טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס) (תיקון), התשפ"ג-2023 [לעניין שקילת הרשעה בעבירה פלילית לצורך מתן רישיון, הגדר או תעודת איש צוות]

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

קביעת הסדר חדש לגבי העבירות והנסיבות המצדיקות אי-מתן רישיון עובד טיס, הגדר ברישיון כאמור או תעודת איש צוות, תוך צמצום, מיקוד והבהרת ההסדר הקיים - ובכלל זה: התמקדות בהרשעות סופיות ובעבירות בעלות זיקה ישירה לבטיחות התעופה האזרחית - וזאת בדרך של החלפת תקנה 12 לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - רשות התעופה האזרחית

טיוטת תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס) (תיקון), התשפ"ג-2023

 

___ ב________ התשפ"ג (___ ב________ 2023)

 (חמ 1299- 3 - ת1)

_______________________

מירי רגב

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

 

דברי הסבר

כללי

תקנה 12 לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981 (להלן - התקנות העיקריות), שעניינה "אישור היעדר הרשעות פליליות", קובעת כך:

12.(א)  לא יינתן רישיון לאיש צוות אויר, רישיון מפקח על תנועה אווירית, רישיון קצין מבצעי אוויר, רישיון טייס מתלמד או תעודת איש צוות אלא אם המציא מבקש הרישיון או התעודה לרשות הרישוי אישור על היעדר הרשעות פליליות, או אם הורשע בעבירה פלילית מסוג העבירות המנויות בחלק א' לתוספת השישית - חלפו מספר שנים מיום מתן גזר הדין כמפורט להלן:

(1) בעבירה מסוג פשע - חמש שנים;

(2) בעבירה מסוג עוון - שלוש שנים;

(3) בעבירה מסוג חטא - שנה אחת.

(ב)  הרשעה בעבירה פלילית מסוג העבירות המנויות בחלק ב' לתוספת הששית לא תיחשב כעבירה פלילית לענין תקנה זו.

(ג) רשות הרישוי רשאית לקצר את התקופה הקבועה בתקנת משנה (א) עד כדי מחציתה, אם הוכח להנחת דעתה כי התקיים אחד מאלה:

(1) המבקש לא הורשע בעבירה פלילית בתקופת הזמן שקדמה לביצוע העבירה ושאורכה הוא לפחות פעמיים מאורך התקופה הנזכרת בפיסקאות (1), (2) או (3), לפי העניין, לתקנת משנה (א); או

(2) נתקיימו נסיבות מיוחדות שיירשמו על ידי רשות הרישוי בתיקו האישי של המבקש, המצדיקות את קיצור התקופה כאמור.

(ד)  היו משפטים או חקירות פליליות תלויים ועומדים נגד מבקש רישיון, כאמור בתקנת משנה (א), או מבקש תעודת איש צוות, תהא רשות הרישוי רשאית שלא ליתן את הרישיון או תעודת איש הצוות המבוקשים לאחר שהתייעצה בעניין עם ראש מחלקת חקירות ותביעות במטה הארצי במשטרת ישראל.

ההסדר בתקנה 12 לתקנות העיקריות מציע איזון מסוים בין העניין הציבורי בהגנת הציבור מפני עבריינים, בדרך של הרחקתם מפעילות בתחום התעופה האזרחית המאוסדר, לבין הפגיעה בזכויות המבקשים לעסוק בתחום התעופה האזרחית, כגון חופש העיסוק שלהם או כבודם. זאת, בין היתר, בשים לב לצורך לאזן בין הצורך בהרחקת העבריין מהתחום המאוסדר, לבין הרצון לאפשר את "תקנת השבים" ולמנוע תחוש של "ענישה כפולה".

גורמי המקצוע ברת"א הגיעו למסקנה כי ההסדר הקיים היום בתקנה 12 לתקנות העיקריות אינו מתאים לעמדת רת"א העדכנית לעניין זה, הן מטעמים מקצועיים והן מטעמים ציבוריים.

