תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 3

א. שם התקנות המוצעות. 3

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן 3

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 3

טיוטת תקנות הכניסה לישראל (קביעת אזורים גאוגרפיים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד)(תיקון), התשפ"ג -2023. 4

1. תיקון השם 4

2. תיקון תקנה 1 4

3. תיקון תקנה 2 6

4. תיקון תקנה 3 6

5. תיקון תקנה 3א 6

6. תיקון תקנה 4 7

7. תיקון תקנה 5 7

8. תיקון תקנה 6 7

9. תחילה 7

10. תחולה 8

דברי הסבר. 8

טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הכניסה לישראל (קביעת אזורים גאוגרפיים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד)(תיקון), התשפ"ג -2023

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

מטרת הצעה זו היא לקבוע סוגי מטופלים שעובדים זרים בתחום הסיעוד יהיו רשאים לטפל בהם, על מנת למנוע פגיעה במטופלים סיעודיים ברמות נכות גבוהות, שהטיפול בהם תובעני יותר, על ידי מעבר עובדי סיעוד זרים לעבודה אצל מטופלים ברמות נכות קלות יותר.

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד הפנים:

טיוטת תקנות הכניסה לישראל (קביעת אזורים גאוגרפיים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד)(תיקון), התשפ"ג -2023

		בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3א(ג3), 14(א)(2) ו-(6) לחוק הכניסה לישראל^{^[1]}, התשי"ב-1952 (להלן- חוק הכניסה לישראל) בהתייעצות עם שרת הכלכלה והתעשייה ועם שר הרווחה והביטחון החברתי ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
תיקון השם	1.	בשמן של תקנות הכניסה לישראל (קביעת אזורים גאוגרפיים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד), התשע"ד-2014^{^[2]} (להלן- התקנות העיקריות), במקום "(קביעת אזורים גאוגרפיים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד)" יבוא "(קביעת אזורים גאוגרפיים וסוגי מטופלים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד).".
תיקון תקנה 1	2.	בתקנה 1 לתקנות העיקריות-
			(1) אחרי ההגדרה "הממונה" יבוא:
			""חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995[3];
			"חוק המשפחות" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 [4];
			"חוק התגמולים" – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970[5];
			"מוסד סיעודי"- מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים, למעט בית חולים , כהגדרתו בסעיף 227 לחוק הביטוח הלאומי;
			"מטופל מורכב"- מטופל סיעודי שהוא אחד מאלה:
		(1)	נכה הזכאי לקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 188% לפחות מקצבת יחיד מלאה; לעניין זה, "שירותים מיוחדים"- כמשמעותם בסעיף 206(א) לחוק הביטוח הלאומי;
		(2)	נכה צה"ל או נפגע פעולת איבה שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת כמשמעותה בתקנה 5 לתקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), התשכ"ו- 1965[6];
		(3)	נכה צה"ל או נפגע פעולת איבה שנקבע כי הוא זכאי לליווי לפי תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד- 1954[7] בהיקף של 24 שעות ביממה למשך 7 ימים בשבוע;
		(4)	ילד שבעדו קיימת זכאות לקצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 188% לפחות מקצבת יחיד מלאה (להלן- ילד מזכה) או ילד שנכותו תואמת לנכות של ילד מזכה אבל לא משולמת בעדו קצבה כאמור בשל היותו מוחזק בידי משפחת אומנה לפי תקנה 4(א)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010[8];
		(5)	נכה עבודה הזכאי לקצבה מיוחדת, שעקב נכותו תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום-יום לפי תקנה 10(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקצבה מיוחדת לנכים), התשכ"ה-1965 [9]; לעניין זה, "נכה עבודה"- כהגדרתו בסעיף 103 לחוק הביטוח הלאומי ו- "קצבה מיוחדת"- כמשמעותה בסעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי;
		(6)	אזרח ותיק שזכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי או אזרח ותיק שהניקוד שנקבע לגביו בבדיקה להערכת מידת התלות שלו בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום או בשל הצורך בהשגחה תואם את הניקוד שבסעיף 224(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי; לעניין זה, "אזרח ותיק"- כהגדרתו בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989 [10];
		(7)	אלמן, אלמנה או הורה שכול שחל עליהם חוק המשפחות או חוק התגמולים והזכאים לסיוע בידי הזולת לפי סעיפים 8א ו-11(א) לחוק המשפחות בהיקף שלא יפחת מ- 80 שעות חודשיות לבודד או 120 שעות חודשיות לזוג;
		(8)	יתום משני הוריו לפי סעיף 9ב(ב) לחוק המשפחות או סעיף 7(א2) לחוק התגמולים, הנמצא כזכאי לסיוע בידי הזולת כפי שניתן לאלמנה לפי חוק המשפחות, בהיקף שלא יפחת מ- 80 שעות חודשיות לבודד;
			"נכה צה"ל"- מי שהוכרה לו נכות כהגדרתה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט- 1959[11];
			"נפגע פעולת איבה"- כהגדרת "נפגע" בחוק התגמולים;";
		(2) אחרי ההגדרה "עובד זר" יבוא:
		""קצבת יחיד מלאה"- כמשמעותה בסעיף 200(ב) לחוק הביטוח הלאומי;".
תיקון תקנה 2	3.	בתקנה 2 לתקנות העיקריות, בסופן יבוא "וכן להגדיר סוגי מטופלים סיעודיים אשר מחמת מורכבות מצבם הרפואי, יש לכלול אותם בתחום עיסוק ייחודי שירשם באשרה וברישיון הישיבה שניתן לעובד הזר המוזמן מחוץ לישראל לצורך הטיפול בהם.".
תיקון תקנה 3	4.	בתקנה 3 לתקנות העיקריות-
			(1) בכותרת השוליים, אחרי ""אזור גאוגרפי" יבוא "וסוגי מטופלים סיעודיים";
		(2)	בתקנת משנה (א), בסופה יבוא "וכן יוגדרו סוגי מטופלים סיעודיים אשר רק בהם העובד הזר רשאי לטפל במתן טיפול סיעודי.";
		(3)	אחרי תקנה משנה (ב) יבוא: "(ג) סוגי המטופלים הסיעודיים אשר רק בהם העובד הזר יהיה רשאי לטפל, כפי שייקבע באשרה וברישיון הישיבה כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כמפורט להלן:

