תוכן עניינים
חוק הכניסה לישראל (תיקון מספר 36-הוראת שעה- נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג-2023
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 36- הוראת שעה- נגיף הקורונה החדש) (התשפ"ג-2023
1. הוראת שעה
בהתאם לחוק הכניסה לישראל, עובדים זרים מגיעים לישראל לעבודה זמנית, ולכן, ככלל, עליהם לצאת מהמדינה לאחר שסיימו 63 חודשים מיום כניסתם הראשונה לישראל, על מנת שלא ישתקעו במדינה.
לעניין עובדי סיעוד זרים, בהתחשב בקשר הטיפולי המיוחד שנרקם בין המטופל הסיעודי לבין העובד הזר המועסק אצלו, החוק מאפשר להאריך את תקופת ההעסקה של העובד הזר אצל מטופל סיעוד אצלו הועסק העובד במשך שנה לפחות קודם סיום 63 החודשים האמורים, לתקופות נוספות, כל עוד אותו מטופל סיעודי זקוק לשירותי העובד הזר.
בנוסף, החוק הסמיך את שר הפנים, בהמלצת ועדה מייעצת, להאריך רישיון עובד סיעוד זר לטיפול במטופל סיעודי חדש גם לאחר שסיים 63 חודשים בישראל, במקרים הומניטריים מיוחדים. לצד זאת, ועל מנת לתמוך במדיניות ההגירה ולמנוע השתקעות שלא כדין של עובדים זרים בישראל, ועל מנת לעודד עבודה רציפה של עובדים זרים אצל מטופלים סיעודיים, נקבעו בחוק שורה של תנאי סף לגבי אותו עובד זר שהארכת רישיונו מבוקשת, שאם לא התקיימו, לא יהא ניתן להאריך את רישיונו כאמור.
בעקבות הגבלות שהוטלו על כניסת עובדי סיעוד זרים חדשים לישראל לאחר פרוץ מגפת הקורונה, עלה הצורך ליתן פתרונות טיפוליים זמניים לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים בישראל בעלי היתרים לפי סעיף 1יג' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, להעסקת עובדי סיעוד זרים. לאור האמור, החל ממרץ 2020, ניתנו תקופות היערכות מוארכות ליציאה מישראל של עובדי סיעוד זרים, במקרים בהם נדחו בקשות מטופלים סיעודיים להתחיל להעסיק עובדים אלו לאחר שסיימו תקופת שהות מירבית רגילה בישראל, בהתאם להוראות סעיף 3א (ב1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
לאור הימשכות מגבלות שונות בעקבות מגפת הקורונה, ובעקבותיהן תקופות ההיערכות שניתנו ליציאה מישראל של עובדי סיעוד זרים שבקשות הומניטריות להתחיל בהעסקתם נדחו, כך שבפועל התחזק הקשר הטיפולי בין מטופל סיעודי לעובד הסיעוד הזר בעקבות תקופות ההיערכות שניתנו כאמור.
בעקבות כך, ועל מנת למנוע ניתוק קשר טיפולי ארוך טווח שנוצר בהסתמך על הודעות הרשות בעניין תקופות היערכות מוארכות ליציאה מישראל של עובדי הסיעוד הזרים הנ"ל, חוקק חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה- נגיף קורונה הקורונה החדש), התשפ"א -2021, אשר נכנס לתוקף ביום 21.7.2021 וכן חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה- נגיף הקורונה החדש) התשפ"ב-2022, אשר נכנס לתוקף ביום 19.9.22 (להלן: "הוראות השעה הקודמות"). הוראות השעה הקודמות הרחיבו זמנית את שיקול דעתה של שרת הפנים דאז בכל הקשור להארכת רישיון עובד סיעוד זר מטעמים הומניטריים מיוחדים. מטרת הוראות השעה הקודמות הייתה לאזן בין השיקולים החשובים שבבסיס הוראות סעיף 3א (ב1) לחוק בעניין תנאי סף לבחינת בקשות חריגות להמשך העסקת עובדי סיעוד זרים מעבר לתקופות הרגילות, שנועדו למנוע השתקעות עובדים זרים בישראל והכוונת העובדים הזרים על מנת שיתמידו בטיפול במטופל הסיעודי אותו הם סועדים, לבין הצורך ליתן מענה לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים אשר הסתמכה על תקופות ההיערכות שניתנו בתקופה החריגה של פנדמיית הקורונה.
