תוכן עניינים

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותי והשפעתו על הדין הקיים.. 2

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 3

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.. 3

ה. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע ודברי הסבר. 3

תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023. 4

1. תיקון חוק המקרקעין 4

2. תיקון חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) 17

3. תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים) 18

דברי הסבר. 20

 

תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק __': רכב חשמלי (חלק ב')

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 23 בפברואר 2023 בעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק __': רכב חשמלי (חלק ב').

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, ועיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

 

כיום, נושא התשתית לעמדות טעינה לרכבים חשמליים מהווה חסם להגברת השימוש ברכב חשמלי. בהמשך לתזכיר אשר הופץ בנושא על ידי משרד המשפטים, מוצע לתקן את חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן – חוק המקרקעין), כך שניתן יהיה להקים עמדות טעינה בבתים משותפים, ובכלל זה העברת התשתית הנדרשת לעמדות הטעינה ברכוש המשותף, ללא צורך בהסכמת כל הדיירים אם מדובר בחיבור עמדת הטעינה לחיבור החשמל המשמש את בעל החניה המוצמדת או אם מדובר בחיבור עמדת הטעינה לחיבור חשמל חדש שאינו משמש דירה כלשהי ואינו משמש את הרכוש המשותף, ובהסכמת רוב רגיל של בעלי הדירות אם מדובר במונה נפרד, המתחבר לחיבור החשמל המשמש את הרכוש המשותף. בנוסף, ניתן יהיה להקים עמדות טעינה לרכב חשמלי בחניות שאינן צמודות לדירות בבית המשותף ולקבוע הסדרים מיוחדים לשימוש בחניה, כמו לדוגמא ייעוד של חניות מסוימות לצורך טעינת רכב חשמלי.

בנוסף, מוצע לערוך התאמות בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 ובחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בעקבות החלפת המונח "מפקח" בחוק המקרקעין, בכל הנוגע לסמכויותיו השיפוטיות של המפקח, במונח "דיין מקרקעין". במסגרת ההתאמות האמורות מוצע, בין השאר, למחוק את ההגדרה "מפקח" שבשני החוקים האמורים.

 

על כן, מוצע לערוך תיקוני חקיקה בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 וחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

אין.

 

א. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המנהלי

אין.

 

ב. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

דברי הסבר

כללי         

החוק המוצע מסדיר התקנה של עמדות טעינה לרכב חשמלי בבית משותף, תוך קביעת איזון ראוי בין זכות הקניין של בעלי הדירות ברכוש המשותף, לבין הצורך של בעל דירה יחיד להשתמש ברכוש המשותף כדי להעביר תשתית מתאימה לשם הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי.

לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (בפרק זה – חוק המקרקעין), לשם שימוש שאינו שימוש רגיל וסביר ברכוש המשותף וכן לשם ביצוע עבודות בו שאינן חלק מאחזקתו וניהולו הרגיל, נדרשת הסכמתם של כל בעלי הדירות האחרים בבית המשותף. לצד זאת, מאפשר החוק, על בסיס אינטרסים ציבוריים וחברתיים שונים, ביצוע שינויים ברכוש המשותף למטרות שונות, כגון התקנת מעלית, ביצוע התאמות בעבור אנשים עם מוגבלות, ועוד. זאת, אם ניתנה לכך הסכמה של רוב בשיעור מסוים מבין בעלי הדירות, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק.

בדומה לכך, נקבעו בסעיף 21ב לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, הוראות מיוחדות בדבר התקנת רשת תקשורת ברכוש המשותף, בלא צורך בהסכמת כלל בעלי הדירות, וכך גם במסגרת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34), התשפ"א-2020 (ס"ח התשפ"א, עמ' 244), שנחקק לאחרונה וקבע הסדר בעניין התקנת מיתקנים פוטו-וולטאיים או מיתקני אגירה ברכוש המשותף (ראו סעיפים 59ט ו-59י לחוק).

מוצע, בסעיף 2 להצעת החוק, לעגן בחוק הסדר דומה בכל הנוגע לביצוע עבודות ברכוש המשותף לשם התקנת תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי בחניה הצמודה לדירה מסוימת בבית המשותף. בנוסף, מוצע לקבוע כי רוב מיוחד של שני שלישים מקרב בעלי הדירות יוכלו להחליט על התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי גם בחניה שהיא חלק מהרכוש המשותף (חניה משותפת), ולקבוע הסדרים שיאפשרו את השימוש בעמדה ובחניה שבה היא מותקנת, תוך התחשבות בצרכיהם של כלל בעלי הדירות המשתמשים בחניות המשותפות. 

