תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים2
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה2
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המנהלי2
תיקון חוק הביטוח הלאומי.................................................................................................................... 3
תיקון חוק הבטחת הכנסה .................................................................................................................... 4
תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) .................... 5
תיקון חוק חדלות פירעון ושיקול כלכלי .................................................................................................. 5
דברי הסבר ............................................................................................................................................7
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג – 2023, פרק ___: ביטוח לאומי
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 23 בפברואר 2023, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק ___: ביטוח לאומי.
מוצע לערוך תיקונים במספר חוקים שעניינם עיגון הוראות שונות שנקבעו כהוראות שעה, כהוראות קבע, בשינויים הנדרשים, כפי שיופרט להלן:
(1) מוצע לבטל את מנגנון התשלום הדיפרנציאלי בגין סיכון להתרחשות תאונת עבודה אצל מעסיק הקבוע בסעיף 149א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), הקבוע היום כהוראת שעה, ולהגדיל בהתאם את דמי הביטוח המשולמים בגין כל עובד, כך שסך הגבייה הכוללת לא תשתנה, וכן לקבוע את הוראת השעה כהוראת קבע. זאת בשל הצורך להפנמת העלויות המשקיות בגין תשלומי גמלאות בשל תאונות עבודה. בהמשך לכך, לאור הגידול בהוצאה הנובעת מהקצבה לאורך השנים, ולאור המשך הגידול הצפוי בה, מוצע להגדיל את שיעור הגבייה בשנים הבאות.
(2) מוצע להכיר בדמי אבטלה כהכנסה מעבודה או ממשלח יד כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי, לעניין קצבאות נכות כללית, אזרח ותיק ושארים. באופן דומה, מוצע להכיר בדמי אבטלה כתגמול כמשמעותו בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבטחת הכנסה), לעניין קצבת הבטחת הכנסה ומזונות. בהתאם לכך, לא יקוזזו דמי האבטלה מהקצבאות האמורות והזכאים להן יוכלו לקבל קצבאות גבוהות יותר.
(3) מוצע להקטין את שיעור הקיזוז של הכנסה מתגמול ומעבודה של הורה עצמאי, מקצבת הבטחת הכנסה וממזונות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972. כך, שבטווח שבין גובה ההכנסה המקסימאלי בו לא מבוצע קיזוז מהגמלה (דיסריגארד) לבין 33.81% מהשכר הממוצע, יעמוד שיעור הקיזוז מהגמלה על שיעור של 25% (במקום 60% כיום) ובהכנסה שעולה על 33.81% מהשכר הממוצע, יוותר שיעור הקיזוז מהגמלה על שיעור של 60%. לצד זאת, מוצע לעגן באופן קבע את ההוראה בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה לצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2008, שקובעת שהתוספת לקצבת הבטחת הכנסה או המזונות, לפי העניין וכמפורט לעיל, תנוכה ממענק העבודה לאותו זכאי בגין שנת המס בה שולמה התוספת.
(4) מוצע להגדיל את תוספת התלויים לקצבת הנכות הכללית שקבועה בחוק הביטוח הלאומי, ולקבוע כי סך של 11.57% מהשכר הממוצע במשק, לא יובא בחשבון בחישוב הכנסה שלא מעבודה של זכאי לקצבת נכות כללית כאמור.
(5) מוצע לעגן בחוק הביטוח הלאומי את ההוראה שנקבעה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אשר קובעת זכאות לביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון אף לעובדים של תאגיד שניתן בעניינו צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון במסגרתו הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי.
לצד האמור, מוצע לתקן את חוק הבטחת הכנסה, ולקבוע בו, בהוראת שעה, תוספת למענק חימום, כך שהמקדמה ששולמה על חשבון מענק חימום לשנת 2023, לא תקטין את היקף המענק שיינתן בשנה זו.
עוד מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי, ולעדכן את הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי בהתאם להוראות המוצעות בתזכיר זה.
יתוקן חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
יתוקן חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981.
יתוקן חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007.
יתוקן חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.
תוספת תקציב של 260 מיליון שקלים חדשים לשנת 2023.
התייעלות של 400 מיליון שקלים חדשים לשנת 2024 ואילך.
אין.
