לבסוף, למען הזהירות, מוצע אף לכלול חובת דיווח ליושב ראש המועצה או לשר התקשורת, לפני העניין, במצב בו נודע לחבר מועצה או ליושב ראש המועצה כי ייתכן והוא עלול להימצא בניגוד עניינים.

לסעיף 13 המוצע

מטרתו של הסעיף המוצע להקנות לשר כלים במקרה בו הוא רואה כי המועצה איננה מתפקדת לאורך זמן בהתאם לנדרש ממנה מכח הדין, באופן העלול לגרום לפגיעה ממשית בתחומי עיסוקיה. לעניין זה מוצע להסמיך את השר תחילה להתריע בכתב בפני יושב ראש המועצה כי אם לא תמלא את תפקידה בצורה סבירה בפרק זמן שיקבע, יציע לממשלה לפזר את המועצה. עוד מוצע, להסמיך את הממשלה לפזר את המועצה במידה ולאחר מתן התראה כאמור לא מילאה המועצה את תפקידיה, אולם זאת רק לאחר שנתנה הממשלה ליושב ראש המועצה להשמיע את טענותיו. לבסוף, לצורך שמירה על התפקוד השוטף של הרשות עד למינויה של מועצה חדשה, מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה מועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד להשלמת המינוי כאמור תוך 120 ימים, אולם היא תחויב להימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות בפרק זמן זה, אלא אם כן הן נדרשות לצורך תפקודה השוטף והתקין של הרשות.

לסעיף 14 המוצע

מוצע לתת ביטוי מפורש לחובתו של חבר המועצה כלפי הציבור, ולעגן בחוק את חובתו לנהוג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות וללא משוא פנים לשם מילוי תפקידי המועצה.

לסעיף 15 המוצע

לסעיפים קטנים (א) ו-(ב)

מוצע לקבוע כי שלושה מתוך חמישה נציגי הציבור במועצה יאותרו בידי ועדת איתור בת שלושה חברים. הרכב ועדת האיתור לפי סעיף זה בא להבטיח כי יכהנו בה חברים בעלי כישורים בתחומי הפעילות של הרשות לאסדרת תכני צפייה-ושמע. שר התקשורת יבחר את יושב ראש ועדת האיתור ושני החברים הנוספים ימונו בהתאם להמלצתם של שר החינוך ושר המשפטים.

לסעיף 16 המוצע

מכיוון שיושב ראש המועצה הוא גם מנהל הרשות מוצע לקבוע כי תמונה ועדת איתור נפרדת אשר תאתר מועמדים לתפקיד זה. ועדת האיתור לפי סעיף זה תכלול 5 חברים ותמונה על ידי שר התקשורת. על מנת ליצור ריחוק מסוים מהדרג הפוליטי מוצע כי חברי ועדת האיתור יכללו את המנהל הכללי של משרד התקשורת שישמש כיו"ר הוועדה, נציב שירות המדינה או נציגו ושלושה חברים נוספים אשר ימונו לפי המלצתם של המנהלים הכללים של משרד התקשורת, משרד החינוך ומשרד המשפטים. הרכב ועדת האיתור לפי סעיף זה בא להבטיח כי יכהנו בה חברים בעלי כישורים בתחומי הפעילות של הרשות לתקשורת משודרת יחד עם חברים בעלי היכרות עם ניהול גופים ממשלתיים. מודל זה שואב השראה מהמודל הנהוג בועדות לאיתור נושאי משרה בכירים בנציבות שירות המדינה.

לסעיף 17 המוצע

לסעיף קטן (א)

בדומה למינוי חברי המועצה, מוצע כי גם המינוי של חברי ועדות האיתור לפי סעיפים 15 ו-16 שהם נציגי ציבור יהיה כפוף לאישור הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות.

לסעיף קטן (ב)

מוצע לקבוע סייגים למינוי חברי וועדת האיתור כמפורט להלן: ראשית, לצורך שמירה על עצמאות חברי ועדת האיתור מוצע כי לא ימונה כחבר ועדה אדם המכהן בתפקיד פוליטי מובהק כמפורט בסעיף, וכל אדם אחר שיש לו זיקה אישית או עסקית לאחד השרים או מי שכיהן בתפקיד כאמור או היתה לו זיקה כאמור בשלוש השנים שקדמו להגשת המועמדות. בנוסף, לצורך שמירה על טוהר המידות של חברי הוועדה מוצע לקבוע כי לא ימונה מי שהורשע בעבירה פלילית או אדם שהוגש כנגדו כתב אישום ביחס לעבירה שמפאת נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה. עוד מוצע לקבוע סייגים שנועדו למנוע ניגודי עניינים אישיים ומוסדיים, ואף לאסור במפורש על מינוי של גורמים פרטניים שמטבע הדברים יושפעו ישירות מהחלטות המועצה, כגון עובדים של הגופים המפוקחים, וכן מי שקשור עם גורמים אלה בעסקאות.

לסעיף קטן (ג)

מוצע להכפיף את הוועדות לכללים הנהוגים בשירות המדינה לוועדות לאיתור מועמדים.

לסעיף קטן (ד)

מוצע כי ועדות האיתור יוכלו להביא בפני השר עד 3 מועמדים לכל תפקיד אם נמצאו על ידן מספר מועמדים כמתאימים ביותר בדומה לכללים הנהוגים בוועדות לאיתור מועמדים בשירות המדינה. ההמלצה תעשה בהתאם למפורט בסעיף.

לסעיף קטן (ה)

מוצע לקבוע כי ועדות האיתור יהיו גוף מבוקר – כלומר יהיו כפופות לביקורת של מבקר המדינה - בהתאם לסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

לסעיפים קטנים (ו)-(יא)

מוצע לקבוע כי ועדת האיתור לתפקיד יושב ראש המועצה תמונה "אד הוק" לצורך איתור מועמדים לתפקיד בטרם מונה יושב ראש למועצה או במידה ויושב הראש סיים את תפקידו או מיועד לסיים את תפקידו. מוצע להגביל את תקופת כהונתה של ועדת האיתור למועמדים לחברות במועצה לפי סעיף 15 לארבע שנים בלבד, ללא אפשרות הארכה, וזאת על מנת להבטיח את גיוון חברי המועצה וביזור השליטה בה. עוד מוצע לקבוע הוראות לעניין סיום כהונת חבר ועדת האיתור טרם תום כהונתו והחלפתו. בנוסף, בשים לב למספר המצומצם של חברי ועדת האיתור ולכך שתפקידם אינו מתמשך, נראה כי אין הצדקה לקיומו של מנגנון לתחלופה הדרגתית של חברי הועדה (בשונה מחברי המועצה). לכן מוצע כי חברי ועדת האיתור ימונו כמקשה אחת, ובמקרה בו חבר ועדה חדל לכהן, ימונה לו מחליף ליתרת תקופת כהונתה של הוועדה. לבסוף, לשם שמירה על רציפות תפקודית, מוצע להסמיך את השר להאריך את תקופת כהונתו של יושב ראש הוועדה, עד למינוי יושב ראש במקומו.

לסעיף קטן (יב)

על מנת למנוע פגיעה בטוהר המידות ובכלל זאת תופעות פסולות של הענקת מתנה או גמול לחברי ועדת האיתור כדי להטות את שיקול דעתם ולהשפיע על הליך הבחירה, מוצע לקבוע כי חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979 יחול עליהם בדומה לעובדי מדינה. יוער כי חוק זה הוא בעל נפקות פלילית.

לסעיף 18 המוצע

כדי להבטיח חשיפה של מועמדים פוטנציאליים רבים לתפקידי נציגי הציבור במועצה או יושב ראש המועצה הממתינים לאיוש, מוצע לקבוע כי ועדות האיתור יפרסמו הודעה לציבור בנושא, ואף יהיו רשאיות לפנות מיוזמתן למועמדים העומדים בתנאי הכשירות הרלוונטיים. עוד מוצע להבהיר כי ועדת האיתור תמליץ על המועמדים המתאימים ביותר לכהן כחברי מועצה. לבסוף מוצע לקבוע כי בבחירת נציגי הציבור תפעל הוועדה למנות הרכב שישקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור בישראל.

לסעיף 19 המוצע

לסעיף קטן (א)

בהמשך להמלצות הוועדה, מוצע כי המועצה תהיה אחראית על קביעת מדיניות הרשות וקווי פעילותה, ותפעל בהתאם לתפקידיה וסמכויותיה הקבועים בדין.

לסעיף קטן (ב)

לשם היעילות מוצע להסמיך את המועצה לאצול מהתפקידים ומהסמכויות הנתונות לה ליושב ראש המועצה או לוועדת משנה, לפי העניין. לצד זאת, מוצע לקבוע כי המועצה לא תהיה רשאית לאצול את הסמכויות שבליבת העשייה שלה הכוללים את קביעת מדיניות הרשות והתווית קווי פעולתה, קביעת כללים, ביטול רישום במרשם, למעט כאשר הביטול הוא לבקשת הגורם הרשום במרשם, וכן רישום במרשם ספקי החדשות המורשים של גורמים שרישומם מצריך הפעלת שיקול דעת מהותי.

לסעיף קטן (ג)

מוצע לקבוע את סמכויות הפיקוח של המועצה. סמכויות אלה משתרעות על כלל החיקוקים הנמצאים באחריות המועצה, וכן כל חקיקת המשנה שהשר או המועצה הוסמכו לקבוע מכוחם כגון כללים ותקנות. מוצע לקבוע מיהם הגופים הכפופים לסמכות הפיקוח של המועצה: ראשית, גורמים מורשים (כהגדרתם לעיל), ספק תכנים ובכלל כך ספק תכנים בינלאומי, בעל זכות לאספקה בישראל של מפעל ספורט וכן מורשה לשידורי רדיו.

לסעיף 20 המוצע

בכדי להניע תהליכים ולהביא לקידום ויישום מדיניות המועצה בתחומים עליהם היא אמונה, מוצע לקבוע כי יושב ראש המועצה ישמש גם כמנהל הרשות. מוצע לקבוע כי הוא יפעל בהתאם לתפקידים ולסמכויות שנקבעו לו בדין, ואף יהיה ממונה על יישום תפקידי המועצה. בנוסף, מוצע להסמיך את יושב-ראש המועצה לחתום על כל הכללים, ההוראות וההחלטות שקיבלה המועצה.

לסעיף 21 המוצע

בכדי לקדם את יעילות עבודת המועצה, מוצע לקבוע הסדרים לעניין סמכותה למנות מבין חבריה ועדות משנה ולקבוע את סמכויותיהן ותפקידיהן. בנוסף, נוכח החשיבות שבשיתוף הציבור בעבודות המועצה וועדות המשנה, מוצע לחייב את המועצה לפרסם את סדרי הדיונים של ועדות המשנה באתר הרשות.

לסעיף 22 המוצע

כאמור בהמלצות הוועדה, אחת התכליות שמבנה הרשות נועד לשרת הוא העצמאות מהדרג הפוליטי. בהמשך לכך מוצע לקבוע במפורש כי בביצוע תפקידיה והפעלת סמכויותיה יפעלו המועצה וחבריה באופן עצמאי וכי יונחו על ידי שיקולים מקצועיים בלבד.

לסעיף 23 המוצע

מוצע לקבוע כי עובדי הרשות יהיו עובדי מדינה, ויחולו עליהם הוראות חוק המינויים. עוד מוצע להכפיפם להוראות יושב ראש המועצה ולפיקוחו.

לסעיף 24 המוצע

כאמור בהמלצות הוועדה, כדי לחזק את עצמאות הרשות מוצע כי היא תוסמך לנהל את תקציבה באופן עצמאי ממשרד התקשורת, וכי ייועד לה תחום תקציבי נפרד, עליו יהיה ממונה יושב ראש המועצה, שינהל את התקציב באופן עצמאי.

לסעיף 25 המוצע

סעיף זה מסמיך את יושב ראש המועצה ביחד עם חשב הרשות לייצג את הממשלה בסוגי העסקאות המפורטות בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א- 1951, זאת למעט עסקאות במקרקעין. כמו כן, מוצע להסמיך את יושב ראש המועצה לחתום על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

לפרק ג' המוצע

עניינו של פרק זה בקביעת הוראות רוחביות לעניין ניהול מרשמים לפי החוק. בהצעת החוק נשקל להקים שלושה מרשמים שונים – מרשם ספקי תכנים, מרשם ערוצים ישראליים ומרשם ספקי חדשות. הרישום במרשם הוא רישום קונסטיטוטיבי שבלעדיו אין רשות לעסוק בתחום המאוסדר והכללים לרישום משתנים לפי התחום הרלוונטי. עם זאת, הוראות הרוחב והסמכויות הנוגעות לניהול כלל המרשמים הן דומות ומוצא לקבצן לפרק אחד.

לסעיף 26 המוצע

מוצע לקבוע כי פרק ג' יחול על כל מרשם שלפי החוק, למעט אם נקבעו הוראות ייחודיות לניהול אותו מרשם. יצוין כי ככל שבעתיד ימצא לנכון לקבוע מרשמים נוספים שיוסדרו לפי החוק יהיו גם הם כפופים לפרק ג'.

לסעיף 27 המוצע

מוצע להסמיך את השר, לקבוע אגרה בעד רישום במרשם כלשהוא. האגרות ביחס לכל מרשם עשויות להיות שונות בהתחשב בעלויות וברציונלים לגביית אגרה הכרוכים בכל אחד מהמרשמים. מוצע להכפיף את מבנה גביית האגרה, כמקובל, להסכמת שר האוצר ולאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. כמו כן, ומכיוון שעבודת הרישום עצמה תעשה על ידי הרשות מכוח סמכות המועצה מוצע כי קביעת האגרה תעשה בהמלצה של המועצה. יודגש כי מדובר בסמכות שברשות.

לסעיף 28 המוצע

עניינו של סעיף זה במקרים בהם המועצה תהיה רשאית לבטל רישום של גוף מהמרשם – בין אם הוא ספק תכנים ובין אם הוא ערוץ ישראלי – או להתלות את הרישום עד לקיום תנאים שעליהם תורה: ראשית, במקרה בו הגוף הרשום ביקש לבטל את רישומו במרשם; שנית, במקרה בו הרישום נעשה בהסתמך על מידע כוזב, חלקי או שגוי; שלישית, במקרה בו חדל להתקיים בגוף הרשום תנאי מתנאי הרישום; רביעית, במקרה בו הגוף הרשום הפר הוראה לפי חקיקת התכנים המסחריים (כהגדרתה לעיל) ולא תיקן את ההפרה גם לאחר שהמועצה פנתה אליו בעניין;

לאור חשיבותה של סמכות זו והשלכתה על חופש הביטוי, מוצע בסעיף 19(ב) כי סמכות זו (למעט סמכות ביטול במרשם לאור בקשת הגורם הרשום עצמו) תהיה אך ורק בידי המועצה ולא יהיה ניתן לאצול אותה ליושב הראש.

לסעיף 29 המוצע

מוצע להסמיך את המועצה לקבוע כללים לרישום במרשם. כללים אלה נוגעים לאופן ניהול המרשם ולפרטים שיכללו בבקשה להירשם אולם היא אינה מסמיכה לקבוע תנאי סף והוראות נוספות לעניין הרישום, מעבר להסדרים הפרטניים שייקבעו בחוק ביחס לרישום בכל אחד מסוגי המרשמים. כמו כן מוצא לעגן כלל אחיד לעניין מתן זכות טיעון לפני סירוב לרשום במרשם.

לסעיף 30 המוצע

הזכויות המוקנות מכוח רישום במרשם הן זכויות הנובעות מאסדרה והן מוקנות לגורם מאוסדר פרטני וישיר. מוצע להבהיר כי זכויות אלה אינן בגדר נכס או זכות סחירה ולא ניתן להגביל אותן באופן פרטי.

לסעיף 31 המוצע

מוצע לקבוע כלל רוחבי בדבר פומביות המרשם וכן להסדיר פרטים מרכזיים שיש לכלול במרשם ובהם – היקף פעילותו של הגורם הרשום במרשם (האם הוא בינוני או גדול) והתייחסות להכללת תוכן שיווקי בשידוריו, פרטים אלה עשויים להשליך על הקף החובות והאסדרה החלים עליו ולכן הם בעלי חשיבות הן למאסדרים והן לציבור. יצויין כי אין המדובר ברשימה סגורה של פרטים שניתן לכלול במרשם.

לפרק ד' המוצע

לסעיף 32 המוצע

מוצע לקבוע חובת רישום לספק תכנים ישראלי בעל היקף פעילות בינוני או גדול (ראו הגדרות לעיל). ללא רישום במרשם יחול איסור על אספקת תכני צפייה-ושמע לציבור בישראל. במקביל לכך מוצע לאפשר רישום במרשם גם לספק תכנים ישראלי שהיקף פעילותו נמוך יותר (הכנסותיו מאספקת תכנים נמוכות מ-300 מיליון שקלים חדשים בשנה). אפשרות זו תאפשר – ראשית, רישום מבעוד מועד ועוד בטרם חציית רף הקף הפעילות המחייב רישום. שנית – תאפשר רישום לספק תכנים המעוניין ליהנות מזכויות שונות הנתונות לספק תכנים רשום מבלי שתחול עליו החובה להשקיע בהפקות מקומיות (פרק ו').

