תוכן עניינים

טיוטת צו 2

א. שם הצו המוצע. 2

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו. 2

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:. 2

טיוטת צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (תיקון מס' ...), התשפ"ג-2023. 3

1. תיקון סעיף 130. 3

2. תיקון סעיף 170. 3

3. תיקון סעיף 172. 3

דברי הסבר. 4

 

טיוטת צו

 

א. שם הצו המוצע

טיוטת צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (תיקון מס' ...), התשפ"ג-2023.

 

 

 

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו

בעקבות הניסיון המצטבר ממערכות הבחירות במועצות האזוריות ובפרט ממערכת הבחירות האחרונה בשנת 2018, עלה כי במספר לא מבוטל של יישובים במועצות אזוריות לא נערכו בחירות לנציגים למליאת המועצה או לוועדים המקומיים מכיוון שלא הוגשו בהם רשימות מועמדים על ידי תושבי המקום.

 

במקרים כאלה, בהתאם לדין הקיים, על שר הפנים למנות, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שיש להם נגיעה בדבר, נציגים מטעם אותם יישובים למליאת המועצה ולוועדים המקומיים. זאת כאשר נקבע כי במקרה בו לא ניתן למנות נציגים מבין תושבי היישוב, בסמכות השר למנות נציגים שאינם תושבי היישוב.

 

חרף ניסיונות מרובים של משרד הפנים, במספר יישובים הליך המינוי כאמור לא הושלם ונתקל בקשיים רבים ושונים וזאת כאשר מנגד עלה כי תושבי אותם ישובים למעשה כלל לא רצו בייצוג במועצה או בוועדים המקומיים  ולא הגישו את מועמדותם לתפקידים אלו. בנוסף, עלה כי אין למשרד הפנים יתרון יחסי בניהול הליך המינוי – וגם כיום יש צורך בהסתמכות במידה רבה על שיתוף פעולה מצד המועצה האזורית. אשר על כן, מוצע לערוך מספר שינויים בהליך מינוי הנציגים על מנת לייעל ולפשט את ההליך באופן שייתן את המשקל הנדרש לאי רצונם של תושבי הישובים  להתמודד למועצה ומנגד יבטיח קיומם של ועדים מקומיים שהינם חיוניים לתפקודו של היישוב במבנה הדו רובדי של המועצות האזוריות.

 

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:

 

טיוטת צו מטעם משרד הפנים:

טיוטת צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (תיקון מס' ...), התשפ"ג-2023

 

 

 

דברי הסבר

בעקבות הניסיון המצטבר ממערכות הבחירות במועצות האזוריות ובפרט ממערכת הבחירות האחרונה בשנת 2018, עלה כי במספר לא מבוטל של יישובים במועצות אזוריות לא נערכו בחירות לנציגים למליאת המועצה או לוועדים המקומיים מכיוון שלא הוגשו בהם רשימות מועמדים על ידי תושבי המקום.

 

במקרים כאלה, בהתאם לדין הקיים, על שר הפנים למנות, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שיש להם נגיעה בדבר, נציגים מטעם אותם יישובים למליאת המועצה ולוועדים המקומיים. זאת כאשר נקבע כי במקרה בו לא ניתן למנות נציגים מבין תושבי היישוב, בסמכות השר למנות נציגים שאינם תושבי היישוב.

 

חרף ניסיונות מרובים של משרד הפנים, במספר יישובים הליך המינוי כאמור לא הושלם ונתקל בקשיים רבים ושונים וזאת כאשר מנגד עלה כי תושבי אותם ישובים למעשה כלל לא רצו בייצוג במועצה או בוועדים המקומיים  ולא הגישו את מועמדותם לתפקידים אלו. בנוסף, עלה כי אין למשרד הפנים יתרון יחסי בניהול הליך המינוי – וגם כיום יש צורך בהסתמכות במידה רבה על שיתוף פעולה מצד המועצה האזורית. אשר על כן, מוצע לערוך מספר שינויים בהליך מינוי הנציגים על מנת לייעל ולפשט את ההליך באופן שייתן את המשקל הנדרש לאי רצונם של תושבי הישובים  להתמודד למועצה ומנגד יבטיח קיומם של ועדים מקומיים שהינם חיוניים לתפקודו של היישוב במבנה הדו רובדי של המועצות האזוריות.

