תזכיר טיוטת תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות), התשפ"ג-2022

תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן 2

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 2

טיוטת תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות), התשפ"ג-2022. 3

1.  הגדרות. 3

2.  תנאי סף לחלוקה. 5

3.  הקצאה לפי היקף שטחי ארנונה אחרת לתושב. 6

4.  הקצאה לפי חיוב ארנונה אחרת לתושב. 6

5.  הקצאה לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית. 7

6.  הקצאה לפי שיעור העולים. 7

7.  הקצאה לפי מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה. 8

8.  הקצאה בשל עיוותים כלכליים וביטול מעמד עיר עולים. 8

9.  הוספה והפחתה בשל אשכול פריפריאליות. 9

10. הפחתת ההקצאה. 10

11. התאמה לתקציב. 10

12. חלוקת כספים בהתאם לזכאות בשנה קודמת. 10

13. עדכון ערכים. 10

14. כללים לגבי עולים. 10

15. פרסום אופן החישוב וההקצאה. 10

16. הוראת שעה. 10

דברי הסבר. 22


 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות), התשפ"ג-2022

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

פרק ד' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 קובע כי תוקם במשרד הפנים קרן שמטרתה צמצום פערים בין רשויות מקומיות, ותקציב הקרן יוקצה בהתאם לכללי חלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים. עוד נקבע כי עד לסוף שנת 2024 יוקצה חלק מהקרן על פי הטבלה שבתוספת לפרק, והיתרה תחולק על פי כללי החלוקה כאמור לעיל.

 

 

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד הפנים ומשרד האוצר:

טיוטת תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות), התשפ"ג-2022

 

 

 

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 24 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016[1] (להלן – החוק), אנו מתקינים תקנות אלה:

 

 

 

הגדרות

1.  

בתקנות אלה –

 

 

"גירעון שוטף" – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר; ולעניין רשות מקומית בתכנית הבראה – הפער בין העודף האמור לעודף הוצאות על הכנסות בתקציב המאושר שלה;

 

 

"הדוח המבוקר", "שיעור גבייה", "שיעור גירעון מצטבר" ו"שיעור גירעון שוטף" – לעניין עירייה, כהגדרתם בסעיף 140ג לפקודת העיריות[2] ולעניין מועצה מקומית, כהגדרתם בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות[3];

 

 

"היקף שטחי ארנונה אחרת לתושב" – המנה המתקבלת מחלוקת סך היקף שטחי הארנונה בגין הנכסים בתחומי הרשות המקומית בכל הסיווגים פרט לסיווג מגורים, על פי הדוח המבוקר האחרון, במספר התושבים;

 

 

"הכנסות לתושב" – המנה המתקבלת מחלוקת הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה, במספר התושבים;

 

 

"הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית" – הערך המתקבל מהנוסחה בתוספת הראשונה;

 

 

"חיוב ארנונה אחרת לתושב" – המנה המתקבלת מחלוקת סך חיוב הארנונה בגין הנכסים בתחומי הרשות המקומית בכל הסיווגים פרט לסיווג מגורים, על פי הדוח המבוקר האחרון, במספר התושבים;

 

 

"מספר התושבים" – מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965[4], התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 31 באוקטובר שלפני שנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן;

 

 

"מספר תושבים משוקלל" – סך כל התושבים ברשות המקומית על פי מדרגות ושיעורים אלה:

 

 

 

(1) כל תושב עד 20,000 תושבים – 100% מהתושבים במדרגה זו;

 

 

 

(2) כל תושב מ-20,001 תושבים עד 40,000 תושבים – 85% מהתושבים במדרגה זו;

 

 

 

(3) כל תושב מ-40,001 תושבים עד 60,000 תושבים – 70% מהתושבים במדרגה זו;

 

 

 

(4) כל תושב מ-60,001 תושבים עד 80,000 תושבים – 55% מהתושבים במדרגה זו;

 

 

 

(5) כל תושב מ-80,001 תושבים עד 100,000 תושבים – 40% מהתושבים במדרגה זו;

 

 

 

(6) כל תושב מ-100,001 תושבים עד 125,000 תושבים – 25% מהתושבים במדרגה זו;

 

 

 

(7) כל תושב מ-125,001 תושבים עד 150,000 תושבים – 10% מהתושבים במדרגה זו;

 

 

 

(8) כל תושב מ-150,001 תושבים עד 200,000 תושבים – 5% מהתושבים במדרגה זו;

 

 

 

(9) כל תושב מ-200,001 תושבים ומעלה –0% מהתושבים במדרגה זו;

 

 

"מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה" – מספר התושבים שעלו לישראל מאתיופיה לאחר יום כ"ו בטבת התשמ"ד (1 בינואר 1984);

 

 

"שיעור העולים" – המנה המתקבלת מחלוקת מכפלת מספר התושבים ברשות המקומית שלפי מרשם האוכלוסין עלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן במקדם העדפה לפי שנת עלייה לפי טבלה 1 שבתוספת השנייה, במספר התושבים ברשות המקומית;

 

 

"שיעור ארנונה אחרת" – המנה המתקבלת מחלוקת סך חיוב הארנונה בגין הנכסים בתחומי הרשות המקומית בכל הסיווגים פרט לסיווג מגורים, על פי הדוח המבוקר האחרון, בסך חיוב הארנונה על פי הדוח האמור;

 

 

"תכנית הבראה" – כמשמעותה בפקודת העיריות או בפקודת המועצות המקומיות, לפי העניין.

תנאי סף לחלוקה

2.  

תקציב הקרן יחולק בכל שנת כספים לפי תקנות אלה, לרשויות מקומיות שהתקיימו בהם כל אלה:

 

 

 

(1) האשכול במדרג החברתי-כלכלי של הרשות המקומית אינו עולה על 6;

 

 

 

(2) ההכנסה הנורמטיבית לתושב ברשות המקומית נמוכה מההכנסה הנורמטיבית לתושב אשר 60% מכלל הרשויות המקומיות מצויות מתחתיה, ולעניין רשות מקומית שהיא מועצה אזורית – נמוכה ממכפלת ההכנסה האמורה פי 1.3;

 

 

 

(3) שיעור הארנונה האחרת של הרשות המקומית נמוך מ-65%;

 

 

 

(4) שיעור הגירעון המצטבר של הרשות אינו עולה על 30% או שהרשות נמצאת בתכנית הבראה;

 

 

 

(5) שיעור הגירעון השוטף של הרשות בלפחות אחד משלושת הדוחות המבוקרים האחרונים לא עלה על 2%;

 

 

 

(6) חל עליהן סעיף 3 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938[5];

 

 

 

(7) הרשות המקומית לא הוכרזה עירייה איתנה לפי סימן ד' לפרק 11 לפקודת העיריות או לא הוכרזה מועצה מקומית איתנה לפי סעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות.

