תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המנהלי
ו. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
2. תחילה ותחולה פקודת מס הכנסה
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג – 2023, פרק ___: מיסוי (חלק א')
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 23 בפברואר 2023, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג – 2023, פרק ___: מיסוי (חלק א').
כחלק מצעדי הממשלה לביצוע התאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2025 עד 2027, ובמטרה לצמצם הקצאות רגרסיביות כך שחלוקת משאבי המדינה תהיה שוויונית יותר, לתקן את סעיף 9א לפקודת מס הכנסה כך ששיעור הפטור ממס החל על קצבה מזכה, על היוון קצבה ועל יתרת ההון הפטורה כאמור באותו סעיף, אשר עומד בשנת 2020 עד 2024 על 52% יחול, בכל מקום, גם בשנת 2025 ואילך.
מחקרים שבוצעו על ידי גורמי המקצוע בממשלה מעידים על כך שסך ההשפעות החיצוניות הקשורות לענף התיירות הזרה אינו חיובי ואינו מצדיק את החלת מע"מ בשיעור אפס בתחום זה. החלת מע"מ בשיעור מלא צפויה להביא לגידול של כ-1.8 מיליארד ש"ח בתוצר הריאלי של מדינת ישראל. אשר על כן, מוצע לתקן את סעיף 30(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, כך שלא יחול מע"מ בשיעור אפס על שירותים הניתנים לתיירים.
תיקון פקודת מס הכנסה [נוסח חדש];
תיקון חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.
תיקון פקודת מס הכנסה צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בסך של כ-700 מיליון ₪ בשנה החל משנת 2025.
תיקון חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, צפוי להביא לגידול של כ-1.8 מיליארד ש"ח בתוצר הריאלי של מדינת ישראל.
אין.
|
|
|
פרק ___: מיסוי (חלק א')
|
|
|
תיקון פקודת מס הכנסה |
1. |
בסעיף 9א בפקודת מס הכנסה[1] – |
|
|
|
|
|
(1) בכל מקום, במקום "67%" יבוא "52%"; |
|
|
|
|
(2) סעיף קטן (ז) – בטל. |
|
2. |
תחילתו של סעיף 9א לפקודת מס הכנסה, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024), והוא יחול על הכנסה שהופקה מיום זה ואילך. |
||
|
3. |
בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[2], בסעיף 30(א), פסקה (8) – תימחק. |
||
סעיף 1 ו-2
עד לשנת 2012, הטבת המס במשיכת קצבה פנסיונית עמדה על 35% מהקצבה המזכה, עד לסכום התקרה של הקצבה המזכה הקבוע בסעיף 9א(א) לפקודת מס הכנסה. משמעות פטור זה היא כי הסכום המחושב כמכפלה של שיעור ההטבה בתקרת הקצבה המזכה, לא ייחשב כחלק מהכנסתו של הגמלאי לעניין הכנסתו החייבת במס. החל משנת 2012 הוחל מתווה עולה של שיעורי הפטור, כך ששיעור הפטור גדל בהדרגה מ-35% עד לשיעור של 67% בשנת 2025. נכון לשנת 2023, תקרת הקצבה המזכה עומדת על סכום של 9,120 ש"ח. לפי תקרה זו, סך ההטבה עומד כיום על 4,742 וצפוי לגדול ל-6,110 החל משנת 2025. בהתאם להחלטה זו, סף המס לפנסיונר הזכאי לפטור בהתאם לסעיף 9א לפקודה במלואו, שממנו מתחיל תשלום המס, בשקלול נקודות הזיכוי ממס להן זכאי כל אזרח בישראל, יעלה עם השלמת המתווה מ-10,030 ש"ח לגבר ו-11,398 ש"ח לאישה. בנוסף, כאשר מביאים בחשבון את קצבת הזקנה המשולמת מהמוסד לביטוח לאומי, אשר גם היא פטורה ממס, סף המס הצפוי הינו כ-13,698 ש"ח לגבר ו-14,873 ש"ח לאישה.
נכון להיום, קצבתם של רוב מוחלט מקרב פנסיונרים בקרנות הפנסיה החדשות אינה גבוהה דיו בכדי ליהנות ממלא הפטור האמור ולמעשה רק פנסיונרים שהיו מבוטחים בפנסיה תקציבית או בהסדרי הפנסיה של הקרנות הוותיקות נהנים ממנו כמעט באופן בלעדי. הטבה זו מתווספת לשלל הטבות אחרות שמהן נהנים בעלי הסדרי פנסיה מסוגים אלה, זאת על פני בעלי הסדרי הפנסיה החדשה. מצב זה לא צפוי להשתנות בעשור הקרוב.
לאור האמור ובשל הצרכים הפיסקאליים של המדינה, מוצע לקבוע כי שיעור הפטור יעמוד על שיעורו הנוכחי (52%) מעתה ואילך, ולא יעלה לפי המתווה ההדרגתי הקבוע כיום בפקודת מס הכנסה.
למען הסדר, ולצורך החלת ההסדר המוצע על שנת מס מלאה, מוצע כי תחילתו של הסעיף יהיה בתחילת שנת 2024 והוא יחול על הכנסה המתקבלת ממועד זה ואילך.
סעיף 3
בישראל מונהג מס ערך מוסף (להלן-מע"מ) בשיעור אחיד, וזאת בשונה ממדינות רבות ב-OECD , שבהן נקבע מע"מ דיפרנציאלי המשתנה ממוצר למוצר. נוהג זה מייעל את גביית המס ומונע עיוותים שונים ועל כן זוכה באופן קבוע לשבחים בדוחות שונים של גופים בינלאומיים.
עם זאת, לכלל זה יש מספר מצומצם של חריגים אשר פטורים לגמרי מתשלום מע"מ או שחל לגביהם מע"מ בשיעור אפס. בין חריגים אלה נמנים גם שירותי לינה, שירותי השכרת רכב, שירותי הסעדה והדרכה ושירותי תיירות מרפא לתיירים זרים בישראל.
מחקרים שבוצעו על ידי גורמי המקצוע בממשלה מעידים על כך שסך ההשפעות החיצוניות הקשורות לענף התיירות הזרה אינו חיובי ואינו מצדיק את החלת מע"מ בשיעור אפס בתחום זה. בנוסף, החלת מע"מ בשיעור מלא צפויה להביא לגידול של כ-1.8 מיליארד ש"ח בתוצר הריאלי של מדינת ישראל.
בהתאם, מוצע לתקן את סעיף 30(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, אשר קובע את העסקאות עליהן יחול מע"מ בשיעור אפס, כך שפסקה (8) תימחק ולא יחול מע"מ בשיעור אפס על שירותים הניתנים לתיירים.