לסעיף 33 המוצע

לסעיף קטן (א) המוצע - מוצע לקבוע חובת רישום במרשם הערוצים הישראלים ביחס לערוץ ישראלי בהתקיים שני תנאים, ראשית, הערוץ הישראלי מופץ באמצעות ספק תכנים רשום או באמצעות ספק תכנים בינלאומי שהיקף פעילותו בינוני או גדול. כלומר, ערוץ ישראלי שהפצתו נעשית באמצעות ספקים תכנים שאינם כאלה, כדוגמת ספקי תכנים קטנים שאינם רשומים במרשם ספקי התכנים, לא יחוייבו ברישום במרשם. שנית, נדרש כי הערוץ הישראלי כולל בתכניו תוכן שיווקי, היינו פרסומות, חסויות וכדומה, וזאת בשונה מערוץ שמימונו נעשה באופן בלעדי באמצעות גביית דמי מנוי. עם זאת, בהתאם לסעיף קטן (ג) הרי שהתקשרות לאספקת תוכן שיווקי שתעשה בידי ספק התכנים, ולא במישרין על ידי הערוץ, תאפשר את החרגתו, ןלעניין חובת הפקות מקור יראו בהכנסות אלה כחלק מההכנסות של ספק התכנים.

החובה האמורה לרישום במרשם תחול גם ביחס לעסקאות לאספקת תוכן שיווקי שאינן בתמורה כספית ישירה, למשל – עסקאות סחר חליפין, "בארטר", וכן ביחס לערוצים שהם בעלי זיקה לספק תכנים מסוים ומספקים את הערוץ על גבי ספק תכנים אחר. במקרים אלה, בכפוף להיקף הפעילות הרלוונטי, תחול חובת רישום במרשם.

לסעיף 34 המוצע

לפי הסעיף המוצע, יושב ראש המועצה ינהל מרשם של ספקי תכני צפייה-ושמע ושל ערוצים ישראלים החייבים ברישום. האחריות לניהול המרשם תהיה נתונה במישרין ליושב הראש שהוא, כאמור, גם מנהל הרשות.

לסעיף 35 המוצע

בסעיף זה מוצע לקבוע רשימה של ספקי תכנים ישראליים (כהגדרתם לעיל) אשר לא יוכלו להירשם במרשם, וכפועל יוצא מכך לא יוכלו לספק תכני צפייה-ושמע לציבור בישראל במתכונת המפורטת בסעיף 24. ביניהם מוצע לכלול תאגידים שאינם רשומים בישראל שכן יש בכך להקשות על יכולתה של הרשות לפקח עליהם באופן יעיל (כאמור על ספקי תכנים בינלאומיים לא חלה חובה כאמור והם אינם מחוייבים להירשם במרשם ספקי התכנים אך חובת ההשקעה בהפקות מקור תחול עליהם גם ללא רישום במרשם). עוד מוצע לכלול גופים שקיים לגביהם חשש כי ינצלו את ממשק התכנים לצורך קידום ענייניהם האישים או העסקיים ויפגעו באיכות התוכן המסופק לציבור, כגון תאגיד שפעילותו המרכזית היא פרסום, ומפלגה או שליח של מפלגה, וכן תאגיד בעל זיקה לאחד הגופים האמורים. בנוסף מוצע לאסור על רישום של תאגיד שמצוי בהליכי חדלות פירעון, או תאגיד שהחליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו. זאת כדי להבטיח את מעמדו של הנרשם מול מנוייו ונושיו מן הצד האחד, ומול המאסדר שעלול להידרש להפעלת אמצעי פיקוח ואכיפה כלפיו מהצד השני.

לפרק ה' המוצע

מטרתו של פרק זה היא לקבוע הסדרים מיוחדים בתחום אספקת תוכניות חדשות. לתוכניות אלו חשיבות ציבורית מיוחדת בכל הנוגע לשמירה על הדמוקרטיה ולהשפעה על דעת הקהל כמו גם חשיבות תחרותית מיוחדת מתוך הרגלי הצפייה בישראל וחשיבותה של מהדורת החדשות המרכזית בלב שעות צפיית השיא ("הפריים-טיים"). ההסדרים המוצעים נועדו להגשים מספר תכליות: ראשית, הבטחת ריבוי דעות וגיוון חדשותי; שנית, מניעת ריכוזיות יתר בידי גופים חזקים במשק, והגבלת יכולתם להחזיק בבמות המשפיעות והמעצבות את דעת הקהל; ושלישית, מניעת פגיעה בתחרות בתחום אספקת תכני צפייה-ושמע באמצעות החזקה בלעדית בתכני חדשות. הסדרים אלה מגלמים הפחתה משמעותית בחובות האסדרה שהוחלו בעבר על מי ששידר תוכניות חדשות וזאת מתוך הותרת הבחירה בידי הציבור הרחב.

לסעיף 36 המוצע

לסעיף קטן (א)

מוצע לקבוע חובת רישום לכל גורם המבקש לספק חדשות (כהגדרתן לעיל) לציבור בישראל באמצעות ספק תכנים ישראלי או בינלאומי בעל היקף פעילות בינוני או גדול, וזאת בשל פוטנציאל התפוצה הגדול לחדשות האמורות. כפועל יוצא מכך, ייאסר על ספק תכנים כאמור לספק חדשות של גורם שלא נרשם במרשם ספקי חדשות. יובהר כי ההוראה האמורה חלה גם על ספק תכנים המבקש לספק תכני חדשות שהוא עצמו, או תאגיד בעל זיקה אליו, הפיק.

לסעיף קטן (ב)

מכיוון שתכליתן של חלק מרכזי מההוראות החלות על ספקי חדשות הוא למנוע ריכוזיות ופגיעה בתחרות, מוצע להגביל את הזכויות הנובעות מרישום במרשם לשידור תוכנית חדשות אחת במקביל אצל ספק תכנים. הוראה זו נועדה למנוע מצב שבו ספק חדשות רשום מפיק במקביל מספר תוכניות חדשות המשודרות אצל מספר ספקי תכנים ובכך נוצרת מראית עין של מגוון דעות בעוד שבפועל מדובר בתוכניות שמקורן אצל ספק אחד. חריגים לכך הן תוכניות זהות המועברות במקביל אצל מספר שחקנים ("סינדיקציה") או תוכניות במספר שפות שונות.

לסעיף 37 המוצע

מוצע להגביל מרישום במרשם ספקי החדשות של כל אחד מאלה:

לפי סעיף קטן (א) גורם ריכוזי לפי החוק הריכוזיות יירשם במרשם ספקי החדשות בהתאם להוראות חוק הריכוזיות, מכיוון שמוצע להגדיר את הרישום במרשם שלפי החוק כזכות לפי סעיף 3 לחוק הריכוזיות, הרי שהקצאתה לגורם ריכוזי תצריך היוועצות עם ועדת הריכוזיות. בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק הריכוזיות, בטרם הקצאת זכות לגורם ריכוזי נדרש המאסדר הרלוונטי לשקול "שיקולי ריכוזיות כלל-משקית בהתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות". יצויין כי חובה זו חלה ביחס לכלל הגורמים הריכוזיים שיבקשו להירשם במרשם בין שהם גורמים ריכוזיים על רקע השפעתם בתחום השידורים ובין שהם גורם ריכוזי על בסיס אחר.

בנוסף על כך, לפי סעיף קטן (ב), ביחס לגורמים המפורטים בתוספת השנייה תשקול המועצה את השיקולים הייחודיים לתחום התקשורת – התחרות והמגוון באספקת מידע חדשותי. מדובר בגורמים הבאים: אתר אינטרנט חדשותי; עיתון; אדם המחזיק החזקה צולבת בספק חדשות אחר ומורשה לשידורי רדיו שנתח השוק שלו עולה על 35% מסך ההכנסות מתוכן שיווקי בשידורי רדיו (או בעל זיקה אליו). מדובר בגורמים בעלי פעילות מסוימת בתחום החדשות שנדרשת בחינה פרטנית ביחס לאפשרות רישומם במרשם ספקי החדשות ולכן מוצע לקבוע כי על גורמים אלה לא יוחל איסור מוחלט להירשם כי אם הכפפה לשיקול דעת.

לפי סעיף קטן (ג) ובשים לב לכך שרישום גורם ריכוזי במרשם הוא מורכב ומערב שיקול דעת, מוצע לקבוע שפרק הזמן הרלוונטי לרישום במרשם לפי סעיף זה יעמוד על שישים ימי עבודה.

לסעיף 38 המוצע

מוצע לאסור על מספר גופים להירשם במרשם ספקי החדשות כמפורט להלן: (1) מי שאינו תאגיד הרשום בישראל או תאגיד שמרכז עסקיו בישראל. איסור זה נדרש על מנת ליצור זיקה מינימאלית בין ספק החדשות לבין ישראל וכן על מנת להגביר את יעילות הפיקוח של הרשות על גורמים מורשים, לעניין זה די ברישום כחברת חוץ שכן אספקת חדשות היא פעילות בעלי זיקה מיוחדת לישראל ונוגעת מעצם הגדרת "תוכנית חדשות" לאירועים חדשותיים שהם בעלי ערך בישראל ולכן נדרשת זיקה הדוקה יותר מרישום כאמור; (2) הוא גוף המפורט בתוספת השנייה, לעניין זה, מדובר בגוף שמחזיק במקביל גם בעיתון יומי המופץ ברחבי ישראל וגם באתר אינטרנט חדשותי (כהגדרתם לעיל). איסור זה נועד לשמור על ביזוריות בתחום החדשות הנחוצה לשמירה על ריבוי דעות שהוא מאושיות הדמוקרטיה, שכן גורמים המחזיקים בפלטפורמות חדשותיות חזקות על פני מספר מדיומים שונים עשויים לפגוע במגוון הקולות הנשמעים בנוף החדשותי; (3) תאגיד שאחת ממטרותיו או מפעולותיו העיקריות היא רכישת אמצעי פרסום. כאמור בדברי ההסבר לסעיף 35 ישנו חשש כי גוף כאמור ינצל את הבמה שלרשותו כדי לקדם ביתר שאת את תכניו המסחריים, וחשש זה מתעצם בתחום החדשות במיוחד; (4) מפלגה או שליח של מפלגה, אשר עלול לפעול לקידום מטרות המפלגה. איסור זה חשוב במיוחד בתחום החדשות שכן אחד מתפקידיו של ספק חדשות הוא להוות גורם מבקר לנבחרי הציבור השונים, ולכן יש לשמר את עצמאותו, ככל הניתן.

עוד מוצע להגביל תאגיד שהוא, מנהלו או בעל עניין בו, הורשע בעבירה פלילית שמפאת חומרתה, מהותה ונסיבותיה היועץ המשפטי לממשלה סבר כי אין הוא ראוי להירשם במרשם ספקי החדשות.

לבסוף מוצע לאסור על רישום במרשם ספקי החדשות של תאגיד שמצוי בהליכי חדלות פירעון, או תאגיד שהחליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו. זאת כדי להבטיח את מעמדו של ספק החדשות מול מנוייו ונושיו מן הצד האחד, ומול הרשות שעלולה להידרש להפעלת אמצעי פיקוח ואכיפה כלפיו מהצד השני.

לסעיף 39 המוצע

השינוי המוצע למשטר הבעלויות הצולבות והמעבר מאיסורים מוחלטים לשיקול דעת, ביחס לסוגי בעלויות צולבות מסוימים נשען על תובנות משוק התקשורת הקיים המצוי בשינויים מתמידים. לכן מוצע כי המגבלות הקבועות בתוספת השנייה לחוק וקובעות הסדרים הנוגעים לגורמים הפועלים בתחום החדשות יהיו בתוקף לתקופה של 10 שנים (מעין הוראת מעבר או הסדר שקיעה – sunset), כאשר לאחר חמש שנים מיום תחילת החוק יוכל השר, בכפוף לאישור ועדת הכלכלה ולאור המלצה של המועצה, להכניס שינויים בתוספת. שינויים כאלה יכולים להוביל לביטול מלא של המגבלות, לשינוי הקף ההחזקה (ביחס למי שמחזיק כבר בספק חדשות אחר), לשינוי הקף נתח השוק (ביחס למורשה לשידורי רדיו), או לקבוע כי איסורים יחסיים שכפופים לשיקול דעת יהפכו לאיסורים מוחלטים ולהפך.

כמו כן, מוצע במסגרת סעיף קטן (3) כי גם בתקופת הביניים ניתן יהיה להתגבר על מגבלות הבעלויות הצולבות בכפוף לקיומה של "דוקטרינת הפירמה הכושלת". מדובר בהסדר דומה לזה שקבוע בסעיף 8א לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 שלפיו מיזוגי ספקים לפי חוק המזון יהיו אסורים בכפוף לחריג דומה. כמו כן, מוצע להכפיף את ההחלטה בדבר התקיימות הדוקטרינה להחלטה של הממונה על התחרות על מנת למנוע פרשנויות סותרות לעניין התקיימות הדוקטרינה.

לסעיף 40 המוצע

כהשלמה להסדרים למניעת בעלויות צולבות וכדי למנוע מצב שבו החזקה באמצעי שליטה בעיתון או באתר אינטרנט חדשותי מתרחש אחרי הרישום במרשם, מוצע לקבוע הסדר לפיו רכישה כזו בידי מי שהוא ספק חדשות רשום, תותנה באישור מראש של המועצה.

לסעיף 41 המוצע

מוצע לקבוע חובת דיווח וחובת פרסום אודות החזקות הנוגעות לספק חדשות וכן חובת פרסום של המידע כאמור. חובת הפרסום של מידע כאמור תהיה כפולה – הן על ידי הרשות והן על ידי ספק החדשות עצמו על מנת להנגיש את המידע לציבור ובכפוף להוראות חוק חופש המידע הקובעות החרגות וסייגים שונים על העברת מידע.

לסימן ג' המוצע

מוצע לרכז בסימן זה מספר הוראות שעניינן השמירה על המגוון החדשותי והאתיקה.

לסעיף 42 המוצע

לשם שמירה על טיב תכני החדשות, מוצע לקבוע כי ספק חדשות יספק תכנים מדויקים, מהימנים ומאוזנים. בנוסף, כדי לשמור על עצמאות ספק החדשות מוצע לקבוע כי לא יבוטאו בתכני החדשות עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהלי החברה ובעלי מניות, וכן של מנהלי ספק החדשות ובעלי מניותיו. הוראה זו היא בעלת משמעות סמלית בעיקרה ולא צפויה להיות כפופה לאכיפה בידי הרשות.

לסעיף 43 המוצע

מוצע לכונן הסדר אתיקה בחדשות המבוסס על תקנון שכל ספק חדשות רשום יידרש לגבש ולאמץ. מוצע לקבוע רשימה של נושאים בהם יעסוק תקנון האתיקה הנוגעים לטיב וסטנדרט מקובל לעבודה עיתונאית ללא הטייה לא עניינית של הסיקור. לרשימת הנושאים נוספה גם החובה לקבוע הסדר לעניין ביטוי מאוזן למגוון הדעות בציבור, הסדר זה אינו יוצר חובה אסדרתית לסיקור מאוזן אלא מחייב את ספק החדשות לבחון את האופן בו ינתן ביטוי כאמור ולקבוע את האיזון שהוא מוצא לנכון.

בסעיף קטן (ב) מוצע לחייב את ספק החדשות לפרסם לציבור את התקנון וכן להמציא אותו לרשות שתפרסם אותו. פרסום התקנון יאפשר לציבור להעריך את סטנדרט האתיקה המוצהר של כל ספק חדשות ואף עשוי לשמש אותו כדי לזהות במקרים מסוימים חריגה מכללי האתיקה שקבע ספק החדשות לעצמו.

 

 

לסימן ד' המוצע

מוצע לקבוע בסימן זה הוראות שנועדו לוודא שאף ספק תכנים לא יתקשר בבלעדיות עם  ספק חדשות רשום, וזאת משני טעמים: ראשית, לשם שמירה על התחרות בין ספקי התכנים, שהרי ספק תכנים שאינו מספק תוכניות חדשות יתקשה להתקיים לאורך זמן. שנית, על מנת לשמר את המגוון החדשותי המוצע לציבור ולהבטיח ריבוי מהדורות.

לסעיף 44 המוצע

מוצע שכל בעל ספק חדשות רשום שהתקשר עם ספק תכנים ישראלי לאספקת תכני החדשות שלו, יחויב להציעם לכל ספק תכנים ישראלי אחר, במתכונת זהה, בתנאים הוגנים ובלתי מפלים. עוד מוצע כי ספק החדשות יחויב לתמחר את תכני החדשות על-פי מפתח הלוקח בחשבון את מספר מנויי ספק התכנים (המחיר פר מנוי) - וזאת על מנת שלא להפלות בין ספקי תכנים שיש להם מנויים רבים לספקי תכנים עם מעט מנויים. יובהר כי ספק חדשות יהיה רשאי להתנות את מכירת תכני החדשות לספק תכנים במכירה של תוכן נוסף (כמו ערוץ תכנים הכולל בין השאר חדשות), אך במקרה כזה איסור האפליה בתנאים ובמחיר יחול על כלל התוכן האמור. יודגש כי במקרים בהם תהיה מחלוקת בין הגופים לעניין הפליה בתנאים ובמחיר – תהיה המועצה רשאית להכריע בעניין. יובהר כי כחלק מהסמכויות הכלליות של יושב ראש המועצה לדרוש מידע לפי סעיף 80, הוא יהיה רשאי לקבל כל מידע שנחוץ לו לצורך הכרעה בנושא, ובכלל כך ההסכמים המסחריים בהם התקשרו הצדדים. עוד מוצע, לשם הוודאות הרגולטורית וההיתכנות העסקית של הצדדים, כי אם יושב ראש המועצה בחר להפעיל סמכות זו, יהיה עליו לתת את החלטתו תוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה.

