תוכן עניינים

טיוטת צו 2

א. שם הצו המוצע. 2

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו 2

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:. 3

טיוטת צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)(שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק), התשפ"ג-2023. 4

1.  שינוי השיעור לעניין סך מסגרות האשראי ושינוי הסכומים. 4

דברי הסבר. 4


 

טיוטת צו

א. שם הצו המוצע

צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)(שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק)(תיקון מס' 1), התשפ"ג-2023

 

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו

ביום 31 בינואר 2017 פורסם ברשומות החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 (להלן – החוק). במסגרת החוק תוקן חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, ונוסף בו סעיף שלפיו בנק בעל היקף פעילות רחב, קרי בנק ששווי נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, לא יעסוק בתפעול הנפקה וסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב. סעיף זה נועד להביא להפרדה בין הבנקים הגדולים לבין חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם ולאפשר לחברות אלו להוות 'איום תחרותי' על המערכת הבנקאית בתחום האשראי הקמעונאי.

בשנת 2019 הושלמה ההפרדה בין חברת לאומי קארד בע"מ מבנק לאומי לישראל בע"מ ובשנת 2020 הושלמה ההפרדה בין חברת ישראכרט בע"מ מבנק הפועלים בע"מ.

על מנת לאפשר לחברות כרטיסי האשראי המופרדות לצבור נתח שוק משמעותי שיאפשר להן לגייס בסיס לקוחות רחב, נקבע בסעיף 9(ג) לחוק, כי מתום ארבע שנים מיום התחילה ועד תום שבע שנים מיום התחילה, היינו מיום 31 בינואר 2021 עד ליום 31 בינואר 2024, סך מסגרות האשראי בכרטיס אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב, בכל שנה, לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015. לצד הוראה זו, ועל מנת למנוע פגיעה בלקוחות בעלי מסגרת אשראי נמוכה, הסעיף קובע כי בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור, יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-5,000 שקלים חדשים, ולא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-5,000 שקלים חדשים רק בשל האמור בסעיף. כמו כן, נקבע כי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו שיעור שונה מהשיעור שנקבע לעניין סך מסגרות האשראי, סכומים שונים מהסכומים שנקבעו בסעיף והוראות לעניין ההיערכות הנדרשת מבנק לשינוי מסגרות האשראי ולעניין אופן מתן הודעה ללקוחות הבנק בדבר שינוי המסגרות כאמור.

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, מצבם הכלכלי של משקי בית רבים הורע והכנסתם נפגעה. לכן, בחודש נובמבר 2020, נוכח החשש שצמצום מסגרות האשראי כנדרש לפי סעיף 9(ג) לחוק בנוסחו המקורי יגרום לפגיעה באותם משקי בית שמצבם הכלכלי הורע ושבשל הפגיעה בהכנסתם יתקשו לגייס מסגרות אשראי חלופיות למסגרות האשראי שתצומצמנה לפי הסעיף ועל מנת לאזן בין האפשרות לפגיעה במשקי בית אלה, מצד אחד, לבין תכלית החוק מצד שני, התקין שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת צו לתקופה מוגבלת של שנה שבמסגרתו צומצם היקף ההפחתה ונקבע כי: (1)  סך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב, לא יעלה על 55% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015 במקום 50% כקבוע היום; (2) בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור, יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-7,500 שקלים חדשים במקום מ-5,000 שקלים חדשים כקבוע היום; (3)  וכי לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-7,500 שקלים חדשים רק בשל האמור בסעיף זה, במקום לסכום הנמוך מ-5,000 שקלים חדשים כקבוע היום.

ביום 30 בינואר 2022 התקין שר האוצר צו שבמסגרתו נקבע, כי נוכח המשך השפעות הקורונה יוארכו את ההוראות שלעיל בשנה אחת נוספת – עד 31 בינואר 2023. בנוסף נקבע, כי בשנה שלאחר מכן - החל מה-1 בפברואר 2023 - סך מסגרות האשראי בכרטיס אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב, בכל שנה, לא יעלה על 51% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015; כי בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור, יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-8,500 שקלים חדשים, וכי לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-8,500 שקלים חדשים רק בשל האמור בסעיף.

 

בעקבות יישום ההוראה כאמור, התקבלו מספר פניות מהציבור בנוגע להשלכות של הוראות אלה על ההתנהלות הסדירה של משקי הבית. זאת על רקע הגידול בצריכה בכרטיסי אשראי שהתרחשה מאז מועד קביעת ההוראות, ובפרט הגידול בביקושים למסגרות אשראי הנובעים מגידול טבעי של האוכלוסייה, מהגידול בשימוש בציבור בתשלומים דיגיטליים, ומעליית ההוצאה הממוצעת של משק בית בישראל.

 

לאור זאת, ועל מנת לממש את תכלית הסעיף לקידום התחרות, תוך מתן דגש לצמצום הפגיעה בצרכנים שמסגרתם צומצמה במסגרת ההוראה כאמור, במסגרת צו זה מוצע לשנות את השיעורים והסכומים שנקבעו בצו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג)לחוק), התשפ"ב-2022, כך שסך מסגרות האשראי בכרטיס אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב, בכל שנה, לא יעלה על 75% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015; כי בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור, יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-10,000 שקלים חדשים, וכי לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-10,000 שקלים חדשים רק בשל האמור בסעיף.

 

לפי ניתוח שבוצע, השיעורים והסכומים המוצעים יובילו לפגיעה מינימלית בלקוחות הבנקים שעליהם חלות ההוראות כאמור ויצמצם את הפגיעה בפעילות הסדירה של משקי הבית באופן משמעותי, ובמקביל, יחייבו צמצום מסוים במסגרות כרטיסי האשראי, שיאפשר את קידום התחרות.

