תקנות השיפוט הצבאי (נשיאת עונש מאסר בעבודה צבאית), התשמ"ח-1988 1

(ב) לאסיר בעבודה צבאית יוסברו מטעם הממצ"פ הכללים החלים על העבודה הצבאית, כמפורט בתקנת משנה (א).

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יהיה רמ"ח פרט-אכ"א רשאי, מנימוקים מיוחדים, להורות על תשלום מענק חסד לאסיר בעבודה צבאית.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) -

(1) אסיר בעבודה צבאית לא יהיה זכאי להטבות כספיות או להשתתפות בהוצאות, שזכאי להן חייל בשירות חובה בדרגת טוראי, אלא אם כן ראה רמ"ח פרט-אכ"א כי נתקיימו נסיבות מיוחדות, המצדיקות הענקת הטבות או השתתפות כאמור, או חלקן, לאסיר;

(2) אסיר בעבודה צבאית לא יהיה זכאי לחופשות אלא לפי האמור בתקנה 13 להלן.

(ג) (1) אסיר בעבודה צבאית שהוא חייל כאמור בפסקה (1) להגדרה "חייל", בסעיף 1 לחוק, לא יהיה זכאי לקבל היתר לעבודה פרטית על פי פקודות הצבא;

(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), על אסיר בעבודה צבאית שאינו חייל כאמור בפסקה (1) להגדרה "חייל" בסעיף 1 לחוק, יחולו פקודות הצבא בדבר עבודה פרטית.

(ב) לא יועבר אסיר בעבודה צבאית ליחידה אחרת או לתפקיד אחר אלא אם סוגם ותנאיהם דומים לאלה שביחידה או בתפקיד הקודם ומתקיימים בהם התנאים שקבע בית הדין לענין זה, אם קבע.

(ג) אסיר רשאי לערור על החלטת רמ"ד שיקום, לפי תקנת משנה (א), לפני עוזר קמצ"ר לכליאה, תוך 3 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; הערר יוגש בכתב והחלטת רע"ן כליאה תהא סופית.

(ב) מפקד היחידה יודיע לרמ"ד שיקום, ללא שיהוי, וככל האפשר מבעוד מועד, על כל הפסקה בעבודת האסיר בעבודה צבאית או על העדרותו ממנה; ההודעה תימסר במברק, וכן ייערך עליה דו"ח בכתב, הכל לפי הוראות שיתן רמ"ד שיקום.

(ב) רמ"ד שיקום או הממצ"פ יאשרו הפסקת העבודה הצבאית או העדרות האסיר ממנה, רק אם נוכחו כי טעמים משפחתיים או טעמים אחרים שבעבודה הצבאית או בתנאי השירות מצדיקים זאת, ובלבד שההעדרות לפי תקנה זו לא תעלה על שבעה ימים רצופים.

(ג) רמ"ד שיקום או הממצ"פ יאשרו הפסקת העבודה הצבאית או העדרות האסיר ממנה אם קבע קצין רפואה, על פי פקודות הצבא, כי טעמים הנעוצים במצבו הרפואי של האסיר מצדיקים זאת, ובלבד שאישור ההעדרות יהיה לתקופה של שבעה ימים, לכל היותר, בכל פעם.

(ב) לפני העברת הפניה לממצ"פ יימסר העתקה לאסיר בעבודה צבאית, ותגובתו הכתובה תצורף לפניה, אלא אם נעדר האסיר מן העבודה הצבאית ללא אישור או שסירב להגיב על הפניה.

(ג) סבר הממצ"פ כי הפניה מגלה לכאורה עילה מן העילות להפסקה מנהלית של העבודה הצבאית, יעביר את הפניה, בצירוף חוות דעתו לגבי נסיבות הענין, לרמ"ד שיקום.

(ד) רמ"ד שיקום רשאי להביא הפניה בפני רע"ן כליאה, בצירוף חוות דעתו לגבי נסיבות הענין.

(ה) הממצ"פ רשאי לפנות בכתב, לענין ההפסקה של העבודה הצבאית, אל רמ"ד שיקום אף בלא שהובאה בפניו פניה, ורשאי רמ"ד שיקום לפנות בכתב, בענין זה, אל רע"ן כליאה, אף בלא שהובאה בפניו פניה או פניית הממצ"פ; הוראות תקנת משנה (ב) יחולו, בשינויים המחוייבים, על הליכים לפי תקנת משנה זו.

