טיוטת צו ביטוח נפגעי חיסון (תיקון התוספת לחוק), התשפ"ג-2023.
מוצע לתקן את פרט (7) לתוספת לחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1989 (להלן – החוק), כך שהוראות החוק יחולו על כל מי שקיבל חיסון נגד נגיף הקורונה החדש, ולא רק על מי שקיבל את החיסון כאמור בתקופה שמיום ה' בטבת התשפ"א (20 בדצמבר 2020) עד יום כ"ז בכסלו התשפ"ג (21 בדצמבר 2022).
טיוטת צו מטעם משרד הבריאות:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9 לחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן–1989[1] (להלן- החוק), בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם ועדת המומחים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור: |
|
תיקון התוספת לחוק |
1. |
בתוספת לחוק, בפרט (7), המילים "לגבי מי שקיבל חיסון כאמור בתקופה שמיום ה' בטבת התשפ"א (20 בדצמבר 2020) עד יום כ"ז בכסלו התשפ"ג (21 בדצמבר 2022)" – יימחקו; |
___ ב________ התשפ"ג (___ ב________ 2023)
(חמ 3-2201)
__________________
שר הבריאות
דברי הסבר
חוק ביטוח נפגעי חיסון, תש"ן-1989 (להלן – החוק), קובע כי מדינת ישראל תבטח את כל מי שמקבל חיסון, המפורט בתוספת, וכל אדם אחר שבא עמו במגע מפני פגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מהחיסון.
התביעות המוגשות בתוקף החוק, נידונות על ידי וועדת מומחים שמונתה לפי סעיף 4 לחוק, במטרה לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין החיסון לבין הפגיעה. במידה ונמצא קשר סיבתי, נקבעת דרגת נכות בהתאם למבחנים ולעקרונות שנקבעו על פי סעיף 61 לחוק הביטוח הלאומי. על קביעות הוועדה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי. בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק, אדם שהגיש תביעה לפי החוק לא יהיה רשאי להגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בשל אותה פגיעה, וכן להיפך.
ביום 4.2.2021 פורסם צו אשר תיקן את התוספת לחוק, והכליל במסגרתה, בפרט (7), את החיסון נגד נגיף הקורונה החדש - SARS Corona virus (Severe acute respiratory syndrome coronavirus–2; SARS–CoV–2), הידוע גם בכינויו Novel coronavirus 2019 (nCoV–2019); לגבי מי שקיבל חיסון כאמור בתקופה שמיום ה' בטבת התשפ"א (20 בדצמבר 2020) עד יום כ"ז בכסלו התשפ"ג (21 בדצמבר 2022).
בהתאם לדברי ההסבר לתיקון, מעצם הוספתו של חיסון הקורונה לחוק ביקשה המדינה להעביר מסר כי היא לוקחת אחריות על מתן החיסון ומאמינה בחיסון ובחשיבות ההתחסנות, נותנת גב ועומדת מאחורי החיסון, ובכך יהיה בכדי לדרבן ולהעניק ביטחון לאוכלוסייה להתחסן.
במסגרת התיקון נקבע כי הזכות להגשת תביעה מכוח החוק בגין נזק שנגרם מחיסון נגד נגיף הקורונה החדש תחול רק לגבי מי שהתחסן מיום 20 בדצמבר 2020 עד יום 21 בדצמבר 2022 (בהקשר זה יצוין, כי נוכח התפזרות הכנסת ה-24 ביום א' בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022), הוארך תוקפו של סעיף זה מכוח הוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, כך שהוחל לגבי מי שהתחסן נגד נגיף הקורונה עד ליום 15 בפברואר 2023). זאת מאחר שהצפי היה שבפרק זמן זה כל האוכלוסייה במדינת ישראל תתחסן בחיסון זה. מאחר ומנגנון הגבייה אשר נקבע בתקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ"ג-1992 (להלן – התקנות), לא התאים לחיסון נגד נגיף הקורונה, תוקנו במקביל התקנות וקבעו במסגרת תקנה 4 צעדים משלימים להוראות הצו, שעניינם מימון הכיסוי הביטוחי לנפגעי חיסון הקורונה באופן ייחודי השונה מההסדר הקיים לגבי יתר החיסונים המנויים בתוספת.
