תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעותיו על הדין הקיים
ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
ו. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
1. תיקון חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
2. תיקון חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 23 בפברואר 2023 והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 - פרק ___': גבייה ממשלתית.
מטרת תזכיר החוק המוצע היא לייעל ולשפר את מערך הגבייה הממשלתית, לקצר את משך הזמן שחולף עד לנקיטה בהליכים לגביית חובות, ולהקל את הנטל הרגולטורי והבירוקרטי המוטל על אזרחים ועסקים בכל הקשור במערך האגרות הממשלתיות.
לצורך כך, מוצע לתקן את חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן – חוק המרכז לגביית קנסות), ולהסמיך את המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן – המרכז לגביית קנסות) לגבות חובות בשל קנסות והוצאות המוטלים על ידי ועדות משמעת לטובת המדינה, למספר מקצועות מוסדרים, וכן אגרות הכוללות אגרות רישוי לעיסוק במקצועות, רישום והנפקת רישיונות, מכוח החוקים המפורטים בתזכיר החוק.
כן מוצע לתקן את חוק המרכז לגביית קנסות ולבטל את החובה המוטלת על המרכז לגביית קנסות לשלוח דרישה לתשלום חוב בדואר רגיל, כך שעל מנת לנקוט בהליכי גבייה, יידרש המרכז לשליחת דרישה אחת בלבד לתשלום החוב, בהמצאה לפי פרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. בנוסף, היות שתחילתו של התיקון המוצע בתזכיר זה קודמת לחוק פניה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ב-2022 (להלן - התיקון העקיף), שמתקן אף הוא את סעיף 5 לחוק המרכז, מוצע לתקן את התיקון העקיף כך שישקף רק את השינויים הנוספים שאינם באים לידי ביטוי בתיקון זה.
לבסוף, מוצע להסמיך את מנהל המרכז לגביית קנסות וסגנו להורות על ביצוע תחליף המצאה, ללא צורך לפנות לרשם המרכז לגביית קנסות, בנסיבות המפורטות בתזכיר החוק וזאת במטרה לייעל את הליכי גביית החובות.
מוצע לתקן את חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, וכן לתקן בתיקון עקיף את חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעים דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ב-2022.
השינויים המוצעים צפויים להוביל לייעול הגבייה הממשלתית בסך של כ-25 מיליון שקלים בשנה.
אין.
|
|
|
|||
|
1. |
בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995[1]: |
|||
|
|
|
(1) בסעיף 1, בהגדרה "חוב" - |
||
|
|
|
|
(א) בפסקה (7), בסופה יבוא: |
|
|
|
|
|
|
"(ז) חוק המנוי בתוספת הרביעית;"; |
|
|
|
|
(ב) אחרי פסקה (16א) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
"(16ב) קנס או הוצאות שהטילו ועדת משמעת או בית דין מכוח חוק המנוי בתוספת החמישית;"; |
|
|
|
(2) בסעיף 2(ב1), בסופו יבוא: |
||
|
|
|
|
"(6) הסמכות להורות על ביצוע תחליף המצאה לפי סעיף 5(ג)."; |
|
|
|
|
(3) בסעיף 5 - |
||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), אחרי "תישלח לחייב" יבוא "בהמצאה לפי פרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018[2] (להלן - המצאה)", אחרי "לשלם את החוב" יבוא "(להלן – הדרישה לתשלום החוב)", והסיפה החל במילים "לא שילם החייב את החוב" - תימחק; |
|
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ב), המילים "או את דרישת התשלום הנוספת" – יימחקו, ובמקום "דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב" יבוא "הדרישה לתשלום החוב"; |
|
|
|
|
|
(ג) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
"(ג) מצא מנהל המרכז או סגנו שלא ניתן לבצע המצאה של דרישת התשלום לחייב כאמור בסעיף קטן (א) בכל אחת מן הכתובות של החייב אשר יש באפשרות מנהל המרכז לקבל לפי סעיף 6 לחוק זה, רשאי הוא להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת תשלום החוב כאמור בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; מנהל המרכז או סגנו יורה על דרך ביצוע תחליף ההמצאה בדרך הנראית לו מתאימה ביותר להבאת דרישת התשלום לידיעת החייב, לאחר שבחן את מאפייני החייב ואת הסיבות למניעת ההמצאה, וינמק החלטתו."; |