לסימן ו' המוצע

מוצע לקבוע בסימן זה הוראות מיוחדות לספק אחוד. בהתאם להגדרה בסעיף 2 לעיל.

בשוק אספקת תכני צפייה-ושמע פועל ספק אחוד גם כשחקן סיטונאי - שמספק תוכניות חדשות לספקי תכנים אחרים - וגם כשחקן קמעונאי - שכן הוא מספק את תכניו ישירות למנויים. במצב דברים זה יש קושי לבחון האם התנאים והמחיר לתכני החדשות שגוף כאמור (בכובעו כספק חדשות) מציע לספקי תכנים אחרים הוא בלתי מפלה ביחס לתנאים ולמחיר שהוא מציע לעצמו (בכובעו כספק תכנים). בנוסף, לאור היקף הכנסותיו של ספק אחוד מדמי מנוי קיים חשש כי הוא יעדיף להחזיק בתכני החדשות שלו בבלעדיות (להבדיל מספק שהכנסותיו מבוססות בעיקר על פרסום ומשכך יש לו תמריץ לספק את תכניו על גבי כמה שיותר פלטפורמות), ולשם כך הוא יקבע מחיר גבוה במיוחד שספקי תכנים אחרים לא יוכלו או לא ירצו לעמוד בו. השילוב של שני אלה (קיומו של תמריץ להפלות במחיר ובתנאים והיכולת לעשות זאת באופן סמוי), מחייבים קביעת הוראות מיוחדות לגוף כאמור כמפורט להלן.

לסעיף 45 המוצע

מוצע לקבוע כי על ספק חדשות רשום שהוא בעל זיקה לספק תכנים לספק את תוכנית החדשות שלו לספק תכנים אחרים, שאינם בעלי זיקה אליו, ללא תמורה.

מוצע לקבוע כי הוראות הסעיף יחולו לעניין כל היקף, איכות וטכנולוגיה שהספק האחוד מציע למנוייו ובלבד שמדובר בהפצה בזמן אמיתי או בסמוך לזמן אמיתי אך בלא קטיעה ועריכה. החשיבות של הצעת התכנים "בסמוך לזמן אמיתי" כדוגמת טכנלוגיות המאפשרות "התחלה מחדש" (start over) נובעת מהרגלי צפייה עדכניים ומפיתוחים טכנולוגיים בתחום. במקביל לכך, לפי סעיף קטן (ב), ספק תכנים אחר, מקבל התכנים, יהיה מחוייב להעביר אותם באופן מלא, ללא קטיעה ועריכה וללא גביית דמי מנוי.

לסעיף 46 המוצע

ספק תכנים אחוד, כאמור, הוא ספק תכנים (פלטפורמה קמעונאית) בעל זיקה לספקים העוסקים במישרין ביצירת תכנים (באופן סיטונאי), בשל האינטרסים המנוגדים הטמונים בפעילותו, מוצע לחייב את הספק האחוד להעביר ערוצים בקליטה חופשית שיתכן שהאינטרסים שלו מובילים להדרתם. ערוצים בקליטה חופשית כפי שהוגדרו לעיל הם מעין "ערוצי ברודקאסט" בעלי יומרה להיות מופצים לכלל הציבור. ההסדר המוצע מעגן הפצה שלהם ללא תשלום (על ידי הערוץ או הספק האחוד) וזאת אלא אם הסכימו ביניהם אחרת.

לסעיף 47 המוצע

אספקת תכני ספורט על ידי ספק אחוד מעוררת קושי מקביל לזה שתואר לעיל הנובע מפעילותו של הספק האחוד במקטע הסיטונאי ובמקטע הקמעונאי ומהייחודיות של הביקוש לתכני ספורט. לפיכך, מוצע כי ספק אחוד כאמור יהיה מחוייב להציע את תכני הספורט בכפוף להסדרי אי-הפליה והכרעה במחלוקות..

בהתאם לסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) – החל משנה לאחר התחלת האספקה של מפעלי ספורט על ידי ספק אחוד או בעל זיקה אליו, תורה המועצה על הפרדת התשלום ("פריקות") של מפעלי הספורט ותכני הצפייה-ושמע האחרים שמספק הספק האחוד, וזאת למעט אם מצאה כי אין בפעילות ספק התכנים כדי לפגוע בתחרות. כלומר, על מנת להימנע מהפעלת הסמכות, יהיה על המועצה להראות כי אין בפעילותו של ספק האחוד כדי לפגוע בתחרות באופן יזום.

לפרק ה' המוצע

מטרתו של פרק זה להסדיר את תחום אספקת תכני הספורט וזאת בנוסף להסדרה ביחס לתכני ספורט שמספק בעל זיקה לספק אחוד, וזאת במטרה לשמור על הנגשה של תוכן ספורט בעל חשיבות לציבור, וכן לשמור על תחרות הוגנת בין ספקי התכנים. כאמור בהמלצות הוועדה תכני ספורט מהווים תוכן מרכזי המוצע לציבור על ידי ספקי התכנים השונים הודות למאפייניהם הייחודיים. תוכן בתחום הספורט הוא מוצר בעל ביקוש קשיח בעבור חובבי ספורט, שכן, בניגוד לסדרות וסרטים הקיימים במגוון גדול, הרי שתוכן ספורט הוא בעל מאפיינים מונופוליסטיים. כך למשל, בישראל יש רק ליגה מרכזית אחת בכדורגל ובכדורסל ומנקודת ראותם של חובבי ענפים אלה לא ניתן להמירם בתוכן אחר. בשל כך, העדר תוכן ספורט שיש לו ביקוש גבוה בקרב הציבור אצל ספק תכנים מסוים עלול להקשות באופן משמעותי על המשך יכולתו להתחרות בספקי תכנים אחרים המחזיקים בתוכן הספורט האמור.

לסימן א' המוצע        

מוצע לקבוע הוראות כלליות שיחולו על כלל מפעלי הספורט, הוראות אלו הן מצומצמות בהיקפן ומתמקדות בזמינות עקרונית לכלל ספקי התכנים.

לסעיף 48 המוצע

מוצע לקבוע כי סימן זה יחול על כלל מפעלי הספורט וזאת למעט מפעלים שהמועצה תהיה רשאית להחריג אם תמצע שרכישתם לאספקה באופן בלעדי לא צפויה לפגוע בתחרות בין ספקי התכנים. למשל, בשל ביקוש נמוך יחסית לאותו מפעל ספורט.

לסעיף 49 המוצע

ההסדר הכללי ביחס למפעלי ספורט כפי שמוצע בסעיף זה הוא הסדר האוסר על רכישת זכויות להפצה באופן בלעדי, כלומר, אצל ספק תכנים מסוים ולא אצל אחרים. בהתאם לכך, מוצע לקבוע הוראות האוסרות על בלעדיות ומאפשרות אספקה אצל כל ספק תכנים, בכל ממשק ובכל טכנולוגיה.

לפי סעיף קטן (ב) תחול מגבלה גם על ספק תכנים שירכוש את הזכות לאספקה של תוכן ספורט והוא יהיה מחוייב להתקשר לאספקתו בכל אופן בו הוא מעביר את תכניו, לרבות באפליקציות, ברשת סלולרית, בממיר ייעודי, בטלוויזיות חכמות וכדומה. הוראה זו נועדה למנוע מצב בו קבלת התכנים נעשית בדרכים מסוימות בלבד תוך "החשכה" או "הסרה" של התכנים מדרכים אחרות, באופן הפוגע בצרכנים.

לסימן ב' המוצע

ביחס לאירועי ספורט משמעותיים מוצע לקבוע אסדרה נוספת המחייבת הפצתם לכלל הציבור בלא עלות כאמור בסימן זה.

לסעיף 50 המוצע

בשל חשיבותם של אירועי השיא בתחום הספורט בעיני הציבור קיים חשש שספקי התכנים יאמירו מחירים למנוי בגין אספקת אותם אירועים. משכך מוצע להסמיך את המועצה לקבוע רשימת אירועי ספורט שהיא סברה שיש להם חשיבות מיוחדת עבור הציבור בישראל. הכוונה לאירועים שהם (1) בעלי חשיבות תרבותית או לאומית, או (2) שההתעניינות בהם היא גדולה וכללית, וחורגת מאותו חלק בציבור העוקב אחר אירועי ספורט באופן תדיר, או (3) באירוע במעורבות נבחרת לאומית או ספורטאי ישראלי או (4) המפעל שודר בעבר בשידורים שצפייה בהם לא היתה כרוכה בתשלום. על מנת לסווג מפעל ספורט כאירוע משמעותי נדרשת התקיימות שניים לפחות מהפרמטרים הללו. אסדרה זו שואבת השראה מהאסדרה המקובלת באיחוד האירופי לעניין סיווג אירועים, בפרט אירועי ספורט, כבעלי עניין ציבורי משמעותי.

על מנת לסייג את הקף המפעלים שניתן להגדיר כ"אירועים משמעותיים" מוצע להגביל את מספר המפעלים שניתן לראות בהם כמשמעותיים המתבססים על ספורט יחידני כך שלא יסווגו למעלה משלושה מפעלים כאלה בכל שנה. בשל האפשרות כי שינויים שונים יביאו להצטברות מפעלים בשנה אחת – מוצע לאפשר קביעת מדרג ביחס לשלושה המפעלים שיסווגו כמשמעותיים בשנה.

לסעיף 51 המוצע

מוצע כי התנאי לאספקת אירוע ספורט משמעותי, תהיה אספקתו באופן שלא נגבה עבורו תשלום כלשהו ממנוי.

 לפרק ז' המוצע

עניינו של פרק זה בהחלת חובות השקעה בהפקות מקומיות. תעשיית היצירה המקומית היא שוק ייחודי שהיקפו, איכות תוצריו ויכולתו להתקיים לאורך זמן מהווים אינטרס ציבורי. ההפקות המקומיות מעוררות ומפתחות את השיח הציבורי ומהוות חלק אינטגרלי מהתרבות הישראלית. לשם המשך יצירת תוכן מקומי איכותי, נחוצה תעשייה תומכת וגדולה, ובכלל כך, חברות הפקה, תסריטאים, במאים, צלמים, עובדי במה ורבים נוספים. זאת מתוך ההבנה כי על מנת להבטיח תוכן מקומי איכותי מגוון ועשיר, נדרש לאפשר לשפע של יוצרים ליזום, להתחרות, לחדש ולייצר תוכן משמעותי ובעל ערך.

בתוך מגוון ההפקות המקומיות ישנה סוגה המכונה סוגה עילית – שלגביה קיים חשש כי כוחות השוק לבדם לא בהכרח יביאו ליצירת הפקות כאמור, וזאת בשל היחס בין ביקוש לצפייה בהן לבין עלויות ההפקה הגבוהות שלהן. נוכח חשש זה, ובשים לב לחשיבות האמנותית, הציבורית והחינוכית של תכניות מסוגה זו, מוצע למקד את חובות ההשקעה הקבועות בפרק זה בסוגה זו בלבד.

העקרונות המנחים לעניין חובות ההשקעה הקבועות בפרק זה הן צמצום היקף הרגולציה החלה היום בתחום, ומיקודה רק בהיבטים בהם יש אינטרס ציבורי מובהק להתערבות, חלוקת החובה בין כלל השחקנים הפועלים בשוק אספקת תכני צפייה-ושמע בישראל (אשר יכולים באופן זה להחזיר חלק מהיקף ההשקעה באמצעות אספקת התכנים למנויים או הכללת תוכן שיווקי), שמירה על היקף ההשקעה בהפקות מקומיות מסוגה עילית.

לסעיף 52 המוצע

לסעיף קטן (א)

עניינו של סעיף זה בחובת ההשקעה שתחול על ספק תכנים רשום. היקף חובה זה יחול בהתבסס על מדרג הכנסות, על מנת לפשט את האומדנים וליצור נייטרליות במקורות ההכנסה, מוצע שלא להבחין באשר לשיעורים ביחס למקור ההכנסות (ממינויים, מתוכן שיווקי או ממקור אחר). כך מוצע כי ספק תכנים בעל היקף פעילות בינוני יידרש להשקיע סכום בשיעור 2% מהכנסתו השנתית. לעומתו, ספק תכנים בעל היקף פעילות גדול יידרש להשקיע סכום בשיעור 4% מהכנסתו השנתית.

לסעיף קטן (ב)

מוצע לקבוע כי על ספק תכנים רשום בעל היקף פעילות גדול להפנות 15% מחובת ההשקעה שלו להשקעה בתכניות תעודה או בתוכניות המיועדות לילדים, לבני עור או לגיל הרך (ביחד – "תוכניות ילדים"). תכניות תעודה הן סוגה בעלת חשיבות אומנותית וערך ציבורי רב. יחד עם זאת, בהתאם לאמור בהמלצות הוועדה, קיים כשל שוק בנושא זה ובשים לב לעלות הגבוהה של תכניות אלה, ואחוזי הצפייה הנמוכים יותר (ביחס לתכניות דרמה), באין חובה ייעודית כאמור, לא בטוח כי ספקי התכנים יבחרו להפיק הפקות מסוגה זו. בדומה לכך מוצע לאפשר כי הסכום יושקע גם בתוכניות ילדים.

לסעיף 53 המוצע

לסעיף קטן (א)

עניינו של סעיף זה בהטלת חובות השקעה על ספקי תכנים בינלאומיים שיש להם פעילות משמעותית בישראל. כאמור בהמלצות הוועדה הטעם לכך הוא כפול: הבטחת המשך קיומה של תעשיית התוכן הישראלי, וחלוקת נטל היצירה בין כלל השחקנים הפועלים בישראל בתחום זה. משכך מוצע כי ספקי תכנים בינלאומיים בעלי היקף פעילות בינוני וגבוה יידרשו להשקיע שיעור זהה לזה של ספקי תכנים רשומים: 2% לבעל היקף בינוני ו-4% לבעל היקף גדול בהתאמה, מהכנסתם השנתית האחרונה מפעילותם בישראל בהפקות מקומיות מסוגה עילית.

לסעיף קטן (ב) עד (ד)

מאחר וספקי תכנים בינלאומיים בעלי היקף פעילות בינוני או גדול אינם חייבים בחובת רישום לפי חוק זה, מוצע לקבוע כי הם יחויבו להעביר למועצה אחת לשנה נתונים בדבר היקף פעילותם בישראל והיקף ההשקעה שלהם בהפקות מקומיות מסוגה עילית.

כמו כן מוצע להסדיר בסעיף קטן (ג) את סמכותו של יושב ראש המועצה לקבוע מידע פרטני שימסור לו ספק תכנים בינלאומי על מנת לשמש לקביעת היקף ההשקעה ולקבוע בסעיף קטן (ד) חובה לפרסם רשימה של ספקי התכנים הבינלאומיים שעליהם חלה חובת השקעה באופן שישקף לציבור הרחב ולבעלי העניין את קיומה של חובה זו.

לשם השקיפות לציבור בכלל, ולתעשיית היצירה הישראלית בפרט, יושב ראש המועצה יפרסם רשימה של ספקי התכנים הבינלאומיים שיחויבו בחובת השקעה לפי פרק זה.

לסעיף 54 המוצע

עניינו של סעיף זה בחובת ההשקעה שתחול על ערוץ ישראלי רשום בהפקות מקומיות מסוגה עילית. בדומה לספקי התכנים הרשומים מוצע לקבוע כי ערוץ כאמור שהוא בעל היקף פעילות בינוני (הכנסות שבין 80 מיליון ₪ ל-160 מיליון ₪ בשנה) יחויב להשקיע 6% מהכנסתו בהפקות מקומיות מסוגה עילית כאמור, וערוץ בעל היקף פעילות גדול (הכנסות שעולות על 160 מיליון ₪ בשנה) יחוייב להשקיע 12% מהכנסתו השנתית בהפקות מקומיות מסוגה עילית.

עוד מוצע, בסעיף קטן (ב), כי על הערוץ יהיה עליו להפנות 15% מחובת ההשקעה שלו להשקעה בתכניות תעודה או בתוכניות ילדים, לבחירתו..

לסעיף 55 המוצע

מוצע לקבוע הסדרי דיווח ובדיקה מפורטים לעניין ההכנסות המשמשים לאמידת חובת ההוצאה בעד הפקות מקומיות.

לסעיף קטן (א)

לצורך בחינת העמידה של הגופים החייבים בחובת ההשקעה לפי פרק זה, מוצע להסמיך את יושב ראש המועצה לדרוש מידע מכל גוף חייב וכן מכל גוף שהוא סבר שהוא גוף חייב (בשל סוג והיקף פעילותו בישראל), ובכלל כך ספקי תכנים בינלאומיים, להעביר לו אחת לשנה דו"ח כספי (כהגדרתו בסעיף 2), וכן כל מידע אחר הנחוץ לשם חישוב הכנסתם, כמו הסכמים המקנים הכנסות ממכירת תוכן שיווקי וכדומה.

