תזכיר טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשפ"ג-2023

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשפ"ג-2023

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

בחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 72), התשס"ו-2005, עוגן בחקיקה ראשית הסדר מפורט בעניין בדיקות שכרות לנהגים, כחריג לדיני חיפוש בגוף החשוד הקבועים בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ"ו-1996. עם זאת, ההסדר החוקי הקודם הקבוע בפרק שישי לחלק ב' לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 לא עודכן בהתאם לחקיקה זו. מטרתן של תקנות אלה היא לבטל, לתקן או להוסיף על התקנות הקיימות, בהתאמה לתיקון 72 האמור, לפסיקת בתי המשפט בעקבותיו ולטכנולוגיה העדכנית.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד הבריאות:

 

תקנות התעבורה (תיקון מס' ), התשפ"ג-2023

 

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 64ב(ג) לפקודה התעבורה (להלן- הפקודה)[1], ולעניין תקנה 2(2) ו-(3) - בתוקף סמכות השרה לפי סעיפים 64ב(א) ו-70 לפקודה ובהתייעצות עם שר הבריאות והכל באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

 

תיקון תקנה 26          

1.  

בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961[2] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 26(2), במקום "סמים משכרים או משקאות משכרים" יבוא "סם מסוכן כהגדרתו בסעיף 64ב לפקודה או אלכוהול כהגדרתו בתקנה 169א".

תיקון תקנה 169א

2.  

בתקנה 169א לתקנות העיקריות -

 

 

 

(1) ההגדרות "בדיקת נשיפה", "בדיקת מעבדה"  ו-"נבדק" - יימחקו;

 

 

 

(2) אחרי ההגדרה "אלכוהול" יבוא:

 

 

 

 

"משקה משכר" – משקה שריכוז האלכוהול שבו עולה על חצי מיליליטר אלכוהול למאה מיליליטר משקה";

 

 

 

(3) בהגדרה "ריכוז אלכוהול בגוף", במקום "בדגימת אוויר נשוף" יבוא "בדגימת נשיפה".

תיקון תקנה 169ב

3.  

בתקנה 169ב לתקנות העיקריות –

 

 

 

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "איסור מתן רשות לשיכור לנהוג ברכב";

 

 

 

(2) תקנות משנה (א) ו-(ג) – בטלות.

תיקון            תקנה 169ג   

4.  

בתקנה 169ג לתקנות העיקריות -

 

 

 

(1) תקנות משנה (א) ו-(ב) – בטלות;

 

 

 

(2) במקום תקנת משנה (ג) יבוא:

 

 

 

 

"(ג)     בדיקת דגימת דם או דגימת שתן תיעשה במעבדה רפואית, כהגדרתה בסעיף 36 לפקודת בריאות העם[3], שאישר השר לעניין זה, בהתייעצות עם שר הבריאות, והודעה על אישורה פורסמה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.".

ביטול תקנה 169ד

5.  

תקנה  169ד לתקנות העיקריות – בטלה.

תיקון תקנה 169ה

6.  

בתקנה 169ה לתקנות העיקריות, תקנות משנה (ב) ו- (ג) – בטלות.

ביטול תקנה 169ו

7.  

תקנה 169ו לתקנות העיקריות – בטלה.

החלפת תקנה 169ז

8.  

במקום תקנה 169ז לתקנות העיקריות יבוא:

 

 

"|אופן נטילתה של דגימת נשיפה לשם בדיקה

169ז.

(א)  נטילת דגימת נשיפה לשם בדיקתה כאמור בסעיף 64ב(א1) הנטילה לפקודה, תיעשה באמצעות מכשיר שאושר לפי הסעיף האמור (בפרק זה- מכשיר) לאחר ששוטר המפעיל את המכשיר (להלן- המפעיל) ביצע בדיקת אוויר סביבתי (blank sample) ותוצאתה לא תעלה על 30 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר.

 

 

 

 

(ב) המפעיל ייטול שתי דגימות נשיפה  שהפיקו תוצאה מספרית מאותו האדם שממנו נדרשה הדגימה  (להלן – הנבדק), לבדיקת ריכוז האלכוהול בגופו.

