טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשפ"ג-2022

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן [למילוי רק בעת הפצה להערות הציבור]

תיקון תקנות 271, 284, 291-299 ו-308 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (רישיון סחר). ראו דברי ההסבר המצ"ב.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד....:

טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשפ"ג-2022

___________________ התשפ"ג                                              מרב מיכאלי

 

(____________________ 2022)                                        שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

 

דברי הסבר

 

בשנת 2016 חוקק חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן: "חוק רישוי שירותים"), אשר הסדיר בפרק ו' לחוק את נושא רישיונות סוחר ברכב. בעקבות כך, נדרש תיקון החקיקה המפורט לעיל אשר במסגרתו מבוקש לבטל את הוראות תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"/ "התקנות העיקריות") הנוגעות לתחום רישיונות סוחר ברכב, ולהסדיר את תחום תו הסוחר הכללי (להלן: "תו שלט במבחן") מכוח 9 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת התעבורה") אשר נותר במסגרת תקנות 291-299 לתקנות התעבורה. בנוסף, התיקון מבקש להסדיר ולדייק את המקרים בהם תאושר בקשה לקבלת תו שלט במבחן למקרים אשר נקבעו לכך בפקודת התעבורה, במטרה כי הדבר יביא לצמצום הנסיעה בכבישי הארץ בכלי רכב שלא עברו מבחן רישוי למקרים המעטים אשר הדבר נדרש בהם בהתאם לפקודת התעבורה, וכן להפחתת הגשת בקשות פיקטיביות לקבלת רישיונות סחר אשר נועדו רק לצורך קבלה באופן עקיף של תו שלט במבחן לשם נסיעה בכביש בכלי רכב שלא עברו מבחן רישוי.

 

תיקון 1 –

כיום, סוחר רכב יכול לרשום רכב כאמור בתקנה271(ב4) ללא הגבלת זמן. התיקון מבקש להשוות את התנאים לרישום רכב על ידי בעלי רישיון סחר כאמור בתקנה271(ב4) לתקופת הזמן שנקבעה בתקנה 271(ב5) לעניין כלי רכב חדשים, קרי- 12 חודשים מיום ייצורם, כך שייקבע כי הגבלת הזמן של סוחר רכה על רישום רכב כאמור בתקנה271(ב4) תהיה ל-12 חודשים לכל היותר, ולאחריה יירשם הרכב על שמו של סוחר הרכב בעל רישיון הסוחר.

 

תיקון 2 –

לאור האמור לעיל, על התקנות העיקריות להסדיר כיום רק את תו שלט במבחן, ועל כן יש לתקן את התיקונים הנ"ל כך שיתייחסו רק לתו שלט במבחן. בנוסף, לצורך שמירה על בטיחות כלי הרכב הנוסעים בכבישי הארץ על ידי סוחרי רכב והפחתת כלי הרכב הנוסעים ללא שביצעו בדיקת כשירות לפי תקנה 273 לתקנות העיקריות, מוצע במסגרת התיקון לקבוע כי כלי הרכב הרשומים על בעלי רישיון סוחר ברכב כן יידרשו לביצוע מבחן כשירות לפי תקנה 273 הנ"ל. יצוין, כי עדיין תחול עליהם תקנה 290 לתקנות העיקריות הקובעת להם פטור מאגרת רישוי, ועל כן הם יידרשו רק לתשלום עבור מבחן רישוי לפי תקנה 273.

 

תיקונים 3 ו-4 – 

כיום, סימן ג' לפרק השני של חלק ד', מתייחסת לרישיון סוחר ברכב. כך גם, תקנה 291(א) לתקנות העיקריות קושרת בין תו שלט במבחן לבין רישיון סוחר ברכב, כך שהיא קובעת כי כל אדם אשר מקבל תו שלט במבחן יקבל גם רישיון סוחר ברכב. אולם, החל משנת 2016 נושא רישיונות סוחר ברכב הוסדר במסגרת סעיפים 89 ו-92 לחוק רישוי שירותים, בהם נקבעו התנאים לקבלת רישיון סוחר ברכב מכוח החוק, אשר הינם נפרדים ושונים מתו השלט במבחן. קרי, במסגרת החוק נקבעה הפרדה בין רישיון סוחר ברכב אשר מוסדר במסגרת הוראות החוק – לבין תו שלט במבחן אשר ממשיך להיות מוסדר במסגרת תקנות 291-299 לתקנות התעבורה, כאשר להם מהות ומטרות שונות. לאור האמור, נדרש לבטל את תקנה 291(א) לתקנות העיקריות אשר סותרת את הוראות החוק הנ"ל.

 

תיקון  5(א) –

כאמור לעיל, נושא רישיון סוחר ברכב מוסדר כיום במסגרת חוק רישוי שירותים, ובמסגרת תקנות 291-299 לתקנות התעבורה ממשיך להיות מוסדר רק נושא תו שלט במבחן. על כן, נדרש לשנות את תקנה 291(ב) לתקנות העיקריות כך שתתייחס רק לתו שלט במבחן.

