תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
" פרק ה': פיתוח עסקי בגופי תשתית
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024, התשפ"ב-2022, פרק __': חוק לקידום תשתיות לאומיות (חלק ב')
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 24 בפברואר 2023, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024, התשפ"ב-2022, פרק __': חוק לקידום תשתיות לאומיות (חלק ב').
הקמת תשתיות בישראל היא אחת המשימות המורכבות והחשובות במשק הישראלי, בין היתר, על רקע מחקרים שונים המעידים על קשר בין רמת התשתיות לרמת הפריון במשק. מדינת ישראל סובלת ממחסור בתשתיות בין היתר לאור המורכבות והקושי שבהקמתם. המחסור בתשתיות, אם לא יינקטו הצעדים המוצעים, צפוי אף להתעצם בשל הקצב הגבוה של גידול האוכלוסייה.
על מנת לייצר רמת תשתיות נאותה בישראל, אשר צפויה להפחית את הגודש, להבטיח את אספקת המים והחשמל (תוך עמידה ביעדי יצור חשמל מאנרגיה מתחדשת) ולאפשר השגת תועלות כלכליות וחברתיות המשפיעות על רמת החיים של התושבים, מוצע לקבוע בחוק, ובתיקונים העקיפים לחוקים נוספים, תיקונים אשר יקלו על הקשיים הקיימים כיום בהקמת תשתיות.
תזכיר זה מצטרף לחלק א' של תזכיר חוק לקידום תשתיות לאומיות אשר הופץ להערות הציבור ביום 1 במרץ 2023.
ואלה עיקרי התיקונים המוצעים:
עיקר 1: מוצע לקבוע לוחות זמנים לעניין מתן היתר או אישור מאת רשות מקרקעי ישראל, להקמת פרויקטי תשתית.
עיקר 2: מוצע להקנות לחברה מבצעת סמכויות מסוימות הנתונות לשר האוצר בפקודת הקרקעות (רכישה לצורך צרכי ציבור), 1943.
עיקר 3: מוצע לקבוע כי לגבי אזורים שבהם פועלים תחנת כוח או מתקן לטיפול בפסולת תוקם ועדת חקירה סטטוטרית לחלוקת הכנסות.
עיקר 4: מוצע לפטור מהיטל תיעול וסלילה מתקן פוטו וולטאי המשמש לקירוי חניון (בין במבנה ובין אם במגרש).
עיקר 5: מוצע כי יועצים סביבתיים של המועצה הארצית והוועדות המחוזיות יתמנו באופן בו מתמנה היועץ הסביבתי של הוועדה לתשתיות לאומיות.
עיקר 6: מוצע להרחיב את סמכות רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות כך שהן יחולו גם לגבי תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות שלא צורף לה תשריט ותכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאושרה על ידי ועדה מחוזית, ולמתן הרשאה לענין מבנה נלווה לקו תשתית קרקעי וכן, בכמות מוגבלת, לענין הרשאות הדרושות להולכה של חשמל. בנוסף מוצע להרחיב את סמכויותיה לענין מתן היתר בשונה מהתיחסות שנתן גורם מאשר לגבי ההיתר בתנאים המפורטים בסעיף.
עיקר 7: מוצע כי לא יהיה צורך באישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית לתכנית לתשתית לאומית ולתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות. ועל היתר מכוחן.
עיקר 8: מוצע לקבוע כי לענין תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתית לאומיות ולענין תכנית לתשתית לאומית, מזכירי מוסדות התכנון הרלוונטיים יעבירו את התכניות ישירות למזכיר הממשלה.
עיקר 9: מוצע לאפשר מתן הרשאה מכח תכנית מיתאר ארצית שלא מצורף לה תשריט העוסקת בהולכת חשמל במתח עליון, ולהסדיר את אופן שמיעת הטענות בענין הרשאה מכוח תכנית כאמור על ידי ועדות משנה שמוצע להקים. בנוסף מוצע לאפשר מתן היתר מכח תכנית מיתאר ארצית שלא צורף לה תשריט למיתקן או קו ביוב.
עיקר 10: מוצע להסמיך את הוועדה לתשתיות לאומיות לאשר שינוי מתכנית מאושרת בהתקיים התנאים האמורים בסעיף המוצע, וזאת מבלי שיהא צורך בהגשת תכנית חדשה. עם זאת מוצע להבהיר כי שינוי כאמור דינו כתכנית בפרט לענין פיצוים והשבחה.
עיקר 11: מוצע לצמצם את הגשת הערר בזכות ערר על החלטת ועדה מחוזית בענין תכנית לתשתיות לאומיות.
עיקר 12: מוצע לאפשר הקלות מתכנית לענין מבנה דרך, מבנה נלווה לקו תשתית תת קרקעי ולמיתקן השנאה הנדרש למתקן פוטו וולטאי.
עיקר 13: מוצע להסדיר הקמת מיזמי חלוץ ללא תכנית והיתר לתקופה מוגבלת והתנאים הנדרשים לכך.
עיקר 14: מוצע לקבוע את האופן בו בעל רישיון לניהול מערכת כמשמעו בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 רשאי להורות לתחנות כח לפעול שלא בהתאם להיתר הפליטה שניתן להן על מנת למנוע פגיעה באספקת החשמל ובשרידות המערכת.
יתוקנו החוקים הבאים:
פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943;
פקודת העיריות;
פקודת המועצות המקומיות;
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;
חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996;
חוק אויר נקי, התשס"ח-2008.
אין.
אין.
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
|
|
|
||||||||
|
|
|
הגדרות |
1. |
בפרק זה - |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
"תשתית" - מיזם תשתית כהגדרתו בחוק זה ולרבות פעילות מסחרית נלווית לתשתית. |
|||
|
|
|
הסכמת רשות מקרקעי ישראל לשם הקמת תשתית |
2. |
(א) על אף האמור בכל דין, ככל שנדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר או כל אישור אחר מאת רשות מקרקעי ישראל לשם הקמת תשתית, על ידי המדינה או מי מטעמה, תאשר רשות מקרקעי ישראל את הבקשה בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה לה הבקשה לתת את אישורה או הסכמתה. |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) חלפו 45 ימים ולא התקבל אישור רשות מקרקעי ישראל כאמור בסעיף קטן (א), יראו את הבקשה כמאושרת. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) כללה ההסכמה מאת רשות מקרקעי ישראל תנאים, לא יהיה במילוי תנאים אלו כדי לעכב את מתן ההיתר או האישור. |
|||
|
|
|
||||||||
|
|
|
תיקון פקודת הקרקעות |
3. |
בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943[1], בסעיף 22 – |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (2ב) – |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) במקום "שנתן שר התחבורה והבטיחות לדרכים" יבוא "שנתן שר האוצר או שר התחבורה והבטיחות לדרכים"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) אחרי "חברת חוצה ישראל בע"מ" יבוא "חברת נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ, חברת מקורות מים בע"מ"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) אחרי "המיועדת לפרויקט בטיחותי" יבוא "ולעניין "מקורות חברת מים בע"מ" לצורך ציבורי שהוא מתקני תשתית למים או צורך הנובע ממנו או הכרוך בו, לרבות קרקע המיועדת למתקן התפלה"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) בסופו יבוא: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(5) לעניין חברה מבצעת של מיזם תשתית חיוניים מועדפים כהגדרתן בחוק תשתיות לאומיות, התשפ"ג -2023, יראו את שר האוצר כמי שנתן הרשאה לביצוע רכישת הקרקע לפי סעיף זה, לעניין אותם מיזמי תשתית חיוניים מועדפים כהגדרתם בחוק תשתיות לאומיות, למעט סעיפים 14-14ד ו-25, ובלבד שהחברה המבצעת לא תפרסם הודעה לפי סעיפים 5 ו-7 בעניין רכישת זכויות בקרקע שאושרה לגביה תכנית כאמור, אלא אם כן קיבלה את המלצת הוועדה המייעצת כמשמעותה בסעיף 2א.". |
|
|
|
|
תיקון פקודת העיריות |
4. |
בפקודת העיריות[2] - |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) בסעיף 9ב- |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (ב), אחרי "ועדת חקירה לחלוקת הכנסות" יבוא "או שהוקמה לפי סעיף קטן (ב1)"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(ב1) ועדת חקירה לחלוקת הכנסות, שהרכבה ייקבע על ידי השר, תכין תסקיר לגבי כל אזור המצוי בתחום רשות מקומית, אחת או יותר, שבו הוקמו לאחר יום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023) תחנת כוח או מתקן לטיפול בפסולת; במסגרת התסקיר תבחן הוועדה, בין השאר, את התפזרות ההשפעות החיצוניות של תחנת הכוח או המתקן לטיפול בפסולת בין הרשויות המקומיות הגובלות או הסמוכות לו."; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) אחרי סעיף 252 יבוא: |
||
|
|
|
"פטור מהיטל תיעול וסלילה למתקן פוטו וולטאי |
252א. |
על אף האמור בפרק זה, היטלים המוטלים בגין מערכת תיעול או בגין סלילת כבישים, מדרכות ורחובות, לא יוטלו בגין מתקן פוטו-וולטאי כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[3] שהוקם במהלך התקופה שמיום י"ב בסיוון התשפ"ג ( 1 ביוני 2023) ועד ליום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030), ובלבד שהמתקן משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה."; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) בסעיף 274ב(ג)(3)- |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) בהגדרה "קווי תשתית" אחרי "והקרקע" יבוא "או מנהרת התשתית"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) אחרי ההגדרה "מיתקני חיבור" יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
""מנהרת תשתית" – מנהרה אשר עוברת בה תשתית אחת או יותר.". |
|
|
|
תיקון פקודת המועצות המקומיות |
5. |
בפקודת המועצות המקומיות[4], אחרי סעיף 14 יבוא: |
|||||
|
|
|
" פטור מהיטל תיעול וסלילה למתקן פוטו וולטאי |
14א. |
על אף האמור בפרק זה, היטלים המוטלים בגין מערכת תיעול או בגין סלילת כבישים, מדרכות ורחובות, לא יוטלו בגין מתקן פוטו-וולטאי כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[5] שהוקם במהלך התקופה שמיום י"ב בסיוון התשפ"ג ( 1 ביוני 2023) ועד ליום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030), אם המתקן משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה.". |
|||||
|
|
|
תיקון חוק התכנון והבניה |
6. |
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[6] (בפרק זה - חוק התכנון והבניה) - |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) בסעיף 1- |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) אחרי ההגדרה "ועדה מקומית עצמאית מיוחדת" יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
""ועדת שרים לתשתיות חיוניות" – כהגדרתה בחוק לקידום תשתיות;"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) אחרי ההגדרה "חוק חופש המידע" יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
""חוק לקידום תשתיות" – חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023;"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) אחרי ההגדרה "מבנה דרך" יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
""מבנה נלווה לקו תשתית תת קרקעי" - מבנה אנרגיה או מבנה לניהול מי נגר, שהקמתו נדרשת במישרין לצורך הקמת קו תשתית תת קרקעי או מיתקן נלווה לו או שימוש בקו או מיתקן כאמור, וכל בניין אחר הדרוש במישרין לצורך הקמת קו כאמור או שימוש בו שקבע שר הפנים;"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) בהגדרה "תכנית דרך" בסופה יבוא "וכן מתחם לשינוע מטעני רכבת"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) בהגדרה "תשתיות לאומיות" בסופה יבוא "לעניין הגדרה זו: "דרך" - לרבות מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת וכן מתחם לשינוע מטעני רכבת."; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(א1) יושב ראש המועצה הארצית ונציג השר להגנת הסביבה במועצה הארצית ימנו לוועדה יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה. על אף האמור, לא נכלל נציג השר להגנת הסביבה בין חברי הממשלה או נציגיהם שמונו לפי סעיף 2(ב)(2), יקראו סעיף קטן זה כך שבמקום "נציג השר להגנת הסביבה" יבוא "מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) בסעיף 6ב- |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (ב)- |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) ברישא, אחרי "לדיור" יבוא "או על פי תכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאושרה על ידי ועדה מחוזית שהתקיים לגביה אחד התנאים שנקבעו בסעיף קטן (ג1)"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) בפסקה (1), אחרי "לדיור" יבוא "או תכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאושרה על ידי ועדה מחוזית שהתקיים לגביה אחד התנאים שנקבעו בסעיף קטן (ג1)"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) בהגדרה "תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות", המלים "ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה" – יימחקו. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "סעיף 261(ה)" יבוא "סעיפים קטנים (ה) ו- (ה1) שבסעיף 261"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין מתן היתר לפי תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות שלא מצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה, ולעניין מתן היתר לפי תכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאושרה על ידי ועדה מחוזית (בסעיף קטן זה – התכנית), לא יחולו הוראות הסעיף קטן האמור, אלא אם התקיים לפחות אחד מאלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) ההיתר הוא למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) נקבעה בתכנית הוראה לפיה יחולו לגביה הוראות סעיף קטן (ב); |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) לא נקבעה בתכנית הוראה כאמור בפסקה (2), והתקבלה החלטת הועדה המחוזית, לאחר ששמעה את עמדת הועדה המקומית הנוגעת בדבר, לפיה יחולו לגבי התכנית, כולה או חלקה, הוראות סעיף קטן (ב).". |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) בסעיף קטן (ד)- |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) במקום "בסעיף 261(ה)" יבוא "בסעיפים קטנים (ה) ו- (ה1) שבסעיף 261"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) במקום "באותו סעיף" יבוא "באותם סעיפים קטנים"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) בסופו יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(ה) על אף האמור בסעיף 156(ב), הוראות התוספת השניה לא יחולו על היתר לפי תכנית לתשתית לאומית או לפי תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה בסעיף קטן (ב). |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ו) על אף האמור בכל דין ובכלל זה סעיפים קטנים (א3), (ג2) ו-(ג3) שבסעיף 145 לחוק זה, מצאה רשות הרישוי כהגדרתה בסעיף קטן (ב) כי גורם מאשר או גורם שאישורו או התייחסותו נדרשו כתנאי לקליטת בקשה להיתר, כלל בעמדתו הוראות או תנאים שיש בהם כדי לסכל או להקשות באופן בלתי סביר על מתן ההיתר ובכלל כך על קליטת הבקשה להיתר, רשות הרישוי מוסמכת לקלוט את הבקשה להיתר וליתן היתר אף בשונה מהוראות ותנאים שכלל הגורם האמור בעמדתו, ובלבד שהתכנית לפיה מבוקש ההיתר היא תכנית לתשתית לאומית ולא נקבע בה כי אישורו של גורם כאמור הוא תנאי למתן היתר, וכן שרשות הרישוי טרם שקבלה את החלטתה איפשרה לגורם כאמור, להשמיע את טענותיו בפניה. על אף האמור, לא תיתן רשות הרישוי היתר מכח סעיף קטן זה אם סברה כי יש במתן ההיתר כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור."; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) אחרי סעיף 6ד יבוא: |
||
|
|
|
"ועדת משנה לשמיעת טענות לענין בקשה להרשאה לפי תכנית מכח סעיף 145(ח)(3) |
6ד1. |
(א) הועדה לתשתיות תבחר, מבין חבריה, ועדת משנה בת חמישה חברים, לשמיעת טענות לענין בקשה להרשאה לפי תכנית שאושרה מכח סעיף 145(ח)(3) (להלן – ועדת המשנה לשמיעת טענות), וזה הרכבה: |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) יושב ראש הוועדה לתשתיות, והוא יהיה יושב ראש ועדת המשנה לשמיעת טענות; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) מתכנן הועדה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) נציג שר האנרגיה והתשתיות; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) נציג השר להגנת הסביבה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) נציג שר האוצר; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) נציג השלטון המקומי; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) חבר מבין חברי הוועדה לתשתיות המנויים בפסקאות (9), (13) או (14) שבסעיף 6א. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) דין החלטת ועדת המשנה לשמיעת טענות כדין החלטת הוועדה לתשתיות, והוראות סעיף 6ג(ב) לא יחולו."; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) בסעיף 6ה(א), המלים "מתוך רשימה שיקבע שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה" - יימחקו; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(א1) יושב ראש הוועדה המחוזית ונציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית ימנו לוועדה יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה."; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) אחרי סעיף 11א4 יבוא: |
||
|
|
|
"ועדת משנה לשמיעת טענות לענין בקשה להרשאה לפי תכנית מכח סעיף 145(ח)(3) |
11א5. |
(א) תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לשמיעת טענות לעניין בקשה להרשאה לפי תכנית שאושרה מכח סעיף 145(ח)(3), וזה הרכבה: |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) יושב ראש הוועדה המחוזית והוא יהיה היושב ראש; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) מתכנן המחוז; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) נציג שר האנרגיה והתשתיות; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) נציג השר להגנת הסביבה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) חבר שתבחר הוועדה המחוזית מבין מבין חברי הוועדה המנויים בסעיף 7(א)(12). |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) דין החלטת ועדת משנה לשמיעת טענות כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות סעיפים 11ד ו-11ה לא יחולו על ההחלטה."; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(8) בסעיף 49, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(ב) על אף האמור בסעיף 156(ב), לא תחול התוספת השניה על תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות."; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(9) אחרי סעיף 53 יבוא: |
||
|
|
|
"אישור תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות |
53א. |
(א) על אף האמור בסעיף 53, החליטה המועצה הארצית להגיש לאישור הממשלה תכנית מתאר ארצית מפורטת לתשתית לאומיות כהגדרתה בסעיף 6ב(ב), ישלח מזכיר המועצה הארצית את התכנית למזכיר הממשלה בתוך חמישה ימים מיום שקבל לידיו את התכנית, ויראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום ארבעה עשר ימים מהמועד שבו נשלחה התכנית למזכיר הממשלה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה. |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) ביקש חבר הממשלה להביא תכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א), יתקיים הדיון בתוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו ביקש חבר הממשלה כאמור, והממשלה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היתה התכנית תכנית העוסקת במיזם תשתית חיוני מועדף כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות, ובמהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ביקש חבר ממשלה כי היא תובא לדיון בממשלה, יתקיים הדיון בוועדת השרים לתשתיות חיוניות בתוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו ביקש חבר הממשלה כאמור, ויראו את החלטת הוועדה כהחלטת הממשלה. הוועדה תכריע בדיון כאמור אם לאשר את התכנית בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה."; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(10) בסעיף 62א(א) בספו יבוא: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(25) הוספת שימושים הנדרשים לטעינת אוטובוסים חשמליים, מבני התרעננות לנהגים, שירותים בסיסים לרווחת הנוסע וכן כל שימוש הנדרש במישרין לצורך הפעלת תחבורה ציבורית, במגרש המיועד לחניון לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית או למסוף אוטובוסים, וכן הוספת שטח מותר לבניה ובלבד שהתוספת כאמור לא תעלה על 100 מ"ר או על 10% משטח המגרש, הנמוך מביניהם."; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(11) בסעיף 76ג- |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) אחרי סעיף קטן (10) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(10א) הגשת תכנית לממשלה לפי סעיף קטן (9)(ב) או (10) והכרעת הממשלה או ועדת השרים לתשתיות חיוניות לפי העניין, לגביה יהיו בהתאם לאמור בסעיף 53א, ולענין זה יקראו את סעיף 53א כך שבמקום "מזכיר המועצה הארצית" יקראו "מזכיר הוועדה לתשתיות" ובמקום "במועצה" יקראו "בוועדה לתשתיות"."; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (11)- |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) במקום "בסעיף 156(א)" יבוא "בסעיף 156"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) במקום "תחול" יבוא "יחולו"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) אחרי "התוספת הראשונה" יבוא "והתוספת השניה"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(12) אחרי סעיף 76ג יבוא: |
||
|
|
|
"הוראות מיוחדות לענין שינוי תכנית לתשתית לאומית |
76ג1. |
(א) הוועדה לתשתיות רשאית לשנות תכנית לתשתית לאומית מאושרת אם השינוי הוא בעניין אשר לו היה נידון טרם אישור התכנית, ניתן היה לאשרו לפי סעיף 76ג(9)(ב) וסעיף 106(ב) לחוק ואם התקיימו כל אלה: |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) השינוי המבוקש לא נדון בעבר בעת אישור התכנית, ואם השינוי המבוקש נדון בעבר, סברה הוועדה לתשתיות כי עקב שינוי נסיבות או גילוי מידע חדש יש לאשר את השינוי; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הבקשה לשינוי התכנית (בסעיף זה - תכנית השינוי) הוגשה על ידי מי שהגיש את התכנית האמורה או מי מטעמו. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) היה אישור תכנית השינוי עלול לדעת הוועדה לתשתיות לפגוע באדם אשר, אם היתה תכנית השינוי מועברת להערות כאמור בסעיף 76ג(6), היה רשאי להגיש התנגדות בהתאם לאמור בסעיף 76ג(8)- |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) לא תחליט הוועדה בדבר תכנית השינוי לפני שנתנה לאותו אדם, במהלך תקופה של שישים ימים, הזדמנות להשמיע טענותיו; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הוועדה תחליט בדבר תכנית השינוי בתוך עשרים ואחת ימים מתום המועד שבפסקה (1); |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) על אף האמור בפסקה (2), לא הוגשו טענות כאמור בפסקה (1) במהלך התקופה האמורה בפסקה (1), תוגש תכנית השינוי לממשלה בהתאם לסעיף76ג(10א), בתום ארבעה עשר ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1), זולת אם הוועדה החליטה אחרת במהלך אותם ארבעה עשר ימים; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) הודעה על הכרעה בדבר הטענות ועל נימוקיה תינתן בכתב לאדם שהשמיע טענותיו. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) לא סברה הוועדה כי אישור תכנית השינוי עלול לפגוע באדם כאמור בסעיף קטן (ב), תוגש התכנית לממשלה בהתאם להוראות סעיף 76ג(10א). |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) אושרה תכנית השינוי, יראו אותה כתכנית לתשתית לאומית שאושרה, לגבי כל דבר וענין ובכלל כך לענין פרק ט' לחוק, אלא אם לעניין זה בלבד, נקבע אחרת במפורש בתכנית השינוי."; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(13) בסעיף 110, אחרי סעיף קטן(א) יבוא: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תכנית לתשתיות לאומיות או דחייתה רשאים לערור בפני המועצה הארצית כל אחד מאלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) בזכות - מגיש התכנית אם הוא ועדה מקומית או רשות מקומית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) ברשות יושב ראש הועדה המחוזית – |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) שלושה חברי הועדה המחוזית כאחד; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) ועדה מקומית או רשות מקומית הנוגעת בדבר ושאינה מגישת התכנית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) מגיש התכנית למעט מגיש תכנית שמתקיים לגביו האמור בפסקה (1); |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) מי שהשמיע טענות לפי סעיף 106(ב)."; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(14) בסעיף 119ג(א), במקום "לנציג השר לאיכות הסביבה" יבוא "ליועץ הסביבתי של הוועדה המחוזית שמונה לפי סעיף 8(א1)"; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(15) בסעיף 145- |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (ו)- |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) אחרי פסקה (1) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(1א) על אף האמור בתקנות שלפי פסקה (1), ניתן להגיש בקשה להרשאה לביצוע והקמת