תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 24 בפברואר 2023, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו- 2024), התשפ"ג-2023, פרק __: תכנון ובניה (חלק א').
כחלק מהתמודדות הממשלה עם משבר הדיור וקידום בניית יחידות דיור, מוצע בתזכיר זה לבצע מספר תיקונים שנועדו לקצר את הליכי הרישוי בישראל, להפחתה בבירוקרטיה הכרוכה בהליכים אלו, ולקיצור משכי הזמן להוצאת היתרי בניה.
עיקר 1 - מוצע לאפשר הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר גם עבור הקמת מבני ציבור, וכן להעניק למורשה להיתר סמכות או שיקול דעת בנושאים הנתונים לשיקול דעת מהנדס הוועדה, רשות הרישוי או הוועדה המקומית, בשלב היתר הבניה, וזאת במקרה שהחלטתם בעניין זה לא נמסרה כחלק מהמידע למורשה להיתר.
עיקר 2 - להסמיך את שר הפנים להכריז על רשות רישוי מקומית כרשות שאינה ממלאת את תפקידיה במתן היתרי בניה כראוי.
עיקר 3 - ברשות רישוי מקומית שהוכרז כי אינה ממלאת את תפקידיה כראוי, מוצע לאפשר הוצאת היתר בניה במתחמי בניה הכוללים מעל 40 יחידות דיור, במסגרת רשות רישוי ארצית שתהווה סמכות רישוי מקבילה, לבחירת מבקש ההיתר. לרשות הרישוי הארצית ניתן יהיה גם להעביר בקשות להיתר שעברו שנתיים מקליטתן וטרם אושרו וזאת גם ביחס לרשויות רישוי שלא הוכרזו ככאלה שאינן ממלאות את תפקידן כראוי לעניין היתרי בניה.
עיקר 4 - מוצע לתקן את החוק ולהבהיר כי מסלול רישוי מורשה להיתר לפיו מורשה להיתר יכול לתת היתר בניה במקום רשות הרישוי, יחול בכל תחומי הרשויות המקומיות החל מינואר 2024.
יתוקן חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.
אין.
אין.
|
תיקון חוק התכנון והבנייה |
1. |
בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965[1] – |
|
||||||
|
|
|
(1) |
בסעיף 157ב, אחרי פסקה (ד) יבוא: |
|
|||||
|
|
|
|
|
"(ה) על אף האמור בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות סוגי עבודות ומבנים שלא יידרש אישור תחילת עבודה על מנת להתחיל בביצוען."; |
|
||||
|
|
|
(2) |
בסעיף 158מח(2), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא: |
|
|||||
|
|
|
|
|
"(ג) להקמת מבנה ציבור או הוספה למבנה ציבור המיועדת למבנה ציבור, שניתן להגישו לאישור בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה; |
|
||||
|
|
|
|
|
(ד) להקמת מבנה ציבור שמספר הקומות שבו לא עולה על שתיים או הוספה למבנה ציבור, ובלבד שמספר הקומות שבו לא יעלו בשל ההוספה על האמור בפסקת משנה זו;"; |
|
||||
|
|
|
(3) |
בסעיף 158מט, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא – |
|
|||||
|
|
|
|
|
"(ג) מורשה להיתר יהיה רשאי להפעיל סמכות שניתנה לגורמים המפורטים להלן בחוק זה או בתקנות לפיו או בהוראות תכנית ואשר לא הופעלה בעת מסירת המידע למורשה להיתר, כאילו ניתנה לו: |
|
||||
|
|
|
|
|
|
(1) סמכות שניתנה לרשות הרישוי או למהנדס הוועדה המקומית ביחס לשלב מתן היתר הבניה; |
|
|||
|
|
|
|
|
|
(2) סמכות שניתנה לוועדה המקומית ביחס לשלב מתן היתר הבניה, בנושאים שייקבע שר הפנים בתקנות."; |
|
|||
|
|
|
(4) |
בסעיף 158נב, בפסקה (5), אחרי "158מח(2)(ב)" יבוא "ו-(ד)";
|
|
|||||
|
|
|
(5) |
בסעיף 158נג(א), בפסקת משנה (3), אחרי "158מח(2)(ב)" יבוא "ו-(ד)"; |
|
|||||
|
|
|
(6) |
אחרי סעיף 158נט יבוא: |
|
|||||
|
|
|
|
|||||||
|
|
|
הכרזה על רשות רישוי שאינה ממלאת את תפקידיה |
158ס. |
שר הפנים רשאי להכריז בצו כי רשות רישוי מקומית אינה ממלאת את תפקידיה במתן היתרי בניה (להלן – הכרזת שר הפנים) ויחולו לעניין הכרזת שר הפנים הוראות אלה: |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
(א) |
הכרזת שר הפנים תיעשה רק בהתקיים התנאים הבאים: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) |
ניתנה המלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים להכרזה על רשות הרישוי כאמור; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) |