 

תיקון 5(ב) –

על פי סעיף 9 לפקודת התעבורה, תו שלט במבחן ייוחד באופן פרטני ואישי לבעל רישיון יצרן או לבעל רישיון יבואן או לבעל רישיון סוחר ברכב או למעבדה מוסמכת לרכב. אולם, נמצא כי כיום בפועל נעשה שימוש לרעה בתווי שלט במבחן על ידי כך שבעל התו לעיתים מעביר את התו לשימושם של אחרים, בין היתר, תמורת תשלום תמורה כספית עבור השימוש בו. בכך, נעשה בתו שימוש שלא על ידי בעל הרישיון לו הוא יוחד, ולא לשם המטרות המפורטות בפקודת התעבורה. על כן, מבוקש לבצע תיקון לתקנה 291(ב) לתקנות העיקריות כך שתו השלט במבחן יישא את מספר הרישיון לו הוא יוחד, ובכך יהיה קל יותר למשטרה ולמי למוסמך לכך לבחון את השימוש שנעשה בתו על ידי מי שנוהג ברכב הנושא לוחית רישוי של בעל תו שלט במבחן.

 

תיקונים 7-6 – 

תקנה 292 לתקנות העיקריות מתייחסת לתנאים לקבלת רישיון סוחר ברכב, אשר כאמור הוסדרו החל משנת 2016 בחוק רישוי שירותים, ועל כן נדרש לבטל תקנות אלו.

 

תיקון 8(א) –

לאור האמור, יש לתקן את תקנה 293(א) כך שתתייחס רק לתו שלט במבחן.

 

תיקון 8(ב)-8(ז) –

סעיף 9 לפקודת התעבורה קובע כדלהלן: "על אף האמור בסעיף 7(א) רשאית רשות הרישוי, לאחר ששולמה האגרה שנקבעה, לייחד ליצרן או ליבואן של רכב, לבעל מוסך שיש לו רשיון כדין, לסוחר של רכב או למעבדה לבדיקת רכב שאישרה רשות הרישוי, תו-סוחר כללי שמותר להשתמש בו, בדרך שנקבעה, לכל רכב הנמצא במבחן לאחר ייצורו או לאחר ייבואו או במבחן על ידי המתעתד לקנותו או אחרי תיקונו". על אף האמור, נמצא כי בעלי תו שלט במבחן מבצעים בו שימוש בניגוד למטרותיו, וכן שימוש שלא על ידי בעל השלט או מי שמוסמך לעשות שימוש בתו מטעמו. על כן, מבוקש להבהיר ולדייק במסגרת התיקון דנן את המטרות לשמן ניתן יהיה לקבל ולעשות שימוש בתו שלט במבחן, כמו גם לעניין הגורמים אשר יכולים יהיו לבצע בו שימוש, בהתאם להוראות סעיף 9 לפקודת התעבורה.

 

תיקונים 9-10(א-ד) –

לאור האמור לעיל, על התקנות העיקריות להסדיר כיום רק את תו שלט במבחן, ועל כן יש לתקן את תקנות 293(ב) ו-295 לתקנות העיקריות כך שיתייחסו רק לתו שלט במבחן.

 

תיקונים 10(ה)-10(ז) –

בהמשך לאמור לעיל, לצורך הבטחת שימוש כדין בתו על ידי בעל התו ולצורך המטרות להן נועד התו, נדרשים התיקונים הנ"ל לצורך עיגון השימוש בתו שלט במבחן לשימושים המפורטים בתקנה 293(א) בלבד, בכך שהוא מגביל את השימוש בתו לשעות העבודה המקובלות בלבד ועל ידי בעל התו או מי מטעמו לצרכי העבודה בלבד; וכן בכך שהוא קובע שימוש בתו בכפוף להחזקת התו המקורי בצירוף העתק רישיון היצרן או רישיון היבואן או רישיון סוחר ברכב או הסמכת המעבדה לרכב אשר לו יוחד התו. זאת, במטרה לוודא שהשימוש בתו נעשה על ידי בעל התו בלבד, וכדי להקשות על ביצוע שימוש לרעה בתו על ידי אחר.

 

תיקונים 11-15 –

לאור האמור לעיל, על התקנות העיקריות להסדיר כיום רק את תו שלט במבחן, ועל כן יש לתקן את התיקונים הנ"ל כך שיתייחסו רק לתו שלט במבחן ולדרישות הרלוונטיות לו.

 

תיקון 16 –

מוצע במסגרת התיקון לכלול בתקנה 308(א), המקנה סמכויות הורדת רכב מהכביש לבוחן או שוטר, מצב בו נמצא כי אדם נוהג ברכב עם תו שלט במבחן או לוחיות "שלט במבחן" שלא בהתאם לתקנות 291-299 לתקנות העיקריות.

 

תיקון 17 –

כאמור לעיל, נושא רישיון סוחר ברכב, כמו גם האגרה אשר נדרש לשלם בגינו, מוסדרים החל משנת 2016 במסגרת חוק רישוי שירותים. על כן, מבוקש להסדיר במסגרת התיקון רק את האגרה עבור תו שלט במבחן, כך שפרט 13 לחלק ג' לתוספת הראשונה לתקנות העיקריות יתייחס רק לאגרה בגין תו שלט במבחן.

בנוסף, התיקון מבהיר כי האגרה עבור התו היא לשנה לועזית, החל מיום 01.01 ועד ליום 31.12 של השנה בה הונפק התו, או חלק ממנה.

 

תיקון 18 –

תחילתן של תקנות אלה יהיה בתאריך 01.01.2023 וזאת לצורך מתן זמן התארגנות לבעלי תווי שלט במבחן לקראת חידוש התווים לשנת 2023 למי שעומד בתנאים שנקבעו, לרבות לצורך הגשת בקשה לחידוש התו בהתאם לנוהל משרד התחבורה בעניין זה.