בעקבות חקיקת הוראות השעה הקודמות, אישרה שרת הפנים להאריך, בהמלצת הועדה המייעצת לפי סעיף 3א(ב1)(2) לחוק, את רישיונות העבודה של כ-1,519 עובדי סיעוד זרים אשר עמדו בתנאים שנקבעו בהוראות השעה הקודמות, וזאת בחריגה מחלק מתנאי הסף הרגילים הקבועים בסעיף 3א (ב1) לחוק.
יחד עם זאת, גם לאחר חקיקת הוראות השעה הקודמות, בעקבות הימשכות המגבלות והתחלואה מחמת פנדמיית הקורונה, בגלים השונים, שוב ניתנו והוארכו תקופות ההיערכות ליציאה מישראל של העובדים הזרים לסיעוד אשר בקשות להאריך את רישיונם נדחו לפי סעיף 3א (ב1) לחוק, וזאת לגבי בקשות שנדחו על ידי הועדה עד לסוף חודש דצמבר 2022. כעת, משמצב התחלואה יציב מזה זמן רב ובוטלו כל המגבלות בקשר לכניסה לישראל , הכוונה היא לסיים באופן סופי ומוחלט את תקופות ההיערכות ליציאת עובדי הסיעוד הזרים.
עם זאת, בהתחשב בקשר הטיפולי שנרקם בין המטופלים הסיעודיים והעובדים הזרים במשך תקופות ההיערכות, נמצא שיש מקום לקבוע הוראת שעה נוספת, בדומה להוראות השעה הקודמות, אשר תסמיך את שר הפנים להאריך רישיונות עובדים זרים לסיעוד, בחריגה מאותם תנאי סף רגילים שהוחרגו בהוראת השעה הקודמות, במשך תקופה של 120 ימים מיום הכניסה לתוקף של החוק.
בנוסף, בהתחשב בכוונה לסיים באופן מוחלט את תקופות ההיערכות ליציאה מישראל של עובדי סיעוד שבקשות הומניטריות בגינן נדחו, ולאור ההבנה כי בתקופת מגיפת הקורונה ובתקופות הסמוכות עד להתייצבות התחלואה חלו נסיבות ומגבלות אשר הקשו על העובדים הזרים בענף הסיעוד אשר סיימו תקופות עבודה מירביות מותרות במדינה, לצאת מישראל, מוצע לקבוע כחריג ייחודי, כי שר הפנים יוכל לשקול בקשות להארכת רישיונות עובדי סיעוד זרים לפי סעיף 3א(ב1)(1) לחוק העומדים ביתר התנאים לפי הוראת השעה המוצעת, גם אם בעת הגשת הבקשה, העובד הזר שהה בישראל מעל 13 שנים, ובלבד שבתחילת הגבלות פנדמיית הקורונה, ביום 1.3.2020, לא עברו 13 שנים מאז כניסתו הראשונה של העובד הזר לישראל.
הוראת השעה לפי תזכיר החוק תסמיך את שר הפנים לשקול בקשות להאריך רישיונות ישיבה של עובדי סיעוד זרים מעבר לתקופות הרגילות המותרות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, לצורך הטיפול באנשים עם מוגבלות, ובכלל זה קשישים סיעודיים, גם במקרים בהם לא התקיימו כל תנאי הסף הקבועים בחקיקה הקיימת, וזאת בתקופת הוראת השעה ובכפוף להמלצת ועדה מייעצת ולתנאים שיקבעו בה.
