תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 4

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 4

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 5

תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקון מס'...)(עיגון סמכויות לפקח ולקצין ביקורת הגבולות), התשפ"ג-2023. 5

1.  תיקון סעיף 10. 5

2.  תיקון סעיף 13. 5

3.  תיקון סעיף 13ב. 5

4.  תיקון סעיף 13ד. 6

5.  תיקון סעיף 15. 7

6.  תחילה. 7

7.  הוראת מעבר. 7

דברי הסבר. 7

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק הכניסה לישראל (תיקון מס'...)(עיגון סמכויות לפקח ולקצין ביקורת הגבולות), התשפ"ג-2023

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ביום 13.4.08 ניתנה החלטה מס. 3434 של ממשלת ישראל שעניינה הקמת "רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול" במשרד הפנים (להלן: "הרשות"). הרשות באה להחליף את מנהל האוכלוסין במשרד הפנים ואחראית על יישום מדיניות הממשלה וביצוע סמכויות שר הפנים שהואצלו אליה בתחום הטיפול בזרים ובתחום האוכלוסין.

בהתאם, ביום 3.2.09 החליט ראש הממשלה על שינוי המבנה הארגוני של משטרת ההגירה באופן שסמכויות האכיפה כנגד שוהים שלא כדין יועברו לידי הרשות. במסגרת התוכנית הוקמה יחידת פקחים הפועלת מכוח הסמכויות שהוקנו לה בסעיף 13ה לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה").

יחד עם העברת מטלות משטרת ההגירה לרשות, הוסכם כי האחריות על מתקן המשמורת המצוי בנתב"ג תועבר לידי הרשות ואת השוטרים החליפו נציגי הרשות.

לאחר העברת סמכויות האכיפה מהמשטרה לפקחי הרשות, התעוררו קשיים ביישום הוראות חוק הכניסה על ידי פקחי הרשות, זאת בין היתר, בשל היעדר סמכויות נלוות שהיו מוקנות לשוטרי משטרת ההגירה על פי הדינים החלים עליהם מתוקף תפקידם כשוטרים.

כמו כן, הסמכויות נועדו אף ליתן בידי הפקחים כלים להתמודדות עם אוכלוסיית המסתננים אשר נכנסו לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה ושוהים בה שלא כדין.

מטרת התיקון היא לתת בידי הפקחים סמכויות אכיפה נוספות אשר יאפשרו את הגשמת תכליות החוק קרי, צמצום מספר השוהים שלא כחוק בישראל והרחקתם מישראל.

 

עיקרי החוק המוצע

 

1.  תיקון סעיף 10 לחוק הכניסה- הוספת סעיפי משנה לסעיף 10 לחוק הכניסה לישראל. התיקון נועד ליתן לקציני ביקורת הגבולות ולפקחי הרשות סמכויות החסרות להם כיום, על מנת לאפשר את הטיפול במי שסורבה כניסתו לישראל.

סעיף קטן (1) המוצע עניינו בהוספת סעיף 10(א1) לחוק המאפשר לקצין ביקורת הגבולות או לפקח להשתמש בכוח סביר כלפי מי שסורבה כניסתו לישראל, וזאת במטרה להרחיק את אותו אדם מישראל, במקרה של סירוב לשיתוף פעולה עם קצין ביקורת הגבולות או הפקח.   

סעיף קטן (2) המוצע עניינו בהוספת סעיפים קטנים 10(ב1) עד 10(ב3) לחוק המבקשים להעניק לקציני ביקורת הגבולות ולפקחי הרשות סמכויות שונות לצורך הטיפול במסורב כניסה לרבות הסמכות לדרוש ממי שכניסתו לישראל סורבה להילוות למקום בו יוחזק עד להרחקתו מישראל (סעיף קטן (ב1)); סמכות להשתמש בכוח סביר כלפי מסורב המתנגד לכך (סעיף קטן (ב1)); סמכות לערוך חיפוש על גופו של מסורב נתונה לפקח שנועדה למנוע מהמסורב לסכן את עצמו או את סביבתו (סעיף קטן (ב2)) וכן לתפוס חפצים שיש בהם כדי לסכן את ביטחונו של אדם או ביטחון הציבור. הסמכות לחיפוש על הגוף קמה לפקח עם רגע קבלת ההוראה על החזקה במקום עד לביצוע ההרחקה או עם הקבלה למקום. זאת, בדומה לסמכויות הנתונות לשוטר ביחס לעצור מכוח סעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

סעיף קטן (ב3) קובע כי תנאי החזקתו של מסורב יהיו כתנאי החזקתו של מורחק מישראל, והם יהיו כפופים לקבוע בסעיף 13ח לחוק הכניסה. בהתאם לכך, תחול חובה להחזיק את מסורב הכניסה בתנאים הולמים שלא יהיה בהם, בהתחשב בנסיבות העניין, לרבות משך החזקתו במשמורת, כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו; המסורב יוחזק בתא נפרד מאסירים ומעצורים פליליים; הוראות סעיף 9(ב) לחוק המעצרים יחולו על החזקת המסורב במשמורת, ומכאן תהיה החובה להעניק לו תנאים מסוימים לרבות תנאי תברואה, מיטה, חפצים אישיים, טיול יומי, וכיוצא בזה; הוראות סעיף 10 לחוק המעצרים יחולו על החזקת מסורב במשמורת, בנוגע לנקיטת אמצעי ריסון ומשמעת בתנאים מסוימים.  

 

2.  תיקון סעיף 13 לחוק הכניסה- מוצע להוסיף את סעיף 13(ה) לחוק אשר מטרתו להגדיר את סמכויות פקחי הרשות, על מנת לאפשר את הטיפול במי שהוצא כנגדו צו הרחקה. הסעיף מאפשר שימוש בכוח סביר כלפי מי שהוצא כנגדו צו הרחקה ומתנגד להרחקתו מישראל.

 

3.  תיקון סעיף 13ב לחוק הכניסה– סעיף קטן (1) המוצע מתקן את סעיף 13ב(א) לחוק העיקרי ובמסגרתו מבוקש לעגן הוראות לגבי סמכויות אכיפה לפקחי הרשות החסרות להם כיום לצורך ביצוע משימת השמתם במשמורת של זרים השוהים בישראל שלא כחוק והרחקתם, וכדי לאפשר לפקחים להתמודד עם אוכלוסיית המסתננים עמה מתמודדת מדינת ישראל בימים אלה.

הסעיף בנוסחו כיום מאפשר לפקח ללוות למשרדי ממונה ביקורת הגבולות רק מי שיש יסוד סביר לחשד כי הוא שוהה בישראל שלא כדין. כאשר עסקינן במי שרישיונו לישיבת ביקור בתוקף, אין לפקח סמכות להביאו בפני ממונה ביקורת גבולות, לצורך בירור עניינו במידה ונתפס לדוגמא מפר את תנאי רשיונו. כאשר עסקינן באוכלוסייה של זרים, שאין להם כתובת קבועה בישראל, הרי שהחשש להימלטות של אותו הזר מבלי שניתן יהיה לשוב ולאתרו הוא מובנה וממשי.

על כן, התיקון המוצע, מבקש להוסיף לפקח סמכות ללוות אל המפגש עם ממונה ביקורת הגבולות או למשמורת מי ששוהה בישראל באשרה ורישיון בתוקף לפי חוק הכניסה אך מתקיימת בעניינו אחת מהעילות המפורטות בסעיף המעלה סיכוי סביר להניח שרשיונו של הזר יבוטל.

בנוסף, התיקון יאפשר לפקח להביא את הזר למשרדי ממונה ביקורת הגבולות לצורך ברור מעמדו, תחת הבאתם ישירות למקום המשמורת. בכך מעגן תיקון החקיקה את הפרקטיקה הנוהגת כיום ולפיה נערך הברור בעניין מעמדו של הזר במשרדי הממונה ורק מי שנמצא שיש מקום להשמתו במשמורת נלקח למתקן המשמורת. בכך יש למזער את הפגיעה בזר ולמנוע הבאה של מי שיתכן ואין מקום להחזקתו במשמורת- לתוך מתקן משמורת.

ולבסוף, הסעיף המוצע מאפשר לפקח להשתמש בכוח סביר כלפי אדם המבצע פעולה שמטרתה לסכל את ביצוע סמכות ההילוות המוקנית לפקח. סעיף זה נועד לתת מענה לקושי  מולו מתמודדים הפקחים במציאות היום יומית, כאשר גורמים שונים מנסים למנוע בכוח מהפקחים לבצע את תפקידם ולהביא את השוהים הבלתי חוקיים למשמורת. כיום, נדרש הפקח במקרים רבים לליווי משטרתי לצורך מילוי התפקיד שהוטל עליו בחוק, דבר המנוגד במהותו להחלטת הממשלה להעביר את ביצוע חוק הכניסה ממשטרת ישראל לידי הרשות. 

סעיף קטן (2) המוצע מתקן את סעיף 13ב(ד) לחוק ומאפשר לפקחי הרשות לבצע חיפוש על פני גופו של הזר המלווה למקום משמורת או למשרדי ממונה ביקורת הגבולות עם קיום עילת ההילוות. המצב הנוהג כיום מאפשר ביצוע חיפוש רק מרגע הוצאת צו המשמורת, וכך נוצרת מציאות בה הפקח נאלץ ללוות את השוהה שלא כדין ברכבו, למשרדי ממונה ביקורת הגבולות, שם ממתין השוהה שלא כדין לשימוע לעיתים אף מספר שעות אשר לאחריהן נערך שימוע לשוהה שלא כדין במשרדי הממונה, וכל אותו זמן הפקח אינו רשאי לחפש על גופו של השוהה שלא כדין ע"מ למנוע סיכון שלו עצמו או של סביבתו. מטרת התיקון היא להבטיח את ביטחונו האישי של הפקח, של השוהה שלא כדין, של ממונה ביקורת הגבולות ושל הסובבים אותם, וזאת תוך פגיעה מינימלית ככל הניתן בגופו ובכבודו של השוהה שלא כדין.

בנוסף, רק עם סמכות החיפוש קמה הסמכות לתפוס דברים על פי סעיף 22(ג) לחוק המעצרים, זאת בעוד לעיתים מתעורר בשטח צורך לתפוס דברים כגון כלי נשק או חפצים אחרים המתגלים על גופו של מעוכב בעת חיפוש ויש בהם כדי לסכן את ביטחונו של אדם או ביטחון הציבור.

 

 

4.  תיקון סעיף 13ד (ב) לחוק הכניסה לישראל –  התנאים למינוי פקחים בסעיף יתוקנו.

 

5.  תיקון סעיף 15 לחוק הכניסה – בתיקון זה מוצע לקבוע כי ממונה ביקורת הגבולות ימונה רק אם מתקיימים התנאים הבאים: קבלת הודעת משטרת ישראל כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי וקבלת הכשרה מתאימה בהתאם לסמכויות שמוקנות לו על פי חוק הכניסה.

 

6.   מוצע לקבוע כי החוק יכנס לתוקף שלושה חודשים מיום פרסומו כדי לאפשר הערכות מתאימה ליישום הוראותיו.

 

7.  מוצע לקבוע הוראת מעבר ביחס לסעיף 4 לחוק המוצע שתקבע כי מי שמונה לפקח לפי סעיף 13ד(ב) לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה ושימש בתפקיד האמור ערב היום האמור, יראו אותו, בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה, כמי שמתקיימים לגביו התנאים למינויו לפי סעיף 13ד (ב)(3) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה. זאת, כדי ליצור רצף שיאפשר את המשך פעולתם של הפקחים הקיימים עד להחלת ההסדר המוצע והכשירות בדבר תנאי ההכשרה והכשירות לפקחים.

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אין קבוצות אוכלוסייה שהמחוקק ביקש לייחדן בהוראות ייצוג הולם או הגנה מיוחדת.

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין השפעה על תקציב המדינה.

 

 

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד הפנים:

תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקון מס'...)(עיגון סמכויות לפקח ולקצין ביקורת הגבולות), התשפ"ג-2023

 

דברי הסבר

רקע

1.  חוק הכניסה לישראל מהווה את התשתית הנורמטיבית העיקרית שמכוחו מוסדרות סמכויות הטיפול בזרים, החל בהסדרת אופן הגעתם ארצה וכן קובע הוראות לגבי אופן הטיפול בהם בעודם שוהים בארץ.

2.  בשנים האחרונות וכחלק מתמורות הגירתיות משמעותיות עולמיות, התרחבו מספר המגיעים ארצה, ובהתאם גדל באופן משמעותי מספר הזרים הנמצאים בארץ, הן אלו אשר שהייתם בארץ כדין והן אלו אשר שוהים בארץ ללא רישיון כמתחייב בהוראות החוק.

3.  לשהייה שלא כדין יש השלכות מורכבות רבות – חברתיות, כלכליות ואחרות, ובהן גם פגיעה בשלטון החוק ובזכותה של המדינה לקבוע מי ייכנס בשעריה ומי יורשה לשהות בה. מציאות זו מעלה את הצורך למצוא פתרונות לפעולות אשר יאפשרו לגורמי המקצוע לפעול להרחקתם של השוהים שלא כדין ולצמצום ההשפעות המורכבות הנובעות משהייתם כאן.

4.  בשנת 2009, עם העברת סמכויות האכיפה כנגד שוהים שלא כחוק ממשטרת ישראל לרשות האוכלוסין וההגירה לרבות העברת האחריות על מתקן המשמורת המצוי בנתב"ג, בהתאם להחלטת הממשלה מיום 13.4.08, נוכחה רשות האוכלוסין וההגירה כי בשל היעדר בסמכויות מתאימות, עובדי רשות האוכלוסין וההגירה מנועים מלבצע את כוונת המחוקק במלואה.

5.   סמכויות אלו היו מוקנות בעבר לשוטרי משטרת ישראל מכח הסמכויות הכלליות המוקנות לשוטרים ואולם כאמור בשל ההחלטה על העברת הסמכויות לעובדי רשות האוכלוסין, נוכחה המדינה כי ישנו צורך בתיקון חוק הכניסה לישראל והסדרת הסמכויות לעובדי רשות האוכלוסין וההגירה אשר אמונים על הטיפול באוכלוסיות הזרים השוהים בישראל ואשר מבקשים להיכנס לישראל.

 

 

 

החוק המוצע

 

הואיל והוראות חוק הכניסה לישראל כיום אינן מקנות בידי פקחי האכיפה וקציני ביקורת הגבולות את כל הסמכויות הנדרשות להם לטובת טיפול באוכלוסיות הזרים השוהים בישראל ואלו אשר מבקשים להיכנס לישראל, התיקון המוצע בהצעת החוק מטרתו היא ליתן בידי הפקחים סמכויות אכיפה נוספות אשר יאפשרו את הגשמת תכליות חוק הכניסה לישראל ומדיניות ממשלת ישראל בכל הנוגע  לצמצום מספר הזרים השוהים שלא כחוק בישראל והרחקתם מישראל. זאת ועוד, התיקון המוצע בא להסדיר את סמכויות הפקחים וקציני ביקורת הגבולות כלפי מי שסורבה כניסתו לישראל הואיל וסעיפי החוק אינם מפורטים בעניין זה.

 

סעיף 1 לחוק המוצע

 

במתקן המשמורת בנתב"ג מוחזקות שתי אוכלוסיות עיקריות: מי שסורבה כניסתו לישראל בהתאם לסעיף 10 לחוק הכניסה (להלן: "מסורב") ומי ששוהה בישראל שלא כדין, ועתיד להיות מורחק בקרוב מישראל או משפחות שהוחלט על השמתן במשמורת לצורך הרחקתם מישראל (להלן: "מורחק").

סעיף 13ח לחוק הכניסה עוסק בתנאי המשמורת של מורחקים וקובע כי הוראות סעיפים 9(ב) ו- 10 לחוק המעצרים יחולו על ההחזקה במשמורת, בשינויים המחויבים. סעיפים אלה מסדירים את תנאי המשמורת, ואת הסמכויות אשר יש לנציגי הרשות בבואם לטפל במורחקים אולם הסעיפים המקבילים העוסקים במסורבים אינם מפורטים דיים.

אי לכך, מוצע להוסיף סעיפי משנה לסעיף 10 לחוק הכניסה לישראל כדי ליתן לקציני ביקורת הגבולות ולפקחי הרשות סמכויות החסרות להם כיום, על מנת לאפשר את הטיפול במי שסורבה כניסתו לישראל.

 

סעיף קטן (1) המוצע עניינו בהוספת סעיף 10(א1) לחוק המאפשר לקצין ביקורת הגבולות או לפקח להשתמש בכוח סביר כלפי מי שסורבה כניסתו לישראל, וזאת במטרה להרחיק את אותו אדם מישראל, במקרה של סירוב לשיתוף פעולה עם קצין ביקורת הגבולות או הפקח.   

 

סעיף קטן (2) המוצע עניינו בהוספת סעיפים קטנים 10(ב1) עד 10(ב3) לחוק המבקשים להעניק לקציני ביקורת הגבולות ולפקחי הרשות סמכויות שונות לצורך הטיפול במסורב כניסה לרבות הסמכות לדרוש ממי שכניסתו לישראל סורבה להילוות למקום בו יוחזק עד להרחקתו מישראל (סעיף קטן (ב1)); סמכות להשתמש בכוח סביר כלפי מסורב המתנגד לכך (סעיף קטן (ב1)); וסמכות לערוך חיפוש על גופו של מסורב שנועדה למנוע  מהמסורב לסכן את עצמו או את סביבתו (סעיף קטן (ב2)) וכן לתפוס חפצים שיש בהם כדי לסכן את ביטחונו של אדם או ביטחון הציבור. הסמכות לחיפוש על הגוף קמה עם רגע קבלת ההוראה על החזקה במקום עד לביצוע ההרחקה או עם הקבלה למקום. זאת, בדומה לסמכויות הנתונות לשוטר ביחס לעצור מכוח סעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

 

כמו כן, הסעיף מבקש לקבוע כי תנאי החזקתו של מסורב יהיו כתנאי החזקתו של מורחק מישראל, והם יהיו כפופים לקבוע בסעיף 13ח לחוק הכניסה. בהתאם לכך, תחול חובה להחזיק את מסורב הכניסה בתנאים הולמים שלא יהיה בהם, בהתחשב בנסיבות העניין, לרבות משך החזקתו במשמורת, כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו; המסורב יוחזק בתא נפרד מאסירים ומעצורים פליליים; הוראות סעיף 9(ב) לחוק המעצרים יחולו על החזקת המסורב במשמורת, ומכאן תהיה החובה להעניק לו תנאים מסוימים לרבות תנאי תברואה, מיטה, חפצים אישיים, טיול יומי, וכיוצא בזה; הוראות סעיף 10 לחוק המעצרים יחולו על החזקת מסורב במשמורת, בנוגע לנקיטת אמצעי ריסון ומשמעת בתנאים מסוימים.  

 

סעיף 2 לחוק המוצע

 

מוצע להוסיף את סעיף 13(ה) לחוק אשר מטרתו להגדיר את סמכויות פקחי הרשות, על מנת לאפשר את הטיפול במי שהוצא כנגדו צו הרחקה. הסעיף מאפשר שימוש בכוח סביר כלפי מי שהוצא כנגדו צו הרחקה ומתנגד להרחקתו מישראל.

 

סעיף 3 לחוק המוצע

 

מוצע לתקן את  סעיף 13ב(א) לחוק העיקרי ובמסגרתו לעגן הוראות לגבי סמכויות אכיפה לפקחי הרשות החסרות להם כיום לצורך ביצוע משימת השמתם במשמורת של נתינים השוהים בישראל שלא כחוק והרחקתם, וכדי לאפשר לפקחים להתמודד עם אוכלוסיית המסתננים עמה מתמודדת מדינת ישראל בימים אלה.

הסעיף בנוסחו כיום מאפשר לפקח ללוות למשרדי ממונה ביקורת הגבולות רק מי שיש יסוד סביר לחשד כי הוא שוהה בישראל שלא כדין. כאשר עסקינן במי שרישיונו לישיבת ביקור בתוקף, אך הרשות רואה לנכון לבטלו, מכל סיבה שהיא (כגון שהפר את תנאי רישיונו), אין לפקח סמכות להביאו בפני ממונה ביקורת גבולות. כאשר עסקינן באוכלוסייה של זרים, שאין להם כתובת קבועה בישראל, הרי שהחשש להימלטות של אותו הזר מבלי שניתן יהיה לשוב ולאתרו הוא מובנה וממשי.

על כן, התיקון המוצע, מבקש להוסיף לפקח סמכות ללוות אל המפגש עם ממונה ביקורת הגבולות או למשמורת מי ששוהה בישראל באשרה ורישיון בתוקף לפי חוק הכניסה אך מתקיימת בעניינו אחת מהעילות המפורטות בסעיף המעלה סיכוי סביר להניח שרשיונו של המלווה יבוטל.

בנוסף, התיקון יאפשר לפקח להביא את המלווה למשרדי ממונה ביקורת הגבולות לצורך ברור מעמדו, תחת הבאתם ישירות למקום המשמורת. בכך מעגן תיקון החקיקה את הפרקטיקה הנוהגת כיום ולפיה נערך הברור בעניין מעמדו של הזר במשרדי הממונה ורק מי שנמצא שיש מקום להשמתו במשמורת נלקח למתקן המשמורת. בכך יש למזער את הפגיעה בזר ולמנוע הבאה של מי שיתכן ואין מקום להחזקתו במשמורת- לתוך מתקן משמורת.

 

לבסוף, הסעיף המוצע מאפשר לפקח להשתמש בכוח סביר כלפי אדם המבצע פעולה שמטרתה לסכל את ביצוע סמכות ההילוות המוקנית לפקח. סעיף זה נועד לתת מענה לקושי  מולו מתמודדים הפקחים במציאות היום יומית, כאשר גורמים שונים מנסים למנוע בכוח מהפקחים לבצע את תפקידם ולהביא את השוהים הבלתי חוקיים למשמורת. כיום, נדרש הפקח במקרים רבים לליווי משטרתי לצורך מילוי התפקיד שהוטל עליו בחוק, דבר המנוגד במהותו להחלטת הממשלה להעביר את ביצוע חוק הכניסה ממשטרת ישראל לידי הרשות. 

 

סעיף קטן (2) המוצע מתקן את סעיף 13ב(ד) לחוק ומאפשר לפקחי הרשות לבצע חיפוש על פני גופו של המלווה למקום משמורת או למשרדי ממונה ביקורת הגבולות עם קיום עילת ההילוות. המצב הנוהג כיום מאפשר ביצוע חיפוש רק מרגע הוצאת צו המשמורת, וכך נוצרת מציאות בה הפקח נאלץ ללוות את השוהה שלא כדין ברכבו, למשרדי ממונה ביקורת הגבולות, שם ממתין השוהה שלא כדין לשימוע לעיתים אף מספר שעות אשר לאחריהן נערך שימוע לשוהה שלא כדין במשרדי הממונה, וכל אותו זמן הפקח אינו רשאי לחפש על גופו של השוהה שלא כדין ע"מ למנוע סיכון שלו עצמו או של סביבתו. מטרת התיקון היא להבטיח את ביטחונו האישי של הפקח, של השוהה שלא כדין, של ממונה ביקורת הגבולות ושל הסובבים אותם, וזאת תוך פגיעה מינימלית ככל הניתן בגופו ובכבודו של השוהה שלא כדין.

בנוסף, רק עם סמכות החיפוש קמה הסמכות לתפוס דברים על פי סעיף 22(ג) לחוק המעצרים, זאת בעוד לעיתים מתעורר בשטח צורך לתפוס דברים כגון כלי נשק או חפצים אחרים המתגלים על גופו של מעוכב בעת חיפוש ויש בהם כדי לסכן את ביטחונו של אדם או ביטחון הציבור.

 

סעיף 4 לחוק המוצע

 

סעיף 13ד לחוק קובע כי פקחים ימונו בידי שר הפנים בהתאם להוראות הסעיף האמור. מוצע לתקן את הסעיף האמור ולקבוע כי מינוי הפקחים יהיה כפוף לתנאים שנקבעו בנוסח המוצע בסעיף 4.

 

סעיף 5 לחוק המוצע

 

סעיף 15 לחוק הכניסה קובע כי שר הפנים ימנה קציני ביקורת הגבולות וממונים על ביקורת הגבולות, אך החוק אינו קובע תנאים למינוי ממוני ביקורת הגבולות ומשכך מוצע לקבוע כי ממונה ביקורת הגבולות ימונה רק אם יתקיימו התנאים הבאים: קבלת הודעת משטרת ישראל כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי וקבלת הכשרה מתאימה בהתאם לסמכויות שמוקנות לו על פי חוק הכניסה.

 

סעיף 6 לחוק המוצע

 

מוצע לקבוע כי החוק המוצע יכנס לתוקף שלושה חודשים מיום פרסומו כדי לאפשר הערכות מתאימה ליישום הוראותיו.

 

 

סעיף 7 לחוק המוצע

 

מוצע לקבוע הוראת מעבר ביחס לסעיף 4 לחוק המוצע שתקבע כי מי שמונה לפקח לפי סעיף 13ד(ב) לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה ושימש בתפקיד האמור ערב היום האמור, יראו אותו, בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה, כמי שמתקיימים לגביו התנאים למינויו לפי סעיף 13ד (ב)(3) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה. זאת, כדי ליצור רצף שיאפשר את המשך פעולתם של הפקחים הקיימים עד להחלת ההסדר המוצע והכשירות בדבר תנאי ההכשרה והכשירות לפקחים.