תוכן עניינים

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 פרק ___': רכבת תחתית (מטרו) – רכיב למימון 3

א. שם החוק המוצע. 3

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו. 3

ג. עיקרי החוק המוצע. 3

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים.. 4

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה. 4

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי. 4

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע. 4

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 פרק ___': רכבת תחתית (מטרו) – רכיב למימון 5

פרק ___: רכבת תחתית (מטרו) – רכיב למימון 5

1. תיקון חוק המטרו. 5

"סימן ג1. 5

2. השגה וערעור. 10

3. תשלום המס.. 11

4. מקדמות.. 11

5. עבירות ועונשים.. 11

6. סמכויות אכיפה. 13

7. הוראות כלליות.. 14

8. הוספת הוראת מעבר. 15

דברי הסבר. 16

 

 

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 פרק ___': רכבת תחתית (מטרו) – רכיב למימון

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום24  בפברואר 2023, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו- 2024), התשפ"ג-2023, פרק ____': רכבת תחתית (מטרו) – רכיב למימון.

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

נוכח הצורך למימון חלק מפרויקט המטרו באמצעות מקורות המבוססים על התועלות הכלכליות שיניב הפרויקט והעובדה כי מערכת המטרו צפויה להוביל לעליית ערכי הקרקעות הסובבות אותן ולהגדלת הפעילות העסקית של עסקים במתחמי ההשפעה הסובבים את תחנות המטרו, מוצע להטיל היטל למימון פרויקט המטרו על בעלי נכסים במתחמי השפעה שכתוצאה ממיזם המטרו שווי נכסיהם והפעילות העסקית הנובעת מהם צפויים לגדול באופן משמעותי.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקר 1 – יוטל היטל למימון פרויקט המטרו, שבו יחובו בעלי נכסים במתחם השפעה. ההיטל ישולם לאוצר המדינה וישמש לצורך מימון מיזם המטרו.

 

עיקר 2 - ההיטל יוטל על בעלי נכסים במתחמי ההשפעה מסביב לתחנות המטרו כהגדרתם בחוק, והצפויים להנות בהתאם למחקרים ולנהוג במקרים אחרים בעולם, שעליית ערכי הנכסים היא הגבוהה והמשמעותית ביותר במתחמים הנמצאים באזורים אלה.

 

עיקר 3 - סכום ההיטל שיוטל על נכס יהיה הסכום שמתקבל ממכפלת סכום ההיטל למטר רבוע בשטח הנכס במטרים רבועים כפי שנקבע לצורך תשלום הארנונה על ידי הרשות המקומית שבאזור שיפוטה נמצא הנכס.

 

עיקר 4 - חובת תשלום ההיטל תחול החל ממועד ההפעלה של המטרו במתחם ההשפעה שבו נמצא הנכס, אך שר האוצר יהיה רשאי לקבוע בצו כי היטל מימון המטרו ישולם החל ממועד הקמת המיזם.

 

עיקר 5 -  מוצע כי היטל מימון המטרו ישולם מדי שנה למשך 30 שנה ממועד ההפעלה.

 

עיקר 6 - היטל מימון המטרו לא יחול על נכסים המשמשים מגורים או על נכסים הפטורים מתשלום ארנונה או על נכסים בבעלות הרשויות המקומיות.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"א-2021;

יתוקן חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

היקף גביה נאמד בסך 20 מיליארד ש"ח.

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 פרק ___': רכבת תחתית (מטרו) – רכיב למימון

פרק ___: רכבת תחתית (מטרו) – רכיב למימון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

כללי

בהתאם לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, אמונה רשות מקרקעי ישראל, על ניהול מקרקעי ישראל ובכלל זה על שיווק מקרקעין לטובת בניית יחידות דיור למגורים. לשם שיווק מקרקעין כאמור, נדרש ביצוע עבודות הפיתוח בתחומי המקרקעין המשווקים, שכוללות בין השאר עבודות כגון: סלילת כבישים, עבודות תיעול וניקוז. ללא הבטחת ביצוע עבודות הפיתוח בתוך פרקי זמן סבירים, נוצר עיכוב ממשי בשיווק מגרשים ליזמים, אשר עומד בניגוד למדיניות הממשלה בדבר הגדלת היצע הדיור בישראל.

