טיוטת תקנות

 

שם התקנות המוצעות

תקנות הטיס (מנחתים)(תיקון), התשפ"ג-2023.   

 

 

א. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

התקנות המוצעות מעדכנות את הציוד הנדרש לטובת הבטחת מענה ראשוני לאירועי חירום במעורבות כלי טיס במנחתים, וזאת עד להגעת כוחות הצלה לאומיים סמוכים. זאת, בין היתר, לאור אי-עדכניות התקנה הנוכחית, הדורשת החזקת ציוד כיבוי אש והצלה שאין בנמצא כיום או שאיננו מאושר לשימוש על ידי גורמים אסדרתיים אחרים דוגמת המשרד להגנת הסביבה.

 

 

ב. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה - רשות התעופה האזרחית:

טיוטת תקנות הטיס (מנחתים)(תיקון), התשפ"ג-2023

 

___ ב________ התשפ"ג (___ ב________ 2023)

 (חמ 569 - 3 - ת1)                                                                                                       __________________

מירי רגב

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

דברי הסבר

כללי

תקנות הטיס (מנחתים), התשל"ה-1975 (להלן - התקנות העיקריות), קובעות הוראות לעניין רישוי והפעלה של מנחת.

לפי חוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן - החוק), "מנחת" מוגדר בתור: "שטח יבשתי או ימי לרבות כל מבנה, מיתקן או ציוד שבו, המשמש או המיועד לשמש, כולו או חלקו, לנחיתה, להמראה, להסעה או לחנייה של כלי טיס, ואינו שדה תעופה", ואילו "שדה תעופה" מוגדר בתור: "שטח שהשר קבע לפי סעיף 30". בעוד הגדרת מנחת היא הגדרה "פיזית" (בדומה להגדרה: "Aerodrome" שבנספח 14 לאמנה), הרי שהגדרת "שדה תעופה" היא הגדרה "מעמדית".

סימן ו' לפרק ב' לחוק, שעניינו: "הפעלת שדות תעופה ומנחתים", קובע, בין היתר, את החובה ברישיון כתנאי להפעלת שדה תעופה או מנחת, את סמכות המנהל במתן רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת וכן מסמיך את השר לקבוע תקנות לעניין הפעלת שדות תעופה ומנחתים.

לגבי שדה תעופה המיועד לכלי טיס בטיסה בין לאומית, נקבע, בסעיף 32(א)(5) לחוק, כי אחד התנאים למתן רישיון להפעלת שדה תעופה הוא כי: "המנהל שוכנע כי המבקש ממלא אחר התנאים הקבועים בנספח 14 לאמנה הנוגעים להקמתו ולהפעלתו של שדה תעופה...". קרי, לעניין שדה תעופה כאמור קיימת חובה לכך שמבקש הרישיון ימלא את התנאים הקבועים בנספח 14 לאמנה, ולעניינו בכרך הראשון שלו (Volume I) שעניינו: "Aerodromes Design and Operations" (להלן - נספח 14). החוק לא קובע תנאי זה לגבי שדה תעופה שאינו מיועד לכלי טיס בטיסה שאינה בין לאומית או למנחת.

עם זאת, לאור העובדה שנספח 14 ויתר מסמכי ICAO לעניין רישוי והפעלת שדות תעופה (וביתר דיוק לענייננו: החלק הראשון (Part 1) למסמך (Doc) 9137, שעניינו: "Rescue and Firefighting" (להלן - מסמך 9137) משקפים את אמות המידה הבטיחותיות הבין לאומיות השייכות לעניין הפעלת שדות תעופה/מנחתים, הרי שרת"א פועלת, ככל הניתן, ליישם את הוראותיהם גם באסדרה של שדות תעופה ומנחתים, שסעיף 32(א)(5) לחוק לא חל עליהם, זאת גם במסגרת התקנות המוצעות, כפי שיפורט להלן.

