תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' __), התשפ"ג-2023.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

החוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק העיקרי) הקים את המועצה להסדר ההימורים בספורט (להלן – המועצה) והסמיך אותה לארגן ולערוך הימורים על תוצאות של משחקים ותחרויות ספורט.

מוצע לערוך בחוק העיקרי כמה תיקונים שנועדו לטייב את האסדרה בתחום, כמפורט להלן:

א. שינויים הנוגעים למשטר התאגידי של המועצה, ובכלל זה: שינוי הרכבה של המועצה והרחבתה; הוראות לעניין מינוי חברי המועצה והמנהל הכללי של המועצה, תנאי הכשירות שלהם, תקופת כהונתם, הפסקת כהונה ומניעת ניגוד עניינים – וזאת כמקובל בחקיקה עדכנית לעניין תאגידים המוקמים בחוק; קביעת זכאות לגמול לחברי המועצה בעד השתתפות בישיבות וכן הסמכה לקביעת גמול מיוחד ליושב-ראש המועצה וסגנו, בשים לב לאופי העסקי של התאגיד.

ב.  הגדלת סך הוצאות השיווק והתפעול המרבי של המועצה, באופן שיאפשר לה להרחיב את שיתופי הפעולה שלה עם גופי ספורט. 

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין השפעה על התקן המנהלי של המועצה ושל המשרד.

ישנה השפעה זניחה על תקציב המועצה בגין הגמול ליו"ר המועצה, לסגנו ולחברים הנוספים מקרב הציבור. הוצאות אלו תמומנה במסגרת תקציב המועצה. בנוסף, מוצעת הגדלת הסך הכולל שהמועצה תהא רשאית להוציא מתקציבה לשם הסכמי שיתוף פעולה עם גופי ספורט שעניינם שיווק ותפעול מ-46 מלש"ח ל-70 מלש"ח. אף הוצאות אלו ממומנות במסגרת תקציב המועצה.

 

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד התרבות והספורט:

תזכיר חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס'...), התשפ"ג-2023

 

דברי הסבר

כללי          החוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק העיקרי) הקים את המועצה להסדר ההימורים בספורט (להלן – המועצה) והסמיך אותה לארגן ולערוך הימורים על תוצאות של משחקים ותחרויות ספורט.

מוצע לערוך בחוק העיקרי כמה תיקונים שנועדו לטייב את האסדרה בתחום, כמפורט להלן:

(1)  שינויים הנוגעים למשטר התאגידי של המועצה, ובכלל זה: שינוי הרכבה של המועצה והרחבתה; הוראות לעניין מינוי חברי המועצה והמנהל הכללי של המועצה, תנאי הכשירות שלהם, תקופת כהונתם, הפסקת כהונה ומניעת ניגוד עניינים – וזאת כמקובל בחקיקה עדכנית לעניין תאגידים המוקמים בחוק; קביעת זכאות לגמול לחברי המועצה בעד השתתפות בישיבות וכן הסמכה לקביעת גמול מיוחד ליושב-ראש המועצה וסגנו, בשים לב לאופי העסקי של התאגיד.

(2)  הגדלת סך הוצאות השיווק והתפעול המרבי של המועצה, באופן שיאפשר לה להרחיב את שיתופי הפעולה שלה עם גופי ספורט. 

סעיף 1      מוצע להגדיר בסעיף 1א לחוק העיקרי כמה מונחים המשמשים בחוק המוצע: "המועצה הלאומית לספורט", "המנהל הכללי" של המועצה ו-"השר". שר התרבות והספורט (להלן – השר) יחד עם שר האוצר הם השרים הממונים על ביצוע החוק. המונח "המועצה הלאומית לספורט" נמחק בשעתו מהחוק העיקרי, וכאמור לעיל עתה מוצע להגדירו מחדש.