הקצאה לפי היקף שטחי ארנונה אחרת לתושב

3.  

30% מתקציב הקרן יחולק כך:

 

 

 

(1) לכל רשות מקומית יינתן מקדם העדפה לפי היקף שטחי ארנונה אחרת לתושב ברשות המקומית:

 

 

 

 

(א)  לרשויות מקומיות, למעט מועצות אזוריות, שמספר התושבים בהן אינו עולה על 20,000: לרשות עם ההיקף הנמוך ביותר יינתן מקדם של 20 ולרשות עם ההיקף הגבוה ביותר יינתן מקדם של 10; לכל רשות אחרת יינתן מקדם לפי המיקום היחסי של ההיקף באותה רשות ביחס להיקף ברשויות האמורות.

 

 

 

 

(ב) לרשויות מקומיות, למעט מועצות אזוריות, שמספר התושבים בהן עולה על 20,000: לרשות עם ההיקף הנמוך ביותר יינתן מקדם של 40 ולרשות עם ההיקף הגבוה ביותר יינתן מקדם של 20; לכל רשות אחרת יינתן מקדם לפי המיקום היחסי של ההיקף באותה רשות ביחס להיקף ברשויות האמורות.

 

 

 

 

(ג)  למועצות אזוריות: למועצה עם ההיקף הנמוך ביותר יינתן מקדם של 60 ולמועצה עם ההיקף הגבוה ביותר יינתן מקדם של 30; לכל מועצה אחרת יינתן מקדם לפי המיקום היחסי של ההיקף באותה מועצה, ביחס להיקף במועצות האמורות.

 

 

 

(2) לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות;

 

 

 

(3) כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

הקצאה לפי חיוב ארנונה אחרת לתושב

4.  

50% מתקציב הקרן יחולק לרשויות שחיוב הארנונה האחרת לתושב בהן נמוך מהחיוב כאמור אשר 60% מכלל הרשויות המקומיות מצויות מתחתיו, כך:

 

 

 

(1) לכל רשות מקומית שהתקיים בה התנאי האמור ברישה של תקנה זו יינתן מקדם העדפה לפי חיוב ארנונה אחרת לתושב ברשות המקומית: לרשות עם החיוב הנמוך ביותר יינתן מקדם של 100 ולרשות עם החיוב הגבוה ביותר יינתן מקדם של 50; לכל רשות אחרת יינתן מקדם לפי המיקום היחסי של החיוב באותה רשות, ביחס לחיוב ברשויות האמורות;

 

 

 

(2) לכל רשות מקומית כאמור יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות;

 

 

 

(3) כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

הקצאה לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית

5.  

20% מתקציב הקרן יחולק כך:

 

 

 

(1) לכל רשות מקומית יינתן מקדם העדפה לפי ההכנסה הנורמטיבית לתושב מארנונה כללית ברשות המקומית: לרשות עם ההכנסה הנמוכה ביותר יינתן מקדם של 100 ולרשות עם ההכנסה הגבוהה ביותר יינתן מקדם של 50; לכל רשות אחרת יינתן מקדם לפי המיקום היחסי של ההכנסה באותה רשות, ביחס להכנסה ברשויות האמורות;

 

 

 

(2) לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות;

 

 

 

(3) כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

הקצאה לפי שיעור העולים

6.  

7.5 מיליון שקלים חדשים מתקציב הקרן יחולק לרשויות מקומיות ששיעור העולים בהן גבוה מ-4%, ואם האשכול במדרג החברתי-כלכלי שלהן אינו עולה על 5 – שיעור העולים בהן גבוה מ-3%, כך:

 

 

 

(1) לכל רשות מקומית שהתקיים בה התנאי האמור ברישה של תקנה זו יינתן מקדם העדפה לפי אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית לפי טבלה 2 שבתוספת השנייה;

 

 

 

(2) לכל רשות מקומית כאמור יינתן ניקוד שהוא מכפלת שיעור העולים ברשות במקדם ההעדפה של הרשות;

 

 

 

(3) כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

הקצאה לפי מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה

7.  

7.5 מיליון שקלים חדשים מתקציב הקרן יחולק לרשויות מקומיות שמספר התושבים בהן שהם עולים מאתיופיה גבוה מ-100, כך:

 

 

 

(1) לכל רשות מקומית שהתקיים בה התנאי האמור ברישה של סעיף זה יינתן מקדם העדפה לפי אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית לפי טבלה 2 שבתוספת השנייה;

 

 

 

(2) לכל רשות מקומית כאמור יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר העולים מאתיופיה ברשות במקדם ההעדפה של הרשות;

 

 

 

(3) כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

הקצאה בשל עיוותים כלכליים וביטול מעמד עיר עולים

8.  

(א)  15 מיליון שקלים חדשים מתקציב הקרן יחולק בין רשויות מקומיות שמתקיימים בהן כל אלה:

 

 

 

(1) בוטלה ההכרזה על הרשות המקומית כעל עיר עולים והיא הייתה זכאית להקצאת תקציב הקרן לפי סעיף 25(א) לחוק;

 

 

 

(2) האשכול במדרג החברתי-כלכלי של הרשות המקומית אינו עולה על 6 והאשכול במדד הפריפריאליות של הרשות המקומית אינו עולה על 6;

 

 

 

(3) שיעור הירידה בסך החיוב התקופתי לפי הדוח המבוקר בין הדוח המבוקר לשנת 2016 לבין הדוח המבוקר לשנת 2017 עלה על 25% או ששיעור העלייה בשיעור הפטורים בין הדוח המבוקר לשנת 2016 לבין הדוח המבוקר לשנת 2017 עלה על 10%; לעניין זה, "שיעור הפטורים" – המנה המתקבלת מחלוקת סך הפטורים בגין ארנונה אחרת לפי הדוח המבוקר בסך החיוב בגין ארנונה אחרת לפי הדוח המבוקר.