|
|
|
|
(ד) בסעיף קטן (ד)(1), במקום "דרישת תשלום או דרישת תשלום נוספת" יבוא "דרישה לתשלום החוב"; |
|
|
|
|
(4) בסעיף 6, בסעיף קטן (ב2)(4), במקום "או דרישת תשלום נוספת" יבוא "החוב"; |
||
|
|
|
(5) בסעיף 7א(א)(2), במקום "בהמצאה מלאה דרישה נוספת לתשלום, לפי הוראות סעיף 5" יבוא "בהמצאה מלאה, דרישה לתשלום החוב לפי הוראות סעיף 5"; |
||
|
|
|
(6) בסעיף 13, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: |
||
|
|
|
|
"(ב) בלי לגרוע מהאמור בפסקאות (13) ו-(14) להגדרת "חוב" שבסעיף 1, שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את התוספת הרביעית והחמישית." |
|
|
|
|
(7) אחרי התוספת השלישית יבוא: |
||
|
|
|
|
"תוספת רביעית |
|
|
|
|
|
(פסקה (7)(ז) להגדרה "חוב" בסעיף 1) |
|
|
|
|
|
(א) פקודת המדידות[3]; |
|
|
|
|
|
(ב) פקודת המיילדות[4]; |
|
|
|
|
|
(ג) פקודת המכס [נוסח חדש][5]; |
|
|
|
|
|
(ד) פקודת המכרות[6]; |
|
|
|
|
|
(ה) פקודת בריאות העם, 1940[7]; |
|
|
|
|
|
(ו) חוק כלי הירייה, התש"ט-1949[8]; |
|
|
|
|
|
(ז) חוק הנפט, התשי"ב-1952[9]; |
|
|
|
|
|
(ח) חוק החשמל, התשי"ד-1954[10]; |
|
|
|
|
|
(ט) חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955[11]; |
|
|
|
|
|
(י) חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955[12]; |
|
|
|
|
|
(יא) חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957[13]; |
|
|
|
|
|
(יב) חוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957[14]; |
|
|
|
|
|
(יג) חוק הבלו על הדלק, התשי"ח-1958[15]; |
|
|
|
|
|
(יד) חוק המים, התשי"ט-1959[16]; |
|
|
|
|
|
(טו) חוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960[17]; |
|
|
|
|
|
(טז) חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963[18]; |
|
|
|
|
|
(יז) חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967[19]; |
|
|
|
|
|
(יח) חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968[20]; |
|
|
|
|
|
(יט) חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969[21]; |
|
|
|
|
|
(כ) פקודת הנמלים [נוסח חדש] התשל"א-1971[22]; |
|
|
|
|
|
(כא) חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972[23]; |
|
|
|
|
|
(כב) פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972[24]; |
|
|
|
|
|
(כג) חוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973[25]; |
|
|
|
|
|
(כד) חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976[26]; |
|
|
|
|
|
(כה) חוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976[27]; |
|
|
|
|
|
(כו) פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976[28]; |
|
|
|
|
|
(כז) חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977[29]; |
|
|
|
|
|
(כח) פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979[30]; |
|
|
|
|
|
(כט) פקודת היבוא והיצוא, [נוסח חדש], התשל"ט-1979[31]; |
|
|
|
|
|
(ל) פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981[32]; |
|
|
|
|
|
(לא) פקודת התעבורה [נוסח חדש], התשמ"א-1981[33]; |
|
|
|
|
|
(לב) חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981[34]; |
|
|
|
|
|
(לג) חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984[35]; |
|
|
|
|
|
(לד) פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985[36]; |
|
|
|
|
|
(לה) חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989[37]; |
|
|
|
|
|
(לו) חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991[38]; |
|
|
|
|
|
(לז) חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991[39]; |
|
|
|
|
|
(לח) חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993[40]; |
|
|
|
|
|
(לט) חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996[41]; |