בבסיס ההסדר המוצע עומדת השאיפה לאזן בין זכות הקניין שיש לבעלי הדירות ברכוש המשותף לבין הרצון להקל על התקנת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בבתים משותפים ולשחרר חסמים לביצוע התקנה כאמור, וזאת על רקע האינטרס הציבורי בהנגשה ובהרחבה של השימוש בכלי רכב מזהמים פחות.

ההסדר המוצע מבחין בין הקמת עמדת טעינה בחניה הצמודה לדירת היחיד, לבין הקמת עמדת טעינה בחניה שהיא חלק מהרכוש המשותף (חניה משותפת), שהיא מטבעה בעלת פוטנציאל פוגעני יותר כלפי בעלי הדירות האחרים. בהתאם לכך, במקרה האחרון מוצע שרק רוב מיוחד של בעלי הדירות בבית המשותף יוכל לקבוע הסדרים בעניין.

מוצע כי ההסדר המפורט בהצעת החוק לעניין התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי יהווה ברירת מחדל שניתן להתנות עליה, כך שכל עוד בעלי הדירות לא הסכימו ביניהם על הסדר אחר וקבעו אותו בתקנון המוסכם של הבית המשותף, יחולו עליהם הוראות ההסדר המוצע בהצעת החוק.

לצד האמור, מוצע לתת ביטוי מפורש בחוק להבחנה הקיימת כיום בפועל בין מפקחים על רישום מקרקעין אשר מפעילים סמכויות שיפוטיות (הכרעה בסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף) לבין מפקחים כאמור שמפעילים סמכויות מינהליות (ובכללן מתן צו לרישום בית משותף ותיקונו). זאת, בעקבות שינוי ארגוני שנערך בשנת 2019 ברשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין, שבמסגרתו פוצל תפקידו של המפקח על רישום המקרקעין, כך שכיום חלק מהמפקחים האמורים עוסק רק בהפעלת הסמכויות המינהליות, ואילו חלקם האחר עוסק רק בהכרעה שיפוטית בסכסוכים בין בעלי זכויות בבית משותף. על פי המוצע, יוקנו הסמכויות השיפוטיות לפי החוק, כלומר, הסמכות להכריע בסכסוכים בין בעלי זכויות כאמור, לדייני מקרקעין ואילו הסמכויות המינהליות לפי החוק יוקנו למפקחים על רישום מקרקעין.

מאחר שסמכויותיו השיפוטיות של מפקח על רישום מקרקעין לפי החוק הן כשל שופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית, והוא כפוף, ככלל, לסדרי הדין הנהוגים בבתי משפט, יש בהבחנה בין סוגי התפקידים של המפקח כאמור, ובייחוד המונח "דיין מקרקעין" לגורם המפעיל סמכות שיפוטית, כדי לתרום למניעת הטעיית ציבור המתדיינים ובאי כוחם.

התיקונים המוצעים בסעיף זה נכללו בהצעת חוק שפורסמה בעבר בהצעות חוק הממשלה מס' 1526, מיום ו' באדר ב' התשפ"ב (9 במרס 2022), ובהצעות חוק הממשלה מס' 1585 מיום י"ט בכסלו התשפ"ג (13 בדצמבר 2022).

 

לפסקאות (1) ו-(3) עד (16)     

­מוצע להוסיף לסעיף ההגדרות שבפרק א' לחוק את ההגדרה "דיין מקרקעין". כאמור, מונח זה יחליף את המונח "מפקח" שבחוק, בכל ההוראות המקנות סמכות שיפוטית, וכך יינתן ביטוי בחוק להבחנה הקיימת כיום בפועל בין המפקחים אשר מפעילים סמכויות מינהליות לבין אלה שמפעילים סמכויות שיפוטיות.

תפקידו של המפקח על המקרקעין בכובעו השיפוטי להכריע בסכסוכים בבתים משותפים במגוון נושאים המפורטים בחוק, בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 (להלן – חוק החיזוק), ובחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת).

התיקון המוצע נועד, בין השאר, למנוע את הטעיית ציבור המתדיינים, שכן הוא יאפשר להבדיל בין מפקח על רישום מקרקעין שהוא בעל סמכויות מינהליות, לעומת דיין מקרקעין, אשר דן ומכריע בסכסוכים בין בעלי דירות בבתים משותפים, והוא בעל סמכויות כשל שופט שלום הדן בתביעה אזרחית. המונח "דיין מקרקעין" מבטא באופן מדויק יותר את תפקידיו וסמכויותיו של הגורם השיפוטי המכריע בסכסוכים בבתים משותפים לפי החוק.

התיקון המוצע תואם את המגמה שביסוד תיקונים שנעשו בשנים האחרונות בחוק ובחקיקה משיקה לו, שבמסגרתם הורחבו הסמכויות השיפוטיות של המפקחים, כך שהם דנים כיום במגוון רחב של סוגי סכסוכים הנוגעים להיבטים שונים של החוק.

