תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשפ"ג-2023
בסעיף 21 להחלטת הממשלה מספר 175 בנושא "קידום תשתיות לאומיות" מיום 24.2.23 (להלן – החלטה 175), הונחה שר העבודה להפעיל את סמכותו לתיקון תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשפ"ג-2023 (להלן – התקנות או תקנות הפיקדון) כך שחובת הפקדת פיקדון עובדים זרים מכוח התקנות תחול גם על מעסיקים בענף מיזם תשתית חיוני כמשמעותו בהחלטת הממשלה. כמו כן, בסעיף 27 להחלטת הממשלה מספר 213 מיום 1.8.21 בנושא "התכנית להגברת התחרות בחקלאות ותיקון החלטת ממשלה" ניתנה הנחייה דומה לתיקון התקנות כך שחובת הפקדת פיקדון עובדים זרים מכוח התקנות תחול גם על מעסיקים בענף החקלאות.
טיוטת תקנות מטעם משרד העבודה:
|
|
|
בתוקף סמכות שר העבודה[1] לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991[2] (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016[3] (להלן – התקנות העיקריות) בתקנה 1 – |
|
|
|
|
(1) בהגדרה "מעסיק", אחרי "בטכנולוגיה ייחודית," יבוא "או בעבודה במיזם תשתית חיוני," ואחרי "התעשייה" יבוא "מעסיק בענף החקלאות"; |
|
|
|
|
(2) בהגדרה "מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית", בכל מקום- אחרי "בעבודה בטכנולוגיה ייחודית" יבוא "או בעבודה במיזם תשתית חיוני"; |
|
|
|
|
(3) אחרי הגדרה "מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית" יבוא: |
|
|
|
|
|
""מעסיק בענף החקלאות" – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר בענף החקלאות;" |
|
|
|
(4) אחרי הגדרת "עבודה בטכנולוגיה ייחודית" יבוא: |
|
|
|
|
|
""עבודה במיזם תשתית חיוני" – עבודה המבוצעת לפי היתר שניתן לפי סעיף 1יג לחוק, לעבודה במיזם תשתיות חיוני כאמור בהחלטת ממשלה 175 מיום ג' באדר התשפ"ג (24 בפברואר 2023);". |
|
תיקון תקנה 2 |
2. |
בתקנה 2(א) לתקנות העיקריות, במקום "לחוק" יבוא "לתקנות". |
|
|
תיקון התוספת השנייה |
3. |
בתוספת השנייה לתקנות העיקריות – |
|
|
|
|
(1) בסעיף (1), בסופו יבוא "או בעבודה במיזם תשתית חיוני"; |
|
|
|
|
(2) בסופה יבוא: "(6) מעסיק בענף החקלאות.". |
|
___ ב________ התשפ"ג (___ ב________ 2023)
(חמ _3-3502-ת1_)
|
___________________ |
|
שר העבודה |
דברי הסבר
כללי:
פרק ד' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, (להלן – החוק) קובע הוראות בדבר הפקדת כספים לטובת עובד זר בקרן או בפיקדון. כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת תיקון מספר 3 לחוק (הצ"ח תש"ס מס' 2824 עמ' 105) שבמסגרתו נוסף פרק זה לחוק, חובת הפקדת הכספים לטובת עובד זר, עיקרה בשתיים:
"הבטחה לעובד כי בתום עבודתו בישראל יקבל בארץ מוצאו סכום כסף אשר יאפשר לו לרכוש זכויות סוציאליות", וכן על מנת ש"כספי הפיקדון יהוו חיסכון קצר מועד, המתאים למשך שהייתו החוקית של העובד בישראל, ויהא בפרעונו המותנה ביציאתו מהארץ כדי להוות תמריץ חיובי לעובד הזר ליציאתו מישראל בתום תקופת ההיתר, ולבסוף ההפקדה לקרן גם תצמצם את הפערים בעלויות ההעסקה של עובדים זרים לעומת עובדים מקומיים".
סעיף 1יא(ו)(1) לחוק קובע כך: "נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;"
בהתאם לקבוע בסעיף 1יא(ו)(1) לחוק, ולאור המאפיינים של תעסוקת עובדים זרים בישראל, היוצרים קשיים בגביית הפנסיה לאחר עזיבת העובדים הזרים את המדינה, מונחים המעסיקים להפריש את כספי הפנסיה לפיקדון.
במהלך השנים נוספו תיקונים לפרק ד' לחוק (תיקונים מספר 7, 12 ו-18), וכן הותקנו תקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק), התשס"ח-2008, אשר קובעות כי "הפיקדון לעובדים זרים ינוהל בידי בנק או גוף אחר אשר ייבחר בהליך תחרותי, שיתבצע בהתאם לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993", וכן הוראות לגבי ניהול הכספים ומעקב ופיקוח על הכספים שנצברו לטובת העובד הזר.
מכוח סעיף 1יא לחוק הותקנו תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן – תקנות הפקדון). בתחילה חלה חובת הפקדת הפיקדון ביחס למעסיקים בענף הבניין והטכנולוגיות הייחודיות ולמעסיקים שהם חברות סיעוד. בשנת 2019 תוקנו התקנות כך שחובת הפקדת הפיקדון חלה גם על מעסיקים בענף המלונאות, ובחודש ינואר 2021 ובחודש מאי 2022 בוצעו תיקונים נוספים לתקנות כך שחובת הפקדת הפיקדון הוחלה גם על מעסיקים בענף התעשייה ובענף מוסדות סיעוד.
החלטת ממשלה 175 מיום 24 בפברואר 2023 שעניינה "קידום תשתיות לאומיות" (להלן – החלטה 175) עוסקת, בין היתר, בקידום ופיתוח מיזמי תשתית חיוניים, שהם מיזמים בהיקף משמעותי ובעלי חיוניות למשק ולכלכלה, והכל בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטה 175. בין היתר, קובעת החלטה 175 הוראות לעניין העסקת עובדים זרים במיזם תשתית חיוני וכן חובת הפקדת פיקדון על מעסיק של עובד זר במיזם תשתית חיוני.
בהתאמה, מנחה החלטה 175 את שר העבודה להפעיל את סמכותו לתיקון תקנות הפיקדון כך שיחולו גם על מעסיקים בענף מיזם תשתית חיוני. כן יצוין כי על פי החלטת הממשלה האמורה כניסתם של העובדים בענף זה הינה בכפוף להחלת חובת הפקדת הפיקדון גם בענף מיזם תשתית חיוני כפי שמוצע בתיקון זה.
כמו כן, בסעיף 27 להחלטת ממשלה 213 מיום 1.8.21 בנושא "התכנית להגברת התחרות בחקלאות ותיקון החלטת ממשלה" (להלן – הרפורמה בחקלאות) ניתנה הנחייה דומה לתיקון התקנות כך שיחולו גם על מעסיקים בענף החקלאות.
לצורך יישום החלטות הממשלה האמורות, התקנות המוצעות מבקשות להסדיר את חובת הפקדת כספי הפיקדון לטובת עובדים זרים גם בענף מיזם תשתית חיוני ובענף החקלאות, בנושאים אלה: החובה של מעסיקי עובדים זרים להפקיד כספים לטובת העובדים הזרים המועסקים על ידם; סכומי הפיקדון שחובה להפקידם; הגוף שאליו יופקדו הכספים; תנאי הזכאות של העובדים הזרים לקבל את כספי הפיקדון; האפשרות לנכות מכספי הפיקדון סכומים בשיעורים שונים כאשר העובד הזר יצא מישראל לאחר תום תקופת רישיון הישיבה שלו, דרכי התשלום של כספי הפיקדון; הזכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר פטירת העובד הזר; ועוד.
בשנת 2008 פורסם "צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957", אשר הרחיב את תחולתן של הוראות שבהסכם הקיבוצי הכללי 7019/2007 שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית החדשה, על כל העובדים והמעסיקים במשק, כאשר בין יתר ההוראות שתחולתן הורחבה, נמנו הוראות לעניין חובת הביטוח הפנסיוני המקיף, לעניין תשלום לקרן או לקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים, וכן לעניין זכויות העובדים לפנסיית זקנה, נכות ושאירים; בשנת 2011 פורסם "צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011" שהחליף את הצו האמור משנת 2008; ובשנת 2016 פורסם "צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק 2016", שהגדיל את אחוזי ההפרשות שנקבעו בצו ההרחבה משנ2011 (להלן :צו הרחבה הכללי במשק).
בהתאם לדין החל היום, אשר יכול שישתנה מעת לעת, ביחס להעסקת עובדים בענף מיזם תשתיות חיוני והפרשה של זכויות סוציאליות לפיקדון עבורם, יחולוהוראות "צו הרחבה בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים משנת 2015" (פורסם י"פ תשע"ו, עמ' 730), וכן הוראות "צו ההרחבה בענף הבנייה" משנת 2018 (פורסם י"פ תשע"ח, עמ' 8681), שהגדיל את אחוזי ההפרשה לפנסיה של העובדים בענף. זאת, בשים לב למעסיקים שיענו להגדרת מעסיק בצו ההרחבה משנת 2015: "מעסיק – כל מעסיק בתחומי הבינוי ו/או תשתיות ו/או עבודות ציבוריות ו/או הנדסה אזרחית ו/או שיפוצים ו/או צמ"ה לרבות כמנוי בענפים ראשיים 43-41, על ענפי המשנה שלהם, לספר הסיווג האחיד לשנת 2011, אשר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".
בענף החקלאות נקבעו זכויות פנסיה לעובדיםבשנת 2001 בצו הרחבה בענף החקלאות( י"פ התשס"א, עמ' 1759) וצו זה חל יחד עם הצו ההרחבה הכללי במשק.
להלן פירוט עיקרי התיקון המוצע:
תקנה 1
מוצע לתקן הגדרות בתקנות העיקריות, כמפורט:
א. לתקן את ההגדרה "מעסיק" בתקנות העיקריות כך שתכלול גם את המעסיקים בענף מיזם תשתית חיוני ומעסיקים בענף החקלאות;
ב. לתקן את הגדרת "מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית" כך שתכלול גם מעסיק במיזם תשתית חיוני;
ג. להוסיף הגדרה לתקנות העיקריות ל"עבודה במיזם תשתית חיוני" – עבודה המבוצעת לפי היתר לפי סעיף 1יג לחוק לעבודה במיזם תשתית חיוני, כאמור בהחלטה 175;".
ד. להוסיף הגדרה לתקנות העיקריות ל"מעסיק בענף החקלאות" – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות.
תקנה 2
מוצע לבצע תיקון טכני כך שבמקום המילה "חוק" יבוא "תקנות", מכיוון שהכוונה בסעיף זה להפנות לתוספת השנייה בתקנות העיקריות ולא לתוספת השנייה בחוק.
תקנה 3
כאמור, בהתאם לסעיף 21 להחלטה 175, על שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הפנים, להביא לאישור ועדת העבודה והרווחה בכנסת תקנות המחילות את חובת הפיקדון גם בענף מיזם תשתית חיוני. וכן, בהתאם לסעיף 27 להחלטת הממשלה במסגרת הרפורמה בחקלאות ניתנה הנחיה דומה לתיקון תקנות הפיקדון כך שיחולו גם על מעסיקים בענף החקלאות.
בהתאם לכך מוצע להוסיף לרשימת המעסיקים בתוספת השנייה גם מעסיקים בענף מיזם תשתית חיוני ובענף החקלאות כדי להחיל את חובת הפקדת פיקדון בעד עובד זר הקבועה בתקנה 2 לתקנות העיקריות גם על מעסיק בענף מיזמי תשתית חיוניים ועל מעסיק בענף החקלאות. כלומר, על מעסיק עובד זר בענף מיזם תשתית חיוני או בענף החקלאות להפריש את כספי הפנסיה עבור העובד לפיקדון, בהתאם לאחוזי ההפרשה הקבועים בצווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על העובד.