פקודת משטרה 14.01.47 חומר חקירה - החובה לתת לנאשם לעיין בו ולהעתיק אותו

(1) חומר חקירה הוא כל חומר שאסף, תפס, רשם או הפיק שוטר, לצורך חקירה נגד הנאשם או במהלכה של החקירה, אם הוא עשוי להיות רלוונטי להכרעה במשפט של הנאשם, במישרין או בעקיפין, בין שהוא תומך בגרסת התביעה ובין שהוא סותר אותה, או שהוא קשור בהגנה אפשרית של הנאשם בתיק.

(2) חומר העונה על ההגדרה האמורה בסעיף (1), גם אם יש עליו חיסיון בדין וגם אם הוא סודי, ויש צורך לבקש לגביו חיסיון - הוא חומר חקירה.

(3) על אף האמור בסעיף (1), מסמך ובו תרשומת פנימית של שוטר - בין אם כתב אותה לעצמו, ובין אם כתב אותה לאחר - איננו חומר חקירה.

(ח) על אף האמור בסעיף (ז), תרשומת של שוטר, שהוגשה לעיונו של השופט בלבד, לא תיחשב "תרשומת פנימית" - אם היא הוגשה לשופט בדיון לקבלת היתר לביצוע האזנת סתר .

מסמכים אלה ייחשבו חומר חקירה, אם הם עונים על ההגדרה שבסעיף א:

(1) הודעה של נאשם.

(2) הודעה של עד.

(3) דוח של הקצין הממונה, ובו דבריו של נאשם לאחר שנעצר, שנאמרו לקצין הממונה.

(4) דוח או זיכרון דברים, בדבר אמרה של נאשם או של עד.

(5) ידיעה שמסר אדם, שנרשמה במאגר מערך המודיעין - תוכן הידיעה ושעת מסירת הידיעה.

(6) דוח או זיכרון דברים, בדבר פעולת חקירה שביצע שוטר, כגון:

(א) דוח חיפוש ודוח מעצר ועיכוב.

(ב) דוח המתעד פעולת עיקוב.

(ג) דוח הובלה והצבעה, דוח מסדר זיהוי, דוח עימות או דוח ביקור בזירה.

(ד) דוח המתעד הפעלה של מקור מודיעיני או דוח המתעד הפעלה של מדובב.

(ה) דוח המתעד ביצוע של צילום, דוח המתעד ביצוע של הקלטה או דוח המתעד שחזור.

(7) דוח או זיכרון דברים בדבר פעולת חקירה, כגון אלה האמורות בסעיף (6), שביצע אדם שאיננו שוטר, לרבות, עובד של רשות אכיפה בארץ או בחו"ל.

(8) תצלום, קלטת של תמונה, קלטת של קול או כל תוצר אחר של תיעוד שנעשה באמצעי טכני.

(9) חפץ, לרבות מסמך, שאסף או תפס שוטר.

(10) תוצאה של בדיקה מדעית, חוות דעת של מומחה, תעודה רפואית או תעודת עובד ציבור.

(11) הסכם בין המשטרה לבין עד מדינה, או הסכם בין המשטרה לבין סוכן או הסכם בין המשטרה לבין אדם אחר, שסייע למשטרה בחקירה, לרבות, נספח היעדים של ההסכם, ולרבות, מסמכים המתעדים משא ומתן לקראת חתימה על ההסכם.

(12) בקשה שהוגשה לבית המשפט, בדיון על מעצר או בדיון לקבלת צו לביצוע פעולת חקירה, למעט, תרשומת של שוטר, שהוגשה לעיונו של השופט בלבד.

(13) אם נערכה האזנת סתר במסגרת החקירה - גם אלה:

(א) בקשת היתר להאזנת הסתר, לרבות נימוקיה;

(ב) צו האזנת הסתר;

(ג) רשימת פרטי השיחות הרלוונטיות והשיחות הנוגעות;

(ד) רשימת פרטי השיחות החסויות בחיסיון של בעל מקצוע;

(ה) הקלטות שבהן הוקלטו השיחות הרלוונטיות;

(ו) תמלילי הקלטות של השיחות הרלוונטיות.

(14) מפתח תיק החקירה.

(15) כל מסמך, שאיננו מן המנויים לעיל, העונה על ההגדרה שבסעיף א.

(1) תובע שהגיש כתב אישום לבית המשפט, ושקיבל פנייה של הנאשם, של סנגורו או של אדם אחר, שהסנגור הסמיך אותו בכתב לעיין בחומר החקירה - יעשה את כל הדרוש כדי לאפשר לפונה לעיין בחומר החקירה ולהעתיק את חומר החקירה.

(2) על אף האמור בסעיף (1), אם חומר החקירה כולל קלטת של תמונה או קלטת של קול, המתעדת חקירת ילד שלא מלאו לו 14 שנה, בקשר עם עבירה נגד המוסר או עבירה נגד הגוף, הנאשם או סנגורו זכאים להאזין לקלטת, לצפות בה ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל. אולם, הם אינם זכאים להעתיק את הקלטת, או לקבל לידיהם העתק של הקלטת, אלא אם כן, בית משפט נתן צו הקובע, שהם זכאים להעתיק את הקלטת, או שבית המשפט נתן צו, המורה למשטרה לתת להם העתק של הקלטת.

נאשם או סנגור שאינם זכאים להעתיק קלטת ושאינם זכאים לקבל לידיהם העתק של קלטת - זכאים לעיין בתמליל של הקלטת וזכאים להעתיק את התמליל.

(3) על אף האמור בסעיף (1), אם חומר החקירה כולל קלטת חקירה שבה תועדה חקירת אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, יפעל התובע כדלקמן:

(א) יעביר לידי הנאשם תמליל של קלטת החקירה;

(ב) יאפשר לנאשם להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;

(ג) לא יאפשר לנאשם להוציא את קלטת החקירה ממקום הימצאה הקבוע ולא ימסור לנאשם העתק שלה, אלא אם כן נתן בית משפט צו המורה למשטרה לתת לנאשם העתק של הקלטת;

(ד) אם היה הנאשם מיוצג - יאפשר התובע לסנגורו של הנאשם להעתיק את קלטת החקירה ולקבל לידיו את העתקה, אם ביקש הסנגור לקבל לידיו העתק כאמור לצורך ניהול ההליך המשפטי בעניינו של הנאשם, ובלבד שהתחייב הסנגור שלא להעביר את הקלטת לנאשם או לכל אדם אחר.

(4) על אף האמור בסעיף (3), על עיון בחומר חקירה רגיש, כהגדרתו בסעיף 1ד, יחול סעיף ב שלהלן.

(א) חומר חקירה רגיש עשוי, מעצם טבעו, להכיל תצלומים וכן מידע רפואי על אודות נפגע עבירה, בין שהוא חי בין שהוא נפטר. על כן, עיון הנאשם או בא כוחו בחומר החקירה - הרגיש עלול לגרום לפגיעה בזכויותיו ובכבודו של נפגע העבירה או לפגיעה ברגשות בני משפחה של נפגע עבירה שנפטר.

(ב) כדי לצמצם ככל האפשר פגיעה כאמור, יש לעשות את אלה:

[1] להתיר את העיון בחומר החקירה הרגיש רק לצורך ניהול הגנת הנאשם;

[2] להתיר את העיון בחומר החקירה הרגיש רק למי שרשאי לעיין בו לצורך ניהול הגנת הנאשם;

[3] לדרוש ממי שקיבל את חומר החקירה הרגיש לעיונו - להשיבו, על כל העתקיו, למשמורת המכון לרפואה משפטית, עם סיום הליכי המשפט.

(א) תובע שקיבל מנאשם או מסנגורו בקשה לעיין בחומר חקירה רגיש או בקשה להעתיקו, ומצא כי יש מקום להיענות לבקשה, ידרוש מן הנאשם או מסנגורו לחתום על טופס התחייבות כדוגמת הטופס שבנספח א לפקודה זו, וישלח העתק של הטופס החתום אל הלשכה המשפטית של המכון לרפואה משפטית.

החתימה על טופס ההתחייבות תהיה תנאי מוקדם לעיון בחומר ולהעתקתו.

(ב) נודע לתובע, במהלך ניהול תיק או לאחר מכן, שאדם שקיבל חומר חקירה רגיש, עשה בו שימוש שאינו תואם את ההתחייבות האמורה בסעיף (א) - ידווח על כך לראש יחידת התביעות ויפעל על פי הוראותיו.