 

 

 

(4) מתקיים בה אחד מאלה:

 

 

 

 

(א)  ההכנסות לתושב לפי הדוח המבוקר האחרון נמוכות מההכנסות לתושב לפי הדוח המבוקר לשנת 2017 או מההכנסות כאמור לפי הדוח המבוקר לשנת 2018;

 

 

 

 

(ב) ממוצע שיעורי העלייה השנתיים של ההכנסות לתושב ברשות המקומית לפי הדוחות המבוקרים החל מהדוח המבוקר לשנת 2017 ועד הדוח המבוקר האחרון, או החל מהדוח המבוקר לשנת 2018 ועד הדוח המבוקר האחרון – הנמוך מהשניים, נמוך מממוצע שיעורי העלייה כאמור החל מהדוח המבוקר לשנת 2012 ועד הדוח המבוקר לשנת 2016;

 

 

(ב) לכל רשות מקומית שהתקיים בה התנאי האמור בתקנת משנה (א) יינתנו מקדמי העדפה לפי אשכול במדרג החברתי-כלכלי ולפי אשכול הפריפריאליות  לפי טבלה 1 שבתוספת השלישית ולפי הכנסות לתושב לפי טבלה 2 שבתוספת השלישית;

 

 

(ג)  לכל רשות מקומית כאמור יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית בסכום מקדמי ההעדפה של הרשות;

 

 

(ד) כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

 

 

(ה)  התנאי האמור בתקנה 2(7) לא יחול לעניין הקצאה לפי תקנה זו;

 

 

(ו)  הסכום האמור ברישה לתקנת משנה (א) יופחת מדי שנה בשנה משנת 2023 ב-3 מיליון שקלים חדשים.

הוספה והפחתה בשל אשכול פריפריאליות

9.  

מהסכומים המגיעים לרשות מקומית לפי תקנות 3 עד 5 יתווספו או יופחתו סכומים בשיעור לפי אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית לפי טבלה 1 בתוספת הרביעית.

הפחתת ההקצאה

10.  

מהסכומים המגיעים לרשות מקומית לפי תקנות 3 עד 5 ו-9  יופחתו סכומים בסך השיעורים לפי שיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית לפי טבלה 1 בתוספת החמישית, לפי שיעור גביית הארנונה ברשות המקומית לפי טבלה 2 בתוספת החמישית ולפי שיעור הגירעון השוטף של הרשות המקומית לפי טבלה 3 בתוספת החמישית, ובלבד ששיעור ההפחתה הכולל לא יעלה על 75%.

התאמה לתקציב

11.  

עלה הסכום הכולל לתשלום לפי תקנות אלה על תקציב הקרן באותה שנה או פחת ממנו, יופחתו או יוספו הסכומים להם זכאית כל רשות מקומית לפי תקנות 3 עד 5, 9 ו-10  בשיעור שווה כך שהסכום הכולל שישולם יהיה זהה לתקציב הקרן. 

חלוקת כספים בהתאם לזכאות בשנה קודמת

12.  

(א)  בכל שנת כספים רשות מקומית תהיה זכאית לסכום לפי תקנות 2 עד 11  או למחצית הסכום לו הייתה זכאית לפי התקנות האמורות בשנת הכספים הקודמת – לפי הגבוה מהשניים.

 

 

(ב) עלה או פחת הסכום הכולל כאמור בתקנה 11 בשל חלוקת כספים לפי תקנת משנה (א), ייערכו חישובים כאמור בתקנה 11 ובתקנת משנה (א) עד שהסכום הכולל לפי תקנות אלה יהיה זהה לתקציב הקרן.

עדכון ערכים

13.  

הערכים של התעריפים הנורמטיביים בטבלאות 1, 3 ו-6 בתוספת הראשונה יעודכנו ב-1 בינואר מדי שנה בשנה משנת 2023 לפי שיעור העדכון כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992.

כללים לגבי עולים

14.  

לעניין סעיף 24(ב)(1)(ג) לחוק, יראו רשויות מקומיות ששיעור העולים בה עולה על 4%, ואם האשכול במדרג החברתי-כלכלי שלהן אינו עולה על 5 – שיעור העולים בהן גבוה מ-3%, או שמספר התושבים בה שהם עולים מאתיופיה עולה על 100 כרשויות מקומיות שמתקיים בהן האמור בסעיף.

פרסום אופן החישוב וההקצאה

15.  

המנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם מדי שנה בשנה באתר האינטרנט של משרד הפנים קובץ ממוכן שבו יפורטו הקצאת תקציב הקרן ודרך החישוב של ההקצאה לפי כל תקנה מתקנות אלה לכל רשות מקומית באותה שנת כספים וכן את התעריף הנורמטיבי לפי הטבלאות האמורות בתקנה 13 כפי שהתעדכנו לפי התקנה האמורה.

הוראת שעה

16.  

לעניין שנת 2022, יקראו את תקנה 12 כך שבמקום המילים "התקנות האמורות בשנת הכספים הקודמת" יבוא "תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021".

 

 

 

 

 

 

 

תוספת ראשונה

(תקנה 1 – ההגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")

 

 

 

הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית תחושב לפי נוסחה זו:

לעניין זה –

 

 

 

X – חיוב ארנונה לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;

 

 

 

Z – תוספת לחיוב הארנונה לנכסי מגורים, שהיא 0 או שתחושב לפי נוסחה זו, לפי הגבוה מהשניים:

 

לעניין זה –

 

 

 

 

N  - תעריף ארנונה נורמטיבי למגורים לפי טבלה 1 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;

 

 

 

 

F – תעריף ארנונה למגורים;

 

 

 

 

T – חיוב ארנונה בעד נכסי מגורים לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;

 

 

 

ואולם למועצה אזורית יתווסף גם סכום שיחושב לפי נוסחה זו:

 

לעניין זה –

 

 

 

 

D – גודל שטח נורמטיבי נדרש למגורים, לפי טבלה 2;

 

 

 

 

S – סך כל שטח נכסי מגורים לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;

 

 

 

 

P – לעניין זה, מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 1 בינואר של שנת הכספים לגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;

 

 

 

 

N – 90% מתעריף ארנונה נורמטיבי למגורים, לפי טבלה 1 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;

 

 

 

W – תוספת לחיוב הארנונה לנכסים שאינם למגורים, שהיא 0 או תחושב לפי נוסחה זו, לפי הגבוה מהשניים:

לעניין זה –

 

 

 

 

A – תעריף נורמטיבי לתעשייה ובית מלאכה, שהוא מכפלת הערך של הרשות המקומית לפי טבלה 3 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון במקדמי ההעדפה של הרשות בטבלאות 4 ו-5;

 

 

 

 

B – סך כל שטח נכסי תעשייה ובתי מלאכה לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;

 

 

 

 

C – תעריף נורמטיבי למשרדים, שירותים ומסחר, שהוא מכפלת הערך של הרשות המקומית לפי טבלה 6  נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון במקדמי ההעדפה של הרשות בטבלאות 4 ו-5;

 

 

 

 

D – סך כל שטח נכסי משרדים, שירותים ומסחר לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;

 

 

 

 

E – חיוב ארנונה בעד נכסי תעשייה, בתי מלאכה, משרדים, שירותים ומסחר לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון;

 

 

 

P – לעניין זה, מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 1 בינואר של שנת הכספים לגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון.

 

 

טבלה 1

(N בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")

אשכול במדרג החברתי-כלכלי

תעריף ארנונה נורמטיבי למגורים  בשקלים חדשים

1

             46.85

2

             46.85

3

             47.78

4

             48.74

5

             51.17

6

             53.73

7

             56.42

8

             62.06

9

             71.37

10

             82.08

 

טבלה 2

(D בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")

אשכול במדרג החברתי-כלכלי

גודל שטח נורמטיבי נדרש למגורים במטרים רבועים

1

20

2

20

3

22

4

22

5

24

6

24

7

26

8

26

9

28

10

28

 

 

טבלה 3

(A בהגדרת W בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")

נפת הרשות המקומית, לפי טבלה 7

תעריף נורמטיבי לתעשייה ומלאכה בשקלים חדשים

גולן

                  36.70

באר שבע ב'

                  37.32

צפת

                  44.71

עכו א'

                  57.66

עכו ב'

                  57.81

כנרת

                  58.73

באר שבע א'

                  63.00

יזרעאל ב'

                  68.36

יזרעאל א'

                  69.86

יו"ש

                  78.84

חיפה

                  80.13

חדרה

                  81.20

אשקלון

                  83.25

ירושלים

                  92.98

השרון

                  95.42

רחובות

                  99.10

רמלה

                104.40

פתח תקווה

                108.40

תל אביב

                122.95

 

טבלה 4

(A ו-C בהגדרת W בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")

אשכול במדרג החברתי-כלכלי

מקדם העדפה

1

0.7

2

0.7

3

0.8

4

0.8

5

0.9

6

0.9

7

1.1

8

1.1

9

1.2

10

1.2

 

טבלה 5

(A ו-C בהגדרת W בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")

הפער בין מדד  הפריפריאליות של הרשות המקומית לפי מדד הפריפריאליות לבין הממוצע של מדד הפריפריאליות של כלל הרשויות המקומיות באותה נפה לפי טבלה 7

מקדם העדפה

פחות מ- 0.6-

0.85

0.6- ומעלה ופחות מ-0.9

1

0.9  ומעלה

1.15

 

טבלה 6

(C בהגדרת W בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")

נפת הרשות המקומית, לפי טבלה 7

תעריף נורמטיבי למשרדים, שירותים ומסחר בשקלים חדשים

גולן

                 73.40

באר שבע ב'

                 74.63

צפת

                 89.42

עכו א'

               115.30

עכו ב'

               115.61

כנרת

               117.45

באר שבע א'

               126.01

יזרעאל ב'

               136.71

יזרעאל א'

               139.71

יו"ש

               157.66

חיפה

               160.27

חדרה

               162.40

אשקלון

               166.50

ירושלים

               185.96

השרון

               190.84

רחובות

               198.20

רמלה

               208.79

פתח תקווה

               216.79

תל אביב

               245.91

 

טבלה 7

(טבלה 3, טבלה 5, טבלה 6)

נפה

רשויות מקומיות

גולן

בוקעאתא, גולן, מג'דל שמס, מסעדה, עין קניא, עמק הירדן, קצרין, ר'ג'ר

באר שבע ב'

אילת, דימונה, הערבה התיכונה, חבל אילות, ירוחם, מצפה רמון, ערד, רמת נגב, תמר

צפת

ג'יש (גוש חלב), הגליל העליון, חצור הגלילית, טובא-זנגריה, יסוד המעלה, מבואות החרמון, מטולה, מרום הגליל, צפת, קריית שמונה, ראש פינה

עכו א'

אבו סנאן, בית ג'ן, בענה, ג'דיידה-מכר, ג'ולס, חורפיש, יאנוח - ג'ת, ירכא, כסרה – סמיע, כפר ורדים, כפר יאסיף, מגדל תפן, מזרעה, מטה אשר, מעיליא, מעלה יוסף, מעלות-תרשיחא, נהריה, נחף, סג'ור, עכו, פסוטה, פקיעין –בוקייעה, ראמה, שלומי

עכו ב'

אעבלין, ביר אל-מכסור, דיר אל-אסד, דיר חנא, טמרה, כאבול, כווכב אבו אל-היג'א, כפר מנדא, כרמיאל, מג'ד אל-כרום, משגב, סכנין, עראבה, שעב, שפרעם

כנרת

הגליל התחתון, טבריה, יבנאל, כפר כמא, כפר תבור, מגדל, מר'אר, עילבון

באר שבע א'

אבו בסמה, אופקים, אשכול, באר שבע, בני שמעון, חורה, כסייפה, להבים, לקיה, מיתר, מרחבים, נתיבות, עומר, ערערה בנגב, רהט, רמת חובב, שגב שלום, שדות נגב, תל שבע

יזרעאל ב'

בוסתאן אל-מרג', בית שאן, בסמת טבעון, הגלבוע, זרזיר, יקנעם עילית, כעביה - טבש - חג'אג'רה, מגידו, עמק המעיינות, עמק יזרעאל, עפולה, רמת ישי

יזרעאל א'

