טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס'...), התשפ"ג-2023

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

התקנות המוצעות מסדירות עניינים שונים כגון הסדרת הטיפול בתיקי הוצאה לפועל כאשר החייב נפטר, שינוי הרכב וועדת מכירות בהוצאה לפועל ופתיחת תיק שטר שסורב בגלל חוק צמצום שימוש במזומן.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס'...), התשפ"ג-2023

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

כללי:

התקנות המוצעות מסדירות עניינים שונים כגון הסדרת הטיפול בתיקי הוצאה לפועל כאשר החייב נפטר, שינוי הרכב וועדת מכירות בהוצאה לפועל, פתיחת תיק שטר, שסורב בגלל חוק צמצום שימוש במזומן ועוד.

 

להוספת תקנה 10א1:

מערכת ההוצאה לפועל מבקשת להסדיר, את אופן ההתנהלות כאשר זוכה נפטר.

א. מוצע להגדיר כי הזכאים להגיש בקשה לביצוע של חוב, כאשר הזוכה נפטר יהיו אלה, מנהל עזבון הזוכה, או יורשיו לפי צו ירושה או זוכים לפי צו קיום צוואה.

ב.  כאשר מדובר בתיק שמתנהל:

1.  אם הזוכה מיוצג- עם קבלת החיווי על הפטירה, יעוכבו כספים בתיק ותישלח הודעה לב"כ הזוכה כי עליו להמציא יפוי כח מאת מנהל העיזבון או היורשים/זוכים של הנפטר, בתוך 12 חודשים. ככל שלא יומצא יפוי כח, ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל הודעה כי התיק ייסגר תוך 30 יום, אלא אם ב"כ הזוכה ימציא טעם להשארת התיק פתוח, אז יעבור הנושא לשיקול דעת הרשם.

2.  אם הזוכה אינו מיוצג תישלחנה הודעות כאמור בסעיף הקודם, בשינויים המתאימים לכתובת הזוכה המצויה בתיק.

ג.  ככל שלא יימסרו פרטי הגורם שבא במקום הזוכה שנפטר, ייסגר התיק. אם נותרו כספים בתיק בעת סגירתו הם יועברו לתיקים אחרים של אותו חייב, או יושבו לחייב אם אין לו חובות נוספים.

ד.  זכותם של מנהל העיזבון או היורשים להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור, אינה נפגעת ולבקשה זו יש לצרף צו ירושה או צו קיום צוואה, או צו מינוי מנהל עיזבון. יובהר, כי פתיחת תיק מחדש, אינה גוררת תשלום אגרה.

 

לתיקון תקנה 11

סעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי "ניתן פסק דין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין. בתקנה 11(א) נקבע כי אם הזוכה נדרש להמציא את פסק הדין לחייב, הרי שעליו לצרף במעמד פתיחת תיק ההוצאה לפועל אישור המצאה של פסק הדין לחייב.

תקנה 161(1)(ד) בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת כי מועד משלוח פסק דין או החלטה לנמען שמסר במסגרת כתב טענותיו כתובת דואר אלקטרוני נחשב כהמצאה בתנאים הקבועים בתקנות, על כן, מוצע לקבוע כי אם יומצא על ידי הזוכה, אישור שליחת פסק דין או החלטה על ידי מערכת בתי המשפט אל הנתבע, בהתאם לתקנות אלו יהווה הדבר כאישור המצאת פסק הדין לחייב.

לשון תקנה 161 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:

161. אלה הן דרכי ההמצאה ומועדיה:

(1)   המצאה אלקטרונית –

(א)   המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מבית המשפט לנמען תהיה באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית לכתובת הדואר האלקטרוני שהוא ציין בכותרת כתב טענותיו ואם היתה זו כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת, יכול שתהיה אף באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני עצמו;

(ב)   המצאת אלקטרונית של מסמך אלקטרוני לבית המשפט תהיה באמצעות מערכת נט המשפט; המבקש להמציא לבית המשפט מסמך אלקטרוני, ימסור לבית המשפט כתובת דואר אלקטרוני או כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת לצורך המצאה אלקטרונית כאמור בתקנת משנה (א);

(ג)    המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מעורך דין לעורך דין תהיה באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני לכתובת הדואר האלקטרוני של עורך הדין הנמען שצוינה בכותרת כתב טענותיו ועל עורך הדין השולח לוודא את קבלתו בידי עורך הדין הנמען;

