טיוטת תקנות

 

שם התקנות המוצעות

תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון מס' __), התשפ"ג-2022

 

 

א. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

מבוקש לבטל את הדרישות הקיימת בפרקים ה- 11, 12 וה- 13 לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981 (להלן - התקנות העיקריות) לכך שתנאי לקבלת רישיון הפעלה אווירית מתאים, ולהחזקתו המתמשכת, יהיה החזקת שני כלי טיס מתאימים להפעלה בידי מבקש (ומחזיק) רישיון ההפעלה האווירית.  

 

ב. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - רשות התעופה האזרחית

טיוטת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון מס'...), התשפ"ג-2022

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 46(א)(2) ו- 168 לחוק הטיס, התשע"א-2011[1] (להלן - החוק), לפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי סעיף 168(ב) לחוק, בהתאם לסעיף 197 לחוק, אני מתקינה תקנות אלה:

 

 

 

תיקון תקנה 208

1.  

בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981[2] (להלן - התקנות העיקריות), בתקנה 208(א), במקום "יעמדו לפחות שני כלי טיס הכשירים לטיסה והרשומים כדין בישראל, המצוידים" יבוא "יעמוד לפחות כלי טיס אחד, הכשיר לטיסה והרשום כדין בישראל, המצויד".

תיקון תקנה 242

2.  

בתקנה 242(ג) לתקנות העיקריות -

 

 

 

(1) במקום "צריכים לעמוד לפחות שני כלי טיס העונים" יבוא "צריך לעמוד לפחות כלי טיס אחד העונה";

 

 

 

(2) במקום "שני מטוסים המתאימים" יבוא "מטוס המתאים".

תיקון תקנה 374

3.  

בתקנה 374(א)(1א) לתקנות העיקריות -

 

 

 

(1) בכל מקום, במקום "עומדים לרשותו ונמצאים בחזקתו" יבוא "עומד לרשותו ונמצא בחזקתו";

 

 

 

(2) במקום "שני מטוסים המתאימים" יבוא "מטוס המתאים".

 

 

 

 

___ _____ התשפ"ג (___ _________ 2022)

 (חמ 1299 - 3 - ת1)

__________________

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים


 

דברי הסבר

כללי

תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981 (להלן - התקנות העיקריות) עוסקות, בין היתר, בתנאים לקבלת רישיון הפעלה אווירית ובתנאים להפעלת כלי טיס לפי רישיון הפעלה אווירית שניתן בידי בעל הרישיון. תנאים אלה קבועים לגבי שלושת הפרקים העוסקים בהפעלה מסחרית של כלי טיס: הפרק האחד-עשר, שעניינו: "הפעלת כלי טיס בחקלאות", הפרק השניים-עשר, שעניינו: "הפעלת מוניות-אויר" והפרק השלושה-עשר, שעניינו: "הפעלה מסחרית של מטוסים גדולים". 

בין יתר התנאים שנקבעו בכל הפרקים האמורים, נקבעו תנאים בדבר מספר כלי הטיס שעל מבקש רישיון (ולאחר מכן: בעל רישיון) להחזיק בשורותיו. דומה כי לכתחילה נקבעו תנאים אלה על-מנת להבטיח כי לבעל רישיון הפעלה אווירית מספר מספיק של כלי טיס המאפשר לו לתת את השירותים לפי רישיון ההפעלה האווירית שבידיו, וכי במקרה של תקלה כלי טיס אחד, עדיין יתאפשר לו לקיים את פעילותו, מצד אחד, תוך שהוא מכשיר לכשירות את כלי הטיס השני, מצד שני.

לפיכך, ההוראות האמורות (הקבועות בתקנות 208, 242 ו- 378 לתקנות העיקריות), בנוסחן הנוכחי, דורשות כי לבקש רישיון (ולבעל רישיון) יהיו לפחות שני כלי טיס מתאימים להפעלות שהוא מבקש לבצע לפי רישיון ההפעלה האווירית שהוא מבקש (או שבידיו).

