תזכיר טיוטת תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)(תיקון), התשפ"ג-2022

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות) (תיקון), התשפ"ג-2022

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

כמפורט בדברי ההסבר

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון:

טיוטת תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)(תיקון), התשפ"ג-2022

 

 

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 4טז לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960,[1] בהתאם לסעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985,[2] ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה,[3] אנו מתקינים תקנות אלה:

שינוי שם התקנות

1.  

בתקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס"ד-2004[4] (להלן - התקנות העיקריות),  בשם התקנות, במקום "מינהל" יבוא "רשות".

החלפת "מינהל" ב"רשות"

2.  

בתקנות העיקריות, בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות".

תיקון תקנה 1

3.  

בתקנה 1 לתקנות העיקריות -

 

 

 

(1) בהגדרה "אישור זכויות", במקום "שזכויות החכירה", יבוא "שהזכויות";

 

 

 

(2) אחרי ההגדרה "אישור זכויות" יבוא:

 

 

 

 

"בקשה המצריכה שומה" –  היא אחת מאלה:

א.  בקשה שלצורך ביצועה נדרשת שומה לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל או נהלי הרשות.

ב.    בקשה לערוך שומה בהתאם לזכותו של המבקש, לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל או נהלי הרשות, אגב ביצוע עסקה או פעולה המבוססת על ערך מייצג.

 

 

 

(3) אחרי ההגדרה "גוף ציבורי" יבוא:

 

 

 

 

""הודעה על רישום זכויות" - הודעה מאת הרשות לפיה הזכויות בקשר למקרקעי ישראל מנוהלות על ידי גורם אחר, ושהזכויות לגביהם אינן רשומות בפנקסי המקרקעין.";

 

 

 

(4) ההגדרה "מידע מוקדם" - תימחק;

 

 

 

(5) אחרי ההגדרה "מקרקעי ישראל" יבוא:

 

 

 

 

""משרד ממשלתי" – לרבות יחידת סמך כהגדרתה של יחידת הסמך בפירוט רשימת הרשויות הציבוריות המפורסמת ע"י משרד המשפטים והמתעדכנת מעת לעת.

 

 

 

 

"ערך מייצג" - ערך קרקע לחיוב שנקבע ביחס לאזור או שימוש מסוימים או שניהם ביחד, המתעדכן מעת לעת בבסיס הנתונים של הרשות.";

 

 

 

(6) ההגדרה "עסקה פטורה ממכרז" - תימחק.

תיקון תקנה 2

4.  

האמור בתקנה 2 לתקנות העיקריות יסומן (א), ולאחריו יבוא:

 

 

 

"(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), אם התבקשה שומה בבקשה לביצוע עסקה או פעולה המבוססת על ערך מייצג, תשולם האגרה הנקובה בפרט 1 בתוספת עם הגשת הבקשה להזמנת השומה."

תיקון תקנה 4

5.  

במקום תקנה 4 לתקנות העיקריות, יבוא:

 

 

 

"4.

אגרה ששולמה עבור בקשה המצריכה שומה כהגדרתה בסעיף 1 תקוזז מסך התשלום בעד העסקה או הפעולה שנעשתה לפיה, ובלבד שהבקשה לביצוע העסקה או הפעולה הוגשה בתוך שנה ממועד תשלום האגרה ושהתמורה המשולמת במסגרת העסקה או הפעולה גבוהה מהאגרה ששולמה."

תיקון תקנה 5

6.  

בתקנה 5 לתקנות העיקריות, במקום "בערעור" יבוא "בהשגה", ובמקום "מעשרה" יבוא "משלושים".

הוספת תקנה 5א

7.  

אחרי תקנה 5 לתקנות העיקריות יבוא:

 

 

 

"5א.

משרד ממשלתי יהיה פטור מתשלום אגרות לפי תקנות אלה."

תיקון התוספת

8.  

בתוספת לתקנות העיקריות -

 

 

 

(1) במקום האמור בפרט 1, יבוא:

 

 

 

 

 

בשקלים חדשים

"בקשה המצריכה שומה

3196";

 

 

 

(2) פרט 2 – יימחק;

 

 

 

(3) במקום פרטים 3-4 יבוא:

 

 

 

 

 

בשקלים חדשים

"2. (א) השגה על קביעת ערך קרקע  -  ייעוד קרקע למגורים, ליחידת דיור אחת

960

(ב)  השגה על קביעת ערך קרקע – כל השגה שאינה כאמור בפרט משנה (א)

3196

3. אישור זכויות לנכס

 

15

4. הודעה על רישום זכויות

 

15";

 

 

 

(4) בפרט 6, אחרי "ציבורי" יבוא "(למעט משרד ממשלתי)".

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ 3-3015)

 

__________________[חתימה]

[שם מלא של המתקין]

[התפקיד שמכוחו מתקין]

 

דברי הסבר

ברשות מקרקעי ישראל (להלן: הרשות) הוקמה ועדת היגוי לפישוט תהליכים (להלן: ועדת ההיגוי), אשר דנה בעריכת תיקונים בתקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), תשס"ד- 2004 (להלן: התקנות).

במקביל לפעולת ועדת ההיגוי, התקבלה החלטת הממשלה מס' 1933 מיום 30.8.16, אשר עסקה בקידום שיפור העברת המידע בין גופים ציבוריים, ובשיפור הנגשת מאגרי מידע ממשלתיים לציבור, באופן פתוח על מנת שניתן יהיה לעשות בהם שימוש חוזר.