לסעיף קטן (ב)

מוצע להסמיך את יושב ראש המועצה לקבוע שיטת חישוב לבחינת ההכנסה השנתית האחרונה של הגופים החייבים, וזאת בהתאם לתנאים המוצעים הבאים: ראשית, בחישוב ההכנסה בעד תוכן שיווקי יתחשב יושב ראש המועצה גם בתמורה שניתנה בשווה כסף (כגון מניות, הסכמי חליפין וכדומה); שנית, על מנת למנוע מצבים שבהם כדי להימנע מחובת תשלום, יבוצעו שינויים מבניים והפרדות מבניות בין תאגידים, שיפצלו את ההכנסות מאספקת תכני צפייה-ושמע בישראל, מוצע לקבוע כי יושב ראש המועצה יתחשב גם בהכנסות של תאגיד בעל זיקה לספק תכנים רשום אשר הוא גם ספק תכנים (בכל היקף פעילות באשר הוא).

לסעיף קטן (ג)

לשם יידוע גוף חייב מהו הסכום אותו הוא חייב להשקיע בהפקות מקומיות, מוצע לקבוע כי יושב ראש המועצה ימסור לכל אחד מהגופים החייבים הודעה בעניין, וזאת לא יאוחר מיום 1 בספטמבר בכל שנה. יובהר כי תכליתה של הודעת החיוב של יושב ראש המועצה היא רק למסור לגוף החייב את הפרטים הנדרשים לצורך עמידה בחובה הקבועה בהוראות פרק זה, ובהם סכום החיוב.

לסעיף 56 המוצע

מוצע לקבוע כללים ברורים לעניין בדיקת קיומה של חובת השקעה.

בסעיף קטן (א) מוצע כי לצורך בחינת קיומה של החובה, היינו סיווג הגורם החייב, יראו גם בהכנסות של בעל זיקה אליו כהכנסות שלו. מדובר בנורמה "אנטי-תכנונית" שמונעת הפחתה מלאכותית בהכנסות בגין חלוקה של ההכנסות בין תאגידים שונים שהם בעלי זיקה.

בסעיף קטן (ב) מוצע כי לצורך קביעת הקף ההכנסה השנתית החייבת של גורם מסוים, יראו בהכנסה של כל גורם כהכנסה שלו. כך למשל, שני ספקי תכנים בעלי זיקה שהכנסות כל אחד מהם מסתכמות ב-160 מיליון ₪ בשנה – ייראו כגורם אחד לעניין סעיף קטן (א), כלומר לעניין עצם חובתם להשקיע בהפקות מקומיות, שכן הכנסותיהם נסכמות ל-320 מיליון ₪ והם מהווים, ביחד, ספק תכנים בעל היקף פעילות בינוני. עם זאת, לצורך קביעת חובת ההשקעה שתחול על כל אחד מהם, בנפרד, יראו בהכנסותיו כעומדות על 160 מיליון שקלים חדשים, כך שהיקף ההשקעה החייב ביחס לכל אחד מהם יעמוד על 9.6 מיליון שקלים חדשים המהווים 6% מסכום זה.

לסעיף 57 המוצע

מוצע להסמיך את המועצה לקבוע בכללים הוראות שונות לצורך בחינת העמידה בחובות ההשקעה בהפקות מקומיות, כגון הוראות בנוגע לאופן ההכרה בהפקה מקומית שהשקיעו בה שני גופים חייבים או יותר, ועוד. לצד זאת, כדי להפחית ולמקד את הרגולציה ולא להגביל את חופש היצירה של הגופים החייבים, מוצע לתת להם גמישות מירבית, בין השאר, בכל הנוגע לאופן האספקה של ההפקה המקומית, השעות בהן היא תסופק, תוכן ההפקה, תתי-סוגות שייכללו בה, אורך ההפקה וקהל היעד שלה. משכך מוצע להבהיר כי המועצה לא תהיה רשאית לקבוע בכללים הוראות בעניינים אלה.

לסעיף 58 המוצע

מוצע לקבוע כי אם גוף חייב הפר את חובת ההשקעה שחלה עליו, הרשות תהיה רשאית לחייבו להשקיע בהפקות מקומיות, בשיעור כפול משיעור ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה החובה. הטעם לקביעת סמכות זו הוא ההיקף המשמעותי של ההשלכות הכספיות הכרוכות בהפרת החובה האמורה, הן בעבור הגוף החייב החוסך בכך את עלויות ההשקעה, והן בעבור תעשיית התוכן המקומית והציבור בכללותו, המפסידים את התועלת הכלכלית, האמנותית והחברתית שהייתה יכולה לצמוח מעמידה בחובת ההשקעה. לצד זאת, מוצע להבהיר כי אם יוחלט לקבוע סנקציה כאמור לא ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על הגוף החייב בגין אותה הפרה.

לסעיף 59 המוצע

במקביל לחובה להשקיע בהפקות מקומיות מסוגה עילית סכומים בשיעורים שתוארו לעיל, מוצע לקבוע גם חובה בלתי-מסוימת לכלול בתכנים שהוא מספק גם תוכן קהילתי.

לסעיף 60 המוצע

מוצע לקבוע כי אם גוף חייב לא יעמוד בחובת ההשקעה עד המועד האחרון לתשלום שנקבע לו בהודעת יושב ראש המועצה לפי סעיף 55(ג), תתווסף על הסכום ריבית פיגורים בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961. קביעה זו נועדה לבטא את חומרת העיכוב בהשקעה, שעלול לפגוע בתעשיית התוכן המקומית.

לפרק ח' המוצע

עניינו של פרק זה בחובות ההפצה של השידורים הציבוריים בישראל - תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת. לגופים אלה מעמד ייחודי בתחום אספקת תכני הצפייה והשמע כגופים ציבוריים המספקים תכני צפייה-ושמע ללא שיקולים מסחריים– תאגיד השידור הישראלי הוא הגוף האמון על אספקת השידורים הציבוריים במגוון תכנים וסוגות, ובכלל כך תכני חדשות המנותקים מאינטרסים מסחריים, ואילו ערוץ הכנסת משמש צוהר לשיתוף הציבור בכל הנוגע לאופן פעולת בית המחוקקים הישראלי.

לסעיף 61 המוצע

נוכח אופיים הציבורי מוצע לחייב את תאגיד השידור הישראלי ואת ערוץ הכנסת לספק לכל ספק תכנים ישראלי, בכל היקף פעילות שהוא, את התכנים שלהם ללא תמורה. עוד מוצע לאסור על תאגיד השידור הישראלי לגבות כסף עבור תכניו המועברים במתכונת של תכנים על פי דרישה (VoD), וזאת בשים לב לכך שפעילותו ממומנת בידי תקציב ממשלתי המועבר לו מכוח חוק השידור הציבורי, ואין הצדקה לחייב את הציבור לשלם על תכניו פעמיים: האחת - במימון תקציבו, והשנייה - בתשלום בעבור תכני ה-VoD שלו.

לסעיף 62 המוצע

לסעיפים קטנים (א) ו-(ב)

מוצע לחייב כל ספק תכנים רשום לספק בזמן אמת את ערוצי תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת. בנוסף, על מנת להבטיח הנגשה אפקטיבית של תכנים אלה מוצע להסמיך את המועצה להורות לכל ספק תכנים הפועל במתכונת של אפיקים, באילו אפיקים עליו לספק אותם, ככל הנדרש.

לסעיף 63 המוצע

מוצע להבהיר כי ספק תכנים המספק את תכני התאגיד וערוץ הכנסת אינו רשאי לגבות ממנוייו תשלום נוסף עבור אספקתם, בין במתכונת של ערוצים ובין במתכונת של תכנים לפי דרישה. זאת בשים לב לאופיים הציבורי ולכך שספק התכנים לא נדרש לשלם עבורם בעצמו.

לסעיף 64 המוצע

מוצע להבהיר כי אין בהסדר המוצע כדי לגרוע מהזכויות של בעלי זכויות היוצרים והמבצעים בתכני תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת, וביצירות הכלולות בהם. עוד מוצע לקבוע כי אספקת התכנים של תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת טעונה רישיון מאת בעלי זכויות היוצרים והמבצעים האמורים.

לפרק ט' המוצע

כאמור בהמלצות הוועדה ובחלק הכללי השינויים הטכנולוגיים אשר צמצמו את חסמי הכניסה לשוק אספקת תכני צפייה-ושמע לצד צמצום הרגולציה ההדוקה ופתיחת המודלים הכלכליים, צפויים להביא לשוק מגוון ודינאמי בהרבה בהשוואה לשוק המפוקח כיום, עם דגש משמעותי על תוכן המוחזק בבלעדיות. בנסיבות אלה, ישנה חשיבות עליונה לצייד את הרשות בארגז כלים של סמכויות בנושא תחרות שיאפשרו לה להתערב במידת הצורך, ולמנוע ניצול לרעה של כוח שוק. עליית חשיבותם של תכני הצפייה-ושמע והחשש מהחזקה בלעדית בתוכן שיש לו ערך ציבורי או תחרותי, ידרשו מהרשות לתת את דעתה להתקשרויות בשוק, לפקח על הכללים שייקבעו בתחום ולמנוע פרקטיקות שנועדו לפגוע בתחרות. בפרט, יהיה עליה לפקח על מכירה של תכני ספורט וחדשות לכלל ספקי התכנים בתנאים הוגנים ובלתי מפלים. על כן מוצע בפרק זה לקבוע הוראות שעניינן שמירה על התחרות בתחום אספקת תכני צפייה-ושמע לציבור.

לסעיף 65 המוצע

מוצע להסמיך את המועצה לתת הוראות פרטניות במקרה שזיהה פוטנציאל לפגיעה משמעותית בתחרות, ובמיוחד בתחרות באספקת תכני הספורט והחדשות. פגיעה בתחרות יכולה לבוא לידי ביטוי באפליית מחירים, בפער מצומצם בין המחיר הסיטונאי למחיר הקמעונאי שמציע ספק מסוים באופן שמקשה על מתחרים להתחרות (צמצום מרווחים) ובכל דרך אחרת שתזהה המועצה. מוצע כי המועצה תהיה רשאית לתת הוראות כאמור לכל אחד מהגופים שפעילותם מוסדרת בחוק זה – ספק תכנים בכל היקף פעילות שהוא, ערוץ ישראלי, ספק חדשות וכן כל תאגיד בעל זיקה לאחד מהגופים האלה, לפי העניין. סמכות זו דומה בטיבה לסמכות המוקנית בסעיפים 11(ב) ו-11א לחוק התקשורת ובסעיף 1ה לחוק הדואר, התשמ"ו-1986.

במסגרת הסמכויות לפי סעיף זה, מוצע לקבוע רשימה של הוראות ממוקדות שהמועצה תהיה רשאית לתת. הוראות אלה נועדו להתמודד עם פרקטיקות אנטי-תחרותיות שיכולות לשנות את מאזן הכוחות בתחום תכני צפייה-ושמע בצורה משמעותית. נוכח רמת ההתערבות החריפה הכרוכה בהפעלת סמכויות אלה, מוצע לגדר את הנסיבות בהן יושב ראש המועצה יהיה רשאי להשתמש בהן לאותם מקרים בהם זיהה ניצול לרעה של מעמד (ובכלל כך כוח שוק) באופן שעלול להפחית משמעותית את התחרות, וזאת לעניין תכני חדשות ומפעלי ספורט בלבד.

כך, מוצע שארגז הכלים של יושב ראש המועצה יכלול בין השאר סמכות להתערב במנגנון קביעת המחירים, בדגש על קביעת מחיר גג עבור תכני חדשות או ספורט. קביעת המחיר על ידי יושב ראש המועצה יכול שתתבסס על מגוון שיטות – בהתבסס על עלויות התוכן המתומחר בפועל או בקירוב או מחירי ייחוס (Benchmark) של התוכן או של תכנים דומים, בין אם מחירים עכשוויים ובין אם מחירי עבר, בין אם מחירי ייחוס מהשוק הישראלי ובין אם מחירי ייחוס משווקים אחרים.

עוד מוצע כי יושב ראש המועצה יוסמך להורות לספק תכנים לבצע "פריקוּת" מחירים על תכני החדשות או הספורט שלו, כלומר לתמחרם בנפרד מיתר תכני הצפייה-ושמע שלו. כך למשל יוכל יושב ראש המועצה לדרוש מספק תכנים למכור למנוייו את תכני החדשות או הספורט כמוצר תוספתי (פרמיום) בלבד, ובאופן זה לקבוע תג מחיר למחיר התוכן למנוי. מנגנון פריקות מחירים משמעותי במיוחד להתמודדות עם ספקים המשמשים הן כספקים סיטונאיים המספקים תכנים לספקים אחרים והן כספקים קמעונאיים המספקים את התכנים ישירות למנוי (בדומה למאפיינים של ספק אחוד שפורטו בדברי ההסבר לסימן ה' בפרק ד'). תג המחיר של תכני החדשות והספורט ישמש את יושב ראש המועצה להשוות בין המחיר התוספתי שדורש הספק האחוד ממנוייו לבין המחיר הסיטונאי בו מוכר הספק האחוד את התוכן לספקי התכנים המתחרים, וכך לזהות פרקטיקות של אפליית מחירים. זיהוי האפליה חשוב כשלב מקדים לקביעת הוראות מקומיות למניעת פגיעה בתחרות או לתיקונה.

מוצע כי יושב ראש המועצה יוסמך לאסור על פרקטיקות העלולות להוביל להחשכת מסך של תכני חדשות או מפעלי ספורט, במידה שזיהה כי יצרן תכנים ניצל את פערי הכוח בינו לבין ספק תכנים או להפך. כך למשל, במסגרת משא ומתן יכול ספק תכנים גדול לנצל את כוחו בגישה למנויים מול מפיק תכנים – במיוחד במקרים בהם מפיק התוכן מתבסס על הכנסה מפרסומות – בכך שיימנע מהמשך העברת תכניו של יצרן התוכן למנוייו, ובכך ישפר את מצבו בהסכם המתגבש. פרקטיקה זו מעוותת את השוק במובן שההסכם המסחרי נקבע לא לפי ערך התוכן לספק התכנים אלא בהתאם לכוחו של ספק התכנים למול יצרן התוכן, ועלולה לפגוע במנוי בתקופת הביניים של ההחשכה. באופן דומה עלול יצרן תוכן חזק לנצל את כוחו למול ספק תכנים ולמשוך את תכניו בזמן המשא ומתן תוך פגיעה בספק התכנים ובמנויים. הסמכת יושב ראש המועצה לאסור על החשכת מסך משני הסוגים במקרים בהם עולה חשש שהחשכת המסך תביא לפגיעה בתחרות צפויה לייצב את השוק ולהביא להסכמים מאוזנים יותר תוך שמירה על ציבור המנויים.

לסעיף 66 המוצע

מוצע להסמיך את המועצה לקבוע בכללים, או בהוראות מינהל הוראות שיחולו על הגורמים המורשים בכל הנוגע להחזקות או לממשל התאגידי שלהם, כמפורט בסעיף. מוצע כי הוראות אלה יכללו הגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה, מינויים של נושאי משרה וכן הפרדות חשבונאיות או מבניות בגורם המורשה.

לסעיף 67 המוצע

כיום המאסדר רשאי לקבוע הסדרים לעניין האפיקים בהם משודרים ערוצים אצל ספקי תכנים. מוצע, ככלל, להחליף אסדרה זו בחיוב של ספק תכנים רשום להציב את התכנים של ספקי החדשות המשודרים על גביו באפיקים עוקבים. על מנת למנוע צעדים אנטי תחרותיים שמטרתם לדחוק ערוצי חדשות מסויימים ולתעדף ערוצי חדשות אחרים. חובה זו תקבע בחוק והמועצה תורשה לקבוע כללים ליישום החובה.

לסעיף 68 המוצע

קלות הגישה לתכנים היא בעלת השפעה על בחירת הצרכנים, במציאות הנוכחית גופי תקשורת מנסים לחסוך לחיצות ("קליקים") במעבר לתוכן מסויים. כפתורים בשלט הרחוק המבטאים העדפה לתוכן מסוים בשלט מעניקים יתרונות תחרותיים משמעותיים לערוצים גדולים שלרשותם כוח מיקוח גדול יותר מול ספקי התכנים. יתרונות אלו הם בעלי משמעות מיוחדת כאשר עסקינן בספקי חדשות שכן במצב עניינים כזה עלולה להיפגע גם האפשרות להציע מגוון דעות. לאור זאת מוצע לאסור על ספקי תכנים להציע בשלטים שלהם כפתורי העדפה לספקי חדשות. החובה קבועה בחוק והמועצה רשאית לקבוע כללים ליישום האיסור.

לפרק ט' המוצע

עניינו של פרק זה בהוראות כלליות החלות לעניין תכני צפייה-ושמע המסופקים לציבור במספר היבטים – תכנים אסורים, תוכן שיווקי והוראות צרכניות.

לסעיף 69 המוצע

בסעיף 6ו2 לחוק הבזק, בנוסחו כיום, קבועה הוראה המסדירה תמיכה ממשלתית בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית. לאור ביטולו של סעיף זה בחוק הבזק מוצע להעביר את ההסדר לחוק החדש. עם זאת, מוצע להגמיש את מבחני ולקבוע שהם יידרשו לתמוך "בתרבות קהילת יוצאי אתיופיה בישראל", כאשר מתווה התמיכה הפרטני והדרישות למתן התמיכה ייקבעו על ידי המועצה.