אין השפעה
תזכיר חוק מטעם משרד הפנים
תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 36- הוראת שעה- נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג-2023
|
|
|
|
||||
|
1. |
בתקופה שעד תום ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה יקראו את סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952[1] כך שלאחר פסקה (1א) יבוא: |
|||||
|
|
|
"(1ב) |
(א) בפסקה זו- |
|||
|
|
|
|
|
"הגורם המוסמך"- הגורם המוסמך כהגדרתו בסעיף קטן (ב)(2). |
||
|
|
|
|
|
"הליך משפטי"- ערר כמשמעותו בסעיף 13כד, ערעור מינהלי לפי סעיף 13לא, או בקשת רשות ערעור לפי סעיף 12(א) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000[2]. |
||
|
|
|
|
|
"התקופה הקובעת"- התקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד יום ז' טבת התשפ"ג (31 דצמבר 2022). |
||
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי להאריך את רישיון הישיבה של עובד זר לשם המשך טיפול במטופל סיעודי, אם התקיימו התנאים שלהלן, והכול אף אם לא התקיימו התנאים המנויים בפסקה (1)(א) עד (ד), ובלבד שביום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020), לא עברו 13 שנים מיום כניסתו לישראל לראשונה של העובד הזר לעבודה בענף הסיעוד: |
|||
|
|
|
|
|
(1) במהלך התקופה הקובעת התקיים אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
|
|
(א) נקלטה במערכת הממוחשבת של רשות האוכלוסין וההגירה בקשה להאריך את הרישיון או ניתנה החלטה לדחות את הבקשה; (ב) ניתנה החלטה לאשר את העסקתו של העובד אשר חלפו יותר מ-51 חודשים אך לא יותר מ-63 חודשים מיום כניסתו לישראל לראשונה באשרת עובד זמני בענף הסיעוד, אף אם במועד הגשת חוות הדעת לפי פסקת משנה (2) טרם חלפו 63 חודשים מיום כניסתו לראשונה כאמור; |
|
|
|
|
|
|
(2) המטופל הסיעודי הגיש בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 36 - הוראת שעה- נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג-2023, חוות דעת בכתב מהגורם המוסמך, שניתנה לאחר שהגורם המוסמך נפגש עם המטופל במקום מגוריו במהלך שלושת החודשים האמורים, וקובעת כי התקיימו כל אלה : |
||
|
|
|
|
|
|
(א) העובד הזר הועסק בפועל במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל אשר הגיש לגביו את הבקשה שהתקיימו לגביה הנסיבות המפורטות בפסקת משנה (ב)(1) או בפסקת משנה (ג), במהלך התקופה הקובעת או בחלקה, ברציפות, עד למועד מתן חוות הדעת; |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל עלולה לגרום לפגיעה קשה במטופל. |
|
|
|
|
|
(ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב)(1), רשאי השר להאריך רישיון בהתאם להוראות פסקה משנה (ב) אף אם ההחלטה לדחות את הבקשה להאריכו ניתנה לפני התקופה הקובעת ובלבד שלא יאוחר מתום התקופה הקובעת הוגש נגד החלטת הדחייה, הליך משפטי שהתקיים לגביו אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
|
(1) נקבע בהליך המשפטי כי על העובד הזר לצאת מישראל בתקופה הקובעת או לאחריה; |
||
|
|
|
|
|
(2) נקבע בהליך המשפטי, בתקופה הקובעת או לאחריה, כי הבקשה להאריך את הרישיון תוחזר למשרד הפנים לעיון מחדש. |
||
|
|
|
|
|
(3) ההליך המשפטי תלוי ועומד; |
||
|
|
|
|
|
|||
|
|
|
|
|
|
||
כללי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – החוק) מסדיר, בין השאר, את כניסתם של זרים לישראל ואת שהייתם בה, ובכלל זה את כניסתם ושהייתם של זרים לצורך העסקתם לתקופות זמניות, אשר בסיומן עליהם לעזוב את המדינה.
