תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו- 2024), התשפ"ג-2023, פרק ­_ : העמקת גביית המסים והגברת האכיפה

פרק _- העמקת גביית המסים והגברת האכיפה

תיקון פקודת מס הכנסה

1.  

בפקודת מס הכנסה[1], אחרי סעיף 141ב יבוא:  

"חובת דיווח של גוף פיננסי וסולק

141ג.

(א)  בסעיף זה –

"גוף פיננסי" – אחד מאלה:

(1) גוף פיננסי כהגדרתו בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010[2];

(2) גוף הנותן שירותי תשלום כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019[3], ולמעט בנק ישראל;  

"סולק" – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981[4];

"חשבון עסקי" –

(1) אם החשבון מנוהל אצל גוף פיננסי – אחד מאלה: חשבון של תאגיד, חשבון המשמש עוסק, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[5], לצורך עסקו, וכל חשבון המוגדר בגוף הפיננסי כחשבון עסקי;

(2) אם החשבון מנוהל בסולק – מי שהסולק אישר לו סליקה כלקוח עסקי.

(ב) גוף פיננסי או סולק יגיש למנהל, ביום 15 בינואר וביום 15 ביולי בכל שנה, דיווח לגבי כל חשבון עסקי המנוהל אצלו, שיכלול את הנתונים האלה:

(1) פרטי הזיהוי של הלקוח, ואם קיים נהנה ידוע בחשבון – גם פרטי הזיהוי של הנהנה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לחייב עורך דין לגלות ידיעות או מסמכים שלגביהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי כל דין;

(2) סך כל הסכומים שהתקבלו לחשבון  בששת החודשים שקדמו לחודש שבו הוגש הדיווח בחשבון העסקי;

(3) סך כל הסכומים שהוצאו בששת החודשים  שקדמו לחודש שבו מוגש הדיווח בחשבון העסקי.

(ג)  גוף פיננסי או סולק יידע את כל בעלי החשבונות העסקיים בדבר הדיווח כאמור בסעיף קטן (ב) על חשבונות אלה.

(ד) המידע שיתקבל  בדיווחים ישמש  רק לצורך ביקורת ועריכת שומות לפי חוקי המס ולצרכי אכיפה פלילית של עבירות לפי חוקי המס; לעניין זה, "חוקי המס" – פקודה זו, חוק מס ערך מוסף, חוק מיסוי מקרקעין, חוק הבלו על הדלק, התשי"ח-1958[6], ופקודת המכס [נוסח חדש][7].

(ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ד), המידע שיתקבל לא ייחשב כחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשנ"ב-1992[8], ולא יהיה קביל כראיה בכל הליך משפטי פלילי, למעט כחומר מודיעיני שיוצג לעיון שופט במהלך דיון בבקשה לצו שיפוטי;

(ו)  עיבוד, שימוש או צפייה בפרטי המידע שהתקבלו לפי סעיף זה לא יתאפשרו אלא בידי בעלי תפקידים ברשות המיסים העוסקים במילוי הוראות חוקי המס ואשר חתמו על התחייבות לשמירה על סודיות המידע.

(ז) אדם שנחשף  למידע לפי סעיף זה במהלך מילוי תפקידו או עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לפי הוראות סעיף זה או לפי צו בית משפט.

(ח)  המידע שיתקבל יימחק באופן אוטומטי מיד לאחר חלוף תקופת הזמן שבה הוא דרוש לצורך הגשמת תכליות הדיווח ולכל היותר בתוך 6 שנים ממועד הגשתו, אלא אם המידע נדרש לצורך הליכים לפי סעיף (ד);

(1) מערך איסוף וקליטת הדיווחים, שמירת המידע המתקבל והשימוש בו ייעשו באופן שימזער ככל הניתן את הסיכון לפגיעה בפרטיות נושאי המידע ואת סיכוני אבטחת המידע המועבר והנשמר;

(2) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והרשם כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981[9], יקבע הוראות לגבי איסוף המידע לפי סעיף זה, שמירתו ואבטחתו.

