תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות)(תיקון מס' ), התשפ"ג - 2023
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 59(א) ו (ב1) ו- 61(א)(8) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז- 1976[1] (להלן – הפקודה), ולאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה המדעית לפי סעיף 59(ד) לפקודה, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
||||
|
תיקון תקנה 8 |
1. 2 |
בתקנה 8 לתקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות), התשס"א- 2001 (להלן-התקנות העיקריות)[2] - |
||||
|
|
|
(1) |
בתקנת משנה (ג) אחרי פסקה (2) יבוא: |
|||
|
|
|
|
"(3) בכל מוסד רפואי אחר- המנהל הרפואי של אותו מוסד." |
|||
|
|
|
(2) |
תקנת משנה (ה) – תימחק; |
|||
|
הוספת תקנה 10א |
2. 3 |
אחרי תקנה 10 לתקנות העיקריות יבוא: |
||||
|
|
|
" הרשאה אישית לעוזר לביצוע פעולה חריגה בבית החולה |
10א |
(א) מנהל רפואי שקיבל היתר לאצול סמכויות ביצוע פעולה חריגה רשאי לתת הרשאה אישית לעוזר, לבצע פעולה חריגה כמפורט בתוספת השמינית, בבית החולה, בתנאים כאמור בתקנה 10(ב), זולת אם נקבע אחרת בתוספת השמינית, ובתנאי שהעוזר ביצע קודם מתן ההרשאה האישית לראשונה את הפעולה החריגה, לשביעות רצון המנהל הרפואי, במשך התקופה המפורטת בתוספת האמורה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הרשאה לביצוע פעולה חריגה בבית החולה, כאמור בתקנת משנה (א), תינתן- |
|
|
|
|
|
|
|
(1) כשהיא מטעם בית חולים- בידי המנהל הרפואי של בית החולים; |
|
|
|
|
|
|
|
(2) כשהיא מטעם קופת חולים- בידי המנהל הרפואי של מחוז הקופה שבו נמצא בית החולה |
|
|
|
|
|
|
|
(3) בכל מוסד רפואי אחר- המנהל הרפואי של אותו מוסד. |
|
|
|
|
|
|
(ג) |
הרשאה אישית לפי תקנת משנה (א) תוקפה לשנה אחת וניתן להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה, כל אחת, על פי חוות דעת של הממונה הישיר על העוזר." |
|
הוספת התוספת השמינית |
3. 4. |
אחרי התוספת השביעית לתקנות העיקריות יבוא: |
||||
|
|
|
|
" תוספת שמינית |
|||
|
|
|
|
(תקנה 10א) |
|||
|
|
|
|
פעולות חריגות המותרות לעוזרים בבית החולה |
|||
|
|
|
|
להלן רשימת העוזרים ופירוט הפעולות החריגות המותרות, על פי הוראת רופא: |
|||
|
|
|
|
1. פלבוטומיסטים |
|||
|
|
|
|
(1) שאיבת דם ורידי מגיל 7 ומעלה, בכפוף לריענון החייאה אחת לשנתיים ובלבד שקודם מתן ההרשאה האישית לראשונה העוזר ביצע פעולה זו במשך 3 חודשים רצופים לפחות;" |
|||
|
|
|
|
||||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ-18003)
__________________
משה בר סימן טוב
המנהל הכללי של משרד הבריאות
______________
אני מאשר
משה ארבל
שר הבריאות
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
דברי הסבר
סעיף 59 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976 (להלן- הפקודה), מקנה למנהל משרד הבריאות את הסמכות לפטור מהוראות הפקודה. סעיף 61(א)(8) לפקודה קובע כי המנהל רשאי, באישור השר, להתקין תקנות לעניין "הביצוע היעיל של מטרות פקודה זו והוראותיה דרך כלל". מכוח סמכות המנהל בפקודה, הותקנו תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות), תשס"א-2001 (להלן- התקנות), המסדירות את התנאים לביצוע פעולות חריגות, אשר מפורטות בתוספות.
החוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 15), התשפ"ג- 2023, מיום 29.3.23, תיקן את סעיף 59(ב1) לפקודה והרחיב את רשימת הגורמים המורשים לתת טיפול בבית המטופל גם לעוזרים, שהמנהל הסמיכם. עד לתיקון זה, האצלת פעולות חריגות לביצוע בבית המטופל, היתה אפשרית לאחיות מוסמכות בלבד. לאור המלצת הוועדה לפעולות חריגות, מכוח סעיף 11(א) לתקנות), לאשר לפלבטומיסטים לקיחת דם בבית המטופל, מוצע להוסיף את התוספת השמינית לתקנות, שעניינה פעולות חריגות המותרות לעוזרים לבצע בבית החולה.