סעיף 2      מוצע לתקן את סעיף 4 לחוק העיקרי שעניינו מינוי המועצה והרכבה. על פי התיקון המוצע, במועצה יהיו אחד-עשר חברים. השר ימנה תשעה חברים, והם: המנהל הכללי של משרד התרבות והספורט (להלן – המשרד) או נציגו, שני עובדי המשרד ושישה נציגי ציבור, ושר האוצר ימנה שני חברים שהם עובדי משרד האוצר. מינוי חברי המועצה נציגי הציבור טעון התייעצות עם המועצה הלאומית לספורט.

הגדלת מספר חברי המועצה מוצעת בשים לב להיקף המשמעותי של המחזור הכספי של התאגיד ולהיותו של התאגיד בעל מאפיינים עסקיים. היקפי ומאפייני הפעילות של התאגיד מצדיקים קיומה של מועצה מגוונת הכוללת חברים, הן מקרב גורמי הממשלה והן מקרב הציבור, שהינם בעלי יכולות מגוונות בתחום העסקי, הפיננסי, החברה, הספורט ועוד. כמו כן, ראוי לציין כי גם בתאגידים ממשלתיים אחרים מספר חברי המועצה המקובל הוא גדול יותר מאשר במצב החוקי הקיים. ואף בשל כך, מספר חברי המועצה המוצע הינו ראוי. 

לשם שמירה על עצמאותה של המועצה, מוצע כי רוב חברי המועצה, ובהם יושב ראש המועצה וסגנו, יהיו נציגי ציבור.    

יובהר כי על מינוי חברי המועצה חלות הוראות סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), ובכלל זה תנאי הכשירות הקבועים בסעיפים 16א ו-24(ג) ו-(ד) לחוק האמור, וכן ההוראות לפי סעיפים 18א1 ו-18א2 לחוק האמור לעניין ייצוג הולם למגזרים שונים. מינוי חברי המועצה ייבדק בידי הוועדה לבדיקת מינויים, לפי החוק האמור.

בשים לב לכך שסגן יושב ראש המועצה יכהן כיושב ראש ועדת משנה שתקים המועצה לנושאי כספים, מוצע לקבוע כי הסגן יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית כאמור בסעיף 16א2(א) לחוק החברות הממשלתיות.

כמו כן, כמקובל בתאגידים ציבוריים, מוצע לקבוע כי לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקיד, או מי שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. תכליתו של הסעיף להבטיח כי בתפקיד זה, שהוא תפקיד ציבורי, בעל חשיבות ושלמחזיק בו עשויות להיות סמכויות שלטוניות כחלק מהגוף עליו הוא נמנה, יכהן אדם הראוי לכהונה זו, וזאת לרבות בהיבט הערכי-נורמטיבי, בין היתר כדי להבטיח את אמון הציבור במערכת השלטונית.

סעיף 3      מוצע לקבוע בסעיף 4א המוצע כי תקופת הכהונה של חברי המועצה תוגבל לשלוש שנים. המגבלה האמורה לא תחול על המנהל הכללי של המשרד, אם מונה לחבר המועצה, שכן כהונתו נקבעת מתוקף משרתו. על פי המוצע, ניתן יהיה להאריך את תקופת הכהונה של חברי המועצה עובדי המדינה לתקופות נוספות, ואת תקופת הכהונה של חברי המועצה נציגי הציבור לשתי תקופות כהונה נוספות, לכל היותר.

מגבלת תקופת הכהונה נועדה לאפשר ריענון שורות ולהבטיח החלפה בין חברי המועצה. הדבר חיוני הן בכדי לאפשר גיוון דעות ועמדות והן בשל העובדה שחברות במועצה ציבורית מהווה משאב ציבורי שאין מקום להקנותו לגורם בלעדי למשך תקופה ממושכת מדי.  