ניתנה הזדמנות לרשות הרישוי להביא את טענותיה בפני השר. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) |
על המלצת מנהל מינהל התכנון בפסקת משנה (א)(1) יחולו הוראות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) |
המלצתו של מנהל מינהל התכנון תתבסס, בין היתר, על הימשכות הליכי הרישוי בוועדה ושיעור העררים שמוגשים כנגד החלטות הוועדה ואשר מתקבלים על ידי ועדת הערר; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) |
ברשויות מקומיות להן הסכם גג עם המדינה, ייוועץ מנהל מינהל התכנון עם המנהל הכללי של משרד השיכון או מנהל רשות מקרקעי ישראל, לפי העניין; בסעיף זה, "הסכם גג" – כהגדרתו בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) |
מנהל מינהל התכנון יערוך בתוך שישה חודשים מיום כניסתו לתוקף של חוק התכנית הכלכלית, בדיקה ביחס לכלל רשויות הרישוי לעניין עמידתן באמות המידה שבפסקת משנה (1) ובדיקה כאמור תיערך, לכל הפחות, מידי 24 חודשים; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) |
מנהל מינהל התכנון יעביר את המלצתו לשר הפנים ביחס לרשויות הרישוי בתוך 45 ימים מתום התקופה לביצוע הבדיקה כאמור בפסקת משנה (3). |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) |
הכרזת שר הפנים תעמוד בתוקף ל-24 חודשים מיום ההכרזה או לתקופה קצרה יותר, מנימוקים מיוחדים שיקבע שר הפנים. |
|
|
|
|
|
רשות רישוי ארצית |
158סא. |
יושב ראש ועדת המשנה למועצה הארצית שמונתה על פי סעיף 6(ה) לחוק זה (בסעיף זה – ועדת המשנה), ומנהל מינהל התכנון או נציגו, יחדיו, יהיו רשות רישוי ארצית (להלן – רשות רישוי ארצית), עליה יחולו הוראות אלה: |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
(1) |
רשות רישוי ארצית תהיה בעלת סמכות מקבילה לרשות הרישוי המקומית בבקשה לקבלת היתר הכוללת בנייה של 40 יחידות דיור לפחות; וכן בהתקיים אחד מהתנאים הבאים – |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) |
הוכרז לגבי רשות הרישוי המקומית שבתחום מרחב התכנון שלה הוגשה הבקשה כי אינה ממלאת את תפקידיה כאמור בסעיף 158נס; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) |
הבקשה לקבלת ההיתר לא הוכרעה ברשות הרישוי המקומית או בוועדה המקומית, לפי העניין, בתוך פרק זמן שיקבע שר הפנים. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) |
על בקשה לקבלת היתר שלא הוכרעה בתוך פרק הזמן שנקבע לפי פסקת משנה (א)(2)(ב), יחולו הוראות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) |
מגיש הבקשה להיתר יהיה רשאי לבקש להעביר את הבקשה מרשות הרישוי המקומית או מהוועדה המקומית לרשות הרישוי הארצית או לוועדת המשנה, לפי העניין; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) |
הוגשה בקשה להעברת הבקשה להיתר לפי פסקת משנה (1), ומתקיימים בבקשה התנאים האמורים בפסקת משנה (א)(2), יועבר הטיפול בהיתר לרשות הרישוי הארצית או ועדת המשנה, לפי העניין, והיא תהיה רשאית להמשיך בהליך הבקשה למתן ההיתר מהשלב שבו הגיעה רשות הרישוי המקומית או הוועדה המקומית, לפי העניין. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) |
לעניין סעיף זה, ועדת המשנה תהיה בעלת סמכות מקבילה לוועדה המקומית, בכל הנוגע להליכי הרישוי, ולמנהל מינהל התכנון או נציגו תהיה סמכות מקבילה למהנדס הוועדה המקומית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) |
לרשות הרישוי הארצית או לוועדת המשנה, לפי העניין, תהיה סמכות רישוי מקבילה לרשות רישוי מקומית או ועדה מקומית שהוגש כנגדה ערר על החלטתה לסרב לתת היתר ושוועדת הערר קיבלה את הערר."; |
|
|
|
|
|
(7) |
בסעיף 158נו, סעיפים קטנים (א) עד (ג) – יימחקו. |
|
|||||
|
2. |
בסעיף 7 בתוספת הראשונה, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: |
|
