תוכן עניינים

תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 60 והוראת שעה), התשפ"ג-2023. 2

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 60 והוראת שעה), התשפ"ג-2023. 2

הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 60 והוראת שעה), התשפ"ג-2023. 7

1.  תיקון סעיף 68א. 7

2.  הוספת סעיף 68ה1. 7

3.  תיקון חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראת שעה) 7

4.  הוראת שעה לעניין תקן הכליאה. 8

 

תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 60 והוראת שעה), התשפ"ג-2023

 

א. שם החוק המוצע

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 60 והוראת שעה), התשפ"ג-2023

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

ביום י"ז בטבת התשפ"ב (12 בדצמבר 2021) פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראת שעה), התשפ"ב-2021 (להלן – תיקון מס' 57), במסגרתו הוארכה הוראת השעה בעניין מנגנון השחרור המינהלי המורחב ונכנסו שינויים מסוימים בהסדר. במסגרת הצעת החוק מוצע לפעול להארכת הוראת השעה בעניין השחרור המינהלי המורחב הקבועה בתיקון מס' 57 לתקופה של חצי שנה, עד ליום כ"ט באב התשפ"ג (16 באוגוסט 2023) וכן לפעול לקידום מס' תיקונים נדרשים נוספים.

כמו כן, בהתאם לסמכות השר לביטחון לאומי לפי סעיף 68ב לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן - פקודת בתי הסוהר או הפקודה), מוצע לקבוע במסגרת הצעת החוק כי תקן הכליאה יעמוד על 14,500 מקומות כליאה לתקופה של חצי שנה, עד ליום כ"ט באב התשפ"ג (16 באוגוסט 2023).

 

ג. עיקרי החוק המוצע

בחודש יוני 2017 ניתן פסק דין בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' השר לביטחון הפנים ואח' (להלן – פסיקת בג"ץ או פסק הדין). בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי שטח המחיה לכל אסיר ועצור במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר יועמד תחילה על 3 מ"ר לפחות, לא כולל שטח השירותים והמקלחת (להלן – הפעימה הראשונה), ולאחר מכן, יועמד שטח המחיה לכל אסיר ועצור על 4.5 מ"ר לפחות, כולל שטח השירותים והמקלחת או 4 מ"ר בלעדיהם (להלן – הפעימה השנייה), תוך שקבע מועדים למימוש הפעימות.

 

ביום כ"ט בחשוון התשע"ט (7 בנובמבר 2018) פורסם החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 54 והוראת שעה), התשע"ט-2018 (להלן - תיקון מס' 54). תיקון זה נחקק כחלק ממכלול צעדים שעליהם החליטה ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה מס' 3595 מיום י' באדר התשע"ח (25 בפברואר 2018) לצורך יישום פסיקת בג"ץ.

 

במסגרת תיקון מס' 54 נכלל הסדר אשר מהווה הרחבה של הסדר השחרור המינהלי הקבוע בסימן ט'1 בפרק ב' לפקודת בתי הסוהר, אשר מסמיך את נציב בתי הסוהר להורות על שחרורם של אסירים בטרם מועד שחרורם במקרה שבו עלתה תפוסת האסירים על תקן הכליאה ובהתאם לתנאים המפורטים באותו סימן. בהסדר השחרור המינהלי המורחב האמור, שנקבע כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים מיום י"ב בטבת התשע"ט (20 בדצמבר 2018), הורחבו באופן ניכר, לתקופת הוראת השעה, התקופות לשחרור מינהלי של אסירים הקבועות בתוספת הראשונה לפקודת בתי הסוהר (להלן - שחרור מינהלי מורחב). כמו כן, נקבע בסעיף 3(ב) כי לעניין אסיר שהורשע בעבירות ביטחון כמפורט בסעיף האמור, יחולו בתקופת הוראת השעה תקופות השחרור המינהלי הקבועות בתוספת הראשונה לפקודת בתי הסוהר כנוסחה ערב תחילתה של תקופת הוראת השעה כאמור, קרי – לא תחול לגביהם תקופת השחרור המורחבת.