כדי להבטיח את רציפות התפקוד של המועצה, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב), כי חבר מועצה שתקופת כהונתו תמה, יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, לפי העניין, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. נוסף על האמור, כדי שהמועצה תוכל להמשיך לתפקד במקרה שבו נבצר מיושב ראש המועצה, זמנית, למלא את תפקידו, מוצע כי השר ימנה ליושב ראש המועצה ממלא מקום מבין חברי המועצה לתקופה מוגבלת שלא תעלה שישה חודשים. אם נוכח השר כי נבצר מיושב ראש המועצה או מחבר המועצה למלא את תפקידו באופן זמני, לתקופה העולה על שישה חודשים, מוצע להסמיך את השר או שר האוצר, לפי העניין, למנות לו ממלא מקום, בהתאם להוראות החלות על מינוי קבוע.

סעיף 4ב המוצע מסדיר את הנסיבות שבהן תסתיים כהונתו של חבר מועצה בטרם הגיע מועד סיומה. סיום כהונה כאמור יעשה אם חבר המועצה התפטר באמצעות הגשת כתב התפטרות לשר הממנה וכן במקרה שבו חדל חבר המועצה להיות עובד המדינה, ואם הוא נציג ציבור – אם התמנה לעובד המדינה.

נוסף על כך, כהונתו של חבר מועצה תובא אל סיומה בדרך של העברתו מהכהונה על ידי השר הממנה כאשר נבצר ממנו לשמש בתפקיד דרך קבע וכן כאשר חדלו להתקיים בחבר המועצה תנאי מהתנאים למינויו, ובכלל זה, בין השאר, אם הורשע או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה שמחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש עוד כחבר מועצה.

סעיף קטן (ג) המוצע מסמיך את השר הממנה, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, להעביר חבר מועצה מכהונתו כאשר הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה במהלך שנה אחת. הוספת הסעיף נובעת מהרצון לתת בידי הגורם הממנה סמכות להעביר מכהונתו חבר המועצה שאינו ממלא את תפקידו כנדרש, כאשר אינדיקציה אפשרית לכך היא העדר השתתפותו בישיבות המועצה שבה הוא חבר.

לפי סעיף קטן (ד) המוצע, החלטת השר הממנה בדבר הפסקת כהונה מחייבת מתן זכות טיעון לחבר המועצה שנשקלת הפסקת כהונתו.  

סעיף קטן (ה) המוצע, קובע כי מקום שבו הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף הפסקת הכהונה, יפעל השר הממנה בהקדם האפשרי למנות חבר אחר תחתיו, בהתאם לסעיף המינוי ותנאי הכשירות, וזאת כדי שלא להותיר את המועצה בלא איוש ובאופן שיפגע בתפקודה. 

סעיף 4ג המוצע, שכותרתו "תוקף פעולות", נועד להבטיח את תקינות עבודת המועצה, בהיבט החברים המכהנים בה, ולשמור על רצף תפקודה ותוקף החלטותיה של המועצה, במקרה שבו נתפנה מקומו של מי מחבריה.

סעיף 4ד המוצע נועד להחיל על חבר המועצה את העיקרון האוסר על עובדי ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים. האיסור על ניגוד עניינים מתייחס למצב שבו ישנו חשש סביר שעובד הציבור יימצא בניגוד עניינים – הן כאשר מדובר בעניין אישי שלו או של קרובו והן כאשר מדובר בתפקיד אחר של אותו אדם.

 הוראות הסעיף מעגנות ומפרטות הן את העיקרון האוסר על הימצאות במצב של ניגוד עניינים, והן את קשת הזיקות הרחבה שביחס אליה יש לבחון האם מתקיים ניגוד עניינים. ואולם בנסיבות נתונות, בבחינת השאלה האם מתקיים בפועל חשש סביר לניגוד עניינים, יש לתת את הדעת גם לריחוק הזיקה ולמכלול נסיבות העניין. יובהר כי ייתכנו נסיבות שבהן חשש לניגוד עניינים יתעורר גם ביחס לזיקות רחוקות שלא נכללו במפורש בסעיף המוצע ובהגדרות הקבועות בו, ואף שהסעיף אינו שולל במפורש את האיסור על ניגוד עניינים באותם מקרים, לא מן הנמנע שהאיסור יחול במקרים אלה מכוח כללי הצדק הטבעי.