|
|
|
|
|
(מ) חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996[42]; |
|
|
|
|
|
(מא) חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997[43]; |
|
|
|
|
|
(מב) חוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001[44]; |
|
|
|
|
|
(מג) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005[45]; |
|
|
|
|
|
(מד) חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006[46]; |
|
|
|
|
|
(מה) חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015[47]; |
|
|
|
|
|
(מו) חוק הפיקוח על שירותים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016[48]; |
|
|
|
|
|
(מז) חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016[49]. |
|
|
|
|
|
||
|
|
|
|
(פסקה (16ב) להגדרה "חוב" בסעיף 1) |
|
|
|
|
|
(א) חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955[50]; |
|
|
|
|
|
(ב) חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972[51]; |
|
|
|
|
|
(ג) חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976[52]; |
|
|
|
|
|
(ד) חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996[53]; |
|
|
|
|
|
(ה) חוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001[54]." |
|
|
2. |
בחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ב-2022[55], בסעיף 17 - |
|||
|
|
|
(1) במקום פסקה (1) יבוא: |
||
|
|
|
|
"(1) בסעיף קטן (א), אחרי "התשע"ט-2018" יבוא "או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים בסעיפים 3ו או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018[56]"; |
|
|
|
|
(2) פסקה (2) – תימחק. |
||
סעיף 1 לפסקאות (1), (6) ו-(7) במסגרת החלטת ממשלה מס' 4813 מיום ט"ו בטבת התש"ף (12 בינואר 2020), שעניינה תכנית לשיפור מערך האגרות הממשלתיות וביטול החלטת ממשלה, הסמיכה הממשלה את החשב הכללי לבחון את שיפור הליכי גביית האגרות בכל משרדי הממשלה. בין סוגי האגרות השונות שנבחנו היו גם אגרות המקצוע – אגרות רישוי לעיסוק במקצועות, רישום והנפקת רישיונות. כיום, קיימות 723 אגרות מקצוע.
במסגרת הדיונים שנערכו, נמצא כי
לא קיימת מתודולוגיה סדורה בכל הקשור לטיפול באגרות המקצוע במשרדי הממשלה. כתוצאה
מכך, נוצרו חוסר תיאום ואי אחידות בין פעילות המשרדים, כך שכיום אגרות המקצוע
נגבות בדרכים שונות ולעתים אינן נגבות כלל. במצב הקיים, כדי שהמרכז לגביית קנסות
יהיה רשאי לגבות אגרה כלשהי, יש צורך בהסמכה לפי פסקה (13) או (14) להגדרת
"חוב"
שבסעיף 1 לחוק המרכז לגביית קנסות. אם בדין שבו נקבע הסכום שיש לשלמו למדינה, נקבע
שהוא ייגבה על פי פקודת המסים (גביה), הרי שנדרש אישור משותף של שר המשפטים והשר הנוגע
בדבר, אשר מסמיך את המרכז לגביית קנסות לגבות את החוב. ככל שלא נקבע בדין שניתן
לגבות את האגרה לפי פקודת המסים (גביה), הרי ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר
לעניין אותה אגרה, צריכים לקבוע בצו שיאושר על ידי וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת,
כי המרכז לגביית קנסות מוסמך לגבות את אותה האגרה. תהליך זה של הוצאת אישור
הגבייה או קביעת הצו, לפי העניין, הוא, אם כן, תהליך ארוך ומורכב.
כדי לשפר את מערך גביית האגרות הממשלתיות, ולהקל את הנטל הרגולטורי והבירוקרטי המוטל על אזרחים ועסקים בכל הקשור בכך, מוצע להסמיך את המרכז לגביית קנסות לגבות חובות בשל אגרות ממשלתיות, הכוללות אגרות רישוי לעיסוק במקצועות, רישום והנפקת רישיונות, וכן חובות בשל קנסות והוצאות המוטלים על ידי ועדות משמעת או בתי דין, לטובת המדינה, למספר מקצועות מוסדרים. זאת, מכוח רשימת החוקים המפורטים בתוספות הרביעית והחמישית המוצעות.
לאור האמור מוצע לתקן את חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן – חוק המרכז לגביית קנסות), ולהוסיף להגדרת "חוב" שבסעיף 1 לחוק האמור הפנייה לתוספת הרביעית ולתוספת החמישית, בהן מפורטים החוקים אשר המרכז לגביית קנסות יהיה מוסמך לגבות חובות בשל האגרות, הקנסות וההוצאות הקבועות בהם.
