טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין) (תיקון מס'...)(תיקונים שונים), התשפ"ג-2022

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

הסיוע המשפטי במשרד המשפטים הוסמך על ידי ממשלת ישראל  לשמש כרשות המרכזית בישראל לעניין גביית מזונות מחו"ל ומישראל לחו"ל, לצורך ביצוע הסכמים שישראל צד להן, ושנועדו לסייע למי שזכאי למזונות לגבות מזונות מחייב המתגורר בישראל והזכאי במדינת חוץ וחייב במדינה אחרת והזכאי במדינת ישראל.  מטרת תיקון זה לאפשר לרשות המרכזית לעניין גביית מזונות מחו"ל לבצע את תפקידה בהתאם לאותם הסכמים, כך שמדינת ישראל תעמוד בהתחייבויותיה בהסכמים אלו. תיקון זה נדרש כבר עתה לצורך יישום הסכמים קיימים, שמוצע לפרט אותם במסגרת התוספת השלישית לתקנות אלו.

 

מטרת קביעת טופס לעריכת בקשות לקביעת אבהות ואמהות המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה הינה לסייע לציבור בהגשת בקשות אלו. הבקשות יערכו באמצעות הטופס ובכך בפני בית המשפט והגורם המטפל מטעם המדינה יהיה כל המידע המשמעותי לעניין הבקשה ובכך יש כדי לייעל הליכים אלו.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

 

טיוטת תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין) (תיקון מס'...)(מזונות חו"ל), התשפ"ג-2022

 

 

___ ב________ התשפ"ג (____ב2022)

תאריך

(חמ _3-6179)

 

__________________

גדעון סער

שר המשפטים

 

דברי הסבר

 

מוצע לערוך מספר תיקונים לתקנות בית משפט לעניני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן – תקנות סדרי דין במשפחה) על מנת לממש את התחייבויות מדינת ישראל בהסכמים דו-צדדיים או רב-צדדיים עם מדינות ומחוזות זרים.

הסכמים אלו, אשר יבואו בתוספת השלישית לתקנות אלה והוגדרו לצורך התקנות כ"הסכם בין – לאומי", כוללים כיום את את האמנה בדבר גביית מזונות בחו"ל, שנחתמה בניו יורק ב 20.6.56 ונכנסה לתוקף (בישראל) ב- 25.5.57 (פורסמה בכתבי אמנה 239.1), את מזכר ההבנות בין ממשלת ארצות הברית של אמריקה ובין ממשלת מדינת ישראל לשיתוף פעולה לאכיפת תשלום מזונות ילדים מתאריך י"ב שבט תשס"ט, 5 בפברואר 2009, וכן מזכר ההבנות בין ממשלת מחוז מניטובה של קנדה עם ממשלת ישראל בדבר שיתוף פעולה באכיפת חיובי מזונות. בהתאם להסכמים אלה, מדינת ישראל התחייבה להקל על ההליכים המשפטיים הנוגעים לאכיפת חיובי מזונות, אכיפת פסקי חוץ של מזונות בישראל ונקיטת הליכים לקביעת מזונות בפני בית משפט בישראל. כיום, מכוח החלטת ממשלה מס' 4155 משנת 2005, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים משמש כרשות מרכזית בישראל.  

 

התיקון המוצע משקף את האמון ושיתוף הפעולה בין רשויות מרכזיות הממונות לעניין אכיפת פסקי חוץ של מזונות במדינות השונות. ומבקש להקל על ההליכים המשפטיים שנעשים במסגרת אותם הסכמים, באשר לאישור מסמכים, אימות חתימות ותרגום ,כמפורט להלן.

 

תקנה 1

בתקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – סדר הדין האזרחי) מוגדר מהו "תצהיר" – "תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון מוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה...".