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
פרק ___: ביטוח לאומי
|
תיקון חוק הביטוח הלאומי |
1. |
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה-1995[1] (בפרק זה – חוק הביטוח הלאומי) – |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף 32 – |
||||||
|
|
|
|
(א) בפסקה (6), במקום "58.67" יבוא "58.82"; |
|||||
|
|
|
|
(ב) בפסקה (7), במקום "61.12" יבוא "59.76"; |
|||||
|
|
|
(2) במקום סעיף 149א יבוא: |
||||||
|
|
|
"חיוב מעסיק בתשלום בשל פגיעה בעבודה |
149א. |
(א) בסעיף זה – |
||||
|
|
|
|
|
|
|
"הכנסה חודשית" – ההכנסה של העובד המשמשת יסוד לחישוב דמי ביטוח לפי פרק ט"ו; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"הכנסה חודשית" – ההכנסה של העובד המשמשת יסוד לחישוב דמי ביטוח לפי פרק ט"ו; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"עובד" – לרבות מי שחלות עליו הוראות סעיף 344א או 378א, ולמעט כל אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) מי שחל עליו פרק י"ג1; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) עובד המועסק בידי יחיד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של אותו יחיד. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מעסיק חייב לשלם בעד עובדו, נוסף על דמי הביטוח לפי חוק זה, תשלום בשיעורים המפורטים להלן מהכנסתו החודשית של העובד: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) משנת 2024 ועד לסוף שנת 2027 – 0.1%; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) משנת 2028 עד לסוף שנת 2031 – 0.15%; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) משנת 2032 ואילך – 0.2%. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) על תשלום לפי סעיף זה יחולו ההוראות החלות על דמי ביטוח לפי חוק זה בשינויים המחויבים. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) מעסיק לא יהיה רשאי לנכות את התשלום לפי סעיף זה, כולו או חלקו, משכרו של העובד."; |
||
|
|
|
(3) בסעיף 180, בהגדרה "שכר עבודה", אחרי "תגמול לפי פרק י"ב" יבוא "אך לא יותר מהסכום הבסיסי כפול חמש"; |
||||||
|
|
|
(4) בסעיף 182 – |
||||||
|
|
|
|
(א) בפסקה (1א), המילים "שבו או אחריו הורה בית המשפט על פירוק התאגיד" – יימחקו; |
|||||
|
|
|
|
(ב) אחרי פסקה (5) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(6) צו פירוק חברה לתועלת הציבור שניתן לפי סעיף 257(4) לפקודת החברות."; |
||||
|
|
|
(5) בסעיף 183, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי פרק ד' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, על פירוק התאגיד – |
|||||
|
|
|
|
|
(1) לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו; |
||||
|
|
|
|
|
(2) סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה, ישולם לפי הוראות סעיף קטן (א), רק אם לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשום שיקומו הכלכלי בידי בית המשפט לפי החוק האמור, לא המשיך העובד לעבוד בתאגיד שלגביו אושרה התכנית, בתאגיד שלו נמכרה פעילותו העסקית או בכל תאגיד אחר שהוא בעל זיקה לתאגיד שלגביו אושרה התכנית או לתאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית; לעניין סעיף זה – "בעל זיקה" – כהגדרתו בפסקאות 4(א) עד 4(ד) להגדרה "בעל זיקה" שבסעיף 315ג(ד). |
||||
|
|
|
|
(ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התכנית לשיקום כלכלי לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."; |
|||||
|
|
|
(6) בסעיף 195, בהגדרה "הכנסה מעבודה או ממשלח יד", בסופה יבוא "ולעניין סעיפים 200, 201 ו-202 – גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם בסעיף 158;"; |
||||||
|
|
|
(7) בסעיף 202(ב)(3), בסופו יבוא "ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל-11.37% מהשכר הממוצע."; |
||||||
|
|
|
(8) בסעיף 238, בהגדרה "הכנסה", בסופה יבוא "ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם בסעיף 158, כהכנסה מעבודה או ממשלח יד;"; |
||||||
|
|
|
(9) בסעיף 320(ח), המילים "לדמי אבטלה או" – יימחקו; |
||||||
|
חוק הביטוח הלאומי – תחילה ותחולה |
2. |
(א) תחילתם של סעיפים 195, 202, 238 ו-320 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בחוק זה, ביום כ"ה בשבט התשפ"ג (16 בפברואר 2023) והם יחולו על גמלאות המשתלמות מיום זה ואילך. |
||||||
|
|
|