 כן מוצע, בסעיף 12 להצעת החוק, לקבוע כי תנאי הכשירות של דייני מקרקעין יהיו כשל מפקחים על רישום מקרקעין (כשירות לכהן כשופט בית משפט שלום), וכך גם אופן מינויים. מכאן, שלא מוצע לערוך שינוי באופן מינוי הגורם המוסמך להכריע בסכסוכים בבתים משותפים.

לצד זאת, מוצע לקבוע, לעניין המפקחים על רישום מקרקעין, כי שר המשפטים יהיה רשאי להסמיך אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות להתמנות למפקח, בסמכויות של מפקח, כולן או מקצתן, וזאת אף בלי למנותו למפקח. זאת בדומה לסמכות הנתונה היום לשר המשפטים, בסעיף 116(ב) לחוק, לעניין הסמכת אדם בסמכויות רשם, כולן או חלקן.

בסעיפים 13 עד 16 להצעת החוק מוצע לערוך התאמות בהוראות שונות בחוק, בעקבות החלפת המונח "מפקח" במונח "דיין מקרקעין" בהוראות הנוגעות לסמכויותיו השיפוטיות של המפקח. 

סעיף 2 מוצע, מהטעמים המפורטים לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר, לקבוע בסעיף 59יא לחוק כנוסחו המוצע, הוראות מיוחדות שיחולו על התקנת תשתית טעינה לרכב חשמלי ברכוש המשותף בידי בעל דירה המתקין עמדת טעינה בחניה הצמודה לדירתו, או בידי בעלי דירות המתקינים עמדה כאמור בחניה משותפת.

מדובר בחריג לכלל הקבוע בסעיף 62(א) לחוק ובסעיף 12 לתקנון המצוי, שלפיו נדרשת הסכמת בעלי הדירות האחרים לשם ביצוע עבודות ושינויים ברכוש המשותף, שאינם מהווים חלק מאחזקתו וניהולו הרגיל. זאת, בין שמדובר בהסכמה של כל בעלי הדירות, כמו במקרה של הטלת חובות או תשלומים על בעלי הדירות, ובין שמדובר בהסכמה של רוב מבין בעלי הדירות, כמו למשל במקרה של שינוי הוראות התקנון המשותף (הדורש רוב של שני שלישים מבין בעלי הדירות), או בהחלטה של רוב בעלי הדירות המשתתפים באסיפה הכללית. על פי המוצע, ההסדר הקבוע בסעיף 59יא המוצע יחול רק כל עוד בעלי הדירות בבית המשותף לא קבעו ביניהם הסדר מיוחד בעניין במסגרת התקנון המוסכם. ההסדר המוצע נועד לשמש ברירת מחדל ולהקל על התקנת עמדות טעינה בבתים משותפים תוך איזון מול זכויות הקניין של כלל בעלי הדירות ברכוש המשותף. ואולם, הסכמה קונקרטית של בעלי הדירות, המביאה בחשבון את נסיבותיו של הבית המשותף המסוים, ושל בעלי הדירות שבו,  היא עדיפה ותגבר על הוראות ברירת המחדל המפורטות בהסדר שבהצעת החוק. זאת, בין שההוראות בתקנון המוסכם נקבעו טרם כניסתו לתוקף של החוק המוצע ובין שייקבעו לאחר מכן (ראו סעיפים קטנים (יא) ו-(יב) של סעיף 59יא המוצע).

 

לסעיף 59יא המוצע

 

לסעיף קטן (א)       מוצע להגדיר כמה מונחים טכניים-מקצועיים הנוגעים להתקנת עמדת לטעינת רכב חשמלי בבית משותף. בין השאר, מוצע להגדיר "עמדת לטעינת רכב חשמלי", כמיתקן שמיועד לטעינת רכב חשמלי באנרגיה חשמלית ומשמש למטרה זו, בלבד.

עוד מוצע להגדיר "תשתית הקשורה להתקנה" של עמדת טעינה. על פי המוצע, מונח זה כולל כמה חלופות טכניות שבאמצעותן ניתן יהיה להתקין עמדה לטעינת רכב חשמלי בבית משותף. החלופה הראשונה כוללת את התקנת העמדה באמצעות חיבור חשמל המשמש דירה בבית משותף (חיבור דירתי). מבחינה טכנית, מדובר בחיבור שיוצא מלוח החשמל הציבורי שממנו יוצא גם החיבור הציבורי. החלופה השנייה כוללת את התקנת העמדה באמצעות חיבור החשמל המשמש את הרכוש המשותף (חיבור ציבורי), והחלופה השלישית כוללת את התקנת העמדה באמצעות חיבור ייעודי – חיבור חשמל שנועד לשמש עמדות טעינה (שכל בעל דירה מעוניין יוכל לחבר את עמדת הטעינה שלו אליו), שאינו אחד מהחיבורים הנזכרים לעיל. יצוין כי אין מניעה לכך שאותו חיבור חשמל ישמש לטעינת כמה רכבים חשמליים.

