תוכן עניינים
ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 24 בפברואר 2023 בעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו- 2024), התשפ"ג-2023, פרק ___': הפחתת רגולציה.
תזכיר חוק זה מבקש להחיל תיקונים לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), שעניינם העברת סמכויות לרשמים לענייני ירושה, ליתן צו ירושה או צו קיום צוואה, במקרים שבהם כיום עליהם להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה. הניסיון שנצבר בשנות פעילות הרשם לענייני ירושה מלמד כי בחלק מן המקרים אין הצדקה לכך שבית משפט לענייני משפחה יטפל בבקשות כאמור, והדבר מאריך את ההליכים למתן הצו. לפיכך, מוצע להותיר את הטיפול בידי הרשם לענייני ירושה בחלק מהמקרים המפורטים בתזכיר ובכך להקל את העומס בבתי המשפט לענייני משפחה.
כמו כן, מוצע לבטל את חובת הפיקוח השוטף של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבון, למעט במקרים חריגים אשר פורטו בחוק.
ואלה עיקרי התיקונים המוצעים:
1. הרחבת סמכותו של הרשם לענייני ירושה לתת צו ירושה או צו קיום צוואה חלף בית המשפט במקרים מסוימים בהעדר התנגדות של צד כלשהו וכאשר הבקשה אינה מעלה מורכבות או רגישות.
2. ביטול חובת הפיקוח השוטף של האפוטרופוס הכללי על מנהלי העיזבון, למעט במקרים חריגים שיפורטו בתוספת לחוק.
תיקון חוק הירושה, התשכ"ה-1965.
אין.
אין.
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
|
תיקון חוק הירושה |
1. |
בחוק הירושה, התשכ"ה-1965[1] (בפרק זה – חוק הירושה) – |
|||||
|
|
|
(1) בסעיף 67א(א) – |
|||||
|
|
|
|
(א) במקום האמור בפסקה (4) יבוא: |
||||
|
|
|
|
|
"(4) כאשר על פי הבקשה מי מבין היורשים או הזוכים הוא נעדר או אם רכושו מנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי"; |
|||
|
|
|
|
(ב) פסקאות (5) עד (7) – בטלות; |
||||
|
|
|
(2) בסעיף 68(ב), אחרי "רשאי בית המשפט" יבוא "או הרשם לענייני ירושה לפי העניין", ובסופו יבוא "ואולם, היה המקור מחוץ לישראל ולא ניתן להגישו, וניתן צו קיום על ידי ערכאה מחוץ לישראל – לא תהא הצוואה טעונת הוכחה בהגשת המקור לפי סעיף זה אם הוכח צו הקיום האמור בדרך של הוכחת תעודת חוץ לפי סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971[2]."; |
|||||
|
|
|
(3) בסעיף 78(ב), אחרי "מנהל עזבון" יבוא "לרבות מנהל עזבון זמני לפי סעיף 77"; |
|||||
|
|
|
(4) בסעיף 84 – |
|||||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), במקום "לאפוטרופוס הכללי" יבוא "ליורשים"; |
||||
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "האפוטרופוס הכללי" יבוא "בית המשפט ובמקרים המנויים בסעיף 87 – האפוטרופוס הכללי"; |
||||
|
|
|
|
(ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: |
||||
|
|
|
|
|
"(ד) בית המשפט, או הרשם לענייני ירושה אם הייתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, רשאי להורות על דרך מסירת פרטה או תוספת פרטה ליורשים לפי סעיף זה."; |
|||
|
|
|
(5) בסעיף 85(1), במקום "לאפוטרופוס הכללי" יבוא "ליורשים"; |
|||||
|
|
|
(6) במקום סעיף 86 יבוא: |
|||||
|
|
|
"חשבונות, דיווח ומסירת ידיעות |
86. |
(א) מנהל עזבון חייב, בכל ענייני העזבון, לנהל חשבונות, להגיש ליורשים דין וחשבון, ולמסור ידיעות מלאות כפי שקבע בית המשפט. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השר רשאי לקבוע תקנות בעניין חשבונות, מסמכים ודוחות (להלן – דוחות) שעל מנהל עזבון להגיש ליורשים, ובכלל זה, צורתם, אופן ומועדי עריכתם והגשתם. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) בית המשפט רשאי להורות, במקרים מיוחדים, כי מנהל העזבון פטור מחובות לפי סעיף זה, כולן או חלקן, ורשאי הוא להתנות הפטור בתנאים."; |