 

 

 

 

(ג)  ההפרש בין תוצאות הבדיקות מאותו גלאי  במכשיר לגבי שתי דגימות הנשיפה כאמור בתקנת משנה (ב), לא יעלה על עשרה אחוזים מהתוצאה הנמוכה או  40 מיקרוגרם לליטר אויר, לפי הגבוה מביניהם; אם במכשיר יש יותר מגלאי אחד, לא יעלה ההפרש בין תוצאות הבדיקות בגלאים השונים, לגבי אותה דגימת נשיפה, על עשרה אחוזים מהתוצאה הנמוכה או 40 מיקרוגרם לליטר אוויר, לפי הגבוה מביניהם.

 

 

 

 

(ד) עלה ההפרש בין תוצאות הבדיקות על המותר לפי תקנת משנה (ג), בדגימת הנשיפה שנתן הנבדק לא ניתן למדוד את ריכוז האלכוהול, או שהמכשיר לא נתן תוצאת בדיקה סופית לגבי אותו הנבדק, ייפסלו הבדיקות ורשאי המפעיל המכשיר לערוך בדיקת נשיפה חדשה מתחילתה.

 

 

 

 

 

 

(ה)  ריכוז האלכוהול בגוף הנבדק הוא הריכוז לפי תוצאת הבדיקה הנמוכה מבין כל תוצאות הבדיקות שהתקבלו מאותו הנבדק, למעט הבדיקות שנפסלו כאמור בתקנת משנה (ד).

 

 

 

 

 

 

(ו)  בתקנה זו - "תוצאת בדיקה" – תוצאה מספרית של ערך אלכוהול נמדד."

הוספת תקנה 269ז1

9.  

אחרי תקנה 169ז לתקנות העיקריות, יבוא:

 

 

"דיוק מכשיר לבדיקת נשיפה

169ז1.

(א)  בדיקה של דגימת נשיפה לשם קביעה אם מצוי אלכוהול בגופו של הנבדק ובאיזה ריכוז הוא מצוי, תיעשה במכשיר הנושא תעודת כיול תקפה שנתנה מעבדה שהסמיכה לכך הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, כמשמעותה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997[4] (בפרק זה – חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות), עד ששה חודשים קודם לכן.

 

 

 

 

 

 

(ב) תעודת כיול למכשיר תינתן לאחר שדיוק המכשיר נבדק במעבדה כאמור בתקנת משנה (א), בדגימות כפולות שלקח בודק המכשיר משלושה גלילי גז לפחות, הנושאים תעודת כיול לגלילים כאמור, בריכוזי אלכוהול שונים בתחום שמ-90 עד 1600 מיקרוגרם לליטר אוויר, ובלבד שהסטייה של כל אחת מתוצאות הבדיקות האמורות מהריכוזים הנקובים בתעודת כיול לגלילים לא תעלה על 5% או על 20 מיקרוגרם לליטר, לפי הגבוה מביניהם.

 

 

 

 

 

 

(ג)  מפעיל רשאי ליטול דגימת נשיפה באמצעות מכשיר כאמור בתקנת משנה (א), שהוא ערך לו בדיקת דיוק שתיעשה כמפורט להלן במועד שלא יקדם ל-48 שעות לפני נטילת הדגימה כאמור:

 

 

 

 

 

 

 

(1)  הוא יערוך בדיקת דגימת אוויר סביבתי, שתוצאותיה לא יעלו על 30 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר סביבתי;

 

 

 

 

 

 

 

(2)  הוא יערוך בדיקת ריכוז האלכוהול בדגימה כפולה שנלקחה מתוך גליל גז הנושא תעודת אנליזה, שריכוז האלכוהול שבו הוא בין 50 ל-400 מיקרוגרם לליטר אוויר, והסטייה של כל אחת מתוצאות הבדיקות האמורות מריכוז האלכוהול הנקוב בתעודת האנליזה, לא תעלה על 30 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר.

