תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג–2023
1. תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007
חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג–2023.
כחלק ממדיניות הממשלה לפעול למען הפחתת יוקר המחיה בישראל והגדלת ההכנסה הפנויה של הציבור באמצעות פעולות להגברת התחרות, הורדת מחירים והעלאת הפריון, ולמען הגדלת ההכנסה הפנויה של הורים עובדים ועל מנת לסייע לאוכלוסיות עובדות בעלות הכנסה נמוכה, מוצע במסגרת תזכיר זה לבצע את הצעדים הבאים:
1. לתקן את פקודת מס הכנסה כך שיקבע כי בחישוב המס של יחיד תושב ישראל תובא בחשבון, כנגד המס החל על הכנסתו מיגיעה אישית, נקודת זיכוי נוספת בשל כל ילד אשר בשנת המס טרם מלאו לו שמונה עשרה שנים והוא אינו פעוט.
2. לתקן את החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח - 2007 (להלן – חוק מענק עבודה), כך שגובה המענק עבור אבות יוגדל ויהיה זהה לגובה המענק שניתן לאמהות.
העלות התקציבית של התיקון בחוק מענק עבודה נאמדת בסך כ-260 מיליון שקלים חדשים בשנה.
תיקון פקודת מס הכנסה כמוצע צפוי לגרום לאובדן הכנסות בסך 3.9 מיליארד ₪ בשנה.
העלויות האמורות הובאו בחשבון במסגרת הוצאות הממשלה ובתחזית ההכנסות שעמדו בבסיס אישור תקציב המדינה לשנת 2024 בממשלה והתכנית התלת-שנתית לשנים 2025 עד 2027. התיקונים יקודמו במקביל להליך חקיקתו של הצעת תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024 וכניסתו לתוקף של התיקון המוצע מותנית בחקיקת תקציב המדינה לשנת 2024.
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
|
|
|
|
|||
|
תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007 |
1. |
בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007[1] - |
|||
|
|
|
|
(1) בסעיף 6א - |
||
|
|
|
|
|
(1) בכותרת השוליים, במקום "לאם עובדת" יקראו "להורה עובד"; |
|
|
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (א), במקום "עובדת שהיא אם לילד אחד או יותר, הזכאית למענק לפי הסעיפים האמורים, תהיה זכאית" יבוא "עובד שלו ילד אחד או יותר בשנת המס, הזכאי למענק לפי הסעיפים האמורים, יהיה זכאי"; |
|
|
|
|
|
|
בסעיף קטן (ב), מקום "עובדת שהיא" יקראו "עובד שהוא"; |
|
|
|
|
|
(2) בסעיף 17(ב)(1), במקום "גם לגבי עצמאית שהיא אם לילד אחד או יותר" יבוא "גם לגבי עצמאי שהוא הורה לילד אחד או יותר". |
||
|
2. |
בפקודת מס הכנסה[2] - |
||||
|
|
|
|
(1) בסעיף 40, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
||
|
|
|
|
|
"(ג) |
(1) בחישוב המס של יחיד תושב ישראל הזכאי לנקודות זיכוי בשל ילדיו לפי סעיף קטן (ב)(1), תובא בחשבון, נוסף על נקודות הזיכוי האמורות באותו סעיף קטן, נקודת זיכוי אחת נוספת בשל כל ילד אשר בשנת המס טרם מלאו לו שמונה עשרה שנים והוא אינו פעוט. |
|
|
|
|
|
|