עבודות ומיתקנים הדרושים להולכה של חשמל, ליושב ראש הוועדה לתשתיות ולמתכנן הוועדה האמורה (להלן – רשות הרישוי) אם יושב ראש רשות החשמל כמשמעו בסעיף 22(ב)(1) לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996[7] אישר כי העבודות והמתקנים לגביהם הוגשה הבקשה להרשאה נדרשים לעמידה בתכנית פיתוח כמשמעה בסעיף 19 לחוק האמור, ובלבד שבמהלך שנה קלנדרית לא יוגשו לרשות הרישוי יותר מעשר בקשות כאמור. אין באמור כדי למנוע הכללת עבודות ומיתקנים כאמור בהיתרים הניתנים על ידי רשות הרישוי."; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) בפסקה (2), אחרי "בפסקה (1)" יבוא "או בפסקה (1א)", ואחרי "על פי התקנות" יבוא "או על פי פסקה (1א)"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) בפסקה (3), אחרי "הרשאה כאמור בפסקה (1)" יבוא "או בפסקה (1א)"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ח) - |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) בפסקה (2), אחרי "אלחוטי" יבוא "קו או מיתקן ביוב"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) אחרי פסקה (2) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(3) פסקה (2) תחול על הרשאה לשינוי הנוגע לקווי חשמל במתח עליון (בסעיף זה - קווי 161) קיימים והמבנים והמתקנים הנלווים להם (לרבות לענין הקמתם), וכן על הרשאה להקמת קווי 161 תת קרקעיים והקמת המבנים והמתקנים הנלווים להם, בשינויים הבאים: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) ברישה, במקום "הוועדה המקומית רשאית להחליט על מתן היתר" יבוא "הגורם המוסמך מכח התקנות שלפי סעיף 145(ו)(1) לחוק זה ורשות הרישוי כמשמעה בסעיף 145(ו)(1א) לחוק זה רשאים להחליט על מתן הרשאה", ובמקום "ובלבד שההיתר כאמור תואם" יבוא "ובלבד שההרשאה כאמור תואמת"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בפסקת משנה 2(ב), במקום "היתר" יבוא "הרשאה"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) בפסקת משנה 2(ג), במקום "להיתרים" יבוא "להרשאות" ובמקום "הוועדה המקומית" יבוא "ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף 6ד1 לחוק זה או ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף 11א5 לחוק זה."; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(16) בסעיף 151, אחרי סעיף קטן (ב3) יבוא: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(ב4) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד תכנון רשאי לתת הקלה מתכנית לתשתית לאומית או מתכנית מתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות באופן הבא: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) תוספת שטח מותר לבניה לצורך מבנה דרך או מבנה נלווה לקו תשתית תת קרקעי, בהיקף שלא יעלה על 30% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש, אם סברה הוועדה המקומית כי ללא התוספת לא ניתן לממש את התכנית. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) תוספת שטח מותר לבניה לצורך מבנה דרך, מבנה נלווה לקו תשתית תת קרקעי, או מיתקן השנאה לחשמל שנדרש לצורך מיתקן פוטו-וולטאי שהוקם לפי תכנית, והכל בהיקף שלא יעלה על 50 מ"ר ולצורך שימוש המותר לפי תכנית."; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(17) בסעיף 157ב(ד), אחרי "לפי סעיף 261(ה)" יבוא "או למבנה נלווה לקו תשתית תת קרקעי אשר ניתנה לגביו הרשאה לפי סעיף 261(ה1)", ובמקום "הסעיף האמור" יבוא "הסעיפים האמורים לפי העניין"; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(18) בסעיף 261, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(ה1) על אף האמור בסעיף קטן (ד) ובסעיף 145, הקמת מבנה נלווה לקו תשתית תת קרקעי בידי אחד הגופים האמורים בסעיף קטן (ד), תהיה טעונה הרשאה, והוראות סעיף קטן (ה) יחולו לענין הרשאה כאמור בשינויים המחוייבים."; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(19) אחרי סעיף 266ה יבוא: |
||
|
|
|
"פטור למיזם חלוץ |
266ו. |
(א) בסעיף זה- |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
"המדען הראשי" – המדען הראשי במשרדו של השר האחראי, ואם אין במשרדו של השר האחראי מדען ראשי – המדען הראשי כהגדרתו בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984[8]; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
"מיזם חלוץ" – מיזם שהמדען הראשי אישר כי מתקיים לגביו אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוא מיזם חדשני של טכנולוגיה אשר אינה נפוצה בישראל ואשר יש חשיבות להקימו בהקדם על מנת לקדם את המחקר והפיתוח בתחומו במטרה לקדם את הטמעת השיטה או הטכנולוגיה עליה מבוסס המיזם ככל שתוצאות המיזם יהיו מוצלחות; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הוא מבוסס על שיטה או טכנולוגיה אשר אינה נפוצה בישראל והשר האחראי מעוניין להקים מיזם כאמור לצורך בחינת האסדרות הנדרשות ליישום השיטה או הטכנולוגיה בישראל; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"השר האחראי" – השר שהמיזם החלוץ נמצא בתחום אחריות משרדו. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) שר הפנים רשאי, באישור המועצה הארצית ובהתאם לבקשת השר האחראי, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי פרק ה' או מתכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע מיזם חלוץ, אם מצא כי לשם הקמת המיזם החלוץ נדרשים עבודות או שימושים שאם ביצועם יותנה באישורה של תכנית או קיומו של היתר, לפי העניין, תיגרם פגיעה משמעותית בקידום המחקר והפיתוח בתחום המיזם החלוץ או בקידום אסדרת התחום, לפי העניין, ובלבד שנקבעו בצו כל אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) העבודות והשימושים יהיו זמניים לתקופה הנדרשת להקמת המיזם החלוץ, ובלבד שלא תעלה על שלוש שנים; על אף האמור, שר הפנים יהא רשאי, בהתייעצות עם המועצה הארצית, להאריך את הצו בשנתיים נוספות אם השתכנע כי הארכה זו נדרשת לצורך המשך בחינת המיזם החלוץ, וכן יהא רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו ליתן את הצו מראש לחמש שנים אם השתכנע כי תקופה זו נדרשת לצורך בחינת המיזם החלוץ; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) שטח המיזם החלוץ יהיה בהיקף שאינו עולה על ההיקף הנדרש לבחינת המיזם החלוץ; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) העבודות והשימושים ייעשו בידי המדינה או בידי גוף שהוסמך לכך לפי החלטת ועדת השרים לתשתיות חיוניות; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) הוראות לעניין החזרת המצב לקדמותו, ואם העבודות והשימושים ייעשו בידי גוף שהוסמך לכך כאמור בפסקה (3), רשאי שר הפנים לקבוע, בהסכמת השר האחראי, חובת הפקדת ערובה לצורך הבטחת החזרת המצב לקדמותו; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) הוראות לעניין שמירה על הסביבה ועל שלום הציבור, אם סבר שר הפנים כי הדבר נדרש. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) לדיון במועצה הארצית לפי סעיף קטן (ב) יוזמן ראש הרשות המקומית שבתחומה אמורות להתבצע העבודות כאמור באותו סעיף קטן, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את עמדתו בעניין. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) אם המיזם החלוץ יוקם בסביבה חופית, אישור המועצה הארצית כאמור ברישה של סעיף קטן (ב) יהיה לאחר התייעצות עם הוועדה לשמירת הסביבה החופית; לא נמסרה עמדת הוועדה לשמירת הסביבה החופית בתוך 14 ימים מיום שפנו אליה להתייעצות כאמור, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי פסקה זו. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) לבקשה שמגיש השר האחראי כאמור ברישה של סעיף קטן (ב) תצורף חוות דעת מטעם יוזם המתקן המפרטת את ההשפעות הצפויות על הסביבה כתוצאה מביצוע המיזם החלוץ וכן חלופות שנבחנו לעניין מיקום המיזם החלוץ. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ו) צו כאמור בסעיף קטן (ב) יפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים לפחות 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים; שר הפנים רשאי להורות, במקרים חריגים על קיצור המועד האמור לפרסום לפני תחילת העבודות או השימושים; הודעה על מתן צו כאמור תישלח למי שנדרש לפי חוק אישורו לביצוע העבודות או השימושים האמורים, לגורמים המנויים בסעיף 119ב(9)(א), ולרשות המקומית הנוגעת בדבר, 15 ימים לפני תחילת ביצוע העבודות או השימושים. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ז) ביצוע העבודות או השימושים לפי סעיף זה יהיה כפוף להוראות לפי חוק שעניינן תכן הבנייה. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ח) ניתן צו לפי סעיף זה, יראו אותו כתכנית לעניין סעיף 197 ולעניין התוספת השלישית, והכל בשים לב למשך תוקף הצו. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ט) שר הפנים רשאי להתקין עד ארבעה צווים לפי סעיף קטן (ב) מדי שנה קלנדרית." |
|||
|
|
|
תיקון חוק משק החשמל |
7. |
בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996[9], בסעיף 19(א1), בסופו יבוא "וכן התייחסות לצעדים, אמצעים וחלופות המוצעים על מנת לצמצם את הצורך במתן הודעות הפעלה לפי סעיף 22א לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008[10]." |
|||||
|
|
|
תיקון חוק אוויר נקי |
8. |
בחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008[11] (בפרק זה – חוק אוויר נקי) - |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) אחרי סעיף 22 יבוא: |
||
|
|
|
"הפעלת תחנת כח במצב סיכון |
22א. |
(א) בסעיף זה - |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
"חוק משק החשמל" – חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996[12]; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
"מנהל המערכת" - בעל רישיון לניהול המערכת כהגדרתו בחוק משק החשמל; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
"מצב סיכון" - חשש לפגיעה שבעל רישיון לניהול המערכת צופה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
"פגיעה" – הפסקה של אספקת החשמל לצרכנים, עקב חוסר ביכולת הייצור או ההולכה של חשמל, או פגיעה בשרידות מערכת החשמל; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
"תחנת כוח מוגבלת" - מקור פליטה שהוא יחידת ייצור חשמל, בעלת רישיון לייצור לפי חוק משק החשמל, אשר נקבעו תנאים המגבילים את משך הפעלתו בהיתר הפליטה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מנהל המערכת רשאי במצב סיכון להודיע לבעל תחנת כוח מוגבלת, כי עליו להפעיל את תחנת הכוח מעבר למגבלות על משך פעילות שנקבעו בהיתר, אם התקיימו כל אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) מנהל המערכת פעל בהתאם להנחיות הממונה, אשר ייקבעו בהסכמת מנהל המערכת; הנחיות הממונה יכללו את פירוט הפעולות שמנהל המערכת נדרש לבצע כאשר קיים מצב סיכון, על מנת לצמצם את הפגיעה הסביבתית הנובעת מהפעלת תחנת הכוח המוגבלת ובלבד שאין בכך כדי להביא לפגיעה כהגדרתה בסעיף קטן (א), ויכול שיכללו: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) סדר עדיפות להפעלת תחנות הכוח אשר נדרשות להפעלה מעבר למגבלות ההיתר שלהן בהתאם לשיקולי איכות אוויר; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) אופן בחינת חלופות בהתחשב במועד בו נודע למנהל המערכת על מצב הסיכון; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הנחיות לרישום ולתיעוד; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) שיקולים לחריגה מסדר העדיפות שבפסקת משנה (א), באופן שיביא לצמצום החריגה מתנאי ההיתר או הפגיעה הסביבתית, וכל זאת בכפוף לאילוצי תפעול הנדרשים על מנת למנוע פגיעה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) עלתה תקופת ההפעלה על 21 ימים - ניתן במהלך תקופת ההפעלה אישור שר האנרגיה להפעלה החל מהיום ה-22; ואולם אישור כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים, ושר האנרגיה רשאי להאריכו בשתי תקופות נוספות של עד שלושה חודשים כל אחת, והכל אם נוכח כי נמשך מצב סיכון; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) צפויה ההפעלה לגרום לחריגה מערכי פליטה שנקבעו בהיתר - יחול גם הוראות סעיף קטן (ג); |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) הנחיות האמורות בפסקה (1) יקבעו בשים לב למגבלות שרידות מערכת החשמל, להיקף הפגיעה הצפויה, למידת ההשפעה של מקור הפליטה על איכות האוויר, והאמצעים למניעת זיהום אוויר המותקנים בו. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) מנהל המערכת רשאי, במצב סיכון, להודיע לבעל תחנת כוח כי עליו להפעיל תחנת כוח שיש בה תקלה באמצעי טיפול או ביחידת ייצור, או שנדרשת הפעלתה במצב הפעלה לא שגרתי (בסעיף קטן זה – התקלה), עד 24 שעות מתחילת התקלה או עד לקבלת עמדת הממונה ולאחר קבלתה תהא ההפעלה בהתאם להנחיות שיפרט הממונה בעמדתו, לפי המוקדם מביניהם. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) נוכח מנהל המערכת כי הסתיים מצב הסיכון, או כי לא מתקיים מצב סיכון אותו צפה ולגביו הודיע לבעל תחנת הכח, ימסור לבעל תחנת הכח הודעה על סיום ההפעלה או ביטול ההפעלה, לפי העניין. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) מנהל המערכת ידווח לממונה, אחת לשנה עד ליום 31 במרץ, על החלופות אשר שקל במסגרת תכנון שנתי להפעלת תחנות הכח על מנת לצמצם את מצבי הסיכון ככל הניתן באותה שנה קלנדרית, לרבות חלופות לצמצום מצבי סיכון שעלולים להתקיים בשל עיכוב בביצוע תכנית הפיתוח לפי חוק משק החשמל. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ו) מנהל המערכת ידווח לממונה על צפי למתן הודעה על הפעלת תחנת כוח או על מתן הודעה כאמור לפי העניין לא יאוחר ממועדים אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) צפה מנהל המערכת מצב סיכון (להלן – מועד הצפיה) שיחייב במועד מסויים הפעלת תחנת כח (להלן – מועד ההפעלה), ומועד ההפעלה צפוי לחול לאחר לפחות שבעה ימים ממועד הצפיה - - מוקדם ככל הניתן ולכל היותר 48 שעות לאחר מועד הצפיה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) צפוי מועד ההפעלה לחול בתוך שבעה ימים ממועד הצפיה – מוקדם ככל הניתן ועד 24 שעות ממתן ההודעה על הפעלת התחנה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ז) דיווח כאמור בסעיף קטן (ו) יכלול את פירוט הנסיבות המצדיקות את מתן ההודעה, לרבות החלופות שבחן מנהל המערכת, ואם לא ניתן היה לצפות את מצב הסיכון שבוע מראש, יכלול הדיווח את פירוט הנסיבות שבגללן לא ניתן היה לצפות את מצב הסיכון מראש כאמור. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ח) מנהל המערכת ידווח לממונה מדי רבעון על סך כל ההודעות שנתן לפי סעיף זה, לרבות היקף פעילות ייצור החשמל שנעשתה בהתאם להן, ביחס לנסיבות שאותן צפה וביחס לנסיבות שהתממשו בפועל. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ט) הממונה רשאי לדרוש ממנהל המערכת ומבעל ההיתר של תחנת כוח מידע ומסמכים נוספים ככל הדרוש לו לבחינת העמידה בדרישות סעיף זה או לצורך בחינת עמידת בעל ההיתר של תחנת כח בתנאי ההיתר ובהתאם להוראות סעיף זה. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(י) למען הסר ספק, אין בסעיף זה לגרוע מהאפשרות להפעיל תחנת כח במצבים חריגים בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(יא) השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר האנרגיה, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה."; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) בסעיף 53 - |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (2) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(2א) מתן הודעה להפעלת תחנת כוח שלא במצב סיכון, או מבלי שהתקיימו התנאים למתן הודעה כאמור לפי חוק זה, או בניגוד להנחיות הממונה, או אי מתן הודעה על הפסקת הפעלה או ביטולה, בניגוד להוראות לפי סעיף 22א;"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ג), אחרי פסקה (1) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"(1א) אי מסירת דיווח, מידע או מסמכים נוספים לממונה, בניגוד להוראות לפי סעיף 22א;". |
|
|
|
קידום תשתיות לאומיות - הוראות מעבר |
9. |
(א) עד למינוי יועץ סביבתי למועצה הארצית כאמור בסעיף 5(א1) לחוק התכנון והבניה כנוסחו בסעיף 4(2) לחוק זה, או עד לתום חצי שנה מיום כניסתו של חוק זה לתוקף, לפי המוקדם, ימשיך נציג השר להגנת הסביבה במועצה לשמש כיועץ הסביבתי למועצה. |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) עד למינוי יועץ סביבתי לוועדה מחוזית כאמור בסעיף 8(א1) לחוק התכנון והבניה כנוסחו בסעיף 4(7) לחוק זה, או עד לתום חצי שנה מיום כניסתו של חוק זה לתוקף, לפי המוקדם, ימשיך נציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית לשמש כיועץ הסביבתי לוועדה. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) בתוך חודש מיום כניסתו של חוק זה לתוקף - |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) מזכיר המועצה הארצית כמשמעה בחוק התכנון והבניה יעביר למזכיר הממשלה כל תכנית מתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות כהגדרתה בסעיף 6ב(ב) לחוק התכנון והבניה בנוסחו המוצע בסעיף 4(4)(א)(3) לחוק זה, שטרם כניסתו של חוק זה לתוקף החליטה המועצה הארצית להגישה לאישור הממשלה ובכלל כך לענין החלטה כאמור לאחר דיון חוזר במועצה הארצית כמשמעו בסעיפים קטנים (א) ו-(ד) שבסעיף 53 לחוק התכנון והבניה, ואשר הממשלה טרם קיימה לגביה דיון מכח סעיף 53, והוראות סעיף 53א לחוק התכנון והבניה כנוסחו המוצע בסעיף 4(10) לחוק זה יחולו על תכנית שהועברה כאמור. |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) מזכיר הוועדה לתשתיות כמשמעה בחוק התכנון והבניה יעביר למזכיר הממשלה כל תכנית לתשתית לאומית כמשמעה בחוק האמור שטרם כניסתו של חוק זה לתוקף החליטה הוועדה לתשתיות להגישה לאישור הממשלה ובכלל כך לענין החלטה כאמור לאחר דיון חוזר בוועדה לתשתיות כמשמעו בסעיפים קטנים (א) ו-(ד) שבסעיף 53 לחוק התכנון והבניה שהוחל על תכנית לתשתית לאומית בסעיף 76ג רישא, ואשר הממשלה טרם קיימה לגביה דיון מכח סעיף 53, והוראות סעיף 76ג(10א) לחוק התכנון והבניה כנוסחו המוצע בסעיף 4(12) לחוק זה יחולו על תכנית שהועברה כאמור. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) בתוך 14 ימים מיום תחילתו של חוק זה, יורה הממונה כהגדרתו בחוק אוויר נקי לאחר שהתייעץ עם יושב ראש רשות החשמל ועם מנהל המערכת כהגדרתו בסעיף 22א(א) לחוק אוויר נקי בנוסחו המוצע בסעיף 8(1) לחוק זה (להלן - סעיף ההפעלה), על סדר העדיפות להפעלת תחנות כוח מוגבלות כהגדרתן בסעיף ההפעלה בעת מצב סיכון כהגדרתו בסעיף ההפעלה, ורשאי הוא לתת הוראה כאמור אף ללא הסכמת מנהל המערכת, והכל בכפוף למגבלות שרידות המערכת שקבע מנהל המערכת, ועל אופן בחינת חלופות לגבי מצב סיכון כהגדרתו בסעיף ההפעלה צפוי במקרים בהם ניתן היה לצפות את מצב הסיכון שבוע מראש; הוראה כאמור תעמוד בתוקפה עד מתן הנחיות הממונה בהתאם להוראות סעיף 22א לחוק אוויר נקי, כנוסחו המוצע בסעיף 8(1) לחוק זה או עד לתום שנה מיום התחילה של חוק זה, לפי המוקדם. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) סעיף 9ב(ב1) לפקודת העיריות כנוסחו המוצע בסעיף 4(1)(ב) לחוק זה, לא יחול לגבי תחנת כח או מיתקן פסולת שלגביהם הוקמה עד ליום התחילה של חוק זה ועדת חקירה או שלפני יום התחילה של חוק זה שר הפנים הורה לועדת חקירה להגיש לגביהם תסקיר. |
|||
כללי
הקמת תשתיות בישראל היא אחת המשימות המורכבות והחשובות במשק הישראלי, בין היתר על רקע מחקרים שונים המעידים על קשר בין רמת התשתיות לרמת הפריון במשק. מדינת ישראל סובלת ממחסור בתשתיות בין היתר לאור המורכבות והקושי שבהקמתם. המחסור בתשתיות, אם לא יינקטו הצעדים המוצעים, צפוי אף להתעצם בשל הקצב הגבוה של גידול האוכלוסייה
על מנת לייצר רמת תשתיות נאותה בישראל, אשר צפויה להפחית את הגודש, להבטיח את אספקת המים והחשמל (תוך עמידה ביעדי יצור חשמל מאנרגיה מתחדשת) ולאפשר השגת תועלות כלכליות וחברתיות המשפיעות על רמת החיים של התושבים, מוצע לקבוע בחוק, ובתיקונים העקיפים לחוקים נוספים, תיקונים אשר יקלו על הקשיים הקיימים כיום בהקמת תשתיות.
לסעיפים 1 ו-2
על מנת לייעל ולשפר לוחות הזמנים הנדרשים להקמת מיזם תשתית מוצע לקבוע לוחות זמנים לעניין מתן היתר או אישור מאת רשות מקרקעי ישראל, וכן לקבוע כי לא התקבל אישור מעין זה, יראו את הבקשה המאושרת
לסעיף 3
בשל חשיבותם של מיזמי תשתית מועדפים, מוצע לאפשר לחברה מבצעת את הסמכויות הנתונות לשר האוצר בפקודת הקרקעות (רכישה לצורך צרכי ציבור), 1943, למעט הסמכויות לפי סעיפים 14 עד 14ד ו25 שעניינם אפשרות חזרה מרכישת הקרקע והסכמות להתקנת תקנות, בכפוף לאישור הוועדה המייעצת כמשמעותה בפקודת הקרקעות ביחס לרכישת הקרקע הנדרשת לטובת מיזם תשתיות חיוני. סמכויות אלו, יגבירו את הוודאות הנדרשת לחברה המבצעת לתכנון ופיתוח השטחים המתוכננים ויאפשרו קידום ביצוע של מיזמי תשתית חיונים בלוחות הזמנים.
כמו כן, במסגרת ההסדר, מוצע להוסיף חברות תשתית ממשלתיות נוספות לאלו המנויות בהסדר- חברת נתיבי תחבורה עירוניים ומקורות חברת מים בע"מ, ולוודא כי הסמכות להפקעה שניתנת להן היא בקשר ישיר עם עיסוקי החברה.
לסעיף 4 פסקאות (1) ו-(3)
לפסקה (1) מוצע לקבוע כי לגבי אזורים שבהם פועלים תחנת כוח או מתקן לטיפול בפסולת תוקם ועדת חקירה סטטוטרית לחלוקת הכנסות, כך שמינויה לא יהיה תלוי בהחלטת שר הפנים אלא הוא יקבע את הרכב חבריה בלבד. כן מוצע להבנות את שיקול דעתה של הוועדה, ולקבוע שיקולים הרלוונטיים לפעילות כאמור, אשר תידרש ועדת החקירה לשקול בין יתר שיקוליה בגיבוש תסקיר לחלוקת הכנסות.
לפסקה (3) כיום קווי תשתית פטורים מארנונה בהתאם לסעיף 27ב(ג) לפקודת העיריות. למען הסר ספק, מוצע לתקן את הפקודה כך שגם אם קווי התשתית מונחים במנהרת תשתית המשלבת כמה תשתיות, יהיו פטורים מארנונה, וזאת על מנת למנוע תמריץ לפריסת תשתית דוקא מחוץ למנהרת תשתית (על מנת להימנע מתשלום ארנונה), דבר שיפגע במאמצים לריכוז תשתיות למנהרת תשתית אחת במטרה לייעל את אופן הקמת תשתיות בישראל ואת השימוש בקרקע, לסייע לצמצום היקף הקרקע הנדרשת לתשתיות ולהפחית את היקף ההפרעה לציבור ולתנועה הנובעת מפעולות הקמה ותפעול של תשתית.
לסעיף 4 פסקה (2) ולסעיף 5
מוצע לתקן את פקודת העיריות ואת פקודת המועצות המקומיות כך שלא יוטלו היטל תיעול והיטל סלילה בגין מתקן פוטו וולטאי המשמש לקירוי חניון (בין אם מדובר בקירוי קומת גג במבנה שמיועד לחניה ובין אם מדובר בקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה) וזאת אם המתקן הוקם עד ליום 31 בדצמבר 2030. המועד המוצע נקבע בשים לב ליעדי יצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות (שנקבעו בהחלטה מס' 465 מיום 25 באוקטובר 2020) ועל מנת לתמוך ביעדי הפחתת הפליטות (שנקבעו בהחלטה מס' 171 מיום 25 ביולי 2021). מטרת התיקון המוצע היא לאפשר ודאות עסקית ליזמים, ולתמרץ הקמת מתקנים כאמור באופן שיסייע ליעל את השימוש בקרקע, להגדיל את היקף יצור החשמל באנרגיות מתחדשות, ומכיון שחניונים כאמור מצויים בדרך כלל בסמיכות לאזורי צריכת חשמל, הקמת מיתקנים כאמור תסייע למתן את קצב הפיתוח של רשת החשמל.
לסעיף 6
לפסקה (1)
בפסקאות משנה (א-ב) מוצע לתקן את סעיף ההגדרות שבחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה) ובכלל כך להגדיר את ועדת השרים לתשתיות חיוניות (אשר רלוונטית בין היתר, לענין התיקון המוצע בפסקאות (9) ו-(11)) שמוצע להקים במסגרת תזכיר חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023 וחוק זה יוגדר גם הוא.
בנוסף בפסקת משנה (ג) מוצע להגדיר מבנה נלווה לקו תשתית תת קרקעי, הגדרה זו רלוונטית לתיקון המוצע בפסקאות (3)(ב), (3)(ד), (16) ו-(17), במסגרתן מוצע כי מבנה נלווה כאמור יוקם בהרשאה, וכי לא יהא צורך באישור לתחילת ביצע עבודות לגביו וכן כי רשות הרישוי של ות"ל תהא מוסמכת להעניק הרשאה גם לגבי מבנה כאמור.
בפסקאות משנה (ד-ה) מוצע לתקן את ההגדרות "תכנית דרך" ו"תשתיות לאומיות" ולהוסיף להן מתחם לשינוע מטעני רכבת, כך שניתן יהיה לאשר במסגרת תכנית דרך או תכנית לתשתית לאומית, גם מתחם לשינוע מטענים כאמור (שהוא מתחם הנדרש לפעילות הרכבת), וכך לייעל את הליכי התכנון לתוואי מסילות ברזל כך שניתן יהיה לתכנן במסגרתם גם מתחמים כאמור.
בנוסף מוצע בפסקת משנה (ה) להוסיף להגדרת "תשתיות לאומיות" הגדרה של דרך (לענין תשתיות לאומיות), כך שזו תכלול גם מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת (יוער כי אלו כלולים כבר כיום בהגדרת "דרך" הכלולה בהגדרת "תכנית דרך", כך שלמעשה פסקאות משנה (ד-ה) המוצעות יביאו לכך שהגדרת דרך לענין "תשתיות לאומיות" תהא זהה להגדרת דרך לענין "תכנית דרך"). תיקון זה הוא תיקון מבהיר וזאת בהמשך לבג"ץ 2535/18 עיריית רמלה נ' הועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות.