סעיף קטן (א) קובע את ההגדרות הדרושות לסעיף המוצע. הוא יוצק תוכן להגדרת המונח "ניגוד עניינים", ומבהיר כי יש לבחון קיומו של ניגוד עניינים ביחס למילוי תפקידו של חבר המועצה במועצה, בהתחשב בענייניו האישיים או בתפקיד אחר, שלו או של קרובו, וכן קובע מי ייחשב "קרוב" לעניין זה. משמעות הדברים היא כי חבר המועצה עשוי להיות במצב של ניגוד עניינים גם כאשר אין לחבר המועצה עצמו עניין אישי, אך יש לו עניין במצב של אדם אחר, הנכלל בהגדרת "קרוב" (ובכלל זה, כאשר מדובר בחבר קרוב). הסעיף קובע הגדרה רחבה ומקיפה של גורמים אשר יש לבחון את ענייניהם ביחס לתפקידו של חבר המועצה, אך יש להדגיש כי לא בכל מקרה שיש לקרוב עניין אישי אכן מתעורר חשש סביר לניגוד עניינים, ויש לבחון את פוטנציאל ההשפעה של העניין האישי בהתחשב גם במידת הקרבה.  

סעיף קטן (ב) אוסר על מינוי של חבר המועצה אם הוא עלול להימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים, באופן שימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו. ככלל, ההנחה היא שזיקות שיש לחבר המועצה לתפקיד עשויות להצריך הטלת מגבלות על חבר המועצה במילוי תפקידו, ואלו יבואו לידי ביטוי בהסדר ניגוד עניינים שייערך עבורו. על פי סעיף קטן זה, רק אם חבר המועצה יימצא במצב של ניגוד עניינים שלא ניתן למנוע אותו במסגרת הסדר ניגוד עניינים, או שהסדר ניגוד העניינים ימנע ממנו למלא את עיקר התפקיד לא יהיה ניתן למנותו.

סעיף קטן (ג) מתייחס לאופן שבו יש לנהוג במקרה של חשש לניגוד עניינים במהלך הכהונה, וקובע כי חבר המועצה לא יטפל בנושאים שהטיפול בהם יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. בהתאם להגדרת "טיפול" בסעיף קטן (א), על חבר המועצה להימנע מכל סוג של מעורבות באותו נושא, לרבות נוכחות בדיון לעניין אותו נושא. לצד זאת, יובהר כי סעיף קטן זה אינו מייתר את הצורך בעריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים, אשר במסגרתו יש להתייחס לכל הזיקות הרלוונטיות ולקבוע כיצד על חבר המועצה לנהוג כדי להימנע מלהימצא במצב של ניגוד עניינים. הסדר ניגוד עניינים עשוי לכלול צעדים אישיים (כגון התפטרות ממילוי תפקיד מקביל או שינוי באופן הפעילות) או הימנעות מטיפול באותו עניין, כאמור בסעיף קטן זה. לצד זאת, במקרים המתאימים ניתן לנקוט בצעדים אחרים שאינם שוללים את הטיפול באותו עניין, כגון קבלת החלטות בשיתוף עם גורם אחר, גילוי נאות, מתן הנמקה מיוחדת וכיוצא בזה.

סעיף קטן (ד) מתייחס לחובת ההודעה המוקדמת המוטלת על חבר המועצה כאשר הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים. על פי הסעיף, בכל מצב שבו נודע לחבר המועצה על אפשרות להימצאות במצב של ניגוד עניינים, הוא נדרש לעדכן את יושב ראש המועצה, ואם הוא יושב הראש – את השר, ובהתאם לכך יהיה מקום לגבש בעניינו הסדר למניעת ניגוד עניינים כמפורט לעיל. 

בשל הזמן והמאמץ הנדרשים מחברי המועצה לשם ביצוע תפקידם כיאות, מעוגנת בסעיף 4ה המוצע האפשרות לשלם גמול, שאינו בגדר שכר, לחברי המועצה. הגמול שחברי המועצה יהיו זכאים לקבל בעבור השתתפות בישיבות המועצה יהיו בהתאם לחוזר שקבע הממונה על השכר במשרד האוצר לעניין חברי מועצה בתאגידים סטטוטוריים.  