לסעיף 70 המוצע

מכיוון שמוצע להחיל על ספקי תכנים מספר לאספקת תכני צפייה-ושמע של אחר ועל מנת למנוע מצב בו ספק תכנים מחויב בפועל מכוח החוק לקדם מתחרה שלו, מוצע לאסור לכלול בתכנים שחלה עליהם חובת נשיאה כל תוכן שיווקי שעשוי לקדם את הספק המתחרה או את התאגיד בעל הזיקה אליו. כך למשל ייאסר לקדם תכני צפייה-ושמע מסוימים שניתן לקבלם רק אצל ספק התכנים המתחרה, או פרסומות לחבילות שמציע ספק התכנים המתחרה וכן הלאה.

לסעיף 71 המוצע

בהתאם להמלצות הוועדה מוצע להסמיך את המועצה לקבוע בכללים כללי אתיקה ייחודיים לתחום התוכן השיווקי (פרסומות), כמו חובות יידוע הציבור באופן גלוי, על שילוב של תוכן שיווקי בתכנית, זהות מממן ומפרסם התוכן השיווקי, הגבלות לעניין מוצרים מזיקים ותוכן שיווקי בתכני ילדים. מוצע כי כללים אלה יחולו על ספק תכנים רשום ועל ספק חדשות רשום בלבד.

לסימן ג' המוצע

מערך עידן פלוס הקיים המשמש להפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות המתבססות על תדרי רדיו הוא מערך מיושן, יקר ומוגבל ביכולת הנשיאה שלו. מוצע להעביר את אספקת התכנים שמופצים כיום באמצעות המערך ליישומון שעלות ההפעלה שלו זולה משמעותית, מעניק חווית צפייה איכותית יותר ובעל כושר נשיאה רב יותר. חובת ההפצה על גבי המערך תהיה ערוצים בתפוצה רחבה בלבד וזאת לאור חשיבות התוכן החדשותי והנגשתו לכל בית בישראל גם לשכבות שאין ידן משגת לתשלום דמי מנוי חודשיים. מבלי לקבוע מסמרות, מוצע, בסעיף 147 לתקן בתיקון עקיף את חוק השידור הציבורי כדי לאפשר לתאגיד השידור הישראלי לשמש כגורם שרשאי להפעיל את היישומון עבור הרשות.

לסעיף 72 המוצע

מוצע לחייב את המועצה להפעיל יישומון להספקת תכני צפייה-ושמע, היישומון יופעל על ידי המועצה בעצמה או באמצעות אחר מטעמה. היישומון יהיה פתוח לצפייה ללא תמורה לכלל הציבור בישראל ויאפשר צפייה באמצעות כל מכשיר נפוץ בישראל. סוגי המכשירים הפרטניים אליהם יותאם היישומון ייקבעו על ידי המועצה. לאור הדינמיות של תחום הפצת תכני צפייה-ושמע מוצע כי ההסדר להפעלת היישומון יוכל להתבטל, באישור ועדת הכלכלה, לאחר חמש שנים אם יימצא כי אין בו צורך.

לסעיף 73 המוצע

בהתאם למוצע בסעיף קטן (א) ביישומון יופצו תכנים ממספר מקורות: תכנים שהפצתם היא בגדר חובה ובהם נכללים – ערוצים בקליטה חופשית, ערוץ הכנסת וערוצי הטלוויזיה של תאגיד השידור הישראלי. מדובר בתכנים שקיימת חשיבות ציבורית להנגשתם לכלל הציבור. תכנים שהפצתם היא בגדר רשות – כדוגמת ערוץ בקליטה חופשית שאינו ספק חדשות, ערוץ כאמור יוכל להיות מופץ בכפוף לתשלום ולהיקף פעילות מסוים שיאפשר לוודא כי מדובר בערוץ של ממש.

בהתאם למוצע בסעיף קטן (ב) גורמים שיופצו ביישומון (כעניין שבחובה) יידרשו להתקשר באופן שיאפשר שימוש בתכנים ביישומון.

בהתאם למוצע בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) הרשות תהיה מחוייבת לפעול באופן שוויוני בהפצה וכן להפיץ את התכנים בזמן אמיתי ובסמוך לזמן אמיתי. איכות ההפצה תהיה בטכנולוגיה רגילה (SD), חדות גבוהה (HD) או טכנולוגיות מקובלות אחרות (לדוגמא - 4K, 8K) אם תקבע כך המועצה.

בהתאם למוצע בסעיף קטן (ה) – גורם שהפצתו אינה בגדר חובה עשוי להידרש להסדיר את הפצתו כתנאי מקדים להפצתו כאמור.

בהתאם למוצע בסעיף קטן (ו) – אין באמור כדי לגרוע מזכויות בעלי זכויות היוצרים והמבצעים בתוכן.

לסעיף 74 המוצע

בדומה למערך עידן פלוס, מוצע כי גם הפצת התכנים ביישומון תעשה במתכונת של "משק סגור", וללא סבסוד חיצוני. כפי שהוסבר לעיל, התשלומים האמורים צפויים להיות נמוכים משמעותית מהתשלומים בעד הפצה במערך עידן פלוס בשל עלויות ההפעלה הנמוכות. כפי שמוצע בסעיף קטן (א) קביעת דמי ההפצה תעשה על ידי השר ושר האוצר, לאחר התייעצות עם המועצה כאשר שיטת החישוב הפרטנית תיקבע על ידם. לעניין מימון עלויות ההקמה והפיתוח הראשוניים מוצע, בסעיף קטן (ב), לקבוע הסדר שמאפשר שימוש בכספים שהרשות השניה רשאית לגבות בעד הפצה במערך עידן פלוס כדי לממן את הקמת היישומון.

לסעיף 75 המוצע

מוצע לחייב את הרשות לנקוט באמצעים טכנולוגיים נאותים להגנה על זכויות יוצרים, בדומה להסדרים הקבועים בפרק ד'2 לחוק הפצת שידורים.

לסעיף 76 המוצע

הפצה חופשית באמצעות היישומון היא בבחינת זכות יתר למופץ ומוצע לקבוע תנאי סף למופצים שיוודאו כי לא נעשה שימוש לרעה בכך, על ידי מי שלא קיימת הצדקה ציבורית להפצתו. לצורך כך, מוצע להסמיך את המועצה לקבוע כללים לעניין השקעה מזערית בהפקת תכנים ולעניין הקף אספקת תכנים (המתבטא למשל בשעות פעילות שבהן נכללים תכנים חדשים מדי יום).

לסימן ד' המוצע

סימן זה עוסק בסמכויות היחודיות לקביעת הוראות צרכניות בתחום אספקת תכנים.

לסעיף 77 המוצע

מוצע להסמיך את שר התקשורת לקבוע אסדרה צרכנית רוחבית על כלל שוק התקשורת, שתחול גם על ספקי תכנים רשומים, וזאת לשם האחדת ההוראות החלות על קבוצות תקשורת המספקות שירותי בזק לצד תכני צפייה-ושמע במקבץ בטרם ביצוע קביעות כאמור מוצע כי השר יתייעץ עם המועצה לצורך קבלת עמדתה באשר להשפעה שעשויה להיות להן על תחום תכני הצפייה-ושמע.

לסעיף 78 המוצע

מוצע להסמיך את המועצה לקבוע אסדרה צרכנית בתחום תכני הצפייה-ושמע בהיבטים הייחודים לתחום זה, וזאת רק בנושאים בהם השר לא קבע אסדרה רוחבית ולא גילה דעתו כי אסדרה צרכנית אינה נדרשת. מוצע כי קביעת כללים כאמור, שהיא עניין חריג, תהיה כפופה לאישור השר שיינתן לאחר שנוכח שקיימת הצדקה לקביעת כללים ייחודיים בתחום.

לסימן ה' ולסעיף 79 המוצע

בסעיף 6כב לחוק הבזק כנוסחו כיום קיים הסדר המאפשר לגורמי בטחון לשדר הודעות רשמיות. מוצע להעביר את ההסדר האמור לחוק השידורים המוצע ולהרחיב את סוגי המקרים בהם ניתן להורות על שידורים כאמור גם למקרים שנדרשים מפאת שמירה על שלום הציבור כדוגמת אירועים שעניינם התפרצות מגפה או אירועי בריאותי אחר.

לפרק יא' המוצע

עניינו של פרק זה בהסדרת סמכות יושב ראש המועצה ושר התקשורת, והגופים הפועלים מטעמם, לדרוש מידע לשם הפעלת סמכויותיהם, הקלה על ביצועם וקידום אסדרה בתחומי סמכותם, והכל בהתאם להוראות חוק זה וכל דין אחר.

לסעיף 80 המוצע

בסעיף קטן (א) מוצע להעניק ליושב ראש המועצה או לעובד הרשות שיושב ראש המועצה הסמיך לכך סמכות לדרוש מידע מגופים שפעילותם מוסדרת בחקיקת התכנים המסחריים, לרבות גופים שליושב ראש המועצה היה יסוד סביר להניח כי פעילותם מוסדרת בחקיקה האמורה. מוצע כי דרישת מידע כאמור תוכל להימסר לצורך הפעלת סמכויות הקבועות בחקיקת התכנים המסחריים, הקלה על ביצוען או קידום האסדרה בתחום אספקת תכני צפייה-ושמע לציבור. כמו כן מוצע, בסעיף קטן (ב), לקבוע סמכות מצומצמת יותר לשר לדרוש מידע לצורך סמכויותיו לפי החוק או לצורך קידום אסדרה, לרבות חקיקה, בתחום הנתון לאחריותו.

לסעיף 81 המוצע

משרד התקשורת מצוי בתהליך לבחינת המדרוג בישראל והשאלה האם וכיצד להתערב בנושא. בין היתר, עלה כי קיים פער ביחס למצב בחלק ממדינות העולם, בהן המאסדר מקבל נתוני "אמת" אודות צפייה בתכני צפייה-ושמע מספקי תכנים על מנת לטייב את המודל הסטטיסטי של שיטות המדידה האחרות. בשלב זה מוצע להסמיך את הרגולטור לאסוף נתונים אלו מספקי התכנים וכן לקבוע הסדרים כלליים לגבי השימוש במידע לצרכי אמידת מדרוג ובהתאם לכללים ולתקנות שייקבעו.

לפרק יא המוצע

בשנים האחרונות, גובר השימוש במנגנוני אכיפה מנהליים, ובראשם הטלת עיצום כספי, ככלים חלופיים למשפט הפלילי, וזאת במיוחד לצורך טיפול בהפרות של הוראות חוק רגולטוריות. בהמשך לכך מוצע לעגן בפרק זה הוראות המסדירות את סמכויות הפיקוח בגין הפרות של חקיקת התכנים המסחריים.

לסעיף 82 המוצע

מוצע להסמיך את יושב ראש המועצה למנות מבין עובדי הרשות מפקחים, ולקבוע להם תנאים למינוי, ביניהם העדר הרשעה וכתבי אישום בעבירות מסוימות שיקבע יושב ראש המועצה, קבלת הכשרה מתאימה ועמידה בתנאי כשירות נוספים שיורה עליהם יושב ראש המועצה.

לסעיף 83 המוצע

מוצע להקנות בידי מפקח שהוסמך לפי סעיף 85 המוצע, סמכויות שתכליתן להבטיח את קיום הוראות חקיקת התכנים המסחריים, התקנות, הכללים, וההוראות שנקבעו וניתנו מכוחה. כך, מוצע להקנות למפקח סמכות כניסה למקום שבו פועל ספק תכנים ובלבד שאותו מקום אינו משמש למגורים.

לסעיף 84 המוצע

מוצע לקבוע כי מפקח יעשה שימוש בסמכויות המוקנות לו לפי פרק זה רק כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן כשיש בידו תעודה החתומה בידי יושב ראש המועצה המעידה על תפקידו ומפרטת את סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. זאת נוכח החשיבות בכך שמסגרת סמכויותיו של מפקח תהיה גלויה לכל אדם שהמפקח מפעיל כלפיו סמכויות מכוח חקיקת התכנים המסחריים.

לסעיף 85 המוצע

מוצע לקבוע כי יושב ראש המועצה יוכל, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח לזמן נושא משרה באחד הגופים המפורטים בסעיף, לצורך בירור בעניין הפרה נחזית. הסמכה כזו תתאפשר רק ככל שמצא יושב ראש המועצה כי קיים יסוד סביר לביצוע הפרה לפי הוראות חקיקת התכנים המסחריים. הבירור יאפשר לקבל מידע ולשמוע טענות באופן ישיר מנושא המשרה הרלוונטי והוא מהווה מרכיב בעל ערך בגיבוש התמונה העובדתית ביחס להפרות לכאורה.

לפרק יב' המוצע

בהמשך לאמור בדברי ההסבר לפרק יא', מוצע לעגן בפרק זה הוראות המסדירות את הליכי האכיפה בגין הפרות של חקיקת התכנים המסחריים. מדובר בדרכי אכיפה מנהליות שהן חלופיות לאכיפה הפלילית ולאכיפה אזרחית שמופעלת במקרים המתאימים לכך.

לסעיף 86 המוצע

מוצע לקבוע את סעיפי ההפרה, המהווים את העילות להטלת העיצום, בתוספת לחוק, ולהסמיך את שר התקשורת, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה, לעדכן את התוספת בהתאם לצורך. עוד מוצע כי סמכות הטלת העיצום תינתן למועצה, וכי ייקבע "סכום בסיסי" שעשוי להגזר מהקף ההכנסות של הגורם המורשה. לבסוף מוצע כי גובה העיצום ישתנה אף בהתאם לחומרת ההפרה, וזאת כדי למנוע הפרות משתלמות, ובמיוחד הפרות שעניינן פגיעה בתחרות.

לסעיף 87 המוצע

מוצע לקבוע בתוספת הראשונה לחוק את רשימת ההפרות שהן בנות עיצום כספי. מוצע כי רשימה זו תגובש בהמשך לאחר התקדמות בהכנת התקנות, הכללים וההוראות השונות שיסדירו את הפעילות בתחום ובחינת התאמתם לאכיפה באמצעות הטלת עיצומים כספיים.

לסעיפים 88 עד 90 המוצעים

הסעיפים המוצעים שעניינם "הודעה על כוונת חיוב", "זכות טיעון" ו- "החלטת המועצה ודרישת תשלום" קובעים הליך מנהלי מובנה וסדור להטלת עיצום כספי. הליך זה מתחיל במתן הודעה לפי סעיף 88 המוצע על כוונת חיוב למי שיושב ראש המועצה סבור כי יש יסוד להטיל עליו עיצום, וקובע את הפרמטרים שצריך לכלול בהודעה זו. בהמשך לכך מתאפשר למפר לכאורה לטעון את טענותיו, לפי סעיף 89 המוצע, בפני המועצה ובתוך פרק זמן של 30 ימים, שניתנים להארכה מטעמים מיוחדים שיירשמו. לאחר מכן מוטלת חובה על יושב ראש המועצה להודיע בפני המפר לכאורה את דבר החלטתו ואת נימוקיו, לפי סעיף 90 המוצע. ככל שלא טען המפר לכאורה את טענותיו יראו בהודעה לפי סעיף 91 המוצע כדרישת תשלום שהתגבשה.

לסעיף 91 המוצע

מוצע לקבוע הוראות פרטניות לעניין מפר לכאורה שהמשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 91 או אם התרחשה הפרה חוזרת של אותה ההוראה. מוצע לקבוע כי במקרה של הימשכות ההפרה יתווסף לעיצום הכספי סכום של 1/50 לכל יום בו נמשכת ההפרה. במקרה של הפרה חוזרת שהתרחשה בתוך שנתיים מיום ההפרה הקודמת מוצע לקבוע כי יוטל על המפר כפל העיצום הכספי.

לסעיף 92 המוצע

על מנת לאפשר גמישות והתחשבות במידת הצורך מוצע לקבוע כי יושב ראש המועצה יהיה רשאי, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבהתקיימם יפחית יושב ראש המועצה את סכום העיצום הכספי בשיעורים הקבועים לצידם.

לסעיף 93 המוצע

מוצע לקבוע הוראות עדכון בנוגע לסכום העיצום הכספי שיבהירו מהו הסכום שיש לשלם בשל פער זמנים בין ההודעה על כוונת חיוב ובין דרישת התשלום, או במקרה של עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. כך מוצע כי העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן במועד מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שבחר שלא לטעון את טענותיו לפני יושב ראש המועצה – הסכום המעודכן ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב. כמו כן, במקרים שבהם הוגשה עתירה לבית המשפט, ובית המשפט או יושב ראש המועצה הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי, יהיה סכום העיצום הכספי (אם לא בוטל העיצום בעתירה) הסכום המעודכן ביום ההחלטה בעתירה. עוד מוצע כי סכומים העיצום הכספי והסכום הבסיסי יעודכנו אחת לשנה, ב-1 בינואר בהתאם לשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביחס לשנה הקודמת. מטעמי פשטות וישימות מוצע כי סכום זה יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים. לבסוף מוצע כי יושב ראש המועצה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי והסכום הבסיסי המעודכנים, וזאת למען השקיפות והוודאות.