(ב) הוראות סעיפים 180, 182 ו-183 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בחוק זה, יחולו על גמלאות המשתלמות בעד התקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך. |
||||||
|
תיקון חוק הבטחת הכנסה |
3. |
בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980[2] (בפרק זה – חוק הבטחת הכנסה) – |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף 12(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום כמפורט להלן, לפי העניין (בפרק זה – סכום הניכוי להורה עצמאי): |
||||||
|
|
|
|
(א) לעניין חלק ההכנסה מתגמול וכן מהמקורות המפורטים בסעיפים 2(1) ו-(2) לפקודה (בפסקה זו –הכנסה מתגמול ומעבודה) עד ל-33.81% מהשכר הממוצע – סכום השווה ל-75% מההכנסה מתגמול ומעבודה לאחר שנוכה ממנה הסכום האמור בפסקה (1); |
|||||
|
|
|
|
(ב) לעניין חלק ההכנסה מתגמול ומעבודה העולה על 33.81% מהשכר הממוצע – סכום השווה ל-40% מההכנסה מתגמול ומעבודה;"; |
|||||
|
|
|
(2) בסעיף 12(ג), בהגדרה "תגמול", אחרי פסקה (5) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(6) דמי אבטלה כהגדרתם בסעיף 158 לחוק הביטוח;"; |
|||||
|
|
|
(3) בסעיף 12א(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי;"; |
||||||
|
|
|
(4) בסעיף 12ב(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי;"; |
||||||
|
|
|
(5) בתקופה שמיום התחילה ועד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), יקראו את סעיף 14ב כך שבמקום "6.4" יבוא "8.51.". |
||||||
|
חוק הבטחת הכנסה – תחילה, תחולה והוראת שעה |
4. |
(א) תחילתם של סעיפים 12, 12א ו-12ב לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחם בחוק זה, ביום כ"ה בשבט התשפ"ג (16 בפברואר 2023) והם יחולו על גמלאות המשתלמות לפי חוק הבטחת הכנסה או לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972[3], מיום זה ואילך. |
||||||
|
|
|
(ב) הוראות סעיף 14ב לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בחוק זה, יחולו על מענק המשתלם בעד שנת 2023. |
||||||
|
תיקון לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) |
5. |
בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007[4] (בפרק זה – חוק להגדלת שיעור ההשתתפות) - |
||||||
|
|
|
(1) בסעיף 6ג(א) – |
||||||
|
|
|
|
(א) המילים "בשנות המס 2017 עד 2022" – יימחקו; |
|||||
|
|
|
|
(ב) במקום המילים "הוראות חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, או לפי הוראות סעיפים 12(א)(2), 12א(א)(2) ו-12ב(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה כנוסחם בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, לפי העניין" יבוא "הוראות חוק הבטחת הכנסה"; |
|||||
|
|
|
|
(ג) במקום המילים "החוק האמור" יבוא "הוראות סעיפים ____ לחוק הבטחת הכנסה כנוסחם בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023"; |
|||||
|
חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) – תחילה ותחולה |
6. |
תחילתו של סעיף 6ג לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות, כנוסחו בחוק זה, ביום כ"ה בשבט התשפ"ג (16 בפברואר 2023), והוא יחול על על גמלאות המשתלמות לפי חוק הבטחת הכנסה או לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, מיום זה ואילך. |
||||||
|
תיקון חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי |
7. |
בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018[5], בסעיף 84, אחרי סעיף קטן (ב), יבוא: |
||||||
|
|
|
"(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הגיש המוסד לביטוח לאומי תביעת חובת הנובעת מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, יסווג המוסד לביטוח לאומי כאסיפת סוג נפרדת לפי סעיף זה לשם אישור הצעת תכנית לשיקום כלכלי;".
|
||||||
דברי הסבר
לסעיף 1(1)
מוצע לעדכן את גובה הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי, בהתאם לתיקונים המוצעים בתזכיר זה.
לסעיף 1(2)
על פי נתוני הביטוח הלאומי, כ- 74,000 עובדים נפגעים בשנה בממוצע בתאונות עבודה ומוכרים כנפגעי עבודה על ידי הביטוח הלאומי. בשנים 2019 עד 2021, כ-1.5% מהמועסקים במשק נפגעו מדי שנה בתאונת עבודה שדווחה לביטוח הלאומי. כ-21 אלף נפגעי עבודה מידי שנה מצטרפים למעגל מקבלי קצבת נכות או קבלת מענק חד פעמי בגין תאונת העבודה. בשנים האחרונות כ-50 עובדים נהרגים מידי שנה בתאונות עבודה, כאשר כמחצית מההרוגים הם מענף הבניין.
