תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי-איסור אלימות בספורט), תשפ"ג-2022
התקנות מבקשות לקבוע עבירות שונות, הקבועות בחוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח-2008 (להלן - החוק), כעבירות מנהליות ולקבוע את הקנסות המתאימים בגינן. זאת, בהמשך לתיקון החוק ובמסגרת הרצון לתת כלי אכיפה אפקטיביים לטיפול בתופעת האלימות בספורט לשם מיגור תופעה קשה זו.
___ ב________ התשפ"ג
(___ ב________ 2220)
(חמ _____-3)
__________________
גדעון סער
שר המשפטים
דברי הסבר
חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח-2008 (להלן - החוק) קובע תנאים והוראות שמטרתם להבטיח שמירה על הסדר הציבורי וביטחונו של הציבור באירועי ספורט. החוק מעגן היבטי בטיחות שונים, ונקבעו בו הוראות עונשיות וסמכויות אכיפה ועונשין. במהלך השנים האחרונות ונוכח שכיחותם של מקרי אלימות במסגרת אירועי ספורט, נמצא – בהתייעצות עם משטרת ישראל, משרד התרבות והספורט והמשרד לביטחון פנים – כי יש מקום להסדיר בדין כלים אפקטיביים יותר שיאפשרו התמודדות טובה יותר עם תופעה קשה זו. בהתאם, לאחרונה תוקן החוק ובמסגרת זו בוצעו, בין היתר, תיקונים ביחס לעבירות הפליליות הקבועות בחוק ולעונשים הקבועים בגינן.
במסגרת תקנות אלה מוצע לקבוע כי עבירות שונות המצויות בחוק, ונמצאו מתאימות לשם כך, ייקבעו כעבירות מנהליות. כן מוצע לקבוע, בהתאם לחומרת העבירה ולהשפעת המעשה האסור על אירועי ספורט, את גובה הקנס המתאים בגין עבירות אלה.
קביעת עבירות אלו כעבירות מנהליות נועדה לאפשר אכיפה אפקטיבית יותר תוך יצירת הרתעה משמעותית, והיא צפויה להוות כלי משמעותי במיגור התופעה הקשה של אלימות באירועי ספורט.
ואלה העבירות שמוצע לקבוע כעבירות מנהליות:
1. הכנסת חפץ אסור למקום שבו מתקיים אירוע ספורט, לפי סעיף 14(ד) לחוק – העבירה של הכנסת חפץ אסור לפי סעיף 14(ד) לחוק מתייחסת להכנסה של החפצים הבאים, המנויים בסעיף 14(א) לחוק, למקום בו מתקיים אירוע ספורט:
"...(5) מכלול האמצעים הכימיים שהפעלתם גורמת לקולות נפץ, עשן או אור, לרבות חזיזים;
(6) חפץ שהחזקתו או השימוש בו מהווים עבירה;
(7) חפץ שקבע השר לביטחון הפנים בתוספת השלישית;
(8) כל חפץ, לרבות בעל חיים, שלדעת קצין משטרה שהוסמך לכך על ידי המפכ"ל (בסעיף זה – הקצין המוסמך), יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור, בבטיחות או בסדר במקום שבו מתקיים אירוע ספורט, והודעה על כך הוצגה באופן נראה לעין במקום הכניסה לאירוע או שהודע על כך בדרך סבירה אחרת במקום האירוע.".
כיום אין חפץ ששר לביטחון פנים קבע שהוא חפץ אסור והכניס לתוספת השלישית לחוק לפי סעיף 14(א)(7) ולכןלא נקבע קנס בגין הכנסת חפצים לפי סעיף 14(א)(7).
יש מקום להבחין בין הכנסת החפצים האסורים לפי סעיפים 14(א)(5) ו-(6), שהינם חפצים מוגדרים שהסיכון הנובע מהכנסתם מובהק, לבין חפצים אסורים לפי סעיף 14(א)(8) – סעיף סל המותנה בשיקול דעת.
בהתאם, מוצע לקבוע בגין עבירה של הכנסת חפץ אסור לפי סעיפים 14(א)(5) ו-(6) קנס בסך 2,000 ₪, ואילו בגין עבירה של הכנסת חפצים אסורים לפי סעיף 14(א)(8) קנס בסך 1,500 ₪.
2. איסור כניסה לשדה המשחק, לפי סעיף 16 לחוק – כניסה לשדה המשחק מפריעה למהלך התקין של המשחק ועלולה לגרום להפסקת המשחק ולעיכוב בזמני המשחק, כמו כן לסיכון השחקנים המשחקים במגרש או לשלהוב היצרים ולהפרת הסדר במגרשים.