 

 

 

 

 

 

(ד) בתקנה זו –

 

 

 

 

 

 

 

"תעודת אנליזה" -  תעודה מאת היצרן המעידה על ריכוז האלכוהול בגלילי הגז (להלן – הריכוז הנקוב), רמת אי הדיוק של הריכוז הנקוב והעקיבות (traceability) לכיילי-אב לאומיים או בין-לאומיים. (certificate of analysis);

 

 

 

 

 

 

 

"תעודת כיול" – אישור המעיד על כיול שנותנת  מעבדה שהוסמכה לשמש מעבדה בתחום מתן האישור האמור לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות."

תיקון תקנה 169ח

10.  

בתקנה 169ח לתקנות העיקריות –

 

 

 

(1) במקום כותרת השוליים, יבוא "אופן הנטילה של דגימת דם  או דגימת שתן לשם בדיקתה";

 

 

 

(2) האמור בה יסומן "(א)" ובה –

 

 

 

 

(א)  במקום הרישה יבוא:

 

 

 

 

 

"בדיקה של דגימת דם או דגימת שתן שניטלו לפי סעיף 64ב(ב) או (ב1) לפקודה (בתקנה זו – בדיקת דגימה), להימצאות של סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן או להימצאות של אלכוהול בגופו של הנבדק ובאיזה ריכוז,  תיעשה במעבדה שאושרה לפי תקנה 169ג(ג) כמפורט להלן, לפי העניין:";

 

 

 

 

(ב)      בפסקה (1), במקום "כוהל" יבוא "אלכוהול";

 

 

 

 

(ג)           בפסקה (2), בכל מקום במקום "דוגמת הדם" יבוא     "דגימת הדם";

 

 

 

 

(ד)      במקום פסקה (4) יבוא:

 

 

 

 

 

"(4)      בדיקת אלכוהול בדם או בשתן תתבסס על שיטת

הפרדה גז-כרומטוגרפית ובדיקת סם מסוכן ותוצרי חילוף החומרים שלו בדם או בשתן תתבסס על שיטה מס-ספקטרומטרית;

 

 

 

 

 

(4א)     דגימת הדם לבדיקת הימצאות אלכוהול בגוף ובאיזה ריכוז תיבדק במעבדה האמורה בתקנת משנה 169ג(ג), פעמיים, והתוצאה הנמוכה מבין השתיים תהיה תוצאת הבדיקה;

 

 

 

 

 

(4ב)      ההפרש בין תוצאות שתי הבדיקות כאמור בפסקת

משנה (4א), לא יעלה על 10 אחוזים מהתוצאה הנמוכה או על 5 מיליגרם אלכוהול במאה מליליטר דם, לפי הגבוה מביניהם (להלן – ההפרש המרבי המותר); עלה ההפרש על ההפרש המרבי המותר, תיפסל בדיקת דגימת הדם ורשאי הבודק לחזור על הבדיקה באותה דגימת דם, לפי תקנה זו;";

 

 

 

 

(ה)      בפסקה (5), במקום "עשרה מיליגרם" יבוא "חמישה מיליגרם";

 

 

 

 

(ו)       במקום פסקה (6) יבוא:

 

 

 

 

 

"(6)    לצורך מדידת ריכוז האלכוהול בגוף הנבדק, במסגרת בדיקת דגימת הדם תיעשה דגימת בקרת איכות;  אי-הדירות הבדיקה או אי-דיוקה לא יעלו על 10 אחוזים או על 5 מיליגרם אלכוהול ל-100 מיליליטר דם, לפי הגבוה מביניהם;";

 

 

 

 

(ז)       בפסקה (7), במקום "קבלת הדוגמא" יבוא "קבלת הדגימה";

 

 

 

(3) בסופה יבוא:

 

 

 

 

"(ב)    על אף האמור בתקנת משנה (א), לצורך בדיקת הימצאותו של סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים שלו בלבד, מספיק לערוך בדיקת דגימה לפי האמור בתקנת משנה (א)(3),(4) ו- (7).

 

 

 

 

(ג)         בתקנה זו - "תוצאת בדיקה" – תוצאה מספרית של ערך אלכוהול נמדד.".

תיקון תקנה 169ט

11.  

בתקנה 169ט לתקנות העיקריות –

 

 

 

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "תיעוד תוצאות בדיקה";

 

 

 

(2)  בתקנת משנה (א), במקום "תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו" יבוא "תוצאות בדיקת דגימת נשיפה יתועדו";

 

 

 

(3)  בתקנת משנה (ב), במקום "בדיקת דם או שתן" יבוא "בדיקת דגימת דם או דגימת שתן".