אכסאל, אל-בטוף, בועיינה-ניג'ידאת, דבוריה, טורעאן, יפיע, כפר כנא, מגדל העמק, מישהד, נצרת, נצרת עילית, עילוט, עין מאהל, ריינה, שבלי - אום אל-ר'נם

יו"ש

אורנית, אלפי מנשה, אלקנה, אפרת, אריאל, בית אל, בית אריה, ביתר עילית, בקעת הירדן, גבעת זאב, גוש עציון, הר אדר, הר חברון, מגילות, מודיעין עילית, מטה בנימין, מעלה אדומים, מעלה אפרים, עמנואל, קדומים, קריית ארבע, קרני שומרון, שומרון, שער שומרון

חיפה

דאלית אל-כרמל, זבולון, חיפה, טירת כרמל, נשר, עוספייא, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית טבעון, קריית ים, קריית מוצקין, רכסים

חדרה

אום אל-פחם, אור עקיבא, אלונה, בנימינה - גבעת עדה, בסמ"ה, בקה - ג'ת, ג'סר א-זרקא, זכרון יעקב, חדרה, חוף הכרמל, כפר קרע, מנשה, מעלה עירון, ערערה, פוריידיס, פרדס חנה - כרכור, קציר - חריש

אשקלון

אשדוד, אשקלון, באר טוביה, חוף אשקלון, יואב, לכיש, קריית גת, קריית מלאכי, שדרות, שער הנגב, שפיר

ירושלים

אבו גוש, בית שמש, ירושלים, מבשרת ציון, מטה יהודה, קריית יערים

השרון

אבן יהודה, אליכין, זמר, חוף השרון, טייבה, טירה, כפר יונה, לב השרון, נתניה, עמק חפר, פרדסיה, קדימה - צורן, קלנסווה, תל מונד

רחובות

בני עי"ש, ברנר, גדרה, גדרות, גן יבנה, גן רוה, חבל יבנה, יבנה, מזכרת בתיה, נחל שורק, נס ציונה, קריית עקרון, ראשון לציון, רחובות

רמלה

באר יעקב, בית דגן, גזר, חבל מודיעין, לוד, מודיעין-מכבים-רעות, עמק לוד, רמלה, שהם

פתח תקווה

אלעד, ג'לג'וליה, גבעת שמואל, גני תקווה, דרום השרון, הוד השרון, יהוד -מונסון, כוכב יאיר, כפר ברא, כפר סבא, כפר קאסם, סביון, פתח תקווה, ראש העין, רעננה

תל אביב

אור יהודה, אזור, בני ברק, בת ים, גבעתיים, הרצליה, חולון, כפר שמריהו, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, תל אביב -יפו

 

 

 

תוספת שנייה

(תקנות 1 ו-6)

 

טבלה 1

(תקנה 1 – ההגדרה "שיעור העולים")

מקדמי העדפה לפי שנת עלייה

שנת עלייה שקדמה לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן

מקדם העדפה

1

1

2

0.96

3

0.92

4

0.88

5

0.85

6

0.81

7

0.77

8

0.73

9

0.69

10

0.65

11

0.62

12

0.58

13

0.54

14

0.5

15

0.46

 

טבלה 2

(תקנה 6)

מקדמי העדפה לפי אשכול במדד פריפריאליות

אשכול במדד פריפריאליות

מקדם העדפה

1

150

2

138.9

3

127.8

4

116.7

5

105.6

6

94.4

7

83.3

8

72.2

9

61.1

10

50

 

 

 

תוספת שלישית

(תקנה 8)

 

טבלה 1

(תקנה 8)

מקדמי העדפה לפי אשכול במדרג חברתי-כלכלי ולפי אשכול במדד פריפריאליות

אשכול

מקדם העדפה לפי אשכול במדרג חברתי-כלכלי

מקדם העדפה לפי אשכול במדד פריפריאליות

1 עד 2

20

40

3 עד 4

10

25

5 עד 6

5

10

 

 

טבלה 2

(תקנה 8)

מקדמי העדפה לפי הכנסות לתושב

הכנסות לתושב

מקדם העדפה

פחות מ-5,000

15

יותר מ-5,000 ופחות מ-10,000

10

יותר מ-10,000 ופחות מ-15,000

5

 

 

תוספת רביעית

(תקנה 9)

 

טבלה 1

(תקנה 9)

שיעור הוספה או הפחתה לפי אשכול במדד הפריפריאליות

אשכול במדד הפריפריאליות

שיעור הוספה או הפחתה

1

5%

2

4%

3

3%

4

2%

5

1%

6

1%-

7

2%-

8

3%-

9

4%-

10

5%-

 

 

 

תוספת חמישית

(תקנה 10)

 

טבלה 1

(תקנה 10)

שיעור ההפחתה לפי שיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית

שיעור הגירעון המצטבר לפי הדוח המבוקר האחרון

שיעור ההפחתה

17.5% ומעלה ופחות מ-20%

10%

20% ומעלה ופחות מ-22.5%

15%

22.5% ומעלה ופחות מ-25%

20%

25% ומעלה ופחות מ-27.5%

25%

27.5% ומעלה ופחות מ-30%

30%

30% ומעלה ופחות מ-32.5%

35%

32.5% ומעלה ופחות מ-35%

40%

35% ומעלה ופחות מ-37.5%

45%

37.5% ומעלה ופחות מ-40%

50%

40% ומעלה ופחות מ-42.5%

55%

42.5% ומעלה ופחות מ-45%

60%

45% ומעלה ופחות מ-47.5%

65%

47.5% ומעלה

70%

 

טבלה 2

(תקנה 9)

שיעור ההפחתה לפי שיעור גביית הארנונה ברשות המקומית

שיעור גביית הארנונה לפי הדוח המבוקר האחרון

שיעור ההפחתה

פחות מ-15%

85%

15% ומעלה ופחות מ-20%

80%

20% ומעלה ופחות מ-25%

75%

25% ומעלה ופחות מ-30%

70%

30% ומעלה ופחות מ-35%

65%

35% ומעלה ופחות מ-40%

60%

40% ומעלה ופחות מ-45%

55%

45% ומעלה ופחות מ-50%

50%

50% ומעלה ופחות מ-55%

45%

55% ומעלה ופחות מ-60%

40%

60% ומעלה ופחות מ-65%

35%

65% ומעלה ופחות מ-70%

30%

70% ומעלה ופחות מ-75%

25%

 