כפי שיפורט בהמשך, לדרך שבה תחובר עמדת הטעינה והתשתית הקשורה להתקנה יש משמעות לעניין ההוראות המהותיות והפרוצדורליות שיחולו על ההתקנה.

עוד מוצע להגדיר "תשתית טעינה", שכוללת את המונחים הנזכרים לעיל – "עמדת טעינה" ו"תשתית הקשורה להתקנה" – וכן מיתקנים ותשתיות אחרים הקשורים לטעינת רכב חשמלי, כגון מיתקן אגירה או  מונים, ובכלל זה מונה ייעודי שיותקן במסגרת חיבור עמדת טעינה באמצעות חיבור ציבורי (כמפורט בדברי ההסבר לסעיף קטן (ג) להלן).

 

לסעיף קטן (ב)        מוצע לקבוע הוראות שיחולו כאשר בעל דירה מבקש להתקין עמדת לטעינת רכב חשמלי בחניה הצמודה לדירתו וכן להתקין ברכוש המשותף את התשתית הקשורה להתקנה, וכן מיתקנים ותשתיות אחרים הקשורים לטעינת רכב חשמלי, וזאת באמצעות חיבור דירתי או באמצעות חיבור ייעודי קיים, קרי, חיבור ייעודי שכבר הותקן בבית המשותף.

על פי המוצע, בעל הדירה המבקש לבצע התקנה כאמור יידרש למסור הודעה מוקדמת על כך בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות 45 ימים לפחות טרם מועד ביצוע ההתקנה. בהודעה יצוינו פרטים רלוונטיים לגבי תשתית הטעינה ואופן ההתקנה. כמו כן, יהיה על בעל הדירה לעמוד בדרישות הדין החלות על ההתקנה (לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, חוק החשמל, התשי"ד-1954, חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, וחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006 (להלן – חוק התכנון והבנייה, חוק החשמל, חוק משק החשמל וחוק הקרינה הבלתי מייננת)), ובשאר התנאים המפורטים בסעיף קטן זה הנוגעים להיבטים הבטיחותיים והחזותיים של ההתקנה, הכול במטרה למזער ככל האפשר את הפגיעה האפשרית בבעלי הדירות האחרים.

בכפוף לעמידה בכל התנאים המפורטים לעיל, לא תידרש הסכמה של בעלי הדירות האחרים לשם התקנת עמדת הטעינה באמצעות חיבור דירתי או באמצעות חיבור ייעודי.

 

לסעיף קטן (ג)        סעיף קטן זה עוסק בהתקנת תשתית טעינה באמצעות התחברות לחיבור הציבורי – חיבור החשמל המשמש את הרכוש המשותף (לצורך תאורה בחדר המדרגות, מעלית ועוד מיתקנים משותפים). מוצע כי התקנה באמצעות התחברות לחיבור ציבורי כאמור תותנה בקבלת החלטה עקרונית מקדימה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף, במסגרת האסיפה הכללית, המאפשרת חיבור עמדות טעינה לחיבור הציבורי. עוד מוצע להתנות חיבור עמדת טעינה באמצעות חיבור כאמור בכך שהחיבור של כל עמדות הטעינה שיחוברו לחיבור הציבורי ייעשה באמצעות מונה נפרד (מונה ייעודי) שיחובר לחיבור הציבורי, שההתחשבנות והתשלום בעד צריכת החשמל דרכו יהיו נפרדים מההתחשבנות והתשלום בעד שאר צריכת החשמל מהחיבור הציבורי. כך, בעלי הדירות שלא חיברו עמדות טעינה לחיבור הציבורי, לא יישאו בכל אחריות לתשלום בעד צריכת החשמל דרך המונה הייעודי.

על פי המוצע, במסגרת החלטת בעלי הדירות באספה הכללית בעניין חיבור עמדות טעינה לחיבור הציבורי, ייקבע גם הספק החשמל המרבי אשר יוכל לשמש את כלל עמדות הטעינה המחוברות ושיהיו מחוברות בעתיד באמצעות החיבור הציבורי, מתוך הבנה שההספק הכולל של חיבור החשמל הוא מוגבל ונדרש לעתים גם לצורך שימושים ומיתקנים נוספים ברכוש המשותף.