בהמשך לכך מוצע להסמיך את שר המשפטים, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, לתקן את התוספת הרביעית ואת התוספת החמישית. סמכות זו מאפשרת לשמור על גמישות עתידית ביחס לרשימת החוקים שבתוספות המוצעות ולצורך לגבות את החובות בשל האגרות, הקנסות וההוצאות הקבועות בהם. מוצע להבהיר כי אין בסמכות זו כדי לגרוע מסמכותו של שר המשפטים לפי פסקה (13) או (14) להגדרת "חוב" שבסעיף 1 לחוק.
לפסקאות (3)(א) ו-(ב), (4) ו-(5) קיימת כפילות בין גביית החובות במשרדי הממשלה, ובין גביית החובות על ידי המרכז לגביית קנסות. ככלל, על משרדי הממשלה לשלוח דרישות תשלום לחייב, אשר מיידעות אותו על קיום החוב וכי אם החוב לא ישולם, הוא יועבר לגבייה במרכז לגביית קנסות. במצב הקיים היום, בטרם נקיטת הליכים לגביית חוב על ידי המרכז לגביית קנסות, על המרכז לשלוח לחייב שתי דרישות לתשלום חוב, האחת בדואר רגיל והשנייה בהמצאה לפי פרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי). כפילות זו גורמת להארכת פרק הזמן שחולף מיום היווצרות החוב ועד לנקיטה בהליכי גביית חוב על ידי המרכז לגביית קנסות.
במטרה למנוע את הכפילות האמורה, וכדי לקצר את משך הזמן שחולף עד לנקיטה בהליכי גביית חובות, מוצע לתקן את סעיפים 5, 6 ו-7 לחוק המרכז לגביית קנסות ולבטל את החובה לשלוח דרישה לתשלום חוב בדואר רגיל, כך שעל מנת לנקוט בהליכי גבייה, המרכז יידרש לשלוח דרישה אחת בלבד לתשלום החוב, בהמצאה לפי פרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי. בהותרת החובה להמצאה של הדרישה לתשלום החוב על פי הוראות פרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי, מבטיח התיקון המוצע כי החייב יקבל את ההתראה על קיום החוב בטרם נקיטת הליכי גביית החוב.
לפסקאות (2) ו-(3)(ג) כיום, חוק המרכז לגביית קנסות מאפשר למנהל המרכז לגביית קנסות לפנות אל הרשם לענייני המרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה. זאת במקרה שבו מצא כי לא ניתן לבצע המצאה של דרישת תשלום החוב לחייב. נוכח מספר המקרים שבהם לא ניתן לבצע מסירה לחייב (כ-17,000 מקרים בממוצע מדי שנה), הצורך בפנייה לרשם לענייני המרכז לשם הוראה על ביצוע תחליף המצאה במקרים האמורים, גורם לעומס ניכר בעבודת רשמי המרכז ולהארכת משך הזמן של הליכי גביית החובות.
במטרה להפחית את עומס העבודה המוטל על רשמי המרכז ולייעל את הליכי הגבייה, מוצע לתקן את סעיף 5(ג) לחוק המרכז לגביית קנסות ולהסמיך את מנהל המרכז או סגנו להורות על ביצוע תחליף המצאה, כאמור בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, מבלי לפנות לרשם המרכז לשם כך. מוצע לקבוע כי מנהל המרכז או סגנו יוכלו להורות על תחליף המצאה כאמור במקרה בו יימצא כי לא ניתן לבצע המצאה של דרישת תשלום החוב לחייב, כאמור בסעיף 5(א), בכל אחת מן הכתובות של החייב אשר יש באפשרות מנהל המרכז לקבל לפי סעיף 6 לחוק המרכז לגביית קנסות. מנהל המרכז או סגנו יורה על דרך ביצוע תחליף ההמצאה בדרך הנראית לו מתאימה ביותר להבאת דרישת התשלום לידיעת החייב, לאחר שבחן את מאפייני החייב ואת הסיבות למניעת ההמצאה, וינמק החלטתו.
לנוכח העובדה כי מדובר בהעברת סמכות לגורם מינהלי, מוצע לתקן את סעיף 2(ב1) לחוק ולהחריג את הסמכות האמורה מרשימת הסמכויות אשר רשאי מנהל המרכז לאצול לעובד המרכז, שאינו סגנו.
