רשומות

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), (תיקון) התשפ"ב-2022

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן  

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 הטיל בסעיף 19יז על שר הבריאות לקבוע בתקנות את התאמות הנגישות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות לשירותי בריאות למקומות ציבוריים קיימים שבהם הם ניתנים. שר הבריאות הגיש לראשונה לכנסת ב-2012 טיוטת תקנות שכוללת הצעות להסדרים מקיפים להנגשת שירותי הבריאות ואת המקומות הקיימים שבהם הם ניתנים. ב-2016 נסתיימה התקנתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ו – 2016, שמסדירות שני חלקים מתוך הנדרש – הנגישות למקומות קיימים שהם בתי חולים קיימים ומרפאות קיימות. לאחרונה פורסם להערות הציבור חלק שלישי שעוסק בהסדרת הנגישות למרפאות עצמאיות. הצעת תקנות זו היא השלמת חלק נוסף, רביעי, ביישם חובתו של שר הבריאות לפי חוק שוויון, ומטרתה להסדיר את הנגישות לשירותי בריאות. הצעת התקנות קובעת את סידורי הנגישות הנדרשים ממרפאה עצמאית קיימת; במקרים בהם מרפאה עצמאית מספקת שירות לקופות חולים – ההצעה קובעת מנגנונים  כדי לאפשר במקרים מתאימים לקופות החולים להבטיח את זמינות שירותי הבריאות לכלל מבוטחיהן, בד בבד עם הבטחת נגישות לאנשים עם מוגבלות לשירותים אלה. ההצעה מתייחסת גם לנגישות של ספקים אחרים שמספקים שירות בריאות פרטי שאינו לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

 

 


 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), (תיקון) התשפ"ב-2022:

טיוטת תקנות מטעם משרד הבריאות:

טיוטת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), (תיקון) התשפ"ב-2022 (תיקון מס'_)

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 19יז, 19כ, 19כא, 19כד, 19כו ו-19סח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998[1]  (להלן- החוק),  לפי סעיף 32 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996[2], לפי סעיף 62 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], תשמ"א-1981[3], ולפי סעיפים 5(ו) ו-56(א)(1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994[4] (להלן - חוק ביטוח), בהתייעצות לפי סעיף 19כא(א) לחוק עם ספקי שירותים גדולים, עם ארגונים המייצגים בעלי מקצועות רפואה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתחשב עם הוראות תקן ישראלי, לפי העניין, ובהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של החוק, בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 19סז לחוק, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

 

תיקון תקנה 1

1.  

בתקנה 1 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ו - 2016[5] (להלן – התקנות העיקריות),

 

 

 

(1)   

לפני ההגדרה "אדם עם מוגבלות" יבוא:

"בא כוחו של אדם" – כל אחד מאלה שמונה לגבי אדם עם מוגבלות: אפוטרופוס, מיופה כוח,  בא כוח לפי חוק זכויות החולה, אדם כאמור בסיוע תומך בקבלת החלטות שמונה לו;

 

 

 

(2)   

לפני ההגדרה "בית חולים" יבוא:

"אמצעי תקשורת תומכת וחלופית" – כהגדרתה בתקנות נגישות לשירות;

"אפוטרופוס" - אפוטרופוס שמינה בית משפט לפי פרק ג' לחוק הכשרות לענייניו

האישיים של אדם בלבד או לעניינים אלה ולעניינים נוספים;

"בא כוח לפי חוק זכויות החולה" – מי שמונה על-ידי מטופל שהוא אדם עם מוגבלות לשמש כבא כוחו לפי סעיף 16 לחוק זכויות החולה; 

"בית" – לרבות מסגרת דיור;

 

 

 

(3)   

לפני ההגדרה "חדר אשפוז מיוחד" יבוא:

"זיהוי קבוע" – כמשמעותו בפרט 20(ב) לתוספת הרביעית;

 

 

 

(4)   

לפני ההגדרה "חייב ביצוע נגישות" יבוא:

"חוק הכשרות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962[6];

"חוק השליחות" - חוק השליחות, התשכ"ה – 1965[7];

"חוק זכויות החולה" - חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996[8];

 

 

 

(5)   

בהגדרת "חייב בביצוע נגישות", יבוא לאחר "לענין שירות בריאות"  "כלשהו", ולאחר "אותו שירות בריאות", יבוא "במקום שבו ניתן, ובכל צורה אחרת שבו מסופק לציבור כגון שירות שניתן מרחוק".   

 

 

 

(6)   

לפני הגדרת "מדרכה" יבוא:

"טיפול רפואי" – כהגדרתו בחוק זכויות החולה, לרבות כל סוגי הבדיקות וסוגי הטיפולים שניתנים על-ידי קופות החולים, נותני שירותים או ספק שירותי בריאות אחר, כולל  אלה הדורשים ציוד רפואי או ניתנים על ידי בעלי מקצוע בתחומי הבריאות, וכן סוגי שירותי בריאות שבהם מתבצעת הכנה, השהיה, התאוששות או שיקום לאחר קבלת השירות;

 

 

 

(7)   

המונח "מוסד בריאות קיים" ישונה ל-"מוסד רפואי קיים";

 

 

 

(8)   

לפני הגדרת "מרפאה" יבוא:

"מוסד רפואי" – כהגדרתו בחוק זכויות החולה, ולרבות מרפאה עצמאית כהגדרתה בתוספת השלישית, בית מרקחת ומקום אחר שבו ניתן שירות בריאות;

"מוקד תמלול" – שירות לתקשורת מרחוק באמצעות תמלול לפי פרט 10 בתוספת הרביעית;

"מוקד תרגום שפת סימנים"  -  שירות לתקשורת מרחוק באמצעות תרגום שפת סימנים לפי פרט 9 בתוספת הרביעית;

"מטפל" – כהגדרתו בחוק זכויות החולה;

"מי שמסייע לאדם עם מוגבלות" – כל אחד מאלה:

(1) מי שמסייע לאדם עם מוגבלות לתקשר עם סביבתו, כגון מתורגמן שפת סימנים, מתורגמן שפת סימנים במגע, מתמלל, מי שמסייע לאותו אדם לתקשר בעזרת אמצעי תקשורת תומכת וחלופית או בפישוט לשוני;

(2) מי שמסייע לאדם עם מוגבלות ביכולת לשתף פעולה או לקדם את שיתוף הפעולה הנדרש כדי לקבל שירות בריאות;

(3) מי שמסייע לאדם עם מוגבלות בכל צורה אחרת מהמפורט בפסקאות (1) ו-(2) לצורך קבלת שירות בריאות;

"מלווה" – לרבות מלווה כהגדרתו בסעיף 6א לחוק זכויות החולה.

"מיופה כוח" – כל אחד מאלה:

(1)  כמשמעותו בסעיף 32ב(א) בחוק הכשרות, לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, לענייניו האישיים של הממנה בלבד או לעניינים אלה לצד עניינים נוספים;

(2)  לפי ייפוי כוח רפואי כמשמעותו בסעיף 32טו לחוק הכשרות;

(3)  שלוח כמשמעותו בחוק השליחות, התשכ"ה – 1965[9] שאדם עם מוגבלות נתן לו הרשאה כמשמעותה בסעיף 3(א) לחוק השליחות, ושכוחה תקף לענייני אותו אדם בקופת החולים שבה הוא חבר או במוסד רפואי אחר, לפחות;

"מסגרת דיור" – מסגרת לשהות ממושכת כמפורט להלן:  

(1)  לעניין שירותים בתחום הבריאות – שירותים בתחום הדיור מסוג הוסטל לפי פרט (ב)(1)(ה) עד (ח) לפי התוספת לחוק שיקום נכי נפש;

(2)  לעניין שירותים בתחום הרווחה –  מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965[10], ובכלל זה הוסטל ודירה בדיור תומך בקהילה, ובית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012;

"מסגרת לשהות ממושכת" – כהגדרתה בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ"א-2021[11] ;

"מצב חירום רפואי אישי" – כהגדרת "מצב חירום רפואי" בחוק זכויות החולה;

 

 

 

(9)   

לפני הגדרת "פקודת בריאות העם" יבוא:

"ספק שירות" – מי שמספק שירות בריאות לציבור;

 

 

 

(10)  

לפני הגדרת "ת"י 1918 חלק 1" יבוא:

"שירות בריאות יביל" – שירות בריאות שמסופק במתקן שניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון ניידת למתן שירותי בריאות לפי הוראות פרט 44;

"שירות נלוה" - שירות שנועד לאפשר קבלת טיפול רפואי או לסייע בקבלתו, לרבות אספקת מידע, קביעת תורים, קבלת הפניות או אישורים לביצוע טיפול רפואי, ובלבד שאינו טיפול רפואי. 

"שיתוף פעולה" –  ביצוע פעולות לפי הוראת מטפל;

"תומך בקבלת החלטות" – מי שמונה לפי סעיף 67ב(ד) לחוק הכשרות על-ידי בית משפט לשמש כתומך בקבלת החלטות לבגיר לגבי ענייני בריאותו בלבד או לענייני בריאותו לצד עניינים נוספים.

 

 

 

(11)  

לפני הגדרת "תקנות נגישות לבנין קיים" יבוא:

"תמלול" – העברת תקשורת קולית לתקשורת כתובה, ולהיפך;

"תקנות הרוקחים" - תקנות הרוקחים (תכשירים), תשמ"ו-1986[12]

 

 

 

(12)  

אחרי הגדרת "תקנות התכנון והבניה" יבוא:

"תקשורת מרחוק" – יצירת קשר בין שני צדדים לפחות שלא באמצעות מפגש פיזי, והעברת מידע בינהם;

"תרגום שפת הסימנים" – העברת תקשורת בקול או בכתב לשפת הסימנים, ולהיפך.

 

הוספת תקנות 2א ו-2ב

2.  

לאחר תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא:

" 2א. איסור התניית שירות בריאות בהצגת תעודות 

לא יתנה חייב בביצוע נגישות מתן שירות בריאות לאדם או התאמת נגישות לפי תקנות אלה, בהצגת תעודה המעידה על מוגבלותו של האדם מקבל השירות, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.

 

 

 

2ב. הספקת אמצעי עזר ושירותי עזר

אין בתקנות אלה כדי לחייב הספקת אמצעי עזר או שירותי עזר, המותאמים אישית למקבל שירות שהוא אדם עם מוגבלות, כגון אספקת כיסא גלגלים שמותאם לאדם מסויים עם מוגבלות, אלא אם נאמר אחרת בתקנות אלה, או שהתאמה אישית כאמור מסופקת לציבור."

 

הוספת תקנה 3א

3.  

לאחר תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא:

"3א. התאמת נוהל, הליך ונוהג בשירות בריאות, לרבות לגבי חירום

 

 

 

(א)   

חייב בביצוע התאמות נגישות יתאים את נוהליו, כל הליך או נוהג בשירות בריאות שהוא אחראי לו, לרבות שינוי או הוספה, כדי ליישם תקנות אלה ובפרט תקנה 2 לעיל (הכלה ורציפות)."

 

 

 

(ב)   

על חייב בביצוע נגישות יחולו הוראות תקנה 12 לתקנות נגישות השירות. הממונה יהיה רשאי לשנות את הנחיות הנציב לפי תקנה 12(ב) לתקנות נגישות השירות, כדי להתאימם לתקנות אלה. ויראו כאילו במקום כל מקום שרשום בתקנה 12(ב) "הנציב", כאילו רשום "הממונה באישור הנציב".

 

הוספת תקנה 7ב  

4.  

לאחר תקנה 7א לתקנות העיקריות יבוא:

"פרק ג1 – התאמות נגישות בשירותי בריאות

7ב. התאמות נגישות בשירותי בריאות

על חייב בביצוע נגישות יחולו הוראות התוספת הרביעית."

7ג. פטור מהתאמות נגישות

(א) חייב בביצוע נגישות יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות לפי תקנות אלה עקב נטל כבד בהתאם לאמור בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (פטור בשל נטל כבד מדי מביצוע התאמות במקום ציבורי שהוא בניין קיים ובשירות ציבורי), תשע"ט-2019; האמור לא יחול לגבי שני אלה:

(1) שירות בריאות שמספקת קופת חולים לחבריה בעצמה או באמצעות ספק שירות;

(2) מוסד בריאות קיים או מוסד בריאות שהוא מקום ציבורי חדש, שניתן בו שירות בריאות כאמור בפסקה (1).

(ב) חייב בביצוע נגישות לגבי שירות בריאות כאמור בפסקה (א)(1) יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות לפי תקנות אלה אם התאמת הנגישות מחייבת שינוי יסודי במהותו של שירות הבריאותי, והממונה אישר זאת, בכפוף לאמור להלן:

(1) החייב הגיש בקשה לפטור לממונה, ובה פירט את הסיבות לצורך בפטור, חלופות שבחן ליישום חובתו, והצעה לביצוע התאמת נגישות חלופית;

(2) הממונה הורה התאמת נגישות חלופית ודרישות לביצועה, כל עוד עומד הפטור בתוקפו, שיבטיחו לאדם עם מוגבלות נגישות לשירות הבריאות הממלכתי המסויים באותה איכות וזמינות כמו לכלל הציבור.

(3)  הממונה יקצוב את תקופת הפטור ולא יותר משנתיים.

(ג) הממונה רשאי לשוב ולאשר פטור לפי תקנת משנה (ב) לאחר ששקל מחדש את הנסיבות;

(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3), רשאי הממונה באישור הנציבות, לאשר את הפטור לפי תקנת משנה (ב) לתקופה של 3 שנים.

 

הוספת תקנה 10א

 

5.  

לאחר תקנה 10 לתקנות העיקריות יבוא:

10א. הוראות טכניות

בהעדר הוראות טכניות מתאימות לביצוע התאמת נגישות שהחובה לבצעה נקבעה בתקנות אלה,  רשאי המנהל הכללי של משרד הבריאות (להלן – המנכ"ל) בהתייעצות עם הנציב לתת הוראות טכניות לביצועה לשם הבטחת נגישות לאנשים עם מוגבלות;

הוראות טכניות של המנכ"ל, יפורסמו במדור מיוחד למטרה זו באתר האינטרנט של משרד הבריאות  ויימצא באתר האינטרנט של הנציבות;  תחילתן של ההוראות תהיה 90 ימים מיום פרסומן והמנכ"ל יפרסם את תחולתן לפי שיקול דעתו . 

 

הוספת תוספת רביעית

6.  

לאחר התוספת השלישית לתקנות העיקריות יבוא:

 

 

 

 

"תוספת רביעית (תקנה 7ב)

 

 

סימן א' – הכלה ורציפות השירות

 

 

הכלה ורציפות השירות

1.  

לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות לשירותי בריאות שתאפשר לו:

 

 

 

 

(1)   

לקבל את כלל שירותי הבריאות שעומדים לרשות הציבור, בפרט לקבל את שירותי הבריאות לפי סעיף 6 לחוק ביטוח בריאות ולפי סעיף 10 לאותו חוק;

 

 

 

 

(2)   

לקבל את שירותי הבריאות בכל צורה בה הם ניתנים לציבור, לרבות אם ניתנים במפגש פיזי או מרחוק;

 

 

 

 

(3)   

לקבל מידע בקשר לשירותי בריאות, מקומות נתינתם, והתאמות נגישות בקשר אליהם,

 

 

 

 

(4)   

לתקשר עם ספק שירות, ובכלל זה לקבוע תור לשירותי בריאות, לקבל ולהעביר מידע ומסמכים, כדי לקבל שירות בריאות;

 

 

 

 

(5)   

למצוא את מקומות מתן שירותי הבריאות, וכן להתמצא במוסדות הבריאות עצמם כדי להגיע בתוכם לנקודות מתן שירותי הבריאות;

 

 

 

 

(6)   

אפשרות ללוות או לסייע לאדם אחר בתהליך קבלת שירות בריאות;

 

 

 

 

(7)   

את כל האמור בפסקאות (1) עד (6) גם בקשר למצב חירום רפואי, וכן לגבי שירות להסעת אדם בעת שהוא במצב חירום רפואי לרבות טיפול רפואי שניתן לו במהלך הסעה כאמור. 

 

 

 

 

והכל באופן שיתאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל טיפול רפואי או שירות נלוה, נדרשים, כדי להתקדם בצורה רציפה משלב לשלב בתהליך קבלת שירות הבריאות עד להשלמת קבלתו, באותה זמינות, איכות ורציפות טיפולית, כמו לכלל הציבור, וכחלק בלתי נפרד ממנו.   

 

 

סימן ב' – סיוע מסוגים שונים והתמצאות כדי להגיע לשירות לבריאות

 

 

מלווה של אדם עם מוגבלות

2.  

מי שמסייע לאדם עם מוגבלות לצרכי תקשורת או שיתוף פעולה במעמד קבלת שירות בריאות, לא ייחשב כמלווה כמשמעותו בסעיף 6א לחוק זכויות החולה לרבות לענין סעיף 6א(ב) לאותו חוק, והימצאותו לא תגרע מזכותו של אותו אדם למלווה כאמור;

 

 

מלווה מטעם מוסד בריאות לשם התמצאות 

3.  

(א)   

בקשת אדם עם מוגבלות לפי פרט 13(ב) בתוספת הראשונה,  למלווה לצורך הגעה ליעד בבית חולים בו עליו לקבל שירות בריאות, תחול גם לגבי בית חולים שהוא מקום ציבורי חדש; 

 

 

 

 

 

(ב)   

נוסף על האמור בפרט משנה (א),

 

 

 

 

 

(1)   

בית חולים יספק מלווה, אשר ילווה את האדם ברציפות מכניסה לבית חולים ויסייע לו בהתמצאות והגעה למקומות במוסד שם ניתן השירות לאותו אדם, בינהם, וחזרה לכניסה למוסד. בעת הגעה לכל אחד ממקומות קבלת השירות, יפנה המלווה את תשומת ליבו של נותן השירות להגעתו של אותו אדם שנדרש לקבל שירות והצורך לסייע לו, ולאחר מכן יהיה רשאי לעזוב את האדם ואת מקום קבלת השירות.  מי שנותן שירות בריאות לאותו אדם עם מוגבלות שלאחריו האדם יעזוב את בית החולים – ידאג שבהקדם האפשרי לאחר סיום מתן שירות הבריאות מלווה ילווה אותו לכניסה לבית החולים.

 

 

 

 

 

(2)   

חובת הליווי לפי פרט זה לא תחול מעת שאדם אושפז בבית חולים. לענין זה, "אישפוז" – לרבות אישפוז יום, גם אם נעשה במרפאת חוץ בבית חולים.

 

 

 

 

 

(3)   

חובת הליווי לפי תקנה 30 בתקנות הנגישות לשירות תחול גם על ספק שירות בריאות במוסד רפואי שאינו בית חולים;

 

 

 

 

(ג)  

 

בקשת אדם עם מוגבלות לפי פרט (13) בתוספת הראשונה ולפי פרט משנה (א) לעיל, תהיה לפי אלה:

(א) היא תוגש לחייב בביצוע נגישות ככל האפשר בעת קביעת התור ולא יאוחר מ-48 שעות לפני מועד מתן השירות,  ותתיחס, לפי הצורך, גם להתאמות נגישות הנדרשות לצורך התקשורת בין האדם לבין המלווה.

(ב) החייב בביצוע נגישות יעמיד לרשות אדם עם מוגבלות אמצעים לצורך הגשת בקשה, קבלת תשובה ותיאום נדרש;

(ג)  מרגע שהוגשה בקשה ינתן בהקדם האפשרי חיווי למבקש בה יצויין כי בקשתו נקלטה וכן יצויין פרק זמן קצר ככל האפשר למתן אישור סופי לבקשה; לפי האמצעים שקיימים בידי בית החולים, יתאפשר לבצע תזכורת לצורך במלווה כדי שאותו אדם יצא מבית החולים; כגון שיימצא מספר טלפון שיאפשר לאדם עם מוגבלות לשלוח הודעת תזכורת באופן קולי או בכתב לפי בחירתו, למי שבבית החולים אחראי על המלווים.

(ד) לא יאוחר מפרק הזמן שצוין בהודעת החיווי, יינתן  לאותו אדם אישור הכולל הוראות מפורטות לגבי אופן שבו יפגוש האדם את המלווה.

(ה) האמצעים והחיווי לפי פסקה זו יהיו נגישים לאדם עם מוגבלות  לפי תקנות אלה;

(ו) החייב בביצוע נגישות יפרסם לפי פרט 51 נוהל ליישום האמור בפסקה זו.   

 

 

 

 

(ד)   

אדם עם מוגבלות שלצורך ליוויו הוא נדרש לתקשר עם המלווה באמצעות שפת סימנים או שפת סימנים במגע, יגיש בקשה לענין זה לחייב בביצוע נגישות עד 48 שעות לפני מועד ביקורו במקום קבלת השירות, ויחולו לגביה הוראות פרט משנה (ג) לעיל;   

 

 

 

 

(ה)   

האמור בפרטי משנה (ג) ו-(ד) לא יחולו, אם בחר ספק השירות להעמיד מלווה לאדם עם מוגבלות ללא צורך בהגשת בקשה מראש; ספק כאמור יפרסם לפי פרט 51 כי אין צורך בהגשת בקשה מראש.

 

 

 

 

(ו)   

על אף האמור בפרטי משנה (א) עד (ד), בית חולים יפעל ככל שמתאפשר בנסיבות הענין לספק בהקדם האפשרי מלוה לאדם עם מוגבלות שבמצב חירום אישי ונזקק למלוה לצורך קבלת שירות בבית חולים, ולא הגיש בקשה לפי פרט משנה (ג). 

 

 

 

 

(ז)  

אדם ישמש כמלווה לפי פרט זה רק לאחר שעבר הדרכה לפי פרט 48;   

 

 

מידע לגבי התמצאות והגעה אל שירות בריאות

4.  

(א)   

חייב בביצוע נגישות שמספק באתר האינטרנט שלו או בכל דרך אחרת, מידע לציבור לגבי מיקום שירות הבריאות, יפרט את כל אלה לפחות:

 

 

 

 

 

(1)  

(1) שם היישוב בו נמצא מקום מתן השירות, שם השכונה, שם הרחוב, מס' הבנין, שם הבנין והאגף בו מצוי שירות הבריאות, קומה, מספר חדר, דירה או חלל; מידע נוסף על האמור לעיל, שעשוי לסייע משמעותית באיתור מקום מתן השירות.

 

 

 

 

 

(2)  

(2)  אם לא קיים לצד דלת הכניסה למקום השירות מספר דירה או מספר  חלל – יצויין שלא מצויין מספר דירה או חלל, ובנוסף - מהו סימן הזיהוי החזותי והמישושי שלצד דלת שלפי התוספת השלישית, פרט  3(7)(ב);  

 

 

 

 

 

(3)  

ציון העובדה אם הותקן סימן מאתר במדרכה ציבורית שבסמוך למרפאה ובהמשכו סימן מוביל לפתח המרפאה לפי התוספת השניה, פרט 11.

 

 

 

 

(ב)   

ספק שירות שמפעיל שירותי מזכירות בשעות בהן ניתן שירות בריאות לציבור, יפרסם לציבור מספר טלפון שיאפשר שיחה קולית ומשלוח הודעת טקסט, כדי שאדם עם מוגבלות  יוכל לקבל בו מידע שנדרש להגיע למקום קבלת השירות; ספק השירות ידאג לכך שיינתן בהקדם האפשרי מענה לשיחה או להודעת טקסט שתישלח, בשעות בהן ניתן שירות הבריאות.

 

 

 

 

(ג)  

המידע האמור בפרטי משנה (א) ו- (ב), יהיה זמין לציבור גם כמפורט להלן:

 

 

 

 

 

(1)   

יימסר על-ידי מוקד זימון התורים של ספק השירות, ולבקשת אדם עם מוגבלות לפי אחד האופנים שלפי פרט 6.

 

 

 

 

 

(2)   

יימצא בשירותי האנטרנט של החייב בביצוע נגישות, וכן באתר האינטרנט של קופת החולים אם היא אחראית לספק אותו למבוטחיה.

 

 

 

 

 

(3)   

יפורסם לפי פרט 51.

 

 

הסתייעות בחיית שירות

5.  

על חיית שירות במקום שנותנים בו שירות בריאות תחול תקנה 10 לתקנות נגישות לשירות, בכפוף להוראות אלה:

 

 

 

 

(1)   

במקומות המפורטים בנספח א לתוספת זו לא תחול החובה לאפשר הסתייעות בחיית שירות בשל סיכון ישיר ומשמעותי לבריאות;

 

 

 

 

(2)   

המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאי בתוקף סמכותו לפי פרט 2(1) לתוספת הששית לחוק,  ולאחר התייעצות עם הנציבות, לשנות את רשימת המקומות שבנספח א שבהם לא תחול החובה לאפשר הסתייעות בחיית שירות בשל סיכון ישיר ומשמעותי לבריאות; השינוי ייכנס לתוקפו עם פרסומו ברשומות אלא אם נקבע בו אחרת.

 

 

 

 

סימן ב' - תקשורת ומידע - כללי

 

 

תקשורת מרחוק

 

6.  

(א)   

חייב בביצוע נגישות יאפשר לאדם עם מוגבלות לתקשר מרחוק עימו בכל העניינים שבהם החייב מתקשר מרחוק עם הציבור, לפחות; תקשורת כאמור תתאפשר באמצעות אמצעי התקשורת שהעמיד החייב לרשות הציבור, ובהתאם להוראות שבסימן זה.

 

 

 

 

(ב)   

לאדם עם מוגבלות תתאפשר תקשורת מרחוק עם החייב בביצוע נגישות באמצעות כל אחד מהאופנים הבאים:

 

 

 

 

 

(1)   

באמצעות קול (voice), כגון באמצעות מוקד שירות טלפוני;

 

 

 

 

 

(2)   

בכתב, באמצעי הנפוץ בשימוש הציבור, ובהם דואר אלקטרוני, סמס ושיחוח (live chat), לפחות.

 

 

 

 

 

(3)   

באופן חזותי באמצעות וידאו וקול, מתואמים זה לזה בזמן, בזמן אמת (כדוגמת video chat), כגון לצורך תקשורת בשפת סימנים או בתמלול;

 

 

 

 

(ג)  

החייב בביצוע נגישות אחראי לכך שתקשורת בינו לאדם עם מוגבלות באחד האופנים לפי פסקאות (ב)(1) עד (3), תהיה שוות ערך לאמצעים שעומדים לרשות הציבור לתקשורת עם החייב;

לענין זה, "שווה ערך" – שמתקיימים בו שני אלה:

(1) מבחינת זמינות ויעילות השירות לאדם עם מוגבלות, כך שאדם עם מוגבלות העושה שימוש באמצעי, יוכל לתקשר עם החייב ולהשיג את אותן תוצאות בקשר לשירות בריאות, באותה מהירות ויעילות, לרבות לפי אותם מדדי איכות השירות, כפי שאדם ללא מוגבלות יכול; כגון לקבוע תור לשירות בריאות. 

(2) לרשות האדם עם מוגבלות עומד באמצעי החלופי מידע באותו היקף ואיכות הנוגע לשירות הבריאות, כפי שעומד לרשות הציבור באמצעים שבהם הציבור מתקשר עם החייב; כגון, לאדם עם מוגבלות שיכול לקבוע תור לשירותי בריאות באמצעי אחד בלבד עקב מוגבלותו, למשל בתקשורת בשפת סימנים, יעמוד אותו מידע בהיקף ובאיכות, כפי שעומד לרשות אדם ללא מוגבלות שיכול לקבוע תור במגוון אמצעים שהעמיד החייב לרשות הציבור.      

 

 

 

 

(ד)   

ביקש אדם עם מוגבלות שחייב בביצוע נגישות יצור עימו קשר רק באופן אחד מבין השלושה המצוינים בפרט משנה (ב), יחולו אלה:  

 

 

 

 

 

(1)   

קופת חולים שישמה זיהוי קבוע לאדם עם מוגבלות לפי פרט  20, תיצור קשר עם אותו אדם באותו אופן שנרשם בזיהוי הקבוע לגבי אותו אדם;

 

 

 

 

 

(2)   

קופת חולים שמיישמת זיהוי קבוע לפי פרט 20 והעמידה לרשות חבריה מידע כיצד לעשות בו שימוש, לא תהיה חייבת ליצור קשר עם חבר שהוא אדם עם מוגבלות לפי בקשתו ברישה לפרט זה, אלא אם נרשם אותו אדם לשירות הזיהוי הקבוע של הקופה.

 

 

 

 

 

(3)   

לא היה בידי קופת חולים או ספק שירות אחר זיהוי קבוע לגבי מי שמקבל מהם שירות – יצרו עימו קשר ככל עולה בידם באותו אופן שבו ביקש.

 

 

מידע בתקשורת

בקול

7.  

(א)   

בפלט קול של שירות בריאות הנמסר באמצעי דיגיטלי לציבור או לאדם מסויים, יתקיימו דרישות ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בפלט קולי של שלט קולי (2.1.9.4).

לענין זה, "פלט קול" – מידע בקול שאינו מופק על-ידי בן אנוש בזמן אמת; לרבות מידע שהופק בקול אדם, הוקלט, ומשודר בעת הצורך, ומידע בקול שמופק על-ידי מערכת דיגיטלית בעת הצורך, כגון בנתב שיחות (IVR).

 

 

 

 

(ב)   

החייב בביצוע נגישות אחראי לכך שבן אנוש המתקשר מטעמו בתקשורת קולית בזמן אמת, כגון מוקדן טלפוני, יתאים את הדיבור שלו להוראות פסקה (א) לעיל;

מבלי לגרוע מהאמור, מהרגע שנתבקש מוקדן כאמור על-ידי מקבל השירות לדבר בקצב איטי יותר, בקול רם יותר, בשפה פשוטה, וכיוצא באלה, יעשה כמיטב יכולתו להענות לבקשה. 

 

 

נתב שיחות

8.  

בנתב שיחות (IVR) המשמש לתקשורת עם הציבור, יתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

(1)   

החייב בביצוע נגישות ימסור לציבור הסבר בהיר ותמציתי לגבי כל אלה: 

 

 

 

 

 

(א)   

השירותים שניתן להשיג באמצעות הנתב;

 

 

 

 

 

(ב)   

רצף הבחירות הנדרשות על-ידי המשתמש בנתב כדי להשיג את כל אחד מהשירותים שפורטו בפסקה (א);

 

 

 

 

 

(2)   

בנוסף לאמור בפרט משנה (1), יפרסם החייב תיאור גרפי שמציג את השירותים שניתן להשיג באמצעות הנתב, ורצף הבחירות הנדרשות על-ידי המשתמש בנתב כדי להשיג כל אחד משירותים אלה.

 

 

 

 

(3)   

המידע לפי פרטי משנה (1) ו-(2) יימסר לציבור בדרכים שבהם חייב מוסר מידע לציבור ושנתקיימו בהן תקנות אלה, לפי פרט 51, ובפרט יימצאו באתר האינטרנט של החייב, בצמוד למקום שבו מתפרסם מספר הטלפון של נתב השיחות, או שבאותו מקום באתר תימצא לקישורית למידע האמור.

 

 

 

 

(4)   

בפלט הקול ובמענה של מוקדן, של נתב שיחות, יתקיים פרט 7;

 

 

 

 

(5)   

אם לצורך השימוש בנתב נדרש המשתמש לספק בזמן אמת מידע בקול או בכתב, יאפשר לו החייב בביצוע נגישות את שני אלה:

 

 

 

 

 

(א)   

המשתמש יוכל לספק, לפי בחירתו, בהתאמה, מידע רק בצורה כתובה באמצעות הקלדה או רק בקול;

 

 

 

 

 

(ב)   

המשתמש  יוכל להאריך את הזמן העומד לרשותו  לאספקת המידע.

 

 

 

 

(6)   

לאדם עם מוגבלות שעקב מוגבלותו אינו יכול לעשות שימוש בנתב שיחות, וניתן לו זיהוי קבוע, יתאפשר להתקשר למוקד המידע הטלפוני של החייב בביצוע נגישות, והוא יקושר באופן מיידי למענה אנושי;

החייב יעמיד לבחירת האדם חלופות ליישום האמור בפסקה זו כגון  התקשרות באמצעות מספר הטלפון האישי של האדם עם מוגבלות.

 

 

 

 

(7)   

כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות שעקב מוגבלותו אינו יכול לעשות שימוש בנתב שיחות והחייב לא העמיד לרשות מקבל השירות אפשרות לזיהוי קבוע שיעביר אותו ישירות למענה אנושי, יבצע החייב בביצוע נגישות את כל אלה: 

 

 

 

 

 

(א)   

יפרסם לציבור לפי פרט 51 מספר של קו דיגיטלי שאינו פועל באמצעות נתב שיחות, ושניתן לעשות בו שימוש להשארת הודעה קולית או לשלוח הודעת טקסט, כדי שנציג אנושי יחזור בשיחה קולית לאותו אדם;

 

 

 

 

 

(ב)   

אדם עם מוגבלות שביצע התקשרות לפי הוראת פסקה (א) לעיל, יקבל מייד חיווי קולי או הודעת טקסט, לפי  הענין, על כי פנייתו נקלטה ושנציג אנושי יחזור אליו בשיחה קולית לא יאוחר מפרק זמן שייאמר בחיווי או בהודעה;

 

 

 

 

 

(ג)  

החייב ביצוע נגישות אחראי לכך שמוקדן אנושי יבצע ניסיון התקשרות בהקדם האפשרי לאדם; בכל פעם שלא נוצר קשר עם אותו אדם תישלח לאדם הודעה כתובה או קולית שתוכנה מעדכן על כך שנעשה ניסיון להשיגו וינסו שוב תוך פרק זמן מסויים. החייב אחראי לביצוע סך הכל שני ניסיונות התקשרות לפחות לאותו אדם, בזה אחר זה. בהתקשרות השניה יעודכן האדם כי לא יחזרו אליו יותר.

בהודעות קוליות לפי פסקה זו יתקיימו הוראות פרט 7(א).

 

 

תקשורת מרחוק באמצעות תרגום שפת סימנים

9.  

(א)   

חייב בביצוע נגישות יספק לאדם עם מוגבלות אפשרות  לתקשר באמצעות מתורגמן לשפת סימנים מרחוק בכל אחת מהצורות הבאות:

 

 

 

 

 

(1)   

תקשורת מרחוק בשפת סימנים, כשהאדם והחייב נמצאים כל אחד במקום אחר;

 

 

 

 

 

(2)   

תקשורת בשפת סימנים, כשהאדם והחייב נמצאים באותו מקום במפגש פיזי;

 

 

 

 

(ב)   

התקשורת לפי פרט משנה (א) תעשה,

 

 

 

 

 

(1)   

באמצעות תקשורת ישירה בין האדם, החייב ומתורגמן, בו-זמנית, ובאופן הידודי (אינטראקטיבי);

 

 

 

 

 

(2)   

באופן שמתקיים בה פרט 6(ב)(3);

 

 

 

 

 

(ג)  

את התקשורת לפי פרט זה יוכל אדם עם מוגבלות לבצע באמצעות כל אמצעי קצה שמיועד לתקשורת וידאו וקול ונפוץ בשימוש הציבור, כגון טלפון חכם, מחשב שולחני או מחשב נייד, שפועל, לפי הענין, באמצעות אחת משתי מערכות ההפעלה (operating systems) לפחות  או אחד משני דפדפנים (browsers) לפחות, שנפוצים בשימוש הציבור; האמור יתאפשר גם ללא צורך בשימוש בישומון (אפליקציה) מתאים וללא פגיעה בזמינות ואיכות התקשורת האמורה, בהשוואה לתקשורת שבה היה נעשה שימוש ביישומון כאמור;

 

 

 

 

(ד)   

האדם עם מוגבלות יוכל לצרף לתקשורת את מי שיבחר שיסייע לו במהלכה או לאחריה, או ילווה אותו במהלכה כמלווה כמשמעותו בסעיף 6א לחוק זכויות החולה לרבות לענין סעיף 6א(ב) לאותו חוק; החייב בביצוע נגישות ידאג לכך שהטכנולוגיה שהוא עושה בה שימוש דרך קבע תאפשר זאת. 

 

 

 

 

(ה)   

בתקשורת שמשודרת לאמצעי הקצה של האדם עם מוגבלות יתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

דמות המתורגמן תופיע על רקע אחיד;

 

 

 

 

 

(2)   

לבוש המתורגמן יהיה בגון אחיד מנוגד לרקע;

 

 

 

 

 

(3)   

פלג גופו העליון לפחות של המתרגמן ייראה וישתרע על 50% לפחות מהמסך, ובשאר המסך ייראה הדובר, אלא אם כן ביקש האדם עם המוגבלות לצמצם את שטח הצגת דמותו של המתורגמן; אולם אם דברי הדובר נוגעים להתרחשות, חפץ או אמצעי אחר, שמופיעים לצדו במסך – יכול שפלג גופו העליון לפחות של המתורגמן ישתרע על 30% לפחות מהמסך;

 

 

 

 

 

(4)   

על דמות המתורגמן לא יופיע מידע אחר.

 

 

 

 

(ו)   

המתורגמן יהיה מי שיש לו ידע מקצועי וניסיון בתרגום לשפת סימנים, בפרט בתחום שירותי בריאות. 

 

 

 

 

(ז)  

על מי שמספק שירותי תרגום לפי פרט זה יחולו החובות שחלות על מטפל לפי סעיף 19(א) לחוק זכויות החולה[13] 

 

 

 

תקשורת מרחוק באמצעות תמלול

10.   

(א)   

החייב בביצוע נגישות יאפשר לאדם עם מוגבלות לתקשר מרחוק בתמלול, איתו ועם מתמלל, באמצעות תקשורת ישירה בין כולם, בו-זמנית, ובאופן הידודי (אינטראקטיבי);

 

 

 

 

 

(1)   

תקשורת בתמלול, כשהאדם והחייב נמצאים כל אחד במקום אחר;

  

 

 

 

 

 

(2)   

תקשורת בתמלול, כשהאדם והחייב נמצאים באותו מקום במפגש פיזי;

 

 

 

 

(ב)   

התקשורת לפי פרט משנה (א) תעשה,

 

 

 

 

 

(1)   

באמצעות תקשורת ישירה בין האדם, החייב ומתמלל, בו-זמנית, ובאופן הידודי (אינטראקטיבי);

 

 

 

 

 

(2)   

 שמתקיים בה פרטים 6(ב)(1) עד (3), לפי הענין, בפרט אם נדרש שהתקשורת תהיה גם בוידאו ובקול, וכן פרט 9(ג) ו-(ד);

 

 

 

 

(ג)  

בתקשורת שמשודרת לאמצעי הקצה של האדם עם מוגבלות יתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

כשהתמלול הוא חלק משיחת וידאו מלווה בקול – הכיתוביות יופיע בתחתית המסך שבו תמונת הוידאו;

 

 

 

 

 

(2)   

כשהתמלול הוא חלק משיחה בקול בלבד, יתאפשר לאדם עם מוגבלות לעשות שימוש בו זמנית באמצעי קצה אחד שבו ישמע את קול הדובר או המתמלל, ובאמצעי הקצה השני יראה את הכיתובויות.

 

 

 

 

 

(3)   

הכיתוביות יופיעו על רקע אחיד, ובניגוד חזותי אליו.

 

 

 

 

 

(4)   

תמלול יבוצע בקצב של הדפסת 60 מילים לדקה לפחות, תוך מיזעור טעויות הכתיב.

 

 

 

 

(ד)   

על שירות תמלול מרחוק יחול בנוסף פרט 9(ו) עד (ז), ובמקום "מתורגמן" יבוא "מתמלל".

 

 

מרכז תקשורת

מרחוק של משרד הבריאות

11.   

(א)   

כחלק משירותי המענה הטלפוני והתקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות לציבור יינתנו לשימוש אנשים עם מוגבלות גם שירותי התקשורת המפורטים להלן, כדי שיוכלו לתקשר עם ספקים של שירותי בריאות, וכדי שספקים כאמור יוכלו ליזום תקשורת עימם, ובכלל זה למסור ולקבל מידע:

 

 

 

 

 

(1)   

תמלול מרחוק של דברי הדובר אל אדם עם מוגבלות לפי פרט 10;

 

 

 

 

 

(2)   

תרגום לשפת סימנים מרחוק באמצעות שיחת וידאו וקול  לפי פרט 9;

 

 

 

 

 

(3)   

תקשורת בהתכתבות; ההתכתבות תתאפשר בכל אחד מאלה לפחות: סמס, דואר אלקטרוני, ואמצעים לתקשורת מסוג שיחוח (live-chat) שנפוצים בשימוש הציבור.  

 

 

 

 

(ב)   

שירותי התקשורת האמורים בפרט משנה (א) יפעלו לפחות בכל עת ובכל שעות הפעילות שבהם שירותי המענה הטלפוני או התקשורת מרחוק שמפעיל משרד הבריאות פועלים.

 

 

 

 

(ג)  

בנוסף על האמור בפרטי משנה (א) ו-(ב), יתקיימו בשירותי התקשורת האמורים בפרט משנה (א) הוראות תקנות אלה.

 

 

תקשורת במפגש פיזי ובמצבים מיוחדים

12.   

(א)   

נוסף על האמור בפרטים 9 עד 11, יעמיד חייב בביצוע נגישות אפשרות לאדם עם מוגבלות לתקשר איתו, למשך פרק זמן סביר, במעמד מתן שירות בריאות במפגש פיזי, באמצעות שפת סימנים, שפת סימנים במגע או באמצעות תמלול, כשהמתורגמן או המתמלל נמצא במפגש.

 

 

 

 

(ב)   

משרד הבריאות יעמיד מאגר של מתורגמנים ומתמללים כדי שחייבים בביצוע נגישות לפי פרט משנה (א) שמספקים שירותים לפי חוק בריאות ממלכתי, יוכלו לעשות בו שימוש עצמאי  ולהשתמש  בשירותיהם, בהזמנה מראש.

 

 

 

 

(ג)  

משרד הבריאות יגבש נוהל כיצד חייב בביצוע נגישות כאמור בפרט משנה (ב) יעשה שימוש במאגר לצורך הזמנת מתורגמן או מתמלל. הנוהל יתייחס לפחות לדרך יצירת קשר עם מי שנמצא במאגר ואופן הזמנת השירות ממנו.

 

 

 

 

(ד)   

במעמד מתן השירות, בפרק זמן בו לא ניתן מטעמי בטיחות לספק לאדם עם מוגבלות את התאמות התקשורת להן הוא זכאי לפי תקנות אלה, כגון במקרה של שירות בריאות שבו נחשף המטופל לקרינה, יחולו הוראות אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

החייב בביצוע נגישות יבצע סידורים כדי שיאתר סמוך ככל הניתן למועד קביעת התור, אדם עם מוגבלות שמתקיים לגביו הרישה לפרט זה; משאותר אדם כאמור יברר בנוסף החייב באלו אופני תקשורת יכול אותו אדם לתקשר כגון באופן ויזואלי או במגע;

 

 

 

 

 

(2)   

החייב בביצוע נגישות יכין התאמות נגישות חלופיות לתקשורת עם האדם בפרק הזמן שבו לא תותר הימצאות מי שמסייע לאדם עם מוגבלות לצרכי תקשורת או שיתוף פעולה; אפשר שהתאמות אלו יהיו חזותיות כגון מתן הוראות באמצעות כיבוי והדלקת נורה או שימוש בסמלים, או תחושתיות כגון מתן הוראות באמצעות העברת רטט לאדם;

 

 

 

 

 

(3)   

קודם למעמד מתן השירות, יברר החייב בביצוע נגישות עם האדם, תוך שהוא נעזר במי שמסייע לאדם עם מוגבלות לצרכי תקשורת או שיתוף פעולה, אם התאמות הנגישות החלופיות לפי פסקה (2) יאפשרו למפעיל השירות לתקשר עם האדם במעמד מתן השירות בצורה מספקת שתאפשר לו לקבל את שירות הבריאות, ואף יתן לו להתנסות בכך אם ביקש זאת אותו אדם;

 

 

 

 

 

(4)   

שהותו של מי שמסייע לאדם עם מוגבלות לצרכי תקשורת או שיתוף פעולה במעמד מתן השירות כאמור ברישה לתקנת משנה זו, תימנע רק בפרק הזמן המזערי הדרוש כדי למנוע סיכון בטיחותי ולא יותר מכך.

 

 

יצירת קשר במצב חירום רפואי אישי

 

להכפיף את העקרונות הכלליים למעלה - למשל לתקשורת להסדרים המסויימים כאן (הערה: מופיע בסיפה של 6(א))

 

13.   

(א)   

בפרט זה,

"ספק שירותי חירום" - מי שכדרך קבע מספק שירותי בריאות לאנשים במצב חירום אישי, והשירות או חלק ממנו ניתן באמצעות תקשורת מרחוק, לרבות שירותי הובלה באמבולנס כגון מגן דוד אדום, מוקד חירום של קופת חולים שפועל בשעות שסניפי הקופה סגורים, ומוקד לפי פסקה (2)(ב) בהגדרת "מרפאה" שבתקנה 1;

"מצב חירום אישי" – כהגדרת "מצב חירום רפואי" בחוק זכויות החולה;

 

 

 

 

 

(ב)   

ספק שירותי חירום למעט מוקד תרגום לשפת סימנים ומוקד תמלול כאמור בפרט משנה (ד) להלן, ייבצע סידורים כדי שאדם עם מוגבלות  שנמצא במצב חירום אישי, יוכל ליצור איתו קשר ולתקשר באותה זמינות ואיכות כפי שכלל הציבור עושה במצבים אלה; בפרט כשאדם עם מוגבלות מתקשר אך ורק בכתב או בשפת סימנים;

האמור בפרט משנה זה יחול גם על יצירת קשר עם אדם עם מוגבלות ותקשורת עימו על-ידי ספק שירותי חירום.

 

 

 

 

(ג)  

הסידורים לפי פרט משנה (ב) יכללו גם את אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

ניטור רציף של קוים דיגיטליים שמשרתים את ספק שירותי החירום לקבלת תשדורות בכתב או בוידאו, בתכיפות שלא נופלת מזו שבה הוא מנטר את המוקד הטלפוני הראשי שלו שמקבל שיחות טלפון לגבי מצבי חירום אישיים;  

 

 

 

 

 

(2)   

ביצוע סידורים מתאימים על מנת שמוקד תרגום שפת סימנים ומוקד תמלול שאליו פנה אדם עם מוגבלות במצב חירום אישי, יוכל לציין לספק שירותי חירום במהירות הנדרשת כי מדובר במצב חירום אישי; זאת כדי שתינתן למוקד עדיפות ויקבל מענה מיידי שיאפשר לו לקשר את האדם לספק שירות החירום;

אפשר שציון הדחיפות ביצירת הקשר ייעשה באמצעות משלוח אות דיגיטלי מתאים;

 

 

 

 

 

(3)   

גיבוש נוהל ליישום חובותיו של הספק לפי פרט זה.

 

 

 

 

(ד)   

מוקד תרגום לשפת סימנים ומוקד תמלול, יבצעו סידורים כדי לאפשר באמצעותם לאדם עם מוגבלות ולספק שירותי חירום בפרט משנה (א), ליזום יצירת קשר האחד עם השני במהירות הנדרשת, ולתקשר במצב חירום רפואי אישי; הסידורים יכללו גם את אלה: 

 

 

 

 

 

(1)   

ביצוע סידורים מתאימים על מנת שאדם עם מוגבלות שמבקש לדווח על מצב חירום רפואי אישי באמצעות תרגום שפת סימנים, או תמלול, יוכל לציין למוקד תרגום לשפת סימנים או למוקד תמלול כי מדובר במצב חירום אישי, כדי שתינתן לו עדיפות ויקבל מענה מיידי שיאפשר לו לדווח על מצב כאמור;

אפשר שציון הדחיפות ביצירת הקשר ייעשה באמצעות משלוח אות דיגיטלי מאמצעי קצה שבאמצעותו עושה האדם עם מוגבלות שימוש;

 

 

 

 

 

(2)   

גיבוש נוהל ליישום חובותיו של המוקד לפי פרט זה.

 

 

 

 

(ה)   

ספק שירותי חירום ומוקד תרגום לשפת סימנים ומוקד תמלול יפרסמו לציבור את הסידורים שבצעו לפי פרט זה בהתאם לפרט 51.

 

 

הנגשת מידע כתוב או מוקלט

 

14.   

במידע רפואי כתוב או מידע מוקלט בקול שנמסר לציבור או לאדם באופן פרטני,  יתקיימו הוראות אלה:

 

 

 

 

(1)   

יתקיימו בו הוראות תקנות אלה; זאת כדי שמעת שהמידע זמין לציבור או לאדם מסויים, במדיה דיגיטלית, יוכל אדם עם מוגבלות לקרוא או לשמוע אותו באמצעות אמצעי הקצה שבו הוא עושה שימוש;

 

 

 

 

(2)   

המידע יהיה בשפה פשוטה לפי ת"י 1918 חלק 4, סעיף 2.1.5.1.   

 

 

 

 

(3)   

מסמך ובו מידע כתוב שנמסר באמצעי דיגיטלי – יוכן מראש כמסמך נגיש שמתקיימות בו הוראות פרט 15 (הנגשת שירותי אינטרנט);  

 

 

 

 

(4)   

על מידע כאמור בפרט זה יחול בנוסף האמור בפרט 16.

 

 

שירותי אינטרנט

 

 

15.   

במידע לגבי אספקת שירותי בריאות לציבור שמפורסם באמצעות שירותי האינטרנט של החייב בביצוע נגישות, יתקיימו תקנות 35 עד 35ו לתקנות נגישות השירות.

 

 

התאמות נגישות נוספות למידע

16.   

בכפוף לתקנות אלה, על מידע הנמסר לכלל הציבור ומידע הנמסר באופן פרטני, על אודות כל שירות בריאות וכחלק ממנו, תחול תקנה 29 לתקנות נגישות לשירות, ובלבד ש

 

 

 

 

(1)   

התאמות הנגישות יסופקו בהקדם האפשרי מעת שנתבקשו על-ידי אדם עם מוגבלות;

 

 

 

 

(2)   

בכל מקום שרשום בתקנה 29(ד) לתקנות השירות "שלושה שבועות" יראו כאילו כתוב "10 ימי עבודה";

 

 

 

 

(3)   

יחול האמור בפרט 45(ב).

 

 

 

סימן ג' קביעת תור, טפסים והכנות לשירות בריאות

 

 

התאמות בקביעת תור לשירות רפואי

17.   

(א)  ניתן שירות בריאות לפי תור הנקבע בתיאום מראש, לבקשת אדם עם מוגבלות יקבע החייב בביצוע נגישות את מועד מתן השירות ככל הניתן תוך התחשבות בצרכיו הנובעים ממוגבלותו; בפרט, אם לפי הזיהוי הקבוע של אותו אדם, הוא זכאי לכך.

(ב)  תקנה 13 לתקנות נגישות לשירות אינה חלה על שירותי בריאות.

 

 

העברת מסמכים לחייב בביצוע נגישות

18.   

(א)   

למקרים שבו מקבל השירות נדרש להעביר לספק השירות מסמך, יאפשר הספק לאדם עם מוגבלות העברת מסמכים באמצעים דיגיטליים לפי הוראות אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

הספק יעמיד מגוון אמצעים מבין אלה המצויים בידיו, ובהם דואר אלקטרוני, אמצעי לשיחוח (live chat) שניתן להעביר באמצעותו מסמכים, וכן יבצע סידורים כדי שאדם עם מוגבלות יוכל להעביר את המסמכים באמצעות מוקד התרגום;

 

 

 

 

 

(2)   

ספק שנתקבל אצלו מסמך שהועבר על-ידי אדם עם מוגבלות, יאשר את קבלתו לאותו אדם שביקש זאת באופן שנגיש עבורו;

 

 

 

 

(ב)   

ספק שירות לא ידרוש מאדם עם מוגבלות להעביר לו מסמך שנוצר אצל אותו ספק.

 

 

אספקת מידע לפני מתן שירות בריאות 

19.   

(א)   

ספק שירות שמעמיד לרשות הציבור מידע בדבר שירותי הבריאות אותם הוא מספק, כגון באמצעות אמצעי דיגיטלי, או מידע מודפס, ידאג לכך שהמידע יאפשר לאדם עם מוגבלות:

 

 

 

 

 

 

לבצע הכנות נדרשות לקבלת השירות בצורה בטיחותית; לענין זה "הכנות" – פעולות רפואיות או נלוות;

 

 

 

 

 

(1)   

לדעת מראש אם במעמד קבלת השירות לא יוכל לעשות שימוש בציוד עזר אישי, או שלא תתאפשר כניסת מלוה או חיית שירות.

 

 

 

 

(ב)   

מבלי לגרוע מהאמור בפרטי משנה (א) ו-(ב),

 

 

 

 

 

(1)   

ביקש אדם עם מוגבלות מחייב בביצוע נגישות מידע שלא נכלל בפרסומים האמורים בפרט משנה (א), והדרוש לו כהכנה לקבלת שירות בריאות, יעביר לו ספק השירות את המידע, אם מצוי בידיו;

 

 

 

 

 

(2)   

החייב בביצוע נגישות יאפשר ככל הניתן לאדם עם מוגבלות שביקש זאת, לבקר במקום שבו ניתן שירות בריאות עוד קודם ל למעמד מתן השירות לאותו אדם; וזאת כדי שאותו אדם יוכל להכיר את המקום ואת הציוד שמשמש לשירות זה, ולהתכונן לקבלתו. 

 

 

 

 

(ג)  

נוסף על האמור בפרטי משנה (א) ו-(ב), במעמד קבלת השירות, ספק השירות יעדכן את האדם עם מוגבלות לפני ביצוע פעולה שעלולה לגרום לאי נוחות או לכאב לאותו אדם; לבקשת אותו אדם או מלווהו,  יאפשר לו החייב בביצוע נגישות להיחשף בהדרגה לאי נוחות או כאב כאמור, כדי שאותו אדם יוכל להתכונן, להפיג חרדות, ולקבל את שירות הבריאות.

 

 

 

 

(ד)   

ספק שירות יפרסם את המידע שעליו למסור לציבור לפי פרט זה באותם אופנים שבהם הוא מעמיד מידע לרשות הציבור, ובהתאם להוראות תקנות אלה.

 

 

 

 

(ה)   

מבלי לגרוע מפרטי משנה (א) עד(ד), החייב בביצוע נגישות יאפשר לאדם עם מוגבלות להעביר לו מידע חיוני הנוגע לצרכי אותו אדם, כדי לאפשר לחייב האמור להערך למתן השירות בהתאם לתקנות אלה. לצורך כך יעמיד החייב לרשות אדם עם מוגבלות אמצעים שמתקיימים בהם תקנות אלה שבאמצעותם יוכל להעביר את המידע מבעוד מועד. 

 

 

התאמות בטפסים

 

 

20.   

(א)   

טפסים שבהם מידע לשימוש הציבור יותאמו כמפורט להלן, ויכללו  את מהות שירות הבריאות ומטרתו,  ההכנות שיש לבצע, תהליך קבלת השירות, ומה נדרש לבצע לאחר קבלתו; זאת בכדי לאפשר לכל אדם להתכונן לקבלת השירות, להפיג חרדות, ולשתף פעולה;

 

 

 

 

(ב)   

טופס הפניה לבדיקה או לטיפול (בפרט זה – בדיקה) שמיועד לציבור יפרט בצורה בהירה ותמציתית את כל אלה:  

 

 

 

 

 

(1)   

שם הבדיקה, בתוספת ציון מראה מקום היכן ניתן לקבל מידע נוסף לגביה, כגון ציון המקום המסויים באתר האינטרנט של ספק השירות או קישורית למקום זה;

 

 

 

 

 

(2)   

היכן ניתן לבצע את הבדיקה; אפשר שיצויין כיצד יש לברר זאת;

 

 

 

 

 

(3)   

מידע לגבי תור לבדיקה: 

 

 

 

 

 

 

(א)   

יצויין אם נדרש לקבוע תור לבדיקה (או שאפשר לבצע אותה בכל מועד לפי בחירת האדם);

 

 

 

 

 

 

(ב)   

במקרים שבדיקה צריכה להתבצע בתנאים מסויימים (כגון בשינה) – יצויין כיצד ניתן לקבוע תור שיאפשר את ביצועה בתנאים האמורים;

 

 

 

 

 

 

(ג)  

יצויין אם נדרשים אישורים או מידע אחר כתנאי לבדיקה והיכן ניתן להשיג אותם.

 

 

 

 

 

(4)   

עיקרי הליך הבדיקה לפי סדר הפעולות שבה היא מתבצעת, תוך ציון כל אלה:

 

 

 

 

 

 

(א)   

אם הבדיקה כוללת החדרת מכשיר רפואי דרך העור או דרך אחד הפתחים הטבעיים בגוף כגון פה, נחיריים, אוזן, ופי הטבעת;   

 

 

 

 

 

 

(ב)   

ציון כל שלב בהליך הבדיקה שעלול להיות מלווה באי נוחות או בכאב.

 

 

 

 

 

(5)   

אם נחוץ שיתוף פעולה מצד האדם לצורך ביצוע הבדיקה, כגון אי-הזזת איבר בגוף למשך פרק זמן מסויים, או עצירת נשימה לפרק זמן מסויים;

 

 

 

 

 

(6)   

משך הזמן המשוער הכולל לבדיקה; 

 

 

 

 

 

(7)   

הכנות לבדיקה:

 

 

 

 

 

 

(א)   

האם על האדם לבצע הכנות לבדיקה; אם נדרשות הכנות - יפורטו ההכנות הנדרשות  וכמה זמן לפני הבדיקה יש להשלים אותן, ופירוט סדר ביצוען;

 

 

 

 

 

 

(ב)   

האם אסורה פעילות מסויימת לפני הבדיקה; אם אסורה- פירוט הפעילות האסורה וכמה זמן לפני הבדיקה או לאחריה, יש להקפיד על האיסור;

 

 

 

 

 

(8)   

לאחר הבדיקה:

 

 

 

 

 

 

(א)   

הטופס יציין אם יש צורך בהמתנה במוסד הרפואי לאחר הבדיקה, ליווי או כל הליך אחר;

 

 

 

 

 

 

(ב)   

הטופס יציין פעילויות אסורות לאחר הבדיקה ולמשך כמה זמן אחריה;

 

 

 

 

 

 

(ג)  

הטופס יציין תופעות לואי שהאדם עלול לחוש בעקבות הבדיקה, במיוחד אם כרוכות בכאב או אי נוחות.

 

 

 

 

 

 

(ד)   

יצויין פרק הזמן המשוער לקבלת תוצאות.

 

 

 

 

 

האמור בפרט זה לא מונע מחייב בביצוע נגישות לפצל טופס שברשותו לשניים או יותר טפסים כדי ליישם את הוראותיו.

 

 

 

 

(ג)  

טופס שמפנה אדם לביצוע שתי בדיקות רפואיות לפחות, או מפנה לבדיקה או טיפול אחד שחייבים להקדים לו בדיקות אחרות, גם אם לא פורטו בו, יפרט, בנוסף לפירוט הנדרש לגבי כל בדיקה לפי פרט משנה (ב) לעיל, גם את כל אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

רצף התהליכים של כל הבדיקות והטיפולים, וכשנדרש רצף כאמור מסויים - ציון איזו בדיקה קודמת לאלה שאחריה; בפרט יצויין קיבוץ של בדיקות שמבוצעות באותו אופן, כגון קיבוץ כל הבדיקות שמבוצעות על דגימת דם אחת או על דגימת שתן אחת;

בנוסף יצויין פרק הזמן המשוער לקבלת תוצאות;

 

 

 

 

 

(2)   

פרק הזמן המרבי שעל אדם להמתין בין ביצוע בדיקה אחת לזו שבאה לאחריה ברצף התהליכים שלפי פסקה (1);

 

 

 

 

 

(3)   

ציון מראה מקום היכן ניתן לקבל תיאור תמציתי של כל רצף התהליכים. 

 

 

 

 

(ד)   

טופס שמשמש לקבלת הסכמה מדעת של מטופל לטיפול רפואי לפי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, יכלול נוסף על האמור בסעיף 13(ב) לאותו חוק,  ובהתאם למטרתו, הבהרה שאם נדרש המטופל למסור מידע שמצוי בידיעתו כחלק ממתן הסכמתו,  אדם עם מוגבלות זכאי להתאמות נגישות לפי תקנות אלה כדי שיוכל למסור מידע באופן שנגיש עבורו.

 

 

 

 

(ה)   

טופס סיכום של שירות בריאות שניתן, יכלול גם את כל אלה  בהתאם למטרתו, ובשפה פשוטה:

 

 

 

 

 

(1)   

לגבי המטופל - עיקרי תוצאות שירות הבריאות;

 

 

 

 

 

(2)   

הוראה למטופל למי עליו למסור את הטופס לצורך הבטחת רציפות טיפולית, אלא אם המוסד הרפואי אחראי להעברה כאמור של הטופס;

 

 

 

 

 

(3)   

הוראות למטופל לגבי עצמו, לאחר הפעולה הרפואית –

 

 

 

 

 

 

(i)

הוראות לנטילת תכשיר, מזון ייעודי או תוסף מזון;

 

 

 

 

 

 

(ii)

פעולות שעל המטופל להימנע מהן, לתקופה שצוינה בטופס;

 

 

 

 

 

 

(iii)

פעולות שעל המטופל לבצע, לפי הסדר שיש לבצען, בתכיפות ולתקופה שצוינה בטופס;

 

 

 

 

 

(4)   

הוראות לפעולות רפואיות נוספות שעל המטופל לעבור, תוך ציון פרק הזמן המרבי או המינימלי לכך, לפי הענין.

 

 

 

 

 

(5)   

אישורים או טפסים שעליו להשיג, היכן ישיגם, למי עליו להגישם ועד מתי;

 

 

 

 

(ו)   

בטפסים לפי פרט זה יעשה לפי הענין - בסמלול לתיאור השלבים השונים בשירות הבריאות - אם קיימים סמלים נפוצים בשימוש בקשר לנושאים אלה.

 

 

 

 

סימן ד' - זיהוי קבוע של התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות

 

 

זיהוי קבוע של התאמות נגישות על-ידי קופת חולים

21.   

(א)   

קופת חולים,

 

 

 

 

 

(1)   

תאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל זיהוי קבוע במערכות המידע, כדי לספק ביעילות את שירותי הבריאות לאותו אדם תוך שעומדות לרשותו התאמות הנגישות להן הוא זכאי לפי תקנות אלה; קיבל אדם עם מוגבלות זיהוי קבוע כאמור, לא יידרש לציין לצורך קבלת שירות את מוגבלותו ואת התאמות הנגישות להן הוא זכאי לפי תקנות אלה ושנכללות בזיהוי הקבוע;

 

 

 

 

 

(2)   

תבצע זיהוי קבוע לאדם עם מוגבלות במערכות המידע, או תאפשר לאדם לבצע זיהוי קבוע בעצמו, רק לאחר שנמסר לאותו אדם מידע על הזיהוי הקבוע ומה נכלל בו, ואותו אדם הסכים לכך. ניתנה לאדם האפשרות לבצע זיהוי קבוע בעצמו, תהיה זו אפשרות לבצע זאת באופן נגיש עבורו לפי תקנות אלה.

קופת החולים רשאית להציע לחבר שהוא אדם עם מוגבלות, שיתן את הסכמתו לכך שקופת החולים תאפשר לספק שירות שלה שימוש בנתוני הזיהוי הקבוע של אותו חבר; זאת כדי שנותן שירות כאמור יוכל לספק זיהוי קבוע לחבר לצורך מתן שירותי בריאות לחבר.

נתן חבר הסכמה כאמור,

(א)  לא תעביר קופת החולים את המידע בדבר הזיהוי הקבוע של חבריה ולא תאפשר בו שימוש לספק שירות שלה, אלא אם נוכחה לדעת כי ספק השירות ביצע את ההכנות למתן זיהוי קבוע, הוא נקט בסידורים לפי חוק הגנת החולה וחוק הגנת הפרטיות לצורך שמירה על המידע ו-...

(ב) נתמלא האמור ב-(א), תעביר קופת חולים רק את אותו מידע לגבי זיהוי קבוע שנדרש לאותו נותן שירות, לפי סוג והיקף שירותי הבריאות שהוא מספק למבוטחיה.

 

 

 

 

 

(3)   

תעשה שימוש בזיהוי קבוע של אדם עם מוגבלות לצורך אספקת התאמות נגישות באספקת שירות נלוה ובמתן טיפול רפואי.

 

 

 

 

(ב)   

הזיהוי הקבוע של אדם עם מוגבלות במערכות המידע יכלול מידע בדבר התאמות נגישות להן זכאי אדם עם מוגבלות לפי תקנות אלה, חלקן או כולן, או הוראות ליישום התאמות נגישות כאמור; הזיהוי לא יכלול מידע בדבר המוגבלות עצמה, אלא אם היא הכרחית לצורך יישום התאמת נגישות ואותו אדם הסכים לכך.

 

 

 

 

(ג)  

לבקשת אדם עם מוגבלות,

 

 

 

 

 

(1)   

קופת החולים תימחק באופן מיידי  זיהוי קבוע של אותו אדם.

 

 

 

 

 

(2)   

קופת חולים תיבחן בהקדם האפשרי את שינוי הזיהוי הקבוע לפי מידע שהעביר לה אותו אדם.

 

 

 

 

(ד)   

 קופת חולים תיישם זיהוי קבוע לאדם עם מוגבלות לפי פרט זה בשלבים ולפי לוחות הזמנים שנקבעו לכך בתקנות אלה, כמפורט להלן:

 

 

 

 

 

(1)   

אישור הנהלת הקופה של תכנית ביצוע ליישום הזיהוי הקבוע לא יאוחר מ-1 שנה מיום התחילה.

 

 

 

 

 

(2)   

מוכנות גרסה ראשונה ליישום של זיהוי קבוע, לא יאוחר מ-שנתיים מיום התחילה.

 

 

 

 

 

(3)   

קופת החולים תגבש  נוהל לצורך יישום יעיל של חובותיה לפי פרטי משנה (א) עד (ד), וכן בעניינים  אלה:

(1) דרכי הפניה של הקופה לאדם עם מוגבלות כדי לעודד אותו לבצע זיהוי קבוע,

(2) נוהל הפניה של אדם עם מוגבלות לקופה,

(3) האופן שבו יופיע המידע בזיהוי הקבוע,

(4) הסבר  בהיר ותמציתי מה על אדם עם מוגבלות לבצע, היכן ומתי,  לפי סדר הפעולות שעליו לבצע כדי לקבל זיהוי קבוע;

 

הנוהל יפורסם לפי פרט 51 לא יאוחר מ-שנה וחצי מיום התחילה.

 

 

 

 

 

(4)   

פרסום דבר הזיהוי הקבוע למבוטחי הקופה, תכולתו, דרכי קבלת הזיהוי הקבוע, וכיצד לעשות בו שימוש, לא יאוחר מ-שלוש שנים מיום התחילה.

 

 

 

 

 

(5)   

פרסום דבר הזיהוי הקבוע לעובדי הקופה  לא יאוחר מ-שנתיים מיום התחילה.

 

 

 

 

 

(6)   

הדרכת עובדי הקופה להכרת תהליך הזיהוי הקבוע, הפעלתו, ואספקת התאמות נגישות בהתאם לכך, לא יאוחר מ-שנתיים מיום התחילה.

 

 

 

 

 

(7)   

מוכנות הזיהוי הקבוע עבור כל מבוטח שהוא אדם עם מוגבלות שמעוניין בכך, לא יאוחר מ-5 שנים מיום התחילה.

 

 

 

 

 

(ג)  

הוראות סעיף זה אינן גורעות מחובותיה של קופת חולים לפי תקנות אלה, בפרט לגבי אדם עם מוגבלות שסירב לזיהוי קבוע או הורה על מחיקת זיהוי קבוע שהיה לו.

 

 

זיהוי אדם עם מוגבלות על-ידי בית חולים

22.   

(א)   

בית חולים יאפשר לבקשת אדם עם מוגבלות שמגיע אליו לקבל שירות בריאות דרך קבע, לפחות, את כל אלה:

 

 

 

 

 

 

(1)   

לציין התאמות נגישות מבין אלה המפורטות בנספח ב להן הוא נזקק לצורך קבלת שירות בריאות.

 

 

 

 

 

(2)   

לבקש את ציון האמור בפסקה (1) עוד טרם הגעת אותו אדם לבית החולים, וסמוך ככל הניתן למועד קביעת התור לשירות הבריאות.

 

 

 

 

(ב)   

בית החולים יתעד במערכת המידע שלו את ההתאמות שציין אותו אדם, והן יהיו זמינות לרשות כל מטפל או גורם אחר בבית החולים שמספק לו כחלק משירות הבריאות טיפול רפואי או שירות נלוה.

 

 

 

 

(ג)  

פרטי משנה 21(ג) עד (ו) יחולו גם על בית חולים בשינויים המחוייבים.

 

 

 

 

(ד)   

בשירותי בריאות בהם מוצמד תג לידו של מטופל, יצויין לגבי מטופל  שהתקשורת עימו אינה בדיבור, בנוסף למידע שנהוג לציין בתג גם כיצד לתקשר עימו; זאת על-ידי ציון: "תקשורת עם המטופל" ובנוסף יצויין אחד מאלה: (א) בשפת סימנים רגילה, (ב) בשפת סימנים במגע, (ג) בכתיבה, (ד) בסיוע אמצעי תקשורת אישי של החולה, (ה) באמצעות איש קשר בציון מס' הטלפון שלו

 

 

 

 

סימן ה'- התאמות באופן בו ניתן שירות בריאות

 

 

סיוע באמצעות שירות נלוה לאדם עם מוגבלות לצורך קבלת שירות בריאות מקופת חולים

23.   

(א)   

אדם עם מוגבלות הנזקק לסיוע כמשמעותו בפרט משנה (ד), יקבל לבקשתו מקופת חולים את הסיוע המפורט להלן באמצעות שירות נלוה, בפרט אם יש לו זיהוי קבוע, באחד או יותר מעניינים אלה:

 

 

 

 

 

 

 

 

(1)  סיוע להבנת הדרך שבה ניתן לקבל שירות בריאות; בכלל זה פירוט השלבים והמשימות שעל אותו אדם לבצע כדי שיקבל שירות בריאות, באופן שיקל עליו לבצעם, כגון לפי סדר זמני או תהליכי; הכל כדי ליצור ודאות ורציפות עבור האדם בקבלת שירות הבריאות;

הפירוט יימסר לבקשת האדם בכתב, בעל-פה, בשפת סימנים, בשפה פשוטה, או בדרך אחרת שביקש ושעומדת לרשותו לפי תקנות אלה,

אם תועד הפירוט האמור – יימסר העתק ממנו לאדם כדי שיוכל לשוב עשות ולשוב ולעשות בו שימוש.  

 

 

 

 

 

(2)  לצורך יישום פסקה  (1) לעיל, ובהתאם לשאלות של האדם והקשיים שהעלה, נותן השירות יספק לו מידע על שירות הבריאות שנוגע לו - בדיקות, טיפולים, ותוצאותיהם, שאמור לעבור או שעבר; הכל כדי שיבין את מטרות שירות הבריאות, לצמצם אי-הבנות וחרדות אצל אותו אדם, ולסייע לו להתקדם בתהליך קבלת השירות על אף מוגבלותו;

 

 

 

 

 

(3)  סיוע באיתור רופאים, בעלי מקצועות הבריאות, או ספקי שירות אחרים, לפי הענין, לצורך התנעת תהליך קבלת שירות בריאות, או במהלכו של שירות בריאות - בהמשך לייעוץ מקצועי שקיבל אותו אדם.

 

 

 

 

 

(4)  קביעת תורים בסניפי קופת החולים או סיוע בקביעת תור למוסד אחר אליו הקופה שולחת אותו;

 

 

 

 

(ב)   

קופת חולים רשאית לספק את סוגי הסיוע המפורט בפרט משנה (א), באמצעות מפגש פיזי בסניף שלה, או באמצעים אחרים שמפעילה הקופה ובהם אמצעי לשיחוח (live chat), מוקד טלפוני, שירותי האינטרנט של הקופה, ובלבד שניתן יהיה לספק אותם בכל אחד מהאופנים דיבור, בכתב, בשפת סימנים ובשפת סימנים במגע, לפי בקשת האדם; 

נוסף על האמור, רשאית הקופה, אם מתאפשר בידיה, למנות אדם שיהוה איש קשר לפניותיו של אותו אדם שיוכל לתאם את מתן הסיוע לו.

 

 

 

 

(ג)  

סיוע לפי פרט זה יינתן למי שקופת החולים איתרה וזיהתה כאדם עם מוגבלות הנזקק עקב מוגבלותו לסיוע לפי פרט משנה (א). לצורך כך רשאית קופת חולים לפעול גם באמצעות כל אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(1)   

לדרוש ממי שמבקש סיוע להגיש בקשה שבה ימסור את פרטי הזיהוי שלו , מה הסיוע לו הוא נדרש, ואף הסבר מדוע הוא לדעתו אדם עם מוגבלות הנזקק לסיוע.

 

 

 

 

 

(2)   

להסתמך על חוות דעת של גורם מקצועי שמכיר את האדם. 

 

 

 

 

 

 

(3)   

לעשות שימוש ברישומי הקופה לגבי אותו אדם, על-ידי מי שמוסמך לכך לפי כל דין;

 

 

 

 

(ד)   

קופת החולים תציע לאדם סיוע לפי פרט זה, אף אם לא ביקש, אם לאדם יש זיהוי קבוע לפיו יש ליזום הצעה לסייע לו, או שלפי המידע שבידיה, האדם מתקשה להתמודד עם התהליכים הכרוכים בקבלת שירות רפואי.

 

 

מלווה אינטנסיבי  

 

 

24.   

(א)   

בפרט זה,

"אדם עם מוגבלות שנזקק לסיוע אינטנסיבי" - מי שעקב מוגבלותו מתקשה מאוד או אינו מסוגל להתנהל בעצמו בייזום וקבלת שירות בריאות באופן שמסופקים לכלל הציבור, ובנוסף, נזקק בתכיפות לשירותי בריאות;

"מלווה אינטנסיבי" – מי שמסייע דרך קבע ובאופן אינטנסיבי, לאדם עם מוגבלות שנזקק לסיוע אינטנסיבי, כדי שיקבל שירותי בריאות, כגון מלווה;

 

 

 

 

(ב)   

קופת חולים, בהסכמת אדם עם מוגבלות שנזקק לסיוע אינטנסיבי או בא כוחו, תאפשר למלווה אינטנסיבי ובהתאם לצרכי האדם עם מוגבלות את כל אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

זיהוי המלוה במערכות המידע של הקופה כמי שמסייע לאותו אדם בקשר לקבלת שירות בריאות;

 

 

 

 

 

(2)   

פניות בבקשות או בבירורים לקופת חולים בקשר לאותו אדם, באמצעות תקשורת מרחוק כגון באמצעי שיחוח (live-chat), בכמות העולה על זו שמתאפשרת לחברי אותה קופה, ובמידת האפשר, אף ללא מגבלה על כמות הפניות כאמור;

 

 

 

 

 

(3)   

מיזעור סוגי המקרים שבהם המלווה נדרש להתייצב בסניף קופת חולים כדי שהאדם יקבל שירות נלוה, ובמידת האפשר, ביטולם כליל.  

 

 

 

 

 

(4)   

מיזעור הצורך בהגשת בקשות או מילוי טפסים על-ידי המלווה, החתמת בעלי תפקידים בקופת החולים, או השגת אישורים, לצורך קבלת שירות בריאות. 

 

 

 

 

 

(5)   

העברת מסמכים שנוצרו בקופת חולים לנותני שירות של הקופה לצורך רציפות הטיפול באדם.

 

 

 

 

 

(6)   

לצמצם ככל הניתן את הצורך להגיע לבתי מרקחת, באמצעות כל אלה:

 

 

 

 

 

 

(א)  הזמנת תכשירים, מזון ייעודי או תוסף מזון, שנדרשים דרך קבע לאותו אדם, מרחוק; וככל שמתאפשר, באמצעות הזמנה ישירה במרכז הלוגיסטי של קופת החולים שלו.

 

 

 

 

 

 

(ב)  משלוח המוצרים לבית האדם;

 

 

 

 

 

(7)   

גמישות בקביעת תורים לבדיקות לאותו אדם, גמישות בביצוע בדיקות במירב מקומות שמבצעים בהן בדיקות מאותו סוג; ובמידת האפשר - ביצוע בדיקות בבית האדם.

 

 

 

 

 

(8)   

הדרכה בתיאום מראש לצורך שימוש באמצעים השונים שמעמידה קופת חולים לחבריה, שייעלו את יישום האמור בפסקאות (1) עד (7) וכתוצאה את מתן שירותי הבריאות לאדם עם מוגבלות. 

 

 

 

 

(ג)  

 לצורך איתור וזיהוי מי שהוא מלווה אינטנסיבי, רשאית קופת חולים גם לפעול באמצעות כל אחד מאלה:

 

 

 

 

(1)   

לדרוש ממי שביקש הכרה כמלוה אינטנסיבי אישי, להגיש בקשה שבה ימסור את פרטי הזיהוי שלו, יספק הסבר מדוע הוא  מלווה אינטנסיבי, כן יספק מסמכים המעידים על מעמדו כמטפל עיקרי של אותו אדם שנטען שהוא עם מוגבלות שנזקק לסיוע אינטנסיבי, יסםק את הסכמת אותו אדם, אפוטרפוסו או מיופה כוח מתמשך שלו, לפי הענין, להכיר באותו מלוה לצורך פרט זה, למעט כשהמלווה הוא הורה של ילד עם מוגבלות;

 

 

 

 

(2)   

לעשות שימוש ברישומי הקופה, על-ידי מי שמוסמך לכך לפי כל דין, כדי לבחון אם אותו אדם עם מוגבלות הוא אדם עם מוגבלות שנזקק לסיוע אינטנסיבי, בין היתר כדי לבחון את אינטנסיביות קבלת השירותים על-ידו, ובלבד שהוא או בא כוחו נתן את הסכמתו לכך;

 

 

 

 

(3)   

להסתמך על חוות דעת מקצועית של מי שמכיר את אותו אדם שנטען שהוא אדם עם מוגבלות שנזקק לסיוע אינטנסיבי.

 

גמישות במתן שירותי מעבדה

 

25.   

(א)   

קופת חולים תבצע סידורים שיאפשרו לאדם עם מוגבלות שעונה על תנאים (1) ו-(2) להלן, לקבל שירותי מעבדה במקרים כמפורט להלן, בפרט כשבדיקה מסויימת היא תנאי לקבלת טיפול רפואי או מרשם לתכשיר:

 

 

 

 

 

(1)   

לאדם יש קושי משמעותי עקב מוגבלותו לצאת מביתו, בפרט כשעליו להגיע למקום ביצוע הבדיקה במסגרת שירותי המעבדה, או להגיע בפרק הזמן שבו ניתנים שירותי המעבדה.

 

 

 

 

 

(2)   

האדם אינו מקבל שירותי בריאות דרך קבע בביתו;

 

 

 

 

(ב)   

קופת חולים תפרסם את הסידורים לפי פרט משנה (א) ואת דרך הפניה של אדם כדי לקבל את שירות המעבדה להם הוא זקוק. לצורך כך רשאית הקופה לאתר ולזהות את אותם אנשים באמצעים המפורטים בפרט 23(ג).

 

 

שירות בריאות

 לאדם עם מוגבלות ביכולת שיתוף פעולה

 

 

 

 

26.   

(א)   

בפרט זה,

"אדם עם מוגבלות ביכולת שיתוף פעולה" -  אדם עם מוגבלות שבמעמד קבלת שירות בריאות, עקב מוגבלותו, משתף פעולה באופן חלקי או אינו משתף פעולה כלל, עם הצוות המטפל.

"אמצעים וטכניקות מתאימים" – טכניקות ואמצעים שמסייעים לקדם שיתוף פעולה באופן בטיחותי למטופל, מכבדים אותו, ואינם מגדילים את הסיכון למטופל בהשוואה לטיפול ללא אמצעי כאמור; לרבות כל אלה:

שימוש בתקשורת תומכת וחליפית כגון לוח תקשורת או מחשב לוח (tablet), פישוט לשוני, תמיכה  התנהגותית, הסתגלות תחושתית, תמיכה פיזית כגון שימוש באמצעי ריסון תנועה (papouse), הסתייעות בתומך בקבלת החלטות, הקצאת משך זמן ארוך יותר לטיפול, הקצאת כמות פגישות גדולה יותר, או הקצאת מספר גדול יותר של אנשי צוות, בהשוואה לאלה המוקצים לטיפול שניתן לציבור.

"קושי בשיתוף פעולה" – לרבות כל אלה: אי הסכמה או התנגדות אקטיבית לשיתוף פעולה כגון עקב חרדה, תנועות גוף בלתי נשלטות, התנהגות מאתגרת, קושי בתקשורת או בהבנת הסיטואציה שתוצאתן העדר שיתוף פעולה;

"מידת הפולשנות של טיפול בהתייחס לחווית  למטופל" – טיפול רפואי פולשני או שאינו פולשני, טיפול רפואי שמלווה באי-נוחות או כאב, או שאינו מלווה באי-נוחות או כאב.

 

 

 

 

(ב)   

חייב בביצוע נגישות ייערך ויעשה שימוש באמצעים וטכניקות מתאימים כדי לאפשר במעמד מתן שירות הבריאות את שיתוף הפעולה של אדם עם מוגבלות ביכולת שיתוף פעולה, כדי לספק לו את שירות הבריאות  באותה שיטת יישום (פרוצדורה), איכות, זמינות ורציפות טיפולית, כפי שניתנים לכלל הציבור, ויחד עם כלל הציבור. חייב כאמור לא ייעשה שימוש באמצעים מתאימים, אלא בהסכמת האדם עם מוגבלות או בא כוחו.  

 

 

 

 

(ג)  

קופת חולים תיישם את  חובותיה לפי פרט זה בשלבים, כמפורט להלן:

 

 

 

 

 

(1)   

הקופה תגבש תהליך לזיהוי אדם עם מוגבלות ביכולת שיתוף פעולה   לפי המפורט להלן:

 

 

 

 

 

 

(א)   

הגשת בקשה על-ידי האדם, בא כוחו או על-ידי מי שסיפק שירות בריאות מטעם הקופה לאותו אדם.  

 

 

 

 

 

 

(ב)   

קופת חולים רשאית  לצורך בחינת בקשה שהוגשה לפי (א) לעשות שימוש באחד או בשני אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)   

להסתמך על חוות דעת של גורם מקצועי שמכיר את האדם.   

 

 

 

 

 

 

 

(2)   

לעשות שימוש ברישומי הקופה לגבי אותו אדם;

 

 

 

 

 

 

(ג)  

המידע לגבי מי שזוהה כאדם עם מוגבלות ביכולת שיתוף פעולה יתועד כך שיעמוד לרשות קופת החולים לצורך

 מתן שירות בריאות מותאם לאותו אדם.

 

 

 

 

 

 

(ד)   

הקופה תפרסם לפי פרט 51 נוהל ליישום התהליך שגיבשה לפי פסקה זו.

 

 

 

 

 

(2)   

קופת חולים תכין תכנית אסטרטגית למתן טיפול רפואי כאמור בפסקה (ב) לחבריה שהם אנשים עם מוגבלות בשיתוף פעולה; התכנית תתבסס על זיהוי מטופלים לפי פסקה (1) ותיושם במשך __ שנים; התכנית תורה על אסטרטגיות טיפול בהתאם לקושי בשיתוף פעולה מחד, ומידת פולשנות הטיפול וחווית המטופל מאידך. התכנית תאושר על-ידי הנהלת קופת החולים בפריסה ארצית.

 

 

 

 

 

(3)   

הקופה תדאג לכך שיעמדו לרשותה בפריסה ארצית, במרפאות בקהילה ובבתי חולים,

 

 

 

 

 

 

(א)   

מטפלים בתחומי הטיפול הרפואי השונים שעברו נוסף על הדרכה לפי פרט 48, גם לימוד והדרכה לגבי אמצעים וטכניקות מתאימים;

 

 

 

 

 

 

(ב)   

אמצעים וטכניקות מתאימים, ומטפלים כאמור ב-(א) מיומנים בשימוש בהם.

 

 

 

 

 

(4)   

הקופה תדאג לתעוד הממצאים והמסקנות משירות בריאות שניתן לפי (ב), בתיק הרפואי של האדם, במיוחד לגבי השימוש שנעשה בטכניקות ואמצעים מתאימים כדי לייעל את מתן שירותי הבריאות להם ייזדקק בעתיד; הקופה תעביר ממצאים כאמור, לאחר שנתקבלה בקשת האדם או בא כוחו, או הסכמתו, לפי הענין, לספק שירותי בריאות אחר שאמור לספק לו שירות. למען הסר ספק, האדם או בא כוחו רשאי לחזור מהסכמתו כאמור בכל עת. 

 

 

 

 

 

(5)   

הקופה תעמיד לרשות חבר הקופה שהוא אדם עם מוגבלות בשיתוף פעולה אפשרות לקבלת מידע לגבי מקומות בהם יוכל לקבל טיפול רפואי מידי מטפלים לפי פסקה (3) בסיוע אמצעים מתאימים.

 

 

 

 

(ד)   

יישום התכנית לפי פסקה (ג)(2) יהיה כמפורט להלן: 

 

 

 

 

 

(1)   

לא יאוחר מ__ שנים מיום התחילה – 10% לפחות מחברי הקופה שזוהו לפי פרט משנה (ג)(1) כאנשים עם מוגבלות בשיתוף פעולה, חיוו דעתם לאחר שקופת חולים פנתה אליהם, שניתן להם טיפול לפי פרט משנה (ב).

 

 

 

 

 

(2)   

לא יאוחר מ__ שנים מיום התחילה  – 30% לפחות מחברי הקופה שזוהו לפי פרט משנה (ג)(1) כאנשים עם מוגבלות בשיתוף פעולה, חיוו דעתם לאחר שקופת חולים פנתה אליהם, שניתן להם טיפול לפי פרט משנה (ב).

 

 

 

 

 

(3)   

לא יאוחר מ__ שנים מיום התחילה – 75% לפחות מחברי הקופה שזוהו לפי פרט משנה (ג)(1) כאנשים עם מוגבלות בשיתוף פעולה, חיוו דעתם לאחר שקופת חולים פנתה אליהם, שניתן להם טיפול לפי פרט משנה (ב).

 

 

 

 

(ה)   

פרטי משנה (ג)(1) ו-(2) ו-(4), ו-(ד) יחולו גם על בית חולים ועל מוסד רפואי אחר שפועלים בו 5 מטפלים לפחות; 

 

 

 

 

(ו)   

תקנת משנה (ב) תחול על כל ספק שירות שאינו קופת חולים, בית חולים או מוסד רפואי אחר שפועלים בו 5 מטפלים לפחות – לא יאוחר מ-3 שנים מיום התחילה.

 

 

הבטחת רציפות שירות בריאות

 

27.   

מטפל שמספק שירות בריאות לאדם עם מוגבלות, וסבור שהאדם זקוק להמשך קבלת שירות בריאות בביתו, יתאים את הנחיותיו בענין זה ליכולות ההבנה ושיתוף הפעולה של האדם עם מוגבלות או בא כוחו, ולמה שניתן לבצע בביתו של האדם לפי המידע שמצוי בידיו;  לצורך מתן הנחיות כאמור ייועץ המטפל, לפי הענין, באדם או בא כוחו, באיש הקשר שפרטיו נמסרו לו לפי נספח ג לתוספת זו ובמידע שמצוי בנספח האמור. 

 

 

 

 

סימן ו' - נגישות לתכשירים ומזון ייעודי

 

 

נגישות לתכשירים

28.   

(א)   

בעת שרוקח מוסר לאדם עם מוגבלות תכשיר, מזון ייעודי או תוסף מזון, יבצע את כל אלה במעמד מתן השירות אם ביקש אותו אדם:

 

 

 

 

 

(1)   

יקריא לאותו אדם את כל אלה: הוראות השימוש הנקובות במרשם, ובכלל זה בשפה פשוטה;

 

 

 

 

 

(2)   

יסייע לו לארגן את התכשירים או יסמן על אריזתם סימון שביקש האדם, כדי לאפשר לו לצרוך אותם בביתו. 

 

 

 

 

 

(3)   

 יציין בפני אותו אדם היכן יוכל למצוא מידע כאמור בפרט משנה (ב) בשירותי האינטרנט.

 

 

 

 

(ב)   

המידע על אריזת תכשיר או עטיפתו לפי תקנה 20(1) לתקנות הרוקחים, והמידע שבעלון של תכשיר לפי תקנה 20(2) לתקנות האמורות יימצאו באתר האינטרנט מאגר התרופות של משרד הבריאות ; באתר ומידע כאמור יתקיימו הוראות פרט 14.  

 

 

 

 

(ג)  

על זכויות מטופל לפי תקנות הרוקחים יחולו גם תקנות אלה;

 

 

 

 

סימן ז' - שירותי בריאות למסגרות דיור

 

 

מסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות

29.   

(א)   

בפרט זה,

"מסגרת דיור שדואגת גם לענייני בריאות" - מסגרת דיור שלפי רישיון או אישור לפי דין, שניתנו לה, או לפי תנאי התקשרות, באחריותה גם לדאוג שדייריה יקבלו שירותי בריאות מקופות החולים; לעניין זה, "התקשרות" – התקשרות של המסגרת עם גורם אחראי כהגדרתו בתקנות המסגרות, ולעניין בית דיור מוגן – גם התקשרות של המסגרת עם הדייר.

 

 

 

 

(ב)   

מסגרת דיור שמספקת שירות בריאות לדייריה ומסגרת שדואגת גם לענייני בריאות, תכין בהסכמת ובשיתוף דייר שהוא אדם עם מוגבלות או בא כוחו, מידע בנושאים המפורטים בנספח ג לתוספת זו, שיועבר  למוסד רפואי שעומד לתת שירות בריאות לאותו אדם. המידע יעודכן מעת לעת ובהתאם למצבו הבריאותי והתפקודי של אדם שכפי שידוע למסגרת הדיור.

 

 

 

 

(ג)  

טרם יציאתו של דייר לקבל שירות בריאות מחוץ למקום ייעודי של המסגרת,

 

 

 

 

 

(1)   

תצייד המסגרת את הדייר במידע שהוכן לפי פרט משנה (ב), בציוד ובתרופות, בהיקף שיתאים למטרת היציאה ולפרק הזמן הצפוי שבו ישהה הדייר מחוץ למסגרת.

 

 

 

 

 

(2)   

תערוך מסגרת הדיור  הכנות בשיתוף הדייר, בקשר למידע שבו צויד כאמור בפסקת משנה (1), כדי להכין אותו ליציאה ולקדם שיתוף פעולה מצדו במעמד קבלת שירות הבריאות. 

 

 

 

 

(ד)   

מבלי לגרוע מהאמור בפרט 26, מוסד רפואי שנמסר לו מידע כאמור בפרט משנה (א),

 

 

 

 

 

(1)   

יתאים את האופן שבו יתן את שירות הבריאות לקשיים ולצרכים של אותו אדם שנובעים ממוגבלותו, נוסף על האמור בתקנות אלה, גם בהתבסס על מידע כאמור;

 

 

 

 

 

(2)   

ינקוט בפעולות או יימנע מפעולות, כדי למנוע סיכון לאדם – אם צויין במידע שבפרט משנה (א) פעולות כאמור;

 

 

 

 

(ה)   

משרד הבריאות ומשרד הרווחה יגבשו נוהל כללי מומלץ למידע מסויים נוסף לאמור בנספח ג, לגבי סוגי שירותי הבריאות השכיחים, לפחות, שדיירי מסגרות דיור מקבלים במוסד רפואי; זאת כדי לקדם את היעילות של מתן שירותי בריאות אלה על-ידי מוסד רפואי ועבור אדם עם מוגבלות שמקבל ממנו שירות בריאות;  

 

 

סידורים לייעול שירותי הבריאות לדיירי מסגרות

30.   

(א)   

משרד הבריאות, קופת החולים, ומשרד הרווחה, יבצעו סידורים כדי לקדם את הנגישות של שירותי בריאות לדיירי מסגרות דיור שמספקות שירותי בריאות לדייריהן; זאת עקב קושי משמעותי של דיירים רבים לצאת ממסגרת הדיור או לשתף פעולה לצורך קבלת טיפול רפואי, ולשם ייעול מתן שירותי בריאות שקופת חולים מחוייבת כלפיהם; הסידורים יכוונו לצורך מתן פתרונות לקשיים כאמור, לפי הענין:

 

 

 

 

 

(1)   

(1)  לאפשר לכמה שיותר מסגרות דיור שבהן מטפל של מסגרת שהוסמך לכך יוכל  לקחת דגימות מעבדה ובפרט דם עבור דייריהן ויעבירן לקופות החולים לבדיקה, וביצוע מירב הבדיקות שניתן לבצע על דגימת דם שנלקחה מדייר של מסגרת;

 

 

 

 

 

(2)   

(2)  לאפשר למספר דיירי מסגרת מאותה קופה לתאם קבלת שירותי בריאות מסוג אחד יותר, במוסד רפואי, באותו מועד, ולקבל את שירותי בריאות.

 

 

 

 

 

(3)   

(3)  לקדם מתן שירותי בריאות על-ידי קופת חולים שיש לה מספר חולים משמעותי בה,   במסגרת דיור שמספר דייריה 50 לפחות ושמספקת שירותי בריאות לדייריה;

 

 

 

 

 

(4)   

(4)  צמצום ככל האפשר של כמות הדרישות להתייצבות דייר מסגרת במרפאת קופת חולים לצורך חידוש מרשמים או לחידוש אישור קופת חולים למזון ייעודי או לתוסף מזון;

 

 

 

 

(ב)   

משרד הרווחה ומשרד הבריאות יפיקו חומרי הדרכה ולימוד עצמי המיועדים למוסד בריאות, לעניין אספקת שירות יעיל ומכובד לאנשים עם מוגבלות שהם דיירי מסגרות, ובמיוחד לאלו מביניהם שיש להם מוגבלות שמקשה על שיתוף פעולה; חומרי ההדרכה והלימוד העצמי יתוכננו ויופקו כך שצוות מוסד רפואי יוכל באמצעות הדרכה או לימוד עצמי, לרכוש ידע ויכולות בסיסיים כאמור; כל אחד מהמשרדים יפרסם את חומרי ההדרכה והלימוד העצמי לשימושם של מוסדות רפואיים.    

 

 

 

 

סימן ח' - התאמות נגישות בנושאים שונים

 

 

מכונות אוטומטיות

31.   

(א)   

במכונה אוטומטית שבאמצעותה ניתן שירות בריאות, כולו או חלקו, יתקיימו גם ההוראות הבאות:

 

 

 

 

 

(1)   

ת"י 1918 חלק 4 הסעיף הדן במכונות אוטומטיות (סעיף 2.4).

 

 

 

 

 

(2)   

תוכננה המכונה ויוצרה עבור החייב בביצוע נגישות (CUSTOM-MADE),  תאפשר המכונה לאדם עם מוגבלות לקבל שירות בריאות יחד עם כל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי, מכובד, ועצמאי – לגבי אותן פעולות שהציבור מבצע בעצמו בעמדה לצורך קבלת שירות בריאות  (בפסקת משנה זו – מכונה נגישה), ויתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

 

 

(א)   

תכנון וייצור המכונה יתבסס על הוראות לפי החוק שחלות על העניין ולפי פסקה (1) לעיל, ולפי העניין גם על הוראות ת"י 1918 על חלקיו השונים;

 

 

 

 

 

 

(ב)   

מורשה לנגישות השירות אישר לגבי כל אחד מבין שלבי תכנון העמדה וייצורה, כי  המכונה היא מכונה נגישה; אולם אם למרות השקעת מאמץ סביר בתכנון המכונה ובייצורה, מצא המורשה כי לא ניתן לתכנון או לייצר מכונה נגישה, יתעד את הפערים שבשלהם המכונה אינה נגישה,  ויציין חלופות כיצד יש להתאים את אופן מתן השירות בכפוף להוראות תקנות אלה; זאת כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל את השירות יחד עם כלל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי, ומכובד. כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל אותו יחד עם כלל הציבור.

 

 

 

 

(ב)   

  על אף האמור בפרט משנה (א), חייב בביצוע נגישות שעשה שימוש במכונה אוטומטית ערב יום התחילה, יבצע את הוראות פרט משנה (א) לגבי אותה מכונה ככל שיצליח במאמץ סביר בסיוע מורשה לנגישות השירות. לאחר מכן, יתעד המורשה את הפערים שבשלהם המכונה אינה נגישה,  ויציין חלופות כיצד יש להתאים את אופן מתן השירות, בכפוף להוראות תקנות אלה; זאת כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל את השירות יחד עם כלל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי, ומכובד.

 

 

 

 

(ג)  

  חייב בביצוע נגישות יהיה פטור מביצוע פרט משנה (א)(1) לגבי מכונה אוטומטית שהוא מבקש להכניס לשימוש לאחר יום התחילה, אם יתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

החייב בדק את קיומן וזמינותן של מכונות שעונות על צרכיו וגם על הוראות  פרט משנה (א)(1), שניתן לרכוש בישראל ומחוצה לה;

 

 

 

 

 

(2)   

לפי תוצאות הבדיקה של החייב בהתאם לפסקה (1), לא נמצאו מכונות זמינות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1) ומורשה לנגישות השירות אישר זאת; 

 

 

 

 

 

(3)   

מבין המכונות שהתאימו לצרכי החייב, הוא בחר במכונה שמתקיימות בה מירב הדרישות לפי פרט משנה (א)(1) לפי חוות דעת של מורשה לנגישות השירות;

 

 

 

 

 

(4)   

המורשה יתעד את הפערים שבשלהם המכונה שנבחרה לפי פסקה (3) אינה עומדת בהוראות פרט משנה (א)(1), ויציין חלופות כיצד יש להתאים את אופן מתן השירות ושמתקיימות בהן הוראות תקנות אלה; זאת כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל את השירות יחד עם כלל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי, ומכובד (להלן – פערים וחלופות שירות). 

 

 

 

 

 

(5)   

החייב תיעד הבדיקה שביצע לפי פסקה (1), את תוצאותיה, את אישור מורשה הנגישות לשירות לפי פסקה (2), את חוות דעת המורשה לפי פסקה (3), ואת הפערים וחלופות השירות שלפ פסקה (4);

 

 

 

 

(ד)   

  ציין מורשה לנגישות השירות לפי פרט משנה (א)(2)(ב) כי מכונה אוטומטית אינה נגישה, או מורשה לנגישות השירות תיעד פערים שבשלהם מכונה אינה נגישה לפי פרט משנה (ב), או שחייב היה פטור לפי פרט משנה (ג), יבצע החייב את אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(1)   

יעמיד סיוע אנושי לאדם עם מוגבלות לשימוש במכונה, שבמסגרתו תוסב תשומת ליבו של אדם עם מוגבלות לקיומה של המכונה והצורך לעשות בה שימוש; 

 

 

 

 

 

(2)   

יעמיד חלופת שירות מבין אלה שציין מורשה הנגישות לפי אחד מפרטי המשנה (א)(2)(ב), (ב), או (ג)(4), לפי הענין;

 

 

 

 

 

ובתנאי שהחלופות לפי פסקאות (1) ו-(2) יהיו זמינות לאדם עם מוגבלות בעת שהמקום בו מוצבת המכונה פתוח לציבור, ושירות הבריאות שמכונה כאמור מספקת חלק ממנו לציבור, יינתן לאדם עם מוגבלות באותה זמינות ואיכות כפי שניתן לכלל הציבור;

 

 

 

 

(ה)   

  על מכונה אוטומטית תחול בנוסף תקנה 25(ב) ו-(ה) לתקנות נגישות לשירות. 

 

 

מקומות המתנה ומושבים בעבור אנשים עם מוגבלות

32.   

בבית חולים ובמרפאה תתקיים תקנה 23 לתקנות נגישות לשירות.

 

 

 

ביצוע מעברים מאמצעי עזר לניידות לעמדת בדיקה

33.   

(א)   

לאדם עם מוגבלות יתאפשר לעבור מאמצעי עזר לניידות לעמדת בדיקה ובחזרה לאמצעי כאמור, באופן מכבד ובטיחותי שאינו מסכן את האדם ואת נותן השירות, ובאופן עצמאי לבקשת האדם, ככל שמתאפשר בנסיבות מצבו הרפואי. לא ניתן לאדם לעבור באופן עצמאי, יבוצע המעבר ככל הניתן לפי הנחיותיו בפרט כדי למנוע ממנו כאב.

 

 

 

 

(ב)   

מעבר עצמאי לפי פרט משנה (א) יהיה לפי הוראות אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

כששירות בריאות ניתן לציבור כשהמטופל נמצא על משטח או כסא, ניתן יהיה להביא את גובה פני המשטח או פני הכסא לגובה 45 – 50 ס"מ; האמור יחול יחול לגבי בית חולים ומרפאה בחדר בדיקה וטיפול עם נגישות מיוחדת[14], לפחות, ובמרפאה עצמאית – בעמדת טיפול שהיא נגישה לאדם עם מוגבלות.

 

לבקשת האדם יסייע לו צוות המוסד הרפואי בביצוע המעבר.

 

 

 

 

 

(2)   

על אף האמור בפסקה (1), אם המשטח או הכסא הוא רכיב בלתי נפרד מציוד רפואי, כגון משטח המשמש לצילום רנטגן  או CT,  ולא ניתן להביאו לטווח הגבהים האמור, יימצאו אמצעי עזר , ניידים או מקובעים, לשימוש אדם עם מוגבלות לצורך ביצוע המעבר, אלא אם לפי שיקול דעת מי שאחראי לשירות הבריאות, אין אפשרות  כאמור מטעמים תפעוליים, בטיחותיים או רפואיים.

 

 

 

 

 

(3)   

אדם עם מוגבלות שביקש יהיה רשאי להסתייע לצורך ביצוע מעבר בציוד עזר אישי שלו, כגון קרש החלקה, סדין החלקה או דיסקית מסתובבת, בסיוע צוות המוסד הרפואי;

 

 

 

 

 

(4)   

נוסף על האמור בפסקאות (1) עד (3), בחדר בדיקה וטיפול עם נגישות מיוחדת, בחדר אשפוז מיוחד, ובמרכז לרפואה דחופה, שבבית חולים, יתאפשר לאדם עם מוגבלות לבצע מעבר באמצעות  מתקן הרמה, הכולל ערסל, לפי הוראות אלה: 

 

 

 

 

 

 

(א)   

מתקן ההרמה יהיה מסוגל להרים אדם שמסתו 160 ק"ג לפחות; על מתקן ההרמה יסומן במקום בולט לעין מהי המסה המרבית שהוא יכול להרים.

 

 

 

 

 

 

(ב)   

במתקן הרמה שמוסד רפואי החל לעשות בו שימוש לראשונה לאחר יום התחילה, יתקיימו דרישות ת"י 10535: מתקני הרמה להעברת אנשים עם מוגבלות-דרישות ושיטות בדיקה[15];

 

 

 

 

 

 

(ג)  

מתקן ההרמה יהיה זמין לשימוש בסמוך ככל האפשר להגעתו של האדם לחדר או המרכז, האמור.

 

 

 

 

 

(5)   

במקום בו מבוצע מעבר יתקיימו בנוסף הוראות התוספת הראשונה, פרט 26(1)(ג) ו-26(3) לגבי השטח הכולל שנדרש לביצוע מעבר.

 

 

 

 

(ג)  

במרפאה, לרבות מכון, יחולו פרטי משנה (א) ו-(ב)(1) עד (3), ו-(5).

 

 

משטח לטיפול רפואי וחדר  אישפוז מיוחד

34.   

(א)  

 במשטח לטיפול רפואי שעליו אדם שוכב בעת קבלת טיפול רפואי בחדר בדיקה וטיפול עם נגישות מיוחדת למעט משטח כאמור בפרט 33(ב)(2), יתקיימו הוראות פרט 26(1) בתוספת הראשונה.

 

 

 

 

(ב)  

 בעת שאדם עם מוגבלות בניידות מאושפז ביחידת אשפוז מיוחדת יתקיימו הוראות פרט 26 בתוספת הראשונה, לפחות, כדי לאפשר לאדם כאמור לבצע מעברים אל המיטה וממנה, לפשוט וללבוש את בגדיו, לאפשר למטפל לתת לו טיפול רפואי, ולהחנות את אמצעי עזר לניידות המשמש אותו לצד המיטה כדי שיוכל לעשות בו שימוש עצמאי.

 

 

כניסת

קלנועית למוסד רפואי

35.   

(א)  

  אדם עם מוגבלות שיגיע עם קלנועית למוסד רפואי, יוכל לנסות להיכנס אליו ולבנין שבו אמור להינתן לו שירות בריאות תוך שהוא מתנייד בקלנועית, אם מתקיימים כל אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

 הדרך בשטחי חוץ ובבנין מאפשר את תנועתה בהם, לרבות ביצוע סיבוב כדי שיוכל לחזור על דרכו;

 

 

 

 

 

(2)   

האדם בנסיעתו בפועל אינו מסכן את הציבור, העובדים הנמצאים במרפאה, או את הרכוש במרפאה.

 

 

 

 

(ב)  

) במקרה שלא מתאפשרת כניסת הקלנועית, יציע צוות המוסד חלופה אחרת להתניידות האדם כדי שיוכל לקבל את השירות במרפאה, כדוגמת מעבר לכסא גלגלים שיסופק על יד המוסד, ובלבד שעולה בידי המוסד לספק את החלופה בעת שהגיע אותו אדם.

 

 

 

סימן ט' - התאמות נגישות במקום בו ניתן שירות בריאות לרבות מקום נייד

 

 

חלופת שירות בהעדר נגישות של מבנה או של שירות קיים

36.   

(א)   

ספק שירות יספק שירות בריאות לאדם עם מוגבלות באופן שמותאם למוגבלותו ולצרכיו לרבות במקום אחר מזה שבו הוא מספק שירות בריאות דרך קבע לציבור, ככל האפשר באותה זמינות ואיכות שבה ניתן אותו שירות בריאות לכלל הציבור, באופן בטיחותי ומכובד, אם נתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

שירות הבריאות שיש לספק לאדם עם מוגבלות הוא שירות שקופת חולים מספקת לחבריה באמצעות אותו ספק שירות;

 

 

 

 

 

(2)   

הציוד שמשמש למתן השירות או התנאים שבהם ניתן, דרך קבע, אינם מאפשרים לספק את השירות לאדם עם מוגבלות, על אף התאמות שביצע החייב בביצוע נגישות, או שאין אפשרות לספק את השירות לאותו אדם במקום שבו הספק מספק את אותו שירות דרך קבוע;

 

 

 

 

(ב)   

הספק ידאג יגבש נוהל למקרים כאמור, ובפרט יאפיין בנוהל מקרים ידועים מראש בהם לא יצליח לספק שירות לפי תקנות אלה, וכן ידאג לכל הסידורים הנדרשים, לרבותהתאמת נהליו, כדי שהשירות יינתן לאדם לפי האמור ברישה לפרט זה, בהתאם למוגבלותו ולצרכיו של האדם.

 

 

 

 

(ג)  

ספק שירות כאמור בפרט משנה (א)  למעט קופת חולים, שלא הצליח במאמץ סביר לבצע את האמור בו, יודיע לאדם עם המוגבלות ולקופת החולים שבה הוא מבוטח, שאינו יכול לספק את השירות באמצעות חלופה סבירה, וזאת בתוך  3 ימים מיום שפנה אליו אותו אדם.

 

 

 

 

(ד)   

קופת חולים שקיבלה הודעה מספק שירות לפי פרט משנה (ב) או שאדם

עם מוגבלות פנה אליה, או במקרה שהקופה היא זו שלא הצליחה לספק את השירות במרפאה שלה, תספק את השירות לאותו אדם כאמור ברישה לתקנת משנה (א).

 

 

 

 

(ה)   

על קופת חולים יחול האמור בפרט משנה (ב). בפרט הנוהל שתגבש הקופה ובהתיחס לכל אלה לפחות:

 

 

 

 

 

(1)   

זיהוי ככל המוקדם של אדם כאמור שלא ניתן לספק לו שירות בין לפי פנית האדם או של גורם פנימי בקופה;

 

 

 

 

 

(2)   

אופן הטיפול בפניה בקופה, לרבות דרכי ההתקשרות עם האדם והאחראי למציאת המענה  לפי תנאי הסעיף.

 

 

שלטים

37.   

על שלטים במוסד רפואי, לרבות בית מרקחת, תחול תקנה 16 לתקנות נגישות לשירות; בכל מקום שמופיע "בניין ציבורי קיים" יראו כאילו רשום "מוסד בריאות קיים".

 

 

מעליות

38.   

על מעלית במוסד רפואי תחול תקנה 17 לתקנות נגישות לשירות.

 

 

מערכות כריזה קולית וחזותית

39.   

(א)   

מידע, למעט מידע מודפס, שנמסר לציבור בעת שהוא נמצא במוסד רפואי, לרבות בעת המתנה לקבלת שירות בריאות, יימסר באותה עת בצורה קולית, חזותית, ובשפה פשוטה. מבלי לגרוע מזכויות אדם עם מוגבלות לפי תקנות אלה, האמור לא יחול במעמד קבלת שירות הבריאות. 

 

 

 

 

(ב)   

בכפוף לפרט משנה (א), במערכת כריזה קולית להעברת מידע לציבור במוסד רפואי תתקיים תקנה 21(א) לתקנות נגישות לשירות.

אפשר שבמקום שאין בו שלט אלקטרוני וניתן לזהות אדם עם מוגבלות עם כניסתו למקום, יימסר המידע ישירות למכשיר דיגיטלי אישי של אותו אדם.

 

 

 

 

(ג)  

בכפוף לפרט משנה (א), במערכת כריזה חזותית להעברת מידע לציבור במוסד רפואי יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשלט אלקטרוני (2.1.10); על אף האמור בשלט אלקטרוני שהיה קיים במקום ערב יום התחילה, יתקיימו בו הסעיפים בתקן האמור שדנים בניגוד חזותי (2.1.10.1), החלפת מופע המידע (2.1.10.4), ותוכן מילולי ותוכן גרפי (2.1.10.6), לפחות.

 

 

חלל מופרד מהסביבה

 

40.   

(א)   

בבית חולים ובמרפאה, בסמוך למקום שבו ממתין הציבור לקבלת שירות בריאות, יימצא חדר או חלל מופרד מסביבתו, כגון באמצעות פרגוד או חלופה אחרת לפי החלטת המוסד הרפואי, לשהייה זמנית של אדם עם מוגבלות המתקשה להתמודד עם ההתרחשות במקום עקב מוגבלותו, ולמלווהו;

 

 

 

 

(ב)   

בחדר או בחלל שבפרט משנה (א), יתקיימו הוראות אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

החדר או החלל האמור יישמר לשימוש של אדם עם מוגבלות בעת שהמקום פתוח לציבור;

 

 

 

 

 

(2)   

לצד החדר או החלל יימצא שלט ועליו סמל הנגישות הבינלאומי;

 

 

נגישות במוסד רפואי שהוא מתחם של בניינים

41.   

(א)   

בפרט זה,

"מרחק" - המרחק הקצר ביותר לאורך דרך שמתקיימות בה הוראות תקנות אלה;

"מרחק גבולי" – מרחק שאינו עולה על 200 מטרים אם שיפוע הדרך עד 5 אחוזים, ואינו עולה על 100 מטרים אם שיפוע הדרך עולה על 5 אחוזים;

 

 

 

 

 

במוסד רפואי שמשתרע על פני שניים או יותר בניינים שונים, סמוכים זה לזה שמהווים יחדיו את מתחם המוסד הרפואי (בפרט זה – המתחם), והמרחק מתחנת תחבורה ציבורית או מחניה נגישה לרכב גבוה, שמצויה במתחם או מחוצה לו, לפתח בניין במתחם שניתן בו שירות בריאות, עולה על המרחק הגבולי (בפרט זה – בנין מרוחק), יעמיד החייב בנגישות עבור אנשים עם מוגבלות שבאים למוסד לקבל שירות בריאות, שירות הסעות מהכניסה למתחם ועד לפתחי כל בנין שהוא בנין מרוחק.

למען הסר ספק, העמדת כלי רכב לנהיגה עצמית לרשות אדם עם מוגבלות שמגיע לקבל שירות במתחם לא תגרע מחובתו של החייב לגבי שירות ההסעות לפי פרט זה.

 

 

 

 

(ב)   

בשירות ההסעות לפי פרט משנה (א) יתקיימו בנוסף גם הוראות אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

שירות ההסעות יסיע אדם עם מוגבלות מהכניסה למתחם ועד לפתח הבנין המרוחק שבו הוא אמור לקבל את שירות הבריאות, ובסיום קבלת שירות הבריאות – בחזרה לכניסה למתחם;   

 

 

 

 

 

(2)   

שירות ההסעות יתבצע באמצעות כלי רכב שמאפשר גם לאדם המתנייד בכסא גלגלים או באמצעי עזר להיכנס אליו ולהתמקם במקום המיועד לו באופן עצמאי או באמצעות סיוע אנושי שיעמוד לרשותו; בנוסף, ניתן יהיה להסיע בכלי הרכב גם מלוווה של אותו אדם ואת אמצעי העזר שלו;

 

 

 

 

 

 

(3)   

החייב יפרסם פרטים לגבי שירות ההסעות וזמני פעולתו; אם השירות אינו פועל ברציפות במהלך היום, יפרסם החייב כיצד יגיש אדם עם מוגבלות בקשה להסעה כאמור, האופן שבו יקבל חיווי על הגשתה,  אישור על ביצוע ההסעה והמידע הדרוש לאדם לשם כך.

 

 

תאורה במוסד רפואי חדש

42.   

 

בבבנין ציבורי חדש שהבקשה להיתר לבנייתו הוגשה למוסד תכנון לפני כניסתן לתוקף[16] של תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בטיחות המשתמש), התש"ף-2019[17](בפרט זה – תקנות תכן הבניה – בטיחות המשתמש), יתקיימו הוראות תקנות הנגישות לבנין קיים, התוספת הראשונה, טור ג' שלצד פרט משנה (15);

 

 

 

שירות במוסד רפואי שאינו נגיש

43.   

(א)   

בפרט זה, "מוסד רפואי חדש שאינו נגיש" – מוסד רפואי שהוא בנין ציבורי אחד מאלה:

(1)  לא מתקיימות בו הוראות שלפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן – חוק התכנון);

(2)  מתקיימות בו הוראות שלפי  חוק התכנון, והוצא פטור לגבי הוראה מהוראות חיקוק כאמור, אך לפי החיקוק האמור אין חלופה להנגשה;

 

 

 

 

(ב)   

ספק שירות לא יספק שירות לקופת חולים במוסד רפואי חדש שאינו נגיש, וקופת חולים לא תקבל ממנו שירות במוסד כאמור.

 

 

 

אמצעי הפעלה

 

44.   

(א)   

בפרט זה,

"אמצעי הפעלה" – כהגדרתו בת"י 1918 חלק 1 בסעיף ההגדרות (1.3.1).

 

 

 

 

(ב)   

באמצעי ההפעלה, העומדים לשימוש מקבל השירות במוסד רפואי, בפרט בחדר בדיקה וטיפול עם נגישות מיוחדת ובחדר אשפוז מיוחד, יתקיימו דרישות סעיף 2.5 בת"י 1918 חלק 1.

 

 

 

 

(ג)  

מבלי לגרוע מהאמור בפרט משנה (א) ובפרט 33 [ביצוע מעברים], בעת שאדם עם מוגבלות שמאושפז בחדר אישפוז מיוחד ביקש, תתאפשר לו עצמאות בכל אלה אם לכלל הציבור שמתאשפז במחלקה שבה נמצא חדר אישפוז מיוחד יש עצמאות כאמור, ובפרט כשהוא שוכב על המיטה, ובלבד אם עקב מצבו הרפואי של אותו אדם לא נשקפת לו סכנה אם יפעל באופן עצמאי:

 

 

 

 

 

(1)  

הסטת מעקות ההגנה בצד מיטת אישפוז לצורך מעבר למיטה מאמצעי עזר לניידות, וממנה לאמצעי כאמור;

 

 

 

 

 

(2)  

שינוי המנחים של חלקי מיטת האישפוז ככל שקיימת אפשרות לכך;

 

 

 

 

 

(3)  

הפעלת וכיבוי התאורה לשימוש האדם המאושפז;

 

 

 

 

 

עצמאות כאמור תתאפשר במגוון דרכים כגון אמצעי הפעלה שניתן למקמם במרחב שלצד ראשו של האדם השוכב, באופן שניתן לראותם ובמרחק הגעה.

 

 

שירות בריאות  יביל

45.   

(א)   

שירות בריאות יביל שסופק לציבור ערב יום תחילת התקנות, יתקיימו בנוסף לתקנות אלה, גם הוראות אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

הגישה למקום קבלת השירות תהיה באמצעות דרך נגישה לפי התוספת השלישית לפחות;   ממקום חניה נגיש או מתחנת תחבורה ציבורית

 

 

 

 

 

(1)  

2) במקום יימצאו בנוסף סידורים כמפורט להלן:

 

 

 

 

 

 

(א)   

כיסא גלגלים שניתן להעבירו בפתח של מקום קבלת השירות

 

 

 

 

 

 

(ב)   

צוות השירות יסייע לאדם כאמור, אם ביקש, לעבור לכסא הגלגלים שבפסקה (1), להיכנס למקום הבדיקה, לעבור לעמדת הבדיקה, לצאת ממקום הבדיקה, ולעבור לאמצעי העזר לניידות שלו.

 

 

 

 

 

 

(ג)  

הוראות נוספות שהחייב בביצוע נגישות יבצע לפי חוות דעת של מורשה לנגישות השירות שבחן את שירות הבריאות באמצעות המקום הנייד, ציין הפערים שבשלהם המקום אינו נגיש לאדם עם מוגבלות על אף קיומן של התאמות לפי פסקאות (1) ו-(2),  ויציין חלופות כיצד יש להתאים את אופן מתן השירות בכפוף להוראות תקנות אלה; זאת כדי שגם אדם עם מוגבלות יקבל את השירות יחד עם כלל הציבור, באותה איכות וזמינות, באופן בטיחותי, ומכובד.

 

 

 

 

(ב)   

בשירות בריאות שיסופק לציבור באמצעות מקום נייד או תא כאמור ברישה לפרט משנה (א) לאחר יום תחילת התקנות, ובמקום ותא כאמור, יתקיימו הוראות חלק ח1, וגם אחד מאלה לפי הענין: התוספת הראשונה אם החייב בביצוע השירות הוא בית חולים, הוראות התוספת השניה אם המקום הנייד הוא מרפאה, או הוראות התוספת השלישית אם המקום הוא מרפאה עצמאית. 

נוסף על האמור יחולו הוראות פרט משנה (א)(2)(ג), אלא אם תוכנן המקום או התא ויוצר עבור החייב בביצוע נגישות (custom-made), אז יחולו בנוסף הוראות פרט 31(א)(2). 

 

 

 

 

(ג)  

החייב בביצוע נגישות יפרסם לציבור את התאמות הנגישות במקום הנייד כפי שמפרסמים התאמות נגישות לפי פרט 51.

בנוסף, יפרסם החייב לציבור כיצד ניתן ליידע אותו מראש לגבי מי שיידרש לסידורים או לסיוע לפי פרט זה.   

לבקשת אדם עם מוגבלות – יעביר לו ספק השירות נתונים על התאמות נגישות כמפורט בדוח מורשה הנגישות. 

 

 

 

 

 

(ד)   

[פטור מסיבות הנדסיות – יושלם]

 

 

 

 

סימן י' - התאמות נגישות לצורך מימוש זכויותיו של אדם עם מוגבלות לשירותי בריאות לפי חיקוקים אחרים

 

 

זכויותיו ומעורבותו של אדם אחר בקבלת שירות בריאות של אדם עם מוגבלות

46.   

(א)   

תומך בקבלת החלטות של אדם עם מוגבלות, בא כוחו לפי חוק זכויות החולה, אפוטרופוסו, מיופה כוחו, או מלווה שלו, שהוא אדם עם מוגבלות, זכאי להתאמות הנגישות לפי תקנות אלה לצורך מילוי תפקידו עבור האדם עם המוגבלות, אלא אם נקבע אחרת בתקנות אלה.

 

 

 

 

(ב)   

אדם עם מוגבלות שמלווה אדם שאינו אדם עם מוגבלות, זכאי גם הוא להתאמות הנגישות לפי תקנות אלה.

 

 

 

 

(ג)  

הייתה התאמת נגישות לפי תקנות אלה מותנית בבקשתו של אדם עם מוגבלות, תינתן ההתאמה האמורה לבקשת כל מי שנכלל בהגדרת "אדם או בא כוחו".  

 

 

 

 

(ד)   

לא יותנה מתן שירות בריאות לאדם עם מוגבלות בהימצאות מלווה אלא אם נדרשת הימצאות מלווה לכלל הציבור לצורך קבלת שירות כאמור.

 

 

 

 

(ה)   

מבלי לגרוע מהאמור בפרט משנה (א), מידע בקשר לשירות בריאות הנוגע לאדם עם מוגבלות, ובכלל זה מידע רפואי כהגדרתו בסעיף 2 לחוק זכויות החולה יימסר, בנוסף לאמור בכל דין, גם לכל אחד מאלה שביקש זאת: בא כוחו, אפוטרופוסו, מיופה כוחו, או תומך בקבלת החלטות שלו, לפי הענין.   

 

 

תחולת התקנות לגבי זכויות מטופל שהוא אדם עם מוגבלות לפי חוק זכויות החולה

47.   

(א)   

למען הסר ספק, על מימוש זכויותיו של מטופל לפי חוק זכויות החולה שהוא אדם עם מוגבלות, ובכלל זה מסירת מידע, ייעוץ וסיוע, והגשת השגה, יחולו תקנות אלה לגבי הנגשת מידע, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות לממש באופן שוויוני, בטיחותי, מכובד ועצמאי, את זכויותיו לפי החוק האמור;   

 

 

 

 

(ב)   

בפרט, לגבי הסכמה מדעת לפי פרק ד לחוק זכויות החולה, יראו גם שימוש גם בכל אלה כאפשרויות ליתן הסכמה מדעת לפי סעיפים 14(א) ו-(ג) לחוק האמור: שפת סימנים, שפת סימנים במגע, תמלול, אמצעי תקשורת תומכת וחלופית, ומידע בפישוט לשוני,.

האמור יחול גם לגבי סעיף 14(ד) לחוק האמור ככל שמתאפשר בנסיבות   מצב החירום הרפואי.

השימוש בהתאמות הנגישות שלפי תקנות אלה לפי פרט משנה (א) ובאלו שנזכרו לעיל, יעשה על-ידי המוסד הרפואי אם המידע לגבי התאמות הנגישות של האדם מצויים בידו, או אם ביקש זאת האדם.

 

 

 

 

(ג)  

מוסד רפואי או מטפל, לפי הענין, שמוסר מידע רפואי למטופל לפי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, יספק את המידע למטופל שהוא אדם עם מוגבלות, לפי הוראות תקנות אלה - אם המידע לגבי התאמות הנגישות של האדם מצוי בידי המוסד הרפואי או אם ביקש האדם, וזאת כדי לאפשר למטופל להבין את המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות לפי סעיף 13(ב) לאותו חוק;   

 

 

 

 

(ד)   

לצורך יישום חובותיהם לפי פרט משנה (ג) יבצעו מוסד רפואי ומטפל, כל אחד לפי הענין, את אלה לפחות:

 

 

 

 

 

(1)   

יעביר למטופל מידע רפואי לפי סעיף 13 לחוק זכויות החולה בקשר לשירות בריאות שנקבע מראש, ככל האפשר בסמוך לעת שנקבע תור לאדם לקבלת השירות האמור, או בעת היוועצות מקצועית בין המטפל למטופל טרם מתן שירות הבריאות; האמור לא יחול בקשר להסכמה מדעת לטיפול רפואי במצב חירום רפואי;

מוסד רפואי יבחן את הנוהג של אספקת מידע לציבור לפי סעיף  13 לחוק זכויות החולה, ויתאים אותו כדי שבמקרה שאדם עם מוגבלות יזדקק להתאמה לפי סעיף (ג) לעיל – יעמוד לרשות המוסד זמן סביר לספק את ההתאמה כדי שלאדם יתאפשר לתת את הסכמתו מדעת להליך באופן שמותאם עבורו.

 

 

 

 

 

(2)   

הועבר מידע באמצעות טופס – יתקיימו בו פרט 20(ד);

 

 

 

 

 

(3)   

יודיע למטופל באופן שנגיש עבורו לפי תקנות אלה, אם בידי המוסד הרפואי מידע לגבי צרכי הנגשת המידע של המטופל או אם ביקש המטופל, שהוא זכאי לבקש התאמות נגישות למידע לפי תקנות אלה.

 

 

 

 

 

(4)   

על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), יבצע מוסד רפואי ומטפל את חובותיו לפי פרט זה ופרט משנה (ג), ככל האפשר בנסיבות הענין גם לגבי טיפול רפואי בקשר למצב חירום רפואי אישי.

 

 

 

 

(ה)   

יראו כאילו בסעיף 15(1)(א) לחוק זכויות החולה נאמר "מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת, גם משנעשה שימוש בהתאמות נגישות שלפי תקנות אלה".

 

 

 

 

(ו)   

ועדת אתיקה כאמור בסעיף 15(2) תעשה שימוש בהתאמות הנגישות שלפי תקנות אלה, אם המידע לגבי התאמות הנגישות של האדם מצוי בידיה, או אם ביקש זאת האדם.

 

 

סודיות רפואית

48.   

(א)   

בתקשורת מרחוק בין אדם עם מוגבלות לספק שירות, שמתבצעת באמצעות או בסיוע צד שלישי שנוכח בעת ביצוע התקשורת, כגון מתורגמן לשפת סימנים, יחולו כל אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

 רואים את האדם עם מוגבלות כמי שהסכים לפי סעיף 20(א)(1) לחוק זכויות החולה ולפי חוק הגנת הפרטיות, להעברת מידע רפואי לצד השלישי האמור ברישה.

 

 

 

 

 

(2)   

ספק שירות שנדרש לתקשר מרחוק עם אדם עם מוגבלות   לצורך מתן שירות בריאות, ותקשורת כאמור תתאפשר, לפי ידיעת אותו ספק שירות, רק באמצעות או בסיוע צד שלישי שינכח בתקשורת, רשאי לבצע את אחד מאלה:

 

 

 

 

 

 

(א)   

לפנות תחילה לאותו צד שלישי כדי ליצור את הקשר עם אותו אדם ולהעביר לו לצורך כך את המידע ההכרחי ליצירת הקשר עם אותו אדם, כגון שמו של האדם, ומספר קו דיגיטלי שבאמצעותו הצד השלישי יצור עימו קשר.

רואים את האדם עם מוגבלות כמי שהסכים לפי סעיף 20(א)(1) לחוק זכויות החולה ולפי חוק הגנת הפרטיות, להעברת מידע כאמור לצד השלישי; בעת שהחלה התקשורת בין הצד השלישי לאדם, יבקש הצד השלישי את הסכמת האדם לשמש כמבצע התקשורת עם ספק השירות או כמסייע לה; הסכים האדם – תבוצע התקשורת, ואם סירב – תופסק.

 

 

 

 

 

 

(ב)   

לפנות לאדם עם מוגבלות ולקבל את הסכמתו לתקשורת כאמור ברישה, דרך קבע. הסכים האדם – יפעל כאמור ספק השירות.

 

 

 

 

(ב)   

חייב בביצוע נגישות רשאי להעביר לצד ג' מידע רפואי בקשר לאדם עם מוגבלות, נוסף על האמור בכל דין, גםאם נתקיימו כל אלה:  

 

 

 

 

 

(1)   

החייב בביצוע נגישות חייב לספק מידע רפואי לאדם עם מוגבלות לפי תקנות אלה או לפי כל דין, או שנתבקש להעביר לו מידע כאמור;

 

 

 

 

 

(2)   

חייב כאמור חייב לספק את המידע הרפואי עם התאמת נגישות לפי תקנות אלה;

 

 

 

 

 

(3)   

החייב התקשר עם צד שלישי שמסייע לו או מבצע עבורו את התאמות הנגישות;

 

 

 

 

 

(4)   

החייב הודיע לאדם כי הוא מעביר את המידע לגורם שלישי לצורך ביצוע ההתאמה;

 

 

 

 

 

(5)   

החייב והצד השלישי נקטו באמצעי אבטחת מידע כדי לשמור על המידע מעת שנמסר מהחייב לצד השלישי ועד שחוזר לחייב.

 

 

 

 

 

רואים את האדם עם מוגבלות כמי שהסכים לפי סעיף 20(א)(1) לחוק זכויות החולה להעברת מידע רפואי כאמור לצד השלישי, אלא אם האדם הודיע מיד עם קבלת ההודעה לפי פסקה (4) שאינו מסכים להעברת המידע ובנוסף, הוא מוותר על במקרה זה על זכותו לקבל התאמת הנגישות לפי פסקה (2) לעיל;   

 

 

 

 

(ג)  

לענין פרט זה, "צד שלישי" – לרבות מוקד תרגום שפת סימנים ומוקד תמלול;

 

 

מעבר בין קופות חולים

49.   

(א)   

קופת חולים שאדם עם מוגבלות מבקש להירשם בה לראשונה, וקופת חולים שחבר בה ביקש לעבור ממנה, וקופת חולים שאליה ביקש אדם עם מוגבלות לעבור, יסייעו לו ככל האפשר  בביצוע מעבר כאמור, ולא יבצעו דבר או יימנעו מביצוע דבר, שיש בו כדי לסכל או לעכב מעבר כאמור בשל היותו אדם עם מוגבלות.

 

 

 

 

(ב)   

אדם עם מוגבלות שפנה לקופה שאליה הוא מבקש להירשם לראשונה, או לעבור וביקש מידע או סיוע לצורך מעבר כאמור, יהיה זכאי להתאמות הנגישות שלפי תקנות אלה לצורך בקשה וסיוע כאמור; זכאות כאמור תממוש לפי האופן המעשי שבו הקופה אליה פנה מיישמת את הוראות התקנות.

 

 

 

 

 

(ג)  

על בקשה לרישום בקופת חולים, הודעה על מעבר בין קופות החולים, והודעה בדבר ביטול הודעה על מעבר כאמור, לפי סעיפים 4 עד 5 לחוק ביטוח בריאות, וכן בנק הדואר, המוסד לביטוח לאומי, וגוף אחר שנקבע לפי סעיף 4א לחוק ביטוח בריאות (להלן – גורם מעביר) יחולו התאמות הנגישות לפי תקנות אלה בדבר תקשורת מרחוק, תוכן טפסים, סיוע במילוי הטופס, מסירת הודעות לאדם ותקשורת עימו, והנגשת מידע.

 

 

 

 

(ד)   

גורם מעביר,

 

 

 

 

 

(1)   

יביא לידיעת מי שמבקש להירשם לקופת חולים, להודיע על מעבר בין קופות חולים או לבטל הודעה על מעבר כאמור, כי הוא זכאי להתאמות נגישות לפי תקנות אלה לצורך מימוש זכויותיו בתהליכים אלה.  ביקש אדם עם מוגבלות התאמת נגישות לפי תקנות אלה מגורם מעביר, יספק גורם מעביר את התאמת הנגישות באופן ותוך פרק הזמן שנקבעו לפי תקנות אלה.

 

 

 

 

 

(2)   

יציעו לאדם כאמור ברישה לפסקה (1) באופן שנגיש עבורו לפי תקנות אלה  למסור מידע בעניינים המפורטים בנספח ד לתוספת זו;  מסר אדם מידע לפי נספח ד, יועבר המידע לקופת החולים שאליה נרשם או שעבר; הגורם המעביר יודיע לאדם כי העביר את המידע לקופת החולים החדשה וכי היא תיצור עימו קשר.

 

 

 

 

 

(3)   

בהודעה והצעה לפי פסקאות  (1) ו(2) , יתקיימו התאמות הנגישות לפי תקנות אלה;

 

 

 

 

(ה)   

לצורך המפגש הראשון בין קופת חולים לאדם עם מוגבלות שנרשם לראשונה לקופת חולים או עבר אליה, תערך ותתקשר עימו הקופה באופן שנגיש עבורו, לפי המידע שהועבר לה לפי פרט משנה (ה)(2).

בנוסף, תמסור הקופה באותו מפגש לאדם כאמור את זכאותו להתאמות נגישות לפי תקנות אלה, ותדאג לכך שהתקשורת הדו-כיוונית בין האדם לקופה תוכל להמשיך באופן נגיש.

לענין פרט משנה זה, "מפגש ראשון" – לרבות במפגש פיזי, או באמצעות תקשורת מרחוק.

 

 

 

סימן יא' – רכז נגישות, פרסום התאמות נגישות והדרכה

 

 

רכז נגישות

50.   

על חייב בביצוע נגישות תחול תקנה 91 לתקנות נגישות לשירות.

 

 

פרסום התאמות נגישות

51.   

מידע שיש לפרסמו לציבור לפי תקנות אלה, יפורסם לפי תקנה 34 לתקנות נגישות לשירות.   

 

 

יידוע צוות העובדים בחובות על פי החוק

52.   

(א)   

החייב ביצוע נגישות יידע את העובדים בנושאים שלהלן:

 

 

 

 

 

(1)   

איסור הפלייתם של אנשים עם מוגבלות במתן השירות;

 

 

 

 

 

(2)   

חובת מתן שירות שוויוני בסביבה מכילה;

 

 

 

 

 

(3)   

עיקרי החובות לפי החוק, תקנות אלה וכל דין אחר, החלות על שירותי בריאות ומוסדות רפואיים.

 

 

 

 

(ב)   

החייב יידע את העובדים כאמור בתקנת משנה (א) בדפוס או באמצעים דיגיטליים (כגון סרטוני הדרכה או לומדות); ואולם מעסיק החייב פחות מ-25 עובדים, רשאי הוא ליידע את העובדים בעל פה;

 

 

הכשרת עובדים למתן שירות לאנשים עם מוגבלות

53.   

(א)   

נוסף על ביצוע פרט 50, ינחה החייב בביצוע נגישות את צוות העובדים, את הממונים הישירים עליהם וכן את נושאי המשרה על פי דין (בפרק זה – נושא משרה) שתפקידם לספק שירות לציבור בכל אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

סוגי מוגבלויות שונים, החסמים העלולים לעמוד בפניהם בעת קבלת שירות רפואי  וכיצד הם עשויים לבוא לידי ביטוי בעת קבלת השירות;

 

 

 

 

 

(2)   

כללי התנהגות מותאמים כלפי אנשים עם מוגבלות בעת מתן השירות, לרבות דרך ולשון הפנייה אליהם;(התנהגות נאותה חייבת להיות כלפי כל אדם ולאו דוקא כלפי אנשים עם מוגבלות ולכן לא מתאים לכתוב נאותים.)

 

 

 

 

 

(3)   

הפעולות שעל עובד או נושא משרה לנקוט כדי לבצע את התאמות הנגישות, לרבות תפעול אמצעי העזר ותחזוקתם, מתן שירותי עזר או הזמנתם, ותחזוקת ההתאמות אשר בוצעו למקום הציבורי שבו ניתן השירות לפי תקנות אלה;

 

 

 

 

(ב)   

חייב בביצוע נגישות לשירות יבטיח שבמקום מתן השירות יהיו, בכל שעות מתן השירות לציבור, עובדים אשר הונחו כאמור בתקנת משנה (א), למעט בשירות בריאות הניתן בשעות שאין בהן עובדים במקום מתן השירות.

 

דרכי הכשרת העובדים

54.   

(א)   

חייב בביצוע נגישות ידריך את העובדים, את הממונים הישירים עליהם ואת נושאי המשרה ויכשירם כאמור בפרט 53 באחד מאלה ולפי העניין:

 

 

 

 

(1)   

באחד מאלה לפי הענין: מפגשים, עם או ללא התנסות חווייתית , בדפוס או באמצעים דיגיטליים (כגון סרטוני הדרכה או לומדות), אחת לחמש שנים.

 

 

 

 

(2)   

בהדרכה פרטנית לעובד האחראי על הפעלת אמצעי העזר או שירות העזר שיש לספק לפי תקנות אלה, בדבר דרכי הפעלתם, והכל לפי העניין; הדרכה פרטנית ראשונה לפי פסקה זו בהפעלת אמצעי עזר תיערך בסמוך לאחר המועד להתקנת אמצעי העזר לפי התקנות; הדרכה ראשונה בשירותי עזר תיערך לא יאוחר מ-6 חודשים מיום התחילה; ואולם נדרשה התקנת אמצעי עזר במועד מאוחר יותר, יבוצעו ההדרכה וההכשרה כאמור בסמוך למועד התקנת האמצעים על ידי החייב;

 

 

 

 

(3)   

עובד חדש או נושא משרה חדש על פי דין, למעט עובד המספק שירות באופן חד-פעמי שתקופת עבודתו אינה עולה על 7 חודשים, יודרך ויוכשר עם כניסתו לעבודה, ולא יאוחר מ-3 חודשים מיום תחילת העבודה, באחת או יותר מהדרכים כאמור בפסקאות (1) או (2) , לפי העניין ; ואולם עובד חדש או נושא משרה חדש שהודרך והוכשר לפני כניסתו לתפקיד באחת או יותר מן הדרכים האמורות בפסקאות (1) או (2) וההכשרה דומה להכשרה הנדרשת לתפקידו החדש יהיה פטור מהדרכה או מהכשרה נוספת בדרך שבה הוכשר אך לא יהיה פטור מהדרכה או הכשרה בדרכים האחרות, לפי העניין.

 

 

 

(ב)   

החייב בביצוע נגישות יכין תכנית הדרכה תוך הסתייעות בהנחיות הממונה , העוסקות בנושאים שיש להדריך בהם את העובדים בסוגי שירותים הבריאות השונים (להלן – הנחיות הממונה); התכנית תותאם על ידי החייב בביצוע נגישות לשירות הבריאות שמבוצעת בו ההדרכה; לא פרסם הממונה הנחיות בנושא מסוים או לגבי סוג שירות שמספק החייב – יכין החייב תכנית הדרכה לעניין זה על פי החיקוקים הנוגעים לעניין.

 

 

 

(ג)  

חייב בביצוע נגישות שהוא ספק גדול, יכשיר וידריך כאמור בתקנת משנה (א) את כל העובדים כאמור בסניפיו השונים.

 

 

 

(ד)   

החייב בהכשרה והדרכה של עובדים כאמור בסימן זה, יערוך רישום של העובדים אשר הודרכו והוכשרו, והמועד שבו עברו את ההדרכה או ההכשרה, או את הרענון.

 

חייב המספק שירות לציבור באמצעות מי שאינם עובדיו

55.   

(א)   

חייב בביצוע נגישות המספק שירות בריאות לציבור באמצעות עובדים של קבלן כוח אדם או באמצעות עובדים של קבלן שירות יעשה אחד מאלה:

 

 

 

 

(1)   

יבטיח שקבלן כוח האדם או קבלן השירות יכשירו את עובדיהם, לפי העניין, לפי פרטים 51 עד 53.

 

 

 

(ב)   

מעסיק החייב בביצוע נגישות מתנדב במתן שירות לציבור, יהיה נותן השירות אחראי להדרכתו, הכשרתו ויידועו כאמור בפרטים 51 עד 53, ואולם החייב יהיה פטור מהכשרת מתנדב לפי פרט 53(א)(1) אם נמצא עם המתנדב באופן קבוע עובד של החייב שהוכשר לפי התקנה האמורה.

 

 

 

(ג)  

בפרט זה –

"קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

"קבלן שירות" – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951.

 

 

 

סימן יב' - שונות

 

זמינות, תקינות ובדיקה תקופתית

56.   

(א)   

על חייב בביצוע נגישות יחולו תקנות 27 ו-28 לתקנות נגישות לשירות.

הוספת נספחים לתוספת הרביעית

7. 6

לאחר התוספת הרביעית יבוא:

 

 

"נספח א' לתוספת הרביעית – מקומות בהם לא חלה החובה לאפשר הימצאות חיית שירות

(פרט 4(1), ו-(2) לתוספת הרביעית)

 

 

(1)   

חדר ניתוח וכל מקום ייעודי אחר בבית חולים לביצוע כירורגיה או פעולות פולשניות אחרות;

 

 

(2)   

כל מקום ייעודי במרפאה לביצוע כירורגיה, צינתורים, פעולות פולשניות אחרות ודיאליזה.

 

 

(3)   

מרפאות אונקולוגיות, למעט במקומות המתנה מחוץ לחדרי הטיפול במרפאות אלה;

 

 

(4)   

מחלקת אשפוז או מרפאה שככלל מיועדים למתן טיפול לאנשים עם כשל חיסוני או שלרוב המטופלים במקום יש כשל חיסוני, ולמעט במקומות המתנה מחוץ לחדרי טיפול במרפאות אלה;

 

 

(5)   

מחלקת אשפוז בבית חולים שמיועדת לטיפול מוגבר או טיפול נמרץ;

 

 

(6)   

חדר בכל מחלקת אשפוז השונה מזו האמורה בפסקה (5) ,אך הוא עצמו מיועד לטיפול מוגבר או טיפול נמרץ וכל עוד מאושפז בחדר מטופל הזקוק לטיפול כאמור;

 

 

(7)   

פגיה;

 

 

(8)   

חדרי אשפוז בהם מאושפזים מטופלים עם כוויות;

 

 

נספח ב' לתוספת הרביעית – שאלון לזיהוי התאמות נגישות עבור אדם עם מוגבלות שמקבל שירות בבית חולים

(פרט  22(א)(1) לתוספת הרביעית)

 

 

בירורים שיעשה בית החולים לצורך איתור וזיהוי שאדם שהגיע לבית החולים לקבל שירות בריאות הוא אדם עם מוגבלות שנזקק להתאמות נגישות לצורך קבלת שירות הבריאות, יהיו בעניינים אלה לפחות המפורטים בטור א' ולפי בחירותיו בטור ב', ייעשו בשיתוף האדם, ולפי המידע שימסור:

 

 

 

טור א' – התאמת נגישות

טור ב' – אפשרויות בחירה להתאמה

 

 

 

 

 

 

תקשורת פרונטלית

בשפה פשוטה ,דיבור איטי וברור,

כשפני נותן השרות מופנים לאדם.

 

 

 

בכתיבה

 

 

 

בשפת סימנים 

 

 

 

בשפת סימנים במגע

 

 

 

באמצעות אדם ששמו _____ ומספר הטלפון שלו __________

 

 

 

 

 

תקשורת מרחוק

     בטלפון, בשפה פשוטה וברורה

 

 

 

במסרון (SMS)

 

 

 

בדואר אלקטרוני

 

 

 

בשיחוח (live-chat)

 

 

 

נדרש למלווה לצורך התמצאות

(אין)

 

 

 

סיוע מאיש צוות לצורך פעולות ביורוקרטיות

(אין)

 

 

 

סיוע לאפשר שיתוף פעולה של האדם בקבלת שירות בריאות

(אין)

 

 

 

נדרש לסיוע פיזי לצורך ניידות ומעברים מכסא גלגלים

(אין)

 

 

נספח ג' לתוספת הרביעית – מידע למוסד רפואי שישמש להתאמת שירות בריאות לאדם עם מוגבלות

(פרטים 27(ג)(1)(ב), 28, 30(ב) ו-(ה) לתוספת הרביעית)

 

 

 

מידע שתכין מסגרת דיור בהסכמת ובשיתוף דייר שהוא אדם עם מוגבלות או בא כוחו, יהיה בעניינים אלה לפחות:

 

(אם צויינו לגבי פרט מידע "אפשרויות" – אפשר שייעשה בהן שימוש; על אף האמור, רשאי מי שמכין את המידע לעשות שימוש בצורת הערכה או פירוט שונה אם לדעתו היא תסייע בצורה יעילה יותר למוסד הרפואי להתאים את שירות הבריאות לאדם).

 

 

חלק ראשון – מידע כללי

 

 

(1)   

פרטים אישיים: שם האדם, מספר זהות, שנת לידה, מספר טלפון;

 

 

(2)   

ציון אם לאדם יש אורגנים מבין המפורטים להלן: תומך בקבלת החלטות/אפוטרופוס / מיופה כוח מתמשך / בא כוח רפואי ;

 

 

(3)   

אם צוין אורגן בפסקה (2), יפורטו שמו, קרבתו לאדם, מספר הטלפון שלו וכתובת דואר אלקטרוני;

 

 

(4)   

פרטי מסגרת הדיור של האדם: שם המסגרת, כתובת המסגרת, מספר טלפון של המסגרת,

 

 

(5)   

בעלי תפקידים במסגרת: שם המטפל במסגרת ומספר הטלפון שלו (יפורטו כל אחת מבין אחות המסגרת ורופאת המסגרת), שם איש הקשר במסגרת ומספר הטלפון שלו; בנספח זה, "איש קשר" - מי שיסייע בנושאים כגון תיאום שחרור האדם מאישפוז, העברת מידע למסגרת, מתן הדרכה למוסד הרפואי ולאדם בנושאים שונים;

 

 

(6)   

קופת חולים בה חבר האדם, שם הסניף אליו משתייך האדם ומספר הטלפון שלו, שם הרופא שמנהל את הטיפול של האדם בקופת חולים, שם האח שמנהל את הטיפול של האדם;  

 

 

(7)   

שם המלווה עימו מגיע האדם ומספר הטלפון שלו;

 

 

חלק שני – מידע רפואי לשימוש המוסד הרפואי

 

 

(8)   

תמצית האבחנות רפואיות של האדם (אם בידי מוסד הבריאות לא קיים תיק רפואי עדכני של האדם);

 

 

(9)   

רגישויות ואלרגיות של האדם;

 

 

(10)  

סיכום מידע רפואי עדכני מחצי השנה האחרונה, שכולל סוגי טיפול תרופתי קבוע, מינון ותדירות נתינתו;

 

 

(11)  

מידע לגבי שלמות העור;

 

 

(12)  

הסיבה להפנית האדם למוסד הרפואי ושאלה ממוקדת לבירור המופנית לצוות המוסד הרפואי;

 

 

חלק שלישי – הנחיות מקדימות

 

 

(13)  

פירוט הנחיות רפואיות מקדימות שנתן אדם עם מוגבלות למיופה כוח לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות או לפי חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005[18];

 

 

 

חלק רביעי – מידע לגבי יכולות האדם, צרכיו והמלצות לצוות המוסד הרפואי

 

 

 

(14)  

  התקשורת עם האדם:

 

 

 

 

(א)   

אופן התקשורת; יצויינו האופנים המתאימים מבין אלה: בדיבור, בדיבור בשפה פשוטה, בכתב ובקריאת שפתי הדובר, בשפת סימנים, בשפת סימנים במגע, ג'סטות והדגמות ללא דיבור, באמצעי תקשורת תומכת וחלופית;

 

 

 

 

(ב)   

לאדם שמתקשר בדיבור – תצויין שפת הדיבור;

 

 

 

 

(ג)  

יכולת הבעה (באמצעות אופן התקשורת שצויין בפסקה (א) לעיל); אפשרויות: מלאה וברורה,  חלקית וחלק מהתקשורת של האדם אינה ברורה (אם בדיבור - מבטא מילים בודדות), אינו מסוגל להביע את עצמו בצורה ברורה;

 

 

 

 

(ד)   

יכולת הבנה; לגבי אדם שדובר שפת סימנים או שפת סימנים במגע – יצויין אם קיימת הבנה ובלבד שההוראות ניתנות בשפת סימנים או בשפת סימנים במגע;

אפשרויות: מבין הוראות מורכבות, מבין הוראות פשוטות, מבין ג'סטות והדגמות ללא מילים, אין הבנה מתאימה להוראות;

 

 

 

 

(ה)   

המלצות מעשיות לתקשורת עם האדם לצורך מתן שירות בריאות;

 

 

 

(15)  

יכולת התפקוד של האדם; אפשרויות: עצמאי, זקוק לסיוע קל בפעולות בודדות, זקוק לסיוע בפעולות לאורך זמן, תלוי בזולת בכל פעולותיו

 

 

 

(16)  

ניידות:

 

 

 

 

(א)   

יכולת בסיסית; אפשרויות: מהלך, עושה שימוש באמצעי עזר לניידות  כגון הליכון או כסא גלגלים; 

 

 

 

 

(ב)   

מידע לגבי צורך בסיוע אנושי; אפשרויות: זקוק לליווי, זקוק למלווה צמוד, זקוק לסיוע בשינוי תנוחות ובמעברים מאמצעי עזר ובחזרה אליו; 

 

 

 

(17)  

שליטה על סוגרים;

 

 

 

 

(א)   

אפשרויות: מליאה, חלקית, שימוש במכנסונים, שימוש בפנרוס,  שימוש בקטטר זמני או קבוע;

 

 

 

 

(ב)   

יצויין אם יש צורך להחליף מוצרי ספיגה ומהי הדרך המועדפת לביצוע ההחלפה, כגון בשכיה על מיטה;

 

 

 

(18)  

הלבשה; אפשרויות: עצמאי, זקוק לסיוע קל; זקוק שילבישו אותו;

 

 

 

(19)  

רחצה; אפשרויות: עצמאי, זקוק לסיוע קל; זקוק שירחצו אותו;

 

 

 

(20)  

ראייה; אפשרויות: תקינה, קיים ליקוי בראייה, מרכיב משקפי ראייה לראייה מרחוק  או לראייה מקרוב;

 

 

 

(21)  

שמיעה; אפשרויות: תקינה, קיים ליקוי שמיעה,  שימוש במכשיר עזר באוזן שמאל או באוזן ימין  או בשתי אוזניים, חירש.

 

 

 

(22)  

 אכילה ומזון:

 

 

 

 

(א)   

אכילה; אפשרויות: עצמאי, זקוק לתמיכה קלה, זקוק להאכלה, האכלה באמצעות גסטרוסטום;

 

 

 

 

(ב)   

לעיסה: יצויין אם אין קושי או שיש קושי;  צויין שיש קושי – יודגשו צעדים שיש לנקוט כדי למנוע סכנה לאדם;        

 

 

 

 

(ג)  

בליעה: יצויין אם אין קושי או שיש קושי;   צויין שיש קושי – יודגשו צעדים שיש לנקוט כדי למנוע סכנה לאדם;   

 

 

 

 

(ד)   

דיאטה; אפשרויות: רגילה, דלת שומן, דלת סוכר, מזון ייעודי (כגון פורמולות), אחרת:_;

 

 

 

 

(ה)   

מרקמי מזון; אפשרויות:  אין צורך בהתאמה - שימוש במרקם רגיל, אכילת מזון גרוס, אכילת  מזון טחון, אכילת מזון שמרקמו נוזל;  צויין שיש קושי לגבי לעיסה או בליעה – יודגשו צעדים שיש לנקוט כדי למנוע סכנה לאדם;   

 

 

 

(23)  

ביטויי התנהגות של האדם:

 

 

 

 

(א)   

מאפייני התנהגות של האדם במצבי דחק;

 

 

 

 

(ב)   

פעולות שיש להימנע מהן כדי לא לסכן את האדם, כגון צעדי מנע להתמודדות עם אדם שמאופיין בהפרעות אכילה מסוג תסמונת פיקה (Pica syndrome);

 

 

 

 

(ג)  

פעילויות שמעוררות את האדם לתגובות בלתי צפויות;

 

 

 

 

(ד)   

פעילויות שמרגיעות את האדם; כגון האזנה למוסיקה באוזניות, צפייה בטלוויזיה, שקית עם חפצים; 

 

 

 

(24)  

שיתוף פעולה על-ידי האדם:

 

 

 

 

(א)   

יכולת שיתוף פעולה לצורך קבלת שירות בריאות; אפשרויות: משתף פעולה, מתקשה בשיתוף פעולה, אינו יכול לשתף, פעולה כלל;

 

 

 

 

(ב)   

יכולות שיתוף פעולה להמשך טיפול במסגרת לאחר קבלת שירות הבריאות במוסד הרפואי; אפשרויות: משתף פעולה, אינו יכול לבצע הוראות שמחייבות הבנה או שיקול דעת, קרוב לודאי שיפגע בציוד רפואי שיוצמד לגופו; יש להיועץ באיש הקשר.

 

 

 

 

(ג)  

המלצות להגברת שיתוף הפעולה על-ידי האדם; אפשרויות: המלצות על אמצעים מתאימים בהתאם סוגי שיתוף פעולה בחסר של האדם ולסוגי שירותי הבריאות לפי אינטנסיביות הטיפול ביחס למטופל שצפוי שהאדם יעבור במוסד הבריאות;

 

 

 

(25)  

המלצות לצוות המוסד הרפואי;

 

 

 

(26)  

פרטי מי שהכין את המידע: שם, חתימה ותאריך.

 

 

 

 

נספח ד' – מידע לצורך רישום אדם עם מוגבלות בקופת חולים או מעבר בין קופות

(פרט 48(ה)(2) לתוספת הרביעית)

 

 

 

(א)   

בנק הדואר, המוסד לביטוח לאומי, וגוף אחר שנקבע לפי סעיף 4א לחוק ביטוח בריאות, יציעו למי שמבקש להירשם בקופת חולים או מבקש להודיע על מעבר בין קופות חולים, למסור מידע לפי הנוסח המפורט להלן:

 

 

 

 

לפי החוק, קופת חולים חייבת לקבל כל אדם המבקש להצטרף אליה. קופת החולים שאליה אתה עובר, רוצה להערך כדי לספק לך שירות מותאם.

לשם כך נשמח אם תענה על השאלות הבאות (אינך חייב לענות על השאלות):

 

א. באיזה אופן אתה מעוניין שקופת חולים תיצור עימך קשר (אפשר לסמן יותר מאופן אחד):

 

1) בדיבור

2) בכתב

3) בשפת סימנים

4) בשפת סימנים במגע

 

ב. באיזה אופן אתה מעוניין שקופת חולים תיצור עימך קשר לפי תשובתך בסעיף א (אפשר לסמן יותר אמצעי מאחד):

1) במפגש פנים אל פנים בסניף קופת חולים

2) בטלפון

3) במסרון

4) בשיחוח (live- chat)

5) בדואר אלקטרוני

6) באמצעות שיחת וידאו וקול

7) בתמלול מרחוק בשיחת וידאו וקול

8) בשפת סימנים בשיחת וידאו

 

 

 

 

(ב)   

הגורמים שמפורטים בפרט משנה (א) רשאים לבצע תיקונים קלים לנוסח האמור ולאופן בו הוא ערוך, כדי שיהיה דומה להודעות שהם מפרסמים לציבור בענין רישום או מעבר לקופת חולים ולאופן שבו יפרסמו אותו לציבור.

 

תחילה

7.  

(א)   

תחילתן של תקנות אלה למעט האמור בתקנות משנה ___ שלושה חודשים מיום פרסומן (בתקנות אלה – יום התחילה).

 

 

 

(ב)   

על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של ___   

 

הוראות מעבר

8.  

(א)   

לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום התחילה ,ישלימו הגורמים המנויים להלן את ביצוע חובותיהם שמפורטות בתקנה שמצויינת לצדם:

 

 

 

 

(1)   

 

 

 

(ב)   

לא יאוחר מתום ___ מיום התחילה, ישלימו...

 

 

 

(ג)  

לפי סעיף 19(כ)(ב1)(1) לחוק תתבטל מאליה התוספת הששית לחוק החל מיום ....

הסבר: 19(כ)(ב1)(1) חוקק את התוספת הששית עד למועד כניסתן לתוקף של התאמות נגישות שיקבע שר הבריאות לפי 19(יז) – צריך בתקנות אלה לייצר רציפות תחיקתית ולהבהיר מה קורה לכל פרט בתוספת הששית עם חקיקת תקנות אלה

 

 

 

(ד)   

חבר קופת חולים שהוא אדם עם מוגבלות, שנתקיימו לגביו כל התנאים המפורטים להלן, יהיה זכאי להחזר אגרת מיון מקופת החולים:

 

 

 

 

(1)   

קופת החולים,  

 

 

 

 

 

(א)   

לא העמידה לרשות חבר קופה שהוא אדם עם מוגבלות אמצעים לתקשורת מרחוק לפי תקנות אלה, לשימוש עצמאי, בין חבר קופה שהוא אדם עם מוגבלות למוקד חירום של הקופה, בשעות שסניפי הקופה סגורים; אמצעים כאמור לא כוללים אפשרות לתקשורת בשיחה קולית, או

 

 

 

 

 

(ב)   

העמידה לרשות חבר קופה שהוא אדם עם מוגבלות אמצעים לתקשורת כאמור בפסקה (א), אך לא פרסמה לציבור את דבר קיום האמצעים האמורים, באותו דרך שבה הקופה מפרסמת מידע לציבור.

 

 

 

 

(2)   

עקב העדר אמצעים כמפורט בפסקה (1), חבר קופה שהוא אדם עם מוגבלות אינו יכול ליצור קשר מרחוק עם מוקד החירום של קופת החולים בעת שסניפיה סגורים, לשם הנפקת אישור לקבלת שירות בחדר מיון; יראו חבר שנתקיימה בו פסקה זו גם מי שנתקיימו בו הוראות התוספת הראשונה; 

 

 

 

 

(3)   

החבר פנה לחדר מיון לצורך שירות חירום וחוייב בתשלום עבור השירות.

 

 

 

(ה)   

נוסף לאמור בתקנת משנה (ד),

 

 

 

 

(1)   

חדר המיון יוציא לבקשת אותו חבר חיוב נדחה לתשלום;

 

 

 

 

(2)   

קופת החולים תשלם את חובו של האדם לחדר המיון לאחר שנמצא שאותו אדם זכאי להחזר לפי תקנת משנה (ד), ותודיע לאדם כי שילמה עבורו.

 

 

 

 

 

תוספת ראשונה  - חבר קופה שאינו יכול ליצור קשר מרחוק עם מוקד החירום של קופת החולים   (תקנה 8(ד)(2))

 

 

(א)   

יראו חבר קופת חולים כמי שאינו יכול ליצור קשר מרחוק עם מוקד החירום של הקופה עקב מוגבלותו, אם נתקיימו כל אלה:

 

 

 

(1)   

האדם חתם על הצהרה עבור קופת החולים, לפיה אינו יכול לתקשר עם מוקד החירום של קופת חולים משום שלא הועמדו לשימושו התאמות הנגישות הנדרשות לו לשם כך.

 

 

 

(2)   

לאדם יש מוגבלות כלשהי בתחום השמיעה או הדיבור; 

 

 

(1)   

לצורך קיום פרט (א)(2), נדרש שיתקיים אחד מאלה:

 

 

 

(א)   

לאדם יש זיהוי קבוע בקופת החולים לפי פרט 20 בתוספת הרביעית לתקנות לגבי התאמות נגישות בתחום השמיעה או הדיבור;

 

 

 

(ב)   

האדם הציג לקופת חולים מסמך שממנו עולה שקיימת לו מוגבלות כלשהי בתחום השמיעה או הדיבור;

 

 

(2)   

מסמך כאמור בפרט 1(ב) יעמוד בשני אלה:

 

 

 

(א)   

המסמך נערך ונחתם על-ידי רופא כגון רופא אף אוזן גרון או נוירולוג, או על-ידי בעל מקצוע בריאות כגון קלינאי תקשורת או בעל מקצוע מתחום השיקום, או על-ידי רשות ציבורית.

 

 

 

(ב)   

במסמך מופיעה אחת או יותר מהקביעות הבאות לגבי האדם:

 

 

 

 

(1)   

Deafness

 

 

 

(2)   

Sensorineural hearing loss

 

 

 

(3)   

Loss of hearing

 

 

 

(4)   

Hearing loss sensorineural

 

 

 

(5)   

Hearing loss UNS

 

 

 

(6)   

חרשות או לקות שמיעה או ירידה בשמיעה.

 

 

 

(7)   

אדם עם אפזיה

 

 

 

(8)   

אדם עם דיסארטריה/אנרטריה

 

 

 

(9)   

אדם עם גמגום 

 

 

 

(10)  

אדם עם אפרקסיה של הדיבור 

 

 

 

(11)  

אדם עם אפוניה  

 

 

 

(12)  

זכאות (חלקית או מלאה) לקבלת שירותי תמיכה בתקשורת ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

 

 

 

(13)  

ליקויים שנקבעו לאדם לפי התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, בתחומים כגון תסמונות נוירולוגיות (פרט 29). תסמונות נוירופסיכיאטריות (פרט 32א), החך ובית בליעה (פרט 70), הלארינקס, מיתרי הקול או הקנה (פרט 71), האוזניים (פרט 72), חלל הפה או הלסת (פרט 73).

 

 

___ ב________ התשפ"ב (___ ב________ 2220)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ 4048-3)

 

__________________[חתימה]

יואב בן צור

ממלא מקום שר הבריאות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

טיוטת תקנות אלה (להלן - תקנות התיקון) מבקשת להוסיף את פרק הנגישות לשירותי בריאות כתוספת רביעית לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ו – 2016 (להלן – התקנות העיקריות).

 

תקנה 1 לתקנות התיקון מוסיפה מושגים שונים בתקנה 1 לתקנות העיקריות שנדרשים בתיקון זה.

 חלק מהגדרות אלה, לפי הענין, הותאמו להגדרות בחוק זכויות החולה ובחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

 

תקנה 2 לתקנות התיקון מוסיפה את:

-  תקנה 2א לתקנות העיקריות שאוסרת להתנות מתן שירות בריאות בהצגת תעודה; החריג לכלל הוא אם תקנה מסויימת מאפשרת זאת. 

 

-  תקנה 2ב  לתקנות העיקריות שמבהירה את העיקרון שככלל, זכויותיו של אדם עם מוגבלות להתאמות נגישות בתחום הבריאות אינן כוללות גם את התאמת התקנות לצרכים האישיים והמסויימים הנובעים ממוגבלותו של אדם מסוים, אלא אם נאמר אחרת בתקנות.

 

תקנה 3 לתקנות התיקון מוסיפה את תקנה 3א לתקנות העיקריות ומציינת את העקרון שיש להתאים נוהלים, הליכי ונוהגים, שקיימים בשירות בריאות, כדי ליישם את התקנות. בנוסף, לצורך הנחיות לחירום מוצע שהממונה מטעם משרד הבריאות יהיה רשאי באישור הנציב לפרסם הנחיות. הממונה הוגדר בתקנה 1 לתקנות העיקריות כעובד המשרד שמינה מנכ"ל משרד הבריאות. יובהר שעיקרונות דומים כבר נקבעו בתוספת הששית לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בפרטים 1 ו-3. 

 

תקנה 4 לתקנות התיקון מוסיפה את התקנות הבאות לתקנות העיקריות:

-  תקנה 7ב היא התקנה שמייסדת את התאמות נגישות לשירותי הבריאות באמצעות התקנת התוספת הרביעית בה יפורטו התאמות אלו.

-  תקנה 7ג מציעה הליכי פטור מהתאמות נגישות:

o תקנה 7ג(א) מאפשרת פטור עקב נטל כלכלי כבד מדי לשירות בריאות שאינו  מסופק על-ידי קופת חולים. הליך הפטור והתנאים לקבלתו יהיו לפי בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (פטור בשל נטל כבד מדי מביצוע התאמות במקום ציבורי שהוא בניין קיים ובשירות ציבורי), תשע"ט-2019.

o תקנה 7ג(ב)  מאפשרת פטור עקב שינוי יסודי בשירות בריאות שמספקת קופת חולים. על החייב להגיש בקשה לממונה מטעם משרד הבריאות שרשאי להורות על פטור קצוב בזמן מהתאמת הנגישות ובנוסף, חלופה שתבוצע כדי לאפשר נגישות.

 

תקנה 5 לתקנות התיקון מוסיפה את תקנה 10א לתקנות העיקריות נועדה לאפשר השלמת הוראות טכניות לביצוע חובה שנקבעה בתקנות.

 

תקנה 6 לתקנות התיקון מפרטת את התוספת הרביעית שתיוסף לתקנות העיקריות ושמכילה את התאמות הנגישות השונות בשירותי בריאות. להלן הסברים על הפרטים שבתוספת זו:

 

פרט 1  קובע את עיקרון השוויון במתן שירותי בריאות, בכל הצורות בהם מספקים אותם (במפגש פיזי, מרחוק), בתקשורת הנדרשת לשם כך, והכלת אדם עם מוגבלות כאחד מן הציבור.

 

פרט 2 - מבהיר שמלוה לאדם עם מוגבלות ומי שמסייע לו בתקשורת או בשיתוף פעולה לצורך קבלת שירות בריאות, נוסף על מלווה לפי סעיף 6א לפי חוק זכויות החולה ולא בא במקומו.

 

פרט 3 קובע את חובת הליווי לצורך התמצאות לאדם עם מוגבלות בבית חולים; חובה זו כבר הוסדרה בתקנות העיקריות בפרט 13 לתוספת הראשונה ופרט 3 מוסיף ומגדיר את חובות המלווה, וכיצד אדם עם מוגבלות יבקש את המלווה. הפרט קובע אם נדרשת הגשת בקשה מראש לליווי, ואת יצירת רציפות הליווי – חובתו של המלווה לסב את תשומת ליבו של מי שנמצא בנקודת מתן השירות לאדם עם מוגבלות שהגיע;

פרט 3 קובע בנוסף חובת ליווי במוסד רפואי שאינו בית חולים (כגון מרפאה של קופת חולים ומרפאה עצמאית), וזאת על דרך של הפניה לתקנה 30 לתקנות הנגישות לשירות שהתקין שר המשפטים.

 

פרט 4 מסדיר את פרטי המידע שעל ספק שירות לציין באתר האינטרנט שלו כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות לאתר בצורה סבירה את המוסד הרפואי שאליו הוא צריך להגיע. הפרט מציין מה נדרש במקרה של מרפאה בבנין שאין בה מספרי דירות. המידע יימצא גם במוקד זימום התורים של הספק אם יש לו.

 

פרט 5  מסדיר את ההסתייעות בחיית שירות בשירותי בריאות. ההסדר המוצע זהה לזה שנקבע בפרט 2 לתוספת הששית לחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בנספח הראשון לתוספת הרביעית אומצה רשימת המקומות שמנכ"ל משרד הבריאות קבע שאליהם אין חובה לאפשר כניסת חיית שירות, ואת הסידור לחיה שעל מוסד רפואי להכין (מתקן הולם) למקרה כזה.

 

פרט 6 קובע את העקרונות לנגישות תקשורת מרחוק עבור אדם עם מוגבלות, שהראשי שבהם הוא האופן שבו המידע מועבר (בקול, בכתב, ובשפת סימנים) באופן שהוא שווה ערך לתקשורת עבור כלל הציבור.

 

פרט 7 קובע את הדרישות ממידע בתקשורת בקול, מוקלטת או שבאמצעות בן אנוש, לגבי קצב הדיבור, ללא מוסיקת רקע ועוד.

 

פרט 8 מסדיר את הנגישות לנתב שיחות: החל ממיפוי השירותים שהוא מאפשר להגיע אליהם, דרישות ממידע מוקלט שנמצא בו, וסידורים כיצד אדם עם מוגבלות יוכל להימנע משימוש בנתב ולהגיע ישירות למענה אנושי.

 

פרט 9 מסדיר תקשורת מרחוק באמצעות תרגום שפת סימנים; באלו מצבים השירות יינתן (מקבל השירות נמצא באותו מקום עם נותן השירות או שלא), דרישות מאמצעי הקצה שעושה בו שימוש אדם עם מוגבלות כדי שיוכל לקבל תרגום מרחוק, דרישות לגבי מופע המתורגמן (כגון דמותו, הרקע ועוד) באמצעי הקצה של האדם שמסתייע בו, וחובת שמירת סודיות.

פרט 10 מסדיר תקשורת מרחוק באמצעות תמלול לאדם עם מוגבלות. באלו מצבים השירות יינתן (מקבל השירות נמצא באותו מקום עם נותן השירות או שלא), דרישות מאמצעי הקצה שעושה בו שימוש אדם עם מוגבלות כדי שיוכל לקבל תרגום מרחוק, דרישות לגבי הכיתוביות, קצב הופעתן, וחובת שמירת סודיות של המתמלל.

 

פרט 11 מסדיר את הנגישות של מרכז התקשורת מרחוק של משרד הבריאות לאנשים עם מוגבלות. הסעיף מחייב שירותי תקשורת שנדרשים לאנשים עם מוגבלות שיינתנו באמצעות מרכז התקשורת: תרגום מרחוק לשפת סימנים, תמלול מרחוק, והתכתבות מרחוק.

 

פרט 12 מסדיר תקשורת במפגש פיזי באמצעות תרגום לשפת סימנים שפת סימנים במגע או באמצעות תמלול, כשהמתורגמן או המתמלל נמצא במפגש בין המטפל לאדם עם מוגבלות. משרד הבריאות יקים מאגר של מתורגמנים ומתמללים שספקי שירות יוכלו להתקשר עימם ולקבל את שירותיהם. עוד מסדיר הסעיף מצבים מיוחדים בהם מי שמסייע בתקשורת לאדם עם מוגבלות לא יכול לשהות איתו במעמד קבלת השירות עקב כגון עקב סיכון בטיחותי (קרינה וכדומה). במקרים אלה על ספק השירות לבצע בתיאום עם האדם התאמות נגישות חלופיות כדי שיוכל לתקשר עימו במעמד קבלת השירות.

 

פרט 13 קובע הסדרים שיבטיחו שאדם עם מוגבלות יוכל ליצור קשר במצב חירום רפואי אישי עם ספקי שירותי בריאות שרלבנטיים למצבים אלה כגון אמבולנס ומרכז לרפואה דחופה. יצירת הקשר שמסדיר הסעיף היא תקשורת מרחוק בשפת סימנים או בתמלול ומתן עדיפות למי שעושה שימוש בסוג זה של תקשורת שכל שרשרת הקשר  - החל מיצירת הקשר של האדם עם מוקד התרדום או התמלול ועד שהמוקד יוצר קשר עם ספק שירותי החירום.

 

פרט 14 עוסק בהנגשת מידע כתוב או מידע מוקלט. הסעיף מחייב שתוכן המידע יהיה בשפה פשוטה, נגיש לאמצעי קצה שבידי האדם עם מוגבלות, ונגיש לשירותי האינטרנט.

 

פרט 15 מחייב את הנגשת שירותי האינטרנט (אתר, יישומון, מסמכים) של ספקי שירותי בריאות. ההנגשה תעשה לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013.

 

פרט 16 עוסק בהתאמות נגישות נוספות למידע בהם החלת תקנה 29 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, שמחיבת הנגשת מידע לציבור ומידע פרטני בצורות שונות לפי בקשת אדם.

 

פרט 17 דן בהתאמות בקביעת תור לשירות רפואי ומאפשר גמישות בקביעת תור לאדם עם מוגבלות. כך למשל לאנשים שאינם יכולים לשהות יחד עם קהל עקב מוגבלותם יתאפשר לקבוע תור בתחילת יום עבודה או בסופו.

 

פרט 18 מחייב ספקי שירותי בריאות להעמיד לרשות אדם עם מוגבלות אמצעים להעברת מסמכים, מתן חיווי לאדם שהעביר מסמך לספק, והימנעות מדרישת מסמכים בקשר לאדם שנוצרו אצל הספק.

 

פרט 19 מסדיר אספקת מידע לפני מתן שירות בריאות לאדם עם מוגבלות. המידע כולל הכנות שעל אדם לבצע, האם יוכל להסתייע במלווה או בחיית שירות או לעשות שימוש בעת השירות בציוד אישי; עוד יוכל האדם לבקש מידע שלא הופיע בפרסומי הספק ושדרוש לו להכנה. הספק גם יאפשר לאדם שביקש זאת לבקר במקום קבלת השירות טרם השירות כדי שיוכל להכיר את המקום ואף להיחשף לכאב שכרוך בטיפול הרפואי, וזאת כדי להפיג חרדות. הספק יאפשר לאדם להעביר לו מידע כדי שיוכל להתאים את אופן מתן השירות עבורו.

 

פרט 20 עוסק בהתאמות נגישות במידע לציבור שבטפסים מסוגים שונים וזאת כדי שאדם עם מוגבלות יוכל להתכונן כראוי לשירות הבריאות ולשתף פעולה. ההתאמות עוסקות בעיקר בתוכן המידע כמו מה כוללת הבדיקה, פרטים בקשר לתהליך ולשלביו, תנאים לביצוע הבדיקה, עיקרי הליך הבדיקה, אם כרוכה בכאב, משך הזמן המשוער והכנות נדרשות. הסעיף קובע דרישות לגבי מידע כשעל האדם לבצע מספר בדיקות ומה הסדר הזמני בינהן. הסעיף מתייחס גם לטופס הסכמה מדעת לטיפול רפואי, טופס סיכום של שירות בריאות שמבהיר לאדם את תוצאות הטיפול, למי למסור את הטופס ומה עליו לעשות או להימנע מעשייה לאחר הטיפול.

 

פרט 21 מסדיר את הזיהוי הקבוע של התאמות נגישות להן זכאי אדם עם מוגבלות בקופת חולים ובבית חולים כדי לייעל משמעותית את אספקת התאמות הנגישות להן הוא נדרש – עבורו ועבור קופת החולים. הזיהוי כולל את רשימת ההתאמות להן זכאי אדם עם מוגבלות (או חלקן) או הוראות לביצוען. הזיהוי יבוצע לאדם על ידי המוסד או בעצמו. לא ייקבע זיהוי קבוע ללא הסכמתו, וכך גם יימחק לאלתר זיהוי קבוע אם ביקש זאת האדם; החייבים יגבשו נוהל ליישום תהליך זה. הסעיף מחייב את הקופ הלקבוע שלביות ליישום התהליך ומציע שלבים לבחירתה.

 

פרט 22 מסדיר זיהוי אדם עם מוגבלות שמקבל שירות בריאות באופן קבוע בבית חולים. הסעיף מחייב את בית החולים לאפשר לאדם לבחור את התאמות הנגישות להן הוא נדרש מתוך רשימה שקבועה בנספח ב לתסופת הרביעית. התאמות הנגישות שבחר האדם יהיו זמינות לכל מטפל בבית חולים שמספק לו שירות בריאות.

 

פרט 23 עוסק בסיוע באמצעות שירות נלוה לאדם עם מוגבלות לצורך קבלת שירות בריאות מקופת חולים. הסעיף נועד להסדיר קושי משמעותי מאוד של אנשים עם מוגבלות, גדול בהרבה מאדם ללא מוגבלות, שעקב מוגבלותם אינם מסוגלים להתנהל במרחב הביורוקרטי המורכב של מערכת הבריאות: מה משמעותם של תהליכים שונים? מה נדרש בתהליך זה או אחר? אלו מסמכים יש להכין היכן לקבוע תור ומהו השלב הבא. הם אינם מסוגלים ליזום, להתנהל בשירותי הבריאות, ובסופו של דבר – מקבלים שירות חלקי או לא מקבלים כלל. הסעיף מסדיר סוגי סיוע נלוה (שירות בתחום התהליכי, הביורוקטי) שינתנו לאנשים עם מוגבלות שקופת חולים תקבע שהם זכאים לו על סמך תהליך איתור מובנה. הסיוע יכלול הסבר על שירות הבריאות לו הם נדרשים, סיוע בהבנת סדר הפעולות, ואף סיוע בקביעת תורים למטפלים שלהם הם נזקקים. קופת החולים תספק את הסיוע במגוון אמצעים (מפגש בסניף, תקשורת מהרחוק, סיוע עצמי באתר האינטרנט ועוד) שיקלו עליה במתן מענה ומאפשרים לאדם עם מוגבלות לבחור את ערוץ הסיוע היעיל ביותר עבורו.

 

פרט 24 מסדיר הקלות למי שיוגדר על ידי קופת חולים כמלווה אינטנסיבי. זהו אדם שמלווה באופן קבוע ואינטנסיבי אדם עם מוגבלות שאינו עצמאי ונזקק לשירותי בריאות בתכיפות. המלווה נדרש להשקעת מאמץ וזמן גדולים מאוד על חשבון צרכיו האישיים. עקב כך, מוטל על המלווה עומס כבד מאוד, שכן נוסף על ענייני היום יום שלו, עליו להקדיש זמן ומאמץ ניכר לסייע לאדם עם מוגבלות. בסיוע זה הם פוגשים במכשולים רבים שמקשים עליהם את ההתנהלות המורכבת ממילא. התוצאה במקרים רבים היא שהם אינם עומדים בעומס, והאדם לו הם מנסים לסייע מקבל שירות בריאות חלקי, בעיכוב זמן ניכר או אף אינו מקבל אותו כלל. לשם כך, מוצע לסייע למסייעים ולהקל על הקשיים בהם הם נתקלים.

 

יודגש שהמלווה מוריד עומס משמעותי מאוד שאילולי העזרה שלו היה נופל, בחלקו לפחות, על קופת החולים. לכן יש לעודד מלווים מסוג זה על-ידי הקלות ביורוקרטיות שונות כדי שיוכל להתנהל ולסייע ביעילות לאדם אותו הוא מלווה באינטנסיביות. הקלות אלו כוללים יותר אפשרויות לפניה דיגיטלית למטפלים, צמצום הצורך להתייצב בסניף הקופה לקבל אישורים ועוד.

 

פרט 25 ישנם אנשים שיש להם קושי לצאת מביתם ולהגיע לקופת החולים לקבל שרותי מעבדה במקום נתינתם או בפרק הזמן בו הם ניתנים, במיוחד כשהם נזקקים באופן קבוע לשירותי מעבדה לצורך שירותי הבריאות וקבלת מרשמים לתרופות. יודגש שהקושי לצאת מהבית אינו דווקא בגלל מוגבלות בניידות. בנוסף, אנשים אלה אינם מטופלים במסגרת יחידות המשך טיפול של קופות החולים בביתם. קופת החולים תבצע סידורים שעל אף קשיים אלה יוכלו לקבל שירותי מעבדה כגון גמישות בשעות הקבלה לשירותי המעבדה.

 

פרט 26 דן באנשים עם מוגבלות שיש להם קושי בשיתוף פעולה עם מטפל – למלא אחר הוראות לצורך קבלת טיפול רפואי. כיום, מופנים יותר ויותר אנשים עם קושי זה להרדמה כללית לצורך קבלת שירותי הבריאות עקב חוסר ידע או מוטיבציה של מטפלים להתמודד עם מצבים מורכבים אלה, שכן מערכת הבריאות לא התאימה את עצמה לתת שירות גם לאנשים אלה. התוצאות הן הדרה של אנשים אלה מקבלת שירות בריאות עם כלל הציבור או אי קבלת שירות בריאות כלל, והדרדרות מצבם הבריאותי. הסעיף מציע אסטרטגיות ליישום בשלבים על-ידי קופות החולים, שבסופו של יום, תוך שימוש במגוון טכניקות והכשרה מתאימה למטפלים, יוכלו לתת טיפול לרבים מאנשים כחלק מכלל הציבור וללא צורך בהפניה להרדמה כללית.

 

פרט 27 מסדיר רצף שירות בריאות לאדם שקיבל שירות בריאות במוסד בריאות, ומי שטיפל בו סבור שעליו להמשיך ולקבל שירות בריאות בביתו (למשל לאחר שחרור מאישפוז, וללא קשר ליחידות המשך טיפול בבית). על המטפל להתאים את ההנחיות לשירות הבריאות בבית ליכולותיו של אותו אדם עם מוגבלות ולתנאים ששורריםפ בביתו, ככל אלה ידועים למטפל. כך למשל, אין להנחות מטופל לבצע פעולות מסויימות שאינו מסוגל לבצע עקב קושי למשל בשיתוף פעולה.

 

פרט 28 מטפל בנגישות לתכשירים, מזון ייעודי ותוספי מזון לאדם עם מוגבלות. עיקר הסיוע מתבטא בהנגשת המידע לשימוש במוצרים אלה באמצעו הקראתו או הפניית האדם למידע שנגיש לו בקשר לכך.

 

פרט 29 מסדיר היבטים שונים בקשר למסגרות דיור בתחום הרווחה (מעונות מסוגים שונים כולל הוסטל, בית אבות, וכן דיור מוגן) והוסטלים של מערך השיקום בבריאות הנפש. הכוונה שמסגרות דיור אלו יכינו בשיתוף הדיירים מידע שנוגע גם להיבטים תפקודיים, בטיחותיים, וצרכים של אותו אדם עקב מוגבלותו, לפי נספח ג לתוספת הרביעית; המידע מצוי בידיהן או נמסר על-ידי האדם, אפוטרופסו, מיופה כוחו המתמשך וכיוצא באלה. המסגרת תצייד את האדם במידע זה בעת שהוא יוצא לקבל שירות בריאות במוסד רפואי ותכין אותו לקראת יציאה זו. המידע והכנת הדייר חשובים מאוד ליכולת שלו לשתף פעולה עם המוסד הרפואי וליכולת של המוסד הרפואי להתאים את אופן מתן השירות הרפואי לצרכי ויכולות האדם.

 

פרט 30 מקדם סידורים לייעול הנגישות  של דיירי מסגרות לשירותי בריאות שמתקשים לצאת מהן או לשתף פעולה. מדובר במסגרות דיור שמספקות שירותי בריאות לדייריהן. סידורים אלה מכוונים להשיג מספר מטרות; מטרה אחת היא הגדלת מספר מסגרות הדיור שיוכלו לקחת דגימות מעבדה עבור דייריהן, שכן דיירים רבים מתקשים מאוד לצאת ממסגרת הדיור ולשתף פעול העם מטפל שאינו המטפל הקבוע שבמסגרת. מטרה אחרת  היא לאפשר טיפולים רפואיים שמבוצעים במרפאות ומכונים גם במסגרות דיור; מטרה נוספת היא צמצום הצורך בהתייצבות דיירים   

 

פרט 31 עוסק במכונות אוטומטיות למתן שירותי בריאות. הסעיף מחייב שמכונות אוטומטיות יהיו נגישות לפי המפרט הטכני שבתקן 1918 חלק 4. אם המכונה מתוכננת ומיוצרת לפי הזמנה, תהליך התכנון והייצור שלה ילווה גם על ידי מורשה לנגישות השירות מתוך מטרה שתהיה נגישה לאדם עם מוגבלות. לגבי מכונות שכבר קיימות בשימוש לפני תחילת התקנות ייעשה מאמץ סביר להנגשתן, ופערים שייותרו – ימופו כדי להתאים חלופות שירות עבור אדם עם מוגבלות. מכונות שיירכשו או יתוכננו לאחר תחילת התקנות יחוייבו בתהליך קפדני של עמידה בדרישות הנגישות או הוצאת פטור מהם במקרה המתאים. גם במקרה זה יידרשו חלופות שירות עבור אדם עם מוגבלות כדי שיוכל לקבל את השירות עם כלל הציבור.

 

פרט 32 מחייב מקומות המתנה ומקומות ישיבה מותאמים במוסד בריאות לפי דרישות תקנות הנגישות לשירות.

 

פרט 33 מסדיר ביצוע מעברים מאמצעי עזר לניידות לעמדת בדיקה באמצעים שונים. השימוש במנוף לביצוע מעברים מוצע לשימוש רק בבתי חולים.

 

פרט 34 מסדיר את הדרישות ממשטח לטיפול רפואי לפי הדרישות שנקבעו בתוספת הראשונה לגבי משטח המשמש לעמדת הלבשה. הסעיף מסדיר גם את הדרישות ממיטת אישפוז כדי שאדם עם מוגבלות יוכל להגיע עם אמצעי עזר לעבור אליה, לשהות בה, לפשוט וללבוש בגדים.

 

פרט 35 מסדיר כניסת קלנועית למוסד רפואי אם הדרך מתאימה לתנועה קלנועית ואינה מסכנת את הנוהג ואת הציבור.

 

פרט 36  משמש כסעיף סל למקרים שבהם על אף הנגשת מוסד רפואי או שירות בריאות, לא ניתן לספק לאדם שירות בריאות. הסעיף מחייב את ספק השירות לבצע התאמות כדי שבסופו של דבר האדם יקבל את השירות לו הוא זכאי. קופות החולים יגבשו נוהל לזיהוי מוקדם ככל האפשר של מקרים אלה מלתכחיל הומתן פתרון מתאים בהקדם האפשרי. 

 

פרט 37 מסדיר את הנגשת השלטים במוסד רפואי לפי ההסדר שנקבע בתקנות הנגישות לשירות הכלליות. שלטים חדשים שיותקנו בנושאים מסויימים כמו חניה, בית שימוש ועוד – יהיו בהתאם לדרישות תקן 1918.

 

פרט 38 מחיל את הדרישות שנקבעו בתקנות הנגישות לשירות הכלליות לגבי מעלית – טיפול בכריזה ובסימון.

 

פרט 39 עוסק בהנגשת מערכות כריזה קולית וחזותית. העקרון המרכזי הוא שמידע שנמסר לציבור שנמצא במוסד רפואי באופן אחד (בקול, חזותית), יימסר גם באופן השני. בנוסף, שלט אלקטרוני נדרש לעמוד בדרישות תקן 1918.

 

פרט 40 מסדיר במוסד רפואי חלל מופרד במקום בו מתקהלים אנשים כדי שאדם עם מוגבלות שאינו יכול עקב מוגבלותו לשהות במקום בו קהל מתרכז יוכל לשהות בחלל המופרד ולהרגע.

 

פרט 41 מסדיר שני נושאים בקשר למוסד רפואי שמורכב מקמפוס. קמפוס הוא צבר של 3 בניינים נפרדים לפחות שהם מוסד רפואי (כגון קמפוס של בית חולים). הסעיף נועד להסדיר קמפוסים שעקב גודלם, אדם עם מוגבלות יתקשה ואף לא יוכל להגיע למקום קבלת השירות בשני מקרים: (א) כשלא מאפשרים לציבור להכניס כלי רכב פרטיים לקמפוס ומהרחק מהכניסה לקמפוס לכניסות הבניינים עולות על מרחקים מסויימים כתלות בשיפוע הדרך. מוצע שיתאפשר לאדם עם מוגבלות בעל תג נכה להיכנס עם רכבו ולחנות בחניה נגישה קרוב ככל האפשר לפתח הבנין. (ב) לא קיימות תחנות תחבורה ציבורית בקמפוס או שהן מרוחקות  מפתחי הבניינים מרחקים מסויימים כתלות בשיפוע הדרך. מוצע שהחייב בנגישות יקיים הסעה בכלי רכב נגיש בתוף הקמפוס כדי להוביל אדם עם מוגבלות מהכניסה לפתח הבנין בו הוא צריך לקבל שירות בריאות.

 

פרט 42 עוסק בתאורה. במוסד רפואי קיים נדרשת עמידה בדרישות שנקבעו לגבי בניינים ציבוריים קיימים (בעיקר מניעת סינוור, ותאורה מתאימה בעמדת שירות בה חשוב שניתן יהיה לראות אתפני נותן השירות). במוסד רפואי בבנין ציבורי חדש, הרי שנוסף על דרישות תכנון התאורה בתקנות התכנון והבניה, נדרשת עמידה בדרישות התקן 1918 חלק 4.

 

פרט 43 – מטיל חובה שלא לספק שירות בריאות במוסד חדש שאינו נגיש.

 

פרט 44 - הדרישות מאמצעי הפעלה (כגון מתגים, כפתורים וכדומה) שהציבור עושה בהם שימוש בעת קבלת שירות בריאות נדרשים לעמוד בדרישות תקן 1918 חלק 1 לגבי מידות אנטרופמטריות, ניגוד חזות יוניגוד  מישושי.

 

פרט 45 מטפל במקרים של שירות בריאות שניתן באמצעות מקום נייד או תא שיוצר והובל למקום מתן השירות, ואליהם הציבור נכנס כדי לקבל שירות בריאות כגון ניידת שעליה נישא תא בדיקה או תא לבדיקת שמע. נדרש שתהיה נגישות לתוך המקום ולשירות שניתן בו. אם סיפק המקום שירות לפני תחילת התקנות, תהיה אליו דרך נגישה לפי התוספת השלישית (בדומה למרפאה עצמאית קיימת). בנוסף יימתא כסא גלגלים שאדם עם מוגבלות יוכל לעבור אליו ולהיכנס בפתח המקום כדי לקבל בו שירות. נוסף על כך, מורשה נגישות שירות ימפה את פערי הנגישות ויציע חלופות שירות לאדם עם מוגבלות. אם המקום יחל לספק שירות לאחר יום התחילה של התקנות, הדרישות ממנו יהיו כמו למקום ציבורי חדש וכן לפי אחת מהתוספות בתקנות אלה – לפי הדרישות על מפעיל המקום;

 

פרט 45 מטפל בזכויותיו ומעורבותו של אדם אחר בקבלת שירות בריאות של אדם עם מוגבלות. לאדם עם מוגבלות שמסייע לאדם עם מוגבלות בקבלת שירות בריאות, כגון מלווה, בא כוח, אפוטרופוס וכיוצא באלה יעמדו התאמות הנגישות לפי תקנות אלה. ספק שירות לא יתנה הימצאו מלווה עם אדם עם מוגבלות כתנאי למתן שירות, אלא אם כל הציבור נדרש למלווה. מידע לגבי אדם עם מוגבלות יוכל לבקש כל מי שיש לו מעמד מיוחד כגון אפוטרפוס, מיופה כוח, תומך בקבלת החלטות, וכדומה.  

 

פרט 46 מחיל את התאמות הנגישות לפי תקנות אלה על מימוש זכויות מטופל לפי חוק זכויות החולה, שהוא אדם עם מוגבלות; בפרט לגבי מסירת מידע, ייעוץ וסיוע ועוד. ללא התאמות נגישות אלא יקשה מאוד על אדם עם מוגבלות לממש את זכויותיו לפי חוק זכויות החולה, ואף לא יצליח במקרים שונים. כך לגבי הסכמה מדעת לפי סעיפים 13 ו-14 לחוק זכויות החולה יש להעמיד לרשות אדם עם מוגבלות התאמות נגישות בתקשורת כגון תרגום לשפת סימנים, תמלול, שפה פשוטה, וכדומה. כדי לייעל את התהליך גם לגבי המוסד הרפואי, חשוב שיועבר מידע לאדם עם מוגבלות מוקדם ככל הניתן, כדי שגם הוא וגם המוסד הרפואי יוכלו להערך לגבי התאמות הנגישות הנדרשות.

 

פרט 47 סודיות רפואית הסעיף מסדיר את חובת הסודיות הרפואית לגבי  צד שלישי שמספק התאמות נגישות לאדם עם מוגבלות מטעם מוסד רפואי ומשתתף בתקשורת בינהם. כך גם, רואים אדם עם מוגבלות כמסכים להעברת המידע לצד השלישי שמספק התאמות נגישות אלה, אלא אם סירב.

 

פרט 48 מסדיר את השמירה על סודיות רפואית

 

פרט 49 עוסק בתהליכי מעבר אנשים עם מוגבלות בין קופות חולים שמבוצע באמצעות (לראשונה, ביטול חברות, ומעבר). הסעיף מסדיר מספר היבטים: קופת חולים לא תימנע מקבלת חבר חדש שהוא אדם עם מוגבלות, והתאמות הנגישות לפי תקנות אלה יחולו על תהליכים אלה; היבט חשוב נוסף הוא, שהגורמים שבאמצעותם הציבור מבצע מעברים אלה, יציעו לאדם עם מוגבלות לציין  התאמות נגישות בסיסיות בעיקר בתחום התקשורת להן הוא נזקק, כדי שהמדיע יעבור לקופה הקולטת ויאפשר לה להערך למפגש הראשון עימו. 

 

פרט 50 עוסק בחובת מוסד רפואי למנות רכז נגישות לפי חוק שוויון.

 

פרט 51 מחייב פרסום התאמות נגישות שלפי תקנות אלה בהתאם לתקנה 34 לתקנות נגישות השירות הכלליות.

 

פרט 52 מחיב את החייב בביצוע נגישות ליידע את עובדיו בחובות הנגישות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולפי תקנות אלה. היידוע יכול שיהיה באמצעים דיגיטליים, דפוס, ולחייב שמפסר עובדיו עד 25 – גם בעל-פה.

 

פרט 53 מחייב בהכשרת עובדים ונושאי משרה בתכנים שונים הנוגעים לאנשים עם מוגבלות.

פרט 54 קובע את דרכי ההכשרה באמצעים שונים (התנסות אישית חוויתית, אמצעים דיגיטליים ועוד). הפרט מחייב גם הדרכה פרטנית לעובדים שאחראים על התאמות נגישות. בנוסף, חובה להכשיר עובד חדש עם קליטתו.

פרט 55  מחייב יידוע והכשרת אנשים שהם עובדי קבלן שמספקים שירות בריאות.  

 

פרט 56 - מחייב שמירה על תקינות התאמות הנגישות ותחזקותן לפי תקנות 8 ו-27 לתקנות נגישות השירות הכלליות.

 

נספח א' לתוספת הרביעית דן ברשימת מקומות בהם לא חלה החובה לאפשר הימצאות חיית שירות; נספח זה מאמץ במלואה את הרשימה שקבע מנכ"ל משרד הבריאות לפי התוספת הששית לחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

 

נספח ב' לתוספת הרביעית הוא שאלון לזיהוי התאמות נגישות קבועות עבור אדם עם מוגבלות שמקבל שירות בבית חולים. השאלות כולל תחומי התאמות כגון התאמות נדרשות לצורך תקשורת פרונטלית, תקשורת מרחוק ועוד, וכן את רשימות ההתאמות המפורטות בכל תחום שאדם עם מוגבלות יוכל לבחור לפי צרכיו.

 

נספח ג' לתוספת הרביעית הוא טופס מידע למוסד רפואי שישמש להתאמת שירות בריאות לאדם עם מוגבלות שהוא דייר בסמגרת דיור. הטופס כולל מידע כללי לגבי האדם, כגון המסגרת ממנה הגיע, אנשי קשר במסגרת, ועוד. חלק ב כולל מידע רפואי לגבי האדם, חלק ג' כולל מידע לגבי הנחיות מקדימות שנתן אותו אדם, למשל לפי חוק הכשרות; החלק הרביעי כולל מידע לגבי יכולות האדם, צרכיו והמלצות לצוות המוסד הרפואי כיצד להתאים את אופן מתן שירותי הבריאות לאותו אדם, וכן פעולות שעלולות לסכן אותו (במיוחד בתחום המזון).

 

נספח ד' – מידע לצורך רישום אדם עם מוגבלות בקופת חולים או מעבר בין קופות. המידע מתייחס לאופני תקשורת שלהם נזקק אדם עם מוגבלות כדי שיוכל לתקשר עם קופת החולים. הגורמים שמבצעים העברת חברים בין קופות החולים (בנק הדואר, הביטוח הלאומי), יציעו לאנשים עם מוגבלות לספק מידע זה שהם יעבירו לקופת החולים אליה עובר האדם. 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 



[1] ס"ח התשנ"ח, עמ' 152

[2] ס"ח התשנ"ו, עמ' 327; התשע"ו, עמ' 695.

[3] דיני מדינת ישראל [נוסח חדש] מס' 35, עמ' 694.

[4] ס"ח התשנ"ד, עמ' 156.

[5] ק"ת התשע"ו, עמ' 2274.

[6] ס"ח התשכ"ב, עמ' 120, התשע"ו, עמ' 798.

[7] ס"ח התשכ"ה, עמ' 220.

[8] ס"ח התשנ"ו, עמ' 327; התשע"ו, עמ' 695.

[9] ס"ח התשכ"ה, עמ' 220.

[10] ס"ח התשכ"ה, עמ' 48.

[11] ק"ת התשפ"א, עמ' 2192.

[12] ק"ת התשמ"ו, עמ' 906.

[13] 19(א) - מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.

[14] המונח הוגדר בתקנה 1 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ו – 2016: חדר המאפשר לאדם עם מוגבלות, לרבות מי שמתנייע בכסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לעבור בדיקה או טיפול רפואיים הניתנים  במוסד בריאות קיים;

 

[15] י"פ ___פורסם  31/12/2014

[16] יום התחילה של תקנות תכן הבניה הוא 9.12.2019

[17] ק"ת התש"ף, עמ' 78.

[18] ס"ח התשס"ו, עמ' 58.