מכיוון שבהסכמים הנחתמים בעניין הכרה ואכיפה בפסק חוץ של מזונות, צורת החתימה על התצהיר לא תמיד נקבעת באופן שניתן לעשות שימוש בחלופה "תצהיר לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל למדינה הזרה", מוצע להוסיף על הגדרת "תצהיר" הקיימת היום בתקנות הסדר הדין האזרחי, אליה מפנות תקנות סדרי הדין במשפחה ולהוסיף לה: "לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי". לצורך כך, מוצע להגדיר "רשות מרכזית" כגוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין –לאומי.

 

תקנה 2

התקנה מבקשת לתקן את תקנה 4 לתקנות סדרי דין במשפחה. תקנות סדרי דין במשפחה יחולו גם על הליכים לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח- 1958 המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה כל עוד לא נקבעו הוראות אחרות בעניינם בחוק האמור או בתקנות לפיו –תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), תשמ"ד-1984 להלן – תקנות אכיפת פסקי חוץ). עם זאת, ביחס להליכים המוגשים על ידי הרשות המרכזית לפי הסכם בין - לאומי, יחולו הוראות ייחודיות שלהלן, זאת במקום הוראות אחרות שנקבעו בתקנות מכוח חוק אכיפת פסקי חוץ. כל יתר התקנות, יחולו גם ביחס לכתבי הטענות בהליכים אלו.  

(1) העתק מפסק החוץ שאישרה רשות מרכזית לעניין אותו הסכם בין - לאומי.

לפי תקנה 354 לתקנות אכיפת פסקי חוץ, על מנת להכריז על פסק-חוץ כפסק אכיף על המבקש לצרף לבקשה: "(1) העתק מפסק-החוץ שאישרה רשות מוסמכת של המדינה שבה ניתן; (2) תצהיר לאישור העובדות המוכיחות את קיומם של כל אחד מהתנאים הנקובים בסעיף 3 לחוק". על מנת להקל על ההליך ולאפשר נקיטת אמצעים משפטיים על ידי ההרשות המרכזית לפי הסכם בין – לאומי על סמך פסקי דין, מוצע לקבוע כי בבקשות שהוגשו מכוח הסכם בין - לאומי על ידי הרשות המרכזית, די בצירוף אישור גורם מהרשות המרכזית להעתק מפסק החוץ.

לפי סעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ, בית משפט רשאי להכריז על פסק חוץ כאכיף אם מתקימיים מספר תנאים: הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתתו; הפסק אינו ניתן עוד לערעור; הפסק הוא בר-ביצוע במדינה בה הוא ניתן; החיוב שבפסק ניתן לאכיפה על פי הדינים של אכיפת פסקי דין בישראל, ותכנו של הפסק אינו סותר את תקנת הציבור. בהליכים לאכיפת פסקי חוץ של מזונות המוגשים על ידי הרשות המרכזית, ניתן לוותר על כך שהמבקש יצהיר על  התקיימות התנאים הללו מכיוון שהרשות המרכזית תוכל לבחון את הבקשה בהתאם לכללים המנחים בהסכם בין - לאומי, והוראות החוק בישראל ולתת היא את אישורה לפסק החוץ. ההקלה הפרוצדוראלית האמורה אינה גורעת מהדרישות הקבועות בסעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ ביחס לתנאים שעל הפסק לעמוד בהם לצורך אכיפתו על ידי בית המשפט. 

(2) תרגום פסק החוץ לשפה העברית שאושר על ידי רשות מרכזית לפי הסכם בין - לאומי.

לפי תקנה 355 לתקנות אכיפת פסקי חוץ, כאשר מוגש לבית המשפט בישראל פסק חוץ שניתן במדינה אחרת, יש להגיש לבית המשפט לפי דרישתו, תרגום של הפסק לשפה העברית, אשר אושר על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, המשמשים בתפקידם זה במדינה בה ניתן הפסק; או של מדינת הפסק המשמשים בתפקידם זה בישראל; או שאושר בדרך אחרת להנחת דעתו של בית המשפט או הרשם. מוצע להקל גם בעניין זה, כך שאם תרגום של הפסק חוץ לשפה העברית אושר על ידי הרשות המרכזית, די באישור זה ואין צורך לדרוש אישור נוסף.

(3) צירוף תעודות חוץ לבקשה, התעודות ייחשבו מאומתות ולא יידרש אימות נוסף.