לאור היקף העבודה המשמעותי שנדרש מיושב ראש המועצה וסגנו ובשים לב לאופי העסקי של פעילות התאגיד, מוצע בסעיף קטן (ד) להסמיך את השר, בהסכמת שר האוצר, לקבוע תקנות לעניין הגמול שישולם להם ושיעורו. 

סעיף 4ו המוצע מבקש להחיל על חברי המועצה שורה של דינים שמטרתם היא ככלל שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירת עצמאותו המקצועית, כמפורט להלן.

לעניין המגבלה על הזכות להתמודד לכנסת לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, יצוין כי על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה תחול המגבלה הקבועה בסעיף 56(ב) לחוק האמור, שלפיה חברותם במועצה תופסק מיום הגשת רשימת המועמדים עד יום הבחירות לכנסת ואם יבחרו לכנסת – כל זמן היותם חברי הכנסת. ככלל, המגבלה הקבועה בסעיף 56(א1) לחוק, אשר הוחלה על עובדי מדינה בכירים לא תוחל על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה.  

לגבי חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט-1959 – על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, יחולו החובות והאיסורים החלים מכוח החוק על כלל עובדי המדינה: איסור על השתתפות בבחירות (למעט חשאיות) ב"גוף בוחר" (סעיף 3א); איסור לעסוק בפעילות מפלגתית בתחומם של נכסי הציבור (סעיף 3ב); איסור לארגן הפגנה או תהלוכה בעלת אופי מדיני (סעיף 4); איסור להתרים כספים זולת לאוצר המדינה (סעיף 5).  

לגבי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 – חוק זה קובע שורה של מגבלות על מעבר של פורש משירות הציבור אל גופים אשר הפורש עסק בעניינם או היה מעורב במתן זכות להם במסגרת תפקידו הציבורי. זאת, בהתאם למטרתו של החוק, שהיא שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במערכת, ומניעת תופעות שליליות הכרוכות בניצול קשרים אישיים של עובד הציבור שרכש בתוקף תפקידו לפני פרישתו.  

לגבי חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979 – החוק קובע כי על עובד ציבור וכן על בן או בת זוגו ומי שסמוך על שולחנו חל איסור על קבלת מתנה הניתנת לו נוכח תפקידו כעובד הציבור. החוק נועד למנוע פגיעה בטוהר המידות ובכלל זאת למנוע תופעות פסולות של הענקת מתנה או גמול לעובד ציבור על מנת להטות את שיקול דעתו ולהשפיע על הליך קבלת ההחלטות.  

לגבי חוק העונשין, התשל"ז-1977, החוק קובע שורה של עבירות העוסקות, בין היתר, בעובדי ציבור. חלק מהעבירות הן ייחודיות לעובדי ציבור, ביניהן העבירה של מרמה והפרת אמונים, גילוי בהפרת חובה, שימוש לרעה בכוח המשרה, לחץ של עובד ציבור, גניבה בידי עובד ציבור; וחלקן נועדו לתת הגנה מוגברת לעובד ציבור, ביניהן העבירה של תקיפת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור והעלבת עובד ציבור.

סעיף 4      מוצע לתקן את סעיף 5 לחוק העיקרי, שעניינו סדרי עבודתה של המועצה. מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ב), כי במקרה של דעות שקולות בהצבעת המועצה – יכריע יושב ראש המועצה, כמקובל בדברי חקיקה אחרים, ולא "השרים" כפי שנקבע בנוסחו הנוכחי של החוק.

לשם הבטחת תפקודה התקין של המועצה, מוצע לקבוע כי אם ביקשו שלושה מחברי המועצה לדון בנושא מסוים, יעלה אותו נושא לסדר היום של המועצה בישיבתה הקרובה, ובלבד שהבקשה האמורה נמסרה לא יאוחר משבעה ימים לפני מועד הישיבה. כן מוצע לקבוע במפורש כי המועצה רשאית למנות ועדות משנה מקרב חבריה, דרך כלל או לעניין מסוים.       

