תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 24 בפברואר 2023 בעניין "הגברת התחרות והייצור בענף החקלאות", "הפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה" ו-"צמצום הנטל הרגולטורי בפירות וירקות במטרה להפחית את יוקר המחייה", והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק ___': חקלאות.
לעניין תיקון חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), התשל"ג- 1973 (להלן - חוק מועצת הצמחים), מוצע לבטל את סמכות מועצת הצמחים לתכנן ולקבוע כמויות ייצור בענף הצומח, במטרה להגביר את רמת התחרות בענף החקלאות. בהתאם לכך, מוצע כי המועצה תפסיק לעודד ולפעול לתאום מחירים וכמויות בין החקלאים, בין היתר, באמצעות שימוש במשאבי המועצה, וכן תפסיק לפרסם מחירון של פירות וירקות בשוק הסיטונאי אשר תורם לתיאום מחירים בין החקלאים.
לעניין תיקון חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956 (להלן – חוק הגנת הצומח), כיום חסם הייבוא המרכזי לייבוא פירות וירקות הוא קבלת רישיון ייבוא דרך השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. מיעוט רישיונות הייבוא לרוב הפירות והירקות הינו חריג ביותר בהשוואה לעולם, וגורם לפגיעה באספקת מלוא הביקוש למוצרי פירות וירקות בישראל. חסם זה אינו מאפשר למשק המקומי להתחרות עם שאר המדינות בעולם, ומונע ירידת מחירים לצרכן באמצעות ייבוא ממדינות עם יתרון יחסי בגידול מוצרים אלו. על כן, מוצע לקבוע כללים לתהליך אישור מדינות ליבוא של פירות וירקות טריים וחלוקת רישיונות ליבואנים.
כך מוצע כי יבוצע תדיר מיפוי יזום של סיכונים מנגעים בעלי פוטנציאל לחדירה והתבססות בישראל, ביחס לפירות וירקות טריים מכל מדינות העולם. במסגרתו, יאותרו מוצרים שהם בעלי פוטנציאל לחדירה והתבססות של מגוון רחב של נגעים וכן יקבעו חלופות לצמצום הסיכונים מיבוא של מוצרים שאינם מוצרים בסיכון פיטוסניטרי גבוה במיוחד. החלטה של השירותים להגנת הצומח על שינוי סיווגו של מוצר למוצר בסיכון פיטוסניטרי גבוה במיוחד, תתקבל משיקולים מקצועיים על פי סטנדרטים בינלאומיים מקובלים בלבד, וטעונה התייעצות עם צוות מומחים בתחומי הגנת הצומח ועם רשות האסדרה. השירותים להגנת הצומח יבצעו פניה לקבלת מידע מהרשויות המוסמכות במדינות הייבוא, בין באופן יזום ובין לפי בקשה, וינהלו דיון מקצועי עימן לשם קביעת תנאים פרטניים ליבוא של כל מוצר. תנאים אלו יפורסמו לציבור שלאחריו יתאפשר רישוי מיידי של יבוא מוצרים על יסוד התנאים שנקבעו.
כמו כן, מוצע כי השירותים להגנת הצומח יפרסמו אמנת שירות לתהליך התרת היבוא של פירות וירקות טריים במטרה לאפשר שקיפות ונגישות של מידע ושל תהליכי התרת היבוא לציבור וכן נוהל להסדרת היבוא של פירות וירקות טריים, אשר גיבושו ותיקונו יעשו בהתייעצות עם רשות האסדרה.
לעניין תיקון חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן – חוק התחרות הכלכלית), כחלק ממאמציה של הממשלה להפחית את יוקר המחיה, מוצע לתקן את הפטור החקלאי הקבוע בחוק התחרות הכלכלית כך שהסדר בין מגדלים, שנמצאים בקשרי בעלות עם משחטה, לגידול פטם, לא יחשב כהסדר שאינו הסדר כובל. זאת, מכיוון שהסדרים בין גורמים תעשייתיים שבבעלותם משחטות, אינם משרתים את תכלית הפטור החקלאי ומאפשרים תיאום מחירים וכמויות במקטע הגידול של גורמים שבבעלותם משחטה בענפי עופות המאכל, שעשוי להוביל לעליית מחירים לצרכן.
תיקון חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), התשל"ג-1973;
תיקון חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956;
תיקון חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988.
אין.
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
אין.
