טיוטת צו לפי סעיף 93(ב) לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב – 2021

(נוסח סעיף 2(א) לחוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג-1983)

 

מנכ"ל המשרד לשירותי דת מבקש לפרסם את נוסח הצו להערות הציבור ובהמשך לכך, בכוונתו להמליץ בפני השר לשירותי דת שייכנס לחתום על הצו לצורך הארכת תקופת ההיערכות בטרם ייכנס לתוקפו ההסדר העיקרי ברפורמת הכשרות, כפי שהוסבר לעיל. למען הסר ספק - הנושא יובא להחלטתו של השר לשירותי דת שייכנס, המוסמך לחתום על צווים מסוג זה. 

 

א. שם הצו המוצע

 צו לפי סעיף 93(ב) לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב – 2021

 

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו  

מטרת הצו היא לאפשר תקופת היערכות נוספת בטרם כניסתו לתוקף של ההסדר העיקרי ברפורמת הכשרות (ביום 1.1.2023) וזאת במקרה בו השר לשירותי דת מצא כי ברשות מקומית אחת או יותר – טרם הושלמה ההיערכות למתן שירותי השגחה ע"י גופים פרטיים נותני הכשר. עניינו של הצו הוא להאריך במשך תקופה בת שישה חודשים נוספים - את המצב הקיים בתקופת הביניים (תקופת שנת 2022) אשר עיקרו הוא שרבנים מקומיים יוכלו להמשיך ולתת תעודת הכשר במקום כהונתם (ובנוסף לכך - רב עיר או רב מקומי (כהגדרתו בתיקון לחוק) יהיה מוסמך לתת תעודת הכשר גם מחוץ למקום כהונתו בתנאים שפורטו) – וזאת גם אם אינם נחשבים "רב מוסמך" כהגדרתו בתיקון לחוק. זאת מלבד הגורמים הנוספים המוסמכים לתת תעודת הכשר החל מיום 1.1.2023 – "גוף נותן הכשר ו"רב מוסמך". 

 

 

ג. להלן נוסח הצו המוצע :


 

טיוטת צו מאת השר לשירותי דת:

טיוטת צו התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות

  התקציב 2021 ו-2022)(קביעת תקופת הערכות לעניין סעיף 2 לחוק ההונאה בכשרות), התשפ"ג – 2022

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 93(ב) לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב – 2021 [1] (להלן- החוק), אני קובע כי בתקופה שמיום ח' טבת תשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום י"א תמוז תשפ"ג (30 ביוני 2023) ייראו כאילו בסעיף 2(א) לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג - 1983[2] כנוסחו בחוק,  במקום פסקאות (2) ו-(2א) נאמר :

 

"(2) כל אחד מאלה:

   (א) גוף נותן הכשר;

   (ב) רב מוסמך – למעט תעודת הכשר למצרך מיובא;

   (ג) רב עיר, רב מקומי או רב המכהן כרב של קיבוץ או מושב, המכהן במקום שבו נמצא בית האוכל, מקום השחיטה או מקום הייצור של מצרך;

   (ד) רב עיר או רב מקומי, מחוץ לתחום הרשות המקומית שבה הוא מכהן, ובלבד שיש לו מערך שירותי כשרות הכולל מפקחים ברשות המקומית או במועצה הדתית שבה הוא מכהן; לשם מתן תעודת הכשר כאמור בסעיף זה, ייעזר רב העיר או הרב המקומי במועצה הדתית שבה הוא מכהן או ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – ברשות המקומית שבה הוא מכהן.

   (ה) רב שהסמיכה מועצת הרבנות הראשית לישראל לתת תעודות הכשר ברשות מקומית שבה אין רב עיר או רב מקומי מכהן או שנבצר ממנו לשמש בתפקידו ברשות זו."

 

 

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

( חמ 3-6497)

 ________________

   השר לשירותי דת

 

דברי הסבר

במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב – 2021 (להלן : "חוק ההסדרים") נכלל בין היתר גם פרק י"ז שכותרתו "ייעול מערך הכשרות" שעניינו תיקון מס' 3 לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג - 1983 (להלן : "התיקון לחוק" ו"חוק איסור הונאה בכשרות" בהתאמה). מטרתו של התיקון לחוק היא לערוך רפורמה מקיפה במערכת הכשרות אשר עיקרה הוא ליצור מערך תחרותי בתחום הכשרות ולאפשר לגופים פרטיים לתן הכשר לבתי עסק תוך ביטול החובה המוטלת עליהם לקבל גם תעודת הכשר ממערכת הכשרות הממלכתית – הרבנות המקומית (להלן גם: "רפורמת הכשרות"). כפי שיפורט להלן ההסדר העיקרי ברפורמת הכשרות אמור להיכנס לתוקף ביום 1.1.2023.

 

הסדר לתקופת הביניים – החל מיום 1.1.2022 ועד ליום 31.12.22

סעיף 93(א) לחוק ההסדרים קובע כי בתקופת שנת 2022 - המהווה תקופת ביניים עד לכניסתו לתוקף של ההסדר העיקרי  ברפורמת הכשרות – יחול שינוי משמעותי מהמצב החוקי קודם לכן והוא כי רב עיר או רב מקומי (כהגדרתו בתיקון לחוק) יהיה מוסמך לתת תעודת הכשר גם מחוץ לתחום הרשות המקומית שבה הוא מכהן ובלבד שביום פרסומו של חוק ההסדרים יש לו מערך שירותי כשרות הכולל מפקחים ברשות המקומית או במועצה הדתית שבה הוא מכהן. מעבר לכך רשאים לתת תעודת הכשר גם הגורמים הבאים : מועצת הרבנות הראשית לישראל או רב שהיא הסמיכה לכך; רב שהסמיכה מועצת הרבנות הראשית לישראל לתת תעודת הכשר ברשות מקומית שאין בה רב עיר או רב מקומי מכהן או שנבצר ממנו לשמש בתפקידו ברשות זו; רב עיר, רב מקומי או רב המכהן כרב של קיבוץ או מושב המכהן במקום שבו נמצא בית האוכל, מקום השחיטה או מקום הייצור של מצרך. 

 

ההסדר העיקרי – החל מיום 1.1.2023

ההסדר העיקרי של התיקון לחוק אמור להיכנס לתוקף ביום 1.1.2023 ועל פיו יהיו מוסמכים לתת תעודת   הכשר אך ורק הגורמים הבאים :  

(1) לעניין תעודת הכשר לבשר מיובא – מועצת הרבנות הראשית או רב שהסמיכה לכך.

(2) גוף נותן הכשר (מי שקיבל רישיון מאת הממונה לאסדרת מערך הכשרות - עובד הרבנות הראשית).   

(3) רב מוסמך – למעט תעודת הכשר לבשר מיובא  (רב מוסמך – רב עיר או רב מקומי המסתייע ב"מועצה דתית מוסמכת" (רשות מקומית או מועצה דתית אשר קיבלה הסמכה לספק שירותי השגחה מאת השר לשירותי דת)).  

(4) לעניין תעודת הכשר למצרך מיובא –

א.  מועצת הרבנות הראשית ולעניין זה ראשית היא להסתמך בקביעתה על רב מחוץ לישראל או על תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל שעוסק בהשגחה על כשרות.

ב.  גוף נותן הכשר, למעט תעודת הכשר לבשר מיובא.

 

המשמעות היא כי החל מיום 1.1.2023 - רב עיר, רב מקומי או רב המכהן כרב של קיבוץ או מושב המכהן במקום שבו נמצא בית העסק - אשר אינו נחשב "רב מוסמך" כהגדרתו לעיל בתיקון לחוק (בפרט רב שאינו מכהן ב"מועצה דתית מוסמכת", כאמור) – לא יהיה מוסמך עוד לתן תעודת הכשר. בנוסף לכך גם מועצת הרבנות הראשית לישראל – לא תהיה עוד רשאית לתת תעודת הכשר ואף לא להסמיך רב שייתן תעודת הכשר (למעט ברשות מקומית שאין בה רב עיר או רב מקומי או שנבצר ממנו לשמש בתפקידו ברשות זו – אז מוסמכת מועצת הרבנות הראשית לישראל להסמיך רב שייתן תעודת הכשר באותה רשות מקומית).   

 

מטרת הצו

מטרת הצו היא לאפשר תקופת היערכות נוספת בטרם כניסתו לתוקף של ההסדר העיקרי ברפורמת הכשרות וזאת במקרה בו השר לשירותי דת מצא כי ברשות מקומית אחת או יותר – טרם הושלמה ההיערכות למתן שירותי השגחה ע"י גופים פרטיים נותני הכשר. עניינו של הצו הוא להאריך במשך תקופה בת שישה חודשים נוספים - את המצב הקיים בתקופת הביניים אשר פורט בהרחבה לעיל ואשר עיקרו הוא שרבנים מקומיים יוכלו להמשיך ולתת תעודת הכשר במקום כהונתם  (ובנוסף לכך - רב עיר או רב מקומי (כהגדרתו בתיקון לחוק) יהיה מוסמך לתת תעודת הכשר גם מחוץ למקום כהונתו בתנאים שפורטו) – וזאת גם אם אינם נחשבים "רב מוסמך" כהגדרתו לעיל בתיקון לחוק. זאת מלבד הגורמים הנוספים המוסמכים לתת תעודת הכשר החל מיום 1.1.2023 – "גוף נותן הכשר ו"רב מוסמך".  

 

ההסמכה למתן הצו נקבעה בסעיף 93(ב) לחוק ההסדרים. סעיף 93(ב) קובע כי החל מיום 1.1.2023 רשאי  השר לשירותי דת לקבוע בצו תקופה בת שישה חודשים (או תקופות נוספות של שישה חודשים כל אחת) ואשר לא יעלו במצטבר על חמש שנים, דרך כלל או לרשות מקומית אחת או יותר שיקבע בצו אשר בהן יקראו את סעיף 2(א) לחוק איסור הונאה בכשרות כנוסחו בחוק זה, כך שבמקום פסקאות (2) ו-(2א) יבוא :

        "(2) כל אחד מאלה:

               (א) גוף נותן הכשר;

               (ב) רב מוסמך – למעט תעודת הכשר למצרך מיובא;

             (ג) רב עיר, רב מקומי או רב המכהן כרב של קיבוץ או מושב, המכהן במקום שבו נמצא   בית האוכל, מקום השחיטה או מקום הייצור של מצרך;

              (ד) רב עיר או רב מקומי, מחוץ לתחום הרשות המקומית שבה הוא מכהן, ובלבד שיש לו מערך שירותי כשרות הכולל מפקחים ברשות המקומית או במועצה הדתית שבה הוא מכהן; לשם מתן תעודת הכשר כאמור בסעיף זה, ייעזר רב העיר או הרב המקומי במועצה הדתית שבה הוא מכהן או ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – ברשות המקומית שבה הוא מכהן.

              (ה) רב שהסמיכה מועצת הרבנות הראשית לישראל לתת תעודות הכשר ברשות מקומית שבה אין רב עיר או רב מקומי מכהן או שנבצר ממנו לשמש בתפקידו ברשות זו."

 

 

 

 



[1][1] ס"ח התשפ"ב, עמ' 80, 287.

[2] ס"ח התשמ"ג, עמ' 128; התשס"ו עמ' 95.