בפועל, לאורך השנים, התגלו מקרים רבים בהם מבקשי רישיונות ובעלי רישיונות לא הצליחו לעמוד בדרישות לעניין זה באופן מהותי. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שלפעמים בעלי רישיונות החזיקו כלי טיס מתאימים "על הנייר", רק בשביל לצאת ידי חובת הדרישות האמורות, אולם מבלי כוונה או יכולת אמיתית להפעילם או שהתבקשו בקשות פטור רבות לעניין חובה זו, כך שיתאפשר מתן רישיון ותתאפשר פעילות לפי רישיון גם בידי מי שעומד לרשותו כלי טיס אחד מתאים בלבד.

לאור זאת, ולאחר שקילה מחודשת של הנושא, עמדת גורמי המקצוע ברת"א היא כי אין עוד מקום לדרישה לשני כלי טיס מתאימים דווקא, וכי ניתן להסתפק לעניין זה בכלי טיס אחד מתאים, בלבד, כאשר האחריות לרציפות השירות או לתוצאות הפסקתו, במקרה של השבתת כלי הטיס היחיד, תהיה בידיו של בעל רישיון ההפעלה האווירית.

מבחינה השוואתית של הסדרים דומים במדינות אחרות, ניתן לראות כי הדרישה בתקנות העיקריות היא ייחודית לישראל ומחמירה במיוחד היות וארגון התעופה הבינלאומי (ICAO), סוכנות בטיחות התעופה האירופאית (EASA) וכן ארגון התעופה הפדרלי בארצות הברית (FAA) אינם דורשים שני כלי טיס דווקא. ניתן לראות זאת, למשל, בסעיפים 135.25(b) ו- 137.19(d) לפ.א.ר., שעניינם: "Aircraft requirements", שהם ה"מקבילים" לפרקים האחד עשר והשניים עשר לתקנות העיקריות); עוד יצוין כי בפרק 121 לפ.א.ר., המקביל לפרק השלושה-עשר לתקנות העיקריות, אין דרישה למספר כלי טיס מזערי כלשהו.

לפיכך, מבוקש, בכל התקנות בהן קבועות הדרישות לשני כלי טיס מתאימים להפעלות המבוקשות, להחליף את הדרישה הקיימת לשני כלי טיס מתאימים בדרישה לכלי טיס מתאים אחד, הכל כפי שיפורט להלן.   

הסמכות לקביעת התקנות

סעיף 19(3) לחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן - חוק הטיס) קובע כי: " בלי לגרוע מסמכותו לפי סעיפים 46(א) ו-47, רשאי השר לקבוע הוראות לעניין רישיון הפעלה אווירית ובעל רישיון כאמור, בעניינים אלה... חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, בכלי טיס, במיתקנים ובציוד, לרבות ציוד תעופתי, המתאימים, הדרושים לצורכי ההפעלה המסחרית במסגרת הרישיון...".

סעיף 47(1) לחוק הטיס קובע כי: "השר רשאי לקבוע הוראות לעניין רישיונות, בין השאר בעניינים אלה... תנאים לקבלת רישיון המפורטים בפרק זה וכן תנאים נוספים לקבלת רישיון...".

סעיף 168 לחוק הטיס קובע כי: "השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, בין השאר בעניינים אלה...".

לפיכך, את התקנות המוצעות מבוקש לקבוע לפי סעיפים 19(3), 47(1) ו- 168 לחוק הטיס.

סעיף 142(א)(7) לחוק הטיס קובע כי: "בעל רישיון הפעלה אווירית שהפר תנאי מתנאי רישיונו או הוראה מההוראות הקבועות במפרטי ההפעלה המהווים חלק מרישיונו, בניגוד להוראות סעיף 17(ב), או הפר חובה החלה עליו לפי סעיפים 19(3)..." דינו מאסר שנה. לפיכך, התקנות המוצעות, הקובעות חובה לפי סעיף 19(3) לחוק הטיס טעונות את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שכן אף שהן מקלות על האסדרה הקיימת ועל בעלי העניין, עדיין הן בגדר: "תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים", ולפיכך הן: "טעונות אישור ועדה של הכנסת".  

לתקנה 1 לתיקון המוצע שעניינה: "תיקון תקנה 208"

תקנה 208 לתקנות העיקריות, שעניינה: "כלי טיס", מפרטת את הדרישות שצריכות להתקיים בכלי הטיס של בעל רישיון הפעלה אווירית בחקלאית. בין השאר, בתקנת משנה (א) קיימת דרישה לקיומם של לפחות שני כלי טיס הכשירים לטיסה והרשומים כדין בישראל, המצוידים לביצוע הפעלה אווירית בחקלאות.

עמדת גורמי המקצוע ברת"א, כפי שפורטה לעיל, היא כי אין עוד מקום לדרישה לשני כלי טיס מתאימים, וכי ניתן להסתפק לעניין זה בכלי טיס אחד מתאים בלבד.

לפיכך, מבוקש בתקנה 1 המוצעת להחליף את הדרישה הקיימת לשני כלי טיס מתאימים בדרישה לכלי טיס מתאים אחד.  

לתקנה 2 לתיקון המוצע שעניינה: "תיקון תקנה 242"

תקנה 242 לתקנות העיקריות, שעניינה: "דרישות לגבי כלי טיס", מפרטת את הדרישות שצריכות להתקיים בכלי הטיס של בעל רישיון הפעלת מוניות אוויר.

בין השאר, בתקנת משנה (ג), קיימת דרישה לקיומם של לפחות שני כלי טיס העונים על הדרישות של הולכת נוסעים למעט הצנחת צנחנים והובלת טובין.

עמדת גורמי המקצוע ברת"א, כפי שפורטה לעיל, היא כי אין עוד מקום לדרישה לשני כלי טיס מתאימים, וכי ניתן להסתפק לעניין זה בכלי טיס אחד מתאים בלבד, הכל כפי שפורט לעיל.

לפיכך, מבוקש בתקנות 2(1) ו-2(2) המוצעות להחליף את הדרישה הקיימת לשני כלי טיס מתאימים בדרישה לכלי טיס מתאים אחד.  

לתקנה 3 לתיקון המוצע שעניינה: "תיקון תקנה 374"

תקנה 347 לתקנות העיקריות, שעניינה: "תנאים למתן רישיון", מפרטת את הדרישות שצריכות להתקיים בכלי הטייס של בעל רישיון להפעלה מסחרית של מטוסים גדולים. אף כאן, בין השאר, בפסקה (א)(א1) קיימת דרישה לקיומם של שני כלי טיס המתאימים לסוגי הפעילויות המבוקשים לפחות.

עמדת גורמי המקצוע ברת"א כפי שפורטה לעיל היא כי אין עוד מקום לדרישה לשני כלי טיס מתאימים, וכי ניתן להסתפק לעניין זה בכלי טיס אחד מתאים בלבד.

לפיכך, מבוקש בתקנות 3(1) ו-3(2) המוצעות להחליף את הדרישה הקיימת לשני כלי טיס מתאימים בדרישה לכלי טיס מתאים אחד.  

לעניין התחילה

היות ומדובר בהקלה שאינה דורשת היערכות מקדימה ממחזיקי רישיונות הפעלה אווירית, מוצע כי התקנות יחלו ביום פרסומן.

לפיכך אין צורך בקביעת הוראות לעניין תחילה, שכן לפי סעיף 17 לפקודת הפרשנות [נוסח חדש]: "תקנות בנות-פעל תחיקתי יפורסמו ברשומות, ותחילת תקפן ביום פרסומן, אם אין הוראה אחרת בענין זה".

 

 



[1] ס"ח התשע"א, עמ' 830.

[2] ק"ת התשמ"ב, עמ' 8; התשע"ט, עמ' 491.