 

לאור העובדה כי הסדר השחרור המינהלי המורחב שנקבע בתיקון מס' 54 הוא הסדר אשר הביא לקיצור מאסר משמעותי, גורף ואוטומטי, בלא קביעת קריטריונים (למעט כאלה הקשורים במשך תקופת המאסר) ואשר לא התחשב במידת המסוכנות של האסירים או במאפיינים אחרים שלהם (למעט ההסדר שנקבע לעניין אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון), הוחלט בס' 5 להחלטת הממשלה  מס' 291 מיום י"ב באב התש"ף (2 באוגוסט 2020) לפעול לשינוי מנגנון השחרור המינהלי.

בהתאם ובהמשך לכך, ביום י"ז בטבת התשפ"ב (12 בדצמבר 2021) פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראת שעה), התשפ"ב-2021, במסגרתו הוארכה הוראת השעה בעניין מנגנון השחרור המינהלי המורחב ונכנסו שינויים מסוימים בהסדר, שמטרתם לצמצם במידה מסוימת את הסדר השחרור המינהלי המורחב כך שלא ייכללו בהסדר זה אסירים  שהורשעו בעבירות שהוגדרו ככאלו המתאפיינות במסוכנות גבוהה, כגון אסירים שהורשעו בעבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות חמורה, ובכך להקטין את הסיכון הנשקף לציבור משחרור אסירים אלה.

 

תיקון מס' 57 אושר על ידי הכנסת כהוראת שעה עד ליום ג' באב התשפ"ב (31 ביולי 2022).

בעקבות התפזרות הכנסת ה- 24 ביום 30.6.2022, נותרה הוראת השעה בתוקפה בהתאם להוראת ס' 38 לחוק יסוד: הכנסת עד ליום כ"ד בשבט תשפ"ג (15 בפברואר 2023).

ביום כ"ח בתשרי התשפ"ג (23 באוקטובר 2022) קיבלה הממשלה את החלטה מס' 1903 שעניינה "תוכנית לאומית לייעול והרחבה של מערך הכליאה ומרחב המחיה בבתי הסוהר ותיקון החלטת ממשלה" (להלן - החלטה מס' 1903). החלטה זו כוללת תכנית משולבת ומדורגת, אשר גובשה לאחר עבודת מטה נרחבת בין כלל גורמי הממשלה הנוגעים בדבר. התכנית נועדה לייעל ולהרחיב את מערך הכליאה ומרחב המחייה בבתי הסוהר ולהביא לעמידה בפסיקת בג"ץ בהקדם האפשרי, ובהתאם להערכות גורמי המקצוע בשירות בתי הסוהר ובמשרד לביטחון לאומי- לכל  המאוחר בסוף שנת 2027. 

 

בסעיף 10 להחלטה מס' 1903 הוטל על השר לביטחון לאומי לגבש בתיאום עם שר המשפטים ובהסכמת היועצת המשפטית לממשלה, תזכיר חוק להארכת הוראת השעה הקבועה בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר, לתקופה של שנה מיום ההחלטה.   

התכנית המשולבת לייעול ולהרחבה של מתקני הכליאה, אשר באה לידי ביטוי במסגרת החלטה מס' 1903, שימשה כבסיס לבקשת המדינה לדחיית מועד מימוש הפעימה השנייה של פסיקת בג"ץ. בית המשפט קיבל את בקשת המדינה במלואה וקבע בהחלטתו מיום 29.12.2022 כי:

"אנו נעתרים אפוא לבקשה ומאריכים את המועד לקיום הפעימה השנייה עד ליום 31.12.2027. הארכה זו מותנית בכך שבית המשפט יתרשם מהביצוע בשטח של החלטה 1903 ומעלייה באחוז המימוש של הפעימה השנייה במהלך השנים. לשם כך, תוגש הודעת עדכון עד ליום 1.12.2023, וכל עוד לא נאמר ולא הוחלט אחרת, הודעות עדכון מדי ה 1.12- בשנים שלאחר מכן. ככל שהודעות העדכון לא יניחו דעתו של בית משפט זה, הארכה שניתנה תישקל מחדש."

 

על כן, מוצע לפעול להארכת הוראת השעה בעניין השחרור המינהלי המורחב וכן לפעול לקידום מס' תיקונים נוספים, והכל כמפורט להלן.

 

סעיף 1

בהתאם להגדרת "אסיר" שבסעיף 68א לפקודת בתי הסוהר, אסיר השפוט למאסר העולה על שלוש שנים יוכל להשתחרר בשחרור מינהלי מורחב, ככל שמתקיים בהתאם להוראות הפקודה, רק אם ועדת השחרורים, מצאה כי יש לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת מאסרו, בהתאם לדרישות הקבועות לעניין זה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א -2001.