כמו כן קובע החוק הוראות שונות המסדירות את ההעסקה הזמנית של זר המועסק בישראל לצורך מתן טיפול סיעודי (להלן- עובד סיעוד זר), אשר בעניינו דנה הצעת חוק זו. סעיף 3א(ב1) לחוק מסמיך את שר הפנים (להלן – השר), להאריך רישיון של עובד סיעוד זר לצורך התחלת טיפולו במטופל סיעודי חדש, גם לאחר שהעובד הזר סיים את תקופות השהייה המרביות המותרות לו לפי החוק, וזאת מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל הסיעודי (להלן – הארכה). בקשות הארכה אלה עשויות להידחות, בין השאר, בשל אי-עמידה בתנאי הסף שבסעיף, או בשל טעמים מהותיים שנמצאו לאחר שקוים דיון בבקשה בוועדה המייעצת שהוקמה לפי סעיף 3א(ב1)(2) לחוק.
בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והמגפה שנוצרה בעקבותיה, הוטלו בעולם כולו, ובישראל בפרט, הגבלות שונות על האוכלוסייה במטרה למנוע את התפשטות המגפה, לרבות הגבלות על כניסה למדינות ויציאה מהן. בעקבות כך, הצטמצם בתקופת ההגבלות גם מספרם של עובדי סיעוד זרים חדשים שנכנסו לישראל.
צמצום מספרם של עובדי הסיעוד הזרים החדשים בעקבות מגפת הקורונה כאמור, יצר צורך חריג ובלתי-צפוי ליתן פתרונות טיפול זמניים לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים בישראל המחזיקים בהיתר להעסקת עובד זר לסיעוד, לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.
לאור האמור, החל בחודש מרס 2020, שהוא המועד שבו החלה הטלת עיקר ההגבלות, הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה (להלן – הרשות), כי החליטה על מתן תקופת היערכות ליציאתם מישראל של עובדי סיעוד זרים שבקשות ההארכה לגביהם נדחו כאמור, שבה לא תיאכף הדרישה ליציאתם מישראל (להלן- תקופת היערכות). הודעות על תקופת היערכות ליציאה מישראל כאמור, ניתנו גם לגבי עובדים סיעוד זרים שהחלטה סופית של ערכאה שיפוטית קבעה כי עליהם לצאת מישראל במרס 2020 או לאחריו.
מעת לעת פרסמה הרשות הודעות המאריכות את תקופת ההערכות. בשנת 2021, לאור ירידת התחלואה בישראל והגדלת כמות הטיסות הנכנסות למדינה, נמצא כי מספר העובדים הזרים לסיעוד הנכנסים לישראל חזר להיות כפי שהיה קודם תחילת מגפת הקורונה. כמו כן נמצאה כמות רבה של עובדי סיעוד זרים ששהו כבר בישראל, אשר טרם סיימו את תקופות ההעסקה המרביות המותרות להם לפי חוק, ושהיו פנויים להשמות חדשות כדין. אי לכך, ניתנה הודעה על הפסקת תקופת ההיערכות ליציאה מישראל של עובדי הסיעוד הזרים האמורים, ונמסר כי עליהם לצאת מישראל עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021).
בעקבות כך, התקבלו ברשות פניות רבות ממטופלים סיעודיים ומבני משפחותיהם, שלפיהן נוצר קשר טיפולי משמעותי בין עובדי סיעוד זרים שלגביהם ניתנה תקופת ההיערכות הארוכה, לבין המטופלים הסיעודיים שבהם הם טיפלו בתקופה זו.