(ט)  על אף האמור בסעיף זה, רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות סוגי לקוחות שלגבי חשבונותיהם העסקיים לא תחול חובת דיווח, בהתאם למבחנים של גובה סכומי הכנסות ומבחנים אחרים.

(י)  המנהל רשאי לקבוע הוראות בעניין אופן הגשת הדיווחים, מתכונתיהם ופרטי הזיהוי שיכללו בהם.

(יא)  מדי כל שישה חודשים ידווח המנהל  בכתב, ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדה מוועדות הכנסת, על עניינים אלה:

(1) מספר הדיווחים שהתקבלו;

(2) השימוש שנעשה במידע שהועבר בדיווחים, בהתייחסות לשיעור הדיווחים שנעשה בהם שימוש בחקירה בלבד, ושיעור הדיווחים שהובילו להגשת כתבי אישום, וכן מידת התרומה של השימוש במידע לקידום ההליך הפלילי ולחומרת הענישה, ככל שהיתה;

(3) השימוש שנעשה במידע שהועבר, ומידת התרומה של השימוש במידע לגובה השומות, ככל שהיתה.

(יב)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 235(א) לפקודה.

דרישת מידע מגוף פיננסי

141ד.

(א)  המנהל רשאי לדרוש, בכתב, כי גוף פיננסי או סולק, כהגדרתם בסעיף 141ג(א), יגישו לו דיווח אשר יכלול את המידע האמור בסעיף 141ג(ד) לגבי קבוצת לקוחות של אותו גוף פיננסי או סולק (להלן – דרישת מידע), אשר מתקיימים לגביה המאפיינים שפורטו בדרישת המידע.

(ב) גוף פיננסי או סולק שקיבל דרישת מידע רשאי לבקש כי המנהל יחזור ויעיין בה וישנה אותה, מן הטעם שמילוי דרישת המידע יהיה כרוך בעבודה מינהלית רבה או בעלויות ניכרות ובלתי סבירות; בקשה כאמור תוגש למנהל בכתב מנומק בתוך 15 ימים מקבלת דרישת המידע, והמנהל ימסור למבקש את החלטתו בתוך 15 ימים מיום הגשתה.

(ג)  גוף פיננסי או סולק שקיבל דרישת מידע יגיש את הדיווח הנדרש בתוך 15 ימים מקבלת דרישת המידע, ואם הגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (ב) – בתוך 15 ימים מיום קבלת החלטת המנהל בבקשה; הדיווח יכלול את הפרטים שלהלן לגבי כל אחד מן החשבונות של הלקוחות שבקבוצה המנוהלים אצל הגוף הפיננסי או הסולק:

(1) פרטי הזיהוי של הלקוח, ואם קיים נהנה ידוע בחשבון – גם פרטי הזיהוי של הנהנה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לחייב עורך דין לגלות ידיעות או מסמכים שלגביהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי כל דין;

(2) סך כל ההפקדות והתקבולים שהתקבלו בחשבון בשנת המס שקדמה לשנה שבה נדרש הדיווח;

(3) סך כל המשיכות והתשלומים שהוצאו מן החשבון בשנת המס שקדמה לשנה שבה נדרש הדיווח;

(4) יתרות הפתיחה ויתרות הסגירה בחשבון בשנת המס שקדמה לשנה שבה נדרש הדיווח.

(ד) המנהל לא ידרוש מידע כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן יש לו יסוד סביר להניח כי הלקוחות שבקבוצה הפרו הוראה מהוראות חוקי המס, באופן שיש בו כדי לפגוע בגביית מס בהיקף שאינו מבוטל  (להלן – יסוד סביר להעלמת מס),  המבוסס על אחד או יותר מן הסממנים האלה:

(1) בחשבונות הלקוחות הופקדו סכום או סכומים בהיקף, באופן או בתדירות המקיימים יסוד סביר להעלמת מס, או שזהות המפקיד מקיימת יסוד סביר להעלמת מס;

(2) מחשבונות הלקוחות נמשכו או הועברו סכום או סכומים  בהיקף, באופן או בתדירות המקיימים יסוד סביר להעלמת מס, או שזהות מי שהסכומים נמשכו או הועברו אליו מקיימת יסוד סביר להעלמת מס;

(3) באחד או יותר מחשבונות הלקוחות  יש יתרות בהיקף בלתי סביר לגביהם;

(4) הלקוחות ביצעו פעילות המקיימת יסוד סביר להעלמת מס, לרבות פעילות עסקית בחשבון פרטי ופעילות במדינת חוץ;

לעניין זה, "חוקי המס" – פקודה זו, חוק מס ערך מוסף, חוק מיסוי מקרקעין חוק הבלו על הדלק, התשי"ח-1958, ופקודת המכס [נוסח חדש].