עוד מוצע, כי במסגרת החלטת בעלי הדירות כאמור ייקבעו גם הסדרים שיחולו בנסיבות שבהן ההספק המרבי שנקבע בהחלטה כאמור יהיה נמוך מההספק הנדרש בעבור כלל עמדות הטעינה של כל בעלי הדירות שיהיו מעוניינים בהתקנת עמדת טעינה באמצעות החיבור הציבורי. בהסדרים כאמור ניתן יהיה לקבוע, למשל, כי במצב כזה תידרש הזמנה והתקנה של חיבור ייעודי (כאשר כל בעלי עמדות הטעינה המחוברים לחיבור הציבורי יישאו בהוצאות הנדרשות לשם כך), או שבעלי הדירות שעמדות הטעינה שלהם מחוברות לחיבור הציבורי יידרשו לפעול להעברת הספק חשמל פנוי מדירותיהם הפרטיות בבניין לחיבור הציבורי, לקבוע ביניהם הסדרי תשלום או להתקין מנגנונים לניהול הטעינה או הסדרים מוסכמים אחרים, שיאפשרו את השימוש בחיבור הציבורי לטובת עמדת טעינה נוספת בלי לחרוג מההספק המרבי שנקבע לכך. בהקשר זה יצוין, כי הסדרים בנוגע לשימוש בחיבור הציבורי ובחיבור הייעודי אינם מהווים כשלעצמם עסקאות ברכוש המשותף, כמשמעותן בסעיף 55(ב) לחוק.

מוצע לקבוע כי התנאים שמוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) יחולו בשינויים המחויבים גם על התקנת תשתית טעינה באמצעות חיבור ציבורי, ובכלל זה הדרישה למסירת הודעה מוקדמת טרם ההתקנה, ושאר התנאים שנועדו להבטיח את בטיחות ההתקנה ושמירה על חזות הבית המשותף והרכוש המשותף.

 

לסעיף קטן (ד)        מוצע לקבוע את העיקרון הכללי שלפיו כלל ההוצאות הנדרשות לצורך התקנת תשתית טעינה, תחזוקתה, שימוש בה, הסרתה והשבת המצב לקדמותו, יחולו כולם על בעל הדירה המתקין את התשתית. במסגרת ההוצאות האמורות, נכללות גם ההוצאות בעד עבודות החשמל וכל הוצאה בעד פעולה אחרת הכרוכה בפעולות הנזכרות לעיל. כן מוצע שבעל דירה יישא בכל ההוצאות השוטפות בעד צריכת חשמל בעמדת הטעינה שהתקין.

 

לסעיף קטן (ה)       מוצע להסדיר את אופן חלוקת ההוצאות הכרוכות בהתקנה ובפעולות אחרות הנוגעות לתשתית הטעינה, המפורטות בסעיף קטן (ד) (להלן – הוצאות משותפות), במקרה שבו שני בעלי דירות או יותר חיברו את עמדות הטעינה שלהם באמצעות חיבור ציבורי או חיבור ייעודי. על פי המוצע, גם אם עמדת הטעינה של כל אחד מבעלי הדירות האמורים מחוברת לחיבור מהסוג השני, הרי שלצורך חלוקת ההוצאות ביניהם על פי המוצע בסעיף קטן זה (למעט ההוצאות בעד צריכת חשמל בפועל בעמדת הטעינה), רואים את החיבורים שהם חיבור ציבורי או חיבור ייעודי כאילו היו אותו חיבור (להלן – חיבור משותף).

מוצע לקבוע כי כלל ההוצאות המשותפות יחולקו בין בעלי הדירות שחיברו עמדות טעינה כאמור לפי היחס שבין הספק עמדת הטעינה של כל בעל דירה לבין סך ההספק של כלל עמדות הטעינה המחוברות באמצעות חיבור משותף. ההוצאות המשותפות שבהן יתחלקו בעלי הדירות כאמור כוללות את כלל ההוצאות המפורטות בסעיף קטן (ד) שהוצאו בקשר לכלל תשתיות הטעינה המחוברות לחיבור משותף, למעט הוצאות בעד צריכת החשמל השוטפת מעמדת טעינה, וההוצאות בעד מיתקן או תשתית המשמשים רק עמדת טעינה מסוימת (או כמה עמדות טעינה שבבעלות אותו בעל דירה), שבהן יישא כל בעל דירה בעצמו.