לסעיף 94 המוצע

מוצע לעגן בחוק את המועד לתשלום העיצום הכספי ולקבוע כי הוא יעמוד על 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום.

לסעיפים 95 ו-96 המוצעים

מוצע לקבוע הוראות לעניין הצמדת סכום העיצום הכספי במקרה של תשלום שלא במועד, וכן לעניין מנגנון הגבייה שיחול בהתאם לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

לסימן ב' המוצע

מוצע לעגן בחוק אפשרות שימוש בהתראה מינהלית ככלי אכיפה נוסף המקל עם המפר, ומחליף במקרים מסוימים, הטלה של עיצום כספי. ההתראה המינהלית מאפשרת למפר הזדמנות לתקן את ההפרה, ללא תשלום העיצום הכספי. זאת, למרות שהתשתית העובדתית שלפני יושב ראש המועצה מעידה כי הייתה הפרה של הוראות החוק. מנקודת מבטו של יושב ראש המועצה, מנגנון ההתראה מאפשר לו להבהיר את דרישותיו למי שנתון לפיקוחו, בטרם יטיל עליהם עיצום כספי. ההנחה בבסיס הוויתור על הטלת עיצום כספי היא שהוראות הרגולציה אינן בהירות דיין או שהרגולציה מחייבת תקופת התארגנות מבחינת המפוקחים שבמהלכה יהיה להם קושי לקיים את דרישותיה. ההתראה המינהלית מאפשרת להבהיר גם למפר וגם לציבור המפוקחים הגדול, כי ההתנהגות שבשלה נשלחה ההתראה היא הפרה של הוראות החוק.

לסעיף 97 המוצע

מוצע לאפשר את השימוש בהתראה מינהלית כאשר קיימת תשתית עובדתית המעידה על ביצוע הפרה בת-עיצום כספי. במקרה כזה, ועל יסוד נסיבות שיקבע יושב ראש המועצה בנהלים שיאשר היועץ המשפטי לממשלה, ניתן להימנע מהטלת עיצום כספי ולהסתפק בהתראה בפני הגורם המפוקח. עוד מוצע כי ההתראה המנהלית תכלול פרטים בנוגע למעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, וכן תתרה במפר לכאורה מפני הימשכות ההפרות או חזרתן ותציין בפניו את אפשרותו לביטול ההתראה לפי סעיף 98 המוצע.

לסעיף 98 המוצע

מוצע לקבוע כי המפר לכאורה יוכל לבקש את ביטול ההתראה המינהלית בהתקיים אחת משתי עילות – אי-ביצוע ההפרה על ידו, בין שלא בוצעה כלל ובין שבוצעה על ידי אחר, או בשל כך שהמעשה המפורט בהתראה אינה מהווה הפרה של הדין. יושב ראש המועצה ישקול את בקשת המפר לכאורה וישיב לו בכתב ובאופן מנומק.

לסעיף 99 המוצע

בהתאם לנימוקים המפורטים בדברי ההסבר לסעיף 91 לעיל, מוצע לקבוע הוראות פרטניות לעניין הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה מינהלית.

לסימן ג' המוצע

מוצע לעגן בחוק את אפשרות השימוש במנגנון התחייבות להימנע מהפרה. מדובר באמצעי אכיפה נוסף המקל עם המפר ומעניק למועצה גמישות ומידתיות בהפעלת סמכויותיו. ההתחייבות מחייבת את הסכמת המועצה והמפר, ומאפשרת למפר לחזור לציות בלי שיוטל עליו עיצום כספי.

לסעיפים 100 עד 104 המוצעים

הסעיפים המוצעים שעניינם "הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון", "תנאי ההתחייבות וגובה העירבון", "תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם", "הפרת התחייבות" ו-"השבת העירבון", מסדירים את ההליך המנהלי לשימוש במנגנון ההתחייבות להימנע מהפרה. הליך זה מתחיל במתן הודעה לפי סעיף 100 על האפשרות להגיש התחייבות ועירבון במקום העיצום הכספי, וזאת כאשר קיימת תשתית עובדתית המעידה על ביצוע הפרה בת-עיצום כספי. בהמשך לכך מתאפשר למפר לכאורה להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון לפי סעיף 103 המוצע, כאשר יושב ראש המועצה רשאי לקבוע תנאים נוספים שייכללו בהתחייבות במטרה לגרום להקטנת הנזק מההפרה או למניעת הישנותה. ככל שהמפר הגיש כתב התחייבות והפקיד עירבון בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההודעה, קובע סעיף 102 המוצע כי לא יוטל עליו עיצום כספי, אולם ככל שלא עשה אחד מאלה בתוך פרק זמן זה, יושב ראש המועצה ימסור למפר לכאורה הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 87. סעיף 103 המוצע קובע מנגנון למקרה שבו המפר לכאורה הפר את אחד מתנאי ההתחייבות שלו במהלך תקופת ההתחייבות, או ביצע במהלכה הפרה נוספת של אותה הוראה, ואילו סעיף 104 קובע כי אם המפר עמד בתנאי ההתחייבות יוחזר לו בתום תקופת ההתחייבות העירבון שהפקיד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

לסעיף 105 המוצע

לעיתים מעשה אחד של המפר יכול להוות הפרה של מספר הוראות בחוקים מאסדרים שונים שניתן להטיל עליו עיצום כספי גם בשל הפרתם. לכן, מוצע לקבוע כי על מעשה אחד שמהווה הפרה הן לפי הוראות חוק זה והן לפי הוראות חוק אחר, ניתן להטיל רק עיצום כספי אחד. הוראה זו מגלמת את המחויבות של הרשות שלא להטיל סנקציות במידה העולה על הנדרש. כך, במידה שהמפר קיבל מיושב ראש המועצה הודעה על כוונת חיוב לגבי מעשה שבשלו שילם כבר עיצום כספי, יוכל לטעון כחלק מזכות הטיעון כי אין להטיל עליו עיצום כספי נוסף מכוח הוראה זו.

לסעיף 106 המוצע

מוצע לקבוע כי על כל החלטה סופית של המועצה יהיה ניתן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. עוד מוצע להבהיר כי עיכוב ביצוע החלטה של יושב ראש המועצה והחובה לשלם את סכום העיצום הכספי כפופה להסכמה של יושב ראש המועצה או להחלטה של בית משפט גם בהעדר הסכמה. עוד מוצע לקבוע כי במקרה של קבלת העתירה והשבת סכום העיצום הכספי, כולו או חלקו, יוחזר הסכום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כדי למנוע פגיעה כלכלית במפר שטענותיו נמצאו מוצדקות.

לסעיף 107 המוצע

מוצע לחייב את המועצה לפרסם את החלטותיה בדבר הטלת עיצום כספי באתר האינטרנט של הרשות, וזאת כדי ליצור שקיפות ביחס להפעלת שיקול דעתה של המועצה. באמצעות הפרסום מובטחת בקרה ציבורית על כך שהשימוש בסמכות להטיל עיצום כספי הוא שוויוני וענייני. כמוצע בסעיף, החובה לפרסם חלה על ההחלטות בדבר הטלת העיצומים הכספיים, סכומי העיצומים הכספיים שהוטלו והמקרים והשיעורים שבהם הם הופחתו. מידע זה יאפשר בחינה רוחבית מושכלת של הטלת העיצומים הכספיים ויאפשר למפר לדעת כי העיצום הכספי המוטל במקרה שלו תואם את המדיניות הכללית הנוגעת להפעלת הסמכות האמורה. על פי הסעיף המוצע, ככל שמדובר במפוקחים שהם יחידים, לא יפורסמו שמותיהם, לשם שמירה על פרטיותם. נזכיר כי, ככלל, המפוקחים שלפי החוק המוצע צפויים להיות תאגידים ולא יחידים ותנאים לרישום במרשמים השונים מחייבים התאגדות. מוצע להבהיר כי חובת הפרסום כפופה למגבלות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע. עוד מוצע להבהיר כי הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע, כדוגמת מידע שהוא סוד מסחרי. עם זאת, על אף חשיבותו של הפרסום כמפורט לעיל, הרי שכדי למנוע פגיעה מעבר לנדרש במפר כתוצאה מהפרסום האמור, מוצע להגביל את תקופת הפרסום, ביחס לתאגיד שלגביו ניתן לפרסם פרטים, כך שזו תיקצב לארבע שנים.

לסעיף 107 המוצע

מוצע לקבוע כי תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית לפי חקיקת התכנים המסחריים, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם אם הפרת ההוראה בחוק מהווה גם עבירה פלילית. ואולם, מוצע להבהיר כי לא יתאפשר לנקוט במקביל בהליכי אכיפה מנהלית ופלילית ויהיה צורך בבחירה באיזה ממסלולי האכיפה לנקוט. עניין זה יוכרע בתיאום בין הגורם המוסמך לעניין הגשת כתב אישום לבין יושב ראש המועצה. מוצע כי הגשת כתב אישום אחרי המצאת הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית תתאפשר רק אם התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. במקרה של הגשת כתב אישום לאחר תשלום סכום העיצום הכספי יוחזר למפר הסכום ששולם כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית.

לסעיף 108 המוצע

מוצע לקבוע כי הוראות חוק זה לא יחולו על תאגיד השידור הישראלי, על ערוץ הכנסת ועל שידורי גלי צה"ל. גורמים אלה הם משדרים ציבוריים, כל אחד בהתאם לדין ייחודי החל עליו, וחוק זה אינו נועד להסדיר את פעילותם. חריג לכך הוא פרק ח' הנוגע לחובות העברה של תאגיד השידור הישראלי ושל ערוץ הכנסת. כמו כן, אין בכך כדי לגרוע מהתיקונים העקיפים שנעשים בכל אחד מהדינים המסדירים מכוח חוק זה.

לפרק יג' המוצע

תזכיר החוק מציע לכונן שורה של הסדרים חדשים ושינויים להסדרים ישנים. בהמשך לכך, מוצע להסדר באמצעות הוראות תחילה והוראות מעבר את המעבר מהמשטר האסדרתי הקיים למשטר האסדרתי החדש.

לסעיף 110 המוצע

מוצע לקבוע כי ככלל תחילתו של החוק החדש תהיה בסמוך למועד חקיקתו (וזאת מתוך הנחה כי הליכי החקיקה יסתיימו בסמוך לסוף שנת 2023. עם זאת, הסדרים שונים דורשים מועדי תחילה שונים.

לסעיף קטן (א) – מוצע לקבוע כי הסדרים שדורשים מעורבות רגולטורית מפורטת של הרשות החדשה יכנסו לתוקף רק לאחר השלמת הקמת הרשות ולכן במועד שיקבע לפי המוקדם מבין - שנה לאחר יום תחילתו הכללית של החוק או היום בו הודיע יושב ראש המועצה, שהוא גם מנהל הרשות, כי היא ערוכה לפעולה. מדובר בהסדרים לעניין – ניהול מרשם ומרשמי ספקי תכנים וערוצים ישראלים (פרקים ג' ו-ד' למעט הסעיפים העוסקים בחובת הרישום, סעיפים 32 ו-33 שדורשים ביצוע בדיקה לעניין התקיימותה), פרק ו' לעניין תכני ספורט (למעט לעניין סימן א' המגביל רכישה בבלעדיות שיוחל עוד קודם לכן בהתאם להוראת המעבר המוצעת בסעיף קטן 111(א)), פרק ז' העוסק בחובת השקעה בהפקות מקומיות (בכפוף להסדר המוצע בסעיף קטן 111(ו) המאפשר פרישה הדרגתית של החובות), פרק ט' שעניינו שמירה על התחרות, פרק י' שעניינו הוראות כלליות (תמיכות, תוכן שיווקי, צרכנות וחירום ולמעט הוראות שעניינן אספקת תכנים באמצעות יישומון שמועד תחילתם יוקדם) וכן פרקים יא', יב' ויד' המעגנים סמכויות אסדרה, פיקוח ואכיפה לרשות.

לסעיף קטן (ב) – מוצע לקבוע כי חובת הרישום לספק תכנים ולערוץ ישראלי תהיה בתוך 12 חודשים מיום התחילה ובלבד שמועד התחילה בפועל יהיה בשנת הכספים שעוקבת לשנה בה פורסם דו"ח כספי, כלומר, בפועל ספקים שהחובה תחול עליהם בהתאם לדיווח הכספי בשנת 2024 יידרשו להרשם במרשמים ביום 1 בינואר 2025.

לסעיף קטן (ג) – מוצע לקבוע כי סעיף 112 שעניינו ביטול חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012 יכנס לתוקף לאחר שיישומון לאספקת תכנים, המחליף את מערך עידן פלוס יהיה כשיר לפעילות.

לסעיף 111 המוצע

לאור פרק הזמן הממושך שעלול לחלוף בין יום התחילה לבין מועד השלמת ההערכות וכניסתן לתוקף של מכלול ההוראות השונות בחוק, מוצע לקבוע הסדרי מעבר שונים ובהם גם הסדרים שמקדימים את מועדי פעולתה של המועצה והרשות החדשות ולהתבסס על פעולתן של המועצות והגופים הקיימים היום באופן זמני.

לסעיף קטן (א) - הוראות שונות יכנסו לתוקף ביום התחילה ועוד קודם להשלמת ההערכות של הרשות החדשה, לעניין זה מוצע לקבוע הסדר מעבר שלפיו מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו והרשות השניה כגוף המטה התומך בה, והמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ומינהלת הסדרת השידורים כגוף המטה התומך בה, לפי העניין ישמשו באופן זמני כ"מועצה" שלפי החוק החדש וזאת בהבטים מוגבלים.

כך, מועצת הרשות השניה תשמש באופן זמני כמועצה לעניין פרק ה' שעניינו מרשם ספקי החדשות (וזאת למעט סימן ד' שעניינו – ספק אחוד). הוראה זו תאפשר פעילות בהתאם להקלות הניכרות באופן אספקת שידורי חדשות באופן מיידי. במקביל לכך, מוצע להקדים את ביטולן של ההוראות העוסקות באסדרת חדשות בחוק התקשורת הקיים (סעיף 6כ2) ובחוק הרשות השנייה (סימן ד' לפרק ד').

המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין תשמש באופן זמני כמועצה לעניין סימן ב' בפרק י' שעניינו מגבלות על תוכן שיווקי לפי ולעניין סעיף 49 המגביל רכישת תכני ספורט באופן בלעדי ומחייב רכישתם לצורך הפצה בכל פלטפורמת שידור, לרבות באפליקציות סלולריות. בהמשך לכך, מוצע להקדים את ביטולה של ההוראה המגבלה תוכן שיווקי בחוק התקשורת (סעיף 6כד).

לסעיפים קטן (ב) ו-(ג) – בהמשך להסמכתן של המועצות והרשויות מוצע לכונן הסדר תיאום ביניהן לתקופת המעבר. לפי הסדר זה תוקם ועדת תיאום, במתכונת דומה לזו שהותוותה בפרק ט' סימן ב' לחוק הרשות השניה (מתכונת שלא נעשה בה שימוש בפועל). ועדת התיאום תכלול שני נציגים מכל מועצה וכן יו"ר שהוא מנכ"ל משרד התקשורת או סמנכ"ל או עובד בכיר הכפוף במישרין למנכ"ל עד מינויו של יושב ראש המועצה החדשה. הועדה תוכל לעסוק בתיאום העבודה בין המועצות אך פרט לכך לא תחזיק בסמכויות ביצועיות בפני עצמה.

לסעיף קטן (ד) – קביעת רשימת אירועי ספורט משמעותיים בהתאם לסמכות החדשה שמוקנית בסעיף 50 לחוק היא אחת המלאכות שעל המועצה החדשה לקיים. מוצע לקבוע שבאופן זמני ולא יאוחר מיום 1.6.2025, רשימה קודמת שקבעה המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין תעמוד בתוקפה כרשימת אירועים זמנית. החלטה זו זמינה לעיון באתר האינטרנט של משרד התקשורת.[3]

לסעיף קטן (ה) – מוצע לקבוע שהסדרי העברת תכנים שבחובה יוסיפו לחול בין ספקי תכנים ובין ספקים של תכנים כאמור, בהתאם לקיים היום וזאת לתקופה של שלוש שנים נוספות, עד ליום 3 בינואר 2027, שלאחריה יוכלו חובות כאמור להסתמך על הסדרים שלפי החוק החדש בלבד.

לסעיף קטן (ו) – החלת חובה להשקיע בהפקות מקומיות תוחל על ספקים מסוגים שונים בהתאם להכנסותיהם ובשונה מסיווגי החובה בעבר. הפקות מקומיות מסוגה עילית, מצריכות לעתים זמן הפקה ממושך ולכן השקעה בהן בפועל עשויה להפרש על מספר שונים. מוצע אפוא להסמיך את המועצה לאפשר פרישה של הפקות מקומיות כאמור ביחס לספקים מורשים שעליהם תחול החובה לראשונה, וזאת במשך שתי השנים הראשונות לתחולתה.

לסעיפים קטנים (ז) ו-(ח) - על מנת להקל את הליכי המעבר בין עידן הרישיונות השונים לבין הרישום במרשמים השונים ולחסוך צורך בפניות מחודשות, מוצע לקבוע כי יראו במי שהיה בעל רישיון לשידורים לפי חוק התקשורת כמי שנרשם במרשם ספקי התכנים, ובבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השנייה ושידר שידורי חדשות כמי שנרשם במרשם ספקי החדשות.