טבלה 3

(תקנה 9)

שיעור ההפחתה לפי שיעור הגירעון השוטף של הרשות המקומית

שיעור הגירעון השוטף לפי הדוח המבוקר האחרון

שיעור ההפחתה

יותר מ-0% ופחות מ-3%

20%

3% ומעלה ופחות מ-6%

25%

6% ומעלה ופחות מ-9%

30%

9% ומעלה ופחות מ-12%

35%

12% ומעלה ופחות מ-15%

40%

15% ומעלה ופחות מ-18%

45%

18% ומעלה ופחות מ-21%

50%

21% ומעלה ופחות מ-24%

55%

24% ומעלה ופחות מ-27%

60%

27% ומעלה ופחות מ-30%

65%

30% ומעלה ופחות מ-33%

70%

33% ומעלה ופחות מ-36%

75%

36% ומעלה ופחות מ-39%

80%

39% ומעלה

85%

 

 

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ 3-5591)

 

 

דברי הסבר

 

פרק ד' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 קובע כי תוקם במשרד הפנים קרן שמטרתה צמצום פערים בין רשויות מקומיות, ותקציב הקרן יוקצה בהתאם לכללי חלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים. עוד נקבע כי עד לסוף שנת 2024 יוקצה חלק מהקרן על פי הטבלה שבתוספת לפרק, והיתרה תחולק על פי כללי החלוקה כאמור לעיל.

 

בכללים נקבעו תנאי סף לחלוקה, ורק רשויות שעומדות בכל שבעת התנאים יהיו זכאיות לתקציב מהקרן (תקנה 2). התנאי הראשון הוא שהרשות המקומית תהיה באשכול חברתי כלכלי 1 עד 6.  התנאי השני הוא לפי הכנסה נורמטיבית לנפש. ההכנסה הנורמטיבית לכל רשות מקומית נקבעת לפי נוסחה שמפורטת בתוספת הראשונה (יצוין כי הערכים בנוסחה שבתוספת הראשונה מתעדכנים מדי שנה כמפורט בתקנה 12, לפי שיעור העדכון שנקבע לעניין ארנונה כללית). רשויות מקומיות שנמצאות באחד מששת העשירונים התחתונים של ההכנסה הנורמטיבית עומדות בתנאי הסף; כלומר – לכל רשות מקומית ניתן ערך של הכנסה נורמטיבית לתושב על פי הנוסחה. לאחר מכן, נבדק מהו אותו ערך ש-60% מהרשויות נמצאות מתחתיו ו-40% מהרשויות נמצאות מעליו. זהו הערך שבו יש לעמוד כדי לעבור את תנאי הסף. למועצות אזוריות, שבשל אופיין הן נדרשות להוצאות גבוהות יותר באופן יחסי,  הערך שבו יש לעמוד כדי לעבור את תנאי הסף היא פי 1.3 מהערך שנקבע עבור רשויות מקומיות אחרות. תנאי סף נוספים הם לפי נתונים מהדוח הכספי המבוקר האחרון – שיעור ארנונה אחרת (כלומר – חיוב הארנונה שלא מגורים מתוך סך חיוב הארנונה), שיעור גירעון מצטבר ושיעור גירעון שוטף. התנאי לעניין שיעור גירעון מצטבר לא יחול על רשות שנמצאת בתכנית הבראה. לעניין גירעון שוטף – רשות מקומית עם גירעון שוטף של 2% או יותר כל שנה במשך שלוש שנים רצופות לא תעמוד בתנאי הסף. יוער כי בתקנות אלה, גירעון שוטף לרשות בתכנית הבראה מחושב כחריגה מעבר לזו שבתקציב המאושר של הרשות המקומית. בנוסף נקבע כתנאי סף שעל הרשות חל סעיף 3 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) (סעיף שקובע שיעור מופחת של ארנונה שמשולם לרשות המקומית בגין נכסים המוחזקים על ידי הממשלה) והרשות לא הוכרזה כרשות איתנה.

 

הכללים המוצעים כוללים חלוקת תקציב הקרן לרשויות שעמדו בתנאי הסף על פי שישה קריטריונים שלכל אחד מהם ניתן משקל שונה כמפורט להלן. במסגרת קריטריונים אלה ניתן לכל רשות מקומית ניקוד בהתאם למאפיינים שלה והמיקום היחסי של אותו מאפיין ביחס למאפייני שאר הרשויות המקומיות, ומכל קריטריון ניתן לה חלקה היחסי בהתאם לניקוד שלה ביחס לרשויות המקומיות האחרות. שלושת הקריטריונים הראשונים נקבעו בחלוקה יחסית לפי אחוזים, ולגביהם נערכות בשלבים הבאים התאמות שונות; ושלושת הקריטריונים האחרונים נקבעו בחלוקה מוחלטת לפי שקלים חדשים, והם קריטריונים "קשיחים" לגביהם לא נעשות ההתאמות, הכל כפי שיפורט להלן.

ואלה הקריטריונים:

1. היקף שטחי ארנונה אחרת לתושב (תקנה 3): ארנונה אחרת היא ארנונה בגין נכסים שאינם מגורים – בעיקרם נכסים מסחריים. נכסים מסחריים מניבים לרשות המקומית הכנסות ארנונה. היקף שטחי ארנונה אחרת לתושב הוא ערך המאפיין את היקף שטחי הנכסים המסחריים ביחס למספר התושבים ברשות המקומית. במסגרת סעיף זה ניתן מקדם לכל רשות מקומית, כאשר אופן חישוב המקדם הוא שונה לכל קבוצה (לאור שונות גבוהה בין מועצות אזוריות, עיריות ומועצות מקומיות שמספר תושביהן עד 20,000 ועיריות ומועצות מקומיות שמספר תושביהן גבוה מ- 20,000 נקבעה לכל קבוצה טבלת היקף שטחים שונה). בכל קבוצה כזו, ניתן מקדם לפי המיקום היחסי של הנתון של אותה רשות מקומית ביחס לנתון של שאר הרשויות. גובה המענק לרשות המקומית בגין סעיף זה נקבע באופן יחסי בהתאם לחלק היחסי של מכפלת אוכלוסיית הרשות המקומית המשוקללת במקדם.

