תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות) (תיקון) התשפ"ג-2022

בתוקף סמכותי לפי סעיף 31(א)(10) וסעיף 33(ד) לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016[1] (להלן- החוק), ובאישור וועדת הכלכלה של הכנסת ולאחר ששוכנעתי כאמור בסעיף 31(א)(10) לחוק , אני מתקינה תקנות אלה:

תיקון תקנה 5א

1.  

בתקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע"ז-2016[2], (להלן- התקנות העיקריות), בתקנה 5א, אחרי פסקת משנה (3) יבוא -

 

 

 

"(4) מינהל הרכב הממשלתי."

תיקון תקנה 7

2.

בתקנות העיקריות, בתקנת משנה 7(ג)(1) אחרי המילים "ההגה ברכב מותקן בצד ימין של הרכב," יבוא "ושמועד ייצורו לאחר 1960".

 

 ___________________ התשפ"ג                                                       _____________

(____________________ 2022)                                        שרת התחבורה והבטיחות בדרכים            

 (חמ 3-5315)                  

                                                     

 

דברי הסבר

תקנה 1 - מוצע לתקן את תקנת משנה 5א, ולהוסיף את מינהל הרכב הממשלתי כגורם נוסף שרשאי לקבל רישיון לייבוא רכב לפי סעיף 31(א)(10) לחוק, ללא דרישת קבלת רישיון יבואן מסחרי.

מאז כניסתו לתוקף של החוק באוקטובר 2016, הוגשו לרשות המוסמכת לייבוא במשרד התחבורה בקשות לייבוא רכבים שונים וייחודיים עבור מנהל הרכב הממשלתי, זאת נוכח פעילותו כגורם ממשלתי הנדרש במסגרת פעילותו לשימוש בכלי רכב בעלי מאפיינים ייחודיים שלא תמיד מיובאים לישראל באמצעות הגורמים הרשאים לייבא לישראל רכב, לרבות יבואנים מסחריים וגופי בטחון שונים.

יצוין כי גופים ממשלתיים וביטחוניים אחרים, כגון יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, מגן דוד אדום, הרשות לכבאות והצלה, וכן מינהל הרכש הממשלתי רשאים לייבא כלי רכב כגורמים המנויים בסעיף 31(א) לחוק.

בהקשר זה, יוער כי אומנם מנהל הרכש מוגדר כגורם הראשי לייבא לפי סעיף 31(א)(4) לחוק, אולם כפי שהוסבר על ידי גורמי המקצוע הרלוונטיים במנהל הרכב הממשלתי, מינהל הרכב ומינהל הרכש הינם שני גופים נפרדים האמונים על רכש ממשלתי; בעוד שמינהל הרכש עורך מכרזים מרכזיים לכלל משרדי הממשלה בתחומים כמו ציוד מחשובי וכו', הרי שמנהל הרכב הממשלתי הוא הגורם האחראי לעריכת המכרזים לרכישת כלי רכב ושירותים לרכב כגון גרירה, שירותי תחזוקה והחלפת מוצרי תעבורה, כאשר הרכש עבור משרדי הממשלה, מתבצע ישירות על ידי מינהל הרכב הממשלתי מול הספקים הזוכים.

על בסיס האמור, שוכנע המנהל, כי ישנה הצדקה לקבוע את מנהל הרכב הממשלתי כגורם עצמאי הרשאי לייבא רכבים לצורך פעילותו הממשלתית כאמור, שלא באמצעות הגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (9) בסעיף 31(א) לחוק.

לאור האמור לעיל, מוצע לתקן את תקנה 5א לתקנות העיקריות ולהוסיף את מינהל הרכב הממשלתי כגורם הראשי לייבא לישראל רכב באופן עצמאי.

 

תקנה 2  - בעקבות פניות שהגיעו למשרד מנציגי "מועדון החמש" (מועדון רכבי האספנות בישראל, בבקשה לאפשר ייבוא לישראל של רכבי אספנות קלאסיים כעלי ערך היסטורי מיוחד, בהם מותקן ההגה בצד ימין, ולנוכח הסיכון הבטיחותי הנמוך הגלום בשימוש ברכבים מסוג זה, עקב ההגבלות הקיימות על השימוש ברכבי אספנות (כמפורט בתקנה 281א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה")) והיקף הנסועה המוגבל בהם, החליטה רשות הרישוי להיענות לבקשה, ולאפשר ייבוא רכבי אספנות מסוג זה, ובלבד שמועד ייצורם חל עד שנת 1960.

לצורך מימוש ההחלטה כאמור, נדרש תיקון תקנה 320(ה) לתקנות התעבורה, שמסדיר רישום רכבים מסוג זה על ידי רשות הרישוי, ותיקון תקנה 7(ג)(1) לתקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע"ז-2016, שעניינה דרישות לצורך מתן רישיון יבוא של רכבים לישראל, בהתאם.

 

התיקון כלול בתכנית טיוב הרגולציה בנושא תקינת רכב, ולכן לא דורש דו"ח RIA ייעודי.

 

 

 



[1] ס"ח התשע"ו, עמ' 970.

[2] ק"ת התשע"ז, עמ' 10.