בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961[1] (להלן- החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הוראת שעה

1.  

לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופת הזכאות, יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973[2] (להלן - התקנות העיקריות) -

(1) בתקנה 1 -

(א)  במקום ההגדרה "שווי של נזק עקיף" נאמר:

"אזור מיוחד"- כל אחד מאלה, אשר מוכרז בזה יישוב ספר בתקופת הזכאות:

(1) אזור שבמרחק של בין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, או ביישוב מהיישובים המפורטים בתוספת הראשונה;

(2) אזור שבמרחק של בין 7 ל-40 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;

"הוראה על סגירת מוסד חינוך" – הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופת הזכאות;

"חוק מיסוי מקרקעין"- חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963[3];

"חוק מס ערך מוסף"- חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[4];

"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שמתקיימים בו שני אלה:

(1) עיקר הכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא הייתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[5], מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן – תמיכות ותרומות);

(2) עיקר הכנסתו בשנת המס 2022 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות הייתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;

"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט כל אחד מאלה:

(1) עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן;

מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו אלא אם כן המנהל אישר, לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או שירות כאמור מקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי מכר או שירות כאמור הניתן לעוסק מאדם שאינו קרובו;

(2) פיצוי ששולם לפי החוק;

"מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;

"שווי של נזק עקיף"- אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק, ובלבד שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים כתוצאה ממלחמה או מחמת הפסקת פעילות כתוצאה ממלחמה:

(1) מסלול שכר עבודה; לעניין זה –

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק בכל מקום שהוא בשל המצב הביטחוני, למעט מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ואם העובד אינו מתגורר באזור שבין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:

(1) הוא נעדר מעבודתו עקב הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות;

(2) הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[6], או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה:

(א)  מוגבלותו ידועה למעסיק, או שהוא, או ההורה, לפי העניין, המציא למעסיק אישור או תיעוד רפואי המעיד עליה;

(ב) הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שמוגבלותו, או מוגבלות ילדו עליו הוא משגיח, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופת הזכאות;

והכל בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקה (3)(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים;

(3) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופת הזכאות, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה:

(א)  הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד;

(ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;

הוראות פסקה זו יחולו, לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה –

"אומן" – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;

"הורה עצמאי", "ילד", "מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006[7];

"מסלול שכר עבודה"-

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) ו- (3) – 470 שקלים חדשים לכל יום עבודה ששולם על ידי המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני (להלן בהגדרה זו-שווי הנזק);

(2) לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק, מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;

(3) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו לשנת  הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, שהוא מוכפל בשווי הנזק ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני; לעניין זה, "שנת הבסיס" – כהגדרתה בפסקה (2) להגדרה "שווי של נזק עקיף";

(4) לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או משלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה (להלן – עובד עצמאי) שעובד במוסד חינוך, ונעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו הוא עובד ומחזורו נפגע בשל היעדרות זו – שווי הנזק מוכפל במספר ימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני;

לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק, שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת;

לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה במשרה מלאה;

(2) מסלול מחזורים, ובלבד שהנזק אירע באזור שבפסקה (1) להגדרת "אזור מיוחד" או שהנזק אירע באזור שבפסקה (2) לעסק בענף מזכה באזור שבפסקה (2) להגדרת "אזור מיוחד";  לעניין זה –

"הכנסה בחודש מאי 2022" –

(1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בחודש מאי 2022 שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון או יועץ מס, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל בחודש מאי 2022;

(2) לגבי ניזוק שבשנת 2022 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בחודש מאי 2022 שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון או יועץ מס, בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין;

"הכנסה בשנת הבסיס" –

(1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בשנת הבסיס כפי שדווחה בדוח שהגיש המוסד הציבורי הזכאי לפי סעיף 131 לפקודה, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12;

(2) לגבי ניזוק שבשנת הבסיס הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף ולגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בשנת הבסיס כפי שדווחה בדוח שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12;

"הפרש המחזורים" –  ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, לבין מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות אך לא יותר ממגבלת הפרש המחזורים; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;

"מגבלת הפרש המחזורים" –

(1)  לעניין נזק שאירע באזור שבפסקה (1) להגדרת "אזור מיוחד"-

(א)  לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד-חודשית –שבע חלקי שלושים ואחת כפול  מחזור עסקאות בתקופת הבסיס;

(ב) לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו-חודשית - שבע חלקי שישים ואחת כפול מחזור עסקאות בתקופת הבסיס;

(2) לעניין נזק שאירע באזור שבפסקה (2) להגדרת "אזור מיוחד"-

(א)  לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד-חודשית –חמש חלקי שלושים ואחת כפול  מחזור עסקאות בתקופת הבסיס;

(ב) לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו-חודשית - חמש חלקי שישים ואחת כפול מחזור עסקאות בתקופת הבסיס;