|
|
|
|
(7) במקום סעיף 87 יבוא: |
|||||
|
|
|
"חובות דיווח לאפוטרופוס הכללי" |
87. |
(א) במקרים המנויים בתוספת השנייה וכל עוד מתקיימות הנסיבות המפורטות בהם, יגיש מנהל עזבון את המסמכים האמורים בסעיפים 84, 85 ו-86 גם לאפוטרופוס הכללי. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר אופן בדיקת הפרטה והדו"חות בידי האפוטרופוס הכללי ורשאי הוא לקבוע סוגי דו"חות שהאפוטרופוס הכללי יהיה פטור מבדיקתם, בתנאים שייקבעו"; |
|
|
|
|
(8) בסעיף 90, במקום "האפוטרופוס הכללי, והוא מוסמך לייצג את הזכאים בכל הנוגע למימושה" יבוא "היורשים והם מוסמכים לפעול למימושה בהתאם להוראות בית המשפט"; |
|||||
|
|
|
(9) בסעיף 125א, בהגדרה "רשות", אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה"; |
|||||
|
|
|
(10) בסעיף 160 - |
|||||
|
|
|
|
(1) בכותרת השוליים, במקום "התוספת" יבוא "התוספות"; |
||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ג), במקום "התוספת" יבוא "התוספות"; |
||||
|
|
|
(11) בתוספת, במקום הכותרת יבוא "תוספת ראשונה"; |
|||||
|
|
|
(12) אחרי התוספת הראשונה יבוא: |
|||||
|
|
|
|
"תוספת שניה |
||||
|
|
|
|
(סעיף 87(א)) |
||||
|
|
|
|
(1) אם בין היורשים יש נעדר, או מי שאינו יכול דרך קבע או דרך ארעי לדאוג לענייניו, כולם או חלקם, ובלבד שאין גורם המוסמך על פי דין לדאוג לענייניו עבורו., |
||||
|
|
|
|
(2) אם יש בצוואה הוראה המייעדת את נכסי העיזבון, כולם או חלקם, לקידום עניין ציבורי, או המקימה הקדש ציבורי כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 כל עוד לא נרשם ההקדש הציבורי ולא מונה לו נאמן; |
||||
|
|
|
|
(3) חלפו 6 חודשים מיום מינוי מנהל עזבון וטרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ולא הוגשה התנגדות; |
||||
|
|
|
|
(4) אם בית המשפט, לבקשת האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו, מצא כי הגשת המסמכים נדרשת לשם הגנה על זכותו של יורש בהליך.". |
||||
|
הפחתת רגולציה – תחילה |
2. |
תחילתם של סעיפים 84 עד 87, התוספת הראשונה והתוספת השנייה לחוק הירושה, כנוסחם בסעיף __ לחוק זה, ביום י"ב בתמוז התשפ"ג (1 ביולי 2023). |
|||||
כללי
בהצעת חוק זו מוצעים תיקונים לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), באשר העברת סמכויות לרשמים לענייני ירושה ליתן צו ירושה או צו קיום צוואה, במקרים שבהם הם נדרשים כיום להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה. הניסיון שנצבר בשנות פעילות הרשם לענייני ירושה מלמד כי בחלק מן המקרים אין הצדקה להעביר את הטיפול בבקשה לבית המשפט לענייני משפחה. לפיכך, מוצע להותיר את הטיפול בידי הרשם לענייני ירושה בחלק מהמקרים המפורטים להלן ובכך להקל על העומס בבתי המשפט לענייני משפחה ולקצר את משך הזמן למתן צווים.
בנוסף, מוצע לבטל את חובת הפיקוח השוטף של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבון, למעט במקרים חריגים אשר פורטו בתוספת לחוק.
פסקה (1):
סעיף 67א נוסף לחוק הירושה בתיקון החוק משנת 1998, אשר במסגרתו הוקם מוסד הרשם לענייני ירושה. הסעיף מונה מקרים אשר בהתקיימם נדרש הרשם להעביר לבית המשפט לענייני משפחה את הטיפול בבקשה לצו ירושה או לצו קיום.