 

לסעיף 1 – תיקון סעיף 130

במקרה שחבר ועד מקומי חדל לכהן, ואין עוד מועמדים אחריו ברשימת המועמדים, על הוועד המקומי למנות חבר חדש – ואם לא עשו זאת תוך חודש, ימנה הממונה על המחוז חבר ועד מקומי. כתיקון משלים לתיקון המוצע לעניין מינוי חברי ועדים מקומיים, ולאור העדר יתרון יחסי למשרד הפנים במינוי, והיתרון שבהעברת הסמכות למועצה בייעול הליך המינוי, מוצע לקבוע, שבמקום שהמינוי יעשה על ידי הממונה על המחוז, המינוי יתבצע על ידי המועצה, וכן מוצע לקבוע כי בסמכות המועצה למנות לחברי הוועד המקומי אנשים שאינם תושבי הישוב (בדומה למינוי חברי ועד מקומי כאשר לא הוגשו רשימות).

 

לסעיף 2 – תיקון סעיף 170

ביישובים בהם לא הוגשו או לא אושרו רשימות לנציגים למליאת המועצה, על שר הפנים למנות, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שיש להם נגיעה בדבר, נציגים מטעם אותם יישובים למליאת המועצה. במקרה בו לא ניתן למנות נציגים מבין תושבי היישוב, הצו מסמיך את השר למנות נציגים שאינם תושבי היישוב.

לאור הקושי במינוי ובאיתור מועמדים (ביישובים בהם מלכתחילה לא הוגשו מועמדויות בבחירות), ועל מנת לתת את המשקל הנדרש לאי רצונם של התושבים להתמודד בבחירות, מוצע לקבוע את הכלל לפיו במקרה שבו לא הוגשו רשימות מועמדים לבחירות למועצה מטעם יישוב, לא יהיה נציג במליאה לאותו יישוב. במקרה שפחת מספר חברי המועצה ממחצית מספר חברי המועצה העומדת לבחירה בשל כך - ימנה השר, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שלדעת השר יש להם נגיעה בדבר, עד למספר שאינו פחות ממחצית מחברי מועצה. זאת כדי לאפשר למועצה לתפקד כראוי ובדומה להסדר החל בעיריות ובמועצות המקומיות (סעיף 44 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965).

 

לסעיף 3 – תיקון סעיף 172

ביישובים בהם לא הוגשו או לא אושרו רשימות לוועדים המקומיים, על שר הפנים למנות, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שיש להם נגיעה בדבר, חברים מבין תושבי היישוב לוועד המקומי. כאשר לא ניתן למנות נציגים מבין תושבי היישוב, הצו מסמיך את השר למנות נציגים שאינם תושבי היישוב.

נראה כי אין כל יתרון יחסי למשרד הפנים בהליך המינוי לחברי ועד מקומי, וגם כיום נדרש המשרד להסתמך במידה רבה על שיתוף הפעולה מצד המועצה האזורית.

לכן מוצע לקבוע כי במקרה שלא נערכו בחירות לוועד מקומי ביישוב, האחריות למינוי ועד מקומי תוטל על המועצה האזורית – כאשר המועצה תוכל למנות את חברי הוועד מקרב תושבי היישוב או מקרב מי שאינם תושבי היישוב.

תיקון זה נועד לייעל את הליך המינוי ולסייע בקידומו, על רקע נגישותה של המועצה ו היותה בעלת היכרות של  מאפייני היישוב והמועמדים שיוכלו למלא כנדרש את התפקיד. י.