תחילה

12.  

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פירסומן.

 

                                                                                                                 

              משה ארבל                                                                                   מירי רגב

 

                  שר הבריאות                                                         שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

 

__________ התשפ"ג

 

(_________ 2023)

(חמ 3-83-ת1)

 

דברי הסבר

 

כללי          בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ"ו-1996 (להלן – חוק החיפוש) נקבעו הוראות בעניין עריכת חיפושים פנימיים וחיצוניים בגוף חשודים; כן נקבע בסעיף 2(ב), כי אם "נקבע בחוק אחר הסדר שונה, באשר לחיפוש בגופו של חשוד, יחול חוק זה בכפוף להסדר השונה שנקבע.". לאור הצורך בהסדרים שונים מאלה הקבועים בחוק החיפוש לצורך עריכת בדיקת שכרות ולנהגים, ולאור הוראת חוק החיפוש כי אלה ייקבעו בחקיקה ראשית, נחקק חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 72), התשס"ו-2005 (להלן – תיקון 72), הכולל הסדר מפורט בעניין בדיקות שכרות לנהגים תוך יצירת איזונים בין הגנה על זכויות החשודים לצרכי רשויות האכיפה המותאמים להקשר המסוים.

פרק שישי לחלק ב' לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – פרק ששי; תקנות) הכולל את ההסדר הקודם בעניין בדיקות שכרות מחייב תיקון מקיף לאור חקיקה זו, פסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות והתפתחויות הטכנולוגיה, ולכך נועדו התקנות המוצעות.

 

תקנה 1            מוצע לתקן את תקנה 26 לתקנות באופן שיתאים את המונחים בה למונחים המוגדרים בתיקון 72 ובפרק הששי: "סם מסוכן" ו"אלכוהול".

 

תקנה 2            בתקנה 169א לתקנות, מוצע להשמיט הגדרות למונחים שמשמשים שבתקנות רק הנמחקות במסגרת תיקון זה כמפורט להלן, וכן להתאים נוסח הגדרת "ריכוז אלכוהול בגוף" לנוסח תיקון 72, שבו משמש המונח "דגימת נשיפה".

כן מוצע להוסיף הגדרה ל"משקה משכר" לצורך פסקה (1) להגדרה "שיכור" בסעיף 64ב(א) לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה). לפי פסקה זו, השותה משקה משכר תוך כדי נהיגה הוא "שיכור" כהגדרתו בפקודה, ובהתאם עובר עבירה של נהיגה בשכרות, ואין רלוונטיות לשאלה מה ריכוז האלכוהול בגופו. מוצע לקבוע לצורך זה, שהריכוז הרלוונטי הוא חצי מיליליטר אלכוהול למאה מיליליטר משקה, בדומה לחקיקה בארצות הברית.

 

תקנה 3             הוראות תקנה 169ב(א) ו-(ג) לתקנות הקיימות חופפות באופן כמעט מוחלט הוראות אחרות הקבועות לפי הפקודה (איסור נהיגה בשכרות -  סעיף 62(3) לפקודה ותקנה 26(2) לתקנות; מהי שכרות – סעיף 64ב(א) לפקודה), ולפיכך מוצע לבטלן.

תקנה 169ב(א) כוללת איסור נוסף, של איסור התנעת רכב על ידי שיכור. הוראה זו שמשה בסיס להרשעה של אדם שידע שהוא שיכור מכדי לנהוג ועל כן ישן ברכב החונה כשמנועו דולק (רעפ 5166/14 ‏קרופצקי נ' מדינת ישראל). מאחר ואין סכנה ברכב עומד בלי תנועה כשמנועו דולק, אף אם מי שהפעיל את המנוע היה שיכור, ומאחר וברגע שהוא יזיז את הרכב ממקומו הוא ייכנס בגדר "נוהג" ולעבירת הנהיגה בשכרות, מוצע לבטל הוראה זו.