ביום 20.12.2020 החל מבצע החיסונים "לתת כתף", מבצע החיסונים הנרחב ביותר אי פעם בתולדות המדינה לחיסון האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה. ככל שחלף הזמן, הווירוס התגלה כבעל יכולת לייצר ווריאנטים שונים – דבר שגרם לצורך להתאים את החיסונים לווריאנטים חדשים, זאת לצד מגמת הדעיכה של ההגנה החיסונית ככל שמתרחקים ממועד ההתחסנות וכך נוצר הצורך במתן מנות דחף (בוסטר) נוספות.
התחלואה העולמית בנגיף הקורונה טרם הסתיימה, היא מתאפיינת בגלים חוזרים עם היקפי הדבקה חריגים יותר בהשוואה לקודמיהם, בחלק מהמדינות כדוגמת סין, לצד שינויים במאפיינים הקליניים של תחלואה. למרות הירידה בהיקפי התחלואה הקשה והאשפוזים, בעיקר בעקבות היקפי החלמה והתחסנות של אוכלוסיות העולם, עדיין מספר המאושפזים בבתי החולים אינו מבוטל ומייצר נטל על מערכת הבריאות. מרבית המאושפזים משתייכים לקבוצות הסיכון, להם מומלץ לחזור על מנות חיסון בתדירות גבוהה יותר על מנת לשמר רמת הגנה חיסונית נאותה.
לאור העובדה כי מדובר בנגיף משתנה שדורש התאמות התרכיבים החיסוניים, לצד הדעיכה החיסונית שמתרחשת עם הזמן, הגישה אליה נוטות יותר ויותר מערכות בריאות בעולם הינה להתייחס לחיסון הקורונה כסוג של חיסון עונתי (בדומה לנגיף השפעת שמשתנה משנה לשנה ודורש התאמה של חיסון) ולהמליץ על נתינתו לקבוצות הסיכון השונות בהתאם להערכה רפואית שמשתנה מעת לעת.
מניתוח נתוני התביעות שהוגשו לפי החוק עולה כי בשנת 2021 הוגשו 105 תביעות ובשנת 2022 הוגשו 140 תביעות על ידי מי שהתחסן נגד נגיף הקורונה בתקופה הקבועה בחוק, וטרם שולם פיצוי בגינן. לעומת זאת, 15 תביעות הוגשו בשנת 2021 ו- 2 תביעות הוגשו בשנת 2022 על ידי מי שקיבל את אחד מיתר החיסונים המפורטים בתוספת.
בהקשר זה יצוין כי האגף לאפידמיולוגיה בשירותי בריאות הציבור מקיים באופן שוטף ריכוז דיווחים ומעקב אחר תופעות הלוואי של החיסון נגף נגיף הקורונה. במהלך 2021 ובעיקר בשנת 2022 התפרסמו ממצאי מחקרים רבים, חלקם ניסויים קליניים מבוקרים וחלקם הגדול מחקרי מעקב אחר אוכלוסיות המתחסנים בטווחי גילאים רחב כולל ילדים ופעוטות, לפיהם לא התגלו בעיות בטיחות חריגות או תופעות לא צפויות. חיסוני הילדים והפעוטות זכו אף למעקב יותר הדוק וקפדני, וגם שם- בחינת נתוני הבטיחות לפי קביעת מומחי ה-CDC וה-FDA הייתה כי מדובר בחיסונים בטוחים לשימוש. אירועי בטיחות משמעותיים בכל קבוצות הגילאים ותופעות לוואי קשות הינן נדירות מאוד, כיום כאשר מתגלה ההיקף האמיתי של תחלואה כרונית כתוצאה מהדבקה בנגיף הקורונה Long COVID - מתחדדת ההבנה כי החיסון הינו אמצעי יעיל ובטוח למניעת תחלואה קשה, אשפוזים ותמותה וגם העראות של התסמונת הכרונית.
נוכח האמור, עמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות הינה להמשיך לנקוט במדיניות עידוד ההתחסנות כנגד נגיף הקורונה. המשך מימוש של מדיניות זו מצריך את תיקון התוספת לחוק כך שהוראותיו יחולו על כל מי שקיבל חיסון נגד נגיף הקורונה, ולא רק על מי שקיבל את החיסון כאמור בתקופה שמיום ה' בטבת התשפ"א (20 בדצמבר 2020) עד יום כ"ז בכסלו התשפ"ג (21 בדצמבר 2022), כמוצע בטיוטת צו זה. בעניין זה יחולו ההסדרים שנקבעו בתקנות שעניינם מימון הכיסוי הביטוחי לנפגעי חיסון הקורונה באופן ייחודי השונה מההסדר הקיים לגבי יתר החיסונים המנויים בתוספת.