כך, בכל הנוגע לעניינו של מי ש: "היו משפטים או חקירות פליליות תלויים ועומדים" נגדו, התגבשה שגרת עבודה, לפיה ההתייעצות עם משטרת ישראל מיצתה עצמה בפועל בכך שמשטרת ישראל העבירה לרת"א מידע בדבר הליכים תלויים ועומדים נגד מבקש הרישיון, אולם מבלי לחוות את דעתה בדבר ההצדקה שלא לתת לו רישיון בשל כאלה. הדבר הוביל לכך שבפועל נדרשה רת"א - שהיא גוף מאסדר, שעניינו הוא בטיחות התעופה האזרחית - להפעיל את שיקול דעתה על בסיס ידע, ניסיון ומומחיות שאין לה, וזאת על דרך הכלל ולגבי שורה ארוכה של מבקשי רישיונות, במטרה לקבוע האם הם "ראויים" לקבל רישיון עובד טיס.

לעניין זה יצוין כי סעיף 38(א)(6) לחוק הטיס מאפשר למנהל להגביל רישיון, להתלותו, לבטלו או לסרב לחדשו אם: "בעל הרישיון הורשע בעבירה, שלדעת המנהל, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון",. בכך הוא, לכאורה, מפקיד את אותו שיקול דעת "ערכי" שיש להפעיל לפי תקנה 12 לתקנות העיקריות בידיו של המנהל, מה שמעורר לכאורה את אותו קושי שהועלה לגבי אופן יישום תקנה 12 לתקנות העיקריות. אלא שסעיף זה שונה מההסדר הקבוע היום בתקנה 12 לתקנות העיקריות, בין היתר בכך שהוא חל לגבי בעל רישיון ולא לגבי כל מבקש רישיון, בכך שהוא מתייחס רק למי שהורשע בעבירה ולא גם למי שחשוד או נאשם בעבירה ובכך שהמבחן שהוא קובע מבחן מקנה למנהל שיקול דעת רחב, התלוי בנסיבות המקרה המסוים, כמקובל באסדרת תחומים נוספים (ראו, למשל, בסעיף 14א לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996; 24(4) לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012; 16א(1) לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 ועוד). כך, אף שגם לפי סעיף 38(א)(6) לחוק הטיס מפעיל המנהל, בעצמו, שיקול דעת "ערכי" - ולראייה הוראות סעיף 38(ו) לחוק הטיס, לפיו: "על אף האמור בסעיף 8(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית, המנהל אינו רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(6) ו-(7)" - הרי שזה מופעל בנסיבות ובהיקף שונים מאלה הנדרשים לפי תקנה 12(ד) לתקנות העיקריות בנוסחה הנוכחי.

כמו-כן, תקנה 12 לתקנות העיקריות חלה היום לגבי שורה ארוכה של עבירות מסוגים שונים, ובכלל זה חטאים ועוונות. עמדת רת"א היא כי נכון לצמצם מאוד את היכולת להגביל אדם מקבלת רישיון, הגדר או תעודת איש צוות, שהם תנאי לעיסוק בתחום התעופה האזרחית, ובכך להגביל את חופש התנועה ואת חופש העיסוק שלו בשל עבירה שעבר, בוודאי כל עוד אין קשר ישיר בין העבירה, מהותה ונסיבותיה, לבין ההפעלה הבטוחה של כלי טיס או העיסוק בתור עובד טיס.

עוד יצוין כי בתקנה 12 לתקנות העיקריות בנוסחה הנוכחית עוד כמה בעיות. כך, למשל, פירוט העבירות בה ארכאי, אינו שלם ואינו עדכני (למשל, מפנה לחוקים שכבר אינם קיימים ואינו כולל חוקים אחרים השייכים לעניין או חדשים, כגון פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973); התקנה עצמה נוקטת בלשון כללית למדי של "היעדר הרשעות פליליות", אולם קוצבת את תקופות אי מתן הרישיון רק לגבי עבירות המפורטות בתוספת השישית, ואלה בעיקר עבירות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 ולא עבירות פליליות שקיימות לפי חיקוקים אחרים, כך שלגבי האחרונות אין למעשה קציבה של התקופה לאי-מתן הרישיון, וזו נעשית היום בדרך של היקש מהתוספת השישית; ספק אם תקנת משנה (ד), העוסקת במשפטים או חקירות פליליות תלויים ועומדים נגד מבקש רישיון (קרי, טרם הרשעה ואף טרם הגשת כתב אישום), משקפת כהלכה את המשקל שיש לתת לחזקת החפות; תהליך קיום ההתייעצות עם משטרת ישראל, ארוך ולרוב נמשך מספר חודשים, וכתוצאה מכך מתארך תהליך קבלת הרישיון - מה שמהווה הכבדה מנהלית על בעלי העניין.