 

תקנה 4            תקנה 169ג לתקנות קובעת הוראות לעריכת בדיקות אוויר נשוף, דם ושתן לנהגים לשם איתור שכרות. נושאים אלה הוסדרו כולם בתיקון 72 ולפיכך מוצע למחוק את תקנות משנה (א) ו-(ב), ולתקן את תקנת משנה (ג) ולקבוע בה האופן בו ייקבעו מקומות הבדיקה לשם עריכת בדיקות דם ושתן, בהתאמה להוראות סעיף 64ב(ג)(3) לפקודה. לפי המוצע, בדיקות כאמור ייערכו במעבדה רפואית כהגדרתה בסעיף 36 לפקודת בריאות העם שאושרה על ידי שרת התחבורה והבטיחות בדרכים בהתייעצות עם שר הבריאות, והודעה על האישור תפורסם הן ברשומות, הן באתר האינטרנט של משרד התחבורה.

 

תקנה 5            תקנה 169ד לתקנות עניינה הסמכה לשוטר לדרוש מנהג בדיקת נשיפה ותנאיה. סמכות ותנאיה זו מוסדרים בסעיף 64ב(א1) לפקודה, ולפיכך תקנה זו מיותרת ומוצע למחקה.

 

 

תקנה 6     תקנה 169ה(ב) ו-(ג) עניינן הסמכה לשוטר לדרוש דגימת דם לבדיקה במעבדה גם בלי שקדמה לה בדיקת נשיפה, וקביעה כי תוצאות בדיקת מעבדה כזו יהיו קבילות כראיה. הסמכה זו ותנאיה קבועים בסעיף 64ב(ב) לפקודה, וסעיף 64ב(ד) לפקודה קובע שתעודות לפי הפקודה על תוצאות הבדיקה הן קבילות כראיה. לפיכך תקנות משנה אלה מיותרות ומוצע לבטלן.

 

תקנה 7            תקנה 169ו קובעת עבירה של סירוב להיבדק בבדיקת שכרות כמו גם סמכות לשוטר להתלות את רישיון הנהיגה של הנהג המסרב. לעניין סירוב להיבדק נקבעה סנקציה בסעיף 64ד לפקודה, חזקת נהיגה בשכרות, על כל תוצאותיה, כדי לנטרל את התמריץ לנהג שצופה שייכשל בבדיקת שכרות לסרב להיבדק. לאור האמור, מוצע לבטל את התקנה.

 

תקנה 8            מוצע להחליף את תקנה 169ז לתקנות ולהסדיר באופן מפורט את נטילת דגימות הנשיפה, כאשר אימות דיוקו של מכשיר הבדיקה תוסדר בתקנה נפרדת.

מוצע לקבוע כי הליך הבדיקה יכלול שלבים אלה:

1.   בדיקת אוויר סביבתי במקום הבדיקה, שתוצאתה לא תעלה על 30 מיקרוגרם לליטר אוויר;

2.   נטילת שתי דגימות נשיפה מהנהג הנבדק, שכל אחת מהן הפיקה תוצאה מספרית (דהיינו, לא כולל בדיקות שבהן לא ניתן היה להפיק תוצאה לבדיקה);

3.   הפער בין תוצאות שתי הבדיקות לא יעלה על 10% מהתוצאה הנמוכה או 40 מיקרוגרם לליטר אוויר, לפי הגבוה;

4.   אם מדובר במכשיר עם יותר מגלאי אחד שבודק את אותן דגימות (המכשירים המצויים בשימוש משטרת ישראל הם כאלה), הפער בין תוצאות שני הגלאים לא יעלה על 10% מהתוצאה הנמוכה או 40 מיקרוגרם לליטר אוויר, לפי הגבוה;

5. היה וההפרשים בין תוצאות הבדיקות עלו על המותר לפי פסקאות 3 ו-4 לעיל, ניתנה דגימת נשיפה שלא ניתן למדוד את האלכוהול בה או שהמכשיר לא נתן תוצאה סופית, תיפסל הבדיקה וניתן להתחיל אותה מחדש. יוער כי לפי סעיף 64ב(ב5) לפקודה, בבדיקת נשיפה של מי שאין לגביו חשד נהיגה שכרות, אין לעכבו לצורך הבדיקה יותר מחצי שעה; היה הנבדק חשוד בנהיגה בשכרות, יחולו על עיכובו הוראות סעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996;

6.   תוצאת הבדיקה לשם קביעה אם הנבדק נהג בשכרות, תהיה התוצאה הנמוכה ביותר שהתקבלה בהליך בדיקה מלא ותקין לפי תקנה זו.