לפיכך, וכדי למנוע ניתוק קשר טיפולי ארוך טווח שנוצר בהסתמך על הודעות הרשות בעניין תקופות היערכות מוארכות ליציאה מישראל של עובדי הסיעוד הזרים הנזכרים לעיל, תוקן סעיף 3א(ב1) לחוק, באופן שאפשר הארכת רישיון ביקור של עובדי סיעוד זרים במקרים בהם נוצר קשר טיפולי הדוק בין העובד הזר למטופל הסיעודי בתקופת ההיערכות שניתנו בשל מגפת הקורונה, לאחר שבקשות שהגישו לפי סעיף 3א(ב1) נדחו בתקופה זו. התיקון האמור נקבע כהוראת שעה לשלושה חודשים, בחוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף קורונה הקורונה החדש), התשפ"א - 2021, אשר פורסם ביום י"ב באב התשפ"א (21 ביולי 2021) (להלן – הוראת השעה הראשונה).
כן, בעקבות המשך מתן תקופות ההערכות, תוקן פעם נוספת סעיף 3א(ב1) לחוק, באופן שאפשר הארכת רישיון ביקור של עובדי סיעוד זרים במקרים בהם נוצר קשר טיפולי הדוק בין העובד הזר למטופל הסיעודי בתקופת ההיערכות שניתנו בשל מגפת הקורונה, לאחר שבקשות שהגישו לפי סעיף 3א(ב1) נדחו בתקופה זו. התיקון האמור נקבע כהוראת שעה לארבעה חודשים, בחוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף קורונה הקורונה החדש), התשפ"ב - 2022, אשר פורסם ביום כ"ג באלול התשפ"ב (19 בספטמבר 2022) (להלן – הוראת השעה השנייה).
עם זאת, בעקבות חקיקת הוראת השעה השנייה והמשך מתן תקופת הערכות לשם פרידה ולאחר מכן נוכח חילופי הממשלה, ניתנו, גם לאחר פקיעת הוראת השעה הראשונה, תקופות היערכות נוספות ליציאה
מישראל של עובדי הסיעוד הזרים שבקשות בעניינם לפי סעיף 3א(ב1)(1) לחוק נדחו כאמור, וזאת עד יום כ"ד בשבט התשפ"ג (15 בפברואר 2023). כעת, לאחר כינוסה של הממשלה החדשה ובשל ביטול המגבלות שנקבעו בעקבות מגפת הקורונה, בכוונת רשות האוכלוסין וההגירה לסיים את תקופות ההיערכות שניתנו באופן סופי ולא להאריכן מעבר למועד האמור.
יחד עם זאת, בהתחשב בקשר הטיפולי שנוצר בין עובדי הסיעוד הזרים שתקופות ההיערכות חלו לגביהם, לבין מטופליהם, מוצעת כעת הוראת שעה דומה להוראת השעה השנייה ומאותן סיבות. על פי המוצע, תאפשר הוראת השעה בחינה מחדש ואישור של בקשות המטופלים שנדחו בתקופת מגפת הקורונה, באופן חריג, במקרים שבהם הקשר הטיפולי בין המטופל המבקש לעובד הזר נמשך מעל שלושה חודשים בהסתמך על תקופות ההיערכות שניתנו בעקבות מגפת הקורונה, ובלבד שבתחילת התקופה הקובעת, העובד הזר לא שהה בישראל מעל התקופה המרבית המוצעת, הכול כמפורט להלן.
סעיף 1
כללי סעיף 2 לחוק, ותקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974, קובעים הוראות שונות בנוגע לאשרות ולרישיונות הישיבה הנדרשים מזרים לשם כניסתם לישראל או שהייתם בה, ובכללן הדרישה מעובד זר להחזיק ברישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני), שבו יצוין הענף שבו העובד זר רשאי לעבוד בישראל.