			(1)	לגבי עובד זר שהוזמן מחוץ לישראל לטפל במטופל סיעודי שהוא מטופל מורכב ייקבע כי העובד רשאי לעבוד אצל מטופלים סיעודיים מורכבים בלבד;
			(2)	לגבי עובד זר שהוזמן מחוץ לישראל לטפל במטופל סיעודי שהוא לא מטופל מורכב, ייקבע כי העובד רשאי לעבוד אצל מטופלים סיעודיים שאינם מטופלים מורכבים וכן אצל מטופלים מורכבים".

תיקון תקנה 3א

בתקנה 3א לתקנות העיקריות, במקום האמור בה יבוא:

		"(א)	הסתיימה העסקתו של עובד זר אצל מטופל סיעודי שאצלו הועסק כדין באזור המרכז או באזור הפריפריה בעקבות פטירת המטופל הסיעודי או מעבר המטופל הסיעודי למוסד סיעודי דרך קבע, תתבטל ההגבלה הגיאוגרפית שנקבעה לעובד הזר לפי תקנות אלה, ובלבד שחלפו 36 חודשים לפחות מאז כניסתו של העובד הזר לישראל.
		(ב)	בוטלה ההגבלה של העובד הזר לפי תקנת משנה (א), בעת חידוש רישיונו של העובד הזר יירשם ברישיון אזור תל אביב, ותחול עליו תקנה 3(ב)(1)." .