סעיף 2 ביום כ"ח בסיוון התשפ"ב (27 ביוני 2022) פורסם חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ב-2022 (ס"ח התשפ"ב, עמ' 870). החוק האמור תיקן, בתיקון עקיף, את סעיף 5 לחוק המרכז לגביית קנסות כך שדרך ההמצאה של דרישת תשלום החוב לחייב תהיה בדרך הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים בסעיפים 3ו או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018. כמו כן, תוקן סעיף קטן (ג) לסעיף 5 לחוק המרכז, כך שיפנה לתקנות סדר הדין האזרחי המעודכנות. תחילתו של תיקון עקיף זה נקבעה לשבעה חודשים מיום הפרסום ותקופה זו הוארכה בצו עד יום ח' בתמוז התשפ"ג (27 ביוני 2023).
היות שהתיקון המוצע כבר קובע תיקון לסעיף 5 לחוק המרכז לגביית קנסות (לעניין דרך ההמצאה של דרישת תשלום החוב תוך הפנייה לתקנות סדר הדין האזרחי המעודכנות), והיות שתחילתו של התיקון המוצע קודמת לתחילתו הנדחית של התיקון העקיף, מוצע לתקן את התיקון העקיף האמור כך שיקבע רק את השינויים הנוספים בסעיף 5 לחוק שאינם באים לידי ביטוי בתיקון זה.
[1] ס"ח התשנ"ה, עמ' 170; התשפ"ב, עמ' 1010.
[3] ק"ת התשע"ט, עמ' 422.
[3] חוקי א"י כרך ב', עמ' 1368 .
[4] חוקי א"י כרך ב', עמ' 903 .
[5] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 3, עמ' 39.
[6] חוקי א"י כרך ב', עמ' 910.
[7] ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' 191.
[8] ס"ח התש"ט, עמ' 143.
[9] ס"ח התשי"ב, עמ' 322.
[10] ס"ח התשי"ד, עמ' 190.
[11] ס"ח התשט"ו, עמ' 84.
[12] ס"ח התשט"ו,עמ' 26.
[13]ס"ח התשי"ח, עמ' 24.
[14] ס"ח התשי"ז, עמ' 145.
[15] ס"ח התשי"ח, עמ' 160.
[16] ס"ח התשי"ט, עמ' 169.
[17] ס"ח התש"ך, עמ' 70.
[18] ס"ח התשכ"ג, עמ' 104.
[19] ס"ח התשכ"ז, עמ' 148.
[20] ס"ח התשכ"ח, עמ' 204.
[21] ס"ח התשכ"ט, עמ' 218.
[22] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 20, עמ' 443.
[23] ס"ח התשל"ב, עמ' 90.
[24] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 25, עמ' 505.
[25] ס"ח התשל"ג, עמ' 329.
[26] ס"ח התשל"ו, עמ' 196.
[27] ס"ח התשל"ו, עמ' 228.
[28] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 30, עמ' 594.
[29] ס"ח התשל"ז, עמ' 158.
[30] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 32, עמ' 614.
[31] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 32, עמ' 625.
[32] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 35, עמ' 694.
[33] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173.
[34] ס"ח התשמ"א, עמ' 208.
[35] ס"ח התשמ"ד, עמ' 170.
[36] ס"ח התשמ"ה, עמ' 84.
[37] ס"ח התשמ"ט, עמ' 108.
[38] ס"ח התשנ"א, עמ' 191.
[39] ס"ח התשנ"א, עמ' 76.
[40] ס"ח התשנ"ג, עמ' 28.
[41] ס"ח התשנ"ו, עמ' 70.
[42] ס"ח התשנ"ו, עמ' 152.
[43] ס"ח התשנ"ז, עמ' 222.
[44] ס"ח התשס"א, עמ' 436.
[45] ס"ח התשס"ה, עמ' 889.
[46] ס"ח התשס"ו, עמ' 158.
[47] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 36, עמ' 749.
[48] ס"ח התשע"ו, עמ' 1098.
[49] ס"ח התשע"ו, עמ' 970.
[50] ס"ח התשט"ו, עמ' 26.
[51] ס"ח התשל"ב, עמ' 90.
[52] ס"ח התשל"ו, עמ' 196.
[53] ס"ח התשנ"ו, עמ' 70.
[54] ס"ח התשס"א, עמ' 436.
[55] ס"ח התשפ"ב, עמ' 870.
[56] ס"ח התשע"ח, עמ' 902.