במקרים המפורטים בסעיף 67(א)(5) עד (7) לחוק הירושה, שנוסחם להלן, וכאשר אין התנגדות של מי מהצדדים לבקשה, מוצע להותיר את הטיפול בידי הרשם לענייני ירושה:
(1) סעיף קטן (א)(5) - כאשר הצוואה נושא הבקשה היא צוואה בעל פה כמשמעותה בסעיף 23 לחוק הירושה. מדובר בעשרות מקרים בשנה. אם אין התנגדות מצד היורשים או הזוכים פי הצוואה, ודעת הרשם הונחה כי הבקשה אינה מעלה מורכבות או רגישות, יש מקום לאפשר לרשם לענייני ירושה ליתן צו;
(2) סעיף קטן (א)(6) – כאשר בצוואה נושא הבקשה קיים פגם או חסר כמשמעותו בסעיף 25 לחוק הירושה. כאשר קיים פגם או חסר בצוואה, נדרשת עמדתם של כל הנוגעים בדבר, היינו: היורשים על פי דין. כיוון שככל שלא תקוים הצוואה הפגומה, יהיה מקום ליתן צו ירושה לטובתם. במרבית המקרים, מדובר בפגם או חסר טכני במהותו, למשל סתירה בין תאריכים, השמטת פרטים באישור העדים וכדומה. במקרים אלה, לרוב היורשים על פי דין אינם מתנגדים לקיום הצוואה ולכן מוצע לאפשר לרשם לענייני ירושה ליתן צווים גם במקרים האמורים.
(3) סעיף קטן (א)(7) - כאשר על הירושה חלות הוראות הפרק השביעי לחוק הירושה. הפרק השביעי עוסק במשפט בין-לאומי פרטי, היינו: מקרים בהם המוריש לא היה תושב ישראל בעת פטירתו. המציאות מלמדת שברובם של המקרים מדובר בעניינים פשוטים לבירור, והמבקשים נדרשים להמציא חוות דעת של דין מקום מושבו של המוריש. לאור זאת, נראה כי אין הצדקה עניינית לקבוע דרישה גורפת להעברת כל בקשה מסוג זה לבית המשפט לענייני משפחה, ויש מקום להותיר את הנושא לסמכותו של הרשם לענייני ירושה.
ככל שיהיה מדובר בעניין סבוך, חזקה שהרשם לענייני ירושה ייעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(8) לחוק הירושה ויעביר את הבקשה לבית המשפט.
מעבר לאמור, מוצע תיקון טכני בעיקרו לפסקה (4). פסקה זו מתייחסת למצבים בהם האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר. בפועל, האפוטרופוס הכללי אינו מיצג חסויים או קטינים ועל כן מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע כי הבקשה תועבר לבית המשפט במקרים בהם אחד מהצדדים לבקשה הוא נעדר או שרכושו מנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי.
פסקה (2):
סעיף 68(ב) לחוק הירושה עוסק בבקשה לקיום צוואה שלא במקור (העתק צוואה). גם במקרים אלו, לרוב ניתנת הסכמת היורשים על פי דין. לכן מוצע לאפשר לרשם לענייני ירושה לקיים צוואה שאינה במקור, ולא לחייב העברת העניין לבית המשפט לענייני משפחה. ככל שתהיה התנגדות של מי מהמעוניינים בדבר, יעביר הרשם לענייני ירושה את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.