(ד)   מועד שליחת המסמך האלקטרוני או ההודעה האלקטרונית, כפי שמופיע בשעון פנימי של מערכת המחשוב של השולח המכויל לפי כללים מקובלים, יהיה מועד ההמצאה של המסמך האלקטרוני, ואולם אם היה המועד אחרי השעה 17:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, ייחשב המסמך האלקטרוני כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;

(ה)   שליחת ההודעה האלקטרונית או המסמך האלקטרוני כאמור בתקנות משנה (א) או (ג), לא תיחשב כהמצאה כדין במועד השליחה אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי-קבלתו או בדבר קבלתו במועד מאוחר יותר;

 

לתיקון תקנה 12:

לפי סעיף 7(ג1) לחוק ההוצאה לפועל: "הגיש חייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה, ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן, הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת." בדברי ההסבר שפורסמו בהצ"ח מממשלה- 260 ח' בחשוון התשס"ז- 30.10.2006 נאמר כי מאחר וניתן להניח בסבירות גבוהה כי החייב מודע להליכי ההוצאה לפועל התלויים נגדו, ניתן לראות בכך המצאה כדין. סיטואציה בה החייב מבקש רשימת תיקים, היא סיטואציה בה ניתן לראות בחייב כמי שהגיש בקשה בתיק, כדי לקבל את פרטי התיק ועל כן ניתן לראות גם בסיטואציה זו, סיטואציה בה בוודאות החייב יודע על התיק, לאחר שלפי בקשתו הומצאה לו רשימת תיקים כאמור. למותר לציין כי מוצע כי הוראה זו תחול, גם אם הומצאה רשימת תיקים לב"כ החייב.

 

לתיקון תקנה 53:

השינוי המוצע נועד להבהיר, כי כאשר מדובר במכירת נכסים פסידים, הרי שגם אם הוקנתה סמכות למנהל הלשכה למוכרם, על פי שיקול דעתו ובהתחשב בנסיבות העניין, הרי שבמקרים הרלבנטיים יהיה רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפנות לרשם ההוצאה לפועל לשם קבלת הנחיות, שכן רשם ההוצאה לפועל הוא גורם בעל סמכות שיפוטית בעל שיקול דעת רחב, והחלטותיו זוכות לחסינות שיפוטית. מקרים לדוגמא  בהם התעורר צורך זה היו בעת שמנהל לשכת ההוצאה לפועל נדרש למשל:

לבצע מכירה של מלאי בית מרקחת;

לבצע מכירה של סוסים, פרות או בעלי חיים אחרים שנתפסו וקבלת הוראות מפורטות לביצוע המכירה;

מכירה של מלאי פסיד כמו מוצרי מכולת ועוד.

 

לתיקון תקנה 59:

תקנה 59(ב) קובעת כי אם המטלטלין המעוקלים הם נכסים שמתנהל לגביהם רישום על פי דין, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על רישום העברת הנכס לקונה, ומשציווה כן, ייעשה הרישום.

מאחר ומנהל המכירות הוא הגורם המעורב בכל הצדדים הטכניים של המכירה מוצע כי הוא יהיה הגורם שיורה על העברת הרישום.

לפי סעיף 34א לחוק המכר, תשכ"ח-1968 "נמכר נכס על ידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס, חוץ מזכות שלפי תנאי המכירה אינה מתבטלת ומזכות שאינה משמשת ערובה לחיוב כספי."

כך, שגם סעיף 34א אינו דורש כי יינתן לשם העברת הבעלות צו של רשם הוצאה לפועל ודי בכך שגורם מנהלי יורה כן.

הלכה למעשה גם היום, שינוי הרישום במחשבי משרדי הרישוי, מתבצע על ידי גורמים מנהליים ולא באמצעות צו רשם ההוצאה לפועל, ולכן נדרשת ההתאמה בנוסח הסעיף.