בהליך לאכיפת פסק חוץ נדרשים תעודות שונות כגון פסק החוץ, מסמכים בנקאיים, תעודת לידה, תעודות בעניין מצב משפחתי, הסכמים חתומים, רישיונות ותעודות, פרוטוקולים של דיונים ועוד. לצורך שימוש בתעודות אלה בהליך משפטי בישראל, נדרש אימות למסמך שנוצר במדינת חוץ. כיום, ניתן לאמת תעודה בשתי דרכים אפשריות: באמצעות אימות אפוסטיל, אם מדובר בתעודה ציבורית שהונפקה על ידי מדינה שהיא צד לאמנת האג משנת 1961 (אמנת אפוסטיל), ויחולו תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), תשל"ז-1977 או באמצעות אימות קונסולרי או נוטריוני. כיון שלא כל מדינות העולם הן צד לאמנת האפוסטיל, כאשר רשות מרכזית בישראל נדרשת להגיש תובענה בהתאם להסכם בין - לאומי, מתעורר לעיתים קושי באימות מסמכים זרים שמועברים בין רשויות מרכזיות לצורך הגשת התביעה. במסגרת שיתוף הפעולה בין הרשויות המרכזיות במטרה להקל על אכיפת פסקי החוץ בתחום המזונות ולצורך גביית המזונות ונוכח ההתחייבויות של ישראל בהסכמים, מוצע לקבוע שאם הוגש לבית המשפט כתב טענות בהליך בהתאם להסכם בין - לאומי, בידי הרשות המרכזית בהתאם לאותו הסכם, לא יידרש לתעודות חוץ, אימות מסמכים נוסף. יובהר כי הנוסח המוצע אינו מבדיל בין תעודות רשמיות שניתנו במדינת החוץ לבין מסמכים אחרים שהונפקו במדינת החוץ אלא קובע מנגנון אחיד לאימות המסמכים וזאת אם הוגשו על ידי רשות מרכזית כאמור בהסכמים אלה.

 

תקנה 3

תקנה 23 לתקנות סדרי דין במשפחה, קובעת חובה על בעלי דין להתייצב בדיונים, לרבות בקדם משפט, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. אולם, במקרים בהם הרשות המרכזית בישראל נוקטת בהליכים משפטיים בהתאם להסכם בין - לאומי, כאמור, על פי הרוב, התובע (הזכאי למזונות) אינו נמצא בישראל וככלל, לא נכון לחייבו להגיע במיוחד לדיון שכן מדובר באכיפה של פסק דין שכבר ניתן במדינת החוץ כאשר הוא היה צד להם, וההליכים עצמם ננקטים בידי הרשות המרכזית כדי לסייע לו. על כן מוצע לפטור את בעל הדין שבשמו ננקט ההליך מלהתייצב לדיון בעניינו, אלא אם הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

תקנה 4 ותקנה 5

 

מטרת קביעת טופס לעריכת בקשות לקביעת אבהות ואמהות המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה הינה לסייע לציבור בהגשת בקשות אלו. הבקשות יערכו באמצעות הטופס ובכך בפני בית המשפט והגורם המטפל מטעם המדינה יהיה כל המידע המשמעותי לעניין הבקשה ובכך יש כדי לייעל הליכים אלו.

 

הטופס נוסח בהמשך להמלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת ההצעה לכונן רשם קשרי משפחה-אבהות שיוסמך לדון בבקשות מוסכמות וליתן צווים לעריכת בדיקה גנטית וצווים הצהרתיים בדבר האבהות .

ביום 27.3.22 הוגש למנכ"ל משרד המשפטים ולמנהל הנהלת בתי המשפט דו"ח סופי המשקף את עבודת הצוות והמלצותיו. הדו"ח והמלצותיו אושרו על ידי מנכ"ל המשרד ומנהל בתי המשפט. כחלק מהמלצות הצוות, הוצע להקל על הציבור ולהבנות טופס בקשה לקביעת אבהות או אמהות אשר ישולב בתקנות.