נושא שחרורם המוקדם של אסירים שנידונו למאסר על ידי בית דין צבאי מוסדר בפרק שני שבחלק ח' לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 (להלן – חוק השיפוט הצבאי), שעניינו "עיון בעונש". הוועדה לעיון בעונש מוסמכת לעיין בכל עונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי ולהמתיקו או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על תנאי, ובלבד שלא תמתיק ולא תחליף כאמור יותר ממחצית העונש. בעת העיון בעונשו של אסיר שוקלת הוועדה שיקולים דומים בעיקרם לשיקולים ששוקלת ועדת השחרורים מכוח חוק שחרור על תנאי, ובהם הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר וסיכויי שיקומו. לצד זאת, במקרים הרלוונטיים והמתאימים, שוקלת הוועדה לעיון בעונש גם שיקולים צבאיים ייחודיים, הנגזרים מאופיו וממהותו של השירות הצבאי. ככלל, אסירים שנשפטו בבית דין צבאי משתחררים בשחרור מינהלי בדומה לכל יתר האסירים. אולם פקודת בתי הסוהר קובעת הוראות מיוחדות לעניין סוגי אסירים שלגביהם עצם השחרור המינהלי, או תקופת השחרור המינהלי, לפי העניין, מותנים בהחלטתה של ועדת השחרורים בעניינם, כמפורט בגוף החוק.  

לאור האמור, נראה כי אין מקום להבחנה בעניין זה בין אסיר שנשפט למאסר במערכת המשפט הצבאית ומרצה את עונשו במתקן כליאה של שירות בתי הסוהר אשר התקבלה בעניינו החלטה להמתקה או להחלפה של העונש ע"י הוועדה לעיון בעונש, לבין אסיר שהתקבלה בעניינו החלטה על שחרור מוקדם ע"י ועדת השחרורים, לעניין האפשרות לקבל שחרור מינהלי.

על כן, מוצע לתקן את הגדרת "אסיר" כך שבפסקה (2) תתווסף התייחסות גם להחלטה על המתקה או החלפה של עונש לפי סעיף 510 לחוק השיפוט הצבאי.

 

סעיף 2

ס' 10 לחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 (להלן – חוק זכויות נפגעי עבירה) קובע כי "נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת הרביעית יידעו אותו על מהלך מאסרו של הנידון, או על מהלך שהייתו של הנאשם או הנידון במשמורת חוקית אחרת בעקבות העבירה, לרבות לעניין זכותו לפי סעיפים 19 ו-20 כמפורט באותה תוספת."

בהתאם לפרט 6 לתוספת הרביעית, שירות בתי הסוהר נדרש לעדכן נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת במועד שחרור הנאשם ממאסר. בהתאם, לנפגע עבירה כאמור נמסר מועד שחרורו המלא ומועד שחרורו המינהלי המוקדם ביותר של האסיר, ככל שאכן יהיה שחרור כזה, בהתאם להוראות פקודת בתי הסוהר (זאת, בנוסף למועדים נוספים שונים כדוגמת מועד שחרור על-תנאי). מידע כאמור נמסר באמצעות מערכת מידע ממוחשבת לנפגעי עבירה (מערכת מנ"ע). אולם ייתכנו מקרים בהם מועד שחרורו המינהלי הצפוי של האסיר, כפי שהוזן במערכת מנ"ע  אינו מועד שחרורו של האסיר בפועל, מסיבות שונות. במקרים אלה, על מנת לאפשר לנפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת לקבל הודעה על אודות השחרור הצפוי ולהיערך לכך, מוצע כי נציב בתי הסוהר יהיה רשאי לקבוע כי שחרור אסיר לפי סימן ט'1 לפקודה יתבצע ביום שלאחר היום הקובע, אם סבר נציב בתי הסוהר כי הדבר דרוש לצורך יידוע נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת, בדבר שחרורו של אסיר, לפי הוראת סעיף 10 לחוק זכויות נפגעי עבירה. למען הסר ספק יצוין כי אסיר ששחרורו נדחה כאמור ליום שלאחר היום הקובע יובא בחישוב תפוסת האסירים ביום זה.

עוד מוצע לקבוע כי הוראות לעניין אופן ביצוע האמור בסעיף זה ייקבעו בפקודות השירות.

