תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
1. תיקון חוק קרן קיימת לישראל (תחולת דיני המס והוראת שעה)
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 24 בפברואר 2023, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו- 2024), התשפ"ג-2023, פרק __: היטל מימון פיתוח על מקרקעי קק"ל.
מטרת החוק להסדיר את השתתפות קרן קיימת לישראל במימון תשתיות תומכות דיור באמצעות קביעת היטל מימון פיתוח שישולם למדינה ושכספי ההיטל ישמשו למימון תשתיות תומכות דיור שנקבעו בחוק התקציב השנתי.
מוצע לקבוע היטל מימון פיתוח שיחול על קרן קיימת לישראל ויעמוד על 30% מההכנסות ממקרקעי קרן קיימת לישראל.
יתוקן חוק קרן קיימת לישראל (תחולת דיני המס והוראת שעה), התשע"ח-2018.
העברות לתקציב המדינה שנאמד בסך של כ-1.2 מיליארד ש"ח בשנה.
|
|
|
|
||||
|
1. |
בחוק קרן קיימת לישראל (תחולת דיני המס והוראת שעה), התשע"ח-2018[1] (בפרק זה – חוק קרן קיימת לישראל) – |
|||||
|
|
|
(1) |
אחרי סעיף 3 יבוא - |
|||
|
|
|
"היטל מימון פיתוח על מקרקעי קרן קיימת לישראל |
3א. |
(א) בנוסף לאמור בכל דין, קרן קיימת לישראל תחויב בתשלום היטל מימון פיתוח למדינה בשיעור של 30% מההכנסות שקיבלה רשות עבור שיווק מקרקעי קרן קיימת לישראל או מי מטעמה, בכל שנה (להלן – סכום ההיטל); |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) רשות מקרקעי ישראל תעביר למדינה בשם קרן קיימת לישראל, בתום כל שנה, את סכום ההיטל ואת יתרת התשלומים שהיה על רשות מקרקעי ישראל לשלם לקרן קיימת לישראל או למי מטעמה – תעביר לקרן קיימת לישראל או למי מטעמה. |
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הסכום שתעביר רשות מקרקעי ישראל למדינה כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה הוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה בחוק תקציב שנתי, והוא ישמש לפרויקטי תשתיות תומכות דיור שנקבעו בחוק התקציב השנתי. |
דברי הסבר
כללי -
לקרן קיימת לישראל (להלן - קק"ל) בעלות על שטח קרקע של כ- 2.3 מיליון דונם בתחומי מדינת ישראל המהווים כ-11% מהקרקעות במדינה. בניכוי מחוז דרום, אשר מהווה 60% משטח המדינה, שיעור הבעלות של קק"ל בשטח המדינה עומד על כ- 22% (1.9 מיליון דונם). באמנה שנחתמה בשנת 1961 בין הממשלה לקק"ל נקבע כי ניהול מקרקעי קק"ל יהיה בידי מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל), כנאמן עבור קק"ל. כמו כן, בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, הוגדרו מקרקעי קרן קיימת לישראל כמקרקעי ישראל.
במסגרת ניהול הקרקעות המשותף מעבירה רשות מקרקעי ישראל לקק"ל מדי שנה את הכספים שהתקבלו בעד שיווקי קרקעות קק"ל. בשנים האחרונות, הועברו מיליארדי ש"ח לקופת הקרן קיימת לישראל כהכנסות ממקרקעי קרן קיימת לישראל, כמפורט בטבלה להלן.
|
שנה |
העברות לקק"ל (מיליארדי ש"ח) |
|
2018 |
1.6 |
|
2019 |
1.5 |
|
2020 |
2.0 |
|
2021 |
5.4 |
|
2022 |
6.4 |
עד לשנת 2018 הייתה קרן קיימת לישראל פטורה מכל מס ממשלתי מכוח חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג-1952, והאמנה בין המדינה להסתדרות הציונית. בשנת 2018 התקבל חוק קרן קיימת לישראל (תחולת דיני המס והוראת שעה), התשע"ח-2018 שביטל את הפטור ממיסוי ממשלתי שחל על קרן קיימת לישראל.
בסעיף 21 לתוספת השלישית בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, נקבע כי על מקרקעי ישראל לא תחול חובת תשלום היטל השבחה הקבועה בחוק התכנון והבניה אלא הוראות ההסכם שבין המדינה לרשויות המקומיות. בשנת 2012, נחתם הסכם בין הרשויות המקומיות למדינת ישראל שתיקן הסכם קודם בעניין זה, ובמסגרתו נקבע כי במקרקעי ישראל יחול חלף היטל השבחה בשיעור של 12% מתקבול המדינה עבור שיווק מקרקעי ישראל.
הרציונל בקביעת מנגנון ייחודי ביחס למקרקעי ישראל הוא בכך שאין הצדקה שהמדינה תחוב בהיטל השבחה מלא כפי שמחויב בעלים פרטיים במקרקעין שבתחומי הרשות המקומית מאחר שהמדינה משקיעה מתקציבה בתחומי הרשויות המקומיות מיליארדי ש"ח מדי שנה בפרויקטים מתחומים שונים, ובכלל זה תחבורה והסעת המונים ותשתיות.
מאחר שקרקעותיה של קרן קיימת לישראל מוגדרות כמקרקעי ישראל בהתאם לסעיף 1 לחוק יסוד: מקרקעי ישראל, הסדר חלף היטל השבחה חל גם על קרקעותיה, על אף שהרציונל האמור לעיל אינו מתקיים ביחס לקק"ל.
סעיף 1 לסעיף 3א המוצע
נוכח האמור, ולשם הסדרת השתתפות קרן קיימת לישראל במימון פרויקטי דיור ותחבורה ומבלי לגרוע מהסכם חלף היטל ההשבחה, מוצע לקבוע היטל מימון פיתוח שישולם למדינה ואשר יחול על קרן קיימת לישראל ויעמוד על 30% מההכנסות ממקרקעי קרן קיימת לישראל המתקבלות בעד שיווק קרקעות קק"ל וזאת לפני ניכויים ובכלל זה חלף היטל השבחה ותקורה וכו', כאשר כספי ההיטל ישמשו למימון תשתיות תומכות דיור שנקבעו בחוק התקציב השנתי.
יובהר, כי בהתאם לעמדת גורמי המקצוע במשרד האוצר, גם לאחר הטלת היטל מימון הפיתוח עדיין תיהנה קק"ל מהסדר מיטיב ביחס למקרקעיה אל מול מקרקעין פרטיים עליהם חלה חובת תשלום היטל השבחה.
עוד יובהר, כי אין במנגנון המיסוי המוצע כדי לשנות מהסכם החלף ובכלל זה אין הוא יוצר זכות לרשויות המקומיות לקבלת כספים נוספים כלשהם מעבר לאלו שנקבעו בהסכם החלף.
עוד מוצע לקבוע כי את יתרת התשלומים שהיה על רשות מקרקעי ישראל לשלם לקרן קיימת לישראל או למי מטעמה, לאחר ניכוי תקורות, חלף היטל השבחה ותשלום מסים לפי כל דין, בהתאם לנדרש, – תעביר רשות מקרקעי ישראל לקרן קיימת לישראל או למי מטעמה.