סעיף 5      מוצע לתקן את סעיף 5א לחוק העיקרי, העוסק בוועדת הביקורת של המועצה. ראשית, מוצע להבהיר בסעיף קטן (ג)(1) כי המבקר הפנימי מתמנה בידי המועצה. ושנית, מוצע לקבוע כי הדוח של ועדת הביקורת יימסר למועצה ולשר הממונה, ולא ל"שרים" כפי שנקבע בחוק בנוסחו הנוכחי.

סעיף 6      מוצע לערוך שורה של תיקונים בסעיף 6 לחוק העיקרי, העוסק בעובדי המועצה, ובכללם המנהל הכללי של המועצה.

בסעיף קטן (א), מוצע לקבוע כי תקנות שבהן ייקבעו התיאומים לעניין דרכי קבלת עובדים למועצה ותנאי עבודתם ביחס לעובדי המדינה, ייקבעו בידי השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, ולא בידי השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, כפי שנקבע בחוק בנוסחו הנוכחי. 

לאור התפקיד הציבורי שממלאים עובדי המועצה, מוצע לקבוע בסעיף קטן (א1) מוצע כי לא ימונה לעובד המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקיד, או מי שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.  

כן מוצע לעדכן את רשימת הדינים שיחולו על עובדי המועצה, כמפורט בסעיף קטן (ב), וזאת לאור שינויים שחלו בחקיקה מאז חוקק הסעיף. מוצע לקבוע כי עובדי המועצה דינם כדין עובדי המדינה לעניין החיקוקים המנויים בסעיף 4ו המוצע (חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשע"ט-1969; חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969; חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1980; וחוק העונשין, התשל"ז-1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור) וכן לעניין פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור. 

לגבי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, יובהר כי משמעות החלתה על עובדי המועצה נוגעת בעיקרה ל"תעודת עובד ציבור", כפי שבאה לידי ביטוי בסימן ג' בפרק ב' לפקודה שבו נקבע בין השאר כי בית המשפט רשאי לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי, וכי התעודה תהיה חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה (סעיף 23 לפקודה), וכי דין תעודת עובד הציבור כדין עדות, כלומר, עובד הציבור לא נדרש להתייצב לעדות בבית המשפט, אלא אם כן יידרש להיחקר בחקירה נגדית (סעיף 25 לפקודה). תכליתן של ההוראות העוסקות בתעודת עובד ציבור היא לחסוך מעובדי הציבור את הצורך להגיע לבתי משפט באופן תכוף ולטלטל את המסמכים לבית המשפט, וכך למנוע שיבוש של עבודת המינהל.  

למען הסר ספק, מובהר כי סעיפים קטנים (א1) ו-(ב) חלים גם על המנהל הכללי של המועצה, כמי שעומד בראש מערך העובדים.

בסעיפים קטנים (ג) עד (ד4) מוצע לקבוע הוראות לעניין מינוי המנהל הכללי של המועצה, תנאי הכשירות הדרושים לשם מינויו, תקופת כהונתו והעברתו מכהונה.

מוצע כי המנהל הכללי ימונה בידי המועצה, באישור השר, לאחר שקיימה הליך לאיתור מועמדים. יובהר כי על מינוי המנהל הכללי חלות הוראות סעיף 37(ג) ו-(ד) לחוק החברות הממשלתיות. בין השאר, כשיר לכהן כמנהל כללי, תושב ישראל שמלאו לו 25 שנה לפחות ומתקיימים לגביו שני אלה:

(1)  הוא בעל תואר אקדמי או השכלה גבוהה אחרת כאמור בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות;

(2)  הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או שהוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים או יותר מאלה: תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי; כהונה ציבורית בכירה או תפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים;  תפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של המועצה.