נושא תאונות העבודה בישראל נדון בהרחבה בוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל (ועדת אדם) ובדוח מבקר המדינה מספר 66ג, ומהם עלה כי למעסיקים במשק לא קיימים תמריצים כלכליים חזקים להגברת הבטיחות בעבודה.
כמו כן, בחינת ההוצאה בגין גמלאות הנכות שמקורה בנפגעי עבודה (הן בגין פגיעות חדשות והן בגין החמרה של פגיעות ישנות), מראה כי חל גידול ממוצע בהוצאה האמורה של כ-7% בשנה בין השנים 2012 עד 2022, למעט בשנת 2020 עם פרוץ מגפת הקורונה, אז עמד הגידול על 11.5%, עקב שינוי במדיניות מתן הזכאות לקצבה. בחמש השנים האחרונות הגידול הממוצע עמד על כ-5% בשנה (למעט בשנת 2020). כך, בשנת 2012 ההוצאה בגין גמלת נכות מעבודה, עמדה על כ-2.6 מיליארד ש"ח, ובשנת 2022 עמדה על כ-5.7 מיליארד ש"ח; ובצירוף תשלומי (דמי פגיעה) בסך של 7.2 מיליארד ש"ח. כך, רק עבור שנת 2023, המשך מגמה זהה יוביל לגידול של 5% נוספים וישית עלות של כ-360 מיליון ש"ח נוספים.
בכדי להתמודד עם תופעה זו, הממשלה החליטה במסגרת החלטה מס' 3382 מיום 11 בינואר 2018 לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) כך שמעסיק במשק ישלם עבור עובד, בנוסף לתשלום דמי הביטוח הלאומי הרגילים, גם תשלום בגין הסיכון לתאונות עבודה, באופן דיפרנציאלי, אשר עומד לכל הפחות על 0.1% מהכנסתו של העובד, בהתאם לרמת הסיכון ולהיקף הפגיעות בעבודה אצל המעסיק בעבר. החוק תוקן בהתאם בהוראת שעה, שנכנסה לתוקף בשנת 2018 וצפויה לפקוע בסוף שנת 2023, כך שצפויה הפסקת התשלום האמור בסך של 0.1% משכרו של העובד, כאשר במקביל הגידול השנתי בסך תשלומי הגמלה צפוי להמשיך ולגדול.
ניסיונות לשיקוף עלויות הפגיעה באמצעות גבייה דיפרנציאלית בהתאם לרמת הסיכון ולהיקף הפגיעות אצל המעסיק בעבר לא צלחו מטעמים שונים, מהותיים ותפעוליים. משכך, מכוח התיקון האמור לחוק הביטוח הלאומי, נעשתה גבייה מינימלית מכלל המעסיקים במשק בשיעור המינימלי של 0.1%, ולא מעבר לכך. יצוין להשלמת התמונה כי קיימת סמכות בחוק הביטוח הלאומי להפחית בתקנות את השיעור המינימלי האמור אף מתחת ל- 0.1%, לאחר בחינה של רמת סיכון אצל מעסיק מסוג מסוים. עם זאת, סמכות זו לא הופעלה, בין היתר לאור הקשיים האמורים.
כעת, מוצע לבטל את מנגנון התשלום הדיפרנציאלי בהתאם לרמת הסיכון מחד, ולהגדיל בהתאם את דמי הביטוח המשולמים בגין כל עובד, כך שסך הגבייה הכוללת לא תשתנה ותהפוך לקבועה. זאת, מכיוון שעדיין קיימת הצדקה לגביית דמי הביטוח הלאומי בשיעור הקיים, וזאת בשל הצורך להפנמת העלויות המשקיות בגין תשלומי גמלאות בשל תאונות עבודה. לכן, מוצע לבטל את הוראת השעה ולקבוע את חובת התשלום הנוסף בשיעור 0.1% כהוראת קבע. בהמשך לכך, לאור הגידול בהוצאה הנובעת מהקצבה לאורך השנים, ולאור הגידול העתידי הצפוי בה, מוצע להגדיל את הגבייה בשנים הבאות.
לסעיפים 1(3)-1(5) ו-7
במסגרת סעיף 377 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – חוק חדלות פירעון), נקבעה בהוראת שעה, זכאות לביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשע"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), לעובדים של תאגיד שניתן בעניינו צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון במסגרתו הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי.
בתקופה שחלפה מיום כניסת הוראת השעה האמורה לתוקף, מצא המוסד לביטוח לאומי כי הוראת השעה השיגה את מטרתה והיא סייעה לעובדים לשמר את מקום עבודתם ולקבל את ההחלטה לעניין המשך העסקתם מבלי לחשוש לזכויותיהם. במקביל לכך, היקף ההליכים לשיקום כלכלי לא גדל באופן משמעותי לעומת המצב שקדם לתיקון. זאת, בין היתר, לאור ההסדרים שנקבעו אשר גידרו את האפשרות לנצל את הוראת השעה לרעה. כך, קבע ההסדר כי הזכאות מתגבשת רק בנסיבות של הליך בפיקוח בית משפט שבמסגרתו מתמנה נאמן אובייקטיבי, שהוא גורם חיצוני לתאגיד ובלתי תלוי בו ושהחוק מקנה לו סמכויות פיקוח ובקרה על התאגיד. זאת לצד הוראה שמעניקה למוסד לביטוח לאומי מעמד מיוחד של "אסיפת סוג" לצורך אישור תכנית שיקום כלכלי, לפי הוראות סעיף 84 לחוק חדלות פירעון.
נוכח כל זאת, מוצע לקבוע את ההסדר האמור שהיה קבוע בהוראת השעה כהוראת קבע בחוק הביטוח הלאומי, לצד הסייגים והאיזונים שנקבעו בו. בנוסף, מוצע לקבוע שהוראת הקבע כאמור לא תחול במקרה בו העובד בתאגיד שלגביו ניתן צו הפירוק עבר לעבוד בתאגיד אחר שהוא בעל זיקה לתאגיד שלגביו ניתן הצו כאמור או שהוא בעל זיקה לתאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של אותו תאגיד. לעניין זה מוצע לקבוע כי בעל זיקה יהיה בהתאם לאמור בפסקה 4(א) עד (ד) להגדרה "בעל זיקה" שבסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי. כמו כן, מוצע שהוראת הקבע תחול גם לעניין פירוק של חברה לתועלת הציבור.
לבסוף, מוצע לערוך את התיקונים הנדרשים בחוק חדלות פירעון לעניין אסיפות הנושים, בהתאם להוראות שנקבעו בהוראת השעה.
לסעיפים 1(6), 1(8)-1(9), 2(א) ו-3(2)
על רקע התפשטות נגיף הקורונה החדש בישראל והמשבר הכלכלי בעקבותיו שהביא לשיעורי אבטלה בהיקפים משמעותיים וגדולים, נערכו מספר תיקונים בחוק הביטוח הלאומי שהרחיבו את עילות הזכאות לקבלת דמי אבטלה וכך הורחב באופן משמעותי היקף הזכאים לקבלת דמי אבטלה.
לצד האמור, נקבע בהוראת שעה, במסגרת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה), התשפ"א-2021 (להלן – תיקון מס' 225), כי יראו את דמי האבטלה כהכנסה מעבודה או ממשלח יד לעניין חוק הביטוח הלאומי, עבור קצבאות נכות כללית, אזרח ותיק ושאירים, וכן יראו אותם כתגמול לעניין חוק הבטחת הכנסה עבור קצבת הבטחת הכנסה ודמי מזונות. בהתאם לכך, הכנסה שמקורה בדמי אבטלה, תובא בחשבון כהכנסה בעבודה, ובהתאם לכך תביא להגדלת הקצבאות האמורות.
מוצע כעת, לעגן הוראות אלה כהוראות קבע בחוק הביטוח הלאומי ובחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבטחת הכנסה). במסגרת תיקון מס' 225 נקבע כי הוראת השעה תחול על גמלאות המשתלמות בעד התקופה שעד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2022). בהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, הוארכה הוראת השעה כאמור עד ליום כ"ד בשבט התשפ"ג (15 בפברואר 2023). נוכח זאת, ועל מנת לשמר את רציפות מתן ההטבה המוצעת, מוצע לקבוע כי יום תחילתם של סעיפים 195, 202, 238 ו-320 לחוק הביטוח הלאומי, וסעיף 12 לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחם בחוק זה, יהיה ביום כ"ה בשבט התשפ"ג (16 בפברואר 2023).
לסעיף 1(7)
בהתאם לסעיף 202(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי, מבוטח שהוא נכה כללי שזכאי לקצבה ולתוספת עבור תלויים, ויש לו הכנסה שאינה מעבודה או ממשלח יד, תקוזז ההכנסה כאמור מן הקצבה שלה הוא זכאי בעד תוספת התלויים.
