טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות להגנת חיית הבר (תיקון), התשפ"ג-2023

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע, כי כל חיית בר היא מוגנת, אלא אם כן השר להגנת הסביבה הכריז עליה כי היא מזיק, ציד או חיית בר מטופחת. במסגרת תקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 (להלן – התקנות הקיימות), הוכרזו 11 מינים של חיות בר כמזיקים[1].

במקביל, נקבעו במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005 (להלן – אכרזת ערכי טבע מוגנים או האכרזה), חריגים לקביעה של מיני חיות בר כערכי טבע מוגנים. בינואר 2020 תוקנה האכרזה, ובמסגרת זו תוקנה רשימת ערכי הטבע המוגנים והחריגים להם.

על-מנת שתהיה הלימה בין אכרזת ערכי טבע מוגנים שהיא מכוח חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק גנים ושמורות), לבין רשימת המזיקים שבתקנות להגנת חיית הבר, מוצעים תיקונים במסגרת טיוטת תקנות זו. כמו כן, מוצע לעדכן את רשימת מיני חיות הציד והמזיקים, ולהתאים הסדרים הקבועים בתקנות לשינויים אלה.

עוד מוצע במסגרת תיקון זה לאסור את השימוש בתחמושת המכילה עופרת על-מנת להגן הסביבה ועל בריאות הציבור מנזקי החשיפה לעופרת, שהיא מתכת כבדה ורעילה. תיקון זה, על פי המוצע, ייכנס לתוקף לאחר תקופת מעבר בת שנה.

בנוסף, מוצע במסגרת תיקון זה לקבוע הסדר לעניין מתן אישור לירי בחיות בר שהוכרזו מזיקים. החוק קבע הסדר לירי בחיות בר מוגנות, והוא מתן היתר צידה. עוד נקבע בחוק הסדר לירי במיני חיות בר שהוכרזו ציד, והוא באמצעות רישיון ציד. עם זאת, החוק לא הסדיר את הדרכים לאישור ירי במיני חיות בר שהם מזיקים, והותיר את הסמכות לקביעת הסדרים אלה בתקנות.

בשנים האחרונות התברר כי ישנם מינים של מזיקים שאין אפשרות מעשית להדבירם ללא שימוש בירי. הדברים אמורים בעיקר במיני עופות, שלגביהם לא קיימים אמצעי הדברה רשומים. אף שמדובר בבעלי חיים מזיקים, שאין מניעה לפי החוק לפגוע בהם משיקולים של שמירת טבע - בכפוף לכל דין ובכלל זה דיני צער בעלי חיים – אין בחקיקה הקיימת הסדר המאפשר ירי כדין בהם, כאשר הדבר נדרש. לפיכך, נמצא כי אין מנוס מקביעת הסדרים ייעודיים לכך בתקנות מכוח החוק, כפי שיפורט להלן.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד להגנת הסביבה:

טיוטת תקנות להגנת חיית הבר (תיקון), התשפ"ג-2023

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

__________________

עידית סילמן

השרה להגנת הסביבה

 

דברי הסבר

 

כללי

החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע, כי כל חיית בר היא מוגנת, אלא אם כן השר להגנת הסביבה הכריז עליה כי היא מזיק, ציד או חיית בר מטופחת. במסגרת תקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 (להלן – התקנות הקיימות), הוכרזו 11 מינים של חיות בר כמזיקים[7].

במקביל, נקבעו במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005 (להלן – אכרזת ערכי טבע מוגנים או האכרזה), חריגים לקביעה של מיני חיות בר כערכי טבע מוגנים. בינואר 2020 תוקנה האכרזה, ובמסגרת זו תוקנה רשימת ערכי הטבע המוגנים והחריגים להם.

על מנת שתהיה הלימה בין אכרזת ערכי טבע מוגנים שהיא מכוח חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק גנים ושמורות), לבין רשימת המזיקים שבתקנות להגנת חיית הבר, מוצעים תיקונים במסגרת טיוטת תקנות זו.

