חוק הבטחת הכנסה (מבחן הכנסות להורה עצמאי)(תיקון מס'...), התשפ"ג -2023
סעיפים 12, 12א ו- 12ב לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 (להלן – החוק), קובעים כללים בדבר חישוב הכנסה שמקורה בעבודה לצורך חישוב שיעור גמלת הבטחת ההכנסה וזאת בכפוף להוראות סעיף 5 לחוק, הקובעות את שיעור הגמלה, בין השאר, בהתחשב בהכנסות שיש לזכאי.
חישוב ההכנסה שמשפיעה על שיעור הגמלה, נעשה באופן מדורג כך שבשלב הראשון לא מובא בחשבון לצורך חישוב הגמלה סכום מסוים מהכנסה שמקורה בעבודה (סכום זה מכונה "דיסריגארד). לאחר מכן, מיתרת ההכנסה מנוכה סכום בשיעור הנע בין 30% - 40% ויתרת הסכום מופחתת מסכום הגמלה המשולם לזכאי ("שיעור הניכוי"). לפיכך, בפועל, השיעור המופחת מהגמלה שווה ערך ל- 60% - 70% מהכנסה של הזכאי בהפחתת סכום הדיסריגארד.
שיעור הניכוי האמור תלוי בגיל התובע ובהרכב משפחתו, ושיעורו הוא 60% למשפחות שבראשן הורה עצמאי
בשיעור הניכוי הנוכחי, תובעי גמלת הבטחת הכנסה (ומזונות), מוגבלים לסכומי השתכרות נמוכים יחסית וכל השתכרות הגבוהה מסכומים אלה המחושבים בהתאם להרכב המשפחה וגיל התובע, מביאה לשלילת גמלת הבטחת הכנסה (ובמקביל לכך- לשלילת הטבות נילוות הניתנות על ידי גופים שונים למקבלי הבטחת הכנסה/מזונות).
לעיתים, הגדלת ההכנסה כשלעצמה אין בה מספיק לכסות על הפסד מכלול ההטבות הנוספות בצרוף הגמלה שהשתלמה ערב הגידול בהכנסת העבודה.
משכך, נוצר תמריץ שלילי להגדלת סכום הכנסה של תובעי הבטחת הכנסה ומזונות מהחשש שמא הגדלת הכנסה מעבודה תגרום בסופו של דבר להפסד העולה על הגדלת ההכנסה. במילים אחרות – הדין כיום "מעודד" זכאי מזונות והבטחת הכנסה שלא להגדיל את הכנסתם ולא לחפש מקורות הכנסה חלופיים בשל החשש מאובדן הגמלה וההטבות הנלוות לה.
על כן, על מנת לעודד עבודה בשכר גבוה יותר ויציאה לעבודה בקרב משפחות שבראשן הורה עצמאי, נקבעו בחוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ו – 2016 הוראות לעניין משפחות שבראשן הורה עצמאי, כך שביחס להכנסה מעבודה שגובהה הוא כ – 3,400 ₪ לחודש, שיעור הניכוי יהיה 25%. ביחס להכנסה העולה על הסכום האמור שיעור הניכוי יישאר בשיעורו על פי הנוסח הקיים (60%, וזאת עד לאיפוס הגמלה). אופן החישוב האמור הוחל הן לעניין גמלת הבטחת הכנסה והן לעניין דמי מזונות מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב – 1972.
כמו כן, תוקן בתיקון עקיף החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה וצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח – 2007 (להלן – חוק מענק עבודה), ונקבע בו מנגנון של קיזוז, ולפיו ההטבה למשפחות עצמאיות תינתן במסגרת חוק הבטחת הכנסה או בחוק מענק עבודה. זאת, על מנת להביא למיצוי זכויות ושיפור השירות למשפחות שבראשן הורה עצמאי באמצעות מעבר לקבלת שירות ותשלום מול גורם ממשלתי אחד, באופן שמשפחה תקבל את כל התמיכות במקום אחד, וללא כפל תשלומים שיביא להגדלת שיעור מימוש ההטבה, ולהקטנת הבירוקרטיה ותהליכי מימוש הזכויות.
בהתאם להוראות השעה, נקבע כי המוסד יערוך מעקב אחר משפחות שבראשן הורה עצמאי. בהתאם למעקב זה, עולה כי חל שיפור בהכנסתם הכוללת של משפחות אלו, ומרביתן הגדילו את הכנסתם מהעבודה.
הוראת שעה זו הוארכה ומעת לעת, וזאת עד ליום 31.12.22, ובהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת הוארכה עד ליום 15.2.23, ועל כן מוצע כי הוראת שעה תהפוך להוראת קבע.
התיקון ישפיע על משפחות שבראשן הורה עצמאי
עלות השנתית היא כ- 125 מיליוני ₪ בשנה.