ו. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
|
|
|
פרק ___': חקלאות |
||||||
|
|
|
סימן א': מועצת הצמחים |
||||||
|
תיקון חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) |
1. |
בחוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), התשל"ג-1973 – |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף 11(2), בסופו יבוא "ובלבד שהמועצה, הוועדות הענפיות או ועדות המשנה לא תבצענה פעילות לתיאום כמויות שלא לפי סעיף 39(א) לחוק זה ולא תבצענה פעילות לתיאום מחירים"; |
||||||
|
|
|
(2) בסעיף 39(א) – |
||||||
|
|
|
|
(א) לאחר המילים "רשאית המועצה" יבוא "באישור השר, לאחר שנועץ עם שר האוצר", המילים "רשאית היא, באישור השר, לאחר שנועץ עם שר האוצר" – יימחקו ובמקום "לקבוע" יבוא "ולקבוע"; |
|||||
|
|
|
|
(ב) פסקה (1) – תימחק; |
|||||
|
|
|
סימן ב': הגנת הצומח |
||||||
|
תיקון חוק הגנת הצומח |
2. |
בחוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956, אחרי סעיף 2טז, יבוא: |
||||||
|
|
|
"עקרונות בתהליך להתרת יבוא של פירות וירקות טריים |
"2יז. |
לעניין יבוא פירות וירקות טריים, יחולו הוראות אלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(1) |
תקנות לפי חוק זה יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) |
בעל הסמכות למתן היתר לייבוא פירות וירקות טריים יפעל בהתאם לעקרונות הבאים: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) |
ביצוע תדיר של מיפוי יזום של סיכונים מנגעים בעלי פוטנציאל לחדירה והתבססות בישראל, ביחס לפירות וירקות טריים מכל מדינות העולם (להלן – מיפוי עולמי); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) |
איתור פירות וירקות טריים שהם בעלי פוטנציאל לחדירה והתבססות של מגוון רחב של נגעים על פי ממצאי המיפוי העולמי (להלן – מוצרים בסיכון פיטוסניטרי גבוה במיוחד); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) |
קביעת חלופות לצמצום הסיכונים מיבוא של פירות וירקות טריים שאינם מוצרים בסיכון פיטוסניטרי גבוה במיוחד, לפי ממצאי המיפוי העולמי ביחס לכל נגע; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) |
פניה לקבלת מידע מהרשויות המוסמכות במדינות המקור, בין באופן יזום ובין לפי בקשה, וניהול דיון מקצועי עימן, על יסוד החלופות שנקבעו כאמור בפסקה (3), לשם קביעת תנאים פרטניים ליבוא של כל פרי או ירק טרי; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) |
קביעת תנאים פרטניים למתן רישיון ליבוא של פרי או ירק טרי ממדינת מקור מסוימת, בשים לב למידע שהתקבל בדיון עם הרשות המוסמכת במדינת המקור; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ו) |
פרסום יזום של הודעה לציבור על התנאים שנקבעו כאמור בפסקה (5); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ז) |
לאחר פרסום כאמור בפסקה (6), יותר באופן מיידי יבוא פירות וירקות טריים על יסוד התנאים שנקבעו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ח) |
החלטה של בעל סמכות הרישוי על שינוי סיווגו של פרי או ירק טרי למוצר בסיכון פיטוסניטרי גבוה במיוחד, תתקבל משיקולים מקצועיים על פי סטנדרטים בינלאומיים מקובלים בלבד, וטעונה התייעצות עם צוות מומחים בתחומי הגנת הצומח ועם הרשות כהגדרתה בחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021 (להלן – רשות האסדרה). |
|
|
|
|
|
|
|
(3) בעל הסמכות למתן היתר לייבוא פירות וירקות טריים יגבש את אלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) אמנת שירות לתהליך התרת היבוא של פירות וירקות טריים במטרה לאפשר שקיפות ונגישות של מידע ושל תהליכי התרת היבוא לציבור; אמנת השירות תכלול יעדים, מדדים ברורים ומועדים לטיפול בפניות; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) נוהל להסדרת היבוא של פירות וירקות טריים, אשר גיבושו ותיקונו יעשו בהתייעצות עם רשות האסדרה. |
|
|
|
|
סימן ג': הגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה |
||||||
|
תיקון חוק התחרות הכלכלית |
3. |
בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, בסעיף 3, בפסקה (4) – |
||||||
|
|
|
(1) בפסקת משנה (ב), בסופה יבוא "ועל הסדר כאמור באותה פסקת משנה שכבילותיו נוגעות לגידול ושיווק בסיטונות של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוג עופות, אם אחד הצדדים להסדר הוא מי שעוסק בגידול עופות שהוא או אדם קשור אליו מחזיק משחטה"; |
||||||
|
|
|
(2) בפסקת משנה (ד), אחרי ההגדרה "מגדל" יבוא: |
||||||
|
|
|
""משחטה" – מיתקן שבו מבוצעת אחת או יותר מפעולות אלה: שחיטת עופות, מריטת נוצות העוף השחוט והוצאת האיברים ממנו.". |
||||||
דברי הסבר
לסעיף 1
בעשורים האחרונים מחירי הפירות והירקות עלו בכ-100% ובכ-80% בהתאמה, עליית המחירים הקטינה את צריכת הפירות והירקות לנפש, אשר ירדה בתקופה זו בכ-25%. למועצות הייצור סמכויות רבות על ציבור החקלאים, כך בין היתר מועצת הצמחים פועלת לעודד תיאומי מחירים וצמצום כמויות בין החקלאים, כך שהמועצה מהווה פלטפורמה לכינוס החקלאים במטרה לקבוע את המחירים והכמויות בשוק.
