תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)(ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון), התשפ"ג- 2023

תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)(ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון), התשפ"ג- 2023

 

א. שם החוק המוצע

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)(ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון), התשפ"ג- 2023

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ב- 15.9.19 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשנ"ח – 2018 (להלן – חוק חדלות פירעון). חוק זה מהווה רפורמה מקיפה בדיני חדלות פירעון, תוך כינוס (קודיפיקציה) כל הוראות החקיקה הרלוונטיות. במסגרת חקיקת חוק חדלות פירעון נערכו תיקונים עקיפים בהוראות חוק שונות לרבות בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), ובכלל זה נקבעה, בסעיף 377 לחוק חדלות פירעון, הוראת שעה לפיה תקום זכאות לגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, אף בנסיבות של צו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד אשר במסגרתו בית המשפט הורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו כלכלי (להלן – הוראת השעה). עת נחקק חוק חדלות פירעון נקבע בו כי הוראת השעה האמורה תעמוד בתוקפה משך שלוש שנים מיום תחילת החוק, קרי עד ליום 15.9.22. בהמשך הוארך תוקפה של הוראת השעה עד ליום 15.2.23 מכוח הוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, וזאת בשל התפזרות הכנסת והכרזה על תקופת בחירות. בעת חקיקת חוק חדלות פירעון נקבע ההסדר האמור כהוראת שעה בשל היותו הסדר חדש ורצון המחוקק לוודא כי הסדר זה לא ינוצל לרעה וכן בשים לב לעלותו התקציבית הפוטנציאלית.

 

בתקופה שחלפה מיום כניסת הוראת השעה לתוקף מצא ביטוח לאומי כי היקף ההליכים לשיקום כלכלי לא עלה (לעומת המצב שקדם לתיקון) ונראה כי ביצוע התשלום על ידי הביטוח הלאומי בשלב מקדמי של ההליך סייע לעובדים לשמר את מקום עבודתם והיכולת לקבל החלטה בסביבה פחות לחוצה ומשכך מוצע כי הוראת השעה תהפוך להוראת קבע.

 

 

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר


 

תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)(ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון), התשפ"ג- 2023

תיקון סעיף 180 לחוק העיקרי

1.  

בסעיף 180 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק העיקרי)[1] בהגדרת "שכר עבודה", אחרי "ולהוציא תגמול לפי פרק י"ב" יבוא "אך לא יותר מהסכום הבסיסי כפול חמש."

תיקון סעיף 182 לחוק העיקרי

2.  

בסעיף 182 לחוק העיקרי -

 

 

(א)   

בסעיף קטן (1א) הסיפא המתחילה במילים "שבו או אחריו הורה בית המשפט על פירוק התאגיד" תימחק.

 

 

(ב)  

אחרי סעיף קטן (5) יבוא:

 

 

 

 

"(6) צו לפירוק חברה לתועלת הציבור שניתן לפי סעיף 257(4) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983.[2]

תיקון סעיף 183 לחוק העיקרי

3.  

בסעיף 183 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא:

 

 

 

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט, בצו לפתיחת הליכים לפי פרק ד' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי על פירוק התאגיד -

 

 

 

(1)  

לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה של חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו;

 

 

 

(2)  

סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולם לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו על ידי בית המשפט לפי החוק האמור, לא המשיך העובד לעבוד בתאגיד שלגביו אושרה התכנית או בתאגיד שלו נמכרה פעילותו העסקית, או בכל תאגיד אחר שהוא בעל זיקה לתאגיד שלגביו אושרה התכנית, בהתאם להגדרת זיקה בסעיף קטן (4) להגדרה "בעל זיקה" בסעיף 315ג(ד).

 

 

 

(ג)  אין בהוראות סעיף-קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התכנית לשיקום כלכלי לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."

תיקון סעיף 194

4.  

בסעיף 194, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

 

 

 

"(ד) השר, בהיוועצות עם שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות, כללים וסדרים בדבר הגשת תובענה לפי פרק זה."

תיקון עקיף לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

5.  

בסעיף 84 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018,[3] אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

 

 

 

"(א1) הגיש המוסד לביטוח לאומי תביעת חוב הנובעת מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, יסווג כאסיפת סוג נפרדת לפי סעיף זה לשם אישור הצעת תכנית לשיקום כלכלי."