2. חיוב ארנונה אחרת לתושב (תקנה 4): הנתון של חיוב ארנונה אחרת לתושב מאפיין גם הוא את השטחים המסחריים ברשות המקומית המניבים ארנונה לרשות, ובניגוד לנתון הקודם – נתון זה משקלל גם את התעריף באותה רשות. על מנת להימנע מעיוותים אפשריים, ההיבט של ארנונה אחרת ברשות המקומית מחושב בחלקו לפי היקף השטחים ובחלקו לפי החיוב – מה שיוצר יחד תמונה מלאה יותר של המצב באותה רשות. בדומה לתקנה הקודמת, גם כאן לכל רשות ניתן מקדם יחסי – ולאחר מכן חלוקה יחסית בהתאם לגודל האוכלוסייה. מכיוון שהערך של חיוב ארנונה אחרת משקלל גם את התעריפים, אין צורך במקרה בזה בהתייחסות שונה לקבוצות רשויות מקומיות כפי שנעשה בתקנה 3. יצוין כי חלוקה זו לא תחול על רשויות שנמצאות באחד מ-4 העשירונים העליונים לפי חיוב ארנונה אחרת לתושב.

3. הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית (תקנה 5): הכנסה נורמטיבית לנפש היא ערך המאפיין את ההכנסה הפוטנציאלית של הרשויות המקומיות, על פי מודל שנקבע שלוקח בחשבון את שטחי הנכסים ברשות המקומית והתעריף באותה רשות, וכן תוספת משתנה בהתאם למאפייני הרשות על פי הנוסחה המפורטת בתוספת הראשונה. ההכנסה המתקבלת על פי המודל מחולקת במספר התושבים ברשות המקומית. במסגרת סעיף זה ניתן מקדם לכל רשות בהתאם למיקום היחסי של ערך זה ביחס לערכי שאר הרשויות המקומיות – ולאחר מכן מחושב החלק היחסי של כל רשות בהתאם לגודל האוכלוסייה.

4. שיעור העולים (תקנה 6): שיעור העולים ברשות המקומית הוא המספר המשוקלל של העולים המתגוררים בה נכון ליום 31 באוקטובר שלפני שנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן. המספר המשוקלל של העולים נקבע על פי שנת העלייה לישראל ועל פי ארץ המוצא בנוגע לעולים מאתיופיה. במסגרת סעיף זה נקבע תנאי סף לפיו רק רשויות מקומיות ששיעור העולים בהן עולה על 4% יכללו בהקצאה במסגרת סעיף זה (או 3% לגבי רשויות מקומיות באשכול חברתי-כלכלי 1-5). לרשויות אלה ניתן מקדם לפי אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית, וגובה המענק לרשות המקומית בגין סעיף זה נקבע באופן יחסי בהתאם למקדם ולשיעור העולים.

5. מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה (תקנה 7): מספר העולים מאתיופיה ברשות המקומית הוא מספר העולים שעלו משנת 1984 ועד ליום 31 באוקטובר שלפני שנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן, על פי הרישום במרשם האוכלוסין. במסגרת סעיף זה נקבע תנאי סף לפיו רק רשויות מקומיות שמספר העולים מאתיופיה אצלן עולה על 100 יכללו בהקצאה על פי סעיף זה. לרשויות אלה ניתן מקדם לפי אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית, וגובה המענק לרשות המקומית בגין סעיף זה נקבע באופן יחסי בהתאם למקדם ולמספר העולים מאתיופיה ברשות.

6. הקצאה לרשויות מקומיות שיש עיוותים בתקצובן בשל ביטול ההכרזה עליהן כערי עולים ובשל הקצאת תקציב הקרן לפי סעיף 25(א) לחוק (תקנה 8). על מנת לקבוע את קבוצת הרשויות הזכאיות, שיש עיוותים בתקצובן, נבחנת תחילה הפגיעה התקציבית ברשויות: מדובר ברשויות באשכול 1 עד 6 במדד החברתי-כלכלי ובמדד הפריפריאליות שכתוצאה מביטול מעמד עיר עולים חלה ירידה של מעל 25% בסך החיוב התקופתי (הירידה היא בין שנת 2016 לשנת 2017, אז בוטל מעמד עיר עולים), או ששיעור הפטורים מארנונה אחרת (כלומר, החלק היחסי של סך הפטורים מארנונה אחרת מתוך סך  חיוב הארנונה האחרת) בתקופה זו עלה במעל 10%. נתונים אלה משקפים פגיעה חדה בהכנסות הרשות. בנוסף לפגיעה, נבחנת גם מידת ההתאוששות של הרשות המקומית מהפגיעה האמורה. על כן, נדרש שההכנסות לתושב לפי הדוח האחרון נמוכות מההכנסות לתושב לשנת 2017 או 2018 (כלומר – שבכל הזמן שחלף מאז, הרשות לא הצליחה להדביק את הפער ולהעלות את ההכנסות לתושב. זאת בשים לב שככלל, מדובר בנתון לגביו יש עלייה בכל שנה בממוצע של כלל הרשויות המקומיות); או שממוצע שיעוריי העלייה השנתיים בהכנסות לתושב מ-2017 או 2018 ועד הדוח האחרון הוא נמוך מממוצע שיעורי העלייה השנתיים בשנים 2012 עד 2016 (כלומר – שלפני ביטול מעמד עיר עולים הייתה מגמת עלייה בהכנסות לתושב באותה רשות, ולאחר הביטול הרשות טרם הצליחה להדביק את הפער ולחזור לאותה מגמה). יצוין כי בשל חוסר מסוים באחידות בצורות הרישום באותן שנים, יש התייחסות חלופית לנתוני חיוב תקופתי ושיעור הפטורים וכן התייחסות חלופית להכנסה לתושב בשנת 2017 ובשנת 2018. לרשויות הזכאיות יחולקו הכספים בהתאם למקדמים שנקבעים לפי אשכול חברתי-כלכלי, אשכול פריפריאליות והכנסה לתושב. לאחר מכן מחושב החלק היחסי של כל רשות בהתאם לגודל האוכלוסייה. יצוין כי תנאי הסף בתקנה 2 לפיו הרשות לא הוכרזה כרשות איתנה – לא יחול על החלוקה לפי תקנה זו. הסכום לחלוקה לפי תקנה זו נקבע על 15 מיליון ₪, והוא יופחת מדי שנה ב-3 מיליון ₪ (כלומר סה"כ 12 מיליון ₪ בשנת 2023, 9 מיליון ₪ בשנת 2024 וכו').