תיקון תקנה 4	6.	בתקנה 4(א) לתקנות העיקריות, במקום "ועל המגבלות למעבר בין אזורים לפי תקנות אלה" יבוא "סוג המטופלים שבהם הוא רשאי לטפל, ועל המגבלות למעבר בין אזורים ובין סוגי מטופלים סיעודיים לפי תקנות אלה.".
תיקון תקנה 5	7.	בתקנה 5 לתקנות העיקריות-

(1)

בתקנת משנה (א), אחרי "שניתנו לעובד" יבוא "או כי העובד הזר הועסק בטיפול בסוג מטופל סיעודי שאינו בהתאם לקבוע באשרה וברישיון הישיבה שניתנו לו";

(2)

במקום תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על עובד זר שהועסק כדין על ידי מטופל סיעודי המתגורר דרך קבע באזור שנקבע באשרה וברישיון הישיבה שניתנו לעובד הזר, אך שוהה באופן זמני באזור אחר.".

תיקון תקנה 6

בתקנה 6 לתקנות העיקריות-

(1)

בתקנת משנה (ג), אחרי "הועסק באזור" יבוא "או אצל סוג מטופל סיעודי";

(2)

במקום תקנת משנה (ד) יבוא:

"(ד) החליט הממונה להתיר מעבר זמני כאמור בתקנת משנה (ב), בעת הארכת רישיונו של העובד הזר, יירשם האזור או סוג המטופלים החדש באשרה וברישיון הישיבה של עובד זר בציון כי מדובר באזור או בסוג מטופלים זמני; בעת סיום העסקתו של העובד הזר אצל אותו מטופל סיעודי, שלא בעקבות הנסיבות המובאות בתקנה 3א(א), יהיה העובד הזר רשאי לעבוד רק באזור או אצל סוגי המטופלים שנקבעו לו לפני השינוי, לפי תקנה 3 או 9, ולא לפי האזור או סוג המטופלים הזמני." .

תחילה	9.	תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן (להלן- יום התחילה).
תחולה	10.	תקנות אלה יחולו לגבי עובד זר שביום התחילה או לאחריו, מסרה רשות האוכלוסין וההגירה הודעה לשגרירות ישראל בארצו כי ניתן להוציא אשרת כניסה לישראל לגביו.

___ ב________ התש_____ __________________(חתימה)

(___ ב________ ____20) משה ארבל שר הפנים

(חמ _____-3)

דברי הסבר

ביום 11.5.2014 פורסמו, מכוח סעיף 3א(ג3) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") תקנות הכניסה לישראל )קביעת אזורים גאוגרפיים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד( התשע"ד 2014- (להלן: התקנות הגיאוגרפיות), אשר נועדו לסייע למטופלים סיעודיים המתקשים להעסיק לאורך זמן עובדים זרים בסיעוד על ידי קביעת אמצעי בקרה והגבלות על מעברים של עובדי סיעוד זרים בין מטופלים סיעודיים.
בהתאם לתקנות הגיאוגרפיות, כל עובד זר לסיעוד משויך לאחד משלושה אזורים גיאוגרפיים בישראל, שהם פריפריה (דרום וצפון) מרכז, ותל אביב. כן בהתאם לתקנות אלו, עובד זר לסיעוד רשאי לעבור בין מטופלים סיעודיים, אך כל עוד המטופל בו הוא מטפל לא נפטר ולא עבר לבית אבות, הוא רשאי לעבור רק בתחום האזור לו שויך, או באזור "פריפריאלי" יותר.
תקנות אלו הצליחו למנוע תופעה שהייתה קיימת קודם התקנתן, של עזיבת עובדים זרים לסיעוד את המטופלים באזורים פריפריאליים יותר, לטיפול במטופלים באזורים מרכזיים יותר שהם אטרקטיביים יותר לעובדים.
ביום 27.06.18 פורסם תיקון מס' 32 לחוק הכניסה לישראל, אשר במסגרתו, בין היתר, תוקן סעיף 3א(ג3) לחוק, באופן שמסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות, בנוסף לאזורים גאוגרפיים שרק בהם יהיו עובדי סיעוד זרים רשאים לעבוד בהם, גם "סוגי מטופלים סיעודיים" שרק בהם עובדים זרים בתחום הסיעוד יהיו רשאים לטפל.
כעת, מוצע להפעיל את הסמכות שנקבעה הנוספת בסעיף הנ"ל לחוק הכניסה, אשר נוספה לחוק בשנת 2018, על מנת לקבוע "סוגי מטופלים" שהעובד הזר יהא רשאי לטפל בהם בכל אזור גיאוגרפי.
לצורך כך, מוצע להוסיף לתקנות הגיאוגרפיות הגדרה של "מטופל מורכב" שעובד זר המובא מחו"ל לטפל בו, יהא רשאי לעבור באותו אזור גיאוגרפי רק למטופלים שגם הם נכנסים להגדרה זו.
כן מוצע לקבוע, בדומה להוראת התקנות בקשר לאזורים גיאוגרפיים, כי עובדים זרים אשר הגיעו לישראל לצורך הטיפול במטופלים שאינם מטופלים מורכבים, יוכלו גם הם לעבור, באזור הגיאוגרפי הרלוונטי, גם הם לטפל במטופלים מורכבים.
מטרת הצעה זו היא למנוע תופעה לפיה עובדי סיעוד זרים יעשו שימוש בזכות לעבור בין מטופלים סיעודיים, על מנת לתעדף מטופלים ברמת נכות נמוכה יותר, שקל יותר לטפל בהם, דבר אשר עשוי לפגוע במטופלים הסיעודיים שמצבם מורכב יותר.
כן בהתאם לשינוי המוצע, הגבלה זו תקבע באשרה וברישיון הישיבה הניתנים לעובד הזר, והוא יקבל ידוע לגבי הגבלה זו, בנוסף לידוע לגבי ההגבלה הגיאוגרפית כאמור בתקנות, קודם הגעתו לישראל.
בנוסף, על מנת לחזק את ההתמדה של עובדי סיעוד זרים בעבודה אצל מטופלים סיעודיים באזורים הפריפריאליים, מוצע בתקנות אלו לתקן את ההוראה לפיה ההגבלה הגיאוגרפית למטופל תסתיים עם פטירת המטופל או מעברו לבית אבות, ולקבוע כי סיום ההגבלה בעת פטירת המטופל/מעברו לבית אבות יחול רק אם בעת קרות אירועים אלו, אם חלפו 36 חודשים לפחות מאז כניסת העובד הזר לראשונה לישראל.

להלן פירוט עיקרי התיקון המוצע-

תקנה 1-

מוצע להוסיף הגדרה של "מטופל מורכב" בה ייעשה שימוש בתקנות המוצעות.

תקנה 2-

מוצע להוסיף את המטרה הנוספת של התקנות, שהיא הגדרת סוגי מטופלים הסיעודיים שאופי הטיפול בהם מחייב הגדרת תחום עיסוק ייחודי ברישיון הישיבה שניתן לעובד הזר.

לתקנה 3-

מוצע לתקן את תקנה 3 ולקבוע כי בעת כניסתו לראשונה של עובד זר לישראל לתחום הסיעוד, יקבע ברישיונו, בנוסף לאזור או אזורים בהם רשאי לעבוד, גם סוג המטופלים הסיעודיים אשר רק בהם יהא העובד רשאי לטפל באותו אזור.

כן, מוצע לקבוע כי לגבי עובד זר המוזמן מחו"ל לטפל במטופל מורכב, ייקבע כי העובד רשאי לעבוד אצל מטופלים סיעודיים שהם מורכבים בלבד, כאשר עובד זר שהוזמן מחוץ לישראל לטפל במטופל שאינו מורכב, יהא רשאי לעבוד אצל כל סוגי המטופלים.

הקביעה המוצעת בתקנה זו, מתבססת, בין היתר, על ההבנה כי הטיפול במטופלים ברמת המורכבות הגבוהות היא תובענית יותר ונחשקת פחות בקרב העובדים הזרים.

תקנה 3א-

מוצע לתקן את תקנת משנה (א) באופן שיקבע כי ההגבלה הגיאוגרפית ברישיונו של העובד במקרה של פטירת המטופל הסיעודי או מעברו לבית אבות תתבטל רק אם חלפו לפחות 36 חודשים מאז כניסתו של העובד הזר לישראל.

תקנה 4-

מוצע להוסיף בתקנה 4 לתקנות הקיימות, כי אשרה ורישיון לעובד זר יינתנו רק לאחר שנותן האשרה נוכח לדעת כי קודם כניסתו של העובד לישראל, נמסרה לו הודעה בשפה שהוא מבין על סוג המטופלים הסיעודיים שהוא רשאי לטפל בהם ועל המגבלות בקשר למעבר בין סוגי המטופלים. יידוע זה בה להוסיף על החובה הקיימת בתקנות בנוסחן כיום, ליידע את העובד הזר, קודם כניסתו לישראל, בקשר לאזור הגיאוגרפי בו מתגורר המטופל הסיעודי שהוא מוזמן לטפל בו, ובקשר למגבלות על מעבר בין אזורים.

תקנה 5-

מוצע להוסיף בתקנה 5 לתקנות כי שר הפנים רשאי לבטל או לא להאריך אשרה ורישיון ישיבה שניתנו לעובד זר אשר הועסק בטיפול בסוג מטופל סיעודי שאינו בהתאם לקבוע באשרה וברישיון שניתנו לו, בכפוף לשמיעת טענותיו. תיקון זה מרחיב את הסמכות הקבועה כיום לשר הפנים לביטול אשרה ורישיון ישיבה במקרה בו הועסק עובד זר באזור שאינו האזור שנקבע ברישיונו.

תקנה 6-

תקנת משנה 6 (ב) מסמיכה את הממונה להתיר מעבר של עובד זר לעבודה אצל מטופל סיעודי שלא לפי הרישום ברישיונו, אם נוכח כי קיימות נסיבות חריגות שעניינן טובת המטופל או העובד הזר.

תקנת משנה (ג) קובעת כי הממונה לא רשאי להתיר מעבר חריג כאמור בתקנת משנה (ב), אם נוכח לדעת כי קודם קבלת החלטה בבקשה, העובד הזר הועסק באזור שלא לפי הקבוע ברישיונו.

תקנת משנה (ד) קובעת כי אם החליט הממונה להתיר מעבר בניגוד לרישום ברישיונו של העובד הזר, השינוי ירשם ברישיונו של העובד הזר בעת הארכת רישיונו, וכי בסיום העסקתו של העובד אצל אותו מטופל סיעודי שלא בעקבות פטירה או מעבר למוסד סיעודי, יהא על העובד הזר לחזור לעבוד באזור שנקבע ברישיונו קדום המעבר החריג, בלבד.

לאור התיקונים המוצעים לתקנות בדבר הוספת מגבלות לגבי סוג מטופלים בהם רשאי עובד זר לטפל, מוצע להוסיף תקנות משנה (ג) ו- (ד), ולקבוע בהן הוראות דומות בקשר לסוגי המטופלים, בהתאמה.

תחילה-

על מנת לאפשר היערכות של רשות האוכלוסין וההגירה, מוצע לקבוע כי התקנות יכנסו לתוקפן 90 יום מיום פרסומן.

הוראת מעבר-

לאור חשיבות חובת הידוע של העובד הזר לגבי מגבלת המעבר בין סוגי מטופלים, קודם כניסתו לישראל, מוצע להחיל את ההגבלות לגבי סוגי המטופלים רק על עובדים זרים אשר תותר כניסתם לישראל מיום תחילת התקנות ואילך.

[1] ס"ח התשי"ב, עמ' 354; התשע"א, עמ' 926.