לסעיף קטן (ט) – מוצע לקבוע כי השר יחוייב למנות את יושב הראש וחברי המועצה החדשים וזאת על מנת לקדם את הליכי ההכנה לפעילותה של המועצה והרשות.

לסעיף קטן (י) – מגבלות על החזקה בספק חדשות ביחס למי שמחזיק באתר אינטרנט חדשותי הן מגבלות שלא התקיימו בעבר ומוצע לקבוע כעת. עם זאת, ביחס לספקי חדשות שהחזיקו באתר אינטרנט חדשותי ערב יום התחילה מוצע להחריג את תחולת הסעיף על מנת שלא לפגוע בפעילותם הקיימת ובלבד שלא תורחב פעילותם באמצעות אתר אינטרנט חדשותי, אחד או יותר.

לסעיף קטן (יא) – שר התקשורת התקין בעבר את תקנות סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"ג-2002 מכוח סמכותו שלפי חוק סיווג, סימון ואיסור שידור מזיקים, התשס"א-2001. מכיוון שבהתאם להצעת החוק צפויה סמכות לעבור זו למועצה החדשה, מוצע לקבוע הוראה המותירה את התקנות על מכונן עד אשר תקבע המועצה כללים שיחליפו אותן.

לסעיף קטן (יב) – סעיף 9 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות קובע הסדר מפורט לעניין תשלום דמי הפצה בעד שימוש במערך עידן פלוס. בהתאם להצעה מוצע להחליף את המערך בהפצת תכנים באמצעות יישומון. כחלק משינוי זה מוצע גם להכניס שינויים במנגנון גביית דמי הפצה. על מנת לאפשר הפצה במערך עידן פלוס באופן דומה ובכפוף לדמי הפצה דומים עוד לפני התחלת הפעלת היישומון מוצע לקבוע הסדר זמני המאפשר לשנות את דמי ההפצה שלפי חוק הפצת שידורים ומותיר מרחב שיקול דעת לשר התקשורת ושר האוצר בבואם לקבוע את דמי ההפצה האמורים.

 

לסעיף 112 המוצע

מוצע לקבוע כי ההוראות שחלות על הגופים השונים מכוח חוק זה יחולו ללא תלות באמצעי האספקה של התכנים האמורים. הטעם לכך הוא שתופעת ההתלכדות בשוק התקשורת (Convergence) הובילה לכך שספקי תכנים יכולים כיום להפיץ את תכניהם באמצעות מספר מדיומים שונים (טלוויזיה מסורתית, אתר אינטרנט, אפליקציית סטרימינג ועד). משכך, בניגוד לעבר, סוג המדיום דרכו מופץ התוכן הוא בעל חשיבות פחותה, ונדרש לוודא כי ההוראות הקבועות בחוק זה יישמרו במנותק מאמצעי ההפצה הספציפי שנבחר. כך לדוגמה, ההוראות לעניין תוכן שיווקי ותכנים אסורים יחולו בין אם ספק התכנים הרשום בחר לספק את תכניו דרך ממשק ייעודי ובין אם דרך אתר לשיתוף תכנים.

לסעיף 113 המוצע

מוצע לקבוע כי שר התקשורת יהיה ממונה על ביצוע חוק זה, ולשם כך יוסמך אף להתקין תקנות לביצועו ככל הנדרש.

לפרק י"ג המוצע

החוק המוצע מחייב ביצוע התאמות בשורה ארוכה של חוקים, חלקן במישור הלשוני בלבד וחלקן מצריך עיגון הסדרים חלופיים כפי שיפורט להלן.

לסעיף 112 המוצע

מוצע לבטל את חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012, בהתאמה להסדרים המוצעים בהצעת חוק זו. כאמור בסעיף קטן 111(יב) ביטול זה יעשה ביום בו יישומון שיחליף את המערך יהיה כשיר לפעילות.

לסעיף 113 המוצע

מוצע לבטל את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן-1990 ("חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו"), בהתאמה להסדרים המוצעים בהצעת חוק זו ובשים לב לכך שכאמור לעיל הסדרים הנוגעים לתחום הרדיו יפורסמו בתקופה הקרובה וצפויים להשתלב בהצעת חוק אחודה.

לסעיף 114 המוצע

מוצע להתאים את ההגדרות בסעיף 6 בחוק הגבלת הפרסומות והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב-2012 להגדרות המוצעות בהצעת חוק זו: ההגדרה "חוק הרשות השנייה" תימחק, ובמקום ההגדרה "חוק התקשורת" מוצע לתקן את שם החוק בהתאם להצעת חוק זה.

לסעיף 115 המוצע

מוצע להתאים את ההגדרות בסעיף 1 בחוק הקולנוע, התשנ"ט-1999 ("חוק הקולנוע"), להגדרות המוצעות בהצעת חוק זו: כך מוצע למחוק את ההגדרה "חוק הרשות השנייה"; במקום ההגדרה "חוק הבזק" מוצע להפנות לשם החוק המוצע בהצעת חוק זו; כמו כן מוצע להוסיף את הגדרת המועצה בהתאמה להצעת חוק זו, אשר תבוא במקומן של ההגדרות "מועצת הכבלים והלוויין" ו"מועצת הרשות השנייה".

בהמשך לכך מוצע להתאים את הסדרי סעיף 4 לחוק למצב הדברים המוצע בהצעת חוק זו, לפיו המועצה באה במקומן של מועצת הכבלים והלוויין ומועצת הרשות השניה. בהתאם לכך, השר הממונה על ביצוע חוק השידורים יציע שני עובדי מדינה למועצת הקולנוע; מבין שלושה-עשר חברי מועצה שאינם עובדי מדינה מתחומי היצירה, העשייה והמחקר בנושא הקולנוע, ימונו שניים על פי הצעת מועצת השידורים; מבין ששת חברי המועצה שאינם עובדי מדינה המעורים בתחומי התרבות והאמנות, ימונו ארבעה על פי הצעת השר הממונה על ביצוע חוק השידורים לאחר התייעצות עם מועצת השידורים.

לבסוף, מוצע להתאים את ההגדרה "גוף שידור" בסעיף 13א(ב)(1) העוסק בהקצאת כסף לתמיכה בסרטים על בסיס מסחרי, כך שהמגבלה על מתן תמיכה תחול ביחס לגופים הקשורים לגורמים מורשים כמוצע בהצעת חוק זו.

לסעיף 116 המוצע

מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס"ד-2003, בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו. ראשית, בשונה מהאופן בו "משודרים" תכני צפייה-ושמע כיום, הצעת החוק עוסקת בהעברת התכנים לצופים במגוון דרכים שאינן בהכרח שידור רציף או יזום מראש, בשים לב לגישת ה"אדישות הטכנולוגית" המובילה את הצעת חוק זו. לפיכך, מוצע להחליף את המילים "שידורי" ל"אספקת תכני צפייה-ושמע", והמילים "בטלוויזיה ובאינטרנט והפצתם" יימחקו. מוצע להתאים את המונחים בהמשך החוק לעקרון זה וכן למונחים המוצעים בחווק זה.

שנית, אסדרת שידור ערוץ הכנסת כפופה כיום בהסדר ייחודי למועצה לשידורי כבלים בהרכב מורחב. בעקבות הקמת המועצה החדשה מוצע להתאים את ההסדר לאסדרה שלו מבלי לשנות את מהותו.

שלישית, אסדרת ערוץ הכנסת נסמכת באופן חלקי על הפעלת הערוץ בידי גורם חיצוני שעומד בסטנדרטים מחמירים שנובעים הן מדרישות שהופנו כלפי חברת חדשות לפי חוק הרשות השנייה והן מתפיסת היותו של ערוץ הכנסת ערוץ ציבורי-ממלכתי. בהקשר זה, מוצע אפוא לחייב כי המשתתף במכרז להפעלת ערוץ הכנסת יהיה ספק חדשות רשום ולעניין הסדר הבעלויות הצולבות להכפיף את השתתפותו במכרז לבדיקה פרטנית שתבחן שיקולים המבוטאים בסעיף 5 לחוק הריכוזיות ובראשם שיקול הריכוזיות הכלל-משקית.

רביעית, עם ביטול שיטת הרישיונות והחלפתה בשיטה של רישום במרשם, מוצע להתאים את מתכונת פעילותו של ערוץ הכנסת, שהוא ערוץ שהפעלתו כפופה למכרז כך ששיטת פעולה זו תכונה "זיכיון" ולא "רישיון".

לסעיף 117 המוצע

מוצע לתקן את ההגדרות בסעיף 1 ובסעיף 2 לחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א-2001, בהתאמה להגדרות המוצעות בהצעת חוק זו, ובשים לב למונחים ולהגדרות שמוצע לבטלן.

בסעיף קטן (1)(ה) מוצע להוסיף את ההגדרה "קדימון" כנוסחה היום בחוק התקשורת (בזק ושידורים), מקום בו המונח לא הוגדר קודם לכן.

בסעיף קטן (2)(ב), סעיף קטן (3)(ב)-(ג) וסעיף קטן (5)(ה) - מוצע להחליף את סמכות השר בסמכות המועצה, בהתאם לחלוקת הסמכויות המוצעת בהצעת חוק זו, לפיה המועצה אחראית על אסדרת תחום אספקת תכני הצפייה-ושמע. לכן, בסמכותה לקבוע כללים לעניין פטור מחובת סימון, את מאפייני הסימנים וזמנים חריגים לשידורי תוכן שיווקי וקדימונים.

לסעיף 118 המוצע

מוצע לבטל את חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), תשס"ה-2005 ("חוק שידורי טלוויזיה"), בהתאמה להסדרים המוצעים בהצעת חוק זו. לשם השלמת התמונה, מוצע בסעיף 119 לתקן את ההסדרים הנוגעים לעניין הנגישות בתחום השידורים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.

לסעיף 119 המוצע

כהשלמה לסעיף 118, מוצע לתקן את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 ("חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות"), ולהטמיע בו את עיקרי ההגדרות וההסדרים הקבועים בחוק שידורי טלוויזיה ערב ביטולו, תוך התאמה למונחים ולעקרונות המוצעים בהצעת חוק זו. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מהווה את המסגרת העקרונית להוראות השונות בדבר הנגשה, הסדרים הדומים במהותם להסדרים המוצעים בתחום תכני הצפייה-ושמע, על כן מוצע להטמיעם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

מוצע לקבוע את סמכות המועצה בקביעת הכללים לעניין אסדרת הנגישות, בדומה להסדר שחל על מועצת תאגיד השידור הישראלי, בהתאמה לאחריות המועצה על אסדרת תחום אספקת תכני הצפייה-ושמע כמוצע בהצעת חוק זו. בהמשך לכך, מוצע לקבוע כי מתן הפטור מהתאמות הנגישות ודרישות מופחתות יהיה בסמכות המועצה ותאגיד השידור הציבורי לפי העניין.

עוד מוצע כי הסדרים שיקבעו בהתאם לסמכות החדשה ייקבעו ברף ובהיקף הנגשה שלא יפחת מזה שנקבע בחוק שידורי טלוויזיה כנוסחו ערב ביטולו, בשים לב להסדר הייחודי לתאגיד השידור הציבורי בעניין ליווי הודעות חירום בכתוביות ותרגום לשפת הסימנים. כלומר, ההסדרים שתידרש המועצה לקבוע יחוייבו לעמוד ברף ההנגשה שהועמד לפני כן בחוק שידורי טלוויזיה.

לבסוף, מוצע להחיל חובת דיווח בדבר הנגשת תכני הצפייה-ושמע, בדומה להסדרים הקיימים בתחומים אחרים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בהתאם לתחומי האחריות והמומחיות המוצעת בהצעת חוק זו, מוצע כי הגורמים המספקים את תכני הצפייה-ושמע ידווחו למועצות לפי העניין, והמועצות ידווחו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

לסעיף 120 המוצע

אסדרת תחום אספקת התכנים לציבור תעשה בחוק זה ועל כן אנו מציעים לשנות את הדברים הבאים בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 על מנת להתאים לאסדרה החדשה:

מוצע לשנות את שם החוק מחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 לחוק התקשורת (בזק), התשמ"ב-1982 ("חוק הבזק") מכיוון שתחום אסדרת שידורי הטלוויזיה בכבלים ולווין הוצא מהחוק. מוצע למחוק את ההגדרות העוסקות בשידורים ואינן נדרשות בחוק הבזק ולהוסיף הפניות להגדרות בהצעת חוק זו.

מוצע למחוק את רוב הסמכויות וההוראות הקבועות בחוק התקשורת בנושאי שידורים, בעלי רישיונות לשידורים, תשתיות המשמשות לשידורים - ביחס לשימוש הנעשה בהן לשידורים בלבד, ציוד קצה המשמש לקליטת והצגת שידורי טלוויזיה, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין ותפקידיה וכן הוראות פיקוח ואכיפה העוסקים בנושאים הללו. במקרים בהם קיימות הוראות ספציפיות בחוק הבזק בהן יש חשיבות לכלול או להחריג גופים העוסקים בשידורים מוצע להרחיב את ההוראות כך שיחולו על ספקי תכנים לפי חוק זה, ואלו הסעיפים: ההוראות בסעיף 13 שעניינן שירותי בזק לכוחות הביטחון, ההוראות בסעיף 13ב שעניינן הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, ההוראות בסעיפים 17(ג)(3) ו-17(ה) שעניינן סמכות השר לתת הוראות במקרים של תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק במקרים של מקבץ שירותי בזק הכוללים שירות אספקת תכנים, וההוראות בסעיף 21ב(ב1) שעניינן הנחת רשת לאספקת תכנים בבית משותף.

מוצע לבטל את פרק ב'1 לחוק הבזק שעניינו שידורי טלוויזיה בכבלים ולמנויים.

מוצע לבטל את פרק ב'2 לחוק הבזק שעניינו שידורי טלוויזיה באמצעות לווין.

מוצע לבטל את פרק ב'3 לחוק הבזק שעניינו חדשות מקומיות.

לסעיף 121 המוצע

בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים ,התש"ס-2000 מפורטים סוגים עניינים שעתירות לגביהן יידונו לפני בתי משפט לעניינים מינהליים. בתוספת זו מוצע לתקן את הפרטים הבאים:

מוצע לתקן את פרט 10(ב)(4), כך שבמקום הפנייה ל"חוק התקשורת" תהיה הפנייה ל"חוק הבזק" בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו. כך, החלטת רשות בענייני תכנון ובניה לפי הוראות חוק הבזק יוכפפו לבתי המשפט המנהליים, כקבוע היום.

מוצע למחוק את פרט 22(2), בשים לב להצעה לבטל את חוק שידורי טלוויזיה, ובהתאמה להצעה לתקן את ההסדרים הנוגעים לעניין בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

מוצע לתקן את פרט 32(1), כך שבמקום הפנייה ל"חוק התקשורת" תהיה הפנייה ל"חוק הבזק" בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו, כך שהחלטה על עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים בתחום הבזק תישאר כפופה לבתי המשפט לעניינים מנהליים כקבוע היום.

מוצע לתקן את פרט 32(1א), כך שהחלטת המועצה המוצעת בהצעת חוק זה להטיל עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים תהא כפופה לבית המשפט לעניינים מנהליים. זאת, במקום החלטת הממונה לפי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, אשר כאמור מוצע לבטלו בהצעת חוק זו.

לסעיף 122 המוצע

מוצע לתקן בפרט (1) בתוספת השנייה ובתוספת השלישית בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ("חוק הגנת הצרכן"), את השם "חוק התקשורת", ולהפנות לשם "חוק הבזק", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו, בשים לב שמדובר בהסדרים הנוגעים לשירות טלפוניה ובזק.

מוצע לתקן את פרט (3) לתוספת השנייה, העוסק בזהות הגופים עליהם חלה חובה לספק שירות טלפוני חינם לצרכן לפי סעיף 18ב, כך שיחול על ספק תכנים רשום כמוצע בהצעת חוק זו. בנוסף, מוצע למחוק את פרט (4) לתוספת השנייה, בשים לב לכך שתיקון פרט (3) מחיל את ההסדר הצרכני של סעיף 18ב על ספקי התכנים הרשומים במרשם, כמוצע בהצעת חוק זו. הרישום במרשם המוצע מעניק לספקי התכנים זכויות מסוימות מעצם המרשם, על כן מוצע להחיל על גופים אלו את ההסדרים הצרכניים כנוסחם בחוק הגנת הצרכן.

לסעיף 123 המוצע

מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק הדואר, התשמ"ו-1986, כך שבמקום ההפניה בהגדרות ל"חוק התקשורת", מוצע להפנות ל"חוק הבזק", שם מוגדרים המונחים "אמצעי שליטה", "בעל עניין" ו"החזקה"; מוצע למחוק את ההגדרה "בזק" בהתאמה לחוק התקשורת (בזק ושידורים) כנוסחו היום, וכן להוסיף את ההגדרה "רשת בזק" הכוללת הפניה לחוק הבזק, לאחר שזו החליפה את המונח "בזק". בהמשך לכך, מוצע לתקן את ההגדרה "מברק" בהתאמה למונח "רשת בזק" הקבוע בחוק התקשורת (בזק ושידורים) בנוסחו היום, המתייחס למערכת אלקטרונית להעברת אותות באמצעים שונים על רכיביה הנלווים.

לסעיף 124 המוצע

מוצע לתקן את פרט (14) בתוספת השנייה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, המפרט את הגורמים בידיהם מצויים מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב המבקש צו תשלומים כאמור בסעיף 7א(א)(2), במקום הפנייה ל"חוק התקשורת" מוצע להפנות ל"חוק הבזק" בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו.

מוצע למחוק את פרט (6) לתוספת השלישית, המגדיר את הגופים עליהם רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצוות למסור לידיו את כתובתו של החייב, כאמור בסעיף 7ב(א1). בהתאם למוצע בהצעת חוק זו ובשונה מהמצב הקיים, לגופים המצויים תחת האסדרה החדשה לא בהכרח תהיה הכרות עם הכתובת הפיזית של החייב שכן שירותים שהם ייתנו יכולים, ואף סביר כי יינתנו בפועל, על גבי רשת האינטרנט. בנוסף, בפרט (7) לתוספת השלישית, במקום "חוק התקשורת" מוצע להפנות ל"חוק הבזק" בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו.

לסעיף 125 המוצע

מוצע לתקן את ההגדרה "תשתיות" בסעיף 59כא לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, כך שבמקום "בזק" יבוא "רשת בזק", בהתאמה למונח בחוק התקשורת (בזק ושידורים) כנוסחו היום ולביטול ההגדרה "בזק", המתייחס למערכת אלקטרונית להעברת אותות באמצעים שונים על רכיביה הנלווים. בנוסף, מוצע להפנות ל"חוק הבזק" במקום ההפניה ל"חוק התקשורת", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו.

לסעיף 126 המוצע

מוצע לתקן את סעיף 171 לחוק הטיס, התשע"א-2011, שהוא סעיף שמירת דינים, כך שבמקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא ההפניה ל"חוק הבזק", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו.

לסעיף 127 המוצע

מוצע לתקן את סעיף 6(ב2)(1) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, כך שבמקום הפנייה ל"חוק התקשורת" תבוא הפניה ל"חוק הבזק" בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו. כך, מנהל המרכז יהא רשאי לדרוש מספק מורשה למסור את מפרי הטלפון של החייב.

מוצע למחוק את פרט (3) בתוספת הראשונה, המגדיר את הגופים מהם רשאי מנהל המרכז לדרוש את כתובת החייב, כאמור בסעיף 6(ב1). בהתאם למוצע בהצעת חוק זו, לגופים המצויים תחת האסדרה החדשה לא בהכרח תהיה הכרות עם כתובת החייב. בנוסף, בפרט (4), במקום "חוק התקשורת" מוצע להפנות ל"חוק הבזק" בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו.

לסעיף 128 המוצע

מוצע לתקן את ההגדרות בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כך שבמקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא ההפניה ל"חוק הבזק", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו. מוצע להתאים את ההגדרות והמונחים למוצע בהצעת חוק זו, בשים לב להצעה לבטל את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ולכך שיתר ההגדרות המפנות לחוק הבזק נשארות כנוסחן היום.

לסעיף 129 המוצע

מוצע לתקן את סעיף 7(ג) לחוק התקנים, התשי"ג-1953, כך שבמקום ההפניות ל"חוק התקשורת" יבואו ההפניות ל"חוק הבזק", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו. זאת במטרה להתאים את הוראות הסעיף, המתנה קביעת תקן לעניין התקנת מיתקן, פעולת בזק, או התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בהסכמת כוחות הביטחון כהגדרתם בחוק התקשורת (בזק ושידורים) כנוסחו היום.

לסעיף 130 המוצע

מוצע לתקן את סעיף 4א1(5) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984, המחריג את שידורי המשנה שחובה להעבירם מקבלת הסכמת הגורם המשדר, כך שהסעיף יפנה לחובת ההעברה המוצעת בהצעת חוק זו. לכן, מוצע לתקן את ההפניה ל"חוק התקשורת" ולהפנות לשם החוק המוצע.

לסעיף 131 המוצע

מוצע לתקן את ההגדרה "ספק גישה" בסעיף 53א(א) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, כך שבמקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא הפניה ל"חוק הבזק", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו. זאת בשים לב לכך שההגדרה "ספק גישה לאינטרנט" נשארת כנוסחה היום בחוק הבזק, כמוצע בהצעת חוק זו.

לסעיף 132 המוצע

מוצע לתקן את פרט (14) בתוספת הראשונה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, כך שבמקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא הפניה ל"חוק הבזק", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו. הפרט מגדיר ספק מורשה כגורם לגביו יצרף יחיד כתב ויתור סודיות והסכמה על מסירת מידע באשר למצבו הכלכלי, כאשר הוא מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים.

לסעיף 133 המוצע

מוצע להתאים את סעיף ההגדרות בחוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ח-2018, להגדרות המוצעות בהצעת חוק זו: מוצע לתקן את ההגדרה "חוק התקשורת" ולהתאימה להגדרה "חוק הבזק" כמוצע בהצעת חוק זו. בהמשך לתיקון זו, מוצע להפנות את ההגדרות הבאות ל"חוק הבזק" במקום ל"חוק התקשורת": "מספר טלפון", "מסרון", "מפעיל סלולרי" ו"שירותי בזק", בשים לב לכך שהגדרות אלו נשארות כנוסחן היום.

לסעיף 134 המוצע

מוצע לתקן את פרט (12) בסעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957, כך שבמקום ההפניות ל"חוק התקשורת" יבואו הפניות ל"חוק הבזק", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו. בנוסף, מוצע לתקן את ההגדרה "חוק התקשורת" בפסקה (ג) ולהתאימה להגדרה "חוק הבזק" כמוצע בהצעת חוק זו.

כמו כן, חלף לפרט (13) מוצע כי שירות ציבורי ימוקד באספקה של תוכניות חדשות לפי חוק השידורים. אספקת תוכניות חדשות מתמקדת באינטרס הציבורי הממוקד והוא קבלת מידע עדכני על המתרחש וזאת בשנה מכלל אספקת תכני צפייה-ושמע. ככלל, אספקת תוכניות החדשות כלולות גם היום בהגדרה הרחבה של "שידורים" הקבועה בפרט 13.

לסעיף 135 המוצע

מוצע לתקן את סעיף 18(א1) לחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, כך שבמקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא הפניה ל"חוק הבזק", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו. כמו כן, מוצע לתקן את פרט (8) בתוספת השניה, כך שבמקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא הפניה ל"חוק הבזק", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו.

כמו כן, מוצע למחוק את פרט (4) בתוספת השניה המחיל הוראות מהחוק על הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שמוצע לבטלה.

לסעיף 136 המוצע

מוצע לתקן את פרט (4) בסעיף 1 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012, כך שבמקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא הפניה ל"חוק הבזק", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו. כך, יישמרו הוראות הטיפול בפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני כאמור בסעיף 38(ב), והן יפנו להגדרה של מעגלים מודפסים במכשירי רדיו טלפון נייד, כהגדרתם היום.

לסעיף 137 המוצע

מוצע לתקן את ההפניות בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023, כך שבמקום ההפניות ל"חוק התקשורת" יבואו הפניות ל"חוק הבזק", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו, ובשים לב לכך שהגדרות אלו נשארות כנוסחן היום; מוצע למחוק את ההגדרה "חוק התקשורת" ובמקומה להוסיף את ההגדרה "חוק הבזק".

לסעיף 138 המוצע

מוצע לתקן את ההפניות בחוק מוקדי חירום, התשע"ו-2016, כך שבמקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא הפניה ל"חוק הבזק", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו, ובשים לב לכך שההגדרה "מפעיל סלולרי" מפנה להגדרה "ספק מורשה", הנשארת כנוסחה היום; מוצע למחוק את ההגדרה "חוק התקשורת" ובמקומה להוסיף את ההגדרה "חוק הבזק".

לסעיף 139 המוצע

מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, תשע"ז-2017, כך שבמקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא הפניה ל"חוק הבזק", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו, ובשים לב לכך שההגדרה "ספק גישה לאינטרנט" נשארת כנוסחה היום.

לסעיף 140 המוצע

מוצע לתקן את סעיף 11(א) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, כך שבמקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא הפניה ל"חוק הבזק", בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו, ובשים לב לכך שההגדרה "ספק מורשה" נשארת כנוסחה היום.

מוצע לתקן את סעיף 11(ו) כך שבמקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא הפניה ל"חוק הבזק" בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו. הסעיף מפנה להסדר העוסק באי-אחריות פלילית או אזרחית של ספק מורשה הממלא את ההוראות האמורות, הסדר שנשאר כנוסחו היום.

לסעיף 141 המוצע

מוצע לתקן את פרט (9)(2) בתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, כך שיכלול את הוראות פרק ה'3 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, העוסקות בהסדרים הנוגעים לתחום השידורים. כך תתאפשר הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית על בסיס אי-עמידה בהוראות האמורות, בדומה להסדר החל על פרקים דומים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

מוצע למחוק את פרט (9)(3) בתוספת השניה, בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו, ובשים לב להצעה לביטול חוק שידורי טלוויזיה.

מוצע לתקן את פרט (12) בתוספת השניה, כך שבמקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא הפניה ל"חוק הבזק" בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו. הפרט מאפשר הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד מפרסם כהגדרתו בחוק התקשורת כנוסחו היום.

לסעיף 142 המוצע

מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, תשע"ז-2017, כך שבהגדרה "קו תשתית" במקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא הפניה ל"חוק הבזק" בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו. בנוסף, מוצע לתקן את אותה ההגדרה, כך שתפנה למונח "מתקן בזק" במקום "בזק", כדי שתחול על קווים המשמשים למתן שירותי בזק, בהתאם לביטול ההגדרה "בזק".

לסעיף 143 המוצע

מוצע לתקן את ההפניות בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007, כך שבמקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא הפניה ל"חוק הבזק" בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו; מוצע למחוק את ההגדרה "חוק התקשורת" ובמקומה להוסיף את ההגדרה "חוק הבזק". כך, ההגדרות "מספר טלפון", "ספק מורשה", "מסר בזק", "ציוד קצה" ו"שירות בזק", אשר נשארות כנוסחן היום, יפנו ל"חוק הבזק" בו הן מוגדרות.

לסעיף 144 המוצע

מוצע לתקן את סעיף 6(ב) בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו-2005, כך שבמקום ההפניה ל"חוק התקשורת" תבוא הפניה ל"חוק הבזק" בהתאמה למוצע בהצעת חוק זו, בשים לב לכך שההגדרה "שליטה" נשארת כנוסחה היום.

לסעיף 145 המוצע

מוצע להוסיף להגדרות בסעיף 1 בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959 ("חוק הבחירות") הפניה להגדרת אספקת תכני צפייה-ושמע בחוק זה ואת הגדרת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023.

מוצע להתאים את הוראות החוק למונחים בחוק זה כך שבסעיף 5 יוחלפו המונחים "טלוויזיה" ו"שידורי טלוויזיה" במונח אספקת תכני צפייה-ושמע ובסעיף 16ד יוחלף המונח "בעל זיכיון" במונח "מורשה לשידורי רדיו.

לאור האסדרה החדשה הקבועה בחוק זה והוצאת תחום שידורי הטלוויזיה מחוק הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990, מוצע לשנות בסעיף 16ג לחוק הבחירות את המונחים "שידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990", "מנהל הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו" ו"הרשות השנייה והמורשים לשידורים" למונחים הבאים "גורמים מורשים לפי חוק השידורים שחל עליהם האמור בסעיף זה ערב יום התחילה", "יושב ראש כהגדרתו בחוק השידורים" ו"מועצת השידורים כהגדרתה בחוק השידורים והגורמים המורשים יבוא", בהתאמה. יחד עם זאת כפי שעולה מדו"ח הוועדה הציבורית לבחינת חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 אשר מונתה ביום כ"א בתמוז התשע"ה (8 ביולי 2015), ההסדר הקיים בסעיף 16ג לחוק מעלה קשיים ויש לקבוע הסדר חדש. מדובר בנושא שנכון שאסדרתו תקבע על ידי כנסת ישראל ועל כן אנו מציעים לקבוע הוראת מעבר שלפיה ההסדר שבסעיף 16ג לחוק יוסיף לחול כבעבר, לפרק זמן מוגבל של 4 שנים, שבמהלכן יוסדר הנושא על יד כנסת ישראל.

לסעיף 146 המוצע

מוצע לבצע מספר שינויים בחוק השידור הציבורי. ראשית, מוצע להתאים את ההפניות אל חוק השידורים וההפניות שבו. לעניין ההגדרה "קרוב" שאינה נכללת בחוק השידורים, מוצע להשתמש בלשון ההגדרה הקבועה כיום בחוק הרשות השנייה.

במסגרת סעיף 7 העוסק בתפקידי התאגיד מוצע לקבוע במפורש כי התאגיד יוכל להפעיל יישומון להפצת תוכן, שיוכל לשמש גם אחרים, בכפוף להוראות כל דין וזאת כחלק מההסדר להקמת יישומון שמוצע לקבוע בסימן ג' לפרק ט'.

במסגרת סעיף 9 לחוק השידור הציבורי נקבעו הליכי המינוי למועצה בידי ועדת האיתור. מוצע לקבוע הוראה המנחה את ועדת האיתור לפעול על מנת שהרכב המועצה ישקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור.

במסגרת סעיף 67 לחוק השידור הציבורי נקבע הסדר לעניין שימוש בחומרי ארכיון של התאגיד, מוצע לתקן את ההסדר כך שהשימוש בחומר ארכיון גם לצרכים מסחריים יהיה בכפוף לתשלום עלויות התפעול בלבד ולא ישקף "תעריפים מקובלים" שאישרה מועצת התאגיד כפי שקבוע כיום. הסדר זה מרחיב את נגישות הציבור הרחב, לרבות יוצרים ומפיקים, לתכני הארכיון של התאגיד. הסדר זה יהיה כפוף לזכויות הקניין הרוחני שהוקנו לפני תיקון זה. עוד מוצע שהסדר זה לא יגרע מההסדר המוצע בפרק ז' לחוק השידורים ועניינו העברת תכני תאגיד השידור הישראלי ותכני ערוץ הכנסת.

במסגרת סעיף 89א מוצע לקבוע הסדר חדש המאפשר לשר לדרוש מידע מתאגיד השידור הישראלי. הסדר זה נועד למלא חוסר שבו במסגרת מילוי תפקידו לשר אין אפשרות לקבל מידע מלא מהתאגיד אלא רק דו"חות בהתאם לסעיף 13 לחוק.

לסעיף 147 המוצע

בחוק הריכוזיות מוצע לבצע התאמות בהגדרות ובהפניות בהתאם לנוסחים המוצעים בחוק זה. בנוסף לכך מוצע להתאים מספר הסדרים מהותיים.

ראשית, מוצע לראות בכל גורם מורשה כהגדרתו בחוק השידורים כגורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה. גורם מורשה הכולל ספק תכנים רשום, ערוץ ישראלי רשום וספק חדשות רשום כולל תחתיו את המפוקחים שלפי החוק המוצע כאשר חובת הרישום של שני הראשונים נובעת הן מסוג פעילותם והן מהיקף פעילותם ופעילותו של האחרון בתחום אספקת תוכניות חדשות היא בעלת חשיבות ציבורית מרכזית.

שנית, מוצע לכלול ברשימת הזכויות שבתוספת שהקצאתן כפופה לבחינה של שיקולי ריכוזיות את הרישום במרשם ספקי החדשות וזאת בהשלמה להסדרי הרישום במרשם של גורמים ריכוזיים שהוצע לקבוע בסעיף 37 המוצע. הצעה זו מתמקדת באספקת תוכניות חדשות ולא ברישום במרשם ספקי התכנים או הערוצים הישראליים שהרישום לעניינם מתבסס על פרטים טכניים גרידא ולא על הפעלת שיקול דעת.

לפרק יד' המוצע

כדי לאפשר את לגופים הכפופים לאסדרה הקיימת היום בתחום השידורים להיערך לאסדרה המוצעת בהצעת חוק זו, ולשקלל את צעדיהם בהתאם. מוצע לקבוע הוראות מעבר פרטניות כמפורט להלן.

לסעיף 148 המוצע

מוצע לקבוע כי הסכומים המשקפים את היקפי הפעילות יהיו כפופים לעדכון בהתאם למדד וזאת כדי למנוע שחיקה בהיקף הפעילות שכפופה לחובת רישום בהתאם לשינויים במדד.

לסעיף 149 המוצע

מוצע לקבוע כי שר התקשורת הוא הממונה על ביצוע החוק.

 

 



[1] המשרד מצוי בעבודה מתקדמת של כתיבת תזכיר נוסף להסדרת תחום הרדיו והחלפת ההסדרים הקיימים שצפוי להתפרסם בשבועות הקרובים. לפיכך, התזכיר הנוכחי לא יכלול התייחסות להסדרי הרדיו המפורטים שיחליפו את ההסדרים הקבועים כיום בחוק הרשות השנייה.

[2]

[3] https://www.gov.il/he/departments/policies/27012018_38