 

פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב, הוא פרויקט התשתית הגדול ביותר שתוכנן בישראל. מערכת המטרו כוללת שלושה קווים המתפרסים על פני 24 רשויות מקומיות. אורך הקווים עולה על 150 ק"מ ולמעלה מ-100 תחנות. מערכת המטרו תכלול 4 דפואים ו-7 מתחמי תחבורה משולבים שמטרתם ליצור חיבוריות וקישוריות בתוך מערכת הסעת ההמונים. עלות הפרויקט כפי שנקבעה בחוק המטרו הינה 150 מיליארד שקלים.

 

התועלות התחבורתיות, הכלכליות והאורבניות ממערכת מטרו גבוהות במיוחד וערכן נאמד בשווי של בין 26 ל-34 מיליארד שקלים בשנה. מערכת המטרו ,צפויה להביא לפיתוח כלכלי משמעותי במטרופולין באמצעות נפח גדול יותר של נוסעים שיוכל להתנייד ברחבי המטרופולין בכל שעה ובפרט למרכזי העסקים ובכך להגדיל את מחזור הפעילות העסקית של מקומות עבודה ועסקים קיימים. הנגישות תאפשר התאמה טובה יותר בין העובדים למקומות העבודה, וציפוף בין מרכזי עסקים שמצידם יהנו מיתרון לגודל וחיסכון בעלויות. כל אלו יהוו מנוף לצמיחה הכלכלית.

 

כמו כן, לפי מחקרים שונים שנערכו בעולם, מערכות להסעת המונים בכלל, ומערכת מטרו בפרט, מביאות לעליית ערכי הקרקעות הסובבות אותן ובפרט לעליית שווי זכויות הבנייה הקיימות באזור הסובב את המטרו וזאת לאור הנגישות שמעניקה תשתית המטרו ועליית רמת החיים של התושבים החיים באזור.

 

נוכח האינטרס הלאומי בקידום המיזם, חריגות גודלו של הפרויקט אשר נקבע בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021 בסך של 150 מיליארד ש"ח, נקבע בחוק המטרו כי מחצית מהסכום ימומן על ידי מקורות וכלי מימון המבוססים על התועלות הכלכליות שיניב הפרויקט.

 

נוכח הצורך למימון המטרו במקורות המבוססים על התועלות הכלכליות שיניב הפרויקט והעובדה כי מערכת המטרו צפויה להוביל לעליית ערכי הקרקעות הסובבות אותן ולהגדלת הפעילות העסקית של עסקים במטרופולין, בהחלטת ממשלה מספר 200 מיום ה-1.8.2021 הוטל על הממונה על התקציבים במשרד האוצר בשיתוף מינהל הכנסות המדינה, השמאי הממשלתי הראשי, מנהל רשות המיסים והמועצה הלאומית לכלכלה לגבש מודל למיסוי עליית שווי נכסים המושפעים מתכניות המטרו והוטל על שר האוצר להגיש את תיקוני החקיקה הנדרשים לצורך יישום המיסוי בהתאם למודל שיגובש כחלק מהצעת התקציב לשנת 2023 (להלן – הצוות).

 

בהתאם לאמור, הצוות גיבש מודל למיסוי עליית שווי הנכסים המושפעים מתכניות המטרו לפיו מוצע כי על בעלי נכסים במתחמי השפעה שכתוצאה מתחילת עבודות והפעלת מיזם המטרו שווי נכסיהם והפעילות העסקית הנובעת מהם צפויים לגדול באופן משמעותי יוטל היטל מימון המטרו, אשר יקבע על ידי שר האוצר בצו בסכום למטר רבוע של הנכס, וישולם מתחילת עבודות המטרו במתחם ההשפעה בו נמצא הנכס ובפריסה של עד 30 שנה. נוכח האמור, מוצע להטיל היטל מימון מטרו בהתאם למודל המיסוי שגובש.

 

סעיף 1       לסעיף 15 המוצע      

מוצע לקבוע מספר הגדרות לעניין סימן א' לפרק ג' שכותרתו " מימון ופיתוח מיזם המטרו ". ההגדרות כוללות, בין השאר, הגדרת בעל הנכס החב בהיטל מימון המטרו, הגדרת דירת מגורים המוחרגת מחבות תשלום היטל מימון המטרו וכן הגדרת מועד ההפעלה של רכבת המטרו.