תזכיר חוק מטעם המוסד לביטוח לאומי:
|
1. |
בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980,[1]: |
|||
|
|
|
(א) |
בסעיף 12(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום כמפורט להלן, לפי העניין (בפרק זה – סכום הניכוי להורה עצמאי): |
|
|
|
|
|
|
(א) לעניין חלק ההכנסה מתגמול וכן מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה (בפסקה זו – הכנסה מתגמול ומעבודה) עד ל-31.7% מהשכר הממוצע – סכום השווה ל-73% מההכנסה מתגמול ומעבודה לאחר שנוכה ממנה הסכום האמור בפסקה (1); |
|
|
|
|
|
(ב) לעניין חלק ההכנסה מתגמול ומעבודה העולה על 31.7% מהשכר הממוצע – סכום השווה ל-40% מההכנסה מתגמול ומעבודה;"; |
|
|
|
(ב) |
בסעיף 12א(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי"; |
|
|
|
|
(ג) |
בסעיף 12ב(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי". |
|
|
תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) |
2. |
בסעיף 6ג(א) לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח – 2007, המילים "בעד חודש מסוים בשנות המס 2017 עד 2022" ימחקו. |
||
|
תחילה ותחולה |
3. |
תחילתו של חוק זה, ביום כ"ה בשבט, התשפ"ג (16 בפברואר, 2023) |
||
דברי הסבר
כללי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה), נחקק במטרה לספק "רשת ביטחון" סוציאלית לתושב שאין בידו די אמצעיים כדי מחייתו, באמצעות מתן גמלת הבטחת הכנסה, בתנאים ובשיעורים המפורטים בו.
סעיפים 2 עד 4 לחוק קובעים את תנאי הזכאות ואת הסייגים לקבלת גמלת הבטחת הכנסה וסעיף 5 לחוק קובע את שיעור הגמלה, בין השאר, בהתחשב בהכנסות שיש לזכאי. סעיפים 12, 12א ו- 12ב לחוק קובעים כללים בדבר חישוב הכנסה שמקורה בעבודה לצורך חישוב שיעור גמלת הבטחת ההכנסה וזאת בכפוף להוראות סעיף 5 לחוק.
הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה ותשלום מזונות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב – 1972 (להלן – חוק המזונות), כפי שיוסבר בהמשך דברי ההסבר, מוגבלת לסכומי השתכרות נמוכים יחסית, וכל השתכרות הגבוהה מסכומים אלה, המחושבים בהתאם להרכב המשפחה וגיל התובע, מביאה לשלילת גמלת הבטחת הכנסה או תשלום המזונות, ובמקביל לכך, גם לשלילת הטבות נלוות הניתנות על ידי גופים שונים. משכך, נוצר תמריץ שלילי להגדלת סכום הכנסה מעבודה של תובעי הבטחת הכנסה ומזונות מהחשש שמא הגדלת הכנסה מעבודה תגרום בסופו של דבר להפסד העולה על הגדלת ההכנסה. במילים אחרות, הדין כיום "מעודד" זכאים למזונות ולהבטחת הכנסה שלא להגדיל את הכנסתם בשל החשש מאבדן הגמלה וההטבות הנלוות לה.
במטרה לעודד עבודה בשכר גבוה יותר ויציאה לעבודה של הורה עצמאי, נקבע בחוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ו – 2016, הוראות בדבר שינוי שיעורי הניכויים הקבועים בסעיפים 12, 12א ו- 12ב לחוק הבטחת הכנסה, כך ששיעור הניכוי גדל ואפשר לזכאי הבטחת הכנסה ומזונות השתכרות בשיעורים גבוהים יותר, כך שבסך כל ההכנסה בידם גדל.
ביום ג' בטבת, התשע"ז (ה- 1 בינואר, 2017) נכנסה לתוקפה הוראת שעה כאמור, אשר קבעה כי לעניין הורה עצמאי המשתכר בהכנסה של עד 33.81% מהסכום הבסיסי (כ- 3,300 ₪), ינוכה רק 25% מהכנסה מגמלה.
הוראת שעה זה הוארכה מעת לעת, ולאחרונה עד ליום 31.12.22 (ובהתאם לסעיף 38 חוק יסוד: הכנסת, עד ליום 15.2.23) .
בהתאם להוראת השעה, עקב המוסד לביטוח לאומי אחר השפעת שינוי המדיניות על שיעור התעסוקה וההכנסה המשפחתית בקרב משפחות שבראשן הורה עצמאי, המקבלות גמלת הבטחת הכנסה או דמי מזונות, ולאור מסקנות מעקב זה, אשר הראה כי מצבן של המשפחות הוטב מוצע, כי תוארך הוראת השעה וזאת לשנתיים נוספות.
סעיף 1 מוצע לתקן את הוראות סעיף 12, כך שיקבע בו "סכום הניכוי להורה עצמאי", קרי ההסדר לפי שיעור הניכוי המקל, לפיו הכנסה עד 33.81% מהסכום הבסיסי (כ- 3,400 ₪), ינוכה רק 25% מהכנסה מהגמלה.
סעיף 2 מוצע לתקן את סעיף 6ג(א) לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח – 2007, כך שיקבע הסדר אחיד לעידוד התעסוקה באמצעות גמלת הבטחת הכנסה, וכי התוספת הניתנת במסגרת הגמלה תופחת ממענק העבודה המשתלם בעד אותה שנה.