הוראות החוק קובעות הגבלות שונות על משך תקופת עבודתו של העובד הזר בישראל. סעיף 2 לחוק קובע כי רישיון לישיבת ביקור יינתן לשלושה חודשים וסעיף 3א(א) לחוק קובע כי אם הרישיון ניתן לעובד זר – רשאי השר להאריכו לתקופות נוספות של עד חמש שנים. סעיף 3א(ב) לחוק קובע כי אם רישיון לישיבת ביקור ניתן לעובד סיעוד זר - רשאי השר להאריכו מעבר לחמש שנים ושלושה חודשים (להלן – תקופת העסקה מרבית), אם התקיימו תנאי הסעיף: העובד הזר הועסק במתן טיפול סעודי לאותו מטופל, ברציפות, במשך השנה שבתכוף לפני תום תקופת ההעסקה המרבית, וניתנה חוות דעת של גורם מוסמך כי הפסקת העסקתו תפגע קשות במטופל.
בשנת 2011, בחוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 20), התשע"א-2011, נוסף סעיף קטן (ב1) לסעיף 3א לחוק. לפי סעיף קטן זה, השר רשאי להאריך רישיון של עובד סיעוד זר מעבר לתקופת ההעסקה המרבית, אף אם לא התקיימו תנאיי סעיף 3א(ב) לחוק הנזכרים לעיל, דהיינו, כאשר מתבקשת עבודתו של העובד הזר לשם תחילת העסקתו אצל מטופל סיעודי חדש. סמכות זאת קיימת לשר רק אם התקיימו תנאי הסף המפורטים בסעיף קטן (ב1) האמור, אשר נוספו בעיקרם לסעיף 3א לחוק בשנת 2018, בחוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 32), התשע"ח-2018. תנאי סף אלה הם תנאים עקרוניים וחשובים ביותר, אשר נועדו לשמור על מדיניות ההגירה של ישראל על ידי צמצום מספר העובדים הזרים שיהיו רשאים לבקש להאריך את תקופות עבודתם בישראל מעבר לתקופות הרגילות המותרות על פי החוק, וכן לתמרץ עובדי סיעוד זרים להתמיד בעבודתם אצל מטופלים סיעודיים לאורך כל תקופת עבודתם בישראל.
כמו כן נקבעו תנאי סף מעטים יותר בפסקה (1א) של סעיף 3א(ב1) לחוק, מאלו שנקבעו בפסקה (1) של אותו סעיף, כדי לתמרץ עובדי סיעוד זרים שאינם עומדים בתנאי הסף שבפסקה (1), לטפל בקבוצה המצומצמת של מטופלים סיעודיים בעלי מוגבלויות קשות ביותר, שהם מתחת לגיל פרישת חובה.
יחד עם זאת, ומבלי לגרוע מהחשיבות והנחיצות של תנאי הסף כאמור, מוצע כי לאור הנסיבות החריגות והבלתי צפויות שהתקיימו בשל מגפת הקורונה העולמית ולאחר מכן חילופי הממשלה, יש לשוב ולאפשר לשר, באופן זמני, להאריך את רישיונם של עובדי סיעוד זרים אף שלא שהתקיימו לגביהם כל תנאי הסף של פסקה (1) לסעיף 3א(ב1) לחוק, וזאת בשל העסקתם אצל מטופלים שהסתמכו על תקופת ההיערכות הארוכה שניתנה כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר. מוצע לכן לקבוע, פעם נוספת ואחרונה, הוראת שעה שתעמוד בתוקפה למשך ארבעה חודשים, שבמהלכם ייבחנו שוב בקשות להארכת רישיון של עובד סיעוד זר, שנדחו במהלך התקופה שחלו בה הגבלות בשל נגיף הקורונה, וניתן יהיה לאשרן אף אם לא התקיימו כל תנאי הסף האמורים, ובלבד שעמדו בתנאים המוצעים בהצעת החוק.
לפסקה (1ב)(א) המוצעת מוצע להגדיר מונחים שבהם נעשה שימוש חוזר בפסקה (1ב) המוצעת לסעיף 3א(ב1) לחוק.