עוד מוצע לקבוע, כי העיקרון של חלוקת ההוצאות המשותפות בין בעלי הדירות שעמדות הטעינה שלהם מחוברות לחיבור משותף, יחול גם לגבי הוצאות עבר שהוצאו בשל התקנת תשתית הטעינה הקיימת לפני שחוברה עמדת טעינה נוספת לחיבור משותף (כך שבעל דירה שנשא בהוצאות כאמור לבדו, יהיה זכאי להחזר של חלק יחסי מהן), וגם לגבי הוצאות עתידיות שיוצאו במטרה לאפשר חיבור של עמדות טעינה נוספות לבקשת בעלי דירות המעוניינים בכך. כך, למשל, במצב שבו עמדת טעינה אחת או יותר מחוברת לחיבור הציבורי, ומפאת מגבלת ההספק של החיבור הציבורי נדרשת התקנת מנגנון לניהול טעינה או אף הזמנת חיבור ייעודי חדש כדי לאפשר לעמדת טעינה נוספת להתחבר באמצעות חיבור משותף. במצב כאמור, יידרשו כל בעלי הדירות שעמדות הטעינה שלהם מחוברות לחיבור הציבורי או לחיבור הייעודי שיוזמן, להתחלק בהוצאות ההזמנה וההתקנה של החיבור הייעודי והתשתית המשותפת הקשורה בו. באופן דומה, יתחלקו ההוצאות בין בעלי הדירות כאמור גם במצב שבו תידרש הגדלת הספק החיבור כדי לאפשר לעמדת טעינה נוספת להתחבר באמצעותו.

על פי המוצע, אופן חלוקת ההוצאות המפורט לעיל יהווה ברירת מחדל. כך, אם כל בעלי הדירות שעמדות הטעינה שלהם מחוברות באמצעות חיבור משותף הסכימו כולם על חלוקת ההוצאות ביניהם בדרך אחרת מזו שצוינה לעיל, תהיה חלוקת ההוצאות כאמור כפי שקבעו בהחלטתם (ראו פסקה (4) המוצעת).

באשר להוצאות בעד צריכת החשמל השוטפת מחיבור משותף, מוצע לקבוע כי כל בעל דירה יישא בחלק מההוצאות כאמור לפי צריכת החשמל בפועל מעמדת הטעינה שהתקין. זאת, אלא אם כן כל בעלי הדירות שעמדות הטעינה שלהם מחוברות באמצעות אותו חיבור משותף הסכימו ביניהם על חלוקת הוצאות הצריכה השוטפת בדרך אחרת.

במקרה של פער בין סך צריכת החשמל שנרשמה במונה הייעודי, שדרכו מחוברות עמדות טעינה לחיבור הציבורי, לבין סך צריכת החשמל בכלל עמדות הטעינה המחוברות דרך אותו מונה ייעודי לחיבור החשמל הציבורי, מוצע כי התשלום בעד ההפרש יתחלק בין כל בעלי הדירות אשר התקינו עמדות טעינה המחוברות לאותו מונה ייעודי, לפי היחס שבין צריכת החשמל בפועל בכל עמדת טעינה, לבין סך צריכת החשמל של כל עמדות הטעינה המחוברות לחיבור הציבורי באמצעות אותו מונה ייעודי.

הוראה מקבילה תחול על פי המוצע על בעלי עמדות טעינה שמחוברות לחיבור ייעודי, במקרה של פער בין סך צריכת החשמל השוטפת בחיבור הייעודי לסך צריכת החשמל השוטפת של כלל עמדות הטעינה המחוברות לאותו חיבור.

 

לסעיף קטן (ו)        מוצע להסדיר מצב שבו בעל דירה מבקש להתקין עמדת טעינה באמצעות חיבור משותף, כאשר כבר קיימת עמדת טעינה אחת או יותר המחוברת לחיבור כאמור. מאחר שהן חיבור ציבורי והן חיבור ייעודי נועדו לשרת את כלל בעלי הדירות המעוניינים לחבר אליהם את עמדות הטעינה שהם מתקינים, מוצע לקבוע את חובתם של מי שכבר חיברו עמדות טעינה לחיבור משותף, לאפשר התקנה של עמדת טעינה נוספת לבקשת בעל דירה המעוניין בכך, בכפוף לעמידתו של בעל הדירה המבקש בכל התנאים הקבועים בחוק לעניין ההתקנה כאמור.

עוד מוצע, בהתאם לכלל שנזכר לעיל בעניין אופן חלוקת ההוצאות המשותפות בין בעלי הדירות שעמדות הטעינה שלהם מחוברות לחיבור משותף (כמוצע בפסקה (3) של סעיף קטן (ה) המוצע), לקבוע כי הסדר חלוקת ההוצאות המשותפות יחול גם לעניין כל הוצאה הנדרשת כדי לאפשר את חיבור עמדת הטעינה הנוספת, כך שכל בעלי הדירות האמורים יתחלקו ביניהם גם בהוצאות אלה, לרבות הוצאות בעד מנגנוני ניהול טעינה או בעד הגדלת הספק החיבור הייעודי. כן מוצע להבהיר כי הכלל האמור לעניין החלוקה בהוצאות יחול גם אם לשם חיבור עמדת טעינה נוספת באמצעות חיבור משותף, נדרשה הזמנה והתקנה של חיבור ייעודי שישמש, בשלב ראשון, רק את אותה עמדת טעינה נוספת, כגון במצב שבו מפאת מגבלת ההספק של החיבור הציבורי, לא ניתן לחבר באמצעותו עמדה נוספת.