משכך, עמדת רת"א היא כי בחלוף הזמן מאז נקבעה התקנה לראשונה, ובשים לב לשינויים שחלו בתחום התעופה האזרחית, במשפט ובחברה, יש מקום להחליף את התקנה הקיימת בחדשה, שתשקף את עמדתה העדכנית של רת"א.

הסמכות לקבוע את התקנות

תקנה 12 נקבעה בתקנות העיקריות עת פורסמו בראשונה, בשנת התשמ"א (1981) (ראו, ק"ת התשמ"א, בעמ' 510). ההוראות האמורות נקבעו לפי חוק הטיס, 1927, שהוחלף בחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן - החוק). בסעיף 197(א) לאחרון, שעניינו: "שמירת תוקף", נקבע כי: "תקנות שהותקנו לפי חוק הטיס, 1927 (בסעיף קטן זה – התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה סמכות התקנת תקנות באותם עניינים, לרבות לעניין פרקים ט' ו-י', והכל זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות, או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, וכל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה".

בהתאמה, ובשים לב למצב החוק ששרר עת נקבעו התקנות העיקריות בראשונה, הרי שאילו הייתה התקנה נקבעת היום לפי החוק, הרי שהיא הייתה מותקנת לפי סעיפים 3(ב) ו- 168 לחוק.

כך, סעיף 3(ב) לחוק קובע כך:

"השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים למתן רישיון עובד טיס או הגדר, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה...

 (3) תנאים המביאים בחשבון את עברו הפלילי של המבקש".

סעיף 47(1) לחוק קובע כי:

"השר רשאי לקבוע הוראות לעניין רישיונות, בין השאר בעניינים אלה:

(1)  תנאים לקבלת רישיון המפורטים בפרק זה וכן תנאים נוספים לקבלת רישיון; תקנות לפי פסקה זו הקובעות תנאים המביאים בחשבון את עברו הפלילי של המבקש או ביטול, הגבלה או התליה קודמים של רישיון שניתן למבקש, טעונות אישור של הוועדה..."

בתיקון המוצע מבוקש לקבוע תנאים המביאים בחשבון את עברו הפלילי של מבקש הרישיון.

סעיף 168 לחוק מסמיך את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, באופן כללי: "...להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו...".

 לפיכך, מבוקש לקבוע את התיקון המוצע לפי הסעיפים האמורים לחוק.

התיקון המוצע הוא פרי הצעת רת"א, אשר יזמה אותו, ניסחה אותו, קיימה לגביו את דוח ה- RIA ואת השיח עם ציבור בעלי העניין. משכך מתקיים לגבי התיקון סעיף 168(ב) לחוק, לפיו: "לא יתקין השר תקנות לפי חוק זה אלא לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה".

בשים לב למהות התיקון ולהסמכות בחוק, הרי שהתיקון טעון את אישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת.

לפי סעיף 15 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981: "סמכה להתקין תקנות או ליתן הוראת מינהל - משמעה גם הסמכה לתקנן, לשנותן, להתלותן או לבטלן בדרך שהותקנו התקנות או ניתנה ההוראה".

לפיכך, כשם שאילו היו ההוראות לעניין הבאה בחשבון של עברו הפלילי של מבקש רישיון היו נקבעות היום לפי הסעיפים האמורים, כך שינוין וביטולן צריך להיעשות "בדרך שהותקנו", ובכלל זה לעניין אישור וועדת הכלכלה של הכנסת.