בהתאם לסמכויות המנהל מכוח הפקודה כאמור, ולאחר שהמנהל אימץ את המלצות הועדה המייעצת לפעולות חריגות (מכוח סעיף 11(א) לתקנות), מוצע איפוא לתקן את התקנות, כמפורט להלן:
תקנה 1
מוצע לתקן את תקנה 8 לתקנות, המתייחסת למתן הרשאות לאחיות לביצוע פעולות חריגות בבית החולה.
א. מוצע לתקן את תקנת משנה (ג) כך שתתווסף לה פסקת משנה (3) הקובעת כי בכל מוסד רפואי אחר, ובכלל זה למשל חברות מתן שירותי רפואה פרטיות, מי שיתן את ההרשאה יהיה המנהל הרפואי של אותו מוסד רפואי. חברות אלו עונות להגדרת "מוסד רפואי" בתקנות העיקריות, בהיותן "מרפאה" על פי הגדרת פקודת בריאות העם – 1940.
ב. מוצע למחוק את תקנת משנה (ה) שעסקה בחובה על קיום ביטוח צד ג' על המוסד הרפואי. מבירור שערך המשרד נמצא כי לא נעשה שימוש בסעיף זה, ולא קבועות הוראות מנהל לעניין זה, כמפורט בתקנה.
תקנה 2
מוצע להוסיף את תקנה 10א המוצעת, שעניינה 'הרשאה אישית לעוזר לביצוע פעולה חריגה בבית החולה', בדומה לתקנה 8 החלה על אחיות בבית החולה.
א. תקנת משנה (א) מוצע להוסיף תנאי למתן הרשאה אישית של מנהל רפואי שקיבל היתר לאצול סמכויות ביצוע פעולה חריגה לעוזר, לבצע פעולה חריגה כמפורט בתוספת השמינית המוצעת, בבית החולה, בתנאי שהעוזר ביצע את הפעולה החריגה, לשביעות רצון המנהל הרפואי, במשך תקופה שתיקבע בתוספת.
ב. תקנת משנה (ב) - מוצע כי הרשאה לביצוע פעולה חריגה בבית החולה, כאמור בתקנת משנה (א), תינתן לעוזר בידי המנהל הרפואי של המוסד הרפאי, בהתאם לסוג המוסד: כשהיא מטעם בית חולים – בידי המנהל הרפואי של בית החולים; כשהיא מטעם קופת חולים – בידי המנהל הרפואי של מחוז הקופה שבו נמצא בית החולה; ובכל מוסד רפואי אחד – בידי המנהל הרפואי של אותו מוסד. יצוין כי חברות מתן שירותי רפואה נכנסות להגדרת "מרפאה", ועל כן הרשאות אישיות מטעמן יינתנו על ידי רופא של החברה, שהוא מנהלה הרפואי.
ג. תקנת משנה (ג)- מוצע כי תוקפה של הרשאה אישית לפי תקנת משנה (א), יהא לשנה אחת וניתן להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה, כל אחת, על פי חוות דעת של הממונה הישיר על העוזר.
תקנה 3
מוצע להוסיף את התוספת השמינית כמפורט להלן:
מוצע להוסיף את הפעולה החריגה "שאיבת דם ורידי על ידי פלבוטומיסטים בבית המטופל מגיל 7 ומעלה ובכפוף לריענון החייאה אחת לשנתיים ובלבד שקודם מתן ההרשאה האישית לראשונה העוזר ביצע פעולה זו במשך 3 חודשים רצופים לפחות". המלצת הוועדה המייעצת לפעולות חריגות התבססה, בין היתר, על האישור שניתן לפלבוטומיסטים במהלך התפרצות הקורונה, כפעולה חריגה במסגרת תקנות לשעת חירום, לפיה אושרה להם פעולת שאיבת דם ורידי על פי הוראה רפואית בבית המטופל. נמצא כי ביצוע הפעולה על ידי הפלבוטומיסטים הביא לשיפור משמעותי למטופלים בפרט למטופלים מרותקים, מטופלים קשישים שיש להם קושי לצאת מביתם. תיקון זה עולה בקנה אחד עם מדיניות משרד הבריאות אשר מעודד ותומך בהסתת שירותים מבית החולים לקהילה ומהקהילה לבית המטופל בין היתר, לאור גידול אוכלוסיית החולים הנזקקים לשירותים בבית המטופל במקביל להזדקנות האוכלוסייה ועלייה בתוחלת החיים כמגמה לאומית ובינלאומית הדורשת היערכות מחודשת של כלל מערכת הבריאות.