להגדרה "התקופה הקובעת" התקופה הקובעת המוצעת נועדה לתחום את התקופה שלגביה יחולו ההקלות לפי הוראת השעה. מוצע להתחיל את התקופה הקובעת בחודש מרס 2020, מאחר שתחילת תקופת ההיערכות חלה בחודש זה. כמו כן, מאחר שהוחלט כאמור בחלק הכללי לדברי ההסבר, שתקופת ההיערכות האחרונה ניתנה רק עבור מי שהגיש בקשתו עד ליום 31.12.22, מוצע לתחום את סוף התקופה הקובעת עד לסוף חודש דצמבר 2022. כך ההקלות המוצעות בהצעת החוק יחולו רק על מטופלים ועובדים זרים אשר הסתמכו על תקופת ההתארגנות שניתנה להם בתקופת הקורונה ועד ליום 15.02.23, שכן סביר שבמסגרת תקופה זו נוצר קשר טיפולי משמעותי וארוך יחסית בין העובדים הזרים לבין המטופלים הסיעודיים שהעסיקו אותם בהסתמך על תקופות ההערכות שניתנו לגביהם.
להגדרה "הליך משפטי" מוצע להגדיר את המונח הליך המשפטי הנזכר בפסקת משנה (ג) של סעיף 3א(ב1)(1ב) המוצע, ואשר מוגש לשם תקיפה של החלטה הדוחה בקשת הארכת רישיון לפי סעיף 3א(ב1) לחוק. הליכים אלה הם: ערר לפי סעיף 13 כד לחוק, ערעור מינהלי כאמור בסעיף 13לא לחוק, או בקשת רשות ערעור לפי סעיף 12 (א) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס 2000 .
להגדרה "גורם מוסמך" מוצע להגדיר גורם מוסמך כהגדרתו בפסקה (2) לסעיף 3א(ב) לחוק: "עובד סוציאלי בעל כישורים כפי שקבע שר הפנים, רופא או אח מוסמך או עובד סוציאלי שיש לו שלוש שנות ותק לפחות והוא בעל תפקיד בכיר כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959 (להלן-חוק שירות התעסוקה), בלשכה פרטית בעלת היתר מיוחד לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד לפי סעיף 65 לחוק האמור."
כאמור בפסקה (1ב)(ב)(2) המוצעת לסעיף 3א(ב1) לחוק, אחד מהתנאים להקלות לפי הצעת החוק הוא שהגורם המוסמך ביקר בבית המטופל הסיעודי ונפגש איתו בתקופת הוראת השעה.
לפסקה (1ב)(ב) המוצעת כמוסבר בהרחבה בחלק הכללי של דברי ההסבר, לאור הנסיבות המיוחדות והבלתי צפויות של מגפת הקורונה העולמית, והסתמכות המטופלים הסיעודיים על תקופות ההיערכות שניתנו כמפורט לעיל, מוצע לקבוע כי בתקופת הוראת השעה, לא יחולו תנאי הסף הקבועים בסעיף 3א(ב1) (1)(א) עד (ד) לחוק, שעניינם התמדת העובד הזר בעבודתו אצל מטופל סיעודי קודם במשך 24 חודשים לפחות, סיום העסקתו של העובד הזר המבוקש אצל המטופל הסיעודי האחרון לפני הגשת הבקשה לפי הסעיף האמור, בעקבות פטירתו של המטופל או מעבר של המטופל לבית אבות, הגבלה לגבי מספר השנים שחלפו, בעת הגשת הבקשה, מיום כניסתו לראשונה של העובד הזר לישראל, וכן הגבלה לגבי אישור עובד זר לפי סעיף זה פעם אחת בלבד.
במקום התנאים האמורים, מוצע כי הסמכות שבהוראת השעה תהיה נתונה לשר רק לגבי עובדי סיעוד זרים שבתחילת התקופה הקובעת, כלומר, במועד תחילת עיקר ההגבלות שהוטלו בעקבות פנדמיית הקורונה, לא עברו 13 שנים מיום כניסתם לראשונה לישראל לצורך עבודה בענף הסיעוד.
