תזכיר טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שירות בזק שחייב ברישיון מפאת גודלו) (תיקון), התשפ"ג-2023

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות התקשורת (בזק ושידורים)  (שירות בזק שחייב ברישיון מפאת גודלו) (תיקון), התשפ"ג-2023

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תיקון מבהיר לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שירות בזק שחייב ברישיון מפאת גודלו), התשפ"ג-2022, כדי שכל ספק מורשה יידע מבעוד מועד אם מותר לו לספק שירות בזק מכוח רישום במרשם בהתאם לסעיף 2(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("החוק"), או שמא הוא מחויב בהוצאת רישיון על מנת לספק את אותו שירות הבזק, בהתאם לסעיף 2(ב)(2) לחוק.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד התקשורת:

טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שירות בזק שחייב ברישיון מפאת גודלו) (תיקון), התשפ"ג-2023

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ב)(2) ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982[1] (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

1.  

בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שירות בזק שחייב ברישיון מפאת גודלו), התשפ"ג-2022[2] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 -

 

 

(א)  בהגדרה "בעלות", פסקה (3) – תמחק;

 

 

(ב) ההגדרה "משתמש" – תמחק;

תיקון תקנה 2

2.  

בתקנה 2 לתקנות העיקריות -

 

 

(א)  במקום פסקה 1 יבוא:

 

 

"(1) באמצעות רשת גישה נייחת ובלבד שחלים בה כל אלה:

 

 

 

(א)  רשת הגישה הנייחת נמצאת בבעלותו או בבעלות תאגיד שהוא מחזיק בו, או בבעלות תאגיד שהוא מוחזק על ידו, במישרין או בעקיפין, עשרה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה;

 

 

 

(ב) מספר המנויים שלו שמקבלים שירות גישה לאינטרנט באמצעות אותה רשת גישה נייחת הוא 100,000 לפחות;"

 

 

(ב) אחרי פסקה 2 יבוא:

 

 

"(3) באמצעות רשת גישה נייחת שבבעלותו, שסך המנויים המקבלים שירות גישה לאינטרנט באמצעותה מספקים מורשים הוא 100,000 לפחות. "

 

 

___ ב________ התשפ"ג

(___ ב________ 2023)

(חמ 3-6469)

 

__________________

שלמה קרעי

שר התקשורת

 

דברי הסבר

 

ביום ד' בתשרי התשפ"ג (29 בספטמבר 2022) פורסמו תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שירות בזק שחייב ברישיון מפאת גודלו), התשפ"ג-2022 ("התקנות העיקריות"). תקנות אלו נכנסו לתוקף ביום ז' בתשרי התשפ"ג (2 באוקטובר 2022), יום התחילה של תיקון מס' 76[3] לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("תיקון 76" ו-"החוק" בהתאמה) שערך שינויים מהותיים במשטר האסדרה של מתן שירותי בזק בישראל. התקנות העיקריות קבעו את הקף הפעילות המכפיף מתן שירות בזק לחובת קבלת רישיון, בשונה מחובת רישום במרשם ואספקת השירותים בכפוף לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ"ג-2022[4].

בהמשך להתקנת התקנות העיקריות ולהוראות המעבר שנקבעו במסגרת תיקון 76 ועוגנו בסעיף 64א לחוק הודיע משרד התקשורת ("המשרד") לספקים המורשים, החייבים ברישיון, על כך.

בעקבות פניות שונות שהתקבלו במשרד לעניין חוסר בהירות בלשון התקנות העיקריות, מוצע לערוך בהן תיקון מבהיר. תיקון זה אינו צפוי לשנות במועד הנוכחי את הקף הגורמים להם נמסרה בפועל הודעה כי הם חייבים ברישיון ולפיכך הוחלה עליהם הוראת המעבר שבסעיף 64א(ב)(2) לחוק, והוא עולה בקנה אחד עם פרשנות המשרד לנוסח הקבוע כיום בתקנות העיקריות.

לתקנה 1 –

מוצע לבטל מהגדרת המונח "בעלות" את החלופה הנוגעת לבעלות באמצעות החזקה בתאגיד שהוא הבעלים של רשת בזק. חלופה זו תועבר אל הסעיף האופרטיבי במסגרת תקנה 2.

כמו כן מוצע לבטל את ההגדרה "משתמש" – הגדרה זו נועדה לבטא מתכונת ספירה רחבה של מספר הגורמים שעושים שימוש ברשת, כך שכמשתמש ייחשבו גם מנויים קמעונאיים וגם לקוחות סיטונאיים שהם מנויים של ספקים אחרים. חלף ההגדרה, מתכונת זו תקבל ביטוי בתקנה 2(3) לתקנות המוצעות.

לתקנה 2 –

מוצע לתקן את החלופה הראשונה שלפיה חייב אדם ברישיון ובתוך כך לבצע פיצול בין שתי חלופות שדרו בכפיפה אחת תחת החלופה הראשונה.

לפסקה (א) המוצעת – לפי התקנה בנוסח המוצע, חובת קבלת רישיון תהיה על אדם או תאגיד, שהוא או תאגיד בעל זיקה אליו הם בעלים של רשת בזק, ובלבד ששירות גישה לאינטרנט שמעניק אותו אדם באמצעות אותה רשת בזק למנויים שלו (היינו – מי שקשורים עמו במישרין בהסכם כלקוחות קמעונאיים) עומד על 100,000 לפחות. נוסח זה מחדד – ראשית, שהבעלות ברשת יכולה להיות ישירה, על ידי האדם, או עקיפה באמצעות תאגיד שהוא חולק עמו קשרי בעלות, בהיקף של 10% מאמצעי השליטה לפחות. ושנית – כי מספר המנויים הנמנים הם מנוייו של אותו אדם.

שילוב הדרישות בחלופה זו מבטא הן את הזיקה התאגידית לרשת הבזק והן את המשמעות המבוטאת במספר המנויים שמקבל שירות באמצעות הרשת ומעיד על חשיבותה המשקית ועל חשיבותה עבור האדם המספק שירות באמצעותה.

לדוגמא, ספק מורשה המחזיק ב-15% מתאגיד שהוא בעלים של רשת בזק ("התאגיד הסיטונאי"). לספק המורשה 250,000 מנויים המקבלים שירות גישה לאינטרנט באמצעות מגוון של רשתות, ומתוכם 120,000 מקבלים את השירות באמצעות רשת הבזק של התאגיד הסיטונאי ויתרת המנויים מקבלים שירותים באמצעות רשתות בזק אחרות. במצב זה, הספק המורשה יהיה חייב ברישיון מכיוון שמספר המנויים שלו המקבלים שירות באמצעות רשת הבזק עולה על 100,000.

בשונה מכך, ספק מורשה מוחזק באופן מלא על ידי תאגיד שהוא בעלים של רשת בזק ("חברת האם"). לספק המורשה 100,000 מנויים המקבלים שירות גישה לאינטרנט באמצעות מגוון של רשתות. אולם מתוכם רק 50,000 מקבלים שירות באמצעות רשת הבזק של חברת האם – במצב כזה הספק המורשה לא יהיה חייב ברישיון מכיוון שרשת הבזק שבאמצעותה ניתן השירות משמשת אותה למתן שירות למספר מנויים הקטן מ-100,000.

לפסקה (ב) המוצעת – לפי החלופה המוצעת בפסקה זו, אדם שהוא הבעלים במישרין של רשת בזק, יהיה חייב ברישיון אם סך המנויים המקבלים שירותים באמצעות רשת הבזק שלו, באמצעות מגוון של ספקים מורשים, עולה על 100,000. על פי חלופה זו, המנויים אינם נדרשים להיות דווקא מנויים של האדם עצמו (אולם ככל שקיימים מנויים שלו, הם יימנו על ספירת המנויים). חלופה זו נוגעת בעיקר לספקים המתמקדים בפעילות סיטונאית ולכן אינם מספקים במישרין שירות למספר מנויים גדול.

לדוגמא, אדם שהוא הבעלים של רשת בזק, באמצעות רשת הבזק ניתנים שירותי גישה לאינטרנט למנויים על ידי שלושה ספקים מורשים: האחד מעניק באמצעותה שירותים ל-20,000 מנויים, השני מעניק באמצעותה שירותים ל-90,000 מנויים, והשלישי מעניק באמצעותה שירותים ל-75,000 מנויים. במצב זה יראו באדם בעל הרשת כמי שבאמצעות רשת הבזק שלו ניתנים שירותים ל-185,000 מנויים ולפיכך כמי שחייב ברישיון.

 



[1] ס"ח התשמ"ב, עמ' 218.

[2] ק"ת התשפ"ג, עמ' 28.

[3] ס"ח התשפ"ב, עמ' 934.

[4] ק"ת התשפ"ג, עמ' 30.