 

כאמור, בנוגע לשלושת הקריטריונים הראשונים נערכות התאמות נוספות. מדובר בשלוש התאמות כמפורט להלן, שחלות רק ביחס לקריטריונים אלה:

א.  הוספה והפחתה בשל אשכול פריפריאליות (תקנה 9): מההקצאה האמורה נערכת הוספה או הפחתה, בהתאם לאשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית. לרשות מקומית באשכול פריפריאליות 1 תינתן תוספת של 5% (כלומר, סך הכל 105% מההקצאה שהיא הייתה זכאית לה לפי החישוב עד כה); ולרשות מקומית באשכול פריפריאליות 10 תינתן הפחתה של 5% (כלומר, סך הכל 95% מההקצאה האמורה). בטבלה שבתוספת פורטו שיעורי ההוספה או ההפחתה לכל אשכול בהתאם לכך.

ב. הפחתה בשל מדדי התנהלות (תקנה 10): מההקצאה האמורה נערכת הפחתה לפי שלושה מדדי התנהלות  שיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית, שיעור גביית הארנונה של הרשות המקומית ושיעור הגירעון השוטף שלה. זאת, על מנת לצמצם את האפשרות של שימוש בכספי הקרן כתחליף למקורות הכנסה אחרים וכתחליף להתנהלות אחראית, ועל מנת לתמרץ שיפור במדדי ההתנהלות של הרשות. בגין כל אחד מהפרמטרים נקבע שיעור הפחתה, ושיעור ההפחתה הכולל לפי התקנה הוא חיבור השיעורים בגין כל פרמטר. עוד נקבע כי שיעור ההפחתה הכולל לפי תקנה זו לא יעלה על 75%.

ג.  לאחר חישוב ההקצאה הראשונית ייערך חישוב נוסף שמטרתו להביא להתאמת סכומי החלוקה לתקציב הקרן (תקנה 11). מכיוון שחלק מהחלוקה נקבעה באחוזים וחלק מהחלוקה במספרים מוחלטים, וביחס לחלק מהסעיפים אף נערכה הוספה או הפחתה – לא בהכרח ההקצאה הראשונית תהיה תואמת לסך תקציב הקרן. על מנת להביא להתאמה כאמור, ייערך חישוב נוסף בו יופחת או יוסף סכום בשיעור שווה באופן יחסי לכל רשות מקומית – עד להתאמה לסך תקציב הקרן. כאמור, חישוב זה ייערך רק בנוגע לשלושת הקריטריונים הראשונים (הקצאה לפי היקף שטחי ארנונה אחרת, חיוב ארנונה אחרת והכנסה נורמטיבית – לרבות ההוספות וההפחתות שנערכו לגבי סעיפים אלה בשל אשכול פריפריאליות ומדדי התנהלות).

 

על מנת שלא להביא לירידה חדה מדי בזכאות רשות מקומית להקצאה מהקרן, מוצע לקבוע שבכל שנה, הסכום המגיע לרשות מקומית לא יפחת ממחצית הסכום שהגיע לרשות בשנה הקודמת (תקנה 12). לכן, במקרה בו לאחר עריכת החישובים נמצא כי הרשות זכאית לסכום שהוא נמוך יותר ממחצית הסכום בשנה הקודמת – היא תקבל השלמה עד לסכום המחצית. יובהר שהכוונה היא למחצית הסכום שהגיע לרשות בשנה הקודמת לפי תקנות החלוקה (כלומר, תקנות 2 עד 11), ולא לפי תקנה זו. לעניין שנת הכספים הראשונה בה יחולקו הכספים לפי תקנות אלה, מוצע להבהיר כי החישוב של מחצית משנה קודמת יהיה לפי התקנות שחלו בשנת 2021 (תקנה 15).

מכיוון שתוספת זו תביא לשינוי בסך ההקצאה מהקרן, ייערכו חישובים לפי תקנה 11 (התאמה יחסית של החלוקה לפי היקף שטחים, חיוב ארנונה והכנסה נורמטיבית – לרבות הוספות והפחתות) ולפי תקנה 12 (השלמה עד לסכום של מחצית משנה קודמת) – עד להתאמה מלאה לתקציב הקרן.

 

 

סעיף 24(ב)(1)(ג) וסעיף 24(ב)(2)(ג) לחוק קובעים כי חלק מתקציב הקרן יוקצה לרשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי-כלכלי שלהן הוא 1 עד 7 שמבין תושביהן עלו לישראל ב-15 השנים האחרונות או עלו לישראל מאתיופיה החל משנת 1984. החוק לא קבע מה שיעור העולים או מספר העולים המינימלי הנדרש על מנת לעמוד בתנאי האמור בשני סעיפים אלה, אלא ששר האוצר יקבעו כללים לגבי שיעור העולים וחלוקת התקציב. כללים לגבי חלוקת התקציב נקבעו לעיל, בתקנות 6 ו-7. בתקנה 14 מוצע לקבוע את הכללים לגבי שיעור העולים המינימלי הנדרש לצורך עמידה בתנאי (3% לגבי רשויות במדרג חברתי-כלכלי 1 עד 5, 4% לגבי שאר הרשויות) ולגבי מספר העולים מאתיופיה (מעל 100). רשויות שעומדות בתנאי זה ייחשבו כרשויות שמתקיים בהן התנאי האמור בסעיף 24(ב)(1)(ג) לחוק.

 

עוד מוצע במסגרת התקנות לקבוע כי מנכ"ל משרד הפנים יפרסם באתר האינטרנט של המשרד קובץ ממוכן שבו יפורטו הקצאת תקציב הקרן ודרך החישוב של ההקצאה לכל רשות מקומית (תקנה 15). בנוסף, יפורסמו באתר המשרד העדכונים של הערכים הנדרשים לחישוב ההכנסה הנורמטיבית לנפש.

 

 



[1] ס"ח התשע"ז, עמ' 217.

[2] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197; ס"ח התשס"ד, עמ' 111.

[3] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 9, עמ' 256; ס"ח התשס"ד, עמ' 122.

[4] ס"ח התשכ"ה, עמ' 270.

[5] ע"ר 1938, תוס' 1, עמ'  27.