על אף האמור, במקרים חריגים, ניתן למנות מי שאין לו השכלה כנדרש, אם הוא בעל ניסיון מצטבר של שתים עשרה שנים לפחות בתפקיד או בכהונה כאמור לעיל, שמתוכן שש שנים לפחות – בגופים בעלי היקף פעילות שאינו נופל מזה של המועצה, ובאישור מיוחד של הוועדה לבדיקת מינויים כאמור בסעיף 37(ג) לחוק החברות הממשלתיות.

כיום נקבע בחוק העיקרי כי תקופת כהונתו של המנהל הכללי תהיה חמש שנים וכי ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד. מוצע להותיר את תקופת הכהונה על כנה, אך לאפשר הארכה של המינוי לשתי תקופות כהונה נוספות, לכל היותר, וזאת בשל היתרונות הגלומים בכהונה משמעותית וארוכת טווח, במקרים מתאימים.

מוצע לקבוע כי המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם התפטר מתפקידו וכי המועצה, באישור השר, תעביר את המנהל הכללי מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה, אם נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו. נוסף על כך, תהיה המועצה רשאית, באישור השר, להעביר את המנהל הכללי מתפקידו, אם סברה כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי. החלטות המועצה כאמור יתקבלו רק לאחר שניתנה למנהל הכללי הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין הפסקת הכהונה.

לשם הבטחת רציפות העבודה, מוצעות בסעיפים קטנים (ד5) ו-(ד6) הוראות לעניין מינוי מנהל כללי חלף המנהל שכהונתו הופסקה וכן לעניין מינוי ממלא מקום לתקופה זמנית.

סעיף 7      מוצע לערוך תיקוני נוסח קלים בסעיף 7, שעניינו תקציב המועצה. בהקשר זה יובהר כי על אישור תקציב המועצה חל בנוסף סעיף 22 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. 

סעיף 8      סעיף 8 לחוק העיקרי מסדיר את ההימורים שמארגנת המועצה וכיום נקבע בו כי תכנית ההימורים תעוגן בתקנות שתתקין המועצה, באישור של השר, שר האוצר וועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. מוצע לתקן את הסעיף כך שהסמכות לאשר את תכנית ההימורים תהיה בידי השרים האמורים וועדת הכספים של הכנסת. 

לשם הגברת השקיפות לציבור, מוצע לקבוע כי נוסף על הפרסום ברשומות, תפורסם תכנית ההימורים באתר האינטרנט של המועצה. כן מוצע לקבוע חזקה שלפיה יראו אדם המשתתף בהימורים שמארגנת המועצה כמי שהסכים לכל תנאי תכנית ההימורים שנקבעו בתקנות, לעניין אותו סוג של תכנית.

סעיף 9      סעיף 8א לחוק העיקרי קובע כי המועצה רשאית לבצע את העבודות הכרוכות בתכנית הימורים באמצעות אחר (להלן – זכיין), על פי הסכם בכתב איתו, וזאת לתקופה שלא תעלה על שנתיים בכל פעם. הזכיינים אשר מקבלים כאמור הרשאה בכתב מטעם המועצה לבצע פעולות הכרוכות בהימורים עשויים להימצא במגע יום-יומי עם סכומי כסף גדולים. לפיכך, קיים חשש כי הפעלת תחנת הימורים על ידי זכיין בעל עבר פלילי, תשמש לפעילות אסורה או תהווה אבן שואבת לגורמים עברייניים ומוקד לפעילות עבריינית מסוגים שונים (כגון: שוק אפור, הימורים לא חוקיים, העלמות מס והלבנת הון).

עד כה נהגה המועצה לבחון את העדר העבר הפלילי של הזכיינים, בטרם כריתת הסכם עימם, על דרך של תצהיר שנדרשו להגיש. עם חקיקת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019 (להלן – חוק המידע הפלילי), אשר אוסר בסעיף 3(ב) על קבלת מידע פלילי שלא על פי החוק, לרבות בדרך של תצהיר, התעורר הצורך לעגן את סמכות המועצה לבחון העדר עבר פלילי כאמור.