(ה)  דרישת מידע תהיה בתדירות ובאופן שיבטיחו כי המידע שיתקבל לגבי קבוצת לקוחות לא יהיה קרוב בהיקפו למידע שהיה מתקבל בדרך של דיווח  רציף.

(ו)  דרישת מידע תהיה, ככל הניתן, בתדירות אשר אינה פוגעת בעבודת הגוף הפיננסי.

(ז) דרישת מידע טעונה אישור כי היא עומדת בתנאים המנויים בסעיף זה, מאת ועדה של שני עובדי רשות המסים שמינה המנהל ונציג ציבור שמינה היועץ המשפטי לממשלה (להלן – הוועדה) לאחר התייעצות עם המנהל; הודעה על הרכב הוועדה תפורסם ברשומות.

(ח)  לאחר אישור הוועדה, אם ניתן, תועבר דרישת המידע ליועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא מינה לעניין זה, לצורך בחינה אם דרישת המידע עומדת בתנאים המנויים בסעיף זה.

(ט)  מידע המפורט בדיווח שנמסר לפי סעיף זה ייאגר במאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981[10] (בסעיף זה – חוק הגנת הפרטיות), שהוא מאגר ייעודי, בנפרד מכל מאגר מידע אחר (בסעיף זה – מאגר המידע), לתקופה של ששה חודשים, ולגבי מידע שנמסר לאחר תום שנתיים מיום כניסתו לתוקף של סעיף זה –לתקופה של שלושה חודשים; בתום התקופות האמורות יימחק המידע, זולת אם נעשה בו שימוש כאמור בסעיף קטן (יג).

(י)  הגוף הפיננסי או הסולק ימחק את הדיווח הכולל את המידע נושא דרישת המידע, בתוך 14 ימים מיום שמסר אותו למנהל.

(יא)  מאגר המידע ומערך האיסוף וקליטת הדיווחים אליו יעוצבו בדרך שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיותם של נושאי המידע, בשים לב, ככל האפשר, לחלופות הטכנולוגיות המקובלות, בהתייעצות עם הרשם כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות (בסעיף זה – הרשם).

(יב)  המנהל יסמיך מבין עובדי רשות המסים בישראל מורשי גישה למאגר המידע שיהיו אחראים לניהולו, לעיבוד המידע שבו ולהעברת מידע ממאגר המידע למי שרשאים להשתמש בו לפי סעיף קטן (יג); מי שהוסמך כאמור (בסעיף זה – מורשה גישה) לא ימלא תפקיד אחר מלבד תפקידו האמור.

(יג) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 235(א), המנהל ומורשה הגישה לא ישתמשו במידע שהתקבל לפי סעיף זה ולא יעבירו אותו לאחר, אלא לבעלי תפקידים אלה, ובמידה שנדרש:

(1) לעובד רשות המסים בעל סמכויות חקירה (בסעיף זה – חוקר מס) – לשם קיומו של הליך פלילי, אם התעורר אצל חוקר המס חשד לביצוע עבירה לפי פקודה זו, חוק מיסוי מקרקעין או חוק מס ערך מוסף, חוק הבלו על הדלק, ופקודת המכס;

(2) לפקיד שומה – לצורך שומה כאמור בסעיף 145, אם יש לפקיד השומה יסוד סביר להניח כי לא דווחו הכנסות בסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים; פקיד השומה יהיה רשאי להעביר את המידע לחוקר מס, אם יש במידע כדי לעורר חשד לעבירה לפי פקודה זו, לפי חוק מס ערך מוסף או לפי חוק מיסוי מקרקעין לשם קיומו של הליך פלילי;

(3) למנהל – לצורך קביעת מס ולצורך שומה כאמור בסעיפים 76 ו-77 לחוק מס ערך מוסף (בסעיף זה – מנהל מע"מ), אם יש למנהל מע"מ יסוד סביר להניח כי לא דווחו עסקאות בסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים או כי נוכה מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין, אשר הסכום המופיע בה עולה על 100,000 שקלים חדשים; 

(4) למנהל כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין (בסעיף זה – מנהל מיסוי מקרקעין) – לצורך שומה כאמור בסעיף 78 לחוק מיסוי מקרקעין, אם יש למנהל מיסוי מקרקעין יסוד סביר להניח כי ההצהרה לפי אותו סעיף אינה נכונה, והסטייה מאחד הפרטים שלגביהם ניתנה היא בסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים;

(5) לבעל תפקיד המנוי בפסקאות (1) עד (4), בהתקיים שני אלה:

(א)  מורשה הגישה הצליב את המידע עם מידע אחר שבידי רשות המסים; המידע לא יוצלב עם מאגר מידע אחר אלא אם כן מאגר המידע האחר כלול ברשימה שאישרו הוועדה והיועץ המשפטי לממשלה כמאגרי מידע שניתן להצליב עמם מידע לצורך סעיף זה;

(ב) מורשה הגישה השתכנע כי יש חשד לביצוע עבירה, לאי דיווח על הכנסות, לאי דיווח על עסקאות, לניכוי מס תשומות או למסירת הצהרה לא נכונה כאמור בפסקאות (1) עד (4).

(יד)  מידע שקיבל חוקר מס לפי סעיף זה לא ייחשב כחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982[11], ולא יהיה קביל כראיה בכל הליך משפטי פלילי, למעט כחומר מודיעיני שיוצג לעיון שופט במהלך דיון בבקשה לצו שיפוטי.

(טו)  אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לפי הוראות סעיף זה או לפי צו בית משפט.

(טז) המגלה לאחר מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה או העושה בו שימוש, בניגוד להוראות סעיף קטן (יד), דינו – מאסר שלוש שנים; הגורם ברשלנות לגילוי מידע לאחר, בניגוד להוראות סעיף קטן (יג), תוך הפרת הוראה מההוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי סעיף זה, דינו – מאסר שנה.

(יז) המנהל ידווח בכתב, מדי שישה חודשים, ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדה מוועדות הכנסת על כל אלה:

(1) מספר דרישות המידע שנמסרו לגופים פיננסיים לפי סעיף זה, המאפיינים שפורטו בהן, מספר הלקוחות שלגביהם נמסר מידע בתגובה לכל דרישת מידע וסוגי המידע שהתקבלו לגבי כל לקוח;

(2) שיעור העברות המידע שנעשה בהן שימוש בפועל בחקירה בלבד, ושיעור העברות המידע שהובילו להגשת כתבי אישום, והעונשים שהוטלו בהליכים כאמור שהסתיימו בהרשעה;

(3) מידת התרומה של השימוש במידע לקידום ההליך הפלילי ולחומרת הענישה, ככל שהיתה;

(4) השימוש שנעשה במידע שהועבר לפי סעיף קטן (יג) (2), (3) ו-(4), לפי הסיווג שלהלן:

(א)  שיעור העברות המידע שנעשה בו שימוש בפועל בשומות לפי סעיף 145 לפקודה זו, לפי סעיף 77 לחוק מס ערך מוסף ולפי סעיף 78 לחוק מיסוי מקרקעין, לפי העניין, מספר השומות, סכום השומות וסכומי המס שנגבו ממי שהוצאו לגביהם שומות כאמור;

(ב) מידת התרומה של השימוש במידע לגובה השומה, ככל שהייתה תרומה כאמור.

(יח)  שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות בעניינים אלה:

(1) איסוף המידע לפי סעיף זה, שמירתו ואבטחתו, בהתייעצות עם הרשם;

(2) קביעת המורשים לקבל מידע ממורשה גישה וכללים להעברת המידע לפי סעיף קטן (יג).".