(1) תובע שהגיש כתב אישום לבית המשפט וקיבל פנייה של אדם, שאינו סנגורו של הנאשם ושהנאשם הסמיך אותו בכתב לעיין בחומר החקירה - ייתן את הסכמתו לפנייה, ויעשה את כל הדרוש, כדי לאפשר לאותו אדם לעיין בחומר החקירה ולהעתיק את חומר החקירה, אם התמלאו תנאים אלה:

(א) האדם הציג הסמכה בכתב בחתימת הנאשם, המפרטת את פרטיו האישיים של אותו אדם.

(ב) אם הנאשם האמור בסעיף (א) הוא קטין - על הנאשם להציג הסמכה בכתב בחתימה של הנאשם ובחתימת הוריו.

(ג) האדם הציג תעודה מזהה.

(2) על העיון לפי סעיף (1) תחול, בשינויים המחויבים, הוראת סעיף 3א(2) שלעיל.

(1) תובע שהגיש כתב אישום לבית משפט וקיבל צו של בית משפט, המורה למשטרה לאפשר עיון בחומר, שהוא חומר חקירה, לטענת הנאשם - אם בית המשפט לא נתן צו עיכוב ביצוע, לעניין מתן זכות העיון - התובע יאפשר עיון בחומר, על פי הקבוע בצו של בית המשפט.

(2) על העיון לפי סעיף זה תחול, בשינויים המחויבים, הוראת סעיף 3א(2) שלעיל.

תובע שמחובתו או מסמכותו לאפשר עיון בחומר חקירה, על פי הקבוע בסעיפים א-ד, יאפשר לכל מי שרשאי לעיין בחומר עיון חוזר או כל עיון נוסף שיתבקש.

(1) הגיש תובע אל בית המשפט כתב אישום, וסבר כי חומר כלשהו מתוך תיק החקירה הוא חומר חסוי לפי הוראות כל דין - יתעד התובע במפתח תיק החקירה את תוכנו הכללי של החומר ואת סיבת חיסויו, ולא יאפשר לנאשם או לכל אדם מטעמו לעיין בחומר החסוי או להעתיקו.

(2) על חומר חקירה שניתנה בעניינו תעודת חיסיון, או שלדעת התובע יש לתת בעניינו תעודת חיסיון, יחולו הוראות פקודת המטא"ר 14.01.04 - "תעודת חיסיון - הכללים וההנחיות להגשת הבקשה".

(1) ראש יחידת תביעות או תובע שהוא מינה, יקבע את המקום והמועד שבהם יתאפשרו העיון בחומר חקירה וההעתקה של חומר החקירה על פי פקודת המטא"ר הזאת.

(2) תובע המטפל בבקשה לעיין בחומר חקירה ולהעתיקו, על פי פקודת המטא"ר הזאת, יורה לשוטר או לעובד של יחידת התביעות שאינו שוטר, להיות נוכח בעת העיון וההעתקה ויורה לו להבטיח את שלמות החומר.

(3) מי שקיבל הוראה מתובע כאמור בסעיף (2), יפעל כמפורט להלן:

(א) ידרוש מהאדם המבקש לעיין בחומר החקירה או להעתיקו, להציג לפניו תעודה מזהה;

(ב) ירשום זיכרון דברים שיכלול את שמו ומספר זהותו של האדם שקיבל את חומר החקירה לעיון ולהעתקה ואת המועד שבו קיבל אותו אדם את חומר החקירה;

(ג) יאשר בזיכרון הדברים כי הוצגה לפניו תעודה מזהה;

(ד) ירשום את שמו ויחתום על זיכרון הדברים;

(ה) ידרוש מהאדם שקיבל את חומר החקירה - לאשר בחתימתו שקיבל את החומר לעיון ולהעתקה;

(ו) יצרף אל זיכרון הדברים את אחד מאלה, לפי העניין:

[1] אם האדם שקיבל את חומר החקירה הוא עורך דין המייצג את הנאשם - כתב מינוי שלו לסנגור או ייפוי כוח מטעם הנאשם, לפי העניין, כמפורט בסעיף 1ט;

[2] החלטת בית משפט למינוי הסנגור;

[3] כתב הסמכה שנתן הנאשם לאדם אחר, ולפיו האדם האחר רשאי לעיין בחומר החקירה ולהעתיק אותו;

(ז) יתייק את זיכרון הדברים ונספחיו בתיק החקירה.

פקודת המטא"ר 14.01.47 - "חומר חקירה - החובה לתת לנאשם לעיין ולהעתיק אותו לאחר הגשת כתב אישום", שפורסמה ביום 31.12.2006 - בטלה.