בנוסף, מוצע במסגרת תיקון זה לקבוע הסדר לעניין מתן אישור לירי בחיות בר שהוכרזו מזיקים. החוק קבע הסדר לירי בחיות בר מוגנות והוא מתן היתר צידה. עוד נקבע בחוק הסדר לירי במיני חיות בר שהוכרזו ציד – והוא באמצעות רישיון ציד. עם זאת, החוק לא הסדיר את הדרכים לאישור ירי במיני חיות בר שהם מזיקים, והותיר את הסמכות לקביעת הסדרים אלה בתקנות.

בשנים האחרונות התברר כי ישנם מינים של מזיקים שאין אפשרות מעשית להדבירם ללא שימוש בירי. הדברים אמורים בעיקר במיני עופות, שלגביהם לא קיימים אמצעי הדברה רשומים. אף שמדובר בבעלי חיים מזיקים, שאין מניעה לפי החוק לפגוע בהם משיקולים של שמירת טבע - בכפוף לכל דין ובכלל זה דיני צער בעלי חיים – אין בחקיקה הקיימת הסדר המאפשר ירי כדין בהם, כאשר הדבר נדרש. לפיכך, נמצא כי אין מנוס מקביעת הסדרים ייעודיים לכך בתקנות מכוח החוק, כפי שיפורט להלן.

 

לתקנה 1

מוצע לתקן את תקנה 1 לתקנות הקיימות, ולהוסיף הגדרות הנדרשות לאור התיקון המוצע –

הגדרת "אישור ירי"    בתקנות 8א עד 8ג12ה המוצעות, מוצע לקבוע הסדרים שונים למתן אישור לירי במזיק, כפי שיפורט להלן. מוצע להגדיר "אישור ירי" כמתייחס לשני סוגי האישורים.

הגדרת "אמצעי טיפול"           מוצע להפנות להגדרת "אמצעי טיפול" שבחוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו-2016 (להלן – חוק הדברה תברואית). להלן ההגדרה – "אמצעים מכניים, פיסיקליים או ביולוגיים להשמדה, למשיכה, ללכידה, לעיכוב התפתחות, לדחייה, להרחקה או לצמצום אוכלוסייה של מזיקים, או אמצעים כימיים למשיכה או ללכידה של מזיקים".

להגדרה "המנהל"       מוצע להחליף את ההגדרה הקיימת של "המנהל" באופן שתכלול גם את עובד הרשות שהוא הסמיך לפי הוראות תקנה 12ה, שתיווסף לתקנות הקיימות בתקנה 8 המוצעת (ר' להלן).

להגדרה "מדביר"        חלק מן ההסדרים המוצעים לירי במזיקים קובעים כי יהיה כשיר לביצוע הירי מי שבידו רישיון מדביר במבנים ובשטח פתוח או רישיון מדביר באיוד, לפי חוק הדברה תברואית. לפיכך מוצע להגדיר "מדביר" כמי שמחזיק באחד הרישיונות הללו.

להגדרה "מורשה"       חלק מן ההסדרים המוצעים בתיקון זה לירי במזיקים קובעים כי יהיה כשיר לביצוע הירי מי שהוא מורשה לפי סעיף 10 לחוק כלי הירייה, התש"ט-1949 (להלן – חוק כלי הירייה). יובהר כי חוק כלי הירייה קובע לעניין מורשה לאיזה מטרות ניתנת ההרשאה, ולפיכך מוצע לציין בהגדרה כי מדובר במורשה למטרות לפי החוק להגנת חיית הבר.

להגדרה "מזיק תברואי"          ההגדרה קובעת כי מזיק תברואי הוא חיית בר שהוכרזה "מזיק" בתקנה 2 שבתקנות הקיימות, ובנוסף נחשבת מזיק לפי חוק הדברה תברואית בהתאם לתוספת לחוק האמור. יובהר, כי קיימת חפיפה חלקית בין רשימת המזיקים שבתקנות להגנת חיית הבר לבין רשימת המזיקים התברואיים לפי חוק הדברה תברואית. על פי ההסדר המוצע בתיקון זה, ניתן לתת אישור לירי במזיק תברואי, ובלבד שהוא מוכרז כמזיק גם לפי התקנות להגנת חיית הבר.