בהתאם לכך, קבעה החלטת הממשלה בסעיף 14(א) כי משרדי הממשלה לא יוכלו לגבות תשלום ממשרדי ממשלה אחרים בגין העברת מידע, למעט במקרים בהם תקציב המשרד בנוי כתקציב מותנה הכנסה או השתתפות, והגבייה נרשמת כחלק מהכנסות המשרד לצורך קבלת תקציב.

עוד נקבע, בסעיף 14(ג), כי ביחס למשרדים כאמור, ייקבע מודל שיפוי תקציבי בגין אותה הכנסה. לאחר קביעת מודל שכזה על המשרד להפסיק לגבות תשלום ממשרדי ממשלה אחרים בגין העברת מידע.

כמו כן, במטרה לשפר את מערך גביית האגרות הממשלתיות ואת מתן השירות, וכדי להקל על הנטל הרגולטורי והבירוקרטי המוטל על אזרחים ועסקים בכל הקשור למערך האגרות הממשלתיות, קבעה הממשלה בהחלטה מס' 4813 מיום 12.1.2020, כי יש לבחון ביטול אגרות, איחודן, הוזלתן והפיכת התשלומים בגינן לדיגיטלים, והכל בכפוף לכך שלא תיווצר עליה משמעותית  בביקוש לשירות כתוצאה מביטול, איחוד או הוזלת האגרה.

התיקונים המוצעים להלן, נועדו להתאים את גביית האגרות לעקרונות שנקבעו בהחלטות הממשלה ולשינויים שהתרחשו לאורך השנים בעבודת הרשות בדגש על מתן שירות באופן ממוחשב.  כמו כן נועדו התיקונים המוצעים לפשט את נוסח התקנות ככל הניתן.

להלן פירוט התיקונים שנעשו לפי סדר התקנות:

תקנות 1-2 -  במסגרת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), התשס"ט-2009, הפך "מינהל מקרקעי ישראל" ל"רשות מקרקעי ישראל". בהתאם לכך מוצע לשנות את שם התקנות, וכן לערוך התאמות בלשון התקנות כך שיתייחסו לרשות מקרקעי ישראל.

תקנה 3 – מוצע לערוך התאמות בהגדרות כך שיובהר מהם השירותים בגינם תיגבה אגרה. נוספו ההגדרות "בקשה המצריכה שומה", "הודעה על רישום זכויות", "משרד ממשלתי" ו-"ערך מייצג". מוצע למחוק את ההגדרות "מידע מוקדם" ו-"עסקה פטורה ממכרז".

תקנה 4 – מוצע לקבוע כי על אף שככלל, תיגבה האגרה במועד הגשת הבקשה, במקרה בו נדרשת הזמנת שומה בבקשה לביצוע עסקה או פעולה המבוססת על ערך מייצג, תיגבה האגרה בעת הגשת הבקשה להזמנת השומה.

תקנה 5 – מוצע לקבוע כי אגרה ששולמה עבור בקשה המצריכה עריכת שומה תקוזז מסך התשלום בעד העסקה או הפעולה שנעשתה לפי הבקשה. זאת בתנאי שהבקשה לביצוע העסקה או הפעולה הוגשה בתוך שנה ממועד תשלום האגרה ושהתמורה המשולמת במסגרת העסקה או הפעולה גבוהה מהאגרה ששולמה.

תקנה 6 – מוצע להתאים את שם ההליך במסגרתו נתקפת שומת ערך הקרקע ל"השגה" בהתאם לקבוע בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל. נוכח העובדה כי בדרך כלל שיעור ההפחתה משווי הקרקע במסגרת ההשגה הוא גבוה יחסית, מוצע לקבוע כי סכום האגרה יושב למשיג רק אם הפחתה זו עולה על 30% מערך הקרקע.

תקנה 7 – בהתאם להחלטות הממשלה בעניין, מוצע לקבוע כי משרד ממשלתי, יהיה פטור מתשלום אגרה לפי התקנות.

כמו כן, מוצע לערוך בתוספת לתקנות את השינויים הבאים:

פרט 1 - לאור האמור בהחלטות הממשלה, ונוכח המעבר של הרשות למתן מידע ושירותים באופן דיגיטלי, מוצע לבטל את גביית האגרה בגין מתן מידע מוקדם, ובגין בקשה לביצוע עסקה פטורה ממכרז, ולקבוע כי תיגבה אגרה ביחס לבקשה הטעונה עריכת שומה.

פרט 2 – מוצע לחדד את ההבחנה בין השגה על שומה על קביעת ערך קרקע למגורים ליחידת דיור אחת לבין השגות אחרות.

פרט 3 – נוכח המעבר למתן אישורי זכויות באופן דיגיטלי, מוצע להפחית משמעותית את שיעור האגרה הנגבה בגין מתן שירות זה.

פרט 4 – מוצע לקבוע את סכום האגרה שייגבה בעד מתן הודעה לפיה הזכויות במקרקעין אינן מנוהלות בידי הרשות אלא בידי גורמים אחרים ואינן רשומות בפנקסי המקרקעין.

פרט 6 – מוצע להבהיר כי חובת תשלום האגרה בגין מתן מידע בקובץ ממוחשב לגוף ציבורי, אינה חלה על מתן מידע למשרד ממשלתי.



[1] ס"ח התש"ך, עמ' 57; התשע"ז, עמ' 500.

[2] ס"ח התשמ"ה, עמ' 60.

[3] ס"ח התשל"ה, עמ' 207.

[4] ק"ת התשס"ד, עמ' 929.