בנוסף, מוצע לקבוע שני תנאים נוספים שרק בהתקיימם רשאי השר, בתקופת הוראת השעה, להאריך את בקשות הארכה:
תנאי אחד הוא כי בתקופה הקובעת, קרי מתחילת חודש מרס 2020 ועד סוף חודש דצמבר 2022, ניתנה החלטה לדחות את בקשת ההארכה (פסקה (1ב)(ב)(1) המוצעת לסעיף 3א(ב1) לחוק). מוצע לקבוע הוראה זו כדי לוודא שהאוכלוסייה שלגביה יחולו ההקלות המוצעות לעיל בתקופת הוראת השעה, תהיה אוכלוסיית המטופלים הסיעודיים שהעסיקו עובדים זרים בהסתמך על תקופות ההיערכות שפורסמו בעקבות הפנדמיה, במשך תקופה של מעל שלושה חודשים לפחות, כמוסבר בדברי ההסבר להגדרה "התקופה הקובעת" לעיל בפסקה (1ב)(א) המוצעת.
תנאי שני הוא כי המטופל הסיעודי הגיש בתוך שלושה חודשים מיום פרסומה של הוראת שעה זו , חוות דעת של גורם מוסמך (פסקה (1ב)(ב)(2) המוצעת לסעיף 3א(ב1) לחוק). על חוות הדעת לקבוע כי העובד הזר שלגביו מוגשת הבקשה הועסק בפועל בישראל אצל המטופל שהגיש את הבקשה, במהלך התקופה הקובעת או בחלקה (בהסתמך על תקופות ההיערכות שניתנו), וכי הקשר ביניהם נמשך עד למועד מתן חוות הדעת. כמו כן, מוצע כי חוות הדעת תקבע כי הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי למטופל שהגיש לגביו את הבקשה, עלולה לפגוע במטופל האמור, וזאת בדומה להוראה הקבועה כיום בסעיף 3א(ב)(2) לחוק.
לפסקה (1ב)(ג) המוצעת מוצע לקבוע כי בנוסף למטופלים הסיעודיים שבקשותיהם נדחו בתקופה הקובעת כאמור בפסקה(1ב)(ב)(1) המוצעת לסעיף 3א(ב1) לחוק, תחול הוראת השעה גם במקרים שבהם הוגשו, עד תום התקופה הקובעת, הליכים משפטיים נגד החלטת דחייה למתן הארכת רישיון מכוח סעיף 3א(ב1) לחוק, שניתנה לפני התקופה הקובעת וזאת בלבד שהתקיים אחד מאלה לגבי ההליכים המשפטיים:
א. נקבע במסגרת ההליך המשפטי כי על העובד הזר לצאת מישראל בתקופה הקובעת או לאחריה;
ב. נקבע, בתקופה הקובעת או לאחריה, במסגרת הליך משפטי, כי הבקשה תוחזר למשרד הפנים לעיון מחודש;
ג. ההליך המשפטי תלוי ועומד.
מוצע להחיל כאמור את הוראת השעה גם בנסיבות שבהם בקשת ההארכה נדחתה במסגרת הליך משפטי, משום שההודעות על תקופת ההיערכות חלו גם לגבי עובדי סיעוד זרים שהחלטה שיפוטית קבעה כי עליהם לצאת מישראל בתקופה הקובעת או לאחריה. ולכן המטופלים הסיעודיים שהעסיקו עובדים זרים אלה, עשו זאת בהסתמך על הודעות ההערכות.
כמו כן, מוצע להחיל את הוראת השעה גם בנסיבות שבהן נקבע בהליך המשפטי על החזרת הבקשה לעיון מחדש של הרשות או בנסיבות שבהן ההליך המשפטי תלוי ועומד. זאת מאחר שגם במקרים אלה, התקיימו במהלך התקופה הקובעת, תקופות היערכות שלא נאכפה בהן יציאתם של עובדי סיעוד זרים.