לתקנה 1 לתיקון המוצע, שעניינה: "החלפת תקנה 12"

בשים לב להיקף ומהות השינויים המוצעים, כפי שיפורטו להלן, ולמעשה לכינונו של הסדר חדש, מבוקש להחליף את התקנה בשלמותה. 

עמדת רת"א היא כי בנסיבות המתאימות קיימת הצדקה לכך כי מי שהורשע בעבירה פלילית יהיה מנוע מלקבל רישיון עובד טיס, הגדר שבו או תעודת איש צוות, וזאת לנוכח העובדה שתחום התעופה האזרחית הוא תחום מאוסדר בשל רגישותו והעניין הציבורי בקיומו, בדגש על הצורך להבטיח את בטיחות התעופה האזרחית. עם זאת, רת"א סבורה כי ההסדר הקיים היום רחב מדי, ויש לעדכנו ולהתאימו לאותן עבירות פליליות שיש להן זיקה לליבת בטיחות התעופה האזרחית.

בהיעדר סטנדרטים מתאימים בנספח 1 לאמנה, בחנה רת"א את ההסדרים הקיימים בגופי האסדרה המובילים בעולם בהקשר זה, ומצאה לנכון ליישם הסדר דומה בעיקריו להסדר בפ.א.ר 61.15 שעניינו "Offenses involving alcohol or drugs", תוך הוספת עבירות מהקשרים אחרים שיש להם זיקה עניינית לבטיחות התעופה האזרחית.  

כך, מבוקש לקבוע את העיקרון הכללי לפיו מבקש רישיון עובד טיס, הגדר שבו או תעודת איש צוות, ימציא לרשות הרישוי אישור על היעדר הרשעות פליליות. בכך מבוקש לקבוע בבירור כי קבוצת הנמענים של ההוראה היא לא רק מי שמבקש רישיון עובד טיס או תעודת איש צוות, אלא גם מי שמבקש להוסיף הגדר לרישיון עובד טיס שבידיו, זאת בדומה לקיים בפ.א.ר. ובמטרה להבהיר את הדין הקיים היום (לתקנה 12(א) לתקנות העיקריות המוצעת).

עוד מבוקש לקבוע כי רשות הרישוי לא תיתן רישיון, הגדר או תעודת איש צוות למבקשם, למי שהורשע באחת מהעבירות שיפורטו להלן, אלא לאחר שחלפה שנה מהיום בו הפכה הרשעתו בעבירה כאמור לסופית. ההסדר המוצע לעניין זה מקל משמעותית על הקיים בתקנה 12 לתקנות העיקריות בנוסחה הנוכחי, הן בכך שרשימת העבירות המצדיקות אי-מתן רישיון, הגדר או תעודת איש צוות צומצמה משמעותית (הן מבחינת מספרן והן מבחינת מהותן) והן בכך שתקופת המניעות מקבלת רישיון הועמדה על תקופה של שנה אחת בלבד, חלף פרקי הזמן של שנה עד חמש שנים, בהתאם לעבירה בה הורשע המבקש.

לעניין זה מבוקש לקבוע כי המניעות תהיה לתקופה של שנה מהיום בה הפכה הרשעתו של המבקש לסופית (קרי, חלוף פרק הזמן המוקצה לערעור על ההרשעה או מיצוי הליכי הערעור לפי דין). אף בהקשר זה ההסדר המוצע מקל על הקיים בכך שהוא מונה את תקופת המניעות מהפיכת פסק-הדין לסופי ולא ממתן פסק-הדין המרשיע (שיכול ועד שייהפך סופי תחלוף תקופה ארוכה בה מתברר הערעור שהוגש על פסק-הדין, ואף יכול שמבקש הרישיון יזוכה). 