 

לתיקון תקנה 61ג, 61ה:

מוצע להחליף את אישור המכירות בדרך שהייתה נהוגה עד כה, קרי באמצעות וועדת מכירות ולקבוע כי המכירות תבוצענה על ידי מנהל מכירות. עד כה מכירות היו מאושרות על ידי וועדת מכירות- ועדה בת 3 חברים. הרכב הועדה נקבע על 3 חברים, כדי לאפשר מצד אחד לגורם מטה לנהל את המכירות, כך שגורמי השטח בודקים אם יש עיכוב הליכם בתיק או כל מניעה אחרת. הלכה למעשה, בשנים האחרונות עם השיפורים בטכנולוגיה, אין כל צורך בבדיקה לעניין עיכוב הליכים על ידי חברי וועדת המכירות. מנהל המכירות מחובר למערכת המחשב, המתריעה ומעכבת מכירה ככל שיש צו לעיכוב הליכים, כך שלמעשה, די במנהל מכירות שינהל את המכירה. החלפת המנגנון של וועדת המכירות באדם אחד שאחראי על המכירה, מאפשר דינאמיות וביצוע תכוף של מכירות ומפשט את ההליך.

 

להוספת תקנה 104א(ד) ולהוספת טופס 17א:

במסגרת תיקון 59 לחוק ההוצאה לפועל, תיקון עקיף, שבוצע בעת קביעת חוק צמצום שימוש במזומן נקבע בסעיף 81א(ז) כי:

"לא תוגש בקשה לביצוע שטר שהוא שיק שאסור לפרעו לפי סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018, אלא אם כן התקיימו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 81א1(ב1) ו-(ב2) לעניין תביעה על סכום קצוב; על בקשת ביצוע כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 81א1(ג);"

על כן מוצע לקבוע כי לא תקובל בקשה לביצוע שטר, שחזר לפי סעיף 5 לחוק צמצום שימוש במזומן (יש קודים מול בנק ישראל שתואמו למצבים בהם שיק חוזר בגלל אי עמידה בהוראות חוק צמצום שימוש במזומן). אלא אם נמסרה לחייב התראה, בנוסח שבטופס 17א שהוא העתק של טופס 19א, המהווה התראה לפני ביצוע תובענה, בשינויים המחוייבים וחלפו כהוראת סעיף 81א1(ג) 30 ימים ממסירת ההתראה ולא חלפה שנה ממועד המצאת ההתראה.

 

תיקון התוספת הראשונה:

עולה צורך בתיקונם של מספר טפסים כפי שיפורט להלן:

 

תיקון טופס 1 לתקנות:

ב 6.2.20 פורסם קובץ תקנות, ההוצאה לפועל (תיקון) התש"ף-2020 במסגרתו פורסמו בקשות לביצוע מסוגים שונים. בין היתר, נכלל טופס בקשה לביצוע פסק דין כספי. נשמטה מהטבלה בסעיף 5 עמודת תוספת/הפחתה קבועה מטבלה, כאשר הזוכה בוחר כי כלל החישוב יתבצע לפי טבלת ריבית. (כמו למשל בבקשה לביצוע מימוש משכון/משכנתה, ובבקשה לביצוע שטרות ושיקים, ולכן יש צורך לתקן עניין זה.

 

תיקון טופס 1ד לתקנות:

נדרש להבהיר מהו מועד הפירעון גם ביחס לפלט שיק על מנת להסיר כל אי וודאות בעניין.

כמו כן במסגרת תיקון תקנות ההוצאה לפועל (תיקון) התש"ף-2020 שפורסמו ב 6.2.20 נפלה טעות סופר, בסעיף 10 לטופס ד1 שמוצע לתקנה.

 

להוספת טופס 17א: ראו דברי הסבר לתיקון תקנה 104א.

 

לתיקון טופס 21:

במסגרת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה), התשע"ה-2015 נקבע סעיף 69י1 בו הוגבלה האפשרות להכריז על חייב כמוגבל באמצעים, הוראה זו הייתה עתידה להיכנס לתוקפה במועד פקיעת הוראת השעה, שהוארכה במסגרת תיקון 57 לחוק ההוצאה לפועל. לימים, הוארכה האפשרות להכריז על חייב כעל חייב מוגבל באמצעים, במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 עד למועד כניסת החוק לתוקפו ב 15.9.2019. הלכה למעשה נכון להיום, לא ניתן להכריז עוד על חייב כעל חייב מוגבל באמצעים, לכן נוצר הצורך בהתאמות בטופס 21 שהינו השאלון וכתב הויתור על סודיות התומכים בקשות לצו חיוב בתשלומים, לאיחוד תיקים ועד כה בקשות להכרזה כעל חייב מוגבל באמצעים.