תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)(ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון), התשפ"ג- 2023

 

א. שם החוק המוצע

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)(ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון), התשפ"ג- 2023

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ב- 15.9.19 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשנ"ח – 2018 (להלן – חוק חדלות פירעון). חוק זה מהווה רפורמה מקיפה בדיני חדלות פירעון, תוך כינוס (קודיפיקציה) כל הוראות החקיקה הרלוונטיות. במסגרת חקיקת חוק חדלות פירעון נערכו תיקונים עקיפים בהוראות חוק שונות לרבות בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), ובכלל זה נקבעה, בסעיף 377 לחוק חדלות פירעון, הוראת שעה לפיה תקום זכאות לגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, אף בנסיבות של צו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד אשר במסגרתו בית המשפט הורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו כלכלי (להלן – הוראת השעה). עת נחקק חוק חדלות פירעון נקבע בו כי הוראת השעה האמורה תעמוד בתוקפה משך שלוש שנים מיום תחילת החוק, קרי עד ליום 15.9.22. בהמשך הוארך תוקפה של הוראת השעה עד ליום 15.2.23 מכוח הוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, וזאת בשל התפזרות הכנסת והכרזה על תקופת בחירות. בעת חקיקת חוק חדלות פירעון נקבע ההסדר האמור כהוראת שעה בשל היותו הסדר חדש ורצון המחוקק לוודא כי הסדר זה לא ינוצל לרעה וכן בשים לב לעלותו התקציבית הפוטנציאלית.

 

בתקופה שחלפה מיום כניסת הוראת השעה לתוקף מצא ביטוח לאומי כי היקף ההליכים לשיקום כלכלי לא עלה (לעומת המצב שקדם לתיקון) ונראה כי ביצוע התשלום על ידי הביטוח הלאומי בשלב מקדמי של ההליך סייע לעובדים לשמר את מקום עבודתם והיכולת לקבל החלטה בסביבה פחות לחוצה ומשכך מוצע כי הוראת השעה תהפוך להוראת קבע.

 

 

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)(ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון), התשפ"ג- 2023

 

 

דברי הסבר

 

 

כללי               ב- 15.9.19 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשנ"ח – 2018 (להלן – חוק חדלות פירעון). חוק זה מהווה רפורמה מקיפה בדיני חדלות פירעון, תוך כינוס (קודיפיקציה) כל הוראות החקיקה הרלוונטיות. במסגרת חקיקת חוק חדלות פירעון נערכו תיקונים עקיפים בהוראות חוק שונות לרבות בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), ובכלל זה נקבעה, בסעיף 377 לחוק חדלות פירעון, הוראת שעה לפיה תקום זכאות לגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, אף בנסיבות של צו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד אשר במסגרתו בית המשפט הורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו כלכלי (להלן – הוראת השעה). עת נחקק חוק חדלות פירעון נקבע בו כי הוראת השעה האמורה תעמוד בתוקפה משך שלוש שנים מיום תחילת החוק, קרי עד ליום 15.9.22. בהמשך הוארך תוקפה של הוראת השעה עד ליום 15.2.23 מכוח הוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, וזאת בשל התפזרות הכנסת והכרזה על תקופת בחירות. בעת חקיקת חוק חדלות פירעון נקבע ההסדר האמור כהוראת שעה בשל היותו הסדר חדש ורצון המחוקק לוודא כי הסדר זה לא ינוצל לרעה וכן בשים לב לעלותו התקציבית הפוטנציאלית.

 

בתקופה שחלפה מיום כניסת הוראת השעה לתוקף מצא ביטוח לאומי כי היקף ההליכים לשיקום כלכלי לא עלה (לעומת המצב שקדם לתיקון) ונראה כי ביצוע התשלום על ידי הביטוח הלאומי בשלב מקדמי של ההליך סייע לעובדים לשמר את מקום עבודתם והיכולת לקבל החלטה בסביבה פחות לחוצה ומשכך מוצע כי הוראת השעה תהפוך להוראת קבע.

 

לעניין סעיף 1             מוצע להפוך להוראת קבע את הוראת השעה המגבילה את גובה הגמלה בגין אי תשלום שכר עבודה ורכיביו לחודש לסך השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי (בדומה ליתר גמלאות מחליפות השכר).

 

לעניין סעיף 2             מוצע להוסיף לרשימת הצווים הכלולה בסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי, אשר הוצאתם מקימה זכאות לגמלה לפי פרק ח' לחוק האמור, גם צווים שעניינם פירוק מפאת חדלות פירעון של חברות לתועלת הציבור. התברר שעקב טעות בלתי מכוונת בלבד לא הוכללו צווים מסוג זה במסגרת התיקון העקיף שנערך בסעיף זה בעת חקיקת חוק חדלות פירעון. הוספת צווי פירוק מפאת חדלות פירעון בעניינם של תאגידים אלו, תאפשר זכאות לגמלה מכוח פרק ח', אם אלו יגיעו לחדלות פירעון.

 

לעניין סעיף 3             מוצע להפוך להוראה קבועה את הוראת השעה שנקבעה בסעיף 377 לחוק חדלות פירעון, המקנה זכאות לגמלה אף בנסיבות בהן ניתן בעניינו של תאגיד צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון המורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי. כן מוצע להוסיף הוראות המבהירות מהן הנסיבות בהן לא יראו בעובד כמי שסיים עבודתו בתאגיד חדל הפירעון שלגביו אושרה תכנית לשיקום כלכלי.

במסגרת הוראות אלו מוצע לקבוע כי המשך ההעסקה בתאגיד חדל הפירעון עצמו, בתאגידים אחרים בעלי זיקה לתאגיד חדל הפירעון, או בתאגיד שרכש את פעילותו, לא תיחשב כהפסקת עבודה המזכה בזכויות לגמלה הנובעות מסיום יחסי עבודה.

 

לעניין סעיף 4     לאור השינוי בבדיקת תביעות החוב על ידי פקיד התביעות עלה צורך בקביעת הסדר חקיקתי המסדיר את אופן הגשת השגה לבית המשפט של חדלות פירעון כנגד החלטת פקיד התביעות. משכך מוצע להוסיף הוראה בדבר סמכותו של שר הרווחה והעבודה ובהיוועצות עם שר המשפטים לקבוע תקנות המסדירות את הליכים המשפטיים לפי פרק ח' לחוק.

 

לעניין סעיף 5     מוצע לעגן כהסדר קבוע את מעמדו של המוסד לביטוח לאומי כ"אסיפת סוג" לעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי של תאגיד, כפי שנקבע בהוראת השעה. בהתאם לכך מוצע לתקן בתיקון עקיף את סעיף 84 לחוק חדלות פירעון ולקבוע בו כי מקום שהמוסד לביטוח לאומי שילם גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי וכתוצאה מכך 'נכנס בנעליו' של העובד כנושה של המעסיק, אזי מעמדו של המוסד לביטוח לאומי בהצבעה על התכנית לשיקום כלכלי בעניינו של התאגיד המעסיק יהיה כ"אסיפת סוג" נפרדת כמובנה בסעיף 84 לחוק חדלות פירעון. משמעות הדבר הינה מניעת האפשרות לעריכת הסדרי נושים במסגרת תכנית לשיקום כלכלי של תאגיד בלי שתובא בחשבון עמדת המוסד לביטוח לאומי. הסדר זה נועד למנוע את האפשרות לניצול לרעה של עצם הזכאות לגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי גם בהליכי שיקום כלכלי של תאגידים.