(2) בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא הורה במשפחה חד־הורית לילד אשר אילו היה פעוט היה זכאי בשלו לנקודות זיכוי לפי סעיף קטן (ב)(1א), תובא בחשבון כנגד המס החל על הכנסתו מיגיעה אישית, נקודת זיכוי אחת בשל כל ילד אשר בשנת המס טרם מלאו לו שמונה עשרה שנים והוא אינו פעוט."; |
|
|
|
|
(2) בסעיף 66(ג) – |
||
|
|
|
|
|
(א) בפסקה (4), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
"(ד) נקודת זיכוי אחת נוספת על נקודות הזיכוי לפי פסקת משנה (ב), בעד כל אחד מילדיה, אשר בשנת המס טרם מלאו לו שמונה עשרה שנים והוא אינו פעוט כהגדרתו בסעיף 40(ב)(3);"; |
|
|
|
|
|
(ב) אחרי פסקה (5) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
"(5א) הגבר יהיה זכאי, כנגד המס החל על הכנסתו מיגיעה אישית, לנקודת זיכוי בעד כל אחד מילדיו אשר בשנת המס טרם מלאו לו שמונה עשרה שנים והוא אינו פעוט כהגדרתו בסעיף 40(ב)(3);"; |
|
|
|
|
|
(ג) בפסקה (6), במקום הסיפה החל במילים "שהם פעוטות" יבוא "כאמור בפסקאות (5) או (5א), לפי העניין.". |
|
|
תחולה, תחילה ותוקף |
3. |
(א) תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024), ובלבד שעד אותו מועד נתקבל חוק תקציב המדינה לשנת 2024. |
|||
|
|
|
(ב) סעיף 1 לחוק זה יחול על מענקים המשתלמים בעד הכנסה מעבודה או הכנסה מעסק או משלח יד שהופקה בשנת המס 2023 ואילך. |
|||
סעיף 1
כיום גובה המענק מכוח החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח - 2007 (להלן – חוק מענק עבודה), לאם עובדת או אם שהיא עצמאית, גדול ב-50% מגובה המענק הניתן לאב עובד או עצמאי, אם אותו אב אינו הורה יחיד. מוצע להגדיל את סכום המענק שניתן לאב עובד, כך שיהיה שווה לסכום המענק שניתן לאם עובדת. בהתאם, מוצע להגדיל את סכום המענק הניתן לאב שהוא עצמאי, כך שיהיה שווה לסכום המענק שניתן לאם שהיא עצמאית.
סעיף 2
מוצע לקבוע כי יוגדלו נקודות הזיכוי הניתנות להורים בעד ילדיהם שאינם פעוטות, היינו: מלאו להם שש שנים לפחות, אך טרם מלאו להם שמונה-עשרה שנים בשנת המס, בהתאם למפורט להלן:
בסעיף 66(ג)(4) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) נקבע כי אישה זכאית, בנוסף ל-1/2 נקודת הזיכוי לפי סעיף 36א, לנקודות זיכוי, כנגד המס החל על הכנסתה מיגיעה אישית, בעד כל אחד מילדיה כמפורט להלן:
1. 1.5 נקודות זיכוי בשנת לידת הילד וחצי נקודת זיכוי בשנת בגרותו;
2. 2.5 נקודות זיכוי החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לתום שנת המס שבה מלאו לו 5 שנים;
3. נקודת זיכוי אחת מהשנה בה מלאו לילד שש ועד לשנת המס שקדמה לשנת בגרותו.
בסעיף 66(ג)(5) נקבע כי לגבר יינתנו נקודות זיכוי, כנגד הכנסתו מיגיעה אישית, בעד כל אחד מילדיו שהם פעוטות (פעוט מוגדר בסעיף 40(ב)(3) כילד שטרם מלאו לו חמש שנים בשנת המס), במתווה דומה לנקודות הזיכוי הניתנות לאישה בשל ילדים באותו טווח גיל קרי, 1.5 נקודות זיכוי בשנת הלידה ו-2.5 נקודות זיכוי החל בשנת המס שלאחר שנת הלידה ועד לתום שנת המס בה מלאו לילד 5 שנים.