(ו) החליט עוזר קמצ"ר לכליאה על הפסקת העבודה הצבאית, יתן החלטתו בכתב ויפרט נימוקיו.

(ז) על החלטה כאמור בתקנת משנה (ו) יודיע רמ"ד שיקום, ללא שיהוי, לאסיר בעבודה צבאית ולמפקד היחידה, וימציא בהקדם האפשרי עותק ההחלטה לאותו אסיר ולתובע הצבאי של המחוז השיפוטי אליו משתייכת היחידה.

(ח) החליט עוזר קמצ"ר לכליאה כאמור בתקנת משנה (ו), תופסק עבודתו של האסיר בעבודה צבאית למחרת היום שבו נמסרה לו ההודעה על ההחלטה, ואם היה האסיר חייל, כהגדרתו בחוק, יורה רמ"ד שיקום על הצבתו ביחידה מתאימה לתקופת ההפסקה.

(ב) העתירה תוגש תוך שבעה ימים מיום שנמסרה לאסיר בעבודה צבאית ההחלטה, והמשיב בעתירה יהיה התובע הצבאי של המחוז השיפוטי.

(ג) עתירה תוגש לנשיא בכתב, חתומה על ידי העותר, בשלושה עותקים, לפי טופס שייקבע בפקודות הצבא, ויפורטו בה מספר הזהות של העותר, מספרו האישי, היחידה בה הוא משרת בעבודה צבאית והנימוקים עליהם מתבססת העתירה.

(ד) בשולי העתירה יציין העותר כי כל שנמסר בה על ידו הוא אמת, וכי ידוע לו כי אם מסר דבר שקר יואשם בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא ויהיה צפוי לעונש.

(ה) תשובת המשיב תהיה בכתב ותוגש בשלושה עותקים, תוך שבעה ימים מיום שנמסר לו עותק העתירה שהוגשה.

(ו) העתירה תשמע במעמד העותר או בא כוחו והמשיב, במועד שיקבע הנשיא.

(ז) בכל ענין של סדרי דין וראיות שלא נקבע בתקנות אלו ידון הנשיא בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ב) בקשת רשות לערער, כאמור בתקנת משנה (א), תוגש תוך שבעה ימים מיום ההחלטה אם ניתנה בפני העותר או בא כוחו, או מהיום שהומצאה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו ושלא בפני בא כוחו והמשיב בבקשה יהיה התובע הצבאי הראשי.

(ג) הבקשה תוגש בכתב, בשלושה עותקים, ויפורטו בה הנימוקים שעליהם היא מתבססת.

(ד) השופט שידון בבקשה רשאי להורות על טענות לפניו בעל פה, להחליט בבקשה על פי סיכומים בכתב, גם בלא טענות בעל פה, שניהם גם יחד, הכל כפי שיורה ובמועדים שיקבע.

(ה) הוגשה בקשת רשות ערעור, תהא החלטתו של השופט שדן בה סופית.

(ו) הוגשה הבקשה לשופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, רשאי הוא לדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ותקנה 18(א) ו-(ב) לא תחול על הדיון בערעור.

(ב) הערעור יוגש בכתב, בשלושה עותקים, ויפורטו בו הנימוקים שעליהם הוא מתבסס.

(ג) השופט שידון בערעור רשאי להורות על טענות לפניו בעל פה, או להחליט בבקשה על פי סכומים בכתב, גם בלא טענות בעל פה, או שניהם גם יחד, הכל כפי שיורה ובמועדים שיקבע.

(ד) בכל ענין של סדרי דין וראיות שלא נקבע בתקנות אלה ידון השופט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ב) על ערעור לפי תקנת משנה (א) תחול תקנה 18(ב), (ג) ו-(ד).

(ג) ביקש המערער לדחות את ביצוע ההחלטה בדבר הפסקת העבודה, יחול על הבקשה סעיף 489 לחוק.

(ד) נדחה ביצוע ההחלטה בדבר הפסקת העבודה, תחול תקנה 14(ח) בשינויים המחוייבים.