בכל הנוגע לעבירות שהרשעה בהן יוצרת מניעוּת מקבלת רישיון, הגדר או תעודת איש צוות, ההסדר המוצע מתמקד בעבירות מסוימות שיש להן זיקה ישירה להיבטים מהותיים של בטיחות התעופה האזרחית דווקא, כאשר הדגש הוא על התנהגות פסולה בניגוד לחוק הטיס או על התנהגות פסולה בניגוד לדינים אחרים, שקיים יסוד סביר לחשש מפני "זליגתה" לתחום התעופה האזרחית.

כך, למשל, סעיף 142 לחוק, שעניינו: "עונשין", קובע שורה ארוכה של עבירות פליליות לפי החוק, כאשר הוא מדרג אותן, לפי חומרתן, לכאלה שדינן שנה מאסר, שלוש שנות מאסר וחמש שנות מאסר.

מבין כלל העבירות לפי חוק הטיס, מבוקש לקבוע את העבירות הבאות בתור כאלה שהרשעה סופית בהן יוצרת מניעות מקבלת רישיון, כך:

א.  מי שביצע פעולה הטעונה רישוי לפי החוק, בלי רישיון לכך - עבירה בניגוד לסעיף 142(ב)(1) לחוק, שדינה שלוש שנות מאסר. הטעם לכך ברור: מי שעשה פעולה הטענה רישיון לפי חוק הטיס בלי רישיון, כבר מעיד בכך על המסוכנות הטבועה בו, ולכן מוצדק למנוע ממנו קבלת רישיון, הגדר או תעודת איש צוות לתקופה של שנה;

ב. עובד טיס שרישיונו הותלה או בוטל ועשה שימוש ברישיון מאותו סוג שניתן לו מאת רשות המוסמכת לכך במדינה חברה - עבירה בניגוד לסעיף 142(ב)(4) לחוק, שדינה שלוש שנות מאסר. אף כאן הטעם ברור: אדם שרישיונו לפי החוק הותלה או בוטל, והמשיך לפעול בתחום התעופה האזרחית תוך ניצול רישיון זר מקביל שיש לו, מעיד על עצמו כמי שמסרב להרחיק עצמו מהפעילות המאוסדרת אף שרישיונו לפי החוק הותלה או בוטל, והוא אף מנצל לרעה את העובדה שיש לו גם רישיון מקביל שנתנה לו מדינה חברה - שכלל אינה מודעת לכך שרישיונו הישראלי הותלה או בוטל - כדי להמשיך לפעול בתחום המאוסדר, כאילו לא נפל כל פגם בהתנהלותו המקצועית;

ג.  מי שהפעיל כלי טיס, כלי רחיפה או מיתקן עזר לטיסה, בניגוד להוראות לפי חוק זה, באופן שיש בו כדי לגרום סכנה לחיי אדם - עבירה בניגוד לסעיף 142(ב)(7) לחוק, שדינה שלוש שנות מאסר. מהות העבירה וההרשעה הסופית בה מדברות בעד עצמן; כך, מי שהפעיל כלי טיס או כלי רחיפה בניגוד להוראות לפי החוק וסיכן אגב כך חיי אדם, אך מובן הוא כי יש להרחיקו מעיסוק בתחום המאוסדר;

ד. עובד טיס, איש צוות, מפעיל כלי רחיפה שבידו רישיון הדרכה או הפעלה מסחרית לפי סעיף 87, או מפעיל כלי רחיפה מסוג שהפעלתו טעונה רישיון לפי סעיף 88, ששתה משקה משכר בעת מילוי תפקידו או מילא את תפקידו כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול, או לאחר ששתה משקה משכר וטרם חלף פרק הזמן שקבע השר, או כאשר מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן - עבירה בניגוד לסעיף 142(ג)(2) לחוק, שדינה חמש שנות מאסר. אף כאן, המסוכנות טבועה בעבירה עצמה. אדם המשמש בתפקיד מאוסדר כאשר הוא במצב תודעתי וגופני שמקשים עליו ואף מונעים ממנו מלמלא את תפקידו המאוסדר בצורה בטוחה, מהווה סכנה חמורה ומשמעותית לבטיחות התעופה האזרחית.  