 

לסעיף קטן (ז)        מוצע להסדיר את האפשרות להתקין תשתית טעינה בחניה שהיא חלק מהרכוש המשותף (לא צמודה לדירה) (להלן – חניה משותפת). על פי המוצע, בעלי דירות אשר בבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף, יוכלו להחליט באסיפה הכללית על התקנת תשתית טעינה בחניה משותפת, שכלל בעלי הדירות יהיו רשאים לעשות בה שימוש (להלן – תשתית טעינה משותפת), ולקבוע הסדרים מיוחדים לעניין השימוש בתשתית הטעינה המשותפת ולעניין הנשיאה בהוצאות בגין התקנתה, תחזוקתה וצריכת החשמל השוטפת בעמדה המותקנת בה (להלן – עמדת טעינה משותפת). עוד מוצע לקבוע, כי במסגרת החלטת בעלי הדירות כאמור, הם יהיו רשאים גם לקבוע הסדרי חניה שמטרתם לאפשר שימוש סביר בעמדת הטעינה המשותפת. הסדרי חניה אלה ייקבעו בהתחשב בצרכים של כל בעלי הדירות בקשר לשימוש בחניות המשותפות, ובאופן שלא יפגע ביכולתם של כל בעלי הדירות המשתמשים בחניות המשותפות, להשתמש בהן באופן סביר. למען הסר ספק, מוצע להבהיר כי הסדרי החניה שייקבעו כאמור, לא יוכלו לקבוע הצמדה קניינית של חניה שהיא חלק מהרכוש המשותף לדירה מסוימת בבית המשותף, הצמדה שעל פי הדין טעונה הסכמה של כלל בעלי הדירות בבניין (ראו סעיף 62(א) סיפה לחוק).

כן מוצע כי ההסדרים שנקבעו בסעיפים קטנים (ב) עד (ו) המוצעים יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, גם ביחס להתקנת תשתית טעינה משותפת, זאת בהתאם לסוג החיבור שבאמצעותו תחובר עמדת הטעינה המשותפת (דירתי, ציבורי או ייעודי). בין השאר, תחול הדרישה להודעה מוקדמת, התנאים לעניין בטיחות ההתקנה והשמירה על חזות הבית המשותף וההוראות לעניין אופן הנשיאה בהוצאות בעד כל עמדת טעינה. במסגרת החלטת בעלי הדירות על התקנת תשתית טעינה משותפת הם יוכלו לקבוע הסדרים לעניין חלוקת ההוצאות בעד עמדת הטעינה המשותפת בין בעלי הדירות המעוניינים בהתקנתה, ובכלל זה לעניין אופן ההתחשבנות לגבי צריכת החשמל השוטפת בעמדת הטעינה בין בעלי הדירות המשתמשים בה.

 

לסעיף קטן (ח)       מוצע לקבוע את התנאים שבהם בעל דירה יהיה רשאי להזמין ולהתקין חיבור חשמל ייעודי חדש בבית המשותף. על פי המוצע, תידרש לשם כך החלטת בעלי רוב הדירות בבית המשותף, שתתקבל במסגרת האסיפה הכללית, ואשר במסגרתה ייקבעו, בין השאר, מיקום החיבור הייעודי החדש וכלל המיתקנים והתשתיות הנדרשים לשם התקנתו (ארון החשמל, כבלים וכיוצא באלה); הספק החיבור והוראות שיחולו בנסיבות שבהן ההספק יהיה נמוך מזה שנדרש לשם חיבור כלל עמדות הטעינה שבעלי דירות בבניין יהיו מעוניינים לחבר באמצעות אותו חיבור ייעודי; וכן הוראות לעניין הנשיאה בהוצאות בשל הזמנת החיבור, התקנתו ואחזקתו. בדומה להתקנת עמדת טעינה, מוצע כי ההזמנה וההתקנה של החיבור הייעודי תיעשה בכפוף לתנאים המנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (6) המוצע לעניין עמידה בהוראות הרגולציה החלות על ההתקנה, לפי חוק התכנון והבנייה, חוק החשמל, חוק משק החשמל וחוק הקרינה הבלתי מייננת, וכן לעניין הימנעות מפגיעה במיתקנים שהותקנו כדין ברכוש המשותף ולעניין צמצום הפגיעה ברכוש המשותף או בחזות הבית. בנוסף, מוצע להחיל את ההוראות המסדירות את אופן הנשיאה בהוצאות בגין תשתיות המשותפות לשני בעלי דירה או יותר שתשתיות הטעינה שלהם מחוברות לחיבור ציבורי או ייעודי, הקבועות בסעיף קטן (ה)(1)(א) ו-(2)-(4), בשינויים המחויבים, גם לגבי הנשיאה בהוצאות בשל הזמנת החיבור הייעודי, התקנתו ואחזקתו.