לפסקאות (2), (5), (6), ו-(13)
כיום במועצה הארצית ובוועדות המחוזיות, היועץ הסביבתי הוא נציג השר להגנת הסביבה. הדבר נובע מתקנה 1 לתקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), תשס"ג-2003 הקובעת כי יועץ סביבתי הוא נציג השר לאיכות הסביבה במוסד התכנון, ולענין תכנית דרך המוגשת לוועדה המחוזית הדבר אף עולה מסעיף 119ג לחוק התכנון והבניה. לעומת זאת קובע סעיף 6ה לחוק התכנון והבניה, בין השאר, כי כיועץ הסביבתי של הועדה לתשתיות לאומיות (להלן – הות"ל) ימונה, על ידי יו"ר הות"ל ונציג השר להגנת הסביבה בות"ל, מי שאינו עובד מדינה. גם סעיף 7(א)(4) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014 קובע כי כיועץ הסביבתי לוועדה למתחמים מועדפים (להלן – הותמ"ל) ימונה על ידי יו"ר הוועדה מי שאינו עובד מדינה.
לאור יעילותו של ההסדר הקבוע בות"ל ובותמ"ל, המאפשר הקמת פרויקטים בצורה מיטבית, מוצע להרחיב את ההסדר גם למועצה הארצית ולוועדות המחוזיות ולקבוע כי ימונו כיועץ הסביבתי למועצה הארצית וכיועצים הסביבתיים לוועדות המחוזיות, מי שאינם עובדי מדינה. מובהר כי מוצע שמינוי היועץ הסביבתי יהיה בהתאם לאופן מינויו של היועץ הסביבתי לות"ל (בהתאם לתיקון המוצע בפסקה (5) לענין הרשימה ממנה יבחר היועץ), על ידי יו"ר מוסד התכנון ועל ידי נציג השר להגנת הסביבה במוסד התכנון.
פסקה (2) המוצעת מתייחסת למינוי היועץ הסביבתי של המועצה הארצית על ידי יו"ר המועצה הארצית ועל ידי נציג השר להגנת הסביבה במועצה. למען הסדר הטוב ועל אף שנציג השר להגנת הסביבה חבר בפועל במועצה הארצית, מאחר שנציגי הממשלה החברים במועצה אינם מצוינים בחוק התכנון והבניה במפורש בחלוקה למשרדי הממשלה השונים (ר' סעיף 2(ב)(2) לחוק התכנון והבניה), מוצע להתייחס גם למצב בו לא מכהן במועצה הארצית נציג השר להגנת הסביבה, שאז מוצע לקבוע שהיועץ הסביבתי למועצה הארצית ימונה על ידי יו"ר המועצה הארצית ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה.
פסקה (6) המוצעת מתייחסת ליועץ הסביבתי של ועדה מחוזית, ומאחר שהחברים בוועדה המחוזית מנויים במפורש בחלוקה למשרדי הממשלה השונים (ר' סעיף 7(א)(2) לחוק התכנון והבניה), אין צורך להציע את ההסדר שהוצע בפסקה (2) לענין מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה.
פסקה (13) המוצעת, מתקנת את סעיף 119ג(א) המתייחס לתכנית דרך המוגשת לוועדה המחוזית וקובע כי תשריט דרך יוגש "לנציג השר לאיכות הסביבה בוועדה המחוזית (בסימן זה – יועץ סביבתי)". מכיון שבפסקה (6) מוצע לקבוע כיצד ימונה היועץ הסביבתי לוועדה המחוזית (וכי הוא אינו עובד מדינה) אין מקום שלענין תכנית דרך יהיה הסדר שונה לגבי זהות היועץ הסביבתי, ובפרט כך בשים לב למטרת החוק המוצע על רקע צורך בקידום תשתיות, ואלה כוללות דרכים.
יצוין כי בסעיף 9(א-ב) לחוק המוצע, מוצעת הוראת מעבר לפיה עד תום חצי שנה מיום כניסת החוק לתוקף, או עד למינוי יועץ סביבתי בהתאם למוצע בפסקאות (2) ו- (6), לפי המוקדם, ימשיכו לכהן נציגי השר להגנת הסביבה במוסדות התכנון הרלוונטיים, כיועצים הסביבתיים למוסדות התכנון האמורים, וזאת במטרה לאפשר שהות לבחור ולמנות יועץ סביבתי למוסדות התכנון, ועל מנת שמוסדות התכנון לא ישארו ללא יועץ סביבתי באופן שיפגע ביכולתם לקבל החלטות.
בפסקה (5) מוצע לתקן את סעיף 6ה(א) אשר כיום קובע "יושב ראש הועדה לתשתיות ונציג השר לאיכות הסביבה בוועדה לתשתיות ימנו לוועדה, מתוך רשימה שיקבע שר הפנים בהסכמת השר לאיכות הסביבה, יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד המדינה", כך שימחק החלק הנוגע לבחירת היועץ דוקא מתוך רשימה המאושרת על ידי השרים. הדבר מוצע בשים לב לכך שממילא מדובר בהליך אשר כפוף לדיני המכרזים ואין צורך במעורבות השרים.
לפסקה (3)
לפסקאות משנה (א) ו- (ג)
סעיף 6ב(ב) לחוק התכנון והבניה עוסק בסמכויות הרישוי של הועדה לתשתיות לאומיות (להלן – ות"ל). בסעיף נקבע כי לעניין מתן היתר על פי תכנית לתשתית לאומית, רשות הרישוי תהיה מורכבת מיושב ראש הועדה לתשתיות ומתכנן הועדה, ולות"ל יוקנו סמכויות הועדה המקומית. במסגרת תיקון מס' 24 לחוק התכנון והבנייה, הורחבו סמכויות הרישוי של הות"ל, גם לעניין תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או תכנית מועדפת לדיור, לצד קביעה כי בהיתר לפי תכניות אלה, יתווסף להרכב רשות הרישוי גם מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר. בהגדרת "תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות", נקבע במסגרת תיקון 124, כי מדובר בתוכנית הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לתשתית לאומית בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה ומצורף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה.
בפסקת משנה (א)(3) מוצע לתקן את הגדרת תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, כך שלא תהיה חובה לצרף לה תשריט של השטח שעליו היא חלה כאמור (תכנית שכזו יכולה להיות למשל תכנית מכח סעיף 145(ח) לחוק התכנון והבניה) וזאת על מנת שרשות הרישוי של הות"ל תוסמך רשות הרישוי של הות"ל (או הות"ל עצמה לפי העניין), להוציא היתרים מכוחה, וזאת בהרכבה המורחב שכולל את מהנדס הועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר. תיקון זה מוצע מכיוון שגם תכניות מיתאר ארצית שלא צורף להן תשריט מסדירות את האפשרות להקמתן של תשתיות לאומיות חשובות ואין הצדקה שלא ניתן יהיה לפנות לרשות הרישוי של הות"ל לצורך הוצאת היתר מכוחן.
בפסקאות משנה (א)(1-2) מוצע להרחיב את סמכות רשות הרישוי של הות"ל (בהרכב הכולל גם את מהנדס הועדה המקומית) גם לגבי תשתית לאומית שנכללת בתכנית שאושרה על ידי ועדה מחוזית. תיקון זה נדרש לצורך האצת הליכי הרישוי וההקמה של תשתיות לאומיות ועל רקע העובדה שלעיתים קרובות מאושרת תשתית לאומית, במסגרת תכנית בוועדה המחוזית ולא באמצעות תכנית לתשתית לאומית או תכנית מיתאר ארצית.
בהמשך למוצע בפסקת משנה (א)(3) לענין הרחבת סמכות רשות הרישוי של הות"ל גם לתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות שלא צורף לה תשריט, ולמוצע בפסקאות משנה (א)(1-2) לעניו הרחבת הסמכות כאמור גם לתשתית לאומית שנכללה בתכנית שאושרה על ידי ועדה מחוזית, בפסקת משנה (ג) מוצע להתנות את הרחבות הסמכות כאמור בהתקיימותו של לפחות אחד משלושה תנאים: האחד כי ההיתר (או ההרשאה. יובהר כי בהתאם לסעיף 1 לחוק התכנון ובניה, הגדרת "היתר" כוללת גם הרשאה, והחריג שנקבע לכך בסעיף 6ב(ג) לחוק התכנון והבניה, נקבע רק ביחס לסעיף קטן (ג) האמור, ולא ביחס ליתר הסעיפים הקטנים שבסעיף 6ב ועל כן ניתן יהיה לפנות לרשות הרישוי גם לצורך קבלת הרשאה) הוא למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק המוצע; השני הוא כי התכנית שמכוחה מבוקש ההיתר (או ההרשאה כמוסבר לעיל) כוללת הוראה שיחולו לגביה הוראות סעיף קטן(ב) שבסעיף 6ב לחוק התכנון והבניה (וממילא סעיף 6ב(ד) מתייחס להרשאה מכוח תכנית לפי סעיף קטן (ב), כך שאף אם הוראות התכנית יכללו הפניה לסעיף קטן (ב) שבסעיף 6ב, רשות הרישוי של הות"ל תהא מוסמכת לאשר הרשאה גם מכח סעיף קטן (ד)); והתנאי השלישי הוא כי אף אם לא נקבעה בתכנית הוראה כאמור בתנאי השני, ניתן יהיה להקנות את סמכות הרישוי לרשות הרישוי של הות"ל באמצעות קבלת החלטה בוועדה המחוזית לאחר ששמעה את עמדת הוועדה המקומית הנוגעת בדבר, כי יחולו הוראות סעיף קטן (ב) שבסעיף 6ב (וכמוסבר לעיל, ממילא הדבר מאפשר גם הענקת הרשאה לפי סעיף קטן (ד) שבסעיף 6ב).
לפסקאות משנה (ב) ו-(ד)
בהמשך להוספת הגדרה בפסקה (1)(ג) של מבנה נלווה לקו תשתית תת קרקעי, ולכך שבפסקה (17) מוצע לתקן את סעיף 261 לחוק התכנון והבניה כך שניתן יהיה להקים מבנה נלווה כאמור בהרשאה, מוצע בפסקאות (ב) ו-(ד) לתקן את סעיף 6ב לחוק התכנון והבניה כך שרשות הרישוי של הות"ל תוסמך לאשר בקשה להרשאה לגבי מבנה נלווה כאמור, וזאת בהמשך לכך שרשות הרישוי של הות"ל מוסמכת כיום לאשר בקשה להרשאה לגבי מבנה דרך שסעיף 261 מאפשר כיום להקים בהרשאה.
לפסקת משנה (ה)
בפסקת משנה (ה) מוצע להוסיף לסעיף 6ב לחוק התכנון והבניה שני סעיפים קטנים:
האחד, סעיף קטן (ה) אשר מתיחס לכך שלא יהא צורך באישור הוועדה לסביבת השמירה החופית להיתרים שמעניקה רשות הרישוי של הות"ל לפי תכנית לתשתית לאומית או לפי תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומית. תיקון זה מוצע בהמשך לכך שבפסקאות (8) ו- (11)(ב) מוצע כי הוראות התוספת השניה, העוסקות בקבלת אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן - הולחו"ף) לתכניות בתחום הסביבה החופית, לא יחולו על תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות ועל תכנית לתשתית לאומית. התיקון בפסקת משנה (ה) לענין היתרים נדרש מכיוון שבסעיף 5 לתוספת השניה נקבע "מוסד תכנון לא ייתן היתר לבניה, לשימוש או לפעולה אחרת הטעונה היתר לפי חוק זה לגבי תחום הסביבה החופית, אלא בהתאם לתכנית או להיתר שהתמלאו בהם דרישות סעיף 4..." ואולם מכיוון שסעיף 4(א) לתוספת השניה קובע "לא תופקד ולא תאושר תכנית החלה בתחום הסביבה החופית או חלק ממנה, אלא לאחר קבלת אישור הועדה, או אם היא תכנית מפורטת המקיימת את כל ההוראות של תכנית מיתאר מקומית שאושרה בידי הועדה", ומכיוון שמוצע כאמור כי תכנית לתשתית לאומית ותכנית מפורטת לתשתיות לאומיות לא יוכפפו לאישור הולחו"ף כך שלא יוכל להתקיים לגביהן התנאי שבסעיף 4 לתוספת השניה, ממילא כל היתר שינתן מכוח התכניות האמורות לא יוכל לעמוד בתנאי שבסעיף (5) לתוספת השניה, ועל כן מוצע בפסקת משנה (ה) להוסיף את סעיף קטן (ה) שיבהיר במפורש שאין צורך באישור הולחו"ף להיתרים שנותנת רשות הרישוי של הות"ל לתכניות כאמור. יצוין כי בסעיף קטן (ה) המוצע לא נכלל היתר מכח תכנית מועדפת לדיור, כהגדרתה בסעיף 6ב(ב) לחוק התכנון והבניה, מכיוון שבהתאם לסעיף 8 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014, ניתן להקנות לוועדה למתחמים מועדפים את הסמכויות של הולחו"ף, ואז ככל שסמכויות הולחו"ף אכן הוקנו כאמור, ממילא היתר מכוח תכנית מועדפת לדיור יעמוד בדרישות סעיף 5 לתוספת השניה (ואם סמכויות הולחו"ף לא הוקנו לוועדה למתחמים מועדפים, ממילא יהא צורך באישור הולחו"ף לתכנית המועדפת לדיור, וככל שאישור שכזה יינתן, ממילא היתר מכוח התכנית האמורה יעמוד בדרישות סעיף 5 לתוספת השניה).
השני, סעיף קטן (ו), מאפשר לרשות הרישוי של הות"ל על אף האמור בכל דין ליתן היתר גם בניגוד לעמדתו של גורם מאשר (המוגדר בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה ""גורם מאשר" – מי שאישורו או התייחסותו הם תנאי למתן היתר או לביצוע עבודות לפי היתר, לפי חוק זה או לפי חוק אחר, ושאינו מוסד תכנון") או בניגוד לעמדתו של גורם אחר שאישורו או התייחסו נדרשו כתנאי לקליטת בקשה להיתר (וראה למשל לענין זה תקנות 16(א)(2), 16(ב), 19, 20(א)(11), 32, 33(א)(14), 40(4) ו- 44(א)(3) לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016), וזאת בהתקיים מספר תנאים: האחד כי העמדה של גורם כאמור כללה הוראות או תנאים שיש בהם כדי לסכל או להקשות באופן בלתי סביר על מתן היתר (או קליטת הבקשה להיתר לאור הרלוונטיות של הגורמים האמורים לקליטת הבקשה כעולה מתקנות הרישוי שהוזכרו לעיל), השני כי רשות הרישוי אפשרה לגורם האמור להישמע בפניה טרם שנתנה את החלטתה, השלישי כי לא נקבעה בתכנית מכוחה מבוקש ההיתר הוראה לפיה אישור גורם כאמור הוא תנאי למתן היתר מכוחה, והרביעי, כי אין מדובר במקרה בו רשות הרישוי סבורה כי יש במתן ההיתר כדי לגרום סיכון ממשי לציבור או לבריאותו או כדי לגרום למפגע סביבתי חמור.
מובהר כי סעיף קטן (ו) מוצע לעת עתה רק ביחס לתכנית לתשתית לאומית (ולא ביחס לתכניות האחרות מכוחן רשות הרישוי של הות"ל מוסמכת להעניק היתר, הכוללות תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות (בין שצורף לה תשריט ובין אם לאו כמוצע בפסקת משנה (א)(3)), תכנית מועדפת לדיור, ותכנית שאושרה על ידי ועדה מחוזית שנכללה בה תשתית לאומית כמוצע בפסקת משנה (א)(1-2)), וזאת לאור כך שלמתכנן הות"ל, שהוא אחד החברים ברשות הרישוי של הות"ל, תהא יכולת טובה יותר לקבל החלטות המנוגדות לעמדת גורם מאשר או גורם אחר שאישורו או התייחסותו נדרשים, כאשר מדובר בהיתר מכוח תכנית שאושרה בות"ל (היינו תכנית לתשתית לאומית), ובשים לב לזהירות הנדרשת לענין החלטה בניגוד לעמדת גורמים כאמור.
לפסקאות (4), (7) ו- (14)(ב)(2)
על מנת לייעל את התהליך של הקמת רשת החשמל להולכה במתח עליון, ובהמשך למצב הנוהג כיום בשים לב לפשרה אשר הושגה במסגרת בג"ץ 6646/08 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה, (פשרה המכונה "מסמך בינת") לענין קווי חשמל במתח עליון (המכונים קווי 161) שהוקמו שלא לפי תכנית מאושרת לפי חוק התכנון והבניה (וזאת לאחר שבמסגרת הדיון בעתירה טענה חברת החשמל כהליך מכוח סעיף 145(ו) לחוק התכנון והבניה מהווה הסדר שמאפשר הקמת קווים כאמור ללא תכנית מאושרת וכי מדובר בהסדר שלילי כך שלא ניתן לחייב כי קווים כאמור יתוכננו בתכנית), ואשר מאפשרת כיום ביצוע שינויים מסויימים בקווי 161 קיימים (כאשר לענין קווי 161 חדשים תוגש תכנית לאישור מוסד התכנון הרלוונטי), מוצע בפסקה (14)(ב)(2) לתקן את סעיף 145(ח) לחוק התכנון והבניה המאפשר כיום לתת היתר לענין התשתיות המנויות בו, מכוח תכנית מיתאר ארצית אף שלא מתקיימות בה הדרישות המנויות בסעיף 145(ז) לחוק התכנון והבניה, כך שניתן יהיה לאשר תכנית מיתאר כאמור גם לגבי קווי 161 ומכוח התכנית לבצע בהם שינויים, כגון שינויים מתוואי קו קיים או מתכנית מאושרת באמצעות הסטת הקו, העמודים או שינוי גבהים בו, וכן להקים מתקנים ומבנים הנדרשים לצורך הקו.
בנוסף מוצע לענין קווי 161 שהם תת קרקעיים, בשים לב להשלכותיהם המינימאליות (עקב היותם תת קרקעיים), כי תכנית מיתאר כאמור תאפשר גם את הקמתם (וכן מיתקנים ומבנים נלווים הנדרשים להם) אף שהיא אינה כוללת תשריט של השטח שעליו היא חלה.
התיקון המוצע יסייע במימוש תכנית הפיתוח הנדרשת למשק החשמל הצפויה לכלול בין השאר שינויים בקווי 161 קיימים וקווי 161 תת קרקעיים.
לענין תכנית מיתאר כאמור מכיון שלא מצורף לה תשריט, קובע סעיף 145(ח)(2)(ג) לחוק התכנון והבניה כי בתכנית ייקבעו הוראות "בדבר פרסום הבקשות להיתרים ולהליך השמעת הטענות בעניין לפני הוועדה המקומית". בשל חשיבות קווי 161 לפיתוח רשת החשמל על ככל התועלת הנובעת מכך למשק הישראלי, מוצע כי לענין קווי 161 ומבנים ומיתקנים הנלווים להם, הליך השמעת הטענות לא יהיה בפני הוועדה המקומית אלא בפני ועדת משנה של הוועדה המחוזית, או של הוועדה לתשתיות לאומיות. בנוסף, מכיון שלפי סעיף 145(ו) קווים, מיתקנים ומבנים כאמור מוקמים בהרשאה, מוצע לשם האחידות אף כאן כי הקמתם תהא בהרשאה ןהליך השמעת הטענות יהיה ביחס למתן הרשאה (ולא ביחס למתן היתר).
בפסקה (4) מוצע להקים את ועדת המשנה של הות"ל לשמיעת טענות לענין בקשות להרשאות מכוח תכנית המיתאר הארצית שניתן יהיה לאשר לפי התיקון המוצע בפסקה (14)(ב)(2), ומוצע לקבוע את זהות יושב הראש וחבריה. בנוסף מוצע לקבוע כי החלטות ועדת המשנה יהיו סופיות, כלומר לא ניתן יהיה לדרוש מכח סעיף 6ג(ב) לחוק התכנון והבניה כי יתקיים דיון במליאת הות"ל (ויוסבר כי לאור הפורום שמקבל את ההחלטה, הליך לפי סעיף 152(א1) לחוק התכנון והבניה אינו רלוונטי, ועל כן ממילא אין צורך לציין במפורש בסעיף 6ד1(ב) בנוסחו המוצע כי לא יחולו הוראות סעיף 152).
בפסקה (7) מוצע להקים ועדת משנה של ועדה מחוזית לשמיעת טענות לענין בקשות להרשאות מכוח תכנית המיתאר הארצית שניתן יהיה לאשר לפי התיקון המוצע בפסקה (14)(ב)(2), ומוצע לקבוע את זהות יושב הראש וחבריה. בנוסף מוצע לקבוע כי החלטות ועדת המשנה יהיו סופיות, כלומר לא ניתן יהיה לדרוש מכוח סעיפים 11ד ו-11ה לחוק התכנון והבניה כי יתקיים דיון במליאת הוועדה המחוזית. (ויצוין כי לאור הפורום שמקבל את ההחלטה, שהוא ועדת משנה של ועדה מחוזית, ממילא אין צורך להתייחס לסעיף 152 לחוק התכנון והבניה).
לפסקה (8)
מוצע כי הוראות התוספת השניה, העוסקות בקבלת אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן - הולחו"ף) לתכניות בתחום הסביבה החופית, לא יחולו על תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות וזאת במטרה לצמצם את משך זמני הליכי התכנון ובשים לב לכך שמדובר בתכנית שעוסק בה מוסד תכנון ארצי (המועצה הארצית). (יצוין כי הוראה דומה מוצעת לענין הועדה לתשתיות לאומיות בפסקה (11)(ב)). כאמור לעיל בדברי ההסבר לפסקה (3)(ה), בהמשך לתיקון המוצע בפסקה (8), מוצע גם כי לא יהא צורך באישור הולחו"ף לגבי היתר שניתן על ידי רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות מכוח תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות.
לפסקאות (9) ו- (11)(א)
כיום, תכניות מתאר ארציות מפורטות לתשתיות לאומיות (הנידונות במועצה הארצית) ותכניות תשתית לאומית (הנידונות בוועדה לתשתיות לאומיות (להלן - ות"ל) ואשר אף הן מפורטות בהתאם לסעיף 76ב(א) לחוק התכנון והבניה) טעונות אישור בידי הממשלה לאחר השלמת ההליך במועצה הארצית או בוועדה לתשתית לאומיות לפי הענין, דבר אשר במקרים רבים מעכב את אישור התכנית וכניסתה לתוקף ומעכב את הקמת התשתיות. לפיכך, בשים לב לכך שמדובר בתכניות מפורטות ולאור הצורך בקידום תשתיות, מוצע לקבוע כי מזכיר המועצה הארצית ומזכיר הות"ל ישלחו כל אחד ישירות למזכיר הממשלה (בלא צורך בהעברה לשר כלשהו אשר ישלח את התכנית למזכיר הממשלה), את התכניות כאמור שאושרו במוסד התכנון שבו הם מכהנים כמזכירים, ויראו תכניות אלו כמאושרות בידי הממשלה בתוך 14 ימים מהמועד שבו תכנית כאמור נשלחה למזכיר הממשלה, אלא אם במהלך תקופה זו ביקש שר להביא את התכנית לדיון בממשלה, ואז יש לקיים את הדיון בממשלה ולהכריע בתוך 14 ימים מהיום בו בקש השר כאמור. בנוסף מוצע לקבוע כי אם התכנית לגביה הוגשה בקשת השר (שכאמור צריכה להיות מוגשת במהלך 14 הימים מיום שנשלחה התכנית למזכיר הממשלה) היא תכנית העוסקת במיזם תשתית חיוני מועדף כהגדרתו בחוק המוצע, אזי הדיון יתקיים בוועדת השרים לתשתיות חיוניות (שכמפורט לעיל מוצע להגדירה בפסקה 1(א)) בתוך 14 ימים מיום שהוגשה בקשת השר כאמור, ויראו את החלטת הוועדה כהחלטת הממשלה (כלומר לא ניתן יהיה להגיש ערר על החלטת ועדת השרים האמורה ולבקש כי הנושא ידון במליאת הממשלה).
בפסקה (9) מוצע לקבוע את ההסדר האמור לענין תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות באמצעות הוספת סעיף 53א בנוסחו המוצע, ובפסקה (11)(א), מוצע לקבוע את ההסדר האמור לענין תכנית לתשתית לאומית באמצעות תיקון סעיף 76ג כך שיתווסף בו סעיף קטן (10א) אשר יפנה לסעיף 53א המוצע, וזאת מכיון שכיום סעיף 76ג רישה קובע כי בהליכים לאישור תכנית לתשתית לאומית ינהגו לפי הוראות חוק התכנון והבניה שענינן תכנית מיתאר ארצית למעט לענין השינויים המפורטים בסעיף 76ג, כך שיש צורך לקבוע במפורש שלענין הגשת תכנית לתשתית לאומית לממשלה יש לפעול בתאם לסעיף 53א המוצע (ולא בהתאם לסעיף 53 בחוק התכנון והבניה, אשר ימשיך ויהיה רלוונטי לגבי תכניות מיתאר ארציות שאנן תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות).
יצוין כי בסעיף 9(ג) לחוק המוצע, מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה תכניות מתאר ארציות מפורטות לתשתיות לאומיות ותכניות תשתית לאומית שאושרו במועצה הארצית ובות"ל, בהתאמה, ואשר הממשלה טרם קיבלה לגביהן החלטה (או אף אם בעבר החליטה הממשלה להחזיר תכנית כלשהי למועצה הארצית או לות"ל לצורך קיום דיון חוזר במוסד התכנון, ולאחר קיום הדיון שב מוסד התכנון והחליט להגיש את התכנית, בין לאחר ביצוע בה שינויים ובין אם לאו, לאישור הממשלה, והממשלה לא קבלה החלטה בענין התכנית האמורה), יוגשו על ידי מזכיר המועצה הארצית ומזכיר הות"ל לפי הענין למזכיר הממשלה בתוך חודש מיום כניסת החוק המוצע לתוקף, ויחולו ההוראות המוצעות בפסקאות (9) ו- (11)(א).
לפסקה (10)
על מנת לטייב את התשתיות הנדרשות להפעלת תחבורה ציבורית (דוגמת מסופי אוטובוסים), מוצע להסמיך ועדה מקומית לאשר תכנית שמאפשרת הוספת שימושים הנדרשים לטעינת אוטובוסים חשמליים, מבני התרעננות לנהגים, שירותים בסיסיים לרווחת הנוסעים וכן כל שימוש הנדרש במישרין לצורך הפעלת תחבורה ציבורית וכן הוספת שטח מותר לבניה על מנת לאפשר את בנית המתקנים הנדרשים לשימושים כאמור. הדבר יאפשר הקמת תשתיות תחבורה מיטביות לשיפור השירות לנוסעים ולנהגים וכן יביא לניצול השימוש בתשתית התחבורה באופן מיטבי.
לפסקה (11)(ב)
מוצע כי הוראות התוספת השניה, העוסקות בקבלת אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן - הולחו"ף) לתכניות בתחום הסביבה החופית, לא יחולו על תכנית לתשתית לאומית וזאת בשים לב לכך שמדובר בתכנית שעוסק בה מוסד תכנון ארצי (הוועדה לתשתיות לאומיות, להלן – ות"ל). (יצוין כי הוראה דומה מוצעת לענין תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות שמאשרת המועצה הארצית בפסקה (8)). כאמור לעיל בדברי ההסבר לפסקה (3)(ה), בהמשך לתיקון המוצע בפסקה (11)(ב), מוצע גם כי לא יהא צורך באישור הולחו"ף לגבי היתר שניתן מכוח תכנית לתשתית לאומית על ידי רשות הרישוי של הות"ל.
לפסקה (11)(ג)
במהלך הרגיל של עולם התכנון מקובל כי מוסד תכנון לאחר שדן לעומק בתכנית ואישר להפקיד אותה לשמיעת התנגדויות, רשאי, לאחר שמיעת התנגדויות לפי סעיף 106(ב) לחוק התכנון והבניה ולאחר שהזמין בהתאם לסעיף 106(ב) סיפה את מי שעלול להיפגע מקבלת התנגדות (ואשר היה רשאי להגיש התנגדות בעצמו) להשמיע את טענותיו, לערוך שינוי בתכנית ולאשר אותה וזאת מבלי לפרסם את התכנית המעודכנת כאמור להתנגדויות בשנית.
בשים לב לכך ובשים לב לצורך בהקמה של תשתיות לאומיות בהליך מהיר ככל הניתן ללא עיכובים, ובמטרה לאפשר גמישות תכנונית באופן שיאפשר את המימוש מיטבי של התכלית שלשמה אושרה התכנית, תוך מתן מענה לצרכים המתבררים לאחר אישור התכנית עקב גילוי מידע חדש או שינוי נסיבות, מוצע לקבוע כי הוועדה לתשתיות לאומיות (להלן – ות"ל) רשאית לשנות תכנית לתשתית לאומית מאושרת, אם מדובר בסוג השינויים אשר ניתן לאשר בהתאם לסעיף 106(ב) לחוק התכנון והבניה וסעיף 76ג(9)(ב) לחוק האמור העוסק באופן פרטני בדבר עריכת שינויים בתכנית לאחר שמיעת השגות על ידי הות"ל.
בנוסף מוצע להתנות את הסמכות כאמור בכך שהשינוי המבוקש הוגש על ידי מי שהגיש את התכנית שאותה מבוקש כעת לשנות (או מי מטעמו), וכן שהשינוי המבוקש לא נדון בעבר בות"ל. תנאים אלו מטרתם למנוע מההליך המוצע להפוך למעין שלב ערר או שלב דיון מחדש שבו שוב ידונו בות"ל הנושאים וההתנגדויות שנדונו בעבר והוכרעו על ידי הות"ל עת אישרה את התכנית. רק אם הבקשה לשינוי מוגשת על ידי מגיש התכנית, שהוא הגורם שניתן להניח שמבקש לממש באופן מיטבי את התכנית ואשר לו המידע הרלוונטי ביותר וביכולתו לדעת אם נתגלה מידע חדש או שונו נסיבות המצריכות את השינוי מהתכנית וזאת אף אם מדובר בנושא שנידון בעבר בוועדה, אזי מוצדק כי הות"ל תקיים דיון בבקשה לשינוי.
בנוסף מוצע לקבוע כי אם השינוי המבוקש עלול לפגוע באדם ואותו אדם היה רשאי להגיש התנגדות לתכנית אם השינוי המבוקש היה מוגש כתכנית חדשה שמופקדת לשמיעת התנגדויות, אזי בדומה למנגנון הקבוע כיום בסעיף 106(ב) סיפה, תאפשר לו הוועדה להשמיע את טענותיו (וזאת מבלי לפרסם את השינוי המוצע באופן בו מתפרסמת תכנית חדשה, וכאמור בהתאם לכך שממילא כיום מוסד תכנון רשאי בבואו לאשר תכנית לערוך בה שינויים לאחר שזו הופקדה לשמיעת התנגדויות, מבלי לפרסם בשנית את התכנית העדכנית להתנגדויות) וכן מוצע להסדיר את מסגרת הזמנים הקבועה לכך (התקופה המוצעת היא שישים ימים להשמעת הטענות, וזאת בשים לב לכך שזו התקופה הקבועה כיום לענין התנגדויות בסעיף 76ג(8)).
בנוסף מוצע להסדיר את מסגרת הזמנים לקבלת החלטות על ידי הות"ל לאחר שלב שמיעת הטענות. כך מוצע כי החלטה תתקבל בתוך 21 ימים מיום מתום המועד לשמיעת טענות (וזאת בשים לב לכך שזו התקופה הקבועה כיום בסעיף 76ג(9)(א) לענין שמיעת התנגדויות) וכן מוצע כי אם לא הוגשו טענות תתקבל החלטה בתוך 14 ימים מתום המועד לשמיעת טענות (וזאת אף שכיום לפי סעיף 76ג(10) רואים תכנית שכזו כמאושרת בתוך 3 ימים. הארכת הזמנים מוצעת על מנת לאפשר לות"ל שהות נוספת לבחון את החלטתה, בשים לב לכך שמדובר בהליך שמאפשר השמעת טענות בהתאם לאופן בו מתבצע סעיף 106(ב) סיפה, ואין מדובר בפרסום). על אף האמור מוצע כי אם מלכתחילה סברה הות"ל שהשינוי אינו עלול לפגוע באדם, תוגש התכנית לאישור הממשלה בהתאם לסעיף 76ג(10א) בנוסחו המוצע בפסקה (11)(א), כלומר בתוך 5 ימים מיום שהחליטה הות"ל לאשר את השינוי וכי אישורו לא עלול לפגוע באדם.
בנוסף מוצע לקבוע כי אם לא סברה הות"ל כי השינוי המבוקש עלול לפגוע באדם כלשהו, תוגש התכנית לאישור הממשלה. בנוסף מוצע לקבוע כי שינוי תכנית כאמור, אינו הקלה, אלא הוא כתכנית לכל דבר וענין, ובכלל כך לענין פיצויים מכח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, או היטל השבחה, אלא אם נקבע אחרת לעניין פרק זה במפורש בתכנית השינוי שאושרה. התיקון המוצע יאפשר לצמצם את הזמן הדרוש לאישור שינויים שהינם יחסית מינוריים (שכן כיום מקובל שניתן לאשרם לאחר שמיעת התנגדויות).
לפסקה (12)
לאור חשיבות התשתיות הנכללות בהגדרת תשתיות לאומיות, מוצע לקבוע כי הגשת ערר על החלטה של וועדה מחוזית בדבר אישור או דחיית תכנית לתשתיות לאומיות שמוגש על ידי שלושה מחברי הוועדה כאחד, תהא רק ברשות יושב ראש הוועדה המחוזית (להבדיל מהמצב כיום לפיו חברים כאמור רשאים לערר בזכות), וכן להגביל את הגשת הערר על ידי רשות מקומית או ועדה מקומית, שכיום מתאפשרת בזכות אם הן נוגעות בדבר, כך שהגשת הערר בזכות תהא רק אם הן הגישו את התכנית לתשתיות לאומיות. כך, אם הן לא הגישו את התכנית לתשתיות לאומיות אך הן נוגעות בדבר, הגשת הערר על ידן תהא רק ברשות יושב ראש הוועדה המחוזי.
לפסקה (14)(א)
תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל), התשנ"ח-1998 שהותקנו מכח סעיף 145(ו) לחוק התכנון והבניה, מסדירות את אופן קבלת הרשאה לביצוע עבודות והקמת מתקנים מתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל. בשל חשיבות רשת החשמל להולכה לצורך מתן מענה לגידול בצרכי המשק בכללותו ובפרט לצורך שינוע חשמל מאזור לאזור בארץ ובכלל כך יצור חשמל באנרגיה מתחדשת, מוצע לקבוע כי בנוסף לאופן קבלת ההרשאה בהתאם לאמור בתקנות, ניתן יהיה לפנות לצורך קבלת הרשאה לענין עבודות ומיתקנים הדרושים להולכה (להבדיל מאלו הדרושים לחלוקה או הספקה) לרשות הרישוי של הות"ל. בנוסף מובהר כי רשות הרישוי האמורה מורכבת מיו"ר הות"ל וממתכנן הות"ל). על מנת שלא להעמיס על רשות הרישוי של הות"ל, פניה האמור מותנה בכך שלא יוגשו לרשות הרישוי של הות"ל יותר מעשר בקשות בשנה קלנדרית, וכן שיו"ר רשות החשמל אישר כי העבודות והמיתקנים לגביהם הוגשה הבקשה נדרשים לצורך עמידה בתכנית פיתוח כמשמעה בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996.
לפסקה (14)(ב)(1)
סעיף 145(ח) לחוק התכנון והבניה מאפשר כיום לתת היתר לענין התשתיות המנויות בו, מכוח תכנית מיתאר ארצית אף שלא מתקיימות בה הדרישות המנויות בסעיף 145(ז) לחוק התכנון והבניה. מוצע לתקן את הסעיף ולהוסיף לרשימת התשתיות גם קו או מיתקן ביוב.
לפסקה (15)
מוצע לתקן את סעיף 151 ולהסמיך מוסד תכנון לאשר הקלות (אף שהן כוללות הוספת שטחי בניה) כמפורט בסעיף המוצע וזאת במטרה לאפשר גמישות שתוכל במקרים הנדרשים לטייב את התכנון המאושר במסגרת התכנית הסטטוטורית באופן שישפר וישיא את התכלית של התכנית.
לפסקאות (16) ו- (17)
בהמשך להוספת הגדרה בפסקה (1)(ג) של מבנה נלווה לקו תשתית תת קרקעי, מוצע בפסקה (17) לתקן את סעיף 261 לחוק התכנון והבניה כך שניתן יהיה להקים מבנה נלווה כאמור בהרשאה אם הוא מוקם בידי אחד מהגופים המנויים בסעיף 261(ד) וזאת בדומה לאפשרות הקבועה בסעיף 261(ה) להקמת מבנה דרך בידי אחד מהגורמים המנויים בסעיף 261(ד), בהרשאה (בנוסף יוער כי כאמור לעיל לענין פסקאות (3)ב) ו- (3)(ד), מוצע להסדיר את הסמכות להעניק הרשאה כאמור לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות, וזאת בדומה להסדר הקבוע בסעיף 6ב(ד) לחוק התכנון והבניה לענין מבנה דרך). בפסקה (16) מוצע כי בדומה לכך שלענין הקמת מבנה דרך אין צורך באישור לתחילת ביצוע עבודות, כך לא יהיה צורך באישור לתחילת ביצוע עבודות לענין הקמת מבנה נלווה.
בהתאם לכך מוצע בפסקה (17) כי יתווסף לסעיף 261 סעיף קטן (ה1) אשר, מוצע בפסקאות (ב) ו-(ד) לתקן את סעיף 6ב לחוק התכנון והבניה כך שרשות הרישוי של הות"ל תוסמך לאשר בקשה להרשאה לגבי מבנה נלווה כאמור, וזאת בהמשך לכך שרשות הרישוי של הות"ל מוסמכת כיום לאשר בקשה להרשאה לגבי מבנה דרך שסעיף 261 מאפשר כיום להקים בהרשאה.
לפסקה (18)
ההתמודדות עם חלק משמעותי מאתגרי התשתית בעולם ובפרט במשק הישראלי דורשת הטמעה ויישום של טכנולוגיות חדשנות ושיטות אשר אינן בשימוש כיום בישראל או שאינן קיימות כלל. כך למשל, עמידה ביעדים הכלליים והסקטוריאליים להפחתת פליטות שהממשלה הציבה לעצמה במסגרת החלטת ממשלה מס' 171 מיום 25 ביולי 2021 , מהווה אתגר משמעותי למשקי התחבורה, האנרגיה, התעשייה והפסולת, שכן לא ניתן להשיג יעדים אלה ללא הטמעה של טכנולוגיות חדשניות במשק החשמל. זאת, כפי שצוין בפרק ז' לדו"ח השנתי של בנק ישראל לשנת 2021: "בכפיפות למגמות הפליטה הנוכחיות, הטכנולוגיות הקיימות וכלי המדיניות המוצעים, יכולתה של ישראל לעמוד בהתחייבויותיה באמנת האקלים, (...) מוטלת בספק".
הרגולציה הקיימת בישראל בתחום התשתיות אינה מותאמת לצורך לפתח ולהטמיע טכנולוגיות שאינן מוכרות בתהליך פיתוח מהיר, וקצב התאמת הרגולציה הקיימת הוא ארוך, באופן שלעיתים מונע הטמעת טכנולוגיה חדשנית במועד הנדרש.
כך לדוגמא, הן במקרה של אגירת אנרגיה והן במקרה של מתקנים אגרו-וולטאיים, בשל משך התכנון הממושך לצד צרכי השוק ויעדי הממשלה, הממשלה נדרשה לקבוע רגולציה בטרם הסתיים הליך התכנון של מתקני חלוץ, אשר נמשך יותר מהרגיל בשל הצורך לקבוע הנחיות תכנוניות ולשקול שיקולים תכנונים בהעדר אינפורמציה מלאה. התייחסות לסוגיה זו ניתן, בין השאר, בדו"ח הצוות הבין משרדי לקביעת מדיניות להקמת מתקנים אגרו-וולטאיים, אשר אומץ על ידי הממשלה במסגרת התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו- 2024, קבע בין היתר כי: "כיום אין מסלול תכנוני אשר מאפשר לקדם פיילוטים ומתקני חלוץ בהליך מקוצר, (...) עם זאת, יתכן כי תכנון מלא אינו אופטימלי להטמעה ופיתוח טכנולוגי בקצב אשר מתאים לקצב ההתפתחות הטכנולוגית ויתכן בעתיד צורך בפיילוטים ומחקרים נוספים, ולכן מוצע, (...) לבחון את האפשרות לייצר מסלול מהיר יותר לקידום פיילוטים".
לפיכך, מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע בצו, באישור המועצה הארצית ולבקשת השר האחראי שהמיזם החלוץ נמצא בתחום אחריות משרדו לאחר שצירף חוות דעת הסוקרת את ההשפעות הסביבתיות של הבקשה, כי הקמתו של מיזם חלוץ (פיילוט) מסוים על ידי המדינה או מי שהוסמך לכך על ידי ועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות, לא ידרוש תכנית או היתר. לעניין זה, מוצע להגדיר מיזם חלוץ כמיזם המבוסס על טכנולוגיה או שיטה שאינה נפוצה בישראל וקידומו במסלול מהיר יביא לתועלת ליישום והטמעת הטכנולוגיה בארץ, לקידום המחקר או לשיפור הרגולציה הנוגעת למיזם.
עוד מוצע לקבוע כי בצו האמור ייקבעו משך הזמן המאושר למיזם; כי שטח המיזם יהיה המינימלי הנדרש לצורך בחינת המיזם; הוראות להשבת השטח לקדמותו בתום תקופת המיזם החלוץ; הוראות לשמירה על הסביבה ועל שלום הציבור אם עלה צורך בכך. כן מוצע להחיל את הוראות סעיפים 266ה(ג) עד (ה), בשינויים המחויבים, לקבוע כי ככל שהצו מביא לפגיעה במימוש תכניות אחרות בתקופת הצו, הנפגע יהיה רשאי לתבוע פיצוי לתקופה האמורה בלבד בהתאם להוראות סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, וכן לקבוע כי ניתן להתקין עד ארבעה צווים למיזמי חלוץ בשנה על מנת שהשימוש בצו ייחודי זה יישמר למקרים המתאימים ביותר ויופעל במשורה הנדרשת.
לסעיף 7
מוצע לקבוע כי בתכנית פיתוח שבעל רישיון לניהול מערכת מגיש לפי סעיף 19 לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, תיכלל התייחסות לצעדים ולאמצעים המתוכננים על מנת לצמצם את הצורך במתן הודעות הפעלה לפי סעיף 22א לחוק אויר נקי, התשס"ח-2008 בנוסחו המוצע בסעיף 8(1) לחוק זה.
לסעיף 8
תהליך הפרטת היצור במשק החשמל והקמת בעל רישיון לניהול מערכת הנפרד מהחברות המייצרות חשמל, אשר החל עם חקיקת חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק משק החשמל) והגיע לשיאו בתיקון מס' 16 לחוק האמור, הביא בין היתר לכך שתחול הפרדה בין החברה המייצרת חשמל הנדרשת להיתר פליטה לפי חוק אוויר נקי לבין בעל רישיון לניהול מערכת כהגדרתו בחוק משק החשמל, (אשר בסעיף המוצע מוצע להגדירו כמנהל המערכת) שהוא האמון על שרידות המערכת ואמינות אספקת חשמל מכח רישיונו, ובמסגרת זו מורה על הפעלת תחנות הכוח.
האסדרה הנוכחית, אינה מאפשרת הבטחה של האינטרסים של משק החשמל שכן קיים חשש כי גם בעת מצב סיכון בעל תחנת כוח לא יפעל בהתאם להנחיות מנהל המערכת, אלא בהתאם לחובותיו לפי היתר הפליטה; בנוסף האסדרה הנוכחית אינה מאפשרת לממונה לפי חוק אוויר נקי יכולת פיקוח ובקרה על מנהל המערכת (שאינו נדרש בעצמו לקבלת היתר פליטה). בנוסף, בהעדר הנחיות סדורות המוסכמות הן על הממונה והן על מנהל המערכת, לא נעשית אופטימיזציה של צמצום ההשפעה הסביבתית בין התחנות השונות והחלופות השונות, ותיתכן אף עלייה בזיהום בשל שימוש רב יותר בהסדרי השלה מבוססים גנרטורים, או שימוש ביחידות יותר מזהמות בשל העדר הנחיות מוסכמות כאמור.
לפיכך מוצע להסדיר את מעמדו של מנהל המערכת בחוק אוויר נקי, ולקבוע כי בעת מצב סיכון הוא רשאי להפעיל תחנות כוח מעבר לתנאים בהיתר הפליטה המגבילים את משך ההפעלה של התחנה (תחנה מוגבלת, ולכך מתייחס סעיף קטן (ב) המוצע) וכן להפעיל תחנות, בין אם הן מוגבלות ובין אם לאו, אשר חורגות מערכי פליטה לתקופה של עד 24 שעות או עד קבלת עמדת הממונה שלאחריה יפעלו בהתאם להוראותיו, המוקדם מבין השניים. הפעילות על פי הסעיף המוצע תעשה בהתאם להנחיות שהממונה יקבע בהסכמת מנהל המערכת, שמטרתן להסדיר את תהליך העבודה שמנהל המערכת מבצע בעת מצב סיכון, בשים לב לשיקולים סביבתיים ולכך שמדובר במצב סיכון. בנוסף מוצע לקבוע כי הוראה להפעלת תחנה מוגבלת מעבר למגבלות לתקופה של מעבר ל- 21 יום רצופים טעונה אישור של שר האנרגיה. עוד מוצע לקבוע חובות דיווח של מנהל המערכת לממונה, ובכלל זה דיווח שנתי בדבר הצפי להפעלת תחנות כוח בהתאם לסעיף 22א המוצע.
לסעיף 9
בסעיף 9(א-ב) לחוק המוצע, מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה עד תום חצי שנה מיום כניסת החוק לתוקף, או עד למינוי יועץ סביבתי בהתאם למוצע בפסקאות (2) ו- (6) לסעיף 6 לחוק המוצע, לפי המוקדם, ימשיכו לכהן נציגי השר להגנת הסביבה במוסדות התכנון הרלוונטיים, כיועצים הסביבתיים למוסדות התכנון האמורים, וזאת במטרה לאפשר שהות לבחור ולמנות יועץ סביבתי למוסדות התכנון בהתאם לאמור בפסקאות (2) ו- (6) לסעיף 6 לחוק המוצע, ועל מנת שמוסדות התכנון לא יישארו ללא יועץ סביבתי באופן שיפגע ביכולתם לקבל החלטות.
בסעיף 9(ג) לחוק המוצע, מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה תכניות מתאר ארציות מפורטות לתשתיות לאומיות ותכניות תשתית לאומית שאושרו במועצה הארצית ובות"ל, בהתאמה, ואשר הממשלה טרם קיבלה לגביהן החלטה (או אף אם בעבר החליטה הממשלה להחזיר תכנית כלשהי למועצה הארצית או לות"ל לצורך קיום דיון חוזר במוסד התכנון, ולאחר קיום הדיון שב מוסד התכנון והחליט להגיש את התכנית, בין לאחר ביצוע בה שינויים ובין אם לאו, לאישור הממשלה, והממשלה לא קבלה החלטה בענין התכנית האמורה), יוגשו על ידי מזכיר המועצה הארצית ומזכיר הות"ל לפי הענין למזכיר הממשלה בתוך חודש מיום כניסת החוק המוצע לתוקף, ויחולו ההוראות המוצעות בפסקאות (9) ו- (11)(א) לסעיף 6 לחוק המוצע.
בסעיף 9(ד) מוצע לקבוע כי הממונה יורה בתוך 14 יום ממועד פרסום חוק זה על הוראות זמניות אשר יחולו עד כניסתו לתוקף של נוהל קבוע או עד לתום שנה לפי המוקדם. ההוראות יכללו סדר פעולות ואופן בחינת חלופות במקרים בהם ידוע על מצב הסיכון מעל שבוע לפני מועד ההפעלה. על מנת למנוע מצב בו לא ניתן ליתן הודעות הפעלה בשל העדר הסכמה על ההוראות במועד הנדרש, הממונה יהיה רשאי לקבוע את ההוראות ללא בקשת הסכמה לאחר שהתייעץ עם מנהל המערכת ועם רשות החשמל. לצורך איזון, נקבע כי ההוראות הזמניות יהיו רק על סדר העדיפויות להפעלת תחנות מוגבלות מבחינה סביבתית ועל אופן בחינת חלופות במקרה בו יש צפי שבוע מראש, ולא ניתן יהיה לקבוע במסגרתן הוראת אחרות.
בסעיף 9(ה) מוצע לקבוע כי ועדות חקירה לחלוקת הכנסות, שהוקמו בהתאם לסעיף 9ב(ב) לפקודת העיריות, לגבי אזור שבו תחנת כוח או מתקן לטיפול בפסולת, טרם יום התחילה של חוק זה אך עדיין לא הגישו את התסקיר בעניין, לא יידרשו לשקול שיקולים כמפורט בסעיף 9ב(ב1), בנוסחו המוצע בסעיף 4(1) לחוק זה.
[1] ע"ר 1943, תוס' 1 עמ' (ע) 32, (א) 44; ס"ח התש"ע, עמ' 346.
[2] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197; ס"ח התשפ"ב, עמ' 1098.
[3] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.
[4] דיני מדינת ישראל 9, עמ' 256; ס"ח התשפ"ב, עמ' 1111.
[5] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.
[6] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307; התשפ"ג, עמ' 1062.
[7] ס"ח התשנ"ו, עמ' 208.
[8] ס"ח התשמ"ד, עמ' 100.
[9] ס"ח התשנ"ו, עמ' 208; ס"ח התשפ"ב, עמ' 257.
[10] ס"ח התשס"ח, עמ' 752.
[11] ס"ח התשס"ח, עמ' 752; ס"ח התשע"ב, עמ' 450.
[12] ס"ח התשנ"ו, עמ' 208.