העברת חובת תשלום מס ערך מוסף ביבוא שירותים דיגיטליים
במטרה לייעל את הליך גביית המס ערך מוסף בעד שירותים דיגיטליים, בהמשך להחלטה מסי 244 מיום 1 באוגוסט 2021, לתקן את תיקוני החקיקה שנכללו בסימן א׳ בפרק ד׳ בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021.
רקע כללי, נתונים כלכליים והשפעה על משק המדינה
כיום, החובה בדין לתשלום מס ערך מוסף בשל קבלת שירותים מאת תושב חוץ, שאינו חייב ברישום לפי סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, חלה על מקבל השירות. זאת, בין אם מקבל השירות הוא עוסק, מוסד כספי או מלכ"ר ובין אם הוא יחיד.
פרויקט Base Erosion and Profit Shifting) beps) של ארגון ^oecd, בממצאיו שפורסמו בחודש אוקטובר 2015, (להלן - המלצות beps) עמד על הקושי הרב שטמון בגביית מס ערך מוסף בגין שירותים דיגיטליים מאנשים פרטיים, בשונה מעוסקים ותאגידים. בהתאם לכך, הוציא ארגון ^oecd הנחייה לגבייה יעילה של מס ערך מוסף כאמור ומוצע לקבוע את הוראות החקיקה בהתאם לקווי ההנחיה האמורה.
ביום 1 באוגוסט 2021 התקבלה החלטת ממשלה מסי 244 שעניינה "העברת חובת תשלום מס ערך מוסף ביבוא שירותים דיגיטליים". במסגרת זאת, הוחלט כי לצורך ייעול גביית המס החל בשל רכישה של מוצרים ושירותים דיגיטליים, הכוללים שירותי תקשורת, שידור טלוויזיה או רדיו או שירות אלקטרוני, מספקים בינלאומיים אשר מושבם אינו בישראל, מוצע, במקרה שהשירות לא ניתן לעוסק או לתאגיד, לחייב חברות בינלאומיות המספקות שירותים אלה ברישום בישראל ובתשלום מס ערך מוסף לרשות המסים.
הצעה זו קודמה במסגרת סימן א׳ בפרק ד׳ להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, אך לא הבשילה לכדי חקיקה.
מוצע עתה לקדם את הצעה זו בשנית.
גביית המס החל על שירותים אלו חיונית, הן לשם אכיפת תשלום מס אמת והגדלת הכנסות המדינה ממסים והן לצורך מניעת אפליה לרעה של עסקים ישראלים המספקים ללקוחותיהם שירותים דומים, תחת נטל מס מלא.
הקושי בגביית מסים בגין שירותים הניתנים על ידי ספקים אשר מיקומם אינו במדינת מושבם של צרכני השירותים, זוכה לדיון בינלאומי נרחב בשנים האחרונות. התיקון המוצע, אשר נכלל בהמלצות beps יושם בהצלחה במדינות רבות. העברת החבות נועדה לפשט ולייעל את הליך גביית המס ערך מוסף, הן מבחינת רשות המסים והן עבור הנמענים. מכאן שניתן לראות כי מדינות אלה אינן רואות בעייתיות, כולל בכל הקשור להיבטים משפטיים בין-לאומיים רלוונטיים, בהסדר שנמצא בבסיסו של התיקון המוצע, על רקע ההשפעה הישירה, הממשית והצפויה של הפעילות הרלוונטית על המשק בישראל.
העברת חבות המס ערך מוסף למפעילי החנויות המקוונות מיושמת בהצלחה במדינות רבות בעולם, מזה שנים לגבי שירותים אלקטרוניים.
נכון לשנת 2021, בהתאם לנתונים שנאספו על ידי ארגון ^oecd, לפחות 76 מדינות בעולם חוקקו רפורמות כדי להשיג מיסוי יעיל של סחר דיגיטלי בינלאומי ו-34 מדינות נוספות נמצאות בתהליך חקיקה או שוקלים באופן פעיל את התחלת הרפורמות. כל המדינות שיישמו את קווי ההנחיה, דיווחו על תוצאות חיוביות הן מבחינת ציות והן מבחינת ההכנסות שנגבו.
פעולה זו צפויה להוביל להגדלת הכנסות המדינה בהיקף של כ-360 מיליון ש"ח בשנת 2023, ובהיקף של כ-500 מיליון ש"ח בשנה, החל משנת 2024.
אין.
החלטה מס' 244 של הממשלה מיום 1 באוגוסט.
עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה
עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024.