חובת תשלום מס עם קבלת שומה סופית
לצורך ייעול הליכי הגביה והגברת האכיפה, ובהמשך להחלטה מסי 269 של הממשלה מיום 1 באוגוסט 2021, לקדם את התיקונים אשר הוצעו בסימן ב׳ בפרק ד׳ בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, בדבר תשלום מס עם קבלת שומה סופית.
רקע כללי, נתונים כלכליים והשפעה על משק המדינה
פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, וחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן ביחד - חוקי המס) קובעים כי הליך בירור שומה במסגרת רשות המסים הוא הליך דו שלבי, אשר נקודת המוצא שלו היא דיווח עצמי של הנישום על הכנסותיו לרשות המסים, היינו: שומה עצמית. כאשר קיימת מחלוקת בעניין השומה העצמית, ניתנת החלטה המתקנת את השומה ("שומה"- שלב אי), ואם חולק הנישום על השומה, הוא רשאי להגיש השגה במסגרתה תבחן ההחלטה מחדש ("השגה"- שלב בי). לאחר קבלת החלטה בהשגה רשאי החייב במס לערער עליה בפני בית המשפט המחוזי או בפני ועדת ערר לענייני מיסוי מקרקעין בראשות שופט מחוזי (להלן - ערעור מס). ככלל, חייב הנישום לשלם את סכום המס שנקבע בשומה כפי שנקבע בהחלטה בהשגה, לאחר קבלת ההחלטה. עם זאת, חוקי המס קובעים כי הגשת ערעור לבית המשפט דוחה את החובה לשלם את סכום המס שבמחלוקת, עד מתן החלטה סופית על ידי בית המשפט בערעור.
נתונים מהשנים האחרונות מראים כי לגבי רוב ההחלטות הניתנות במסגרת הליך השגה לפי פקודת מס הכנסה- כ-77% - מוגשים ערעורים לבתי המשפט. המשמעות היא כי תשלום סכום המס השנוי במחלוקת מעוכב עד לאחר תום ההליכים המשפטיים, היכולים להמשך גם שנים. למעשה, המצב הקיים כיום מתמרץ את הנישומים להגיש ערעורי מס לבתי המשפט רק על מנת לעכב את תשלום סכום המס האמור עד למתן החלטה סופית על ידי בית המשפט.
בנוסף, סכום המס השנוי במחלוקת בתיקים המנוהלים בבתי המשפט בערעורים לפי פקודת מס הכנסה עומד על כ-20 מיליארד ש"ח (נכון לשנת 2019), ועל כ-628 מיליון ש"ח בערעורים על שומות לפי חוק מס ערך מוסף (נכון לשנת 2020). המשמעות היא שהעברתם של מיליארדי שקלים לקופת המדינה מעוכבת תקופה ארוכה עד לאחר סיומם של ההליכים המשפטיים, אשר לצורך ניהולם מוקצים משאבי ציבור בהיקף גדול מאד. בנוסף לכך כמיליארד ש"ח מתוך הסכומים בהם זוכה רשות המסים בהליכים לפי פקודת מס הכנסה אינם ברי גביה בפועל בתום ניהול ההליך המשפטי, והקדמת הגביה תאפשר להקטין סכומים אלה.
נוכח האמור ולצורך ייעול גביית המס והקצאת המשאבים ברשויות האכיפה, הוחלט בהחלטה מסי 269 מיום 1 באוגוסט 2021, לקבוע כי הגשת ערעור מס לבית המשפט לא תדחה את חובת תשלום המס בו חייב הנישום על פי החלטת הרשות בהשגה, אלא שעם הגשת ערעור מס לבית המשפט המחוזי ישלם הנישום 30% מסכום המס השנוי במחלוקת שנקבע בהחלטה. כדי לגדר את הכלל המוצע למקרים בהם מדובר בסכומי מס במחלוקת גבוהים ועל מנת לא להחילו על נישומים בעלי מחזורים נמוכים, הוצע כי חובת תשלום המס תחול בהתקיים אחד מהמקרים הבאים:
1 . מחזור הנישום לפי פקודת מס הכנסה או מחזור העוסק לפי חוק מס ערך מוסף עומד על 30 מיליון
ש"ח לפחות לאחת משנות המס בעניינה ניתנה החלטה בהליך.
2 . סכום המס השנוי במחלוקת שנקבע בהחלטה בהשגה בהליך עומד על 30 מיליון ש"ח לפחות.
לעניין זה "החלטה בהשגה בהליך" היא החלטה בהשגה שניתנה לגבי כל שנות המס להן הוצאו שומות באותו מועד. החלטות בהשגה יחשבו באותו מועד גם אם נערכו בפרק זמן של 30 יום זו מזו.
תיקונים אלא הוצעו בסימן ב׳ בפרק ד׳ בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, בדבר תשלום מס עם קבלת שומה סופית, אך לא הבשילו לכדי חקיקה. מוצע עתה לקדם את הצעה זו בשנית. הסדר זה צפוי להביא לצמצום משמעותי בהליכי סרק בהם העברת סכומי המסים לקופת המדינה מעוכבת ולהגדלת שיעור המסים השנויים במחלוקת הנגבים בפועל.
פעולות אלו צפויות להוביל להגדלת הכנסות בהיקף של כ-1 מיליארד ש"ח .בשנת 2023, בהיקף של 0.7 מיליארד ש"ח בשנת 2024 ובהיקף של 0.4 מיליארד ש"ח בשנת 2025.
אין.
החלטה מס׳ 269 מיום 1 באוגוסט 2021.
עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה
עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024.