תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 פרק ___': השכרה ארוכת טווח
תזכיר זה מיישם את החלטת ממשלה מס' 188 מיום 24 בפברואר 2023, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 פרק ___': השכרה ארוכת טווח.
קביעת התנאים בהתקיימם יהא מוסד תכנון רשאי לקבוע בתכנית כי מגרש או חלקו ישמש להשכרה למגורים.
עיקר 1: ועדה מקומית, ועדה עצמאית וכן ועדה עצמאית מיוחדת אם לא אושרה תכנית כוללנית, יוכלו לקבוע בתכנית שימוש להשכרה למגורים רק אם חלות על התכנית הוראות התוספת השישית.
עיקר 2: ועדה מחוזית וכן ועדה עצמאית מיוחדת אם חלה על המגרש תכנית כוללנית, יוכלו לקבוע שימוש להשכרה למגורים בהתקיים התנאים שבסעיף 62א3 שמוצע להוסיף, ובכלל כך תנאים לענין צפיפות לדונם, תקופת ההשכרה והוראות כי כל השטח המיועד להשכרה יהיה בבעלות אדם אחד.
עיקר 3: תיקון התוספת השישית כך שיבוטל הצורך בהתקנות תקנות שמסדירות את מאפייני הניהול והאחזקה התקינה של הבניין ודמי הניהול ואחזקה שישלם השוכר.
עיקר 4: תיקון התוספת השישית כך שדמי השכירות בהשכרה לטווח ארוך בשיעור העדכון האפשרי, יתאפשר בתום כל שנת שכירות ולא רק בתום חמש שנים.
יתוקן חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
אין.
אין.
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
|
|
|
|||||||
|
1. |
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[1] - |
|||||||
|
|
|
(1) בסעיף 31א(ח) במקום "לפי הוראות סעיף 62א(א1), (א2) או (ג)" יבוא "לפי הוראות סעיף 62א(א1), (א2), (ג) או (י"א)"; |
||||||
|
|
|
(2) בסעיף 62א - |
||||||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(3) תכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לפי סעיף קטן (יא) יכול שתסתור תכנית כוללנית אם התקיימו התנאים שלפי סעיף 62א3 בשינויים המפורטים בסעיף קטן (י)(2)."; |
||||
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ז), אחרי פסקה (5) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(5א) תכנית לפי סעיף 62א3;"; |
||||
|
|
|
|
(ג) בסעיף קטן (ח), אחריו יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(ח1) ועדה מקומית עצמאית מיוחדת לא תדון ולא תאשר תכנית שבסמכותה מכח סעיף קטן (יא) אם היא משנה תכנית כאמור בסעיף קטן (ז)(5א)"; |
||||
|
|
|
|
(ד) בסופו יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(י) ועדה מקומית, ועדה מקומית עצמאית וועדה מקומית עצמאית מיוחדת לא יקבעו בתכנית שבסמכותן שמגרש או חלק ממנו ישמש להשכרה למגורים, אלא אם כן הוראות התוספת השישית חלות על התכנית. |
||||
|
|
|
|
|
(יא) על אף האמור בסעיף קטן (י), ועדה עצמאית מיוחדת רשאית לקבוע בתכנית שבסמכותה שמגרש או חלק ממנו ישמש להשכרה למגורים בתנאים הבאים: |
||||
|
|
|
|
|
|
(1) חלה על המגרש תכנית כוללנית כמשמעה בסעיף קטן (ג); |
|||
|
|
|
|
|
|
(2) התקיימו הוראות סעיף 62א3, למעט סעיף קטן (ז) שבו, בשינויים הבאים: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(א) במקום "מתכנן המחוז" יקראו "מהנדס הוועדה העצמאית המיוחדת"; |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) במקום "היועץ המשפטי לוועדה המחוזית" יקראו "היועץ המשפטי לוועדה העצמאית המיוחדת"; |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) במקום "הוועדה המחוזית" יקראו "הוועדה המקומית העצמאית המיוחדת"; |
||
|
|
|
|
|
|
(3) הדבר בסמכות הוועדה בשים לב לסעיף קטן (ח1)."; |
|||
|
|
|
(3) אחרי סעיף 62א2 יבוא: |
||||||
|
|
|
"קביעת שימוש של השכרה למגורים |
62א3. |
(א) ועדה מחוזית רשאית לקבוע בתכנית כי מגרש או חלק ממנו ישמש להשכרה למגורים רק אם התקיימו כל אלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) השטח הכולל המותר לבנייה שנקבע בתכנית הוא לכל הפחות כפל השטח הכולל המותר לבנייה שהיה ניתן לאשר בהתאם לתכנית הכוללנית החלה על אותו מגרש, ואם לא חלה על המגרש תכנית כוללנית - לכל הפחות כפל שיעור שטחי הבנייה שמוסד התכנון היה מאשר אילו לא היה מדובר בתכנית שקבעה יעוד להשכרה למגורים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) מספר יחידות הדיור שהתכנית קבעה לגביהן שישמשו להשכרה למגורים הוא הגבוה מבין אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) לכל הפחות כפל מספר יחידות הדיור הנקוב במתחם האינטנסיבי הרלוונטי לגודל הישוב שבתחומו חלה התכנית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) לכל הפחות כפל מספר יחידות הדיור שניתן היה לאשר בהתאם לתכנית כוללנית שחלה על המגרש; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) התוצאה המתקבלת מהכפלת שטח התכנית (בדונם) בארבעים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) נקבע בתכנית כי כל יחידות הדיור שבבנין שהתכנית קבעה לגביו שישמש להשכרה למגורים, יושכרו בהשכרה לטווח ארוך; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) נקבעה בתכנית הוראה המחייבת כי כל השטח הכולל המותר לבניה שהתכנית קבעה לגביו שישמש להשכרה למגורים, יהיה בבעלות אדם אחד; ואולם לא יקבע כאמור אלא אם ניתנו כל אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) חוות דעת כתובה מאת מתכנן המחוז לפיה מאפייני הבניין הם ייחודיים וזאת בהתחשב בתמהיל גודל יחידות הדיור, ביחס בין שטח יחידות הדיור ובין השטח המשותף, בהיקף השטח הכולל המותר לבניה, ובשימושים הנוספים שהתכנית מאשרת לגבי הבנין; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) חוות דעת כתובה מאת היועץ המשפטי לוועדה המחוזית לפיה בשל המאפיינים היחודיים כאמור בחוות דעת מתכנן המחוז, יש הצדקה לקביעת הוראה בתכנית בדבר בעלות בידי אדם אחד וזאת על מנת לאפשר את ניהול ותחזוקת הבנין בהתאם לשימושו להשכרה למגורים. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) נקבע בתכנית כי היתר בניה לשטח שלגביו נקבע שישמש להשכרה למגורים, יינתן רק אם נרשמה בפנקסי המקרקעין הערה בדבר שימושם להשכרה למגורים לטווח ארוך ובדבר בעלות בידי אדם אחד בלבד שלפי פסקה (4). |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדה מחוזית רשאית לקבוע בתכנית כי השטח הכולל המותר לבניה יהיה שונה מהאמור האמור בפסקה (1) שבסעיף קטן (א), וכן לקבוע שמספר יחידות הדיור שישמשו להשכרה למגורים יהיה שונה מהאמור בפסקה (2) שבסעיף קטן (א), אם מצאה כי מתקיימות ביחס למגרש או חלקו נסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות זאת, ואם ניתן לכך אישור המועצה הארצית. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) אישרה הוועדה המחוזית תכנית שנקבע בה כאמור בסעיף קטן (א), תודיע על כך למנהל. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) קיבל אדם היתר לבניין לפי תכנית שנקבע בה כאמור בסעיף קטן (א), ידווח על כך למנהל. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) לא תירשם הערה לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 אלא באישור המנהל; לא ייתן המנהל אישור אלא אם כן ראה כי ההתחייבות נושא ההערה אינה סותרת את הוראות סעיף זה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ו) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) שבסעיף 14 לתוספת השישית יחולו לענין סעיף זה בשינויים המחוייבים. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ז) ועדה מחוזית לא תקבע שמגרש או חלק ממנו ישמש להשכרה למגורים, אלא אם התקיימו התנאים שבסעיף זה או התנאים שבסעיף 62א2. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ח) בסעיף זה - |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
"השכרה לטווח ארוך" – השכרה לפי הסכם בכתב שכולל את האמור בפסקאות (1-4) שבהגדרה "השכרה לטווח ארוך" שבסעיף 1 לתוספת השישית, ואולם לענין זה יראו את הסיפה לפסקה (1) החל במלים "והכל, אלא אם" - כבטל; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מנהל" – כהגדרתו בסעיף 1 לתוספת השישית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מתחם אינטנסיבי" - כמשמעו בתכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה לפיתוח ולשימור (תמ"א 35); |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"שטח משותף" - שטח המיועד לשמש את כלל השוכרים בבנין."; |
|
|
|
|
(4) בתוספת הששית - |
||||||
|
|
|
|
(א) בסעיף 4, סעיף קטן (ב) – יימחק; |
|||||
|
|
|
|
(ב) בסעיף 5, בסעיף קטן (א), בפסקה (2), במקום "תקופת השכירות הראשונה", יבוא "שנת השכירות הראשונה". |
|||||
לסעיף 1
כללי:
מטרת התיקון המוצע לשפר את הוודאות בשוק השכירות ובכך להפחית את הביקושים לרכישת דירה (ביקושים התורמים לייקור מחירי הדיור)
לסעיף קטן (1) מאחר שמוצע להוסיף לסעיף 62א את סעיף קטן (י"א) שיאפשר לוועדה עצמאית מיוחדת לקבוע בתנאים מסויימים כי מגרש ישמש להשכרה למגורים, יש להוסיף סעיף קטן זה לסעיף 31א(ח) המאפשר לשר הפנים להתיר לוועדה עצמאית מיוחדת להמשיך ולטפל בתכניות בתחומה גם אם הסמכתה כוועדה שכזו בוטלה.
לסעיף קטן (2)
לפסקה (א) מוצע לתקן את סעיף 62א(ד) כך שתכנית שלפי סעיף 62א(י"א) תוכל לסתור הוראות תכנית כוללנית. הדבר נדרש מאחר שסעיף 62א(י"א) שמוצע להוסיף, יאפשר לוועדה עצמאית מיוחדת לקבוע בתנאים מסויימים כי מגרש ישמש להשכרה למגורים, ואחד התנאים לכך הוא שחלה על המגרש תכנית כוללנית. ואולם תנאי נוסף הוא עמידה בהוראות סעיף 62א3(א)(2)(ב) (בנוסחו המוצע בסעיף קטן (3)) המחייב שמספר יחידות הדיור בתכנית יהיה לכל הפחות כפל יחידות הדיור שניתן לאשר לפי התכנית הכוללנית, כלומר תכנית לפי סעיף 62א(י"א) בכל מקרה תסתור תכנית כוללנית.
לפסקה (ב) מוצע לתקן את סעיף 62א(ז) כך שמגיש תכנית יוכל לבחור האם להגיש תכנית להשכרה למגורים לטווח ארוך לוועדה המחוזית, וזאת אף אם באפשרותו להגיש תכנית שכזו לוועדה עצמאית מיוחדת (כלומר מדובר בתכנית בתחום התכנון של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת וחלה עליה תכנית כוללנית), וזאת לאור חשיבות ותקדימיות ההסדר המוצע.
לפסקה (ג) מוצע להוסיף את סעיף 62א(ח1) ולקבוע כי אם ועדה מחוזית דנה בתכנית להשכרה למגורים לטווח ארוך, ועדה עצמאית מיוחדת לא תוכל לשנות אותה. זאת לאור חשיבות ותקדימיות ההסדר המוצע, המסתמך ביו השאר על חוות דעת מתכנן המחוז והיועץ המשפטי של הוועדה המחוזית.
לפסקה (ד) מוצע להוסיף את סעיף קטן (י) האוסר על ועדות מקומיות (בין רגילה בין עצמאית ובין מיוחדת שלא חלה בתחומה תכנית כוללנית) לקבוע בתכנית שימוש של השכרה למגורים, וזאת אלא אם חלות על התכנית הוראות התוספת השישית. הדבר נעשה על מנת לשמור את ערך הקרקע ומתוך הבנה כי כיום קביעת יעוד להשכרה למגורים מבלי שהמבנה לגביו נקבע יעוד כאמור נבנה בצורה בעלת מאפיינים יחודיים השונה מצורת הבניה למכירה למגורים (כגון היקף שטחי השירות, צפיפות גבוהה ותמהיל יחידות הדיור) אינה משפרת את מצב שוק השכירות. בסעיף קטן (י"א) מוצע להסמיך ועדה עצמאית מיוחדת לקבוע שימוש להשכרה למגורים אם חלה בשטחה תכנית כוללנית (וזאת מתוך הבנה שהדבר מעיד על איכות הוועדה, שכן פרט לכך אין חשיבות רבה להוראות התכנית הכוללנית שכן כאמור בדברי ההסבר לפסקה (ב) המציעה לתקן את סעיף 62א(ד), ממילא כל תכנית לפי סעיף קטן (י"א) תסתור את התכנית כוללנית) וכן אם התקיימו הוראות סעיף 52א3 בנוסחו המוצע בסעיף קטן (3). כמובן שאם כבר דנה הוועדה המחוזית בתכנית בשטח הרלוונטי, אין מקום שהוועדה העצמאית המיוחדת תדון בה ועל כן סעיף קטן (י"א)(3) המוצע מחייב כי ניתן לדון בתכנית לפי סעיף קטן (ח1).
לסעיף קטן (3)
מוצע להגביל את סמכות ועדה מחוזית לקבוע בתכנית שימוש למגורים להשכרה כך שזו תהיה רק על פי התוספת הששית (סעיף 62א2 הקיים בחוק) או לפי סעיף 62א3 המוצע. בסעיף קטן (א) המוצע, מפורטים התנאים בהם על התכנית לעמוד. כך למשל על מנת לשמור על ערך הקרקע והבטחת הכדאיות הכלכלית של פרוקטים להשכרה למגורים (לעומת הכדאיות הטמונה כיום בבניה למכירה) מוצע בפסקה (1) כי שטח הבניה בתכני שיעודה השכרה למגורים יהיה לכל הפחות כפול מהשטח שהיה ניתן לאשר לפי התכנית הכוללנית (ואם אין כזו מהשטח שהיו מאשרים אלמלא היועד להשכרה למגורים שמצריך כאמור שטח רב לבניה על מנת להצדיק את הכדאיות הכלכלית), וכן מוצע בפסקה (2) שצפיפות הדיור תהיה לכל הפחות ארבעים יחידות לדונם (עם זאת מוצע בסעיף קטן (ב) לאפשר, באישור המועצה הארצית, לסטות מהתנאים בפסקאות (1-2) אם חלות על המגרש נסיבות חריגות, וזאת על מנת לאפשר את הגישות התכנונית. מובהר כי לא ניתן לחרוג משאר הפסקאות שבסעיף קטן (א)).
בפסקה (3) שבסעיף קטן (א) המוצע, מוצע לקבוע את התנאים שיתנו ודאות לשוכרים שכן יקבע שכל השטח בבנין שמיועד להשכרה למגרים יהיה להשכרה לטווח ארוך כהגדרתה בסעיף המוצע (היינו לכל הפחות 5 שנים ואפשרות להאריך כך שסך השכירות תהיה 10 שנים, והכל במחיר שמתחיל בערך שוק ריאלי, אך העלייה בכל שנה של דמי השכירות קבועה לתנאים המנויים בהגדרה של השכרה לטווח ארוך) וכך תגבר התועלת המשקית משיפור שוק השכירות, שכן מתן ודאות לשוכרים יאפשר לשוכרים להחליט על קביעת מרכז חייהם בבנין שייעודו להשכרה למגורים לתקופה ומאחר שניתן לשער שבנינים שכאלו יהיו באזורי ביקוש, הדבר יאפשר מגורים באזורי ביקוש גם למי שאין בידו לרכוש דירה באזור שכזה. בפסקה (4) מוצע לקבוע כי כל השטח הכולל המותר לבניה שהתכנית קבעה לגביו שישמש להשכרה למגורים, יהיה בבעלות אדם אחד, וזאת מתוך הבנה שנדרשת בעלות שכזו המאפשרת קבלת החלטות וביצוען במהירות כמו גם ניהול יעיל של השטחים המשותפים, על מנת לתחזק ולנהל את הבנין המיועד להשכרה, שמאפייניו צפויים להיות שונים ממאפייני בנין למכירה למגורים (כגון צפיפות יחידות הדיור שעליה להיות גבוהה יותר על מנת שפרויקט ההשכרה יהיה כדאי, היקף שטחי השירות המיועדים לשמש את כלל השוכרים הוא גבוה וזאת לאור כך שמספר יחידות הדיור הגבוה מחייב שהן יהיו קטנות יחסית, והשטחים המשותפים יחפו על כך כגון שטחי שירות של חדר כביסה משותף חדרי התכנסות. מובהר כי גודל השירות אינו חיסרון אלא הוא יתרון תכנוני שכן הדבר מאפשר לשוכרים בשלבי חיים שונים את גודל הדירות הדרוש להם, ובבנין להשכרה למגורים יהיה תמהיל של גדלים שונים של דירות ואף זה מאפיין יחודי). ואולם טרם שתיקבע הוראה שכזו לענין הבעלות בידי אדם אחד, יש צורך בקבלת חוות דעת מתכנן המחוז והיועץ המשפטי שלמוסד התכנון.
על מנת להבטיח כי הבנין אכן ישמש להשכרה למגורים לטווח ארוך, באופן שמצדיק את מתן ההטבות בדמות היקף הבניה המוגדל והצפיפות המוגברת, מוצע בפסקה (5) כי לא ינתן היתר בניה אם לא ירשם בפנקסי המקרקעין הוראות לעניין השימוש להשכרה למגורים לטווח ארוך והבעלות אחודה. בנוסף מוצע בסעיפים קטנים (ג-ו) לקבוע הוראות שונות שיאפשרו למנהל (כהגדרתו בתוספת השישית) את המידע הדרוש ולבחון כי אכן הבנין משמש לייעודו ובכלל כך הטלת עיצומים בהתאם לסעיפים 14(א) ו-(ב) בשינויים המחוייבים. בסעיף קטן (ז) מוצע כאמור להגביל את סמכות ועדה מחוזית לקבוע בתכנית שימוש למגורים להשכרה כך שזו תהיה רק על פי התוספת הששית (סעיף 62א2 הקיים בחוק) או לפי סעיף 62א3 המוצע. בסעיף קטן (ח) המוצע, מוצע להגדיר את ההגדרות הרלוונטיות לסעיף זה ובכלל כך השכרה ארוכת טווח, באמצעות החלת ההוראות הרלוונטיות בתוספת השישית. כך למשל ההוראות הנוגעות לתשלום עתי מבטיחות כי לא תהא מניפולציה של עסקת מכירה המוסווית כשכירות באמצעות תשלום כל דמי השכירות כבר בתחילת תקופת השכירות.
מובהר כי השינוי בין סעיף 62א3 המוצע ובין הוראות התוספת הששית הוא רב. ראשית, סעיף 62א3 מבטיח כי מאפייני הבניה יהיו יחודיים ויעוד התכנית עצמו יקבע השכרה למגורים למעשה יעוד זה יהיה לצמיתות (אלא אם תשונה התכנית), ולא רק תקופת העמדה לשכירות של עשרים שנה כפי שמתאפשר לפי התוספת השישית (וממילא לפי התוספת השישית אין חובה לבנות את הבניה במאפיינים יחודיים ואין שוני בין בניה למכירה למגורים ובין בניה לצורך התוספת השישית). בנוסף התכנית עצמה תקבע את חובת הבעלות האחודה בכל השטח המיועד להשכרה למגורים (ואילו בתוספת השישית הבעלות האחודה נדרשת רק ליחידות הדיור שבמתחם רצוף) וזאת על מנת שהבנין יתוחזק כראוי בשים לב למאפייניו המצריכים תחזוקה ותפעול ראויים. בנוסף לפי סעיף 62א3 אין דמי שכירות מופחתים וזאת לאור כך שנדרשת כדאיות כלכלית של הפרויקט על מנת שיזמים יהיו מעוניינים לבנות להשכרה למגורים ולא לבניה למגורים.
לסעיף קטן (4)
לפסקה (א)
סעיף 4(א) לתוספת השישית קובע כי בעלים של יחידות דיור בבניין, שהן דיור בהישג יד, חייב בניהולו ובאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף של אותו בניין לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד ליחידות הדיור שבבעלותו. כמו כן קובע הסעיף כי הבעלים של אותן יחידת דיור, אינו רשאי להמחות חיוב זה לשוכר.
סעיף 4(ב) לתוספת השישית קובע כי "השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין מאפייני הניהול והאחזקה התקינה; השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין דמי ניהול ואחזקה שישלם השוכר."
בעת חקיקתה של התוספת השישית הייתה בישראל כמות פרויקטים מצומצמת בלבד לשכירות ארוכת טווח, ולכן קבעו מנגנונים בירוקרטים משמעותיים בכדי לעצב את המוצר החדש של שכירות ארוכת טווח. כיום, מתקיים בישראל שוק שכירות ארוכת טווח ראשוני אשר פועל בצורה טובה גם ללא מנגנונים בירוקרטים אלה, ולכן מוצע להקל מעט במנגנונים הקיימים בתוספת השישית. במסגרת זאת, מוצע לבטל את הצורך בהתקנות תקנות שמסדירות את עניין מאפייני הניהול והאחזקה התקינה של הבניין ואת עניין דמי הניהול ואחזקה שישלם השוכר.
לפסקה (ב)
במסגרת תיקון מס' 135 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן- חוק התכנון והבניה), ועל מנת להגביר את הוודאות והיציבות לשוכרים בפרויקטים להשכרה, תוקנה ההגדרה "השכרה לטווח ארוך" שבתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה (להלן – התוספת השישית), כך שתקופת השכירות הקבועה בה לאדם יחיד ומשפחתו תהיה בת חמש שנים לפחות (להלן – התקופה הראשונה), במקום שנה אחת לפחות, עם אפשרות להארכת התקופה על ידי השוכר כך שלא תפחת מעשר שנים במצטבר.
יחד עם זאת, בכל הקשור למנגנון עדכון דמי השכירות שנקבע בסעיף 5(א)(2) לתוספת השישית, אשר קובע כי בעלים של יחידת דיור שהיא דיור בהישג יד לא יעלה את דמי השכירות בתום תקופת השכירות הראשונה לאותו שוכר אלא לפי שיעור עליית המדד ובתוספת בשיעור שיקבע השר (להלן – שיעור העדכון האפשרי), לא הייתה כוונה להחילו על מלוא תקופת השכירות הראשונה כמשמעותה בהגדרה החדשה - "השכרה לטווח ארוך" באופן שלא יאפשר את עדכון דמי השכירות בשיעור העדכון האפשרי בחמש השנים הראשונות, אם כי הכוונה הייתה שכדון כאמור יתאפשר בתום כל שנת שכירות.
ככל הנראה בשל טעות, הייתה סברה שעדכון כאמור יתאפשר גם אם לא מתקנים את סעיף 5(א)(2) לתוספת השישית. יחד עם זאת, מקראית הוראות הסעיף כנוסחו היום, עולה כי קיים צורך בתיקונו על מנת לאפשר את העדכון כאמור. משכך, מוצע לתקן את הוראות סעיף 5(א)(2) לתוספת השישית, כך שעדכון דמי השכירות בהשכרה לטווח ארוך בשיעור העדכון האפשרי, יתאפשר בתום כל שנת שכירות ולא רק בתום חמש שנים.