 

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טיוטת צו מטעם משרד האוצר:

טיוטת צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)(שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק)(תיקון מס' 1), התשפ"ג-2023

בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(ג) לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017[1] (להלן – החוק), בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

תיקון סעיף 1 לצו להגברת התחרות

1.  

בסעיף 1 לצו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)(שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק), התשפ"ב-2022[2] -

 

 

 

(א)  בסעיף קטן (א) -

 

 

 

 

(1) ברישה, המילים "בתקופה שמיום ל' בשבט התשפ"ב (1 בפברואר 2022) עד ט' בשבט התשפ"ג (31 בינואר 2023)" – יימחקו;

 

 

 

 

(2) בפיסקה (1), במקום "55%" יבוא "75%";

 

 

 

 

(3) בפיסקה (2), במקום "7,500" יבוא "10,000".

 

 

 

(ב) סעיף קטן (ב) – בטל.

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ __)

 

__________________

בצלאל סמוטריץ

שר האוצר


 

דברי הסבר

כללי

ביום 31 בינואר 2017 פורסם ברשומות החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 (להלן – החוק). במסגרת החוק תוקן חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, ונוסף בו סעיף שלפיו בנק בעל היקף פעילות רחב, קרי בנק ששווי נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, לא יעסוק בתפעול הנפקה וסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב. סעיף זה נועד להביא להפרדה בין הבנקים הגדולים לבין חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם ולאפשר לחברות אלו להוות 'איום תחרותי' על המערכת הבנקאית בתחום האשראי הקמעונאי.

 

בשנת 2019 הושלמה ההפרדה בין חברת לאומי קארד בע"מ מבנק לאומי לישראל בע"מ ובשנת 2020 הושלמה ההפרדה בין חברת ישראכרט בע"מ מבנק הפועלים בע"מ.

 

על מנת לאפשר  לחברות כרטיסי האשראי המופרדות לצבור נתח שוק משמעותי שיאפשר להם לגייס בסיס לקוחות רחב, נקבע בסעיף 9(ג) לחוק, כי מתום ארבע שנים מיום התחילה ועד תום שבע שנים מיום התחילה, היינו מיום 31 בינואר 2021 ועד ליום 31 בינואר 2024, סך מסגרות האשראי בכרטיס אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב, בכל שנה, לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015. לצד הוראה זו, ועל מנת למנוע פגיעה בלקוחות בעלי מסגרת אשראי נמוכה, הסעיף קובע כי בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור, יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-5,000 שקלים חדשים, ולא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-5,000 שקלים חדשים רק בשל האמור בסעיף. כמו כן, נקבע כי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו שיעור שונה מהשיעור שנקבע לעניין סך מסגרות האשראי, סכומים שונים מהסכומים שנקבעו בסעיף והוראות לעניין ההיערכות הנדרשת מבנק לשינוי מסגרות האשראי ולעניין אופן מתן הודעה ללקוחות הבנק בדבר שינוי המסגרות כאמור.

 

לפי צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג)לחוק), התשפ"ב-2022, החל מה-1 בפברואר 2023, סך מסגרות האשראי בכרטיס אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב, בכל שנה, לא יעלה על 51% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015; כי בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור, יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-8,500 שקלים חדשים, וכי לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-8,500 שקלים חדשים רק בשל האמור בסעיף.

 

לסעיף 1

לסעיפים קטנים (א) ו-(ב)      

 

בעקבות יישום ההוראה כאמור, התקבלו מספר פניות מהציבור ומהבנקים עליהם חלות ההוראות כאמור בדבר ההשלכות של הוראות אלה על ההתנהלות הסדירה של משקי הבית. זאת על רקע הגידול בצריכה בכרטיסי אשראי שהתרחשה מאז מועד קביעת ההוראות, ובפרט הגידול בביקושים למסגרות אשראי הנובעים מגידול טבעי של האוכלוסייה, מהגידול בשימוש בציבור בתשלומים דיגיטליים, ומעליית ההוצאה הממוצעת של משק בית בישראל.

 

לאור זאת, ועל מנת לממש את תכלית הסעיף לקידום התחרות, תוך מתן דגש לצמצום הפגיעה בצרכנים שמסגרתם צומצמה במסגרת ההוראה כאמור, במסגרת צו זה מוצע לשנות את השיעורים והסכומים שנקבעו בצו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג)לחוק)  התשפ"ב-2022 לעניין התקופה שבין ה-1 בפברואר 2023 ועד המועד שחלות ההוראות כאמור, קרי עד ליום 31 בינואר 2024, כך שסך מסגרות האשראי בכרטיס אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב, בכל שנה, לא יעלה על 75% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015; כי בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור, יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-10,000 שקלים חדשים, וכי לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-10,000 שקלים חדשים רק בשל האמור בסעיף.

 

לפי ניתוח שבוצע, השיעורים והסכומים המוצעים יובילו לפגיעה מינימלית בלקוחות הבנקים עליהם חלות ההוראות כאמור ויצמצם את הפגיעה בפעילות הסדירה של משקי הבית באופן משמעותי, ובמקביל, יחייבו צמצום מסוים במסגרות כרטיסי האשראי, שיאפשר את קידום התחרות.

 

 

 

 



[1] ס"ח התשע"ז, עמ' 364; ס"ח התשע"ט, עמ' 255.

[2] ק"ת התשפ"ב, עמ' 1858.