 

תקנה 9            מוצע להוסיף את תקנה 169ז1 ובה לקבוע את ההוראות הבאות לעניין בדיקות הדיוק של מכשיר בדיקות נשיפה:

1.   המכשיר יישא תעודת כיול תקפה מאת מעבדה שהוסמכה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997, שניתנה עד חצי שנה קודם למועד השימוש במכשיר לבדיקות;

 

 

 

2.   תעודת כיול תינתן אחרי שייבדקו במכשיר דגימות כפולות משלושה גלילי גז שונים עם ריכוזי אלכוהול שונים בטווח שבין 90 ל-1600 מיקרוגרם לליטר אויר, ויש להם תעודות כיול; הסטייה של כל אחת מהבדיקות מול ריכוז האלכוהול האמור בתעודות הכיול של הגלילים לא תעלה על 5% או 20 מיקרוגרם לליטר, לפי הגבוה.

3.   נוסף על הכיול החצי-שנתי, תיערך למכשיר בדיקת דיוק עד 48 שעות לפני השימוש בה לבדיקת נהגים. בדיקת הדיוק תכלול שני שלבים: האחד, בדיקת אויר סביבתי שתוצאתה לא תעלה על 30 מיקרוגרם לליטר אויר סביבתי; השני, בדיקת דגימה כפולה מתוך בלון גז שלפי תעודת אנליזה, ריכוז האלכוהול בו הוא בין 50 ל-400 מיקרוגרם לליטר אויר, ותוצאת הבדיקות הללו לא יסטו ביותר מ-30 מיקרוגרם אלכוהול  לליטר אוויר.

 

תקנה 10   מוצע לתקן את ההסדרה של אופן נטילת דגימות ובדיקתן תוך אבחנה בין הכללים לבדיקות לקיום אלכוהול וריכוזו, לבדיקות לקיום סמים מסוכנים או תוצרי חילוף חומרים שלהם, ולהתאמה להוראות בתיקון 72, לעניין נוסח ומהות.

מוצע לקבוע כי בדיקות דגימות דם ושתן ייערכו רק במעבדה שאושרה לפי תקנה 169ג(ג), ומוצע להחליף את אמת המידה המקצועית לבדיקה מ"שיטה מקובלת" לשיטות מדעיות מוגדרות לכל סוג בדיקה. מאחר ובאלכוהול, בניגוד לסמים, יש חשיבות לריכוז האלכוהול בדגימה, מוצע לקבוע כי דגימות דם לאלכוהול ייבדקו פעמיים, ההפרש בין תוצאות הבדיקות לא יעלה על 10% מהתוצאה הנמוכה או על 5 מיליגרם אלכוהול ב-100 מליליטר דם. היה ההפרש גבוה יותר, ייפסל זוג הבדיקות שנערך, אך אין בכך כדי לפסול את דגימת הדם כך שניתן לבדוק אותה מחדש בשתי בדיקות עם מגבלת הפרש התוצאות ביניהן כאמור לעיל. כמו כן תיערך דגימת בקרת איכות.

מוצע להבהיר כי לעניין בדיקות סמים רלוונטיות פסקאות (3), (4) ו-(7) בלבד, אף כי מתוכנן של הפסקאות האחרות עולה שאינן רלוונטיות לבדיקות סמים.

 

תקנה 11   מוצעים שינויי נוסח בתקנה 169ט המסדירה תיעוד תוצאות הבדיקות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

G:\MSP\WORD\mishpatim\תקנות\תקנות תעבורה\טיוטת תקנות שכרות להערות ציבור.docx



[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173; התשס"ו, עמ' 91 .

[2] ק"ת התשכ"א, עמ' 1425; התשפ"ג עמ' ______

[3] ע"ר 1940 ,תוס' 1 ,עמ' 191.

[4] ס"ח התשנ"ז, עמ' 156.