"מוסד תרבות ופנאי" – עסק בעל רישיון של עינוג ציבורי כהגדרתו בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968[8];

"מחזור עסקאות בתקופת הבסיס"-

(1) לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד-חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש מאי 2022 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום י"ז באייר התשפ"ג (8 במאי 2023);

(2) לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו-חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי ויוני 2022 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום י"ז באייר התשפ"ג (8 במאי 2023);

(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), לגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א' באייר התשפ"ב (2 במאי 2022) עד יום ט' באייר התשפ"ג (30 באפריל 2023), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט' באייר התשפ"ג (30 באפריל 2023) – מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד סוף חודש אפריל 2023 כפי שדווח לרשות המסים מחולק במספר חודשי הפעילות ואם היה הניזוק כאמור מדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו-חודשית – מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2;

"מחזור עסקאות בתקופת הזכאות"-

(1) לגבי ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית –מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש מאי 2023  כפי שדווח לרשות המסים בישראל;

(2) לגבי ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי ויוני 2023  כפי שדווח לרשות המסים בישראל;

(3) שינה הניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, תיחשב שיטת הדיווח בכל מקרה שיטת דיווח דו-חודשית;

"מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12;

"מסלול מחזורים"-

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) – סכום הפרש המחזורים כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס2022 או 2023 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין ההכנסה בחודש מאי 2022, לבין סכום הכנסתו בחודש מאי 2023, כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

והכול לא יותר מ-400,000 שקלים חדשים ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני;

"משלים ההוצאה הנחסכת"- התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק לא יותר מ-7.5%; או  שיעור אחר שקבע המנהל במקרים שבהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי-הפעלת עסק מסוג עיסוקו של הניזוק;

"סכום הוצאות השכר הנחסכות" – סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות בעבור כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרך אחרת, מוכפל במספר הקובע, לפי העניין; לעניין זה, "המספר הקובע"-

(1) לגבי ניזוק שהוא עוסק המדווח לרשות המסים בטופס 102 בשיטה דו - חודשית – 6;

(2) לגבי ניזוק אחר - 12;

"סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות" – אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שהוא סכום חיובי –  

(1) לגבי ניזוק כאמור בפסקה (1) להגדרת "מחזור עסקאות בתקופת הבסיס" - סכום השווה לשכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;

(2) לגבי ניזוק כאמור בפסקה (2)  להגדרת "מחזור עסקאות בתקופת הבסיס" – סכום השווה לשכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25.; לעניין זה, "שכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס" – שכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה, ואם היה הניזוק כאמור מדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו-חודשית – מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2;

(3) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי –  סכום השווה לשכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; לעניין זה, "שכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס" – שכר העבודה ששולם בשנת הבסיס,  מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה;

"ענף מזכה"- אחד הענפים המפורטים להלן, ולמעט מסחר ושירותים:

(1) חקלאות;

(2) בתי מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה, אתר תיירות;

(3) תעשיה;

(4) אולם שמחות, גן אירועים או מוסד תרבות ופנאי;

(5) בתי אוכל;

"ציוד"- כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

"שיעור ההוצאה הנחסכת" –

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – סך כל התשומות השוטפות בשנת הבסיס, שהוא מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85 ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;

(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס, שהוא מחולק בסך הכנסתו בשנת הבסיס, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק בסכום ההכנסה בשנת הבסיס; לעניין זה, "ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס" – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה שהוצאו בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12;

(3) לגבי ניזוק שבשנת 2022 או 2023 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס למעט תשומות ציוד, והכל אילולא היה עוסק פטור כאמור, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85;

(4) לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס למעט תשומות ציוד, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;

"שנת הבסיס" – אחת מאלה לפי העניין-

(1) למוסד או עוסק שלא מפורט בפסקה (2) – שנת 2022;

(2) למוסד או עוסק שהחל לפעול לראשונה בשנת 2023 התקופה שמהמועד שהחל לפעול לראשונה ועד סוף חודש אפריל 2023;

"תשומות שוטפות"- סך כל התשומות,  שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות, ולמעט אלה:

(1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מקרובו, אלא אם כן המנהל אישר, לבקשת עוסק, כי לגבי תשומה כאמור מקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה הניתנת לעוסק מאדם שאינו קרובו;

(2) תשומות ציוד;

"תשומות שוטפות בשנת הבסיס" – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12;

(3) מסלול חקלאות, ובלבד שהנזק נגרם לגידולים בשטחים חקלאיים בטווח שבין 0 ל-20קילומטרים מרצועת עזה, ושהניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה -

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – כהגדרתו בפסקה (1) ו"שכר העבודה היומי" - כהגדרתו בפסקה (4) להגדרת "שווי של נזק עקיף" בתקנות העיקריות.