כל אחת מהעבירות האלה, הקבועות בחוק עצמו, מגלמת מסוכנות טבועה שקשורה באופן הדוק וישיר לבטיחות התעופה האזרחית, וממילא הרשעה סופית בהן מצדיקה את הרחקת מבקשת הרישיון, ההגדר או תעודת איש צוות לתקופה של שנה מהתחום המאוסדר (לתקנה 12(ב)(1) לתקנות העיקריות המוצעת).

הוא הדין לגבי הרשעה בעבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים המסוכנים). בפקודת הסמים המסוכנים מנויות עבירות שונות, שמשקפות את המסוכנות שיש בפעולות שונות בסמים מסוכנים (איסור ייצור, הכנה והפקה (סע' 6 לפקודת הסמים המסוכנים); איסור החזקה ושימוש (סע' 7 לפקודת הסמים המסוכנים ועוד). מסוכנות זו יורדת לשורש יכולתו של אדם לשמש בתפקיד עובד טיס או איש צוות, ולכן הרשעה סופית בהן מצדיקה אף היא את הרחקת מבקש הרישיון, ההגדר או תעודת איש צוות לתקופה של שנה מהתחום המאוסדר (לתקנה 12(ב)(2) לתקנות העיקריות המוצעת).

כך הוא גם לגבי הרשעה בעבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], לפיה: "העובר אחת העבירות האלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס... הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו"ממונה על הרכב" - כהגדרתם בסעיף 64ב...". אף כאן, הזיקה הישירה שבין הפעלת כלי רכב במצב של שיכרות לבין הפעלת כלי טיס במצב של שיכרות מצדיקה את הקביעה לפיה מי שהורשע בעבירה כאמור יהיה מנוע לתקופה של שנה מקבלת רישיון, הגדר או תעודת איש צוות(לתקנה 12(ב)(3) לתקנות העיקריות המוצעת).

יצוין כי לעניין זה רת"א מצאה לנכון, בדומה לדין האמריקאי, לשים את הדגש על עבירות הכרוכות באלכוהול וסמים, תוך הפנייה לעבירות המקבילות לפי הדין הישראלי, כמפורט בפ.א.ר 61.15:

"(a) A conviction for the violation of any Federal or State statute relating to the growing, processing, manufacture, sale, disposition, possession, transportation, or importation of narcotic drugs, marijuana, or depressant or stimulant drugs or substances is grounds for:

(1) Denial of an application for any certificate, rating, or authorization issued under this part for a period of up to 1 year after the date of final conviction…"

(לתקנה 1 המוצעת)

לתקנה 2 לתיקון המוצע, שעניינה: "ביטול התוספת השישית"

התוספת השישית לתקנות העיקריות מוזכרת בתקנה 12(א) ובתקנה 12(ה) לתקנות העיקריות בנוסחה הנוכחי. 

עם החלפת תקנה 12 לתקנות העיקריות בנוסחה הנוכחי, ממילא אין עוד צורך בתוספת השישית - בה מפורטות עבירות שונות שיש או שאין להביא בחשבון לעניין התקנה האמורה - שנועדה לשרת את ההסדר הקיים, וממילא מבוקש לבטלה (לתקנה 2 המוצעת). 

לתקנה 3 לתיקון המוצע, שעניינה: "תחילה"

מבוקש כי התקנות יחלו 30 ימים מיום פרסומן. 

ההסדר המוצע מקל מאוד ביחס למצב המשפטי הקיים, בין היתר בכך שהוא מאפשר אי-מתן רישיון או תעודת איש צוות רק במקרה של הרשעה בפסק-דין סופי (ולא במקרה של הרשעה "סתם" כפי שקיים לפי תקנה 12(א) לתקנות העיקריות בנוסחן הנוכחי, ובוודאי שלא במקרה של חקירה או הגשת כתב אישום, כפי שקיים לפי תקנה 12(ד) לתקנות העיקריות בנוסחן הנוכחי), ורק לגבי מספר מוגדר של הרשעות בעבירת בעלות חומרה גדולה יחסית, מצד אחד, וזיקה ישירה למדי לתעופה האזרחית, מצד שני (לתקנה 3 המוצעת).