לפי התיקון המוצע, התקשרות המועצה עם אדם אחר לביצוע עבודות הכרוכות בהימורים, ובכלל זה עם בעל תחנה, תהיה מותנית בבדיקת עברו הפלילי של אותו אדם, ואם אותו אדם הוא תאגיד – גם בדיקת עברו הפלילי של נושא משרה בתאגיד כהגדרתו בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. הבדיקה כאמור, ובכלל זה שיקול הדעת בהכרעה אם יש בעברו הפלילי של אדם כדי למנוע התקשרות עימו, תתבצע בידי אחראי איסור הלבנת הון, המתמנה על ידי המועצה לפי סעיף 10ג(1) לחוק.

לעניין זה מוצע לאפשר לאחראי על איסור הלבנת הון שיקול דעת לא רק ביחס להרשעות פליליות אלא גם ביחס לכתבי אישום שהוגשו נגד זכיין, ואם הזכיין הוא תאגיד – גם נגד נושא משרה בו, וזאת מכיוון שהגשת כתב אישום מעידה על קיומן של ראיות לכאורה לביצוע עבירות ברמה אשר די בה כדי לבסס החלטה של רשות מינהלית. עם זאת, יובהר כי קיומו של כתב אישום כנגד אדם אינו מהווה כלל פסילה אוטומטי, ורישום זה ייבחן בהתאם להוראות סעיף 36 לחוק המידע הפלילי.

סעיפים 10 ו-11           מוצע לערוך תיקון נוסח קל בסעיפים 8א1(ב) ו-8ג לחוק, כך שבמקום המונח "השרים", שנמחק, יצוין "השר ושר האוצר". 

סעיף 12    סעיף 8ד לחוק העיקרי מגביל את הוצאות השיווק והפרסום של המועצה, בשיעורים ובסכומים המפורטים בו. 

לפי סעיף קטן (ג), סך הוצאות המועצה בשל הסכמים עם גופי ספורט (הסכמים הכוללים הוצאות שיווק ותפעול בלבד), לא יעלה על 46 מיליון שקלים חדשים בשנה. מוצע לאפשר הגדלה של סך ההוצאות המרבי ל-70 מיליון שקלים חדשים בשנה. הגדלת סך ההוצאות כאמור נדרשת על מנת לאפשר למועצה להרחיב את שיתופי הפעולה המסחריים עם גופי ספורט, בין השאר, בהיבטים אלה: מיתוג וקיום אירועים שיווקיים, יחסי ציבור, תיאום מועדי משחקים, ריכוז נתונים וסטטיסטיקות.

סעיף 13    אשר לדוח המועצה בדבר הכנסות והוצאות, כאמור בסעיף 9(ג) לחוק העיקרי, מוצע לאפשר פרסומו באתר האינטרנט של המועצה בלבד, ולא לחייב את פרסומו ברשומות, כפי שנקבע כיום. זאת, בשים לב לכך שדוח המועצה אינו מהווה תקנה בת פועל תחיקתי שנדרש לפרסמה ברשומות, וכיוון שהפרסום באינטרנט הוא אמצעי מספק לשם השגת שקיפות ויידוע הציבור.

סעיף 14    בסעיף 10ב לחוק העיקרי, שעניינו אמצעי זיהוי ומניעת הלבנת הון, מוצע להוסיף כי סמכויות שר האוצר יופעלו בהסכמת שר התרבות והספורט, בשל העובדה כי שני השרים ממונים על ביצועו של החוק.

סעיף 15    בסעיף 17 לחוק העיקרי, שעניינו ביצוע ותקנות, מוצע לערוך תיקון נוסח קל, כך שבמקום המונח "השרים", שנמחק, יצוין "השר ושר האוצר". 

סעיף 16    מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק ביום פרסומו, וכי עד למינויה של מועצה חדשה, תמשיך לכהן המועצה שמונתה ערב תיקון החוק.