טיוטת צו

 

א. שם הצו המוצע

צו החשמל (שינוי התוספת לחוק), התשפ"ג-2023

 

 

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו

בהתאם לסעיף 6(ד)(1) עד (3) לחוק החשמל, התשי"ד - 1954 כנוסחו בסעיף 4(2) לתיקון מס' 4 מוצע לתקן את התוספת לחוק החשמל ולקבוע בה מדרגי רישיונות חדשים. כמו כן, מוצע לבטל את המעבר המדורג בין רישיונות והורדת שנות ההתמחות הנדרשות ולתת סמכויות ביצוע עצמאיות באופן מיידי לבעלי רישיון בכל המדרגים ולהביא לקיצור דרמטי של שנות התמחות ארוכות. בנוסף, במסגרת צו זה מוצע לשנות את שמות חלק מרישיונות החשמלאים, זאת על מנת לשפר את ההבנה של הציבור לגבי קיומו של מדרג סמכויות, ידע וניסיון בין סוגי החשמלאים.

 

 

 

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:

 

טיוטת צו מטעם משרד העבודה:

צו החשמל (שינוי התוספת לחוק), התשפ"ג-2023

 

 

 

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________

יואב בן צור

שר העבודה

 

 

 

דברי הסבר

 

חוק החשמל, תשי"ד-1954 (להלן – החוק) מסדיר בין היתר את תחום עבודות החשמל וביצוען. השר הממונה על ביצוע החוק בכל הנוגע לרישוי עבודות חשמל הוא שר העבודה. סעיף 6 לחוק קובע כי "לא יעסוק אדם בביצוע עבודת חשמל, אלא אם יש בידו רישיון מאת המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל המתיר לו ביצוע עבודה מסוג זה ובהתאם לתנאי הרישיון; תקופת תקפו של הרישיון תיקבע בו". רישיון כאמור יינתן אם נוכח המנכהל כי למבקש הרישיון הכשרה מקצועית ראויה וניסיון מעשי מניח את הדעת בכל הנוגע לדרכי השימוש ברישיון.

מתוקף חוק החשמל, נחקקו תקנות החשמל (רישיונות), תשמ"ה- 1985 (להלן – תקנות הרישיונות), המסדירות את התנאים לקבלת הרישיון, לרבות תקופת ההתנסות המעשית הנדרשת לצורך זה, ומפרטות את העבודות המותרות לביצוע לגבי כל אחד מ- 12 סוגי רישיונות לעבודות חשמל האמורים בתקנות הרישיונות. ההבדל בין סוגי הרישיונות האמורים הוא בעוצמת הזרם שבה בעל הרישיון מורשה לעבוד.

תקנות אלו מגדירות את מערך הרישיונות הנוכחי של העוסקים בחשמל. במסגרת תקנות אלו מוגדרים 4 סוגים שונים של רישיונות חשמל:

1.  רישיונות לתכנון, התקנה ואחזקה של מערכות חשמל - מערך דרגות הרישיון העיקרי של ביצוע עבודות חשמל כולל 7 דרגות רישוי, אשר הגבולות ביניהן מבוססות על גודל החיבור, בהתאם לעוצמת הזרם שנמדדת באמפרים: רישיון עוזר, מעשי, מוסמך, ראשי, טכנאי, הנדסאי ומהנדס.

2.  רישיונות לבדיקת מערכות חשמל - חוק החשמל ותקנותיו מגדירים מגוון סוגי מערכות חשמל שמחייבים ביצוע בדיקה (לפני/אחרי התקנת המערכת או לאחר תיקונה/החלפתה או בדיקות תקופתיות שונות). בתקנות אלו מוגדרת חובת הבדיקה אך אין מפרט בדיקה. במסגרת התקנות מוגדר כי הבדיקה תבוצע אך ורק ע"י בודק מוסמך, בהתאם למדרג כדלקמן:   חשמלאי בודק סוג 1 מוסמך לבצע בידקה במיתקן חשמלי בזרם של עד X803 אמפר, חשמלאי בודק סוג 2 מוסמך לבצע בדיקה במיתקן חשמלי בזרם של עד X2503 אמפר,  חשמלאי בודק סוג 3 מוסמך לבצע בדיקה בכל מיתקן חשמלי.

3.  רישיונות חשמלאי מסויג  - רישיונות הניתנים תחת הסתייגות כי הרישיון ישמש אך ורק לביצוע עבודות חשמל מטעם מעסיק ספציפי ובאתר ספציפי (או כפי שמוגדר בתקנות "לביצוע עבודות חשמל מסוג שצוין ברישיון במסגרת מקום העבודה בלבד"). למעשה ניתן לתת שני סוגי רישיונות מסויגים:

א. רישיון חשמלאי מסויג - רישיון מסויג שניתן למעסיקים ומאפשר להם להעסיק אנשים ללא רישיון (או ללא רישיון מתאים) בעבודת חשמל שמחייבת רישיון.  לצורך קבלת רישיון חשמלאי מסויג, נדרש המבקש לסיים בהצלחה "השתלמות מיוחדת לפי דרישות האגף ובפיקוחו". בפועל הכשרת חשמלאי מסויג הינה בידי המעסיק כאשר האישור לביצוע הקורס מתקבל מאת האגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה.

ב.  רישיון חשמלאי מסויג מתח גבוה - רישיון שניתן לחשמלאים בעלי רישיון חשמלאי מעשי לפחות המאפשר להם לעבוד במערכות מתח גבוה.  גם במקרה זה נדרש המבקש להשתלמות ייעודית שכוללת קורס תפעול מערכות מתח גבוה, קורס עזרה ראשונה וכן להמציא אישור של מהנדס המתקן שהדריך את מבקש הרישיון על המתקן. יודגש כי לבעלי הרישיונות במדרג, למעט רישיון חשמלאי מהנדס, אין סמכות לבצע עבודות חשמל במתח גבוה ללא רישיון זה.

4.  רישיונות חשמלאי שירות  - רישיונות הניתנים לביצוע עבודות חשמל במערכות ספציפיות (המחוברות לרשת החשמל). בתקנות מוגדרות מספר סוגי מערכות בהם ניתן לתת רישיון חשמלאי שירות:

(1) מכשור ובקרה;

(2) מכשור אלקטרוני;

(3) מערכות רדיו ואודיו;

(4) טלוויזיה;

(5) מערכות וידיאו, הסרטה ומכונות קולנוע;

(6) אנטנות;

(7) מכשירים חשמליים ביתיים;

(8) מערכות קירור ומיזוג אויר;

(9) מערכות גנרטורים;

(10)מערכות חשמל ופיקוד למעליות;

(11)אחזקת ציוד תעשייתי;

(12)תיקון ושיפוץ מכונות חשמל.

 

במסגרת תיקון מס' 4 לחוק נקבע כי תפקידיה של מועצת החשמל הינם לייעץ לשר העבודה בנושאים הבאים:

(1)  סוגי רישיונות לעבודות חשמל;

(2)  תנאי הכשירות לקבלת רישיונות לעבודות חשמל, לרבות לעניין השכלה, הכשרה, התמחות ובחינות;

(3)  עבודות החשמל שבעלי רישיונות רשאים לבצען (יחוד הפעולות)

(4)  שימור הכשירות של בעלי הרישיונות.

במסגרת זו, נדרשה המועצה לסוגיה המהותית מהי חלופת האסדרה של מקצועות החשמל והחליטה כי מדיניות האסדרה הנדרשת תתבסס על שיפור ושדרוג מבנה הרישיונות הקיים, זאת בהתבסס שני עקרונות מרכזיים:

1.  איחוד רישיונות כפולים או מיותרים והורדת מספר סוגי הרישיונות הקיימים.

2.  התאמת מדרג הרישיונות לשינויים הצפויים במשק החשמל בשנים הקרובות, כמו גם לשינויים במבנה שוק העבודה בישראל באופן שיאפשר מתן מענה הולם לצרכי המשק הן מבחינת מספר בעלי הרישיון והן מבחינת הפעולות שיש לבצען.

 

בהתאם לסעיף 6(ד)(1) עד (3) לחוק כנוסחו בסעיף 4(2) לתיקון מס' 4 לחוק כאמור מוצע לתקן את התוספת לחוק ולקבוע בה מדרגי רישיונות חדשים. במסגרת שינוי זה מוצע להעלות את סמכויות בעלי הרישיון במדרגים הנמוכים ומתן רישיון ישיר, כאשר המשמעות הפרקטית היא שכל בוגר לימודי חשמל בארץ, יוכל להתחיל לעבוד בחשמל באופן מידי, ללא פיקוח, בזרם של עד 3*40 אמפר (95% מהמתקנים בארץ לעומת 55% עד היום). כמו כן, מוצע לבטל את המעבר המדורג בין רישיונות והורדת שנות ההתמחות הנדרשות ולתת סמכויות ביצוע עצמאיות באופן מיידי לבעלי רישיון בכל המדרגים ולהביא לקיצור דרמטי של שנות התמחות ארוכות.

 

כמו כן, במסגרת צו זה מוצע בין היתר לשנות את שמות רישיונות החשמלאים מסוג "חשמלאי-מעשי", "חשמלאי-מוסמך" ו-"חשמלאי-ראשי", ל-"חשמלאי-דרג 1", "חשמלאי דרג 2" ו"חשמלאי דרג 3" בהתאמה, זאת על מנת לשפר את ההבנה של הציבור לגבי קיומו של מדרג סמכויות, ידע וניסיון בין סוגי החשמלאים.

 

סעיף 1

מוצע לתקן את התוספת לחוק ולקבוע בה מדרגי רישיונות חדשים.

רישיון "חשמלאי מתמחה" –

מוצע לקבוע את התנאים לקבלת רישיון "חשמלאי מתמחה" ואת סמכויותיו. רישיון "חשמלאי מתמחה" הינו רישיון זמני לתקופה של שנתיים שיקבלו בוגרי הקורסים דרג 2 ודרג 3 (הנקראים כיום קורס חשמלאי מוסמך וקורס חשמלאי ראשי) לאחר סיום לימודיהם וישמשו אותם במהלך תקופת התמחותם. הרישיון ייתן לבוגרי הקורסים סמכות לבצע עבודות חשמל (למעט תכנון) באופן עצמאי במערכות חשמל בעוצמת זרם עד 40X3 אמפר (בדומה לחשמלאי דרג 1), וסמכות להתמחות בעבודות חשמל (בהתאם לקורס שאותו למד) תחת פיקוח (בביצוע) או אחריות (בתכנון) בהתאם לרישיון של המפקח או האחראי, בהתאמה.

כך, מוצע לקבוע כי בעל רישיון "חשמלאי מתמחה" יהיה רשאי לבצע עבודות חשמל במתקן חשמל בעל עצמת זרם עד 3*40 אמפר, במתח נמוך; לבצע  עבודות חשמל, למעט עריכת תכנית טכנית לביצוע, במתקן חשמל בעל עצמת זרם מעל 3*40 אמפר, במתח נמוך, כשבידו אישור פיקוח חתום; לערוך תכנית טכנית לביצוע במתקן חשמל בעל עצמת זרם מעל 3*40, במתח נמוך, כשהיא חתומה על ידי בעל רישיון הרשאי לתכנן עבודות חשמל במתקן זה.

 

רישיון "חשמלאי דרג 1" –

מוצע לבטל את הרישיון מסוג "חשמלאי עוזר" וכן מוצע לבטל את חובת ההתמחות של "חשמלאי דרג 1". רישיון החשמלאי עוזר משמש כיום בפועל כרישיון ביניים המיועד לחשמלאים מעשיים ומוסמכים בתקופת התמחות ראשונית. הלכה למעשה "משמעות" רישיון זה הינה כי לבוגרי קורס "חשמלאי מעשי" (שמשכו 516 ש"ל) אין ידע מעשי מספק לביצוע עבודות חשמל בהתאם לסמכותם ולפיכך נדרש פיקוח צמוד על עבודתם.

לאור העובדה, כי לדעת כל המומחים בתחום החשמל, לבוגרי קורס חשמלאי מעשי יש ידע מספק לביצוע עבודות התקנה ואחזקה של מערכות חשמל תלת פאזי עד 40 אמפר, הוחלט לבטל את רישיון החשמלאי עוזר ולאפשר לבוגרי קורס חשמלאי דרג 1 לקבל את רישיונם מיד בסיום הקורס, בכפוף לכך שהרישיון יינתן לביצוע עבודות התקנה ואחזקה מבלי הסמכות לתכנן, ובכפוף לעדכון ושדרוג הקורס המקצועי לחשמלאי דרג 1.

עוד מוצע לקבוע במסגרת הצו להרחיב את הסמכויות לבעלי רישיונו מסוג "דרג 1" כך שהם יוכלו גם לבצע עבודות התקנה ואחזקה במערכות של עד עד 40 X 3 אמפר, כלומר יוכלו לתת מענה לכ- 95% מהחיבורים במשק, דבר המהווה עלייה משמעותית ממדרג הסמכויות הקודם שאז יכל "חשמלאי מעשי" לתת מענה לכ- 50% מהמתקנים בלבד.

 

רישיון "חשמלאי דרג 2" –

מוצע להגדיל את הסמכויות הכלולות ברישיון דרג 2 מ-3X80 אמפר ל-3X100 אמפר, זאת לאור הרחבת סמכותו של חשמלאי דרג 1 לחיבורים של 40X 3 כאמור. יובהר כי צעד מעין זה אינו כרוך במסוכנות גבוהה יותר  שכן במערכות מתח נמוך, אין הבדל מהותי במסוכנות בין 80X3 אמפר ל-100X3  אמפר.

 

רישיון "חשמלאי דרג 3" -

מוצע לקבוע אפשרות למי שאינו בעל רישיון לעסוק בחשמל כלל ללמוד קורס דרג 3 ולקבל רישיון "חשמלאי דרג 3" באופן ישיר. בנוסף, מוצע כי גם בעלי רישיון דרג 2 יוכלו לשדרג את רישיונם לדרג 3 – בדומה לאפשרות שקיימת בידם במצב הקיים. יובהר כי פתיחת מסלול ישיר ללימודי דרג 3 כאמור בתוספת התמחות מובנית של שנתיים אינה מגדילה את המסוכנות. כמו כן, לאור כוונת המועצה לבטל את האפשרות של הנדסאי לקבל רישיון מקביל לרישיון חשמלאי מוסמך באופן מיידי ושל מהנדס לקבל רישיון מקביל לרישיון חשמלאי ראשי באופן מיידי (ראה להלן), צפויה ירידה משמעותית במספר בעלי רישיונות דרג 3 שמצטרפים למשק מדי שנה. לאור החשיבות של בעלי רישיונות דרג 3 במדרג החשמל, פתיחת מסלול ישיר של לימודי הכשרה מקצועית לדרג 3 בצירוף הורדה משמעותית של זמן ההתמחות לצורך קבלת רישיון זה לבעלי ההכשרה המתאימה,  אמור להגדיל את מספר בעלי הרישיונות ולפצות על ירידה זו תוך מתן אפשרות גם למי שאינו רוצה להיות הנדסאי או מהנדס להגיע לרישיון חשמל דרג 3 בצורה מהירה יותר תוך תכנון מסלול הקריירה מוקדם ככל הניתן.

 

רישיון "חשמלאי טכנאי"  -

מוצע לקבוע כי סמכויותיו של בעל רישיון זה ישארו כפי שהן קיימות כיום, קרי, ביצוע עבודות חשמל במתקן חשמל בעל עצמת זרם עד 3*400 אמפר, במתח נמוך; ביצוע עבודות חשמל במתקן חשמל בעל עצמת זרם מעל 3*400 אמפר, במתח נמוך, כשבידו אישור פיקוח חתום; עריכת תכנית טכנית לביצוע עבודות חשמל במתקן חשמל בעל עצמת זרם מעל 3*400 אמפר, במתח נמוך, כשהתכנית חתומה על ידי בעל רישיון הרשאי לתכנן עבודות חשמל במתקן זה.

רישיון "חשמלאי הנדסאי" ורישיון "חשמלאי מהנדס" -

מוצע לקבוע כי הנדסאים והמהנדסים יקבלו בשנתיים הראשונות לאחר הגשת הבקשה ושנתיים לאחר רישומם במרשם ההנדסאים ובפנקס המהנדסים בהתאמה רישיון חשמלאי מתמחה לתקופה של שנתיים, זאת משום שלדעת בעלי המקצוע בתחום הלימודים עצמם אינם מקנים להם ידע מעשי מספק לשמש כחשמלאים דרג 2 וחשמלאים דרג 3 בהתאמה. לפיכך, אומץ הפתרון במסגרתו, חשמלאים במדרגים הגבוהים יקבלו באופן ישיר ומיד בתום לימודיהם רישיון מתמחה במסגרתו יהיו רשאים לעבוד עצמאית במתח של עד 3X40 אמפר (לרבות תכנון) ותחת פיקוח בהתאם לדרג המפקח, זאת על מנת לאזן בין רמת המסוכנות הכרוכה בהמשך המצב הקיים לבין מתן אפשרות להנדסאים ומהנדסים למצות את כושר ההשתכרות שלהם במהלך תקופת ההתמחות.

בהקשר זה יובהר כי הדרישה לרישום ב"מדור חשמל" בפנקס המהנדסים או במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים משמעותה רישום לאחר מסלול לימודים בזרם חזק ומערכות הספק לקבלת תואר BSC או הנדסאי או טכנאי מוסמך. יובהר כי רישום במדורים אחרים כגון מדור אלקטרוניקה, חשמל ואלקטרוניקה וחשמל ומחשבים אינם נחשבים לעניין זה כרישום במדור חשמל.

רישיונות "בודקי חשמל" –

בודקי החשמל מהווים מרכיב מרכזי בהפחתת המסוכנות במשק החשמל בהיותם הגורם המקצועי האחרון המאשר הפעלה של מערכת חשמל לאחר התקנתה, שדרוגה או שיקומה. על כן, נדרשים בודקי החשמל לידע וניסיון מקצועי מעל ומעבר לזה של חשמלאים במדרגים הגבוהים, כך שיהיו בעלי סמכות מקצועית לביצוע הבדיקה, איתור תקלות ואי התאמות של המתקן לתקנות החשמל, ולדרוש תיקון הליקויים.

לאור העובדה שכיום דרישות הרישוי המפורטות בתקנות החשמל עוסקות אך ורק בהשכלת הרקע ובניסיון בעבודה כללית ולפיכך אינן מתאימות לצרכי הרישוי של הבודקים, מוצע לקבוע כי לצורך קבלת רישיון חשמלאי בודק יידרש תהליך התמחות כבודק וכן בחינת רישוי שתבחן את  הידע והניסיון של המועמד, בדומה לנוהל הקיים היום.

יובהר לגבי רישוי בודקים סוג 1, כי הדרישה בתקנות החשמל הקיימות היא כי בודק 1 יהיה בעל רישיון "חשמלאי טכנאי". עם זאת, לאור העלייה המשמעותית הצפויה בהיקפי הבדיקות של מערכות ומתקנים בעלי עוצמת זרם של עד  80 X 3 אמפר וכן הירידה הצפויה במספר בעלי רישיונות מסוג "חשמלאי טכנאי" מוצע לאפשר גם לבעלי רישיון חשמלאי דרג 3 לקבל רישיון בודק סוג 1 בכפוף למעבר מבחן רישוי. יחד עם זאת, בעלי רישיון חשמלאי דרג 3 ידרשו לצבירת ניסיון של 5 שנים (במקום של של שנתיים) לאור העובדה כי היקף ועומק ההכשרה התיאורטית שלהם שונים מאלה של מדרגי החשמל הגבוהים יותר והצורך לבצע התנסות מעמיקה יותר בטרם יוכלו לגשת לבחינת הרישוי.

עוד יובהר לגבי היקף סמכותם של בעלי רישיון בודק כי בתקנות הקיימות ישנה אי התאמה בין סמכויות הבדיקה של הבודק לבין סמכויותיו לעבוד בעבודות חשמל: כך, בודק 1 מוסמך לבדוק מערכות בעוצמת זרם של עד 80X3 אמפר בלבד, למרות שבודק 1 מחזיק גם ברישיון "חשמלאי טכנאי" הרשאי לבצע עבודות חשמל במתקנים בעוצמת זרם של עד 400 X 3 אמפר; בודק 2 רשאי לבדוק מערכות בעוצמת זרם של עד 250 X 3 אמפר למרות שבודק 2 מחזיק גם ברישיון "חשמלאי הנדסאי" הרשאי לבצע עבודות חשמל במתקנים בעוצמת זרם של עד 630X 3 אמפר.

במסגרת הצו מוצע אמנם שלא לשנות את גבול הסמכות של בודקים סוג 1, בעיקר משום המסוכנות בביצוע בדיקות מעל לעוצמת זרם זו למי שאינו בעל ההכשרה והמיומנות המתאימים לכך, ולהותיר את סמכות הבדיקה של בעלי רישיון אלו למתקנים ומערכות בעוצמת זרם של עד 80X3 אמפר. עם זאת, ביחס לבודקים 2 מוצע להעלות את היקף סמכותם של בעלי רישיונות חשמלאי בודק 2 מ- 3X250 ל- 3X400 אמפר, זאת בהתאם להמלצת המועצה, לנוכח הכשרתם המספקת של בעלי רישיון אלו והמיומנות אותה הם רוכשים במהלך שנות צבירת הניסיון שלהם. בנוסף, העלאת הסמכויות כאמור עשויה לאפשר לאותם בעלי רישיון מסוג "חשמלאי-הנדסאי" לממש את פוטנציאל רישיונם.

בהקשר זה יצוין כי בסעיף ההגדרות בצו מוצע להגדיר "דו"ח תוצאות בדיקה" כאישור חתום הנדרש על פי כל דין המעיד על תקינות מתקן חשמל ובטיחותו לצורך הצגתו לרשויות. בהקשר זה יובהר כי לא כל דו"ח מהווה דו"ח בדיקה, ועל כן, מוצע כי דו"ח על אישור תקינות או בדיקה המונפק על ידי מי שאיננו בעל רישיון "חשמלאי בודק" לצרכי תחזוקה או לצרכים פנימיים, יודגש על המסמך באופן בולט, שהדו"ח איננו מהווה דו"ח בדיקה כמשמעו על פי תקנות החשמל ועל פי צו זה.

 

רישיון "חשמלאי מכשירים" –

מוצע להחליף את רישיון חשמלאי שירות על סוגיו הקיים כיום, זאת בהתאם לעיקרון לפיו יינתן רישיון אחיד, שיאפשר לבעל הרישיון לבצע עבודות התקנה ואחזקה כולל "עבודות חשמל" במתקנים ומערכות שאינם מיועדים לייצור, חלוקה או אספקת חשמל (כגון מכשירי צריכה המשלבים חשמל ואלקטרוניקה או חשמל ומכניקה), וזאת אחרי השקע בלבד (לא כולל השקע עצמו) או הלוח הייעודי בלבד וזאת אך ורק לצורך חיבור המכשיר. כמו כן, מוצע כי שמו של רישיון זה יוחלף ל"חשמלאי מכשירים" כדי להדגיש את הסמכות הניתנת לבעל הרישיון ולמנוע אי הבנה בקרב ציבור מקבלי השירות.

 

 

"אישור פיקוח" ו"פיקוח" –

מוצע שבעלי רישיון חשמלאי יורשו לבצע עבודות חשמל מעל הסמכות של רישיונם, בתנאי שהם עובדים תחת פיקוחו והנחייתו של חשמלאי בעל רישיון הרשאי לבצע את העבודה ללא פיקוח, שלוקח אחריות על עבודתם. מאחר שהמפקח נדרש לחתום על אישור פיקוח, רשאי המפקח להפעיל שיקול דעת רחב האם להיות נוכח בעת עבודות החשמל, באיזה תדירות, ובאיזה מידה ההנחיות יפורטו, וזאת כי בכל מקרה המפקח נדרש לחתום על אישור הפיקוח המחיל עליו את האחריות לביצוע העבודה, וזאת עוד לפני תחילת העבודה.

עוד מוצע כי ככל שנדרש פיקוח בעבודות חשמל כאמור ובהתאם להוראות הצו, יחתום החשמלאי המפקח הרשאי לבצע את העבודות ללא פיקוח על מסמך "אישור פיקוח", שיעיד שהעבודה הספציפית אכן מתבצעת תחת פיקוחו, והחשמלאי המבצע יציג את המסמך ככל שיידרש, כך שהאישור יהווה הוכחה ומעין רישיון חשמל למבצע העבודה, לצרכי בקרה, אכיפה ואחריות. כמו כן, החתימה על המסמך תחייב את החשמלאי המפקח לבדוק ולקחת אחריות על עבודת החשמלאי המבצע, כך שייעשה על ידו פיקוח אמיתי ומהותי.

 

"מתח נמוך" – מוצע שמתח נמוך שביחס לעבודות בו נדרש רישיון יוגדר ככזה ששיעורו בפעולה עולה על 50 וולט, אך אינו עולה על 1000 וולט בין המוליכים. יובהר כי קיימים מתקנים בעלי "מתח נמוך מאוד" ששיעורו  בפעולה הינו פחות מ- 50 וולט בין המוליכים ואין בו סיכון בטיחותי, ועל כן, לא נדרש רישיון על מנת לבצע עבודות במתקנים אלו.

 

עריכת תכנית טכנית לביצוע – מוצע שעריכת תכנית טכנית לביצוע תכלול כל תכנון עבודות חשמל. התכנון כולל בין היתר הכנת תכנית למתקן חשמלי חדש או לעריכת שינוי יסודי במתקן חשמלי הכוללת חישובים מתמטיים לצורך בחירת הציוד לכל אורך האספקה בהתאם לעומסים הצפויים, ובכלל זה שטחי החתך של המוליכים, גודל המפסקים, בחירת סוג ההגנות וסוג ההארקות, מערכות פיקוד ובקרה ועוד. לעומת זאת, עריכת תכנית טכנית לביצוע לא תכלול עריכת סכימה חד-קווית להגשה לאישור חיבור. יודגש שבעל רישיון "חשמלאי דרג 1" רשאי לבצע עבודות חשמל למעט עריכת תכנית טכנית לביצוע, אך מאחר שעריכת תכנית טכנית לביצוע אינה כוללת עריכת סכימה חד קווית להגשה לאישור, הרי שחשמלאי דרג 1 יורשה לערוך סכימה חד קווית להגשה לאישור חיבור, כי פעולה זו איננה מורכבת ואיננה דורשת מיומנויות שאין לבעלי הרישיון הנ"ל, ככל פעולות התכנון האחרות הדורשות הכשרה ייעודית.

 

 

"תעודות שוות ערך" – מוצע לקבוע כי תעודה שוות ערך תתייחס לתעודות מטעם משרד העבודה או מטעם משרד החינוך המעידה כי בעל התעודה סיים לימודי חשמל במסגרת תכניות שאינן קיימות עוד. מטרת הסעיף היא לאפשר  לבוגרים

 

 

 

סעיף 2 –

מוצע לקבוע את סמכות המנהל להכיר בתעודה או בהכשרה ממוסד לימודים במדינת חוץ כעמידה בדרישות הכשרה ובבחינות הנדרשות לצורך קבלת רישיון דרג 1, דרג 2 או דרג 3, אם ראה שהיקף הלימודים ותוכנם תואמים לדרישות ההכשרה כאמור בטור ב' לטבלה. ברישיונות גבוהים יותר כגון רישיון מסוג חשמלאי-טכנאי, חשמלאי-הנדסאי וחשמלאי-מהנדס אין דרישה לתעודה או הכשרה אלא דרישה לרישום בפנקס מקצועי וצבירת ניסיון מעשי. על כן, ביחס לרישיונות אלו כאמור אין למנהל סמכות להכיר בתעודות ובהכשרות שנעשו במדינות חוץ לארץ. יחד עם זאת, מוצע לקבוע בסעיף 2(2) כי המנהל רשאי להכיר בניסיון שנצבר במדינת חוץ למשך תקופה שאורכה עד שני שליש בלבד מהניסיון הנדרש לצורך קבלת הרישיון המבוקש, כאשר שליש אחד לפחות מתוך תקופת הניסיון יבוצע בארץ. זאת, על מנת לאפשר למבקש הרישיון הכרות עם החוקים והתקנים המקומיים הייחודיים.

 

סעיף 3 –

מוצע לקבוע כי תקנות 37-38 וכן סעיפים 1-3 לתוספת לתקנות החשמל (רשיונות), התשמ"ה-1985 ימשיכו לחול עד למועד התקנת תקנות חדשות בהן יוסדרו הסדרים חדשים בכל הנוגע לגביית האגרה לצורך קבלת רישיון וחידושו, זאת על מנת לאפשר רציפות בגביית האגרות. יובהר כי סעיפים 1-3 לתוספת לתקנות מפרטים את גובה האגרות לקבלה או חידוש רישיון וכי למעט ביחס לרשיונות עוזר ומעשי בגינן נגבית כיום אגרה בסכום נמוך יותר, ביחס לרישיונות האחרים נגבית כיום אגרה בגובה אחיד.

כעת, מוצע כי ביחס לקבלה או חידוש רישיונות מסוג חשמלאי-מתמחה ודרג 1, שהם מקבילים לרישיון חשמלאי-מעשי,  תיגבה אגרה הקבועה בתוספת לתקנות ביחס לרישיון חשמלאי-מעשי. בגין קבלת או חידוש רישיון מסוגים שאינם חשמלאי-מתמחה או דרג 1 תיגבה אגרה בגובה יתר הרישיונות הקבועים בתוספת, שהיא כאמור בגובה אחיד.

 

סעיף 4 –

מוצע לקבוע הוראת מעבר על מנת לייצר רציפות עבור בעלי הרישיונות סופיים קיימים שרישיונם יומר בהתאם להוראת המעבר כאמור. יובהר כי בהתאם לתקנות הקיימות ישנו מדרג רישיונות, כאשר מי שהכשרתו הינה ברמה גבוהה יותר מקבל בסיום לימודיו רישיון מדרגה נמוכה יותר - שהוא רישיון ביניים. רישיונות אלו ניתנים לתקופה מסוימת שלאחריה, ובכפוף להוכחת צבירת הניסיון הנדרש, יהיה אותו אדם רשאי לקבל את הרישיון הגבוה יותר, התואם להכשרתו, ורישיון זה יהיה רישיונו הסופי. כך למשל, מי שסיים קורס "חשמלאי מוסמך" של האגף להכשרה מקצועית, יקבל בתום לימודיו רישיון מסוג" חשמלאי עוזר" (רישיון ביניים) למשך שנה, במהלכה יצבור את הניסיון הנדרש. בסוף שנה זו יהיה אותו אדם זכאי לקבל רישיון מסוג "חשמלאי-מעשי" (רישיון ביניים), ולאחר צבירת ניסיון של שנתיים נוספות יהיה אותו אדם זכאי לקבל רישיון מסוג "חשמלאי מוסמך" – שהינו הרישיון הסופי שאותו אדם יהיה זכאי לו בהתאם להכשרתו.

יודגש כי הרישיונות מסוג "חשמלאי-עוזר", "חשמלאי מסויג" ו"חשמלאי-שירות" על כל סוגיו יבוטלו בהתאם לצו זה. רישיונות מסוג "חשמלאי-עוזר", "חשמלאי-מסויג" ו"חשמלאי-שירות" יומרו לרישיונות החדשים הדומים ביותר מבחינת הסמכויות המוקנות לבעלי הרישיון. עם זאת, יובהר כי רישיונות מסוג "חשמלאי-מסויג" יומרו לרישיון "חשמלאי-מכשירים" כאמור, אך ורק בכפוף לעמידה בהצלחה בבחינה, זאת משום שבעלי רישיונות מסויגים רשאים לבצע עבודות חשמל במסגרת מקום עבודתם בלבד ועל כן הם עוסקים במתקן ספציפי זה או אחר. כמו כן, בעלי רישיונות אלו אינם בהכרח עוסקים במכשירים, ולכל הפחות אינם עוסקים בכל המכשירים. נוסף על כך, לעיתים, בעלי רישיונות אלה מלכתחילה לא הוכשרו באופן מספק על מנת לעסוק ולבצע עבודות חשמל בכל מכשיר ומכשיר. יחד עם זאת, מאחר ובעלי הרישיון הם לעיתים בעלי ניסיון רב בביצוע עבודות חשמל, מוצע לאפשר את המרת רישיונם לרישיון "חשמלאי-מכשירים" בכפוף להוכחת ניסיון זה וידע רלוונטי, דבר הנעשה באמצעות בחינה. לצורך כך תינתן תקופה משמעותית לצורך מתן הזדמנות לבעלי הרישיון האמורים לעבור את הבחינה ולהמיר בדרך זו את רישיונם, וכן גם לאפשר לאותם בעלי רישיון להשלים לימודים לצורך קבלת רישיון מדרגה גבוהה יותר.

 

סעיף 5 –

רישיון ביניים הוא רישיון אותו מקבל מבקש הרשיון לאחר סיום הכשרתו או לימודיו הרלוונטיים  לרישיון וזאת טרם צבירת הניסיון הנדרש לצורך קבלת הרישיון הסופי אותו יהיה זכאי לקבל בתום תקופת צבירת הניסיון כאמור. מוצע לקבוע הוראת מעבר על מנת לייצר רציפות עבור בעלי רישיונות הביניים הקיימים שרישיונם יומר בהתאם להוראת המעבר כמפורט כדלקמן:

רישיון חשמלאי-עוזר שניתן לפני תחילתו של צו זה על סמך תעודה המעידה על כך שסיים קורס חשמלאי-מעשי של האגף להכשרה מקצועית או על סמך תעודת הסמכה טכנולוגית במגמה לחשמל עם 3 יחידות במקצוע "מערכות פיקוד ובקרה" לפי תכנית לימודים של משרד החינוך, יומר לרישיון חשמלאי-דרג 1.

רישיון חשמלאי-עוזר או חשמלאי-מעשי שניתן לפני תחילתו של צו זה על סמך תעודה המעידה על כך שסיים קורס חשמלאי-מוסמך של האגף להכשרה מקצועית, על סמך תעודת הסמכה טכנולוגית במגמה לחשמל עם 5 יחידות במקצוע "מערכות פיקוד ובקרה" לפי תכנית לימודים של משרד החינוך או על סמך רישום כטכנאי מוסמך במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים בענף חשמל ומדור חשמל, יומר לרישיון חשמלאי-מתמחה.

רישיון חשמלאי-מוסמך שניתן לפני תחילתו של צו זה על סמך רישום כטכנאי מוסמך או כהנדסאי במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים בענף  חשמל ומדור חשמל, יומר לרישיון חשמלאי-דרג 2.

רישיון חשמלאי-ראשי שניתן לפני תחילתו של צו זה על סמך רישום כטכנאי מוסמך או כהנדסאי במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים בענף חשמל ומדור חשמל, או כמהנדס הרשום בפנקס המהנדסים בענף חשמל ומדור חשמל יומר לרישיון חשמלאי-דרג 3 בכפוף לכל דין.

 

סעיף 6 –

מוצע לקבוע הוראת מעבר גם לבעלי הכשרה קודמת שטרם הגישו בקשה לקבלת רישיון אך הינם עומדים בתנאים לקבלת הרישיון ערב הצו.

 

סעיף 7 – 

מוצע לקבוע כי תקופת תוקף הרישיון שהומר בהתאם לאחת מהוראות סעיפים 4, 5 ו- 6 יהיה עד למועד פקיעת הרישיון כפי שצוין על גביו טרם המרתו, זאת על מנת לייצר המשכיות במסגרת המעבר ממדרג הרישיונות הישן למדרג הרישיונות החדש וכן על מנת למנוע מצב של תשלום כפל אגרה.

 

סעיף 8 –

כחלק מהצורך לייצר רציפות והמשכיות במעבר ממדרג הרישיונות הישן למדרג הרישיונות החדש אף מוצע להכיר בניסיון שנצבר לבעלי רישיונות מהמדרג הישן טרם כניסת הצו לתוקף. כך, מוצע לקבוע כי ניסיון בעבודה כבעל רישיון חשמלאי עוזר טרם כניסת הצו לתוקף יראו אותו כבעל ניסיון בעבודה כבעל רישיון חשמלאי דרג 1, בהתאם להוראות טור ב' בטבלה שבתוספת. כמו כן, מוצע לקבוע כי ניסיון בעבודה כבעל רישיון חשמלאי-מעשי, חשמלאי-מוסמך, חשמלאי-ראשי, חשמלאי-בכיר, חשמלאי-טכנאי, חשמלאי-הנדסאי טרם כניסת הצו יראו אותו כבעל ניסיון בעבודה כבעל רישיון חשמלאי מתמחה, בהתאם להוראות טור ב' בטבלה שבתוספת.

 

סעיף 9 – 

מוצע לקבוע כי בחינות הרישוי יהיו בכתב בתחומים בטיחות חשמל, תקנות ונושא תקנים וספרות טכנית הנוגעים לעבודות חשמל. מוצע כי מתכונת הבחינה תכלול שאלות שעל הנבחן להשיב עליהן תשובה מפורטת, בחירת תשובה נכונה מתוך סדרת תשובות או שילוב של שניהם, וכן בחינה מעשית. עוד מוצע לקבוע כי נבחן שנכשל בבחינה, רשאי לשוב ולהיבחן במועד הבחינה הבא אחריה; ככל שנכשל נבחן שלוש פעמים בבחינה הוא לא יהיה זכאי לשוב ולהיבחן, אלא לאחר שחלפו עשרים וארבעה חודשים ממועד הבחינה האחרונה שהשתתף בה, זאת על מנת להקנות לו תקופה מספקת לצבירת הניסיון של שנתיים מחדש.

מוצע לקבוע כי נבחן שנכשל בבחינה רשאי להגיש בקשה לצפות בבחינה שביצע לא יאוחר מ- 10 ימי עבודה מיום פרסום תוצאות הבחינה. כמו כן, מוצע לקבוע כי נבחן שנכשל בבחינה רשאי, בדרך שהורה המנהל, להגיש ערעור על תוצאות הבחינה לא יאוחר מ- 10 ימי עבודה מיום פרסום תוצאות הבחינה.

 

סעיף 10 –

מוצע לקבוע כי תחילתו של צו זה יהיה שנתיים מיום פרסומו על מנת לאפשר תקופת התארגנות, בין היתר הכנת המערכות המחשוב, והחלת הוראת מעבר.