מוצע לקבוע כי אישה וגבר יהיו זכאים לנקודת זיכוי אחת נוספת בשל כל ילד אשר לא מלאו לו שמונה עשרה שנים והוא אינו פעוט. התיקון המוצע יביא למצב שבו אישה תהיה זכאית לשתי נקודות זיכוי בסך הכל, בשל ילד בטווח הגיל האמור וגבר יהיה זכאי לנקודת זיכוי אחת. במקביל, מוצע להגדיל באופן זהה את נקודות הזיכוי הניתנות לפי סעיף 40(ב) לפקודה, להורה במשפחה חד-הורית אשר היו לו ילדים שבשנת המס לא מלאו להם שמונה עשרה שנים והם אינם פעוטות. הורה שכלכלת הילדים היתה עליו, הזכאי כיום לפי פסקה (1), לנקודת זיכוי אחת בשל ילד בטווח הגילאים האמור, יהיה זכאי בעקבות התיקון המוצע לשתי נקודות זיכוי בסך הכל ואילו הורה אשר כלכלת הילדים לא היתה עליו יהיה זכאי על פי התיקון המוצע לנקודת זיכוי אחת.
במשפחה חד הורית שבה ילד להורה אחד, אם הילד אינו פעוט וטרם מלאו לו 18 שנים בשנת המס, ההורה היחיד יהיה זכאי לשתי נקודות זיכוי נוספות לאחר הצעת חוק זו. אחת, מכוח סעיף 40ג(1) שמגדיל את נקודות הזיכוי להורה שהילד נמצא בחזקתו ושההורה היחיד זכאי לו באופן אישי, ואחת נוספת מכוח סעיף 40ג(2) שההורה היחיד זכאי לו מכיוון שניתנה לו הזכאות גם לנקודות הזיכוי של ההורה האחר (אשר אינו נמצא, ואינו מקבל את נקודות הזיכוי עבור הילד).
להמחשת התיקונים המוצעים בהצעת חוק זו, ראו הטבלה הבאה:
נקודות זיכוי לאשה (לפי סעיף 66(ג)(4) לפקודה) ולהורה במשפחה חד הורית שכלכלת הילדים עליו (לפי סעיף 40(ב)(1) לפקודה), בעד כל אחד מילדיהם אשר בשנת המס טרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, והוא אינו פעוט:
|
נקודות זיכוי טרם קבלת התיקון המוצע |
נקודות זיכוי על פי התיקון המוצע לשנת 2023 |
|
|
|
נקודות זיכוי לגבר (סעיף 66(ג)(5) לפקודה) ולהורה במשפחה חד הורית שכלכלת הילדים אינה עליו (סעיף (40(ב)(1א) לפקודה), בעד כל אחד מילדיהם שבשנת המס טרם מלאו לו שמונה עשרה שנים והוא אינו פעוט:
|
נקודות זיכוי טרם קבלת התיקון המוצע |
נקודות זיכוי על פי התיקון המוצע לשנת 2023 |
|
--- |
|
סעיף 3
העלות התקציבית של התיקון בחוק מענק עבודה נאמדת בסך כ-260 מיליון שקלים חדשים בשנה.
תיקון פקודת מס הכנסה כמוצע צפוי לגרום לאובדן הכנסות בסך 3.9 מיליארד ₪ בשנה.
העלויות האמורות הובאו בחשבון במסגרת הוצאות הממשלה ובתחזית ההכנסות שעמדו בבסיס אישור תקציב המדינה לשנת 2024 בממשלה והתכנית התלת-שנתית לשנים 2025 עד 2027. התיקונים יקודמו במקביל להליך חקיקתו של הצעת תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024 וכניסתו לתוקף של התיקון המוצע מותנית בחקיקת תקציב המדינה לשנת 2024.
מוצע שתחילתו של החוק תהיה ביום 1 בינואר 2024 (להלן – יום התחילה), והוא יחול על נקודות זיכוי הניתנות מיום זה ואילך. מובהר כי התיקון לחוק מענק עבודה יחול על מענקים המחולקים מיום התחילה ואילך (לגבי הכנסה מעבודה או הכנסה מעסק ומשלח יד שהופקו משנת 2023 ואילך).
על אף האמור, ובשים לב לאמור לעניין העלויות הכרוכות בחקיקתו, מוצע כי תוקפו של החוק ותחילתו תותנה בכך שנתקבל חוק התקציב לשנת 2024.