הצורך בתיקון התקנות העיקריות

התקנות העיקריות, בנוסחן הנוכחי, נקבעו בראשונה בשנת 1975, והלימתן את הוראות נספח 14 קטנה מאוד. עם זאת, בד-בבד עם כוונת רת"א להחליפן בשלמותן, נמצא צורך לתקן באופן מיידי מספר עניינים בתקנות העיקריות שלא ניתן לדחות את תיקונם עד להשלמת החלפתן. 

כך, התקנות העיקריות קובעות, בין היתר, הוראות לעניין הנדרש ממי שמבוקש שישמש בתור "מפעיל המנחת" (קרי, מי מטעם בעל הרישיון המופקד, בין היתר, על הפעלת המנחת ועל מתן שירותי כיבוי אש, הצלה ועזרה ראשונה בתחומו) - ובכלל זה הדרישות לגבי הכשרות שעליו לעבור (בתקנה 3 לתקנות העיקריות) - ולעניין תנאים להפעלת מנחת, ובכלל זה לעניין ציוד כיבוי אש, הצלה ועזרה ראשונה שצריך להימצא במנחת (בתקנה 27 ובתוספת לתקנות העיקריות).      

כפי שיפורט להלן, התקנות המוצעות מבקשות לתקן את תקנות 3 ו- 27 לתקנות העיקריות, ולהחליף את התוספת לתקנות האמורות, בין היתר, לאור אי-עדכניותן (ובכלל זה הדרישה לציוד כיבוי אש והצלה שאין בנמצא היום או שאינו מאושר לשימוש על ידי גורמים אסדרתיים אחרים דוגמת המשרד להגנת הסביבה, או הדרישה להעסקת "צוות כבאים", כאשר בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012, הוגדרה התיבה "כבאי" בצורה מפורטת, שאינה מתאימה למשמעות שמבוקש לייחס לכך בתקנות העיקריות).

התקנות המוצעות מבוססות על אמות המידה השייכות לעניין לפי נספח 14 ולפי החלק הראשון למסמך 9137, לעניין הציוד הנדרש לשדות תעופה. מאחר והתקנות העיקריות עוסקות במנחתים דווקא, שאסדרתם לפי החוק שונה מזו של שדות תעופה, והשונים במהותם משדות תעופה - הן באופן הפעלתם והן בכלי הטיס שעושים בהם שימוש - נעשה "רידוד" של הדרישות לעניין זה, וזאת לאחר שיח עם גורמי מקצוע מוסמכים ובהתאם ל- RIA שנכתבה בנדון. יש לציין כי חלק מאמות המידה האמורות אומצו גם על ידי מינהל התעופה הפדראלי, המהווה מקור אסדרתי מרכזי נוסף.

אחת ממטרות התקנות המוצעות היא לתת מענה מלא ויעיל למקרי חירום במנחתים באופן מדרגי, שיוגדר לפי כלי הטיס הגדול ביותר הפועל באותו מנחת, ולא על פי קטגוריית/סוג מנחת, כפי שיש כיום.

בנוסף, התקנות המוצעות מבקשות להטמיע את תפיסת השוני האסדרתי שבין שדה תעופה - בו נדרש להחזיק כלי רכב ייעודיים המשמשים לכיבוי "תעופתי" וציוד כיבוי אש מקיף - לבין מנחת - בו האחריות להפעלת כלי הטיס, הן באוויר והן על פני הקרקע, מוטלת בעיקר על המפעיל האווירי של כלי הטיס, כאשר מפעיל המנחת נמצא שם על מנת לתת מענה בסיסי וראשוני בלבד לסוגיות קרקעיות מבצעיות כגון כשירות המנחת וכמובן מקרי חירום.

הסמכות לקבוע את התקנות

כפי שפורט לעיל, מטרת התקנות המוצעות היא לעדכן את התקנות העיקריות בכל הנוגע ליכולת לתת מענה למקרי חירום במנחתים בישראל, וזאת בהלימה להוראות נספח 14 ולמסמך 9137.  

לפיכך מבוקש לקבוע את התקנות לפי סעיף 166 לחוק.

יצוין כי לפי הוראות סעיף 166(ד) לחוק, אין ענישה פלילית על הוראות שנקבעו לפיו.

סעיף 166 לחוק, שכותרתו "תקנות להחלת אמות מידה, נהלים או הליכים לפי סעיף 37 לאמנה", קובע:

"(א)          השר רשאי לקבוע הוראות לשם החלה או יישום, בישראל או לגבי כלי טיס ישראלי, של אמות מידה, נהלים או הליכים שארגון התעופה הבין-לאומי קבע או המליץ עליהם לפי סעיף 37 לאמנה, והכל בסייגים או בלא סייגים.

(ב)           תקנות לפי סעיף זה לעניין יירוט או הגנה וזיהוי של כלי טיס, וכן תקנות כאמור העשויות להשפיע על השימוש במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לתעופה הצבאית לפי סעיף 80, יותקנו בהסכמת שר הביטחון.

(ג)            לא יתקין השר תקנות לפי סעיף זה, אלא באותם עניינים שלגביהם הוא מוסמך לעשות כן לפי הוראות אחרות בחוק זה ובהתאם לסמכות הנתונה לו לפי אותן הוראות, וכל עוד בהתאם לאמור באותן הוראות, התקנות לפיהן אינן טעונות אישור של הוועדה לפי חוק זה.

(ד)           לא תהיה ענישה פלילית על הפרת הוראות שנקבעו לפי סעיף זה."

 

לעניין סעיף קטן (א): "אמות מידה, נהלים או הליכים שארגון התעופה הבין-לאומי קבע או המליץ עליהם לפי סעיף 37 לאמנה" כוללים, בין השאר, את הסטנדרטים וההמלצות שנקבעו בנספחי האמנה, וכן את מסמכיה התומכים, ובכלל זה: פרק 9.2 לנספח 14 שעניינו: "Rescue and firefighting" (לעניין כמות חומר הכיבוי הנדרש ומאפייניו; וראו גם סעיף 9.2.26 לעניין "Rescue equipment", המפנה גם למסמך 9137) וטבלה 5-2 למסמך 9137, שעניינה: "Guidance material related to rescue equipment carried on RFF vehicles".

הואיל והתיקונים המוצעים בכלל הסעיפים לעיל באים ליישם את הוראות נספח 14 ומסמך 9137, הרי שמדובר בתקנות שעניינן "החלה או יישום, בישראל או לגבי כלי טיס ישראלי, של אמות מידה, נהלים או הליכים שארגון התעופה הבין-לאומי קבע או המליץ עליהם לפי סעיף 37 לאמנה...".

סעיפים 33, 46 ו- 168 לחוק, שהם "ברגיל" מקור הסמכות לקביעת תקנות בעניינים בהם עוסקות התקנות המוצעות, אינן דורשות את אישור ועדת הכלכלה להתקנת תקנות לפיהם.

יצוין כי לפי סעיף 166(ד) לחוק אין "ענישה פלילית" על תקנות שנקבעו לפי סעיף 166 לחוק, וממילא אין הן טעונות אישור ועדה מוועדות הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

עוד יצוין כי לפי סעיף 148(14) לחוק, העיצום הכספי בגין הפרת הוראות שנקבעו לפי סעיף 166 לחוק הוא 25% מהסכום הבסיסי. משמע, האכיפה של הוראות שנקבעו לפי סעיף 166 מוגבלת ביחס להוראות באותם עניינים שמותקנות שלא לפי סעיף 166 לחוק.

לפיכך, מבוקש לקבוע את התקנות המוצעות לפי סמכות השר בסעיף 166 לחוק.

התקנות המוצעות הן פרי הצעתה של רשות התעופה האזרחית לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים ובכך מתמלא גם התנאי הקבוע בסעיף 168(ב) לחוק.

לתקנה 1 המוצעת שעניינה: "תיקון תקנה 3"

תקנה 3 לתקנות העיקריות עניינה: "תנאים למתן רישיון ולחידושו", קובעת, בין היתר, את הדרישות מאדם שצריך לעמוד לרשותו של בעל רישיון להפעלת מנחת (ראו גם בהגדרה "מפעיל מנחת"), ובין היתר כי אותו אדם יהיה מי ש: "עבר קורס אימונים שהמנהל אישר להפעלת מנחת, לרבות קורס בנושא ציוד כיבוי אש והצלה, עזרה ראשונה, קשר וסימוני מנחת; או שהינו בעל הכשרה תעופתית מתאימה אחרת" (ראו בתקנה 3(3)(א) לתקנות העיקריות).

עמדת רת"א היא כי מפעיל מנחת אינה נדרש להכשרה בתחום הקשר (שאינו מפעיל) או סימוני המנחת (שקיומם הוא באחריות בעל הרישיון). כמו-כן, הנוסח היום אינו בהיר דיו לגבי רכיבי ההכשרה הנדרשים.

לפיכך, מבוקש להחליף את תקנה 3(3)(א) בשלמותה, כך שבמקום האמורה בה היום, יבוא: "הוא קיבל הכשרה עיונית ומעשית לגבי הפעלת ציוד כיבוי האש, החירום וההצלה הנדרשים לפי תקנות אלה והשימוש בהם, וכן הכשרה עיונית ומעשית בנוגע למתן עזרה ראשונה רפואית, הכל כפי שאישר לו המנהל".   

לתקנה 2 המוצעת שעניינה: "תקנה 27"

תקנה 27 לתקנות העיקריות עניינה: "תנאים להפעלת מנחת", ומפורטים בה תנאים שונים שצריכים להתקיים בעת הפעלת מנחת, ובכלל זה כי: "בעת הפעלת המנחת מצוי בו ציוד כיבוי אש, הצלה ועזרה ראשונה כמפורט בתוספת". קרי, ליבת ההוראות לעניין זה מצויה בתוספת לתקנות העיקריות.

התוספת לתקנות העיקריות, בנוסחה הנוכחי, מעוררת שורה של בעיות ביישומה. בין היתר, הסיווג הנוכחי (קיבולת נפשות/קיבולת דלק) כגוזרת את דרישות כיבוי האש וציוד ההצלה, מעורר שורה של קשיים. כך, למשל, הוא מונה "מטוס חקלאי" בסיווג הנמוך ביותר שעוד שמטוס זעיר משקל נכנס לסיווג השני (עד 4), וזאת למרות שלצורך התמודדות עם שריפה במטוס חקלאי דווקא נדרשים יותר אמצעי כיבוי אש מאשר לגבי מטוס זעיר משקל.

כמו-כן, חלק מהציוד הנדרש בתוספת אינו כזה שניתן עוד לרכישה או לשימוש וזאת בשל מגבלות מתחום הגנת הסביבה שהוחלו לגביו, באופן שמונע למעשה מבעל העניין לקיים את דרישת התקנות לעניין זה ולהגשים את תכליתן.

תקנה 27(א) כלשונה בחוק כיום מותירה מקום לפרשנות בדבר החובה להחזיק רכב חירום במנחת, ואולם הדבר בעיני המאסדר הינו בגדר חובה, בכל מנחת, שכן במקרי חירום מהירות ויעילות התנועה לאורך מסלול טיסה, שיכול להגיע לאורך של מאות מטרים ויותר, הינה קריטית.

עוד מבוקש לקבוע כי בכל מנחת יהיה מספר מפעילים מינימלי, המחליף את הביטוי הנוכחי "כבאים" כאמור, בשל אי התאמת ההכשרה למונח "כבאי" על פי חוק הכבאות וההצלה.

עניין נוסף הדורש הבהרה ומופיע בתקנה זו, הינו האופן שבו יש להבחין בין סוגים שונים של מנחתים בהיבט החירום - והוא באמצעות גודל כלי הטיס העושה שימוש במנחת בפועל, וממנו נגזר ציוד הכיבוי הנדרש לכל מנחת.

לגבי תקנות כאלה או חלקיהן מבוקש לקבוע כי אחת חלק מהן מתוקן לפי סעיף 166 לחוק, אזי ייראו התקנה או החלק ממנה המתוקנים, כאילו נקבעו בשלמותם לפי סעיף 166 לחוק, אף זאת במטרה לכונן את הוודאות והבהירות המשפטיות הנדרשות (לתקנה 6 המוצעת).

לתקנה 1 המוצעת שעניינה: "תיקון תקנה 3"

תקנה 3 לתקנות העיקריות עניינה: "תנאים למתן רישיון ולחידושו", והיא מונה את התנאים לדבר.

בין היתר אחד התנאים הקבועים שם לעניין ההכשרה הנדרשת ממי שמבוקש שישמש את מבקש הרישיון במנחת הוא כי זה: "עבר קורס אימונים שהמנהל אישר להפעלת מנחת, לרבות קורס בנושא ציוד כיבוי אש והצלה, עזרה ראשונה, קשר וסימוני מנחת; או שהינו בעל הכשרה תעופתית מתאימה אחרת" (שם, בתקנה 3(3)(א)).

הנוסח הנוכחי אינו מתאים, אם בשל הדרישה לגבי "קשר וסימוני מנחת" ואם משום שאין "הכשרה תעופתית מתאימה אחרת". כמו-כן, הנוסח הנוכחי אינו כולל את הדרישה המפורשת לכך שההכשרה תהיה הן עיונית והן מעשית, אף שקיים צורך בכך שההכשרה תהיה גם מעשית.

לפיכך, מבוקש להחליף את הפסקה האמורה במלואה (לתקנה 1 המוצעת).  

לתקנה 2 המוצעת שעניינה: "תיקון תקנה 27"

תקנה 27 לתקנות העיקריות עניינה: "תנאים להפעלת מנחת", והיא מונה את התנאים לדבר.

בין היתר אחד התנאים הקבועים שם קיימת דרישה לכך שבעת הפעלת המנחת: "... מצוי בו ציוד כיבוי אש, הצלה ועזרה ראשונה כמפורט בתוספת".

עם זאת, התנאי אינו כולל התייחסות לדרישה לגבי מספר המפעילים הנדרש (בתוספת ישנה דרישה ל"צוות כבאים מזערי", כאשר אין היתכנות מעשית או כוונה אסדרתית לדרוש כי אלה יהיו "כבאים" במובן המקובל, אלא שדי בכך שהם יהיו מפעילים שהוכשרו לפי התקנות העיקריות) או כלי הרכב המתאים לנשיאתם (דרישה כללית ועמומה לעניין זה קיימת בתקנה 32(6) לתקנות העיקריות, לפיה כחלק מ"בדיקת כשירות המנחת" על בעל הרישיון לוודא כי: "... ציוד כיבוי האש, הצלה והעזרה הראשונה, הציוד המבצעי והרכב לנשיאתם תקינים ומוכנים להפעלה מיידית".).

לפיכך, מבוקש לתקן את התקנה כך שתיקבע במפורש החובה לקיים גם מספר מפעילים וכלי רכב המיועד לנשיאתם, בהתאם לגודל כלי הטיס שעושה שימוש במנחת בעת הפעלתו, כמפורט בתוספת (לתקנה 2(1) המוצעת).  

כן מבוקש לקבוע הנחיות לגבי מאפייני כלי הרכב שצריך לעמוד לרשות בעל הרישיון. כך, בתקנות העיקריות בנוסחן הנוכחי אין כל התייחסות לדרישות פרטניות לעניין זה, ולכאורה הדבר נתון באופן מוחלט לשיקול דעתו של בעל הרישיון, שעלול להיות מוטה לחסוך בעלויות או בהשקעה הנדרשת לעניין זה, באופן שעלול לפגוע ברמת הבטיחות הנדרשת.

לפיכך מבוקש לקבוע את אמות המידה המנחות לעניין הדרישות מכלי הרכב שצריך לעמוד לרשות בעל הרישיון, כאמור, כך שכלי הרכב כאמור יהיה כזה שיכול, על הציוד והמפעילים שבו, בתנאי ראות ומשטח מיטביים, להגיע לכל נקודה לאורכו של כל מסלול במנחת בתוך שלוש דקות מהיוודע על אירוע במנחת המחייב שימוש בציוד כיבוי אש, הצלה או עזרה ראשונה.

כך, הנוסח המוצע נותן לבעל הרישיון את שיקול הדעת לבחור את כלי הרכב המתאים לקיום חובתו לפי התקנה, בשים לב לנסיבות העניין, וזאת במקום להכתיב לו מאפיינים פרטניים מסוימים שעלולים להטיל עליו דרישות מכבידות יתר על המידה או לגרום לו לעשות שימוש בכלי רכב שלא מתאים להגשמת תכלית התקנה (לתקנה 2(2) המוצעת).  

לתקנה 3 המוצעת שעניינה: "הוספת תקנה 39א"

סעיף 166 לחוק, לפיו מבוקש לקבוע את התיקון המוצע, קובע, בין היתר, כך:

"          (א) השר רשאי לקבוע הוראות לשם החלה או יישום, בישראל או לגבי כלי טיס ישראלי, של אמות מידה, נהלים או הליכים שארגון התעופה הבין-לאומי קבע או המליץ עליהם לפי סעיף 37 לאמנה, והכל בסייגים או בלא סייגים....

       (ד) לא תהיה ענישה פלילית על הפרת הוראות שנקבעו לפי סעיף זה.".

סעיף 148(14) לחוק קובע עיצום כספי בגובה של 25% מהסכום הבסיסי לגבי: "מי שהפר הוראות שנקבעו לפי סעיף 166".

כך, לקביעת תקנות לפי סעיף 166 לחוק משמעות, בין היתר, בכל הנוגע לאופן ומידת אכיפתן.

אחת התקנות העיקריות לא נקבעו מלכתחילה לפי סעיף 166 לחוק קיים צורך בקביעת תקנה אחת לתוכה ייאספו באופן מסודר וברור תקנות שנקבעו לפי סעיף 166 לחוק, וזאת במטרה לייצר שקיפות ובהירות בכל הנוגע להשלכות החוקיות של הפרתן.

לפיכך מבוקש להוסיף תקנה חדשה, "39א" מספרה, שעניינה: "תקנות שהותקנו לפי סעיף 166 לחוק", בה יפורטו במרוכז אותן תקנות שנקבעו לפי סעיף 166 לחוק או שיש לראותן כאילו הותקנו לפי סעיף 166 לחוק.

הטעם להבחנה בין שתי הקבוצות היא שלא אחת בתקנה מסוימת או חלק מנה נעשה תיקון במסגרת הנוסח, כך שלא ניתן להבנות הבחנה בין חלקי הנוסח שנקבעו לפי סעיף 166 ולבין אלה שלא. לגבי תקנות כאלה או חלקיהן מבוקש לקבוע כי אחת חלק מהן מתוקן לפי סעיף 166 לחוק, אזי ייראו התקנה או החלק ממנה המתוקנים, כאילו נקבעו בשלמותם לפי סעיף 166 לחוק, אף זאת במטרה לכונן את הוודאות והבהירות המשפטיות הנדרשות (לתקנה 3 המוצעת).

לתקנה 4 המוצעת שעניינה: "החלפת התוספת"

התוספת לתקנות העיקריות, אליה מפנה תקנה 27(א)(1) לתקנות העיקריות קובעת את הדרישות בכל הנוגע ל"ציוד כיבוי אש, הצלה ועזרה ראשונה" שעל בעל הרישיון לקיים.

כפי שפורט לעיל, בתוספת בנוסחהּ הנוכחי קיימים פגמים רבים, אם לעניין מידע שיש בה ושאינו ישים (למשל, ציוד כיבוי שלא ניתן עוד לרכוש או דרישות לעניין "צוות כבאים מזערי") ואם לגבי מידע שחסר בה ואשר השלמתו נחוצה לשם שלמות ההסדר (למשל, הגדרת "גודל כלי הטיס שעושה שימוש במנחת", מספר מ"פעילים" הנדרש והציוד אותו יש לקיים).

לפיכך, בהמשך לאמור לעיל, מבוקש להחליף את התוספת בשלמותה, כך שהיא תכלול את הדרישות העדכניות המלאות בהתאם לתיקונים בתקנות העיקריות שהוצעו לעיל ובהתאם לאמור במסמך 9137.   

לפיכך, מבוקש להחליף את התוספת בשלמותה.

לתקנה 5 המוצעת שעניינה: "תחילה"

בשים לב לצורך של בעלי הרישיונות להיערך לקיום התקנות בנוסחן המוצע, ובכלל זה רכישת ציוד מתאים, מבוקש לקבוע כי התקנות יחלו שלושה חודשים מיום פרסומן.

לתקנה 6 המוצעת שעניינה: "הוראות מעבר"

מבוקש לקבוע כי אדם שאושר בתור "מפעיל מנחת" (שלפי תקנה 1 לתקנות העיקריות הוא: "בעל רישיון מנחת לרבות אדם שאישר המנהל לפי תקנה 3(3)") ערב יום פרסום התקנות יהיה רשאי להמשיך לשמש בתפקיד זה אף אם לא קיבל את ההכשרה העיונית והמעשית הנדרשת לפי התקנות המוצעות.

עמדת גורמי המקצוע ברשות היא כי אף שקיימת חשיבות לכך שההדרכה הנדרשת תהיה גם עיונית וגם מעשית בשלל הנושאים המפורטים בה, הרי שאין הצדקה להחילה גם למפרע על מי שכבר משמשים בתור "מפעיל מנחת", בין היתר לנוכח הנטל שהדבר מחייב לגבי מי שכבר משמש בתפקידו.   

 

 

 נוסח משולב

3.לא יינתן רשיון מנחת ולא יחודש אלא אם –

(1) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי המנחת עונה על דרישות פרק ג';

(2) קיימת דרך גישה המאפשרת תנועת כלי רכב המקשרת את המנחת לעורק תנועה;

(3) עומד לרשות המבקש אדם שהמנהל אישר לגביו בכתב כי מילא אחר כל אלה:

 (א) הוא קיבל הכשרה עיונית ומעשית לגבי הפעלת ציוד כיבוי האש, החירום וההצלה הנדרשים לפי תקנות אלה והשימוש בהם, וכן הכשרה עיונית ומעשית בנוגע למתן עזרה ראשונה רפואית, הכל כפי שאישר לו המנהל;

(ב) קיבל, להנחת דעתו של המנהל, הדרכה בעל-פה וחומר מעודכן בכתב בדבר ניהול מנחת והפעלתו;

 (4)המבקש המציא תעודת ביטוח בת-תוקף לתקופה של לפחות שנה אחת מיום הגשת הבקשה לרשיון מנחת, ובמנחת עונתי - לתקופה של לפחות עונה חקלאית אחת, המבטחת אותו, להנחת דעתו של המנהל, כנגד כל תביעה או נזק שייגרם לכל אדם עקב הפעלת המנחת או השימוש בו.

27.(א)לא יופעל מנחת אלא אם נתקיימו כל אלה:

(1) בעת הפעלת המנחת מצוי בו ציוד כיבוי אש, הצלה, עזרה ראשונה, מספר מפעילים ורכב המיועד לנשיאתם, בהתאם לגודל כלי הטיס שעושה שימוש במנחת בעת הפעלתו כמפורט בתוספת. כלי הרכב כאמור יהיה כזה שיכול, על הציוד והמפעילים שבו, בתנאי ראות ומשטח מיטביים, להגיע לכל נקודה לאורכו של כל מסלול במנחת בתוך שלוש דקות מהיוודע על אירוע במנחת המחייב שימוש בציוד כיבוי אש, הצלה או עזרה ראשונה;

(2) בעת ההמראה והנחיתה במנחת מצוי בו אדם שקיבל את אישור המנהל כאמור בתקנה 3(3);

(3) במנחת קיים בעת ההמראה והנחיתה קשר קווי או אלחוטי תקין בינו לבין מיתקן פיקוח של תנועה אווירית; ובמנחת חקלאי - קיים קשר כאמור בינו לבין מיתקן קשר המצוי מחוץ למנחת;

(4) קיים לגבי המנחת ביטוח בר תוקף כאמור בתקנה 3(4).

(ב)...