במטרה להגביר את רמת התחרות בענף החקלאות מוצע לבטל את סמכות המועצה לתכנן ולקבוע כמויות ייצור בענף הצומח. על כן, לפי השינוי המוצע המועצה תפסיק לעודד ולפעול לתאום מחירים וכמויות בין החקלאים בין היתר באמצעות שימוש במשאבי המועצה, וכן תפסיק לפרסם מחירון של פירות וירקות בשוק הסיטונאי אשר תורם לתיאום מחירים בין החקלאים.
לסעיף 2
חסם הייבוא המרכזי כיום לייבוא פירות וירקות הוא קבלת רישיון ייבוא דרך השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בפועל לרוב הפירות והירקות אין אישור לייבוא אפילו ממדינה אחת בעולם. מצב זה הינו חריג ביותר בהשוואה לעולם, וגורם לפגיעה באספקת מלוא הביקוש למוצרי פירות וירקות בישראל. חסם זה אינו מאפשר למשק המקומי להתחרות עם שאר המדינות בעולם, ומונע ירידת מחירים לצרכן באמצעות ייבוא ממדינות עם יתרון יחסי בגידול מוצרים אלו. כך למשל, פירות עונתיים כגון אבוקדו, אפרסק, מנגו ומשמש, אינם ניתנים לייבוא ולכן אינם זמינים מחוץ לעונה של הגידול המקומי.
לפסקה (א)
לאור ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של שינויים רגולטורים על יבוא של פירות וירקות, מוצע לקבוע כי שינוי של תקנות הנוגעות ליבוא של פירות וירקות טריים יהיה בהתייעצות עם שר האוצר.
לפסקה (ב)
לפי מנגנון הייבוא שמעוגן בתקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים נגעים ואמצעי לוואי), התשס"ט-2009, יבוא של פירות וירקות טריים מאושר לאחר קבלת רישיון יבוא ממנהל השירותים להגנת הצומח. בסעיף זה מוצע לקבוע כללים, שלעניין האסדרה הקיימת כיום, ומבלי לגרוע מהאפשרות לערוך שינויים במתכונת האסדרה הקיימת בתקנות האמורות, יסדירו את תהליך אישור מדינות ליבוא של פירות וירקות טריים וחלוקת רישיונות ליבואנים.
הליך אישור הייבוא של פרי או ירק ממדינה מסוימת וחלוקת רישיון יבוא יהיה באופן הבא:
1. בשירותים להגנת הצומח יבצעו עבור פירות וירקות מיפוי עולמי לנגעים אשר מהווים סכנה פוטנציאלית לצומח בישראל, לאחר המיפוי יקבעו תנאי ייבוא כלליים עבור כלל המדינות בעולם למוצר הספציפי. בשלב זה בוצע מיפוי עולמי למוצרים הבאים: אבוקדו, אבטיח, אגס, אוכמניות, אננס, אספרגוס, אפרסק, בטטה, בצל, גזר, דובדבן, דלעת, זית, חבוש, חזרת, חסה, חציל, כורכום, כרוב, ליצ'י, מלון, מלפפון, משמש, נקטרינה, עגבניה, ענבים, פול, פלפל, קיווי, קישוא, רימון, שום, שזיף, תאנה, תות שדה, תמר טרי, תמר יבש ותפוח עץ. השירותים להגנת הצומח ימשיכו לבצע מיפוי עולמי למוצרים נוספים.
2. כחלק מהמיפוי העולמי למוצרים ישנם מוצרים בעלי סיכון גבוה הכוללים מספר רב של נגעים עם פוטנציאל לגרימת נזק לצומח בישראל, עבור מוצרים אלו לא יקבעו כללים עולמיים אחידים לייבוא, אלא כל מדינה פוטנציאלית לייבוא תיבחן באופן פרטני למתן היתר לייבוא. בשלב זה, ולאחר ביצוע מיפוי של רוב הפירות והירקות בעל הצריכה הגבוהה בישראל, המוצרים שנמצאו כמוצרים בסיכון גבוהה הינם תפוח אדמה, בננה, מנגו ופירות הדר. הוספת מוצרים נוספים לרשימת המוצרים בסיכון גבוה תהיה לאחר התייעצות עם צוות מומחים חיצוניים בתחום הגנת הצומח ורשות האסדרה ותתקבל משיקולים מקצועיים על פי סטנדרטים בינלאומיים מקובלים בלבד.