להגדרה "מפגע" או "מטרד"   מוצע להפנות להגדרות "מפגע" ו- "מטרד" שבחוק הדברה תברואית, בשינויים המחויבים. להלן ההגדרות –

"מטרד" – נוכחות או פעילות של מזיקים הגורמת נזק לרכוש, ובכלל זה למוצרים מעובדים, או אי-נוחות חמורה לאדם, או שיש חשש ממשי שתגרום לנזק או לאי-נוחות כאמור;

"מפגע" – נוכחות או פעילות של מזיקים הגורמת לפגיעה בגוף האדם או בבריאותו או שיש חשש ממשי שתגרום לפגיעה כאמור, והכול באחת מדרכים אלה:

(1)  עקיצה, נשיכה, התזה, מגע או השפעה של מזיקים, העלולה לגרום לתגובה פיזית באדם;

(2)  העברת מחוללי מחלה לאדם;

 

להגדרה "קצין אג"ם יחידתי" לצורך מתן אישור לירי במזיק נדרש – בהיבטי בטחון הציבור – אישור של בעל תפקיד במשטרת ישראל. במסגרת התיאום המוקדם שנערך עם המשטרה לעניין התיקון המוצע, נקבע כי האישור יינתן על ידי קצין אגף המבצעים שבתחום היחידה שבאחריותו מתוכנן ירי במזיק.

להגדרה "רשות מקומית"       אישור לביצוע ירי במזיק בתחום יישוב לפי תקנה 8ב המוצעת, יינתן על ידי הרשות המקומית שבתחומה מצוי מזיק שלגביו ניתן אישור עקרוני לירי לפי תקנה 8א. מוצע להגדיר את בעל התפקיד ברשות המקומית שיהיה מוסמך למתן האישור כראש הרשות המקומית או עובד בכיר שהוא הסמיכו.

להגדרה "הרשם"        מוצע להפנות בהגדרה זו לרשם לענייני מדבירים כהגדרתו בחוק הדברה תברואית. לפי התיקון המוצע, יוועץ מנהל הרשות עם הרשם טרם מתן אישור עקרוני לירי במזיק תברואי.

להגדרה "תחום יישוב"           על מנת להבחין בין מצבים שונים שבהם נדרש אישור ירי במזיק, מוצע להגדיר "תחום יישוב" באופן שכולל שטחים פתוחים אשר מצויים באיזור בנוי, לרבות במרחק של עד 25 מטרים מהמבנה הקיצון באיזור בנוי. ההגדרה המוצעת מבוססת על הגדרה של תחום יישוב בתוספת הראשונה לחוק הדברה תברואית, והיא מבטאת את האיזון הנדרש בין השטח הפתוח לבין איזורים בנויים, באופן שמאפשר גם הבחנה בין הטיפול הנדרש במזיקים בכל אזור.

 

לתקנה 2

מוצע לתקן את תקנה 1א לתקנות הקיימות, אשר קובעת רשימה של חיות בר שהוכרזו כחיות "ציד" לפי החוק. ההכרזה על חיות בר כציד משמעותה שמי שבידו רישיון ציד לפי החוק רשאי לירות בחיות בר אלה גם ללא היתר צידה, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק, בתקנות וברישיון הציד שבידו. מוצע לתקן את נוסח התקנה באופן שיכלול את השמות העבריים המעודכנים של המינים וכן את השמות הלטיניים.

בנוסף, מוצע לתקן את הגדרת יוני בר הנכללות בתקנות הקיימות. כיום כוללת הרשימה של חיות הציד גם יוני בר, בעוד חוק הדברה תברואית מגדיר את יוני הבית כמזיק בתחום יישוב. מבחינה מקצועית, קיים קושי להבחין בין המינים השונים של יוני בר ויוני בית בשל ערבוב האוכלוסיות של המינים, ועל כן נכון יהיה להבחין ביניהם על בסיס המיקום – דהיינו, מחוץ לתחום יישוב היונים הן חיות בר המוכרזות כציד, ואילו בתוך תחום היישוב היונים הן יוני בית שהן מזיק, אם הן גורמות למפגע או למטרד, וניתן לפגוע בהן בכפוף להוראות הדינים הרלוונטיים.