בשל כך, ונוכח הרצון להרתיע מפני ביצוע עבירה זו מוצע לקבוע בגינה קנס בסך 3,000 ₪.
3. איסור יידוי חפץ לעבר שדה המשחק או לעבר אדם הנמצא במקום שבו מתקיים אירוע ספורט, לפי סעיף 16ב לחוק – יידוי חפץ הוא עבירה נפוצה הגורמת להפרות סדר ולנזק, ובמקרים חמורים עלולה לגרום לחבלות או לסכן חיי אדם.
בנסיבות מסוימות יידוי חפץ באירוע ספורט עשוי להיחשב לעבירה לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977, כגון תקיפה, גרימת חבלה, או ניסיון להן, ובמקרים כאלו מוצדק לנהל כנגד חשוד ביידוי חפץ הליך פלילי.
גם במקרים חמורים נוספים אשר אינם עולים כדי עבירה לפי חוק העונשין, דוגמת השלכת אבן או מוט ברזל באופן שלא היווה סיכון לאדם, ישנה אפשרות לנהל נגד חשוד ביידוי ידוי חפץ הליך פלילי תוך שימוש בסמכות תובע לפי סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985, שבו נקבע כי "קביעת עבירה כעבירה מינהלית אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשלה כתב אישום, כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו, ובלבד שטרם נמסרה הודעה על הטלת הקנס".
אף בנסיבות בהן חומרת יידוי החפץ אינה מצדיקה ניהול הליך פלילי, יידוי חפצים לעבר שדה המשחק או לעבר אדם הנמצא במקום שבו מתקיים אירוע ספורט עשוי לפגוע בהנאת הקהל, להביא הפסקת אירועי ספורט, ואף לעודד הפרת סדר והתפרצות אלימות קשה יותר מצד אנשים נוספים.
לאור חומרת העבירה, זיקתה לאלימות קשה באירועי ספורט, שכיחותה הגבוהה והצורך בהרתעה, מוצע לקבוע בגינה קנס בסך 3,000 ₪.
4. איסור כניסה לאירוע ספורט בלא כרטיס, לפי סעיף 16ג לחוק – בהקשר של מניעת אלימות בספורט, לפי מידע שהתקבל מהמשטרה, כניסת אוהדים לאירוע ספורט ללא כרטיס פוגעת ביכולת לזהות אנשים שקיבלו צווי הרחקה מהאירוע ולמנוע את כניסתם, וכן ביכולת להפריד בין אוהדי קבוצות שונות במהלך אירוע ספורט.
מכיוון שלא מדובר באלימות פיסית, בשים לב לכך שככל שאדם שנכנס ללא כרטיס יפעל באלימות יהיה ניתן לייחס לו עבירות נוספות, ולאור עלותו הממוצעת של כרטיס כניסה לאירוע ספורט, מוצע לקבוע בגינה קנס בסך 500 ₪.
5. אי-התייצבות בתחנת משטרה לפני פתיחת אירוע ספורט שבגינו ניתן צו הרחקה או הגבלה, לפי סעיף 16ד לחוק – קצין משטרה או בית משפט רשאים לקבוע כתנאי בצו הרחקה או הגבלה כי המורחק חייב להתייצב בתחנת המשטרה בעת קיומם של אירועי ספורט מסוימים. במקרים אלו, אי-התייצבות בהתאם לתנאי צו ההרחקה, מלבד היותה הפרה של חובת ההתייצבות, מעלה חשד לעבירה של כניסה לאירוע בניגוד להוראות הצו – ולפיכך יש לייחס לעבירה של אי-התייצבות במקרים אלו חומרה גבוהה.
לאור האמור, מוצע לקבוע בגין עבירה של אי-התייצבות בתחנת משטרה לפני פתיחת אירוע ספורט שבגינו ניתן צו הרחקה או הגבלה קנס בסך 2,000 ₪.
6. איסור ספסרות בכרטיסים לאירוע ספורט, לפי סעיף 16ה לחוק – הוראת שעה – בהקשר של מניעת אלימות בספורט, בהתאם לדברי המשטרה, ספסרות בכרטיסים לאירוע ספורט מעלה חשש של מכירת כרטיסים לאנשים בניגוד להוראות צווי הרחקה או הגבלה, וכן לפגיעה ביכולת להפריד בין אוהדי קבוצות שונות במהלך אירוע ספורט.
מכיוון שלא מדובר באלימות המבוצעת על ידי הספסר עצמו, בשים לב לכך שהקנס יוטל ביחס למספר הכרטיסים שיימכרו שלא כדין, ולאור עלותו הממוצעת של כרטיס כניסה לאירוע ספורט, מוצע לקבוע בגין עבירה של ספסרות בכרטיסים לאירוע ספורט קנס בסך 1,500 ₪.