3. כדי לאשר יבוא של מוצרים שאינם בסיכון גבוה, השירותים להגנת הצומח יפנו אל מדינות רלוונטיות לייבוא באופן יזום או בעקבות פנייה של יבואן המעוניין לייבא פרי או ירק מאותה המדינה. לאחר שליחת הפנייה, המדינה תעביר לשירותים להגנת הצומח בישראל הצהרה על אופן העמידה שלה בתנאי הייבוא העולמיים שנקבעו כחלק מהמיפוי העולמי עבור המוצר הספציפי. דוגמה לתבנית של הצהרה תפורסם באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
4. השירותים להגנת הצומח בישראל יבחנו את הצהרת המדינה, יאמתו את העמידה בתנאי הייבוא העולמיים ויציעו חלופות נוספות כדי לעמוד בתנאי הייבוא העולמיים, כל זאת בשיח מול המדינה. במידה והגנת הצומח בישראל יאשרו את המדינה לייבוא של המוצר אל ישראל, יקבעו תנאי הייבוא הספציפיים של המוצר מאותה המדינה, תנאים אלו יהיו אחידים עבור כלל היבואנים ויפורסמו לציבור.
5. לאחר קביעת תנאי הייבוא של המוצר ממדינה מסוימת, חלוקת רישיון הייבוא ליבואנים תהיה הליך טכני ומיידי. הכוונה היא כי אופן הפעילות יהיה באמצעות שליחת בקשה על ידי היבואן באופן מקוון, וקבלת רישיון יבוא הכולל את תנאי הייבוא לעניין המוצר, בתוך תקופה שלא תעלה על 3 ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה.
לפסקה (ג)
במטרה לתת שירות ברמה טובה לציבור היבואנים, השירותים להגנת הצומח יפרסמו אמנת שירות לתהליך אישור היבוא של פירות וירקות טריים וחלוקת רישיון יבוא. אמנת השירות תכלול יעדים, מדדים ברורים ומועדים לטיפול בפניות, כך למשל יקבעו באמנה מספר הימים עד לקבלת מענה מהשירותים להגנת הצומח בכל שלב של הליך הייבוא. כל זאת כדי לאפשר שקיפות ונגישות של מידע ושל תהליכי התרת היבוא לציבור. בנוסף, השירותים להגנת הצומח יגבשו נוהל המסדיר ומפרט את הליך הייבוא של פירות וירקות, הנוהל יפורסם לציבור. גיבוש ועדכון של הנוהל יהיה בהתייעצות עם רשות האסדרה.
לסעיף 3
בסעיף זה מוצע לתקן את הפטור החקלאי הקבוע בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן – חוק התחרות) כך שהסדר בין מגדלים, שנמצאים בקשרי בעלות עם משחטה, לגידול פטם, לא יחשב כהסדר שאינו הסדר כובל. חוק התחרות קובע איסור כללי על בני אדם המנהלים עסקים להתקשר ביניהם בהסדר כובל, ובכלל זה, לתאם ביניהם מחירים, כמויות וכדומה. הפטור החקלאי מעניק פטור מהאיסור ומאפשר, בכפוף לתנאים הקבועים בו, לקיים הסדרים כובלים.
הפטור החקלאי, נועד להגן על מגדלים ולא על גורמים תעשייתיים. בהתאם, הסדרים בין גורמים תעשייתיים שבבעלותם משחטות, אינם משרתים את תכלית הפטור החקלאי ולכן יש לצמצם את הפטור כך שלא יחול על הסדרים מסוג זה.
כמו כן, תיאום מחירים וכמויות במקטע הגידול של גורמים שבבעלותם משחטה בענפי עופות המאכל עשוי להוביל לעליית מחירים לצרכן. לפיכך, כחלק ממאמציה של הממשלה להפחית את יוקר המחיה מוצע לתקן את חוק התחרות כך שמי שעוסק בגידול עופות למאכל, שהוא או אדם קשור אליו, מחזיק במשחטה, לא יחסה תחת הוראות סעיף 3(4) לחוק התחרות, שלפיהם הסדר העונה על התנאים הקבועים בסעיף לא ייחשב כהסדר כובל. על פי התיקון, על הסדר שצד לו הוא מי שעוסק בגידול עופות וקשור למשחטה כאמור, יחולו ההוראות הכלליות של חוק התחרות בנוגע להסדרים כובלים.