בנוסף, מוצע לגרוע מהרשימה את המינים שליו ותור. שני המינים הוחרגו מרשימת חיות הציד במסגרת הוראת שעה בספטמבר 2020, לאחר שנמצא כי אוכלוסיות מינים אלה בישראל מצויות בסיכון. כעת מוצע להפוך מינים אלה לחיות בר מוגנות דרך קבע.

 

לתקנה 3

מוצע לתקן את תקנה 2 לתקנות הקיימות, אשר קובעת רשימה של חיות בר שהן מזיקים לעניין החוק להגנת חיית הבר. רשימה זו מונה כיום 11 מינים (2 מיני עורבים נמחקו מהרשימה בהוראת שעה שתוקפה עד ינואר 2022). עוד מוצע לערוך תיקון במבנה הרשימה ולכלול את השמות הלטיניים של המינים.

בנוסף, מוצע לגרוע מרשימת המזיקים ארבעה מינים - עטלפים אוכלי פירות, עפרוני השדות, עפרוני מצויץ ובולבול. ארבעת המינים הללו הוכרזו ערכי טבע מוגנים באכרזה, לאחר שנמצא כי יש להגן על האוכלוסיות שלהם כיום בישראל, שהצטמצמו לאורך השנים ומצויות בסיכון. התיקון המוצע נועד ליצור הלימה בין האכרזה לבין החוק והתקנות להגנת חיית הבר.

יצוין עוד כי במסגרת אכרזת ערכי טבע מוגנים, כלל מחלקת העופות הם ערכי טבע מוגנים, למעט מינים מסוימים וביניהם "דרור הבית". לכן, אין מקום להכרזה על כלל מיני הדרורים כמזיקים, ומוצע לתקן את המונח ברשימת המזיקים בתקנות, מ"דרורים" ל"דרור הבית". יצוין כי דרור הבית הוא מזיק גם לפי חוק הדברה תברואית.

כמו כן, תקנה 2 לתקנות הקיימות קובעת את כל מיני החולדות כמזיקים. בפועל, מדובר במיני החולדות המקומיים – חולדת החוף וחולדה מצויה, אשר הוגדרו כמזיקים גם לפי חוק הדברה תברואית. יצוין כי במסגרת האכרזה הוחרג הסוג חולדה כולו מרשימת ערכי הטבע המוגנים. עם זאת, אין מקום לקבוע כמזיקים מיני חולדות שאינם מקומיים, ובכך לאפשר בפועל כניסתם של מינים פולשים מסוכנים לישראל ללא היתר סחר לפי החוק להגנת חיית הבר. מכאן התיקון המוצע.

 

לתקנה 4

תקנה 3 לתקנות הקיימות קובעת תקופה האסורה בשנה לציד, ביחס לחיות ציד המפורטות בתקנה 1א. בשל טעות שנפלה בידי מתקין התקנות, בתקנה 3 מוזכרת גם הנוטריה, שהיא מזיק לפי תקנה 2 לתקנות הקיימות. מנגד, הזרזיר, שהוא חית ציד כמשמעותו בתקנה 1א, נשמט מהרשימה בתקנה 3. מוצע לתקן את הטעות ולקבוע את הזרזיר בתקנה 3 במקום הנוטריה.

 

לתקנה 5

תקנה 5 לתקנות הקיימות קובעת איסור על ציד בלילה אלא אם התקיימו תנאים מסוימים, וביניהם היתר מאת הממונה על השמירה לפי חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961. כיום, על פי הניסיון המצטבר ברשות הטבע והגנים, הסדרי שמירה ברשויות המקומיות אינם משיקים להיבטי הציד המוסדרים בתקנות. לפיכך מוצע למחוק את פסקה (א)(2) בתקנה 5.

 

תקנה 6

תקנה 6 לתקנות הקיימות קובעת כי צייד בכלי ירייה ייעשה רק ברובה הכולל תחמושת של כדורי עופרת או רובה המופעל בקפיץ בלבד וקנהו אינו סלילי. עוד קובעת התקנה הקיימת כי ביצוע צייד ברובה אחר טעון היתר בכתב ממנהל הרשות.

