תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון מס' 1), התשפ"ג- 2023
ביום 13.4.22 פורסמו תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"ב- 2022. תקנות אלה קבעו פטור מהוראות מסוימות בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 ביחס לפעולות תשלום מסוימות וביחס לאמצעי תשלום מסוימים. במסגרת התקנות נקבע הסדר מיוחד לעניין תווי שי ושוברי מתנה. תוקפו של הסדר זה נקבע עד ליום 14.10.23. מוצע לבטל את התקנה הקובעת את תוקף ההסדר ולאשר את ההסדר הקבוע כיום בתקנות כהסדר קבוע.
טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 48(ב) ו- 54(ב) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019[1], בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
ביטול תקנה 5 |
1. |
בתקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"ב- 2022, תקנה 5 תימחק. |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________
יריב לוין
שר המשפטים
דברי הסבר
חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (להלן – החוק) החליף את חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 ויצר הסדרה חדשה ורחבה לשירותי תשלום שונים. החוק מסדיר היבטים חוזיים וצרכניים שבין נותן שירותי התשלום לבין הלקוח וקובע הוראות צרכניות רבות ומפורטות, במטרה להגן על הלקוח ועל-מנת להעניק לצרכנים הגנה מלאה שתבטיח הגינות ותגביר את אמון הציבור באותם אמצעי תשלום מתקדמים. הוראות החוק חלות באופן אחיד על כלל אמצעי התשלום, לרבות אמצעי תשלום מתקדמים.
החוק נכתב באופן רחב וניטרלי טכנולוגית, כך שיוכל לכלול מגוון רחב של אמצעי תשלום, לרבות אמצעי תשלום עתידיים שטרם מוכרים לנו כיום. בשל ההגדרות הרחבות בחוק נדרשה גמישות בתחולת החוק ולשם כך נחקק סעיף 48(ב) לחוק הקובע כי שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע פטור מההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לסוגים שונים של אמצעי תשלום, פעולות תשלום, חשבונות תשלום, נותני שירותי תשלום או לקוחות, ורשאי הוא להתנות את הפטור כאמור בתנאים שיקבע.
במסגרת הדיונים שנערכו בוועדת הרפורמות אשר אישרה את הצעת החוק עלתה שאלה בדבר התאמת החוק והוראותיו לאמצעי תשלום מסוימים, מסוג תווי שי וכרטיסי מתנה (Gift Card), זאת לאחר שגופים מהציבור טענו כי אין מקום להחיל את הוראותיו על אמצעי תשלום מעין אלה וכי הכללת אמצעי תשלום אלה תביא לפגיעה בשימוש בהם. לכן, בשל המאפיינים הייחודיים של אמצעי תשלום מסוג זה, הסיכון המוגבל שיש למשלם בשימוש באמצעי תשלום זה וכדי שלא להחמיר באופן משמעותי את התנאים החלים ביחס אליהם, במקום שאין צורך בהחמרות כאלה, נקבע בתקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"ב- 2022 (להלן: התקנות) כי יש להחריג את תווי השי ואת כרטיסי המתנה הדיגיטליים מהוראות שונות בחוק שירותי תשלום ולקבוע הוראות מתאימות שיבטיחו הגנה על הלקוחות בנושאים שזוהו כמהותיים לאמצעי תשלום אלה ומצריכים התייחסות וקביעת כללים לגביהם. התקנות שנקבעו יצרו איזון בין הצורך להגן על הלקוח לבין הרצון להימנע מהכבדה עודפת.
במהלך הדיונים לאישור התקנות ועדת הכלכלה של הכנסת ביקשה לקבוע שהתוקף של התקנות לעניין תווי שי וכרטיסי מתנה יהיה לתקופה של 18 חודשים. במהלך תקופה זו הכנסת צפתה כי יושלם הליך החקיקה של הצעת החוק להסדרת העיסוק בשירותי תשלום ובייזום תשלום ובכך תיווצר בהירות גדולה יותר ביחס לשוק תווי השי וכרטיסי המתנה והתאמת ההוראות שנקבעו לגביהם ויבחן הצורך בעדכון התקנות. עם זאת, לאור התפזרות הכנסת ועיכובים אחרים רק עתה נחקקה החקיקה האמורה. כמו כן, לבקשת הוועדה שדנה בהצעת החוק נקבעה תחילה מאוחרת של הוראות החוק לגבי גופים אלה וזאת בכדי שתינתן שהות מספקת לבחון את האם נכון להחיל עליהם את החובות לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום וכן לייצר עבורם ודאות עד לקבלת החלטה בעניין, החלטה אשר נמצאת בסמכות שר האוצר. תקופה זו נקבעה לשלוש שנים מיום פרסום החוק. בדיוני הועדה עלה כי יש לבחון בזהירות את החובות המוטלות על אמצעי תשלום מסוג זה כדי שיווצר איזון ראוי בין הצורך לשמור על כספי הלקוח לבין הטלת נטל רגולטורי מכביד שאינו הולם את הסיכונים הנובעים מהפעילות. לאור פרק הזמן הארוך יחסית שנקבע לתחילה נדחית, ולאור העובדה שבמסגרת דיוני הועדה עלה כי אין מקום ליצור הכבדה עודפת בנטל המוטל על גופים אלה, מוצע למחוק את תקנה 5 המגבילה את תוקף תקנות 2 ו- 3 העוסקות בתווי שי ושוברי מתנה ובכך לאשר את התקנות כתקנות קבועות. תקנות אלה יוצרות איזון ראוי בין האינטרסים השונים ומחילות לגבי אמצעי תשלום אלה את ההוראות המתאימות מהחוק הקיים ואף מוסיפות חובות נוספות המותאמות למאפיינים של אמצעי תשלום אלה. ברי כי ככל שבעתיד יוחלט שלא לפטור אמצעי תשלום אלה מחוק הסדרת העיסוק ובמסגרת ההסדרה והפיקוח על גופים אלה יהיה צורך לייצר הסדרה שונה או נוספת בהיבט הצרכני ניתן יהיה לתקן את התקנות בהתאם, כפי שנעשה ביחס לכל דבר חקיקה ראשית או משנית, אשר נבחן מעת לעת בהתאם לשינויים במצב המשפטי או העובדתי, וזאת ללא צורך של קציבת התקנות בזמן מראש.