|||||||
|
|
|
|
"(ד) לעניין סעיף זה, מיתקן אגרו-וולטאי לא ייחשב מטרה לא חקלאית ובלבד שבתכנית מכוחה מוקם המתקן קיימות הוראות לשמירת הקרקע החקלאית". |
|
|||||
|
3. |
בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024), יקראו את סעיף 158נו, כך: |
|
|||||||
|
|
|
|
(א) רשות מקומית רשאית לקבוע כי הוראות פרק זה לא יחולו בתחומה או בחלק ממנו. |
|
|||||
|
|
|
|
(ב) החליטה רשות מקומית כי הוראות פרק זה לא יחולו בתחומה או בחלק ממנו כאמור בסעיף קטן (א), תפרסם הודעה בדבר החלטתה ברשומות, בעיתון, באתר האינטרנט שלה ובמשרדי הרשות המקומית. |
|
|||||
|
|
|
|
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), חלו הוראות פרק זה בתחומי רשות מקומית ונמסר למורשה להיתר מידע למורשה להיתר בהתאם להוראות פרק זה, יהיה המורשה להיתר רשאי לתת היתר בהתאם להוראות פרק זה בתקופת תוקפו של המידע למורשה להיתר כאמור, גם אם החליטה הרשות המקומית כי הוראות פרק זה לא יחולו בתחומה. |
|
|||||
|
|
|
|
(ד) ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל ההיתרים שניתנו לפי סעיף זה בתחום מרחב התכנון שלה, וכן תפרסם אחת לשנה את מספר החיובים ששולמו לפי שומת המורשה להיתר. |
|
|||||
כללי
הליכי הרישוי בישראל עודם ארוכים ביחס למצב הרצוי, ודורשים שיפור וטיוב שיביאו להפחתה בבירוקרטיה הכרוכה בהליך, ולקיצור משכי הזמן להוצאת היתרי בניה. בשנת 2021 פורסם דו"ח מבקר המדינה אשר מצביע על משך הזמן להוצאת היתר: 319 ימים בהיתר ללא הקלות, ו-407 ימים בהיתר הכולל הקלות. יש לציין כי זמנים אלו כוללים היתרים גם 'פשוטים' שאינם כוללים תוספת יחידות דיור. בפועל, הוצאת היתר הכולל בניה חדשה למגורים מתארכת במקרים רבים לשנתיים ואף יותר. התארכות הליכי הרישוי מטילה עומס בירוקרטי רב על היזמים והקבלנים, מעלה את עלויות המימון וכך מהווה גורם נוסף לעליית מחירי הדיור.
סעיף 1 לסעיפים 158מח ו-158מט המוצעים
מוצע לאפשר הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר גם עבור הקמת מבני ציבור, וכן להעניק למורשה להיתר סמכות או שיקול דעת בנושאים שלגביהם נקבע בחוק, בתקנות או בתכנית, כי הם נתונים לשיקול דעת מהנדס הוועדה, רשות הרישוי או הוועדה המקומית, בשלב היתר הבניה, וזאת במקרה שהחלטתם בעניין זה לא נמסרה במידע למורשה להיתר.
לסעיפים 158ס ו-158סא המוצעים
ישנן רשויות רישוי מקומיות בהן הליך הרישוי מתארך באופן משמעותי יותר ביחס לממוצע. כדי להימנע מעיכוב מימוש של תכניות עם כמות משמעותית של יחידות דיור, מוצע להסמיך את שר הפנים להכריז על רשות רישוי מקומית אשר אינה ממלאת את תפקידיה במתן היתרי בניה כראוי, בכפוף להמלצת מנהל מינהל התכנון. הכרזה זו תעמוד בתוקף ל-24 חודשים מיום ההכרזה או לתקופה קצרה יותר, מנימוקים מיוחדים שיקבע שר הפנים.
ברשות רישוי מקומית שהוכרז כך לגביה, תתאפשר הוצאת היתר בניה במתחמי בניה הכוללים מעל 40 יח"ד, במסגרת רשות רישוי ארצית אשר תתבסס על ועדת המשנה של המועצה הארצית, ותהווה סמכות רישוי מקבילה. לרשות הרישוי הארצית ניתן יהיה גם להעביר בקשות להיתר שעברו שנתיים מקליטתן וטרם אושרו וזאת גם ביחס לרשויות רישוי שלא הוכרזו ככאלה שאינן ממלאות את תפקידן כראוי לעניין היתרי בניה.
סעיף 2 לסעיף 7 לתוספת הראשונה המוצע
מוצע לקבוע בהתאם להמלצות הדו"ח הצוות הבין-המשרדי לגיבוש המלצות לצעדים הנדרשים להקמת מתקנים אגרו-וולטאים, כי מיתקן אגרו-וולטאי לא ייחשב מטרה לא חקלאית ובלבד שבתכנית מכוחה מוקם המתקן קיימות הוראות לשמירת הקרקע החקלאית.
סעיף 3 לסעיף 158נו המוצע והוספת הוראת השעה
חוק התכנון והבניה מאפשר מסלול רישוי מקביל למסלול הרגיל, במסגרתו אדריכל שמוסמך כמורשה להיתר יכול לתת היתר בניה במקום רשות הרישוי. מוצע לתקן את החוק ולהבהיר כי מסלול זה יחול בכל תחומי הרשויות המקומיות החל מינואר 2024 על ידי קביעת הוראת שעה כי ההסדר הקודם יחול עד יום 1 בינואר 2023.