כמו כן, מוצע לקבוע כי במקרה שבו ניתן מחוץ לישראל צו קיום צוואה וצוואת המקור מוחזקת בידי הערכאה השיפוטית בחוץ לארץ, לא תידרש הגשת צוואת המקור ובית המשפט או הרשם לענייני ירושה יהיו רשאים ליתן צו המסתמך על צו הקיום הזר, ובלבד שהוא הוכח כנדרש לפי סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
פסקה (3):
סעיף 77 לחוק הירושה, אשר עוסק באמצעים לשמירת העזבון, מסמיך את בית המשפט, בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון, מיוזמתו או לבקשת צד מעוניין, לנקוט אמצעים לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון, ובכלל זה למנות מנהל עזבון זמני. סעיף 78 לחוק הירושה קובע את סמכות בית המשפט למנות מנהל עזבון, לפי בקשת צד מעוניין ואת סמכות הרשם לענייני ירושה לעשות כן כאשר הבקשה למינוי מוגשת בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר. מוצע להרחיב את סמכות הרשם לענייני ירושה לפי סעיף קטן (ב) למנות מנהל עזבון זמני, בהסכמת כל הצדדים, ובהתאם לאמור בסעיף 77 לחוק הירושה כמפורט לעיל.
פסקאות (4) עד (7):
מתוך תפיסה כי יורשים או זוכים על פי צוואה, הם בעלי העניין המרכזיים לעמידה על התנהלותו של מנהל עזבון, וזאת כאשר אין ביניהם מי שנדרשת הגנה מיוחדת בעניינו (בשל כשרותו המשפטית או בשל נסיבות מיוחדות אחרות כפי שיפורט להלן), מוצע לבטל את חובת הפיקוח השוטף של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עזבון ולהותיר אותה באחריות היורשים. כך, מוצע לקבוע כי חובות מנהל העזבון להגיש פרטה ותוספת פרטה לפי סעיף 84 לחוק הירושה, שומת כספי עזבון לפי סעיף 85 לחוק הירושה, או דין וחשבון וידיעות לפי סעיף 86 לחוק הירושה, תחול כלפי היורשים. עם זאת, מוצע לקבוע בסעיף 87 לחוק הירושה מספר מקרים שבהם כן יוותר פיקוח של האפוטרופוס הכללי אשר יפורטו בתוספת לחוק.
מוצע לסייג את הפיקוח של האפוטרופוס הכללי כך שיחול כל עוד נתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 87 לחוק הירושה, אך עם פקיעתן – למשל אם מונה גורם מוסמך לדאוג לענייניו של מי שלא היה מסוגל לכך (למשל אפוטרופוס, מיופה כוח בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, מנהל נכסים של נעדר שמונה לפי דין), או אם בא כוח היועץ המשפטי לממשלה קבע כי אין לו עוד עניין להתייצב בהליך – יסתיים הפיקוח מצד האפוטרופוס הכללי וישוב לבעלי העניין – היורשים, הזוכים או המועמדים לרשת, כאמור.
מוצע כי במקרים שבהם מוגשים הדיווחים לאפוטרופוס הכללי, הוא יוסמך ליתן ארכה להגשת פרטה או תוספת פרטה לפי סעיף 84(ג).
פסקה (8):
סעיף 89 לחוק הירושה קובע את סמכות בית המשפט לדרוש ממנהל עזבון, לפני או לאחר מינויו, להפקיד ערובה להבטחת מילוי חובותיו. סעיף 90 לחוק הירושה קובע כי ערובה כאמור תינתן לזכות האפוטרופוס הכללי והוא מוסמך לייצג את הזכאים בכל הנוגע למימושה.
בהמשך לביטול הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עזבון (בכפוף לחריגים כאמור לעיל), מוצע לתקן הוראה זו ולקבוע כי הערובה תינתן לזכות היורשים או הזוכים על פי הצוואה, לפי העניין, כך שהם יהיו האחראים לפעול למימושה, הכל לפי הוראות בית המשפט.
פסקאות (9) עד (11):
בהמשך למוצע בפסקה (7), מוצע לקבוע בתוספת את המקרים החריגים בהם חובת הדיווח תהיה לאפוטרופוס הכללי ולא ליורשים. ככלל, מדובר במקרים שבהם מזוהה צורך מיוחד בהגנה על עניינו של מי מבין היורשים אשר אינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו ואין גורם מוסמך לעשות כן עבורו.
תחילה
מוצע לקבוע את תחילתו של תיקון זה, בכל הנוגע לביטול חובת הפיקוח השוטף של האפוטרופוס הכללי, 30 ימים לאחר יום תחילתו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו- 2024), התשפ"ג-2023, היינו: ביום 1 ביולי 2023, וזאת על מנת לאפשר היערכות מערכתית ליישום הוראותיו.