על מנת להגדיל את ההכנסה של נכה כללי אשר יש לו תלויים, הוספה הוראת שעה בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 (להלן – חוק ההתייעלות הכלכלית 2021), שקבעה כי הכנסה שלא מעבודה או ממשלח יד, בסכום ששווה ל-11.37% מהשכר הממוצע במשק (דיסריגארד), לא תובא בחשבון הכנסותיו של נכה כללי. הוראה זו נקבעה עד ליום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2022). בהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, הוארכה הוראת השעה כאמור עד ליום כ"ד בשבט התשפ"ג (15 בפברואר 2023).
כעת מוצע, לקבוע את ההסדר האמור כהסדר של קבע, ובכך להגדיל את ההכנסה הכללית של נכה כללי אשר יש לו תלויים. על מנת לשמר את רציפות מתן ההטבה המוצעת מתקופת הוראת השעה האמורה, מוצע לקבוע כי יום תחילתו של סעיף 202 לחוק ביטוח לאומי, כנוסחו בחוק זה, יהיה ביום כ"ה בשבט התשפ"ג (16 בפברואר 2023).
לסעיפים 3(1), 3(3)-(4), 4(א), 5 ו-6
במטרה לעודד עבודה בשכר גבוה ויציאה לעבודה של הורים עצמאיים, מוצע לעגן באופן קבע את התיקון שנעשה בחוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ו – 2016, לפיו קטן שיעור הקיזוז של הכנסה מתגמול ומעבודה של הורה עצמאי מקצבת הבטחת הכנסה וממזונות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972. כך, מוצע שבטווח שבין גובה ההכנסה המקסימאלי בו לא מבוצע קיזוז מהגמלה (דיסריגארד) לבין 33.81% מהשכר הממוצע, יעמוד שיעור הקיזוז מהגמלה על שיעור של 25% (במקום 60% כיום) ובהכנסה שעולה על 33.81% מהשכר הממוצע, יוותר שיעור הקיזוז מהגמלה על שיעור של 60%. לצד זאת, מוצע לעגן באופן קבע את שנקבע בהוראת השעה בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה לצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2008, כך שהתוספת לקצבת הבטחת הכנסה או המזונות, לפי העניין וכמפורט לעיל, תנוכה ממענק העבודה לאותו זכאי בגין שנת המס בה שולמה התוספת.
תוקפה הוראת השעה האמורה הוארך בחוק ההתייעלות הכלכלית 2021, עד ליום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2022). בהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, הוארכה הוראת השעה כאמור עד ליום כ"ד בשבט התשפ"ג (15 בפברואר 2023). על מנת לשמר את רציפות מתן ההטבה המוצעת מתקופת הוראת השעה האמורה, מוצע לקבוע כי יום תחילתם של סעיפים 12, 12א ו-12ב לחוק הבטחת הכנסה וסעיף 6ג לחוק הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2008, כנוסחם בחוק זה, יהיה ביום כ"ה בשבט התשפ"ג (16 בפברואר 2023).
לסעיף 3(5)
סעיף 14ב לחוק הבטחת הכנסה, קובע כי מקבל גמלת הבטחת הכנסה בגיל הפרישה, זכאי לקבל מענק חימום בסכום של 6.4% מהסכום הבסיסי, באחד מהחודשים אוקטובר, נובמבר או דצמבר בשנת הכספים בה קיבל גמלת הבטחת הכנסה.
במסגרת ההתמודדות עם יוקר המחייה בישראל, הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה) (הוראת שעה), התשפ"ג – 2023. במסגרת תקנות אלו נקבע כי תשולם מקדמה על חשבון מענק החימום לשנת 2023 בסך של 200 שקלים חדשים, עקב העלייה המשמעותית בתעריף החשמל במהלך המחצית השנייה של שנת 2022, אשר הגיע לשיא בחודש ינואר 2023, וצפוי לרדת עד לסוף השנה עקב הקפאת מחירי החשמל ומהלכים נוספים שבכוונת הממשלה לבצע בנושא במהלך השנה.
על מנת לצמצם את הפגיעה והסתמכות הזכאים על תשלום מענק החימום במלואו המשתלם ברבעון האחרון לשנת 2023, מוצע לתקן, בהוראת שעה, את סעיף 14ב לחוק הבטחת הכנסה, כך ששיעור מענק החימום בשנת 2023 יעמוד על סך של 808 שקלים חדשים (8.51% מהסכום הבסיסי).