"מסלול חקלאות" – אחד מאלה, לפי העניין:

(1) לגבי ניזוק חקלאי שיש לו גידולים בשטחים חקלאיים בטווח שבין 0 ל-7 קילומטרים מרצועת עזה או ביישוב ספר שהוכרז ככזה ערב תחילתן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 [9]- סכום של 2,937.5 שקלים חדשים מוכפל במספר העובדים של הניזוק המועסקים בשטחים האמורים;

(2) לגבי ניזוק חקלאי שיש לו גידולים בשטחים בטווח העולה על 7 קילומטרים מרצועת עזה אך אינו עולה על 20 קילומטרים מרצועת עזה - סכום של 1,880שקלים חדשים מוכפל במספר העובדים של הניזוק המועסקים בשטחים האמורים;

"תקופת הזכאות"-

(1) לעניין ניזוק באזור המיוחד במרחק שבין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה - התקופה שמיום י"ח באייר התשפ"ג (9 במאי 2023) עד יום כ"ג באייר התשפ"ג (14 במאי 2023);

(2) לעניין ניזוק באזור המיוחד במרחק שבין 7 ל-40 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה - התקופה שמיום י"ח באייר התשפ"ג (9 במאי 2023) עד יום כ"ב באייר התשפ"ג (13 במאי 2023)".

(ב)בהגדרה "ניזוק", בסופה נאמר "ולעניין ההגדרה "שווי של נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לעניין פסקה (1) בהגדרה האמורה – לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקאות (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" או שהוא מתגורר באזור שבין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה";

(2) בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת" נאמר "לעניין זה, "מס" –סכום אשר רואים אותו כחוב מס לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980[10]";

(3) בתקנה 5 - 

(א)  במקום תקנת משנה (ב) בא:

"(ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל באופן מקוון החל ביום כ"ז בתמוז התשפ"ג (16 ביולי 2023); המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה כאמור אם מתקיימות סיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה בטופס מקוון החל מאותו מועד; הודעה בדבר מועד התחילה החדש תפורסם מראש ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים

          (ב1)  ניזוק רשאי להגיש למנהל תביעה לפיצויים תוך 90 ימים מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) ".

(ב) בתקנת משנה (ג), במקום "(א) ו-(ב)" יבוא "(א)  ו- (ב1)".

(1) בתקנה 8 -

(א)  אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:

"(ב1)  לא הודיע המנהל לניזוק על החלטתו לפי תקנת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום הגשת התביעה, תשולם לניזוק מקדמה בשיעור של 50% מסכום הפיצויים המגיע לניזוק להנחת דעתו של המנהל; במניין התקופה לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.

"(ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר – ינמק המנהל את החלטתו בכתב.";

(ב)      במקום תקנת משנה (ד) נאמר:

"(ד) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.";

(2) בתקנה 9, אחרי תקנת משנה (ג) נאמר:

" (ג1)  על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר." 

(3) בתוספת-

(א)  במקום הכותרת, נאמר "תוספת שלישית";

(ב) בפרט 2, במקום "משווי הנזק" נאמר "משווי של נזק עקיף";

(4) לפני התוספת השלישית נאמר:

סייג לתחולה

2.  

(א)  תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה:

(1) המדינה;

(2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985;

(3) חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 [11];

(4) קופת חולים;

(5) מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט אם הוא מוסד ציבורי זכאי;

(6) ניזוק שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת תקופת הזכאות;

(7) ניזוק שעסקו לא היה פעיל לפני תחילת תקופת הזכאות; לעניין זה, יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, בשל התקופה שלפני תחילת תקופת הזכאות, אלא אם כן הוכיח הניזוק, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;

(ב) פסקה (1) בהגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שלא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מאי או יוני 2023, הכל לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993[12];

(ג)  פסקה (2) בהגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

(2) הוא קופת גמל כהגדרתה בפקודה;

(3) הוא קרן נאמנות כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה;

(4) הוא חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[13];

(5)  הוא קבלן כוח אדם,  למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי; לעניין פסקה זו, "מעסיק בפועל" ו"קבלן כח אדם"- כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996[14];

(6) באחת או יותר משנות המס  2022 או 2023 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף;

(7) ניזוק שעיסוקו בחקלאות;

(8) ניזוק שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או שבשנת המס 2022 או 2023 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה;

(9) הניזוק לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה, "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה; ו"שכר העבודה היומי" – כהגדרתו בפסקה (4) להגדרת "שווי של נזק עקיף" בתקנות העיקריות;   

(10)  הניזוק לא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל תקופת הבסיס או תקופת הזכאות, הכל לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993[15].

שמירת דינים

3.  

(א)  אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה.

(ב) לגבי נזק שאירע באזור שבטווח של עד שבעה קילומטרים מגבול רצועת עזה ובאזור התעשייה הדרומי של העיר אשקלון, יהיה רשאי ניזוק באזור כאמור לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה.