חוק שירותי תשלום (ייזום תשלומים), התשפ"ג- 2022
חוק שירותי תשלום מסדיר שלושה שירותי תשלום- הנפקה של אמצעי תשלום, סליקה של אמצעי תשלום וניהול חשבון תשלום. מאז חקיקת החוק התפתחו שירותי תשלום נוספים, אשר אסדרתם נכללה בדירקטיבה האירופאית (גם היא נעשתה בשלב שני, לאחר אסדרת שירותי התשלום הבסיסיים). הצעת החוק מבקשת לבצע תיקוני חקיקה בחוק הקיים על מנת שהתשתית המשפטית תסדיר ותעניק הגנה צרכנית גם לשירותים אלה.
הצעת החוק מסדירה שני שירותים נוספים- שירותי ייזום בסיסיים, הכוללים ייזום הוראת תשלום וייזום הרשאה לחיוב וכן שירותי ייזום מכוח הרשאה. שירותים אלה מאפשרים ללקוח ליזום פעולת תשלום מחשבון תשלום לחשבון תשלום (Account to Account) גם בין בית עסק לבין ללקוח (ללא כרטיס אשראי באמצע) באופן יעיל, פשוט ונוח. כיום, על מנת לבצע העברות בנקאיות למיניהן ולהעביר הוראות תשלום, אין ללקוח דרך פשוטה ונוחה לבצע זאת מלבד כניסה לערוצים המקוונים של מנהל חשבון התשלום שלו, תוך הקלדת כל הפרטים הנדרשים למתן הוראת התשלום, כגון שם המוטב, מספר החשבון, פרטי מנהל חשבון התשלום של המוטב ועוד. הדבר פוגע ביכולתן של הוראות תשלום מעין אלו לשמש כאפיק תשלום וכאלטרנטיבה תחרותית מול אמצעי תשלום אחרים בשוק. מטרתו של תיקון זה הוא לאפשר שירותי ייזום וייזום מכוח הרשאה באופן שישפר את חוויית הלקוח, ייעל את הליך העברת הוראות התשלום ויקדם את התחרות בשוק אמצעי התשלום בישראל.
לא רלוונטי
תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
בחוק שירותי תשלום, השתע"ט-2019[1] |
|||||
|
|
1. |
בסעיף 1- |
|||||
|
תיקון סעיף 1 |
|
|
(1) אחרי ההגדרה "יום עסקים" יבוא- |
||||
|
|
|
|
""ייזום מכוח הרשאה"– העמדה של אמצעי תשלום לרשות המשלם והתחייבות להעברת הוראת התשלום למנהל חשבון התשלום, לשם ביצועה בהתאם להרשאת גישה בחשבון;" |
||||
|
|
|
|
(2) אחרי ההגדרה "שימוש לרעה", באמצעי תשלום יבוא- |
||||
|
|
|
|
""שירותי יזום בסיסיים"- שירותי יזום הוראת תשלום או שירותי יזום הרשאה לחיוב; |
||||
|
|
|
|
"שירותי יזום הוראת תשלום"- כתיבת פרטי הוראה לביצוע פעולת תשלום שתאושר על ידי המשלם אצל מנהל חשבון התשלום של המשלם ותבוצע על ידי מנהל החשבון כאמור; |
||||
|
|
|
|
"שירותי יזום הרשאה לחיוב"– כתיבת פרטי בקשה למתן הרשאה לחיוב חשבון תשלום או כתיבת פרטי בקשה לביטול הרשאה כאמור, שיאושרו על ידי המשלם אצל מנהל חשבון התשלום של המשלם כאמור; |
||||
|
|
|
|
(3) בהגדרה "שירותי תשלום למשלם" אחרי פסקה (2) יבוא- |
||||
|
|
|
|
"(3) ייזום מכוח הרשאה;" |
||||
|
תיקון סעיף 6 |
2. |
בסעיף 6(א)(1) לחוק אחרי המילים "הנפקת אמצעי תשלום" יבוא ", ייזום מכוח הרשאה". |
|||||
|
תיקון סעיף 10 |
3. |
בסעיף 10 לחוק בסופו יבוא "או לשם העברת הוראת תשלום בהתאם להרשאה שנתן המשלם בחשבונו לנותן שירות ייזום מכוח הרשאה.". |
|||||
|
תיקון סעיף 15 |
4. |
בסעיף 15 לחוק- |
|||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א) אחרי המילים "מטעמים בלתי סבירים" יבוא ", ואולם לעניין שירות ייזום מכוח הרשאה, לא יסרב להעביר הוראת תשלום למנהל חשבון התשלום מטעמים בלתי סבירים."; |
||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב) אחרי המילים "לבצע פעולת תשלום" יבוא "או להעביר הוראת תשלום כאמור בסעיף קטן (א). |
||||
|
תקיון סעיף 16 |
5. |
בסעיף 16 לחוק- |
|||||
|
|
|
|
(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא- |
||||
|
|
|
|
" (א1) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) ניתנה הודעת משלם לביטול הוראת תשלום לנותן שירות יזום מכוח הרשאה, יודיע על כך נותן השירות כאמור למנהל חשבון התשלום בהקדם האפשרי.". |
||||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב) אחרי "סעיף קטן (א)" יבוא "או (א1) ובמקום "שבאותו סעיף קטן" יבוא "שבסעיף קטן (א)". |
||||
|
תיקון כותרת סימן ג' |
6. |
בכותרת סימן ג' בסופה יבוא "או העברת הוראת תשלום" |
|||||
|
תיקון סעיף 19 |
7. |
בסעיף 19 לחוק, אחרי סעיף קטן (א) יבוא- |
|||||
|
|
|
"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן שירות הרשאה מתקדמת, יהיה אחראי כלפי המשלם להעברת הוראת תשלום או הוראת המשלם לביטול הוראת תשלום, למנהל חשבון התשלום של המשלם, במדויק." |
|||||
|
תיקון סעיף 21 |
8. |
בסעיף 21 לחוק, בסעיף קטן (ג) ימחקו המילים המתחילות ב"ואולם נותן שירותי התשלום למשלם" ובמקומם יבוא- |
|||||
|
|
|
"הוראה זו לא תחול ככל ונותן שירותי התשלום כתב את פרטי קוד הזיהוי הייחודי של המוטב עבור הלקוח; ואולם נותן שירותי התשלום למשלם ונותן שירותי התשלום למוטב יעשו מאמצים סבירים להשיב ללקוח את הכספים שהועברו במסגרת פעולת התשלום, ככל שהועברו, ובכלל זה נותן שירותי התשלום למוטב ימסור לנותן שירותי תשלום למשלם את המידע הנדרש לעניין; לא ניתן להשיב ללקוח את הכספים כאמור, נותן שירותי התשלום יעביר ללקוח לפי בקשתו, את המידע שברשותו הנוגע לפעולת התשלום שבוצעה ויכול לסייע לו בהשבת הכספים.". |
|||||
|
תיקון סעיף 22 |
9. |
בסעיף 22 לחוק אחרים המילה "שהנפיק" יבוא "או שהעמיד". |
|||||
|
תיקון סעיף 33 |
10. |
בסעיף 33 לחוק- |
|||||
|
|
|
|
(1) אחרי פסקה (2) יבוא- |
||||
|
|
|
|
"(2א) הוראות פסקאות (1) ו-(2) יחולו על מנהל חשבון התשלום אם הועברו פרטי הבקשה באמצעות נותן שירות יזום הרשאה לחיוב;" |
||||
|
|
|
|
(2) אחרי פסקה (3) יבוא- |
||||
|
|
|
|
"(3א) אישר המשלם פרטי בקשה למתן הרשאה לחיוב חשבון תשלום שהועברה על ידי נותן שירותי יזום הרשאה לחיוב, ימסור מנהל חשבון התשלום של המשלם את תשובתו בכתב לבקשה גם לנותן שירותי יזום הרשאה לחיוב בהתאם למועדים הקבועים בפסקה (3);". |
||||
|
|
|
|
(3) בפסקה (4) אחרי "(2)" יבוא "או כפי שהוחלו בפסקה (2א)";. |
||||
|
הוספת פרק ז'1 |
11. |
אחרי סעיף 39 לחוק יבוא- |
|||||
|
|
|
|
|
פרק ז'1: שירות ייזום תשלומים |
|||
|
|
|
חובת גישה ואיסור אי הפליה בשירות ייזום בסיסיים |
39א. |
(א) מנהל חשבון תשלום למשלם יאפשר למשלם לתת הוראת תשלום, הרשאה לחיוב או בקשה לביטול הרשאה לחיוב, שפרטיה נכתבו על ידי נותן שירותי ייזום בסיסיים, ובלבד שהיא מיועדת לביצוע בחשבון תשלום שלגביו הוסכם בחוזה שירותי התשלום כי ניתן יהיה לתת במסגרתו הוראות תשלום באמצעים מקוונים. |
|||
|
|
|
|
|
(ב) הוראת תשלום, בקשה למתן הרשאה לחיוב או לביטולה שפרטיה נכתבו באמצעות נותן שירות יזום הוראת תשלום, ינהג בה מנהל חשבון התשלום למשלם כאילו פרטיה נכתבו בידי המשלם או בידי מנהל חשבון התשלום, לפי הענין. |
|||
|
|
|
הוראות שונות |
39ב. |
(א) במתן שירותי יזום בסיסיים תחול הוראת סעיף 8, למעט סעיף 8(א)(3). |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) במתן שירותי יזום בסיסיים הניתנים ללקוח באופן מתמשך יחולו הוראות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוראות סעיפים 2(ג)- (ו), 3, 4, 6(א)(1), 6(ב)- (ד), 7, ו-16 ובכל מקום שכתוב "תשלום" יקרא "ייזום", למעט ב"הוראת תשלום"; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) נותן שירותי יזום בסיסיים יתעד מידע בדבר מועד כתיבת פרטי הוראה לביצוע פעולת תשלום או פרטי בקשה למתן הרשאה לחיוב חשבון תשלום או ביטול הרשאה כאמור, שהועברה לנותן שירותי תשלום לצורך קבלת אישורו של המשלם ויאפשר ללקוח גישה סבירה למידע האמור, לפי בקשת הלקוח; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) נותן שירותי יזום בסיסיים ידווח ללקוח על פרטי הוראה לביצוע פעולת תשלום או פרטי בקשה למתן הרשאה לחיוב חשבון תשלום או ביטול הרשאה כאמור שהועברו לאישורו של המשלם לשם הבטחת גילוי נאות; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דיווח ללקוח לפי סעיף זה ובכלל זה לענין פרטי הדיווח, אופן הדיווח ומועדי הדיווח. |
|
|
|
אחריות נותן שירות ייזום בסיסיים |
39ג. |
(א) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 19 לחוק, נותן שירותי יזום בסיסיים יהיה אחראי כלפי המשלם לכתיבת פרטי הוראה לביצוע פעולת תשלום או פרטי בקשה למתן הרשאה לחיוב חשבון תשלום או ביטול הרשאה כאמור, במדויק, כפי שנמסרו על ידי המשלם או המוטב, לפי הענין; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיפים קטנים 19 (ה) ו-(ו), נפל פגם בכתיבת פרטי הוראה לביצוע פעולת תשלום, או בכתיבת פרטי בקשה למתן הרשאה לחיוב חשבון או ביטול הרשאה כאמור, שהוא באחריות נותן שירותי הייזום, יפצה או ישפה נותן שירותי תשלום למשלם את לקוחו לפי דרישתו בשל נזק או הוצאה שנגרמה לו בשל פגם כאמור; נותן שירותי תשלום למשלם רשאי לדרוש פיצוי או שיפוי מנותן שירותי הייזום האחראי לנזק. |
|
|
|
|
איסור גישה דרך עיסוק |
39ד. |
לא יגש אדם, ובכלל זה, נותן שירותי יזום בסיסיים, אל חשבון תשלום לשם כתיבת פרטי הוראת תשלום או לשם כתיבת פרטי בקשה למתן הרשאה לחיוב חשבון או לביטול הרשאה כאמור, אם הגישה כאמור נעשית דרך עיסוק, תוך שימוש בפרטי הגישה של המשלם לחשבונו שנועדו לאמת את זהותו בפני מנהל חשבון התשלום. |
|||
|
|
|
|
|
פרק ז'2: שירותי יזום מכוח הרשאה |
|||
|
|
|
הגדרת הרשאת גישה לחשבון |
39ה. |
בפרק זה, "הרשאת גישה לחשבון"- הרשאה שנותן המשלם למנהל חשבון התשלום שלו לבצע הוראות תשלום שהועברו באמצעות נותן שירות יזום מכוח הרשאה; |
|||
|
|
|
הוראות לעניין הרשאת גישה |
39ו. |
(א) מנהל חשבון התשלום יאפשר למשלם לתת הרשאת גישה בחשבון התשלום שלו שלגביו הוסכם בחוזה שירותי התשלום כי ניתן יהיה לתת במסגרתו הוראות תשלום באמצעים מקוונים; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מנהל חשבון תשלום יאפשר למשלם בהרשאת הגישה לחשבון לבחור באלה מחשבונות התשלום אצל מנהל חשבון התשלום תינתן הגישה, את תקופת ההרשאה ככל שבחר המשלם להגבילה וכן האם להגביל את סכום החיוב בהוראת התשלום ובכמה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) נותן שירות ייזום מכוח הרשאה יאפשר למשלם בחוזה שירות הרשאה מתקדמת, לבחור את הפרטים בהתאם לסעיף קטן (ב). |
|
|
|
|
אופן מתן הרשאת הגישה |
39ז. |
(א) מנהל חשבון התשלום יאפשר למשלם לתת הרשאת גישה לחשבון כאמור בסעיף 39(ה) באופן פשוט ונוח; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מנהל חשבון תשלום יזהה משלם המבקש לתת הרשאת גישה בחשבונו באמצעות פרט אימות מוגבר. |
|
|
|
|
הוראות לעניין סוגי חשבונות |
39ח. |
(א) בחשבון תשלום משותף, הרשאת גישה לחשבון שייתן כל אחד מבעלי החשבון תיחשב כהרשאת גישה שניתנה בידי כל בעלי החשבון; בסעיף זה, "חשבון תשלום משותף"– חשבון תשלום משותף שלפי החוזה כל אחד מבעלי החשבון רשאי לתת הוראות בחשבון בלא הסכמת בעל החשבון האחר; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מאסדר מנהל חשבון התשלום רשאי לקבוע הוראות לענין יידוע בעלי חשבון משותף, בדבר הרשאת גישה לחשבון; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) מאסדר מנהל חשבון התשלום רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן מתן הרשאת גישה לחשבון תשלום של תאגיד; |
|
|
|
|
איסור אי הפליה בייזום מכוח הרשאה |
39ט. |
הועברה הוראת תשלום באמצעות נותן שירות ייזום מכוח הרשאה בהתאם להרשאת הגישה לחשבון ינהג בה מנהל חשבון התשלום למשלם כאילו ניתנה לו בידי המשלם. |
|||
|
|
|
ביטול הרשאת גישה לחשבון |
39י. |
(א) המשלם רשאי לבטל הרשאת גישה לחשבון, בכל עת, באופן פשוט ונח, בהודעה למנהל חשבון התשלום; |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) קיבל מנהל חשבון תשלום למשלם הודעה מהמשלם כאמור, יודיע על כך לנותן שירות ייזום מכוח הרשאה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום עסקים אחד; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) קיבל נותן שירות ייזום מכוח הרשאה הודעה מהמשלם על סיום החוזה בהתאם להוראות סעיף 6(א), או סיים נותן שירות ייזום מכוח הרשאה את החוזה בהתאם להוראות סעיף 6(ב), יודיע על כך נותן השירות למנהל חשבון התשלום, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מיום עסקים אחד; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) קיבל מנהל חשבון תשלום הודעה מנותן שירות ייזום מכוח הרשאה על סיום חוזה שירותי תשלום לענין שירות זה בהתאם לסעיף (ג), יראו את מנהל חשבון התשלום כאילו קיבל הודעה מבעל החשבון על ביטול הרשאת הגישה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) עם קבלת ההודעה על ביטול הרשאת הגישה לפי סעיף זה, ולא יאוחר מיום עסקים אחד מהמועד האמור- |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) נותן שירות ייזום מכוח הרשאה לא יעביר עוד הוראות תשלום מכוח ההרשאה שבוטלה והמשלם לא יישא בכל עלות הנובעת מדרישה כאמור; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) מנהל חשבון התשלום לא יבצע פעולת תשלום מכוח ההרשאה שבוטלה; |
|
|
|
תוקפה של הרשאת גישה לחשבון |
39יא. |
הרשאת גישה בחשבון, שלא נעשה בה שימוש 24 חודשים ממועד נתינתה או ממועד החיוב האחרון שנעשה מכוחה, לפי המאוחר- אינה תקפה; פקע תוקפה של הרשאה לפי סעיף זה, מנהל חשבון התשלום יודיע על כך למשלם ולנותן שירות ייזום מכוח הרשאה ויחולו הוראות סעיף 39י; |
|||
|
|
|
הגבלה על גביית תמורה |
39יב. |
מנהל חשבון התשלום לא יגבה תמורה מהמשלם בעד מתן הרשאת גישה או ביטולה ובעד מתן הגישה לנותן שירות ייזום מכוח הרשאה בהתאם להרשאת הגישה לחשבון; |
|||
|
|
|
הוראות מאסדר מנהל חשבון התשלום |
39יג. |
מאסדר מנהל חשבון התשלום, רשאי לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) אופן זיהוי המשלם על ידי מנהל החשבון לשם מתן הרשאת הגישה ואופן מתן הרשאת הגישה, לרבות זיהוי של המשלם וקבלת הרשאתו כאמור באמצעות גורם אחר; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) חובות שיחולו על מנהל חשבון התשלום לעניין מסירת הודעות לבעל חשבון בדבר הרשאת גישה שניתנה בחשבונו; |
|
תיקון סעיף 40 |
12. |
בסעיף 40 לחוק- |
|||||
|
|
|
|
(1) אחרי פסקה (ד) יבוא- |
||||
|
|
|
|
"(ד1) נותן שירותי יזום בסיסיים שלא כלל בחוזה שירותי יזום בסיסיים תיאור פשוט ותמציתי של התנאים המהותיים בו, בניגוד להוראות סעיף 7(ב) כפי שהוחל בסעיף 39ב(ב)(1), דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור." |
||||
|
|
|
|
(2) אחרי פסקה (ה) יבוא- |
||||
|
|
|
|
"(ה1) נותן שירותי יזום בסיסיים שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה למתן שירותי יזום בסיסיים, בניגוד להוראות סעיף 8 כפי שהוחל בסעיף 39ב(א), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – פי שניים מהקנס האמור." |
||||
|
תיקון סעיף 41 |
13. |
בסעיף 41 לחוק, בהגדרה "הסכום הבסיסי" אחרי פסקה 8 יבוא- |
|||||
|
|
|
"(9) לעניין נותן שירותי תשלום שהוא חברת תשלומים או לעניין נותן שירותי יזום בסיסיים- X" (יושלם בהמשך) |
|||||
|
תיקון סעיף 42 |
14. |
בסעיף 42 לחוק- |
|||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א)- |
||||
|
|
|
|
|
(א) אחרי פסקה (6) יבוא- |
|||
|
|
|
|
|
" לא הודיע למנהל חשבון התשלום על הודעת המשלם לביטול הוראת תשלום בניגוד להוראות סעיף 16(א1);"; |
|||
|
|
|
|
|
(ב) אחרי פסקה (11) יבוא- |
|||
|
|
|
|
|
"(11א) הפר הוראות שקבע מאסדר מנהל חשבון התשלום, בהוראות מאסדר, לפי סעיף 39ח ו- 39יג;". |
|||
|
|
|
|
(2) בסעיף קטן (ב) אחרי פסקה (16) יבוא- |
||||
|
|
|
|
(16א) לא איפשר למשלם לבחור באלה מחשבונות התשלום אצל מנהל חשבון התשלום תנתן גישה, את תקופת ההרשאה ככל שבחר המשלם להגבילה, וכן האם להגביל את סכום החיוב בהוראת התשלום ובכמה, והכל בניגוד להוראות סעיף 39ו; |
||||
|
|
|
|
(16ב) מנע מהמשלם לתת הרשאת גישה לחשבון, בניגוד להוראות סעיף 39ז(א); |
||||
|
|
|
|
(16ג) לא זיהה משלם המבקש לתת הרשאת גישה בחשבונות באמצעות פרט אימות מוגבר, בניגוד להוראות סעיף 39ז(ב); |
||||
|
|
|
|
(16ד) נהג בהוראת תשלום שהועברה באמצעות נותן שירות ייזום מכוח הרשאה בהתאם להרשאת הגישה באופן שונה מהוראת תשלום שניתנה בידי המשלם, בניגוד להוראות סעיף 39ט; |
||||
|
|
|
|
(16ה) לא הודיע לנותן שירות ייזום מכוח הרשאה על ביטול הרשאת הגישה לחשבון בניגוד להוראות סעיף 39י(ב); |
||||
|
|
|
|
(16ו) לא הודיע למנהל חשבון התשלום על סיום חוזה שירותי תשלום לענין יזום מכוח הרשאה בניגוד להוראות סעיף 39י(ג); |
||||
|
|
|
|
(16ז) העביר למנהל חשבון התשלום הוראות תשלום מכח הרשאה שבוטלה בניגוד להוראות סעיף 39י(ה); |
||||
|
|
|
|
(16ח) ביצע פעולת תשלום מכח הרשאת גישה שבוטלה, בניגוד להוראות סעיף 39י(ה); |
||||
|
הוספת סעיף 42א |
15. |
אחרי סעיף 42 לחוק יבוא- |
|||||
|
|
|
עיצום כספי על נותן שירותי ייזום |
42א. |
(א) נותן שירותי יזום בסיסיים שהוא גוף פיננסי מפוקח שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) לא תיעד את הסכמת הלקוח, בניגוד להוראות סעיף 2(ג) כפי שהוחל בסעיף 39ב(ב)(1); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) לא נתן ללקוח הזדמנות סבירה לעיין בחוזה שירותי ייזום לפני כריתתו, בניגוד להוראות סעיף 2(ד) כפי שהוחל בסעיף 39ב(ב)(1);; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) לא מסר ללקוח עותק מחוזה שירותי הייזום שנכרת או עותק מתיעוד הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 2(ד) כפי שהוחל בסעיף 39ב(ב)(1);; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) לא הפריד בחוזה ההתקשרות עם הלקוח בין שירותי הייזום ובין השירותים הנוספים, בניגוד להוראות סעיף 3(א) כפי שהוחל בסעיף 39ב(ב)(1);; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) לא הבטיח גישה לחוזה שירותי הייזום לרבות השינויים שנערכו בו או לתיעוד הסכמתו של הלקוח בהתאם להוראות סעיף 4 כפי שהוחל בסעיף 39ב(ב)(1);; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) לא תיעד מידע בדבר המועדים הנוגעים לכתיבת פרטי הוראה לביצוע פעולת תשלום או פרטי בקשה למתן הרשאה לחיוב חשבון תשלום או ביטול הרשאה כאמור, שהועברה לנותן שירותי תשלום לצורך קבלת אישורו של המשלם, בניגוד להוראות סעיף 39ב(ב); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) לא כתב פרטי הוראה לביצוע פעולת תשלום או פרטי בקשה למתן הרשאה לחיוב חשבון תשלום או ביטול הרשאה כאמור, במדויק, בניגוד להוראות סעיף 39ג(א); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(8) ניגש אל חשבון תשלום לשם מתן הוראת תשלום, או לשם מתן הרשאה לחיוב חשבון או לביטול הרשאה כאמור, בניגוד להוראות סעיף 39ד; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(9) הפר הוראה שנקבעה לפי חוק זה המנויה בחלק ג' לתוספת. |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) נותן שירותי ייזום שהוא גוף פיננסי מפוקח שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום של כפל הסכום הבסיסי: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) כרת חוזה שירותי ייזום שלא בכתב, בניגוד להוראות סעיף 2(ג) כפי שהוחל בסעיף 39ב(ב)(1);; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) לא גילה ללקוח פרטים, בניגוד להוראות סעיפים 7(א) או 16(ג) כפי שהוחל בסעיף 39ב(ב)(1);; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) לא כלל בחוזה שירותי ייזום תיאור פשוט ותמציתי של התנאים המהותיים בו, בניגוד להוראות סעיף 7(ב) כפי שהוחל בסעיף 39ב(ב)(1);; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) עשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה למתן שירותי ייזום, בניגוד להוראות סעיף 8 כפי שהוחל בסעיף 39ב(א); |
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) הפר הוראה שנקבעה לפי חוק זה המנויה בחלק ב' לתוספת. |
|
תיקון סעיף 43 |
16. |
בסעיף 43 לחוק- |
|||||
|
|
|
|
(1) ברישא של הסעיף במקום האמור בו יבוא "על עיצום כספי לפי סעיפים 42(א) או (ב) או 42א לגבי נותן שירותי תשלום או נותן שירותי יזום בסיסיים כמפורט בפסקאות שלהלן יחולו ההוראות המפורטות לצדו:" |
||||
|
|
|
|
(2) אחרי פסקה (3) יבוא: |
||||
|
|
|
|
(4) לגבי חברת תשלומים או נותן שירותי יזום בסיסיים– ההוראות לפי סעיפים XXX. (יושלם בהמשך) |
||||
|
תיקון סעיף 45 |
17. |
בסעיף 45 לחוק אחרי המילים "נותן שירותי תשלום למוטב" יבוא "או נותן שירותי ייזום בסיסיים". |
|||||
|
תיקון סעיף 47 |
18. |
בסעיף 47 לחוק בכל מקום שכתוב "נותן שירותי תשלום" יבוא לאחריו "או נותן שירותי ייזום בסיסיים, לפי העניין". |
|||||
|
תיקון סעיף 48 |
19. |
בסעיף 48 לחוק בפסקאות (1) ו- (2) אחרי "שירותי תשלום" יבוא "ושירותי ייזום בסיסיים". |
|||||
|
תיקון סעיף 51 |
20. |
בסעיף 51 לחוק- |
|||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (ב) אחרי "21" יבוא "39ה-39יג", והסיפא המתחילה במילים "לעניין זה "עסק"" תימחק; |
||||
|
|
|
|
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא- |
||||
|
|
|
|
"(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היה הלקוח עסק, רשאים נותן שירותי היזום והלקוח להתנות בחוזה ביניהם על זכויות המוקנות ללקוח על פי חוק זה, למעט על הוראות סעיפים 39א, 39ב(א)-(ב), 39ג(ב), 45 ו-47; בסעיף זה, "עסק" – עסק שמחזור המכירות השנתי שלו עולה על 30 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר אחר שקבע שר האוצר, בצו, בהתייעצות עם השר ונגיד בנק ישראל, ואם ביקש שר האוצר לקבוע סכום נמוך מהסכום האמור או מהסכום שקבע – יובא הצו גם לאישור ועדת הכלכלה |
||||
|
|
|
|
(ג) היה הלקוח גוף מדינתי, רשאים נותן שירותי התשלום או נותן שירותי הייזום והגוף המדינתי להתנות בחוזה ביניהם על זכויות המוקנות ללקוח על פי חוק זה.". |
||||
|
תחילה |
21. |
תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו. |
|||||
דברי הסבר
כללי
בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית במערך התשלומים בישראל, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות וגלובליות. לצד אמצעי תשלום מסורתיים הופיעו אמצעי תשלום חדשים ומשוכללים והשימוש באמצעי תשלום מתקדמים צובר תאוצה. לשימוש באמצעי תשלום מתקדמים יתרונות רבים אך הוא חושף את המשתמשים לסיכונים שונים (כמו סיכוני הונאה, שימוש לרעה ועוד). כדי לעודד את הציבור להשתמש באמצעי תשלום מתקדמים וכן להגן עליהם מפני סיכונים פוטנציאליים שונים הממשלה ביקשה לייצר תשתית משפטית מתאימה הנותנת מענה להיבטים אלה. בהמשך לכך ביום 9.1.2019 פורסם חוק שירותי תשלום, התשע"ט- 2019 (להלן: החוק או חוק שירותי תשלום) אשר מסדיר את ההיבטים החוזיים והצרכניים הנוגעים לשירותי תשלום. החוק מבוסס על האסדרה האירופאית בנושא, בהתאם לעקרונות שנקבעו ב-PSD (הדירקטיבה האירופאית לעניין שירותי תשלום) וכן על חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 אשר בוטל בעת כניסת חוק שירותי תשלום לתוקף.
חוק שירותי תשלום מסדיר שלושה שירותי תשלום- הנפקה של אמצעי תשלום, סליקה של אמצעי תשלום וניהול חשבון תשלום. מאז חקיקת החוק התפתחו שירותי תשלום נוספים, אשר אסדרתם נכללה בדירקטיבה האירופאית (גם היא נעשתה בשלב שני, לאחר אסדרת שירותי התשלום הבסיסיים). הצעת החוק מבקשת לבצע תיקוני חקיקה בחוק הקיים על מנת שהתשתית המשפטית תסדיר ותעניק הגנה צרכנית גם לשירותים אלה.
הצעת החוק מסדירה שני שירותים נוספים- שירותי ייזום, הכוללים ייזום הוראת תשלום וייזום הרשאה לחיוב וכן שירותי ייזום מכוח הרשאה. שירותים אלה מאפשרים ללקוח ליזום פעולת תשלום מחשבון תשלום לחשבון תשלום (Account to Account) גם בין בית עסק לבין ללקוח (ללא כרטיס אשראי באמצע) באופן יעיל, פשוט ונוח. כיום, על מנת לבצע העברות בנקאיות למיניהן ולהעביר הוראות תשלום, אין ללקוח דרך פשוטה ונוחה לבצע זאת מלבד כניסה לערוצים המקוונים של מנהל חשבון התשלום שלו, תוך הקלדת כל הפרטים הנדרשים למתן הוראת התשלום, כגון שם המוטב, מספר החשבון, פרטי מנהל חשבון התשלום של המוטב ועוד. הדבר פוגע ביכולתן של הוראות תשלום מעין אלו לשמש כאפיק תשלום וכאלטרנטיבה תחרותית מול אמצעי תשלום אחרים בשוק. מטרתו של תיקון זה הוא לאפשר את שירותי ייזום וייזום מכוח הרשאה באופן שישפר את חוויית הלקוח, ייעל את הליך העברת הוראות התשלום ויקדם את התחרות בשוק אמצעי התשלום בישראל.
"שירותי ייזום בסיסיים"- במסגרת שירותי הייזום, נותן שירותי הייזום כותב עבור המשלם את פרטי הוראה לביצוע פעולת תשלום (את הסכום, פרטי חשבון המוטב, מספר התשלומים וכו') והמשלם מאשר את הוראות התשלום אצל מנהל חשבון התשלום שלו (שאינו נותן שירותי הייזום). נותן השירות למעשה מזין את פרטי ההוראה, כפי שהוסכמו בין המשלם למוטב, באופן טכני לשדות הרלוונטיים אצל מנהל חשבון התשלום. שירות נוסף שנותן שירותי ייזום יכול לתת הוא לכתוב (ולמעשה, להזין) עבור המשלם פרטי בקשה למתן הרשאה לחיוב או פרטי בקשה לביטול הרשאה כאמור. גם ביחס לשירות זה, המשלם מאשר את פרטי הבקשה אצל מנהל חשבון התשלום שלו.
נותן שירותי ייזום בסיסיים אינו "נוגע בכסף" אלא משמש כלי יעיל להעברת מידע הנוגע להוראת התשלום (או לבקשה הנוגעת להרשאה לחיוב) ובכך מאפשר ליזום הוראת תשלום מחשבון התשלום של המשלם לחשבון התשלום של המוטב באופן יעיל ונוח. כיוון שהמשלם מאשר את פרטי ההוראה באופן ישיר מול מנהל חשבון התשלום שלו, ולמעשה מזדהה ונותן את הסכמתו למנהל חשבון התשלום שלו, עיקר הסיכון מוטל על מנהל חשבון התשלום. לאור האמור, ועל מנת שלא להטיל נטל רגולטורי כבד שלא לצורך, ההסדרה על נותן שירותי הייזום היא מצומצמת וחלה בעיקרה רק על שירות מתמשך. כמו כן, השירות איננו מסווג כשירות תשלום. עם זאת, מוצע להסדיר שירות זה במסגרת החוק, גם אם באופן מצומצם, בשל הזיקה שלו לעולם שירותי התשלום.
שירותי "ייזום מכוח הרשאה" הינם שירותים שנמצאים קרוב יותר לליבה של שירותי תשלום ועל כן מסווגים ככאלה. לפיכך, כל ההוראות החלות על נותן שירותי תשלום חלות גם על נותן שירותי ייזום מכוח הרשאה. במסגרת ייזום מכוח הרשאה, המשלם נותן לנותן השירות גישה לחשבונו, כך שכל הוראת תשלום או הרשאה לחיוב שנותן השירות יכתוב את פרטיהן עבורו יבוצעו על ידי מנהל חשבון התשלום וזאת מבלי שהמשלם יאשר אותן באופן ישיר מול מנהל חשבון התשלום שלו. ההזדהות ומתן ההסכמה לפרטי ההוראה או הבקשה יעשו מול נותן השירות. גישה זו ניתנת באמצעות יצירת הרשאת גישה לטובת נותן השירות, אצל מנהל חשבון התשלום של המשלם. על אף שנותן שירותי הייזום מכוח ההרשאה אינו "נוגע בכסף", הסיכונים המוטלים עליו משמעותיים יותר שכן ההזדהות וההסכמה של הלקוח נעשית מולו ולמעשה השירות דומה לשירות הנפקה של אמצעי תשלום ("רצף פעולות שעל משלם לבצע לשם מתן הוראת תשלום..."), למעט הרכיב של ההתחייבות לבצע את הוראת התשלום בפועל. ביצוע הוראת התשלום נעשית על ידי מנהל חשבון התשלום.
בהמשך לכך יובהר כי ההוראות שחלות על נותני שירותי תשלום ממשיכות לחול על נותני שירותי התשלום המעורבים בהוראת התשלום ובביצועה גם כאשר מקורה של הוראת התשלום הוא בייזום (על צורותיו השונות). כך למשל ההוראות לעניין שימוש לרעה, הפסקת ביצוע של פעולת תשלום ועוד.
סעיף 1
מוצע להוסיף לסעיף ההגדרות את ההגדרות הנוגעות לשירותי ייזום ושירותי ייזום מכוח הרשאה.
לעניין ההגדרה "שירותי ייזום בסיסיים"- ההגדרה מכוונת לגורם שמקשר בין פרטי הוראת התשלום, כפי שהוסכמו בין המשלם למוטב, לבין חשבון התשלום של המשלם ויוצר את הגישה לחשבון. אין הכוונה לכלול את המוטב או גורם אחר בשרשרת שיש לו חלק טכני בכתיבת פרטי ההוראה אבל אינו יוצר את הגישה לחשבון התשלום של המשלם. נבקש לקבל את הערות הציבור האם המונח "כתיבה" הוא המונח המתאים על מנת לאפיין פעילות זו. חלופה אחרת שנבחנת היא מסירת פרטי ההוראה לביצוע פעולת תשלום.
כמו כן, יודגש כי ההגדרה מתייחסת לכתיבה של פרטי הוראה לביצוע פעולת תשלום שתאושר על ידי המשלם, וכוללת גם מצבים בהם המשלם יכול לשנות את פרטי ההוראה לפני שהוא מאשר אותה (למשל בנסיבות בהן מתאפשר למשלם להקטין את סכום התשלום או לשנות את מועד הביצוע).
סעיף 2
סעיף 6 לחוק העיקרי מסדיר את אופן סיום חוזה שירותי תשלום. הסעיף מבחין בין שירותי התשלום השונים לעניין זה ולכן צריך להתייחס באופן מפורש לייזום מכוח הרשאה. מוצע להחיל ביחס אליו את אותו הסדר החל ביחס להנפקת אמצעי תשלום שכן יש לשירותים אלה מאפיינים דומים.
סעיף 3
סעיף 10 לחוק העיקרי מסמיך את שר המשפטים בהסכמת גורמים שונים לקבוע הוראות לעניין החובה לאמת את זיהויו של המשלם במסגרת השימוש באמצעי תשלום. מוצע להרחיב את הסמכה כך שתחול גם ביחס להוראת תשלום שהועברה על ידי נותן שירות ייזום מכוח הרשאה.
סעיף 4
סעיף 15 לחוק העיקרי מסדיר את הנסיבות בהן נותן שירותי תשלום יכול לסרב לביצוע פעולת תשלום (מטעמים סבירים, נדרשת הודעה למשלם ועוד). מוצע להרחיב את ההסדר גם ביחס לנותן שירות ייזום מכוח הרשאה ולערוך את ההתאמות הנדרשות בסעיף. לעניין נותן שירות ייזום מכוח הרשאה החובה חלה ביחס להעברת הוראת התשלום למנהל חשבון התשלום.
סעיף 5
מוצע לתקן את סעיף 16 לחוק ולהבהיר את ההסדר החל לעניין ביטול הוראת תשלום כאשר ההוראה ניתנה באמצעות נותן שירות ייזום מכוח הרשאה. הוראת סעיף 16 חלה כלשונה במובן זה שכל עוד יש באפשרות נותן שירות הייזום להפסיק את ביצוע הוראת התשלום בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף, עליו לעשות זאת. כך למשל אם הוראת התשלום טרם הועברה למנהל חשבון התשלום, עליו לעצור את העברתה. במצבים בהם הוראת התשלום כבר הועברה, מוצע לקבוע במפורש חובה על נותן שירות היזום מכוח הרשאה להודיע למנהל חשבון התשלום על בקשת הביטול של המשלם בהקדם האפשרי בכדי שלא להחמיץ את המועד שבו מנהל חשבון התשלום יכול עוד לבטל את הודאת התשלום, ככל שהדבר אפשרי ובהתאם לתנאי הסעיף.
סעיף 6
מוצע לתקן את כותרת סימן ג', העוסק באחריות לביצוע פעולת תשלום , כך שהסימן יחול גם לגבי העברת הוראת תשלום על ידי נותן שירותי ייזום מכוח הרשאה.
סעיף 7
סעיף 19 מסדיר את האחריות של נותן שירותי תשלום כלפי הלקוח (משלם או מוטב) בביצוע פעולת התשלום. מוצע לקבוע שהאחריות של נותן שירותי יזום מכוח הרשאה כלפי המשלם היא להעברת הוראת התשלום או הוראת המשלם לביטול הוראת התשלום למנהל חשבון התשלום של המשלם במדויק, שכן זה המקטע שהוא אחראי עליו בשרשרת הפעולות הנוגעות לאותה הוראת תשלום.
סעיף 8
סעיף 21 לחוק קובע הסדר אחריות ביחס לפעולת תשלום שבוצעה על סמך קוד זיהוי ייחודי. מוצע להבהיר כי ההסדר הקיים בסעיף, לפיו ככל שנותן שירותי התשלום הסתמך על קוד הזיהוי הייחודי שנתן הלקוח, הוא לא יישא באחריות בשל הפגם בביצוע הפעולה, לא יחול במצב בו נותן שירותי התשלום הוא זה שכתב עבור הלקוח את פרטי קוד הזיהוי הייחודי של המוטב. כמו כן, מוצע לתקן את הנוסח של הסיפא של הסעיף, כך שיובהר כי גם במצב בו המוטב הוא זה שמסר קוד זיהוי ייחודי שגוי ורוצה לפעול בעצמו להשבת הכספים אליו (ולא באמצעות המשלם), הוא יוכל לקבל את המידע הנדרש לעניין מאת נותן שירותי התשלום.
סעיף 9
סעיף 22 לחוק מטיל חובה על נותן שירותי התשלום למשלם לאפשר למשלם להקפיא את אמצעי התשלום שהונפק לו לתקופה הקבועה בסעיף. מוצע להחיל את הסעיף גם על נותן שירותי ייזום מכוח הרשאה.
סעיף 10
סעיף 33 לחוק עוסק בבקשה למתן הרשאה לחיוב. מוצע להוסיף את פסקה (2א) ולהחיל את פסקאות (1) ו- (2) העוסקות בחובת זיהוי המשלם באמצעות פרט אימות מוגבר ואת קבלת הסכמתו להקמת ההרשאה על מנהל חשבון התשלום, גם כאשר פרטי הבקשה הועברו באמצעות נותן שירות יזום הרשאה לחיוב. בהמשך לכך מוצע להרחיב את פסקה (4) כך שההרשאה לא תהיה תקפה אם לא התקיימו התנאים שבפסקאות (1) או (2) כפי שהוחלו בפסקה (2א). עוד מוצע להוסיף את פסקה (3א) ולהטיל על מנהל חשבון התשלום חובה למסור את תשובתו לבקשת ההרשאה שהועברה באמצעות נותן שירות יזום הרשאה לחיוב, גם לנותן השירות כאמור, בתוך המועדים הקבועים בפסקה (3).
סעיף 11
מוצע להוסיף שני פרקים יעודיים העוסקים בשירות ייזום תשלומים ובשירות ייזום מכוח הרשאה.
פרק ז'1: שירותי ייזום תשלומים
סעיף 39א לחוק הקיים
מוצע לקבוע חובת גישה למנהל חשבון תשלום כך שהוא מחויב לאפשר למשלם לתת הוראת תשלום, הרשאה לחיוב או בקשה לביטול הרשאה לחיוב שפרטיה נכתבו על ידי נותן שירותי ייזום בסיסיים ובלבד שמדובר בחשבון תשלום לגביו הוסכם כי ניתן לפעול בו באופן מקוון. זוהי הסדרה של חובת הגישה ביחסים שבין נותן שירותי התשלום לבין המשלם, בשונה מחובת הגישה ביחסים שבין נותן שירותי התשלום לבין נותן שירותי הייזום מכוח הרשאה. חובה זו תוסדר בחוק המסדיר את הרישוי והפיקוח על נותני שירותי תשלום. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע איסור אי הפליה בשירותי ייזום בסיסיים ובכך לוודא שהוראת תשלום או בקשה למתן הרשאה לחיוב או לביטולה, הנכתבת על ידי נותן שירותי ייזום תבוצע על ידי מנהל חשבון התשלום של המשלם באותו אופן ובאותם תנאים בהם מבוצעת הוראת תשלום הניתנת לו ישירות על ידי הלקוח. לדוגמה, מנהל חשבון התשלום של המשלם יבצע את הוראת התשלום שנכתבה על ידי יוזם תשלומים באותו פרק זמן שהוא היה מבצע אותה לו המשלם נתן לו את הוראת התשלום ישירות. זאת, בהתאם למטרה הראשונית של הגברת התחרות בתחום התשלומים, שיפור חוויית המשתמש של המשלם וייעול השימוש בהוראות תשלום, דוגמת העברות בנקאיות, כחלופה אטרקטיבית לביצוע תשלומים בעת רכישות שונות. יובהר כי איסור אי ההפליה חל על השלבים השונים של מתן הוראת התשלום או הבקשה למתן הרשאה לחיוב או לביטולה. כך למשל הוא חל גם על השלב בו פרטי ההוראה או הבקשה הועברו למנהל חשבון התשלום והמשלם טרם אישר אותן וכן על השלב שלאחר אישורן.
סעיף 39ב לחוק הקיים
כיוון שנותן שירותי ייזום אינו נותן שירותי תשלום כהגדרתו בחוק, מוצע לקבוע אילו הוראות בחוק יחולו עליו. מוצע לקבוע כי הוראת סעיף 8 (איסור הטעיה) תחול על כל מי שנותן שירותי ייזום בסיסיים, בין אם באופן חד פעמי ובין אם באופן מתמשך. לעומת זאת, במסגרת מתן שירותי ייזום הניתנים ללקוח באופן מתמשך מוצע להחיל מספר משמעותי יותר של הוראות. כך למשל מוצע להחיל הוראות שונות הנוגעות לחוזה, גילוי נאות, ביטול הוראת תשלום וכן הוראות הנוגעות לתיעוד מועדים הקשורים לכתיבת פרטי הוראה לביצוע פעולת תשלום והוראות הנוגעות לדיווח ללקוחות.
סעיף 39ג לחוק הקיים
מבלי לגרוע מהוראות סעיף 19, העוסק באחריות נותן שירותי תשלום, מוצע לקבוע את האחריות של נותן שירותי יזום בסיסיים (שכאמור, אינו מוגדר כנותן שירותי תשלום). נותן שירותי יזום בסיסיים יהיה אחראי כלפי המשלם לכתיבת פרטי הוראה או פרטי בקשה הנוגעים להרשאה לחיוב במדויק, כפי שנמסרו על ידי המשלם או המוטב לפי העניין. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי אם נפל פגם בכתיבת הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), ועל אף שהוא באחריות נותן שירותי הייזום, יפצה נותן שירותי תשלום למשלם (מנהל חשבון התשלום של המשלם) את לקוחו לפי דרישתו בשל נזק או הוצאה שנגרמו לו בשל פגם כאמור. מוצע להבהיר בסעיף כי נותן שירותי התשלום יוכל לקבל שיפוי מנותן שירותי הייזום האחראי לנזק. סעיף זה נועד להגן על המשלם ולהבטיח כי במקרה של פגם הוא לא יטורטר מגורם אחד לאחר, בפרט כאשר בשירותי ייזום, המשלם לא בהכרח מכיר את נותן שירותי הייזום ולא מתקשר עמו ביחסים חוזיים מתמשכים (אלא המוטב הוא זה שמתקשר עימו). הכתובת הטבעית עבור משלם במצב כזה היא נותן שירותי התשלום שלו. לעומת לקוח הקצה, נותני שירותי התשלום הם שחקנים חזקים וחוזרים, כך שמוצדק להטיל את הנטל הזה עליהם ולא על כתפי הלקוח. יצוין כי גם לפי הדין באירופה המשלם זכאי לקבל פיצוי מנותן שירותי התשלום שלו, אף אם השתמש בשירותי יזום ונותן שירותי הייזום הוא זה שהיה אחראי לפגם שארע.
סעיף 39ד לחוק הקיים
מוצע לאסור גישה לחשבון תשלום של אדם, דרך עיסוק, תוך שימוש בפרטי הגישה של המשלם לחשבונו שנועדו לאמת את זהותו בפני מנהל חשבון התשלום. שימוש בפרטי גישה אלה חושף את הלקוח לסיכוני הונאה ושימוש לרעה. גישה לחשבונו של הלקוח צריכה להיעשות תוך שימוש בכלים משפטיים מוסדרים או מפוקחים (יפוי כוח בחשבון, ייזום תשלומים המפוקח על פי דין וכדו').
פרק ז'2: שירותי יזום מכוח הרשאה
סעיף 39ה לחוק הקיים
מוצע להוסיף הגדרה של "הרשאת גישה לחשבון"- הרשאה שנותן המשלם למנהל חשבון התשלום שלו לבצע הוראות תשלום שהועברו באמצעות נותן שירות יזום מכוח הרשאה.
סעיף 39ו לחוק הקיים
בדומה לסעיף 39א המוצע, מוצע לקבוע את החובה של מנהל חשבון התשלום לאפשר למשלם לתת הרשאת גישה בחשבון שלו, ובלבד שמדובר בחשבון תשלום לגביו הוסכם כי ניתן לפעול בו באופן מקוון. גם בסעיף זה מדובר בהסדרה של חובת הגישה ביחסים שבין נותן שירותי התשלום לבין המשלם, בשונה מחובת הגישה ביחסים שבין נותן שירותי התשלום לבין נותן שירותי הייזום מכוח הרשאה. חובה זו תוסדר בחוק המסדיר את הרישוי והפיקוח על נותני שירותי תשלום. בסעיף קטן (ב) מוצע לההסדיר את הפרטים שצריכים להיכלל במסגרת הרשאת הגישה לחשבון ולקבוע כי מנהל חשבון התשלום ונותן שירותי ייזום מכוח הרשאה יאפשרו למשלם לבחור באלו מחשבונות התשלום שמנוהלים אצל מנהל חשבון התשלום תינתן הגישה, לבחור האם להגביל את תקופת ההרשאה ואם כן את אורך התקופה וכן לבחור האם להגביל את סכום החיוב בהוראת התשלום מכוח ההרשאה ובכמה. הסדרה זו נדרשת על מנת לאפשר למשלם לשלוט בחשבונו ובכספיו ולנהל ברמה מסוימת את הסיכונים הפוטנציאליים הנובעים ממתן הרשאת גישה לחשבונו לגורם שלישי.
סעיף 39ז לחוק הקיים
על מנת למנוע חיכוכים בין מנהל חשבון התשלום לבין הלקוח בעת מתן הרשאת הגישה ובעת השימוש בשירות ייזום מכוח הרשאה, אשר יפגעו בתמריצים של הלקוח לעשות שימוש בשירות ובפוטנציאל התחרותי שלו, מוצע לקבוע במפורש כי מנהל חשבון התשלום יאפשר למשלם לתת הרשאת גישה לחשבון כאמור בסעיף 39(ה) באופן פשוט ונוח.
כדי להתמודד עם הסיכונים האפשריים במתן גישה לחשבון הלקוח לגורם שלישי, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי בעת מתן הרשאת הגישה מנהל חשבון התשלום יזהה את המשלם באמצעות פרט אימות מוגבר (רף זיהוי גבוה).
סעיף 39ח לחוק הקיים
מוצע להבהיר כי בחשבון תשלום משותף, אשר כל אחד מבעלי החשבון רשאי לתת בו הוראות ללא הסכמת השני, הרשאת גישה לחשבון שייתן כל אחד מבעלי החשבון תיחשב כהרשאת גישה שניתנה בידי כל בעלי החשבון. הבהרה זו נדרשת על מנת ליצור ודאות משפטית ולהבטיח פשטות בעת הקמת הרשאת הגישה כך שמנהל חשבון התשלום לא יצטרך להכביד בדרישות הסכמה של השותפים בחשבון מעבר לנדרש. עוד מוצע לקבוע הסמכה למאסדר מנהל חשבון התשלום לקבוע הוראות לעניין יידוע בעלי חשבון משותף בדבר הרשאת גישה לחשבון.
בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע הסמכה למאסדר מנהל חשבון התשלום לקבוע הוראות בדבר אופן מתן הרשאה גישה לחשבון תשלום של תאגיד.
סעיף 39ט לחוק הקיים
מוצע לקבוע הוראה מקבילה לסעיף 39א בעניין איסור הפליה לגבי ייזום מכוח הרשאה.
סעיף 39י לחוק הקיים
מוצע להסדיר את זכותו של המשלם לבטל את הרשאה הגישה לחשבון או לסיים את חוזה שירותי הייזום מכוח הרשאה וכן לקבוע חובת יידוע הדדית בדבר הביטול או הסיום בין נותן שירותי הייזום לבין מנהל חשבון התשלום. עוד מוצע לקבוע במפורש מה הנפקות לביטול הרשאה או לסיום חוזה שירותי הייזום- נותן שירותי ייזום מכוח הרשאה לא יעביר עוד הוראות שלום מכוח ההרשאה ומנהל חשבון התשלום לא יבצע פעולת תשלום מכוח ההרשאה שבוטלה.
סעיף 39יא לחוק הקיים
מוצע לקבוע כי הרשאת גישה בחשבון שלא נעשה בה שימוש 24 חודשים ממועד נתינתה או ממועד החיוב האחרון שנעשה מכוחה, לפי המאוחר- אינה תקפה. עוד מוצע לקבוע כי במקרה כזה יידרש מנהל חשבון התשלום להודיע למשלם ולנותן שירות מכוח הרשאה על פקיעת ההרשאה ויחולו הוראות סעיף 39י לחוק.
בשל הסיכון הטמון במתן גישה לחשבון תשלום של משלם לגורם שלישי מוצע לתחום סיכון זה ולקבוע כי ככל שההרשאה אינה פעילה היא לא תהיה תקפה עוד. כמובן שאין זה מונע מהמשלם לתת הרשאת גישה חדשה בעבור אותו נותן שירות במידת הצורך.
סעיפים 39י ו39יא המוצעים קובעים הוראות דומות לסעיף 34 הקיים, המסדיר את ביטולה ופקיעתה של הרשאה לחיוב.
סעיף 39יב לחוק הקיים
מוצע לקבוע כי מנהל חשבון תשלום לא יגבה תמורה מהמשלם בעד מתן הרשאת גישה או ביצועה ובעד מתן הגישה לנותן שירות ייזום מכוח הרשאה וזאת כדי למנוע פגיעה בתחרות ובהתפתחות של השירות.
סעיף 39יג לחוק הקיים
מוצע להסמיך את מאסדר מנהל חשבון התשלום לקבוע בהוראות מאסדר הוראות בעניינים שונים הנוגעים לאופן זיהוי המשלם על ידי מנהל חשבון התשלום וכן חובות שיחולו על מנהל חשבון התשלום לעניין מסירת הודעות לבעל חשבון בדבר הרשאת גישה שניתנה בחשבונו.
סעיף 12
מוצע לתקן את סעיף 40 לחוק הקיים, סעיף העונשין, ולהתאים את ההוראות הפליליות שבו גם לנותן שירותי ייזום אשר לא כלל בחוזה שירותי היזום תיאור פשוט ותמציתי של התנאים המהותיים בו או שעבר על איסור ההטעיה.
סעיף 13
במקביל לתיקון מוצע זה הממשלה מקדמת בהצעת חוק נפרדת את הסדרת העיסוק של נותני שירותי תשלום ("חברת תשלומים") ושל נותני שירותי ייזום (היבטי רישוי ופיקוח). מוצע לתקן את סעיף 41 לחוק הקיים כך שיתווסף "סכום בסיסי" של עיצום גם ביחס לנותן שירותי תשלום שהוא חברת תשלומים או נותן שירותי ייזום. עם קידום הצעת החוק בעניין הסדרת העיסוק יתווספו בהמשך הגדרות רלוונטיות נוספות (מאסדר, הוראות מאסדר). סכום העיצום יקבע בהמשך.
.
סעיפים 14, 15 ו- 16
מוצע להוסיף סמכות להטיל עיצום בשל הפרה של הוראות שונות בהוראות החוק שהתווספו בתיקון זה- הן לעניין שירות ייזום מכוח הרשאה והן לעניין שירותי ייזום. עוד מוצע לתקן את סעיף 43, כך שיכלול גם חברת תשלומים וכן נותן שירותי ייזום .
סעיף 17
סעיף 45 לחוק הקיים קובע איסור על נותן שירותי תשלום למוטב למנוע מהמוטב למנוע הנחה למשלם בשל שימוש באמצעי תשלום מסוים. מוצע להרחיב את האיסור גם ביחס לנותן שירותי ייזום.
סעיף 18
סעיף 47 לחוק הקיים קובע את תחולת החוק לגבי נותן שירותי תשלום זר. מוצע להרחיב את ההוראה גם לגבי נותן שירותי ייזום זר.
סעיף 19
סעיף 48 לחוק הקיים קובע סייגים לתחולת החוק. מוצע להרחיב את הסייג הקבוע לשירותי תשלום שניתנים בידי הממשלה ובנק ישראל גם לגבי שירותי ייזום בסיסיים.
סעיף 20
סעיף 51 לחוק הקיים מעגן את הקוגנטיות של החוק. עם זאת, כאשר הלקוח הוא עסק, כפי שמוגדר בסעיף, הצדדים לחוזה רשאים להתנות על סעיפים מסוימים בחוק. מוצע לתקן את הסעיף כך שניתן יהיה להתנות גם על סעיפים שונים מתחום שירותי הייזום ומתחום שירותי הייזום מכוח הרשאה.
בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע שאם הלקוח היה גוף מדינתי, רשאים הצדדים לחוזה להתנות ביניהם על זכויות המוקנות ללקוח לפי החוק. ההנחה היא שגוף מדינתי הוא גוף חזק שלא זקוק להגנה הקוגנטית שבחוק וכי טיב היחסים בין המדינה לבין נותן שירות תשלום או נותן שירותי הייזום שונה לעומת טיב היחסים שבין נותן שירות ללקוח רגיל. כמו כן, במהלך יישום החוק עלה מהשטח צורך באפשרות של המדינה להתנות על זכויות שונות שבחוק ועל כן מוצע תיקון זה.
סעיף 21
מוצע לקבוע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו וזאת כדי לתת לנותני שירותי התשלום ולנותני שירותי הייזום זמן היערכות מספק.