 

לסעיף קטן (ט)

מוצע לאפשר החלפת ספק חשמל וכן ספקי שירותים אחרים הקשורים לשימוש בתשתית טעינה ברוב בעלי הדירות שעמדת הטעינה שלהם מחוברת באמצעות אותו חיבור ייעודי או מונה ייעודי וזאת על מנת להקל על המעבר בין ספקי חשמל ובכך לשפר את כוח המיקוח של דיירי הבית המשותף ולצמצם את הסבירות לשימוש בכוח שוק עודף על ידי ספק חשמל וספקי שירותים אחרים כאמור.

 

לסעיף קטן (י)

מוצע כי תשתית הקשורה להתקנה של עמדת טעינה, המשמשת שני בעלי דירות או יותר תהיה חלק מהרכוש המשותף של הבית המשותף, וכי האחריות לניהול ולתחזוקת התשתית האמורה, לרבות הנשיאה בהוצאות הכרוכות בכך, תחול רק על בעלי הדירות שעמדת הטעינה שלהם מחוברת לאותה תשתית. זאת על מנת לשפר את כוח המיקוח של דיירי הבית המשותף מול ספקי החשמל ולהסיר את החסם הנובע מברירת המחדל לפיה התשתית היא בבעלות ספק החשמל. 

 

לסעיף קטן (יא)      מוצע לאפשר לנציגות הבית המשותף (להלן – נציגות) וכן לכל בעל דירה המתנגד להתקנת תשתית טעינה לפי סעיף זה וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו, לפנות בתביעה לדיין מקרקעין בתוך 30 ימים מהמועד שבו נמסרה הודעה מאת בעל דירה על כוונתו להתקין תשתית טעינה כאמור. בנוסף, מוצע לאפשר לבעל דירה המתנגד להזמנה או התקנה של חיבור ייעודי, כאמור בסעיף קטן (ח)(1), וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו, לפנות בתביעה לדיין מקרקעין בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה באסיפה הכללית בעניין.

 

לסעיף קטן (יב)      מוצע לאפשר לנציגות ולכל בעל דירה בבית המשותף לפנות לדיין מקרקעין גם לאחר שהותקנה תשתית טעינה, בתביעה להסרתה, אם מתקיימות לדעתם נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ובכלל זה סיכון בטיחותי. בהשתלשלות סבירה של האירועים, נקודת המוצא היא כי הפנייה של בעל דירה או של הנציגות לדיין מקרקעין לפי סעיף קטן זה, תיעשה לאחר שאלה פנו קודם לכן לבעל הדירה שהתקין את תשתית הטעינה בבקשה שיסירה בשל התקיימות נסיבות מיוחדות כאמור, והוא סרב לכך.

עוד מוצע לקבוע, כי אם דיין מקרקעין מצא שקיימת הצדקה להסרת תשתית הטעינה בנסיבות העניין, בסמכותו להורות על הסרתה, ובעל הדירה שהתקין את תשתית הטעינה יישא בהוצאות הכרוכות בכך, אלא אם כן דיין המקרקעין הורה אחרת. בנוסף, מוצע לאפשר פנייה לדיין מקרקעין כאמור גם בתביעה להסרת חיבור ייעודי שהותקן, בהתקיים נסיבות מיוחדות כאמור. במקרה זה, הנשיאה בהוצאות הסרת החיבור, אם דיין המקרקעין יורה על הסרתו, תהיה באופן יחסי בין בעלי הדירות שעמדות הטעינה שלהם מחוברות לחיבור ציבורי או לחיבור ייעודי, לפי היחס בין הספק עמדת הטעינה של כל בעל דירה להספק הכולל של כל עמדות הטעינה המחוברות לחיבורים אלה. זאת, אלא אם כן דיין המקרקעין יורה אחרת לעניין הנשיאה בהוצאות הסרת החיבור.

 

סעיפים 16 ו-17

מוצע לערוך התאמות בחוק החיזוק ובחוק התקשורת בעקבות החלפת המונח "מפקח", בכל הנוגע לסמכויותיו השיפוטיות של המפקח, במונח "דיין מקרקעין". במסגרת ההתאמות האמורות מוצע, בין השאר, למחוק את ההגדרה "מפקח" שבשני החוקים האמורים.