 

סעיף 3

בסעיף זה מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה לעניין השחרור המינהלי המורחב הקבועה בתיקון מס' 57 לתקופה של 6 חודשים, עד ליום כ"ט באב התשפ"ג (16 באוגוסט 2023). זאת בהתאם לעמדת השר לביטחון לאומי לפיה יש להאריך את ההסדר הקיים לתקופה זו, שבמהלכה ייבחנו ההסדרים בנושא.

בנוסף, בהתאם לסעיף 68ג(ג) המובא בסעיף 4(2) לתיקון מס' 57, אסירים שהורשעו בעבירות שהוגדרו ככאלו המתאפיינות במסוכנות גבוהה ומפורטות בסעיף זה, אינם נכללים בהסדר השחרור המינהלי המורחב. יחד עם זאת, לעניין אסיר כאמור שניתנה לגביו החלטה לשחרור על-תנאי ממאסר לפי סעיפים 3-5 לחוק שחרור על-תנאי יחול הסדר השחרור המינהלי המורחב ויתרות המאסר המירביות יהיו התקופות הארוכות יותר המפורטות בטור ג' בחלק ג' לתוספת הראשונה. הסדר זה נקבע מתוך הנחה שקביעת ועדת השחרורים לגבי אסיר מסוים כי הוא ראוי לשחרור על תנאי, לאחר שבחנה מסוכנותו באופן פרטני, יש בה כדי להפחית מעוצמת חזקת המסוכנות לגביו.

היחידה לשחרור ממאסרים קצרים המוסדרת בסעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי דנה בעניינם של אסירים שנשפטו לתקופות קצרות. ככלל, היחידה לשחרור ממאסרים קצרים בוחנת את עניינם הפרטני של אסירים אלו בהתאם לשיקולים של ועדת השחרורים. בהתאם, גם היחידה לשחרור ממאסרים קצרים לא תשחרר אסיר אלא אם שוכנעה כי הוא ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.

בהתאם, נראה כי החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים יש בה כדי להפחית מעוצמת חזקת המסוכנות לגבי אסיר שהורשע בעבירות המתאפיינות במסוכנות גבוהה וכי אין מקום להבחנה בין ועדת השחרורים והיחידה לשחרור ממאסרים קצרים בעניין זה.

על כן, מוצע לתקן את סעיף 68ג(א) כך שיחול גם ביחס להחלטות של היחידה למאסרים קצרים בהתאם לסעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי. 

בנוסף, בשים לב לתיקון המוצע בסעיף 1, מוצע לתקן את הסעיף כך שתתווסף התייחסות גם להחלטות הוועדה לעיון בעונש בהתאם לסעיף 510 לחוק השיפוט הצבאי.

 

סעיף 4

סעיף 68ב לפקודה קובע כי "השר רשאי לקבוע בצו, מעת לעת באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, את תקן הכליאה, לתקופה שלא תעלה על שנה".

תקן הכליאה הנוכחי, כפי שנקבע בצו בתי הסוהר (שחרור מינהלי)(קביעת תקן כליאה)(הוראת שעה)(מס' 2), התשפ"ב-2022 עומד על 14,100 מקומות כליאה. לאור התפזרות הכנסת ה-24 ובהתאם להוראת סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת, תוקפו של הצו הוארך אוטומטית עד ליום 15.2.2023.

נוכח העלייה המשמעותית והמתמשכת במצבת הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר ועל מנת לתת מענה לפעולות האכיפה המאומצות של המשטרה וגופי הביטחון השונים, וכן בשים לב לצעדים ולפעולות המקודמים בהתאם להחלטה מס' 291 ואשר צפויים להסתיים בתקופה הקרובה, ובהם תהליכי הבינוי במתקני הכליאה עופר ונפחא, מוצע לקבוע כי תקן הכליאה יעמוד על 14,500 מקומות כליאה לתקופה של חצי שנה, עד ליום כ"ט באב התשפ"ג (16 באוגוסט 2023), שבמהלכה ייבחן תקן הכליאה, בשים לב להתפתחויות בנושא.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

הארכת הוראת השעה בעניין השחרור המינהלי המורחב וכן ביצוע תיקונים נוספים.

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

אין השפעה

 

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין השפעה

 

ז. להלן נוסח החוק המוצע

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 60 והוראת שעה), התשפ"ג-2023