 

 

דברי הסבר

 

 

כללי               ב- 15.9.19 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשנ"ח – 2018 (להלן – חוק חדלות פירעון). חוק זה מהווה רפורמה מקיפה בדיני חדלות פירעון, תוך כינוס (קודיפיקציה) כל הוראות החקיקה הרלוונטיות. במסגרת חקיקת חוק חדלות פירעון נערכו תיקונים עקיפים בהוראות חוק שונות לרבות בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), ובכלל זה נקבעה, בסעיף 377 לחוק חדלות פירעון, הוראת שעה לפיה תקום זכאות לגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, אף בנסיבות של צו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד אשר במסגרתו בית המשפט הורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו כלכלי (להלן – הוראת השעה). עת נחקק חוק חדלות פירעון נקבע בו כי הוראת השעה האמורה תעמוד בתוקפה משך שלוש שנים מיום תחילת החוק, קרי עד ליום 15.9.22. בהמשך הוארך תוקפה של הוראת השעה עד ליום 15.2.23 מכוח הוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, וזאת בשל התפזרות הכנסת והכרזה על תקופת בחירות. בעת חקיקת חוק חדלות פירעון נקבע ההסדר האמור כהוראת שעה בשל היותו הסדר חדש ורצון המחוקק לוודא כי הסדר זה לא ינוצל לרעה וכן בשים לב לעלותו התקציבית הפוטנציאלית.

 

בתקופה שחלפה מיום כניסת הוראת השעה לתוקף מצא ביטוח לאומי כי היקף ההליכים לשיקום כלכלי לא עלה (לעומת המצב שקדם לתיקון) ונראה כי ביצוע התשלום על ידי הביטוח הלאומי בשלב מקדמי של ההליך סייע לעובדים לשמר את מקום עבודתם והיכולת לקבל החלטה בסביבה פחות לחוצה ומשכך מוצע כי הוראת השעה תהפוך להוראת קבע.

 

לעניין סעיף 1             מוצע להפוך להוראת קבע את הוראת השעה המגבילה את גובה הגמלה בגין אי תשלום שכר עבודה ורכיביו לחודש לסך השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי (בדומה ליתר גמלאות מחליפות השכר).

 

לעניין סעיף 2             מוצע להוסיף לרשימת הצווים הכלולה בסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי, אשר הוצאתם מקימה זכאות לגמלה לפי פרק ח' לחוק האמור, גם צווים שעניינם פירוק מפאת חדלות פירעון של חברות לתועלת הציבור. התברר שעקב טעות בלתי מכוונת בלבד לא הוכללו צווים מסוג זה במסגרת התיקון העקיף שנערך בסעיף זה בעת חקיקת חוק חדלות פירעון. הוספת צווי פירוק מפאת חדלות פירעון בעניינם של תאגידים אלו, תאפשר זכאות לגמלה מכוח פרק ח', אם אלו יגיעו לחדלות פירעון.

 

לעניין סעיף 3             מוצע להפוך להוראה קבועה את הוראת השעה שנקבעה בסעיף 377 לחוק חדלות פירעון, המקנה זכאות לגמלה אף בנסיבות בהן ניתן בעניינו של תאגיד צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון המורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי. כן מוצע להוסיף הוראות המבהירות מהן הנסיבות בהן לא יראו בעובד כמי שסיים עבודתו בתאגיד חדל הפירעון שלגביו אושרה תכנית לשיקום כלכלי.

במסגרת הוראות אלו מוצע לקבוע כי המשך ההעסקה בתאגיד חדל הפירעון עצמו, בתאגידים אחרים בעלי זיקה לתאגיד חדל הפירעון, או בתאגיד שרכש את פעילותו, לא תיחשב כהפסקת עבודה המזכה בזכויות לגמלה הנובעות מסיום יחסי עבודה.

 

לעניין סעיף 4     לאור השינוי בבדיקת תביעות החוב על ידי פקיד התביעות עלה צורך בקביעת הסדר חקיקתי המסדיר את אופן הגשת השגה לבית המשפט של חדלות פירעון כנגד החלטת פקיד התביעות. משכך מוצע להוסיף הוראה בדבר סמכותו של שר הרווחה והעבודה ובהיוועצות עם שר המשפטים לקבוע תקנות המסדירות את הליכים המשפטיים לפי פרק ח' לחוק.

 

לעניין סעיף 5     מוצע לעגן כהסדר קבוע את מעמדו של המוסד לביטוח לאומי כ"אסיפת סוג" לעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי של תאגיד, כפי שנקבע בהוראת השעה. בהתאם לכך מוצע לתקן בתיקון עקיף את סעיף 84 לחוק חדלות פירעון ולקבוע בו כי מקום שהמוסד לביטוח לאומי שילם גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי וכתוצאה מכך 'נכנס בנעליו' של העובד כנושה של המעסיק, אזי מעמדו של המוסד לביטוח לאומי בהצבעה על התכנית לשיקום כלכלי בעניינו של התאגיד המעסיק יהיה כ"אסיפת סוג" נפרדת כמובנה בסעיף 84 לחוק חדלות פירעון. משמעות הדבר הינה מניעת האפשרות לעריכת הסדרי נושים במסגרת תכנית לשיקום כלכלי של תאגיד בלי שתובא בחשבון עמדת המוסד לביטוח לאומי. הסדר זה נועד למנוע את האפשרות לניצול לרעה של עצם הזכאות לגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי גם בהליכי שיקום כלכלי של תאגידים.

 

 

 



[1] ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשפ"ב, עמ' 858.

[2] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 37, עמ' 761; ס"ח התשע"ח, עמ' 310.

[3] ס"ח התשע"ח, עמ' 310; התשפ"ב, עמ' 934.