עופרת היא מתכת כבדה ורעילה לבני אדם, ומוכרת כמזהמת את מקורות המים, הקרקע והאוויר. שימוש בתחמושת עשויה עופרת גורם גם להרעלות משניות של בעלי חיים. מאחר שקיימים תחליפים זמינים לתחמושת עופרת, מוצע לאסור על השימוש בה לצייד במסגרת התקנות המוצעות. יצוין כי איסור זה עולה בקנה אחד עם המלצה שניתנה במנגנון רישום הכימיקלים באירופה (ECHA) בחודשים האחרונים.

יובהר כי ניתן לחרוג מהוראות תקנה זו אם המנהל אישר זאת בהיתר צידה מסוים. הדברים אמורים גם בהוראות תקנה 6(ג) הקיימת, המתנה צייד באמצעות חץ וקשת בקבלת אישור ספציפי. אישור כזה יכול להידרש במסגרת היתר צידה מסוים, לצורך התמודדות עם נזק או מניעתו וכאשר לא ניתן לעשות שימוש באמצעי אחר. התיקונים המוצעים בהקשר זה נועדו להבהיר את אופן מתן האישור.

בפסקה (2) מוצע לתקן את תקנה 6(ב) הקיימת. התקנה אוסרת שיסוי של כלב בחיית בר אלא לעניין חוגלה, חזיר בר ודורבן. התיקון המוצע נועד לצמצם את האפשרות הקיימת בתקנות לחזירי בר בלבד, על רקע הקושי בהתמודדות עם בעלי חיים אלה בשנים האחרונות. לעניין המינים האחרים לא ניתנים מזה כמה שנים היתרים לשימוש בכלבים, ומוצע לעגן מדיניות זו בתקנות.

בפסקה (4) מוצע לעגן קביעה של תנאים ברישיון ציד ובהיתר צידה בהתאם לנוהל שייקבע בתיאום עם משטרת ישראל, לעניין אופן ביצוע ירי, בדומה להסדר המוצע לגבי אישורי ירי במזיקים. כיום מבוצע התיאום מול משטרת ישראל על בסיס פרטני ולא על בסיס נוהל מוסכם מראש.

 

תקנה 7

מוצע לקבוע הסדר לעניין ירי במזיקים מכוח סעיף 16(4) לחוק. בתקנות הקיימות טרם נקבעו הסדרים לעניין זה, אלא שבשנים האחרונות התחוור כי לעניין מזיקים מסוימים אין מנוס ממתן אישור לירי על מנת לטפל במפגעים לציבור כתוצאה מאותם מזיקים. בהעדר הסדר ייעודי, נקבעה הוראת שעה בראשית שנת 2020, אשר החריגה את העורב ההודי ואת העורב האפור מרשימת המזיקים לתקופה של שנתיים. מטרת הוראת השעה לאפשר ירי במינים מזיקים אלה באמצעות היתר צידה. יחד עם זאת, דרך המלך להסדרת הירי במינים אלה, כאשר אין חלופה יעילה אחרת, היא באמצעות הסדר ייעודי כפי שמוצע כעת.

בתקנה 8א המוצעת, מוצע כי המנהל יהיה רשאי לתת אישור עקרוני להשמדת מזיק באמצעות ירי, ולהורות בנוהל על התנאים לביצוע ירי. אישור ירי כאמור לגבי מזיק שהוא גם מזיק תברואי לפי חוק הדברה תברואית, יינתן לאחר התייעצות עם הרשם לענייני מדבירים במשרד. הנוהל ייקבע גם לאחר התייעצות עם מנהל מדור הגנת הסביבה במטה הארצי של משטרת ישראל, ויכלול את התנאים המוקדמים לאישור ירי, האיזור בו יחולו האישור והנוהל, תקופת התוקף, כלי הירייה והתחמושת המאושרים ועוד. יודגש כי ירי במזיק בתחום יישוב רשאי יהיה לבצע רק מי שהוא בעל רישיון לכלי ירייה שהוא מפעל ראוי לעניין החוק להגנת חיית הבר.

לעניין ירי במזיק מחוץ לתחום יישוב, המנהל יהיה רשאי לתת לאדם אישור מיוחד, ובלבד שאותו אדם הוא מורשה במפעל ראוי או בעל רישיון ציד. ביצוע הירי יהיה כפוף לאישור קצין אג"ם יחידתי במשטרת ישראל. עוד מוצע לחייב, בתקנת משנה (ה), איסוף של פגרים ופינוים באופן שלא יסכן את בריאות הציבור או הסביבה.

בתקנה 8ב המוצעת, שעניינה ירי במזיק בתחום יישוב, מוצע לקבוע כי הרשות המקומית היא שתהיה רשאית לבצע ירי במזיק על פי אישור עקרוני של המנהל והנוהל שהורה. ביצוע הירי יהיה מותנה בכך שננקטו כל אמצעי הטיפול וההדברה האפשריים והמותרים, אך אלה לא הצליחו להביא לפתרון המפגע או המטרד. עוד מוצע כי כל פעולת ירי תחייב פרסום מראש לציבור, 7 ימים לפחות לפני הביצוע, וכן תהיה כפופה לאישור קצין אג"ם יחידתי במשטרת ישראל. בתקנת משנה (ב) מוצע לחייב רשות מקומית לדווח על כל פגיעה בגוף או ברכוש שהתרחשה במהלך ירי שביצעה במזיק בתחומה. כמו כן, מוצע בתקנת משנה (ג) לחייב את הרשות המקומית לערוך רישום מפורט של פעולות הירי במזיקים ולשמור את הרישום לתקופה של 3 שנים לפחות.

בתקנה 8ג המוצעת מפורטים התנאים שבהם רשאי להתנות קצין אג"ם יחידתי את ביצוע הירי, על מנת למנוע סכנה לשלום הציבור. תנאים אלה יכולים לכלול סידורי אבטחה, פרסום ויידוע הציבור ומסירת דיווח.

בתקנה 8ד המוצעת מפורט הסדר ייעודי לירי ביונים ובעורבים במפעל. פעולות ירי אלה נחוצות בעיקר במפעלי מזון לצורך טיפול במזיקים העלולים לזהם את המזון כאשר פעולות להרחקתם לא צלחו. ביצוע הירי מותר, על פי התקנה המוצעת, כאשר נעשה שימוש ברובה אוויר בלבד, על ידי מדביר שהוא בעל רישיון לנשק אישי או מורשה. ביצוע הירי מותנה במסירת דיווח מראש לתחנת המשטרה שבתחומה מצוי המפעל ובנקיטת אמצעי זהירות מתאימים. עוד מוצע כי מבצע הירי יחויב לבצע רישום מפורט ולשמור אותו לתקופה של שלוש שנים לפחות. בנוסף, מוצע להבהיר כי מבצע הירי יידרש לאסוף את הפגרים באופן שיימנע סיכון לאדם ולסביבה.

 

תקנה 8

מוצע להוסיף לתקנות הקיימות תקנה נוספת שעניינה הסמכה שייתן מנהל הרשות לעובדי הרשות לבצע תפקידים שניתנו לו לפי החוק והתקנות. זאת על מנת לאפשר פעולה יעילה של הרשות בביצוע תפקידיה. המנהל לא יהיה רשאי להסמיך עובד לעניין תקנות 7ב ו- 8א שעניינן קביעת מכסת רישיונות ציד ומתן אישור עקרוני לירי במזיק, שכן מדובר בהסדרים משמעותיים המחייבים ראייה כוללת. עם זאת, המנהל יהיה רשאי להסמיך עובד בכיר של הרשות לביצוע תפקידיו על פי מרבית התקנות, שעניינן מתן אישורים שוטפים. תקנה 10 לתקנות הקיימות, שעניינה סימון חיות בר, היא מטלה שוטפת וטכנית שניתן להסמיך לגביה כל עובד או פקח של הרשות.

 

תקנה 9

מוצע כי יום תחילתן של התקנות יהיה 30 ימים מפרסומן, מאחר שהן אינן טעונות פעולות היערכות מיוחדות. עם זאת, מוצע לקבוע כי איסור השימוש בתחמושת עופרת ייכנס לתוקף לאחר תקופה של שנה, לצורך היערכות המחזיקים בתחמושת.