לעניין הגדרת "בעל נכס" – מוצע לקבוע שבעל הנכס החייב בתשלום ההיטל הוא מי שהיה נישום על הכנסה שהייתה מופקת מהנכס אילו הנכס היה מושכר על ידי בעל המקרקעין או החוכר לדורות של המקרקעין (להלן – הבעלים הישיר של הנכס). ברוב המוחלט של המקרים הבעלים הישיר של הנכס הוא גם הנישום שמפיק הכנסה מהנכס, בין אם מדובר בהכנסות שכירות או בהכנסות המופקות משימוש עצמי בנכס (להלן – הכנסות מהנכס), ולכן, הוא ידווח על ההיטל במסגרת הדיווח השנתי שלו למס הכנסה לפי ההוראות בדבר דיווח על ההיטל שלהלן. אבל, ישנם מקרים שבהם הבעלים הישיר של הנכס לא משלם את מס ההכנסה בשל הכנסות המופקות מהנכס, מכיוון שהוא אינו חייב הנישום לעניין מס הכנסה. מצבים כאלה מתרחשים לדוגמא, כאשר ישות שקופה כמו שותפות או חברת בית, היא הבעלים הישיר של הנכס. במקרים כאלה, הנישום שמדווח ומשלם את המס בשל הכנסות הישות השקופה, לרבות הכנסות מהנכס, הוא בעל הזכויות בישות. במקרים כאלה, לפי המוצע, יראו את בעל הזכויות כאמור כבעלים של הנכס, והוא ישלם את חלק ההיטל השווה לחלק ההכנסות שהיו מיוחסות לו מהכנסות הישות השקופה, לו הישות השקופה הייתה מפיקה הכנסה מהשכרת הנכס.

 

לסעיף 28א המוצע

מוצע להטיל היטל למימון פרויקט המטרו, אשר יוטל על בעלי נכסים במתחם ההשפעה וזאת לאור עליית שווים של הנכסים והגברת הפעילות העסקית הצפויה במתחמים אלו כתוצאה מהקמת מיזם המטרו. היטל המימון ישולם לאוצר המדינה לצורך מימון מיזם המטרו. ההיטל יוטל על בעלי נכסים במתחמי ההשפעה מסביב לתחנות המטרו כהגדרתם בחוק, וזאת לפי מחקרים ולנעשה בעולם, שעליית ערכי הנכסים היא הגבוהה והמשמעותית ביותר במתחמים הנמצאים באזורים אלה. מוצע לקבוע שהיטל מימון כאמור לא יוטל על אותם חלקים בנכס שמחויבים בתשלום מס השבחת מטרו.

 

מוצע כי סכום ההיטל שיוטל על נכס יהיה בסכום שנתי שמתקבל בכל שנה ממכפלת סכום ההיטל למטר רבוע בשטח הנכס במטרים רבועים כפי שנקבע לצורך תשלום הארנונה על ידי הרשות המקומית שבאזור שיפוטה נמצא הנכס, כאשר סכום ההיטל הקבוע בתזכיר החוק יעודכן בהתאם למדד המחירים לצרכן אחת לשנה. נוכח ההבדלים באופן חישוב שטחו של נכס בין רשויות מקומיות, ועל מנת להשוות בתשלום ההיטל בין בעלי הנכסים ברשויות שונות, נדרש להכפיל את סכום ההיטל במקד המגלם את שיטת החישוב השונה בין הרשויות השונות. בנוסף, סכום ההיטל יוכפל במקדם אשר ישקף את הבדלי התועלות בין בעלי הנכסים ברשויות המקומיות השונות. הבדלי התועלות ישוקפו באמצעות חישוב מחירי השכירות של נכסים מסחריים ברשויות השונות.

 

להלן משוואה המסכמת את אופן חישוב ההיטל:

מ"ר על פי ארנונה X סכום ההיטל X מקדם שיטת הארנונה X מקדם מדרג עירוני.

 

לסעיף 28ב המוצע

מוצע, כי לאור הצורך במימון עבודות הקמת המטרו, חובת תשלום ההיטל תחול החל ממועד ההפעלה של המטרו במתחם ההשפעה בו נמצא הנכס, אך כי שר האוצר יהיה רשאי לקבוע בצו כי היטל מימון המטרו ישולם החל ממועד הקמת המיזם.

 

כמו כן, מוצע לקבוע כי מנהל הרשות יודיע עם תחילת העבודות במתחם ההשפעה לרשות המקומית הרלוונטית ולמנהל רשות המסים, יפרסם את ההודעה ברשומות ויפעל להגברת המודעות הציבורית לעניין היטל מימון המטרו והחובה לשלמו.

 

מאחר שתכלית ההיטל היא למימון הקמת והפעלת מיזם המטרו בסכום של 20 מיליארד ש"ח, מוצע כי היטל מימון המטרו ישולם מדי שנה למשך 30 שנה ממועד תחילת ההפעלה.

 

לסעיף 28ג המוצע

על מנת לפשט את מנגנון הגבייה, להקל על בעלי הנכסים ולצמצם רגולציה ככל הניתן, מוצע כי הרשות המקומית שבתחומה נמצא נכס החייב בתשלום היטל מימון מטרו תשלח, בתחילת כל שנת מס, לכתובת הנכס הודעה על חובת תשלום היטל מימון מטרו של בעל הנכס בשל אותו נכס.

 

למען הסר ספק, מובהר כי שליחת ההודעה נעשית לשירות האזרחים אך אי קבלתה אינה פוטרת את בעל הנכס מתשלום היטל מימון המטרו.

 

לסעיף 28ד המוצע

מוצע, כי לאור הצורך להתאים את תכליות ההיטל לזהות הנישומים, היטל מימון המטרו לא יחול על נכסים המשמשים מגורים או על נכסים הפטורים מתשלום ארנונה וזאת מאחר שלא מתקיימים בה כלל ההצדקות להטלת היטל מימון המטרו ובכלל זה אינה צפויה להגדיל הכנסות או את פעילותה העסקית נוכח תחילת עבודות או הפעלת מיזם המטרו. עם זאת, לשר האוצר תהיה אפשרות לקבוע שההיטל יחול על סוג נכס הפטור מהיטל ככל שסוג הנכס פועל באופן התואם את תכליות ההיטל ופועל למטרות רווח או קיימת בו פעילות עסקית.

 

לסעיף 28ה המוצע

היטל מימון מטרו מוטל, בין היתר, לאור עליית שווי הנכסים בגין השקעת המדינה במיזם המטרו בסמוך לנכס ולכן מוצע מנגנון דומה למנגנון הקבוע במס השבת המטרו בחוק המטרו שמטרתו להבטיח את תשלום ההיטל על ידי בעלי הנכסים, על ידי כך ששר האוצר יהיה רשאי לקבוע כי מתן אישורים המותנים בתשלום מס השבחת המטרו כגון רישום בפנקסי המקרקעין ואישורים הניתנים על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, ינתנו רק לאחר תשלום ההיטל.

 

לסעיף 28ו המוצע

על מנת להקל על הנישומים, לשיפור השירות לאזרח ובמטרה להנגיש לנישומים את האפשרות לברר האם ההיטל חל על העסק שלו ומהו סכום ההיטל אותו יהיה חב, מוצע לייצר מנגנון שיאפשר לנישומים לחשב ההיטל שעליהם לשלם. כמו כן, מוצע ליצר מנגנון יידוע נוסף של הודעה על חובת התשלום שישלח לכתובת הנכס וימוען לבעל הנכס.

 

לסעיף 28ז-ח המוצעים

מוצע לקבוע הליכי ביקורת שומתיים לצורך סימן זה, הדומים במהותם להליכים המתנהלים לפי פקודת מס הכנסה. שימוש בכללים המוכרים ממס הכנסה תקל על התפעול של ההיטל, ויאפשר הקמת מערכת אחת לצורך דיווח וגביית ההיטל, במקום ליצור כפל חובות על הנישומים וכפל מערכי גבייה בממשלה. 

על פי המוצע, בשלב הראשון יגיש בעל הנכס שומה עצמית, שבה הוא יקבע את סכום המס אשר עליו לשלם. לאחר שפקיד השומה בדק את השומה, יהיה עליו לאשר אותה אם מצא שהיא נכונה, או לקבוע לפי מיטב שפיטתו את המס החל אם היא לא נכונה. קביעה כאמור, יכולה להיעשות גם בעקבות הסכמה עם החייב במס.

אם לא בחן פקיד השומה את השומה העצמית בתקופה שנקבעה לשם כך בפקודה, יראו את השומה העצמית כאילו התקבלה. אבל, מכיוון שהשומה תתבסס על נתוני הארנונה, ונתונים אלה עלולים להשתנות, מוצע להאריך את התקופה לעשיית שומה במקרים שבהם נתוני הנכס לפי חיובי הארנונה השתנו ביחס לאותה שנה בשל השגה, ערר או ערעור על חיוב הארנונה. במקרה כזה, תהיה שנה נוספת שבמהלכה יהיה רשאי פקיד השומה לתקן את השומה מעבר לתקופות הקבועות בפקודה, בין ביוזמתו ובין לבקשת בעל הנכס.

מוצע לקבוע שמי שחייב בתשלום היטל יהיה חייב בהגשת דוח שנתי לפי הוראות פקודת מס הכנסה בשל השנה שבה חויב בהיטל, כאשר הוא יצרף לדוח זה את שומת ההיטל. כמו כן, מכיוון שמדובר בהיטל אחר שהוא לא חלק ממס הכנסה מבחינה מהותית, בעל נכס שלא דיווח על ההיטל, יראו אותו כאילו לא הגיש את הדוח לפי סעיף 131.

 

לסעיף 28ט המוצע

מוצע לקבוע מנגנון של השגה על שומה שנעשתה, שבמסגרתה יוכל בעל הנכס להעלות את השגותיו על אופן עריכת השומה, או להפנות את המנהל לטעויות שנעשו בה. מכיוון שעל פי המוצע סכום ההיטל מחושב לפי נוסחה הקבועה בתוספת ומכיוון שקביעת הנתונים שמשמשים לצורך הנוסחה נעשים על פי המפורט בחיובי הארנונה, מוצע לקבוע שניתן יהיה להשיג רק בשל עילות הקשורות בהחלטות שקיבל פקיד השומה, שדוגמאות לעילות כאמור מפורטות בסעיף.

 

לסעיף 28י המוצע

מוצע שכל ההוראות החלות על גביית מס הכנסה יחולו גם על גביית ההיטל, ובכלל זאת הוראות לעניין מועדי תשלום המס, ריבית והפרשי הצמדה, החזר מס ששולם ביתר, ריבית פיגורים, סמכויות גבייה של רשות המסים. מובהר בסעיף שעל עף שהוראות הגבייה והתשלום דומות, אין מדובר בחלק ממס ההכנסה, ולכן כלל ההוראות על חישוב המס, לרבות ניכויים, זיכויים, פטורים, קיזוז הפסדים, לא יחולו בקשר להיטל.

 

לסעיף 28יא המוצע

מוצע שלא יחולו הוראות הפקודה החלות על תשלום מקדמות. חלף זאת, מוצע להקנות לשר האוצר סמכות לקבוע מקדמות המתאימות להיטל כמוצע בהצעת החוק.

 

לסעיף 28יב המוצע

מוצע לקבוע שאי הגשת דוח ההיטל שבעל נכס מחויב להגישו לפי סימן זה, תהיה עבירה פלילית, שדינה מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או קנס שהוא פי שניים מסכום היטל שלא שולם בשל אותה עבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

כמו כן, מוצעים סעיפי עבירות ועונשין אשר נועדו לאפשר הרתעה ואכיפה בנוגע להסדר הקבוע בסימן. העבירות המוצעות מבוססות על עבירות בחוקי המס, תוך עריכת שינויים. כך לדוגמא, מוצע לקבוע הוראות דומות להוראות דיני המס לגבי אלה: מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה; אדם אשר במטרה להתחמק מהיטל מסר ידיעה כוזבת או השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה. לגבי חלק מהעבירות, נקבעו עונשי המאסר הקבועים בצידן בהתאם לסעיפים המקבילים בחוקי המס, ובחלק מהעבירות העונשים הופחתו.

בנוסף מוצע לקבוע בסימן זה הוראות דומות לאלה שנקבען בפקודת מס הכנסה בעניין חבות תשלום ההיטל על מי שהורשע בפלילים וסמכות המנהל לאפשר למי שעבר על אחת העבירות המנויות לכפר על העבירה בכופר כסף.

 

לסעיף 28יג המוצע

מוצע לקבוע שהסמכויות של פקיד השומה לקבלת מידע הנתונות לו לצורך אכיפת תשלום מס הכנסה, תהיינה נתונות לו גם לצורך אכיפה על תשלום ההיטל. אך יובהר, כי השימוש בסמכויות האלה מוגבל לכך שהוא נדרש להשתמש בהן לצורך ההיטל.

בנוסף, מכיוון שלרשויות המקומיות יש את המידע הרלוונטי לצורך חישוב ההיטל, מוצע לקבוע שהרשויות יעבירו למנהל רשות המסים את המידע הנצרך לענין זה. מכיוון שאין לרשויות המקומיות מרשם מעודכן וכולל של הבעלים של כלל הנכסים, מוצע לקבוע שאם אין בידי הרשות את פרטי הבעלים של נכס מסוים, היא תעביר את פרטי המחזיק בנכס. כמובן, שהמחזיק אינו חייב בהיטל, ורשות המסים תשתמש במידע אך ורק לצורך אכיפת תשלום ההיטל על ידי הבעלים של הנכס.

 

לסעיף 28יד המוצע

בשל כך שהפקידים המתפעלים את מערך הגבייה של מס הכנסה יתפעלו גם את גביית ההיטל, מוצע לקבוע שמי שהוסמך לערוך חקירות או חיפושים לשם גילויין של עבירות על פקודת מס הכנסה, יהיה מוסמך להשתמש בחלק מהסמכויות שניתנו לו, שמפורטות בסעיף זה, זה גם לצורך גילויין של עבירות לפי סימן זה.

 

לסעיף 28טו המוצע

מוצע לקבוע שההוראות הכלליות הקבועות בחלק יב' לפקודת מס הכנסה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי היטל מימון מטרו. סעיפים אלה עוסקים, בין השאר בחובת הסודיות המוטלת על מי שמפעיל את מערך המיסוי, באפשרות לייצג נישומים, המצאת הודעות וסמכות לקביעת טפסים.

 

לסעיף 28טז המוצע

המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, ופקידי השומה כהגדרתם באותו חוק (להלן – רשות המסים), אחראים על גביית ההיטל לפי סימן זה, אך מוצע לקבוע שהם יהיו רשאים להסתייע בחברה ממשלתית לשם יישום הפעולות הנדרשות לגביית היטל המטרו. הסדר זה נקבע לאור התאמת גביית המס לתפקידה של רשות המסים מחד, והצורך בגמישות תפעולית מאידך. הצורך בגמישות נובע מהמורכבות התפעולית המיוחדת המאפיינת את מערך הגבייה לפי הסדר זה. מורכבות זאת נובעת מהצורך לגבות היטל בהתבסס על מאפיינים נכסיים, שאינם נבדקים כעניין שבשגרה על ידי עובדי רשות המסים, ואינם מתחום מומחיותה, ושדורשים השקעת משאבים שייתכן שבשיקולי עלות תועלת עדיפה השקעתם בפעולות אחרות של הרשות.

מוצע לקבוע, שאף עם הרשות מסתייעת בחברה ממשלתית לצורך גביית היטל, מערכת הגבייה תהיה תחת אחריותה, והיא זו תקבע מדיניות המגדירה כיצד החברה הממשלתית תהיה יכולה לגשת למידע במערכת, ומה תהיה מדיניות האכיפה שלה, והכל לפי תנאים ומגבלות הדומים במהותם לתנאים ולמגבלות הקבועים לעניין הסתייעות בחברה הממונה לעניין גביית מס הגודש לפי לחוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן, התשפ"ב-2022.

 

לסעיף 28יז המוצע

מוצע לתקן את חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, ולהוסיף סימן זה לרשימת החוקים שלגביהם שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות כי עבירה על הוראה שנקבעה בהם, שאינה פשע, היא עבירה שבשלה ניתן להטיל קנס בדרך מינהלית.

 

לסעיף 2 המוצע

מאחר שמדובר בהיטל חדש, ושכמו בכל חקיקת המס, האחריות על דיווח ועל תשלום ההיטל מוטלת על בעלי הנכסים, מוצע לקבוע תקופת ביניים של שנתיים שבהן לא יוטלו סנקציות בשל עבירות לפי חוק זה.