תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 4

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 4

ה. נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 4

תזכיר חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס'...)(פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ג–2023. 5

1.  תיקון סעיף 2ב. 5

2.  הוספת סעיף 2ג 5

3.  תיקון סעיף 3. 8

4.  הוספת סעיף 5ג 8

5.  הוספת תוספות רביעית וחמישית. 8

"תוספת רביעית. 8

(סעיף 2ג(א)) 8

6.  תחילה. 8

7.  עדכון תוספות. 8

דברי הסבר. 9

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס'...)(פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ג–2023

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרת החוק המוצע הינה לאפשר לאנשים המשלמים קנסות או סוגי תשלומים אחרים למרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (להלן – המרכז לגביית קנסות) לשלם אותם בתשלומים, וזאת עוד בטרם שתשלומים אלו הופכים לחובות.

הצורך בחוק המוצע  כיום, בהתאם לסעיף 2ב לחוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) מוסמך המרכז לגביית קנסות ביחס לסוגי חיובים שאישר שר המשפטים לקבל את התשלום בעבורם גם בתוך התקופה לתשלום ובטרם הפך התשלום לחוב (להלן – תקופת טרום חוב). זאת, במטרה לאפשר לגופים המעבירים את חובותיהם לגבייה במרכז לגביית קנסות להיעזר בשירותי המרכז כדי לקבל תשלומים במקום לנהל מערכת תשלומים נפרדת מטעמם. אם חלף המועד לתשלום והאדם טרם שילם, אז יהפוך החיוב לחוב וייגבה במרכז לגביית קנסות בהתאם לחוק. במסגרת הליכי הגבייה של המרכז בתקופת טרום החוב, עלה הצורך לפרוס את החיובים לתשלום בשיעורים. אולם, בשונה מהסמכות הנתונה למרכז לפרוס חובות לתשלומים בסעיף 5ב לחוק, אין למרכז סמכות לפרוס קנסות או תשלומים אחרים בשלב טרום הגבייה. התוצאה הינה שאנשים המבקשים לשלם את החיוב שנקבע להם בתשלומים צריכים להמתין שהתשלום יהפוך לחוב על מנת שהמרכז יוכל לפרוס את החוב. במטרה לתת מענה לקושי שהתעורר, מוצע לקבוע בחוק שכל אדם שגובה חובו הוא עד 50 אלף שקלים חדשים המשלם למרכז לגביית קנסות בתקופת טרום החוב יהיה רשאי לבצע פריסה חד פעמית של החיוב לתשלומים. פריסה זו תינתן באופן אוטומטי וממוחשב, לפי הטבלה המפורטת בתוספת החמישית לתזכיר המוצע ובלבד שמבקש הפריסה עומד בתנאים הקבועים בתזכיר החוק. הגורמים המפורטים בתוספת הרביעית יהיו רשאים להגיש בקשת פריסה לתשלומים בכתב.

תיקון נוסף המוצע במסגרת תזכיר החוק הינו הוספת הסמכה למנהל המרכז לגבית קנסות לקבוע כללים לעניין פטור מתשלום תוספת פיגורים. כיום קבועה למנהל המרכז סמכות לקבוע כללים לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב בסעיף 5ב לחוק המרכז. מאחר שבמרבית הבקשות שמוגשות על ידי החייבים מצויה בקשה גם לפריסה של החוב וגם להפחתת תוספת הפיגורים, מוצע לקבוע הסמכה למנהל המרכז לגבש כללים גם להפחתת תוספות פיגורים כדי שניתן יהיה לגבש מערכת כללים אחת קוהרנטית לפריסת חוב, דחיית המועד לתשלומו וגם הפחתה של תוספת הפיגורים.

 

עיקרי החוק המוצע

עיקר 1: מתן אפשרות לאדם שיש לו חוב מסוים לתשלום, בגובה של עד 50 אלף שקלים חדשים וטרם חלף המועד האחרון לתשלומו, לפרוס את החיוב לתשלומים באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה בהתאם למדרג הקבוע בתוספת הרביעית. ההסדר המוצע לא יחול לגבי חוב בשל הטלת עיצום כספי, מאחר שיש בו כדי לפגוע בתכליתו של אמצעי אכיפה זה. מודל העיצומים הכספיים גובש כמודל חלופי לאכיפה פלילית, ביחס להפרות של הוראות רגולציה החלות על ציבור מפוקח, הכפוף לרגולציה זו. עיצום כספי הוא אמצעי אכיפה כלכלי, כאשר הטלת הסנקציה הכלכלית על ידי הרגולטור נועדה למנוע "הפרה יעילה" של הגורם המפוקח. קרי – הטלת הסנקציה הכספית, לרבות חובת התשלום המיידי שלה, מהווה אמצעי אכיפה יעיל, מיידי ואפקטיבי, שמטרתו להרתיע את הגורם המפוקח מביצוע הפרות, לעתים קרובות בעקבות תחשיב כלכלי של המפר, על פיו משתלם לו יותר לבצע הפרה מאשר לקיים את הוראות הדין. על פי מודל העיצום הכספי, הקבוע בתבנית החקיקה המקובלת לעניין זה – על המפר לשלם את העיצום הכספי באופן מיידי, ובמקרים מסויימים ניתנה לממונה הסמכות לפרוס את תשלום העיצום הכספי לעד 12 תשלומים חודשיים. לפיכך, רידוד של האמצעי באמצעות פריסתו באופן המוצע לפרק זמן ממושך יותר, ללא "מחיר" של ריבית והצמדה – על פניו פוגעת באופן ממשי במאפיינים היסודיים ביותר של המודל. דחייה משמעותית כל כך של מועד התשלום של העיצום הכספי עשויה לשנות באופן משמעותי את התחשיב הכלכלי בכל הנוגע לכדאיות ההפרה ולחומרת הסנקציה, ופוגעת במאפיין החשוב ביותר של מודל האכיפה המינהלית – היעילות והמיידיות. עוד יצויין כי  במסגרת הצעת חוק המסגרת הנוגע לעיצומים כספיים המקודם על יד משרד המשפטים, מוצע הסדר אחר בנוגע לאפשרות פריסתם של עיצומים כספיים.

 

מוצע לקבוע מספר תנאים לביצוע הפריסה: ביצוע הליך פריסה לפחות 7 ימים קאלנדריים לפני חלוף המועד האחרון לתשלום, באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה (להלן- אתר הרשות); פירוט מספר התשלומים הרצוי; וכן ציון מספר הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני של החייב. עם ביצוע הפריסה באתר הרשות, תיפתחנה למשלם מספר אפשרויות תשלום: בכרטיס האשראי באתר הרשות; בהוראת קבע; או תשלום שובר בבנק הדואר.

את התשלומים יש לבצע ברציפות מידי חודש בחודשו במועד שננקב על ידי המשלם, כאשר איחור בתשלום העולה על  30 ימים ממועד התשלום החודשי ייחשב כהפרת ההסדר. כניסה להסדר תשלומים מאפשרת תשלומו של החיוב בתשלומים מבלי שיתווספו לחוב תוספת פיגור או הפרשי הצמדה וריבית. עוד מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לבצע פריסה בשלב טרום חוב, רק פעם אחת. לבסוף יובהר, שככל שמדובר בקנס, בקשת החייב לפרוס את החוב לתשלומים תהווה, כאילו הודה באשמה בפני בית משפט זאת בדומה להוראה הקיימת היום בסעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 לפיה שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. מאחר ונראה כי הפריסה המוצעת תדרבן חייבים לשלם את החוב, מוצע להחיל את המוצע בתזכיר זה גם על חוב לטובת נפגעי עבירה.

 

ההסדר המוצע מתייחס לכל חוב מסוים שטרם חלף המועד לתשלומו, ואין בו כדי הסדר חובות כללי של חובות שטרם חלף המועד לתשלומם. על המשלם שהוטלו עליו מספר חובות לתשלום והמבקש לפרוס את כל אחד מחובותיו שטרם חלף המועד לתשלומם לדאוג לבצע פריסה ביחס לכל חוב שטרם חלף מועד תשלומו, בנפרד.

 

עיקר 2: הסמכת שר המשפטים לקבוע כי ההסדר העיקרי המעוגן בתזכיר זה כפי שהוא מוצע בסעיף 2ג, שעניינו פריסת חיובים לתשלומים באופן אוטומטי, לא יחול על תשלומים שעצם תשלומם מהווה תנאי לקבלת שירות, אישור או רישיון. כך למשל, במקרים מסויימים אדם מחוייב בתשלום אגרת מקצוע בטרם קבלת או הארכת רישיונו במקצוע בו הוא עוסק. אחד התנאים להארכת או קבלת הרישיון הינו תשלום מלוא האגרה עד למועד שנקבע. במקרה כזה, פריסה אוטומטית של התשלום למספר תשלומים עלולה לפגוע בתכלית התנאי שכן התוצאה תהיה שבמועד ארכת או קבלת הרישיון  טרם שולם מלוא סכום האגרה. לפיכך, על מנת להעניק למרכז את האפשרות לגבות תשלומים מסוג זה גם בשלב טרום החוב תוך שמירה על עמידה בתנאי המחייב תשלום מלא עד למועד שנקבע, מוצע להעניק לשר המשפטים סמכות להחריג תשלומים מסויימים מתחולת ההסדר של פריסת התשלומים האוטומטית. החרגה זו תעשה באותם מקרים שבהם תשלום מלא מהווה תנאי למתן שירות, אישור או רישיון. במקרה כזה, יכול אדם לשלם את החוב בתשלומים באמצעות ההסדרים הקיימים לכל אדם מול חברות האשראי.

 

עיקר 3: הסמכה של מנהל המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות לקבוע כללים להפחתת תוספות פיגורים ביחס לחובות שחלף המועד לתשלומם. כיום קבועה למנהל המרכז סמכות לקבוע כללים במסגרת סעיף 5ב לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב. במסגרת הניסיון של המרכז, לקבוע כללים ומאחר ובמרבית הבקשות שמוגשות על ידי החייבים מצויה בקשה גם לפריסה של החוב וגם להפחתת תוספת הפיגורים, מוצע לקבוע הסמכה למנהל המרכז לגבש כללים גם להפחתת תוספות פיגורים כדי שניתן יהיה לגבש מערכת כללים קוהרנטית לפריסה דחייה וגם הפחתה.

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

תזכיר החוק חל על כל האנשים אשר חייבים בתשלום קנסות או תשלומים אחרים ואלו נגבים במרכז לגביית קנסות כבר בשלב טרום החוב (כלומר בטרם שחלף המועד לתשלום). ההצעה מעניקה לאנשים אלו אפשרות לפרוס את החוב שלהם לתשלומים.

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס'...)(פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ג–2023

 

 

דברי הסבר

כללי מטרת החוק המוצע הינה לאפשר לאנשים המשלמים קנסות או סוגי תשלומים אחרים למרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (להלן – המרכז לגביית קנסות) לשלם אותם בתשלומים, וזאת עוד בטרם שתשלומים אלו הופכים לחובות. כיום, בהתאם לסעיף 2ב לחוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) מוסמך המרכז לגביית קנסות ביחס לסוגי חיובים שאישר שר המשפטים לקבל את התשלום בעבורם גם בתוך התקופה לתשלום ובטרם הפך התשלום לחוב (להלן – תקופת טרום חוב). זאת, במטרה לאפשר לגופים המעבירים את חובותיהם לגבייה במרכז לגביית קנסות להיעזר בשירותי המרכז כדי לקבל תשלומים במקום לנהל מערכת תשלומים נפרדת מטעמם. אם חלף המועד לתשלום והאדם טרם שילם, אז יהפוך החיוב לחוב וייגבה במרכז לגביית קנסות בהתאם לחוק. במסגרת הליכי הגבייה של המרכז בתקופת טרום החוב, עלה הצורך לפרוס את החיובים לתשלום בשיעורים. אולם, בשונה מהסמכות הנתונה למרכז לפרוס חובות לתשלומים בסעיף 5ב לחוק, אין למרכז סמכות לפרוס קנסות או תשלומים אחרים בשלב טרום הגבייה. התוצאה הינה שאנשים המבקשים לשלם את החיוב שנקבע להם בתשלומים צריכים להמתין שהתשלום יהפוך לחוב על מנת שהמרכז יוכל לפרוס את החוב. במטרה לתת מענה לקושי שהתעורר, מוצע לקבוע בחוק שכל אדם שגובה חובו הוא עד 50 אלף שקלים חדשים המשלם למרכז לגביית קנסות בתקופת טרום חוב יהיה רשאי לבצע פריסה חד פעמית של החיוב לתשלומים. פריסה זו תינתן באופן אוטומטי וממוחשב, לפי הטבלה המפורטת בתוספת הרביעית לתזכיר המוצע ובלבד שמבקש הפריסה עומד בתנאים הקבועים בתזכיר החוק. הגורמים המפורטים בתוספת החמישית יהיו רשאים להגיש בקשת פריסה לתשלומים בכתב.

תיקון נוסף המוצע במסגרת תזכיר החוק הינו הוספת הסמכה למנהל המרכז לגביית קנסות לקבוע כללים לעניין פטור מתשלום תוספת פיגורים. כיום קבועה למנהל המרכז סמכות לקבוע כללים לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב בסעיף 5ב לחוק המרכז. מאחר שבמרבית הבקשות שמוגשות על ידי החייבים מצויה בקשה גם לפריסה של החוב וגם להפחתת תוספת הפיגורים, מוצע לקבוע הסמכה למנהל המרכז לגבש כללים גם להפחתת תוספות פיגורים כדי שניתן יהיה לגבש מערכת כללים אחת קוהרנטית לפריסת חוב, דחיית המועד לתשלומו וגם הפחתה של תוספת הפיגורים.

 

 

לסעיף 1 ההסדר המוצע במסגרת התזכיר, מאפשר בעת שהמרכז גובה תשלומים בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומם, לפרוס אותם בהתאם לפריסה המוצעת בתוספת הרביעית. יחד עם זאת, נמצא כי קיימים סוגי תשלומים, כגון תשלומים המהווים תנאי לביצוע פעולות עבורן מבוצע התשלום, שלא נכון יהיה לאפשר את פריסתם לתשלומים. תשלומים כאמור יכולים להיות למשל תשלומים על רשיונות מקצוע, או אגרות שהן תנאי לשירות, ועל כן נדרש תשלומם המלא, טרם שנשלח הרישיון או שניתן השירות. מובן שבמקרים כאלה, יכול האדם לשלם בתשלומים באמצעות הסדרים קיימים מול חברות האשראי. בהתאם למוצע, שר המשפטים רשאי, במסגרת האישור הנדרש לפי סעיף 2ב לחוק, לקבוע כי ההסדר של פריסת תשלומים המוצע בסעיף 2ג לא יחול על אותו סוג תשלום אם שוכנע כי תשלום של מלוא סכום התשלום מהווה תנאי לביצוע הפעולה שעבורה בוצע התשלום.

 

לסעיף 2 במסגרת הסעיף מוצע לעגן את הסדר הפריסה לתשלומים של חובות שטרם חלף המועד לתשלומם.

בסעיף קטן (א) מוצע להסדיר כי הסדר התשלומים יחול על חובות שאינם עולים על 50,000 ₪, ובלבד שלא מדובר בעיצומים כספיים. ההסדר המוצע לא יחול לגבי חוב בשל הטלת עיצום כספי, מאחר שיש בו כדי לפגוע בתכליתו של אמצעי אכיפה זה. מודל העיצומים הכספיים גובש כמודל חלופי לאכיפה פלילית, ביחס להפרות של הוראות רגולציה החלות על ציבור מפוקח, הכפוף לרגולציה זו. עיצום כספי הוא אמצעי אכיפה כלכלי, כאשר הטלת הסנקציה הכלכלית על ידי הרגולטור נועדה למנוע "הפרה יעילה". קרי – הטלת הסנקציה הכספית, לרבות חובת התשלום המיידי שלה, מהווה אמצעי אכיפה יעיל, מיידי ואפקטיבי, שמטרתו להרתיע את הגורם המפוקח מביצוע הפרות, לעתים קרובות בעקבות תחשיב כלכלי של המפר, על פיו משתלם לו יותר לבצע הפרה מאשר לקיים את הוראות הדין. על פי מודל העיצום הכספי, הקבוע בתבנית החקיקה המקובלת לעניין זה – על המפר לשלם את העיצום הכספי באופן מיידי, ובמקרים מסויימים ניתנה לממונה הסמכות לפרוס את תשלום העיצום הכספי לעד 12 תשלומים חודשיים. לפיכך, רידוד של האמצעי באמצעות פריסתו באופן המוצע לפרק זמן ממושך יותר, ללא "מחיר" של ריבית והצמדה – על פניו פוגעת באופן ממשי במאפיינים היסודיים ביותר של המודל. דחייה משמעותית כל כך של מועד התשלום של העיצום הכספי עשויה לשנות באופן משמעותי את התחשיב הכלכלי בכל הנוגע לכדאיות ההפרה ולחומרת הסנקציה, ופוגעת במאפיין החשוב ביותר של מודל האכיפה המינהלית – היעילות והמיידיות. עוד יצויין כי  במסגרת הצעת חוק המסגרת הנוגע לעיצומים כספיים המקודם על יד משרד המשפטים, מוצע הסדר אחר בנוגע לאפשרות פריסתם של עיצומים כספיים.

הסדר התשלומים יהיה לפי המפורט בתוספת הרביעית ובלבד שהחייב מבצע פריסה לתשלומים באמצעות אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה עד 7 ימים בטרם חלוף המועד האחרון לתשלום החוב. בעת ביצוע פריסת התשלומים, יפרט החייב, את סכום התשלום החודשי שהוא מבקש לשלם, ובלבד שסכום התשלום שציין לא יפחת מסכום התשלום החודשי המזערי ההנקוב בתוספת הרביעית. על החייב לבחור יום קבוע בחודש לתשלום החודשי, מתוך רשימת המועדים שיקבע מנהל המרכז לגביית קנסות  ויפרסם ברשומות.  מנהל המרכז יפרסם בין שלושה לארבעה מועדי תשלום, בהתאם למקובל במשק ( ה- 2 לחודש, ה- 10 לחודש, וה- 30 בו למשל). על החייב לפרט בעת ביצוע הפריסה את מספר הטלפון הנייד וכתובת הדואר האלקטרוני שבאמצעותם ניתן ליצור עמו קשר.

 

בסעיף קטן (ב) מוצע להסדיר חריגים לכלל לפיו פריסת החוב לתשלוים תבוצע באמצעות אתר האינטרנט, ביחס לאותן אוכלוסיות המפורטות בתוספת החמישית, אשר עשויות להיתקל בקושי לבצע פעולות באמצעות האינטרנט כגון אסירים אשר אין להם נגישות לרשת האינטרנט, בשל היותם מוחזקים במשמורת. מוצע להחריג מהכלל גם חייבים שגילם מעל גיל 70 מכיוון שאוכלוסיית גיל זו מאופיינת באוריינות דיגיטלית נמוכה יותר. ביחס לאוכלוסיות המפורטות בתוספת החמישית מוצע לקבוע כי יתאפשר להם לפרוס את החוב לתשלומים לפי התוספת הרביעית באמצעות בקשה בכתב, ובלבד שהחייב שלח את הבקשה עד 10 ימים לפני המועד האחרון לתשלום. בבקשה זו יהיה על החייב לציין, בין היתר, את הדרכים ליצירת קשר אפקטיבי ויעיל עימו.

 

בסעיף קטן (ג) מובהר כי על החייב לשלם את התשלומים החודשיים ברציפות מדי חודש בחודשו ביום התשלום אשר בחר. יחד עם זאת תשלום שיבוצע בתוך שלושים ימים מיום התשלום יראו אותו כתשלום במועד. אם החייב שילם אחרי שחלפו 30 ימים הוא ייחשב כמי שהפר את הסדר התשלומים. הוראה זו נקבעה בדומה להגדרת "תשלום במועד" הקיימת בהוראות חייב משלם לפי הוראות לתשלום בשיעורים הקבועות בסעיפים 69ב2 ואילך בסימן ב' לפרק ז' בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967. על פי ההגדרה הקבועה בפרק "חייב משלם" "תשלום במועד" – תשלום בתוך 30 ימים מהמועד שבו נדרש החייב לשלם את התשלום.

 

בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי במקרה שבו החוב הוא בגין קנס, בקשת החייב לפרוס את החוב לתשלומים יראו אותה כאילו הודה באשמה בפני בית משפט. זאת, בדומה להוראה הקיימת היום בסעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 לפיה שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו.

 

בסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי לחייב המשלם את התשלומים החודשיים בהתאם להוראות סעיף זה, לא ייווספו על החוב, תוספות פיגור או הפרשי הצמדה וריבית, ולא תישלחנה דרישות תשלום לפי סעיף 5 לחוק. יובהר כי הוראה זו תחול גם כשמדובר בחוב פיצוי כמשמעותו בפרט (6) להגדרת חוב בחוק.

 

בסעיף קטן (ו) מוצע להבהיר כי פריסה אוטומטית באתר האינטרנט בתקופת טרום חוב  בהתאם למתווה בתוספת הרביעית, או פריסה של אוכלוסיה לפי התוספת החמישית באמצעות פניה בכתב, היא פריסה חד פעמית. מובן כי אם קיימות לחייב נסיבות מיוחדות בשלן הוא רוצה לבקש פריסה מסוג אחר, או מבקש לשנות מההסדר המעוגן בתוספת הרביעית, הוא רשאי כפי שהוא רשאי גם היום לפנות בכתב למנהל המרכז לגביית קנסות.

 

בסעיף קטן (ז) מוצע להסדיר את תוצאות אי העמידה בתשלום שמשמעותה, ביטול הסדר הפריסה והעמדת החוב לפירעון מיידי. במקרה כזה תיצברנה על יתרת החוב שלא שולמה תוספות פיגור או הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועד שנקבע לתשלום.

לצורך ההמחשה: בחוב, שהמועד הקובע לתשלום 1.6.23. אדם הגיש בקשה לפריסת תשלומים  ב 20.5.23 וביקש לשלם כל 10 לחודש. שלושה  תרחישים:

א.    לא שילם כלל- יחזור המועד לתשלום למועד המקורי של של 1.6.23;

ב.     שילם  במועד הגשת הבקשה תשלום ראשון (כלומר שילם ב 20.5.23), המועד הבא לתשלום הוא 10.6.23.  החייב לא שילמו. המרכז יראה בתשלום של 20.5.23 כאילו שילם את המועד של 10.6.23  ועל כן המרכז יעקוב האם  התשלום של 10.7.23 שולם. אם עד המועד של 10.8.23 הוא לא שולם, יראו באותו אדם, כמי שלא עמד בהסדר והמועד הקובע יהיה 10.7.23 וממנו יתווספו תוספת פיגור /הפרשי הצמדה וריבית.

ג.     תרחיש כללי לאורך כל התקופה- שילם תשלום ב 10.6, אך לא שילם ב 10.7. מחכים עד 10.8 כדי לבדוק אם שילם אם לא שילם רואים את המועד הקובע  כ 10.7.23 וממועד זה יתווספו תוספת פיגור /הפרשי הצמדה וריבית.

 

בסעיף קטן (ח) מוצע לקבוע הוראה לעניין תחולת סעיף 5 בעניין המצאת דרישת התשלום על חייב שפרס את חובו לתשלומים.  סעיף 5 קובע כי "לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב ובה יצויין המועד שבו על החייב לשלם את החוב; לא שילם החייב את החוב, תישלח לו דרישה נוספת שתומצא בדרך הקבועה בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (בסעיף זה – דרישת תשלום נוספת)." מכיוון שבמקרה של חייב אשר ביצע פריסה בהתאם למוצע בתזכיר זה, אין צורך ביידוע ראשוני של החייב בדבר קיומו של החוב, תישלח אך ורק הדרישה הנוספת לתשלום החוב לפי פרטי הקשר אשר מסר החייב בעת פריסת החוב לתשלומים. שליחת דרישת התשלום באמצעות אמצעי הקשר שמסר החייב יראו בה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה וזאת שלושה ימים מיום שליחתה, אלא אםאם הוכיח הנמען שלא קיבל את הדרישה הנוספת מסיבות שאינן תלויות בו.

 

בסעיף קטן (ט) מוצע לקבוע כי גם אם נקבעה במסגרת גזר הדין או במסגרת החלטת הגורם משית התשלום, פריסה תשלומים, יהיה רשאי מנהל המרכז, לקבוע הסדר אחר מזה שנקבע, אם מצא כי חל שינוי בנסיבות אשר יש בו כדי להשפיע על יכולתו של החייב לשלם את החוב. יובהר כי מדובר במצב שבו, אדם שמשלם את ההסדר שנקבע בגזר הדין, או בהחלטת הגורם משית התשלום, במשך תקופה משמעותית, מבקש בשל שינוי מהותי בנסיבות, לשנות את ההסדר שנקבע. רק במקרה כזה, ועל אף שנקבע הסדר בגזר הדין או בהחלטת הגורם משית החיוב יוכל מנהל המרכז לתת הסדר תשלומים. במקרה כזה, הסדר התשלומים שייקבע אינו חייב להיות לפי המתווה הקיים בתוספת הרביעית. יובהר, כי מטרת סעיף קטן זה לעגן בחקיקה את המצב המשפטי הנוהג כבר היום.

 

בסעיף קטן (י) מוצע להסדיר את סמכות מנהל המרכז לבטל הסדר לפי הוראות הסעיף במקרים בהם מצא כי:

(א)   קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום;

(ב)   קיים חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ;

הסדר זה יאפשר גם לנפגעי עבירה לפנות למנהל המרכז ולטעון כי יש לבטל את ההסדר בשל חשש להברחת נכסים.

 

לסעיף 3 מוצע להבהיר שתשלומים שמבצע חייב בתקופת טרום חוב, לרבות במסגרת פריסת תשלומים לפי סעיף 2ג, נזקפים לטובת התשלום ולא נזקפים לפי סדר הזקיפה הקבוע בסעיף 3(ד) לחוק. ההבהרה מעגנת את המצב הקיים ביחס לתשלום חובות בטרם חלוף המועד לתשלומם. סדר הסקיפה המפורט בסעיף 3(ד) חל רק ביחס לחובות שחלף המועד לתשלומם.

 

לסעיף 4 מוצע לקבוע סמכות למנהל המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות לקבוע כללים להפחתת תוספות פיגורים ביחס לחובות שחלף המועד לתשלומם. כיום קבועה למנהל המרכז סמכות לקבוע כללים במסגרת סעיף 5ב לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב. במסגרת  הניסיון של המרכז בקביעת כללים ומאחר ובמרבית הבקשות שמוגשות על ידי החייבים מצויה בקשה גם לפריסה של החוב וגם להפחתת תוספת הפיגורים, מוצע לקבוע הסמכה למנהל המרכז לגבש כללים גם להפחתת תוספות פיגורים כדי שניתן